המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן לשנת תשע"א

הקורס מיועד לתת מושגים ראשוניים על הבעיות והגישות העיקריות בפילוסופיה של המדע, בהתפתחותן זו מתוך זו, או זו בתשובה לזו. בין השאלות בהן נדון: מהו מדע? כיצד הוא פועל? במה הוא שונה מדרכים אחרות לחקר העולם, כאלו שהיו קיימות לפני המהפכה המדעית וכאלה עימן המדע מתמודד היום?
בתחילת הסמסטר נדון במדע ומקומו בחברה המערבית העכשווית. אח"כ נעבור לדון במהפכה המדעית של המאה ה-17, והקשרה הפילוסופי, ובפרט בייקון, דקרט, והובס. לאחר הקדמה זו יוקדש רוב הסמסטר לסקירה של הגישות העיקריות בפילוסופיה של המדע במאה העשרים. נסיים את הסמסטר בדיון בריאליזם המדעי, נטורליזם, ושאלת הקדמה המדעית (פרוגרס).
דרישות הקורס וחובות התלמידים: עמידה בבחינה בסוף הקורס.
מרכיבי הציון הסופי : 100% בחינה.

Introduction to Philosophy of Science

This course introduces the philsophical discussion about the nature of science: What science is, How and why it works, How is it different than other ways of studying the world (those the existed before science bacame dominant in our culture, and those that science sturggles with here and now). We will examine and discuss various answers to these questions, and see in what important aspects they differ.
We will begin the semester by talking about science in contemporary western societies. We will then talk about the scientific revolution and its relation to the philosophy of Bacon, Descartes, and Hobbes. After this introduction we will spend most of the semester discussing 20th century approaches to philosophy of science. By way of summary we will end the semester by discussing scientific realism, philosophical naturalism and the question of scientific progress.

היסטוריה ותולדות האמנות הן דיסציפלינות קרובות, העוסקות שתיהן בהיבטים של העבר. לכאורה, שיתוף פעולה בין השתיים עשוי להיות פורה וחיוני, אולם בפועל הוא מתאפיין לעתים קרובות באי-הבנות ונתק כרוני. היסטוריונים של האמנות נוטים להתייחס להיסטוריה כ"ספקית קונטקסט" לדיון ביצירות האמנות, ואילו עמיתיהם מהחוגים להיסטוריה רואים לעתים בתולדות האמנות תת-תחום, שמטרתו העיקרית היא להוסיף אילוסטרציות ויזואליות להיסטוריה בה"א הידיעה.
תוך שאנו נמנעים ככל האפשר ממלכודות אלה, נבקש בסמינר זה לבחון את הקשרים התיאורטיים בין שתי הדיסציפלינות ולבדוק מה שתיהן מציעות זו לזו כמתודות ועקרונות היסטוריים.
הסמינר יתמקד בהידברות האפשרית בין היסטוריה לתולדות האמנות במחקר המחצית הראשונה של המאה השבע-עשרה במערב אירופה, ויעסוק באמנות הבארוק ובתופעות היסטוריות-תרבותיות (וגם פוליטיות, מדעיות וכיו"ב) בנות הזמן. במסגרת הסמינר ננתח יצירות אמנות מהתקופה, של אמנים כקרווג'ו, פוסן, קלוד לורן וורמר, תוך התייחסות להקשרן ההיסטורי, האסתטי, הפילוסופי, החברתי, המדעי והדתי; ובמקביל נבדוק מה יכולות יצירות האמנות לתרום למחקר ההיסטורי וכיצד ההיסטוריה של האמנות יכולה להילמד בחלק בלתי-נפרד אך ייחודי של ההיסטוריה בכלל.
מטלות הקורס: רפרט ועבודה כתובה.
מטלות קריאה: מאמרים שיידרשו במהלך הקורס.
ציון סופי: עבודה סמינריונית (70%) ורפרט (30%).

History and art history are sister-disciplines, both studying aspects of the past. Collaboration between them could be fertile and vital, but in practice it is often characterized by misunderstandings and indifference. Art historians tend to consider history as a “context supplier” for the discussion of artworks, whereas historians treat art history as a sub-discipline whose main aim is to add visual illustrations to the historical material.
While trying to avoid both these traps, we will examine in this seminar the theoretical connections between the two disciplines, and propose ways in which they can contribute methodologically to one another.
The seminar will focus on the specific case of early seventeenth-century Western European culture: Baroque art (Caravaggio, Poussin, Claude Lorrain, Vermeer etc.) and contemporary historical and cultural phenomena will be studied as close corollaries.

סילבוס: הקורס עוסק בניסיונות להבין תודעה כתופעה ביולוגית אשר הופיעה במהלך התהליך האבולוציוני של בעלי החיים. מושג התודעה בו נעסוק הוא הכושר הבסיסי לחוות (experiencing) למשל, להרגיש תחושה כמו צמא או רעב, אליו נתייחס כאל מודעות בסיסית (basic consciousness). בחלק הראשון של הקורס נבחן את הגישות האבולוציוניות הראשונות, של למארק, ספנסר וג'יימס למקור החוויה, ונתייחס גם לניסיון של דרווין להסביר את האבולוציה של הרגשות. בחלקו השני של הקורס נבחן את הגישות האבולוציוניות במאה ה-20 ועד היום, ובעקר נעסוק בגישותיהם של אדלמן, דנטון והמפרי. בחלק השלישי והאחרון של הקורס תוצג גישה נוספת המוצעת על ידי פרופסור סימונה גינצבורג ועל ידי לשאלה זו. גישה זו אינה מספקת הגדרה של מודעות או תנאים מספיקים ליצירת מודעות, אך ביכולתה להצביע על גורמים חיוניים ועל השינויים האבולוציוניים שאפשרו את המעבר מאורגניזמים לא-חווים לכאלה החווים.

תמונות העולם הקוסמולוגיות של אפלטון ואריסטו התפתחו תוך זיקה קרובה לעיצובה של האסטרונומיה היוונית, שמודלים גיאומטריים המבארים את תנועות כוכבי הלכת הם סימן ההיכר המובהק שלה. מטרת הסמינר היא להדגיש זיקה זו, תוך קריאה בפרקים מתוך על השמים של אריסטו, טימאיוס של אפלטון, והעמדתם מול דוגמאות של מודלים אסטרונומיים יווניים החל באלה של אודוקסוס מקנידוס, דרך אלה של אפולוניוס והיפרכוס, וכלה באלה של תלמי.

עבודותיהם המדעיות של גליליאו וקפלר משתייכות לקבוצה מובחרת של עבודות אשר מייצגות את המהפכה המדעית הגדולה של המאה ה-17, ונבדלות משאר בנות אותה קבוצה בהיותן האחרונות שנכתבו תוך התייחסות ישירה ומפורטת לפילוסופית הטבע האריסטוטלית. הסמינר מוקדש לקריאה ודיון במדגם של מובאות מתוך האסטרונומיה החדשה של קפלר, ומתוך על התנועה, המכניקה, ושני המדעים החדשים של גליליאו, בהשוואה למובאות מתוך הפיסיקה ועל השמים של אריסטו, ומתוך החיבור המתמטי (אלמגסט) והיפותיזות פלנטריות של תלמי.

מטרת הסמינר היא לגבש מסגרת קונצפטואלית והיסטורית בתוכה נעסוק בחקר המדעים והאמנויות והקשרים ביניהם בקונטקסט הפוליטי, הדתי והאינטלקטואלי של המאה השבע-עשרה . מושגים של ייצוג,ושל ריבונות חיוניים להבניית הקונטקסט בתוכו צמחה החשיבה של גליליאו, דקארט ולייבניץ. ניתוח התיאטרון, הבלט והאופרה בהקשר החצרוני של לואי ה – 14 מחד והקולג'ים הישועים מאידך יחשוף את המבנה של ייצוגים אמנותיים וקשריהם לפראקטיקות של ייצוג ורעיונות על ריבונות בפוליטיקה, בדת ובחינוך.

הסמינר יעסוק בצורות שונות של ניידות ידע, העברה של ידע ושורה של מושגים הקשורים בתהליכים של תנועות של ידע כגון: ניכוס ונטורליזציה של ידע במעבר מקונטקסט אחד לאחר. ידע בנדידה משנה את צורתו, הסטטוס שלו, סמכותו, גבולותיו ומשמעותו במעבר מהקשר אחד לשני, גם אם להלכה הגרעין התוכני נשאר קבוע. על זה צריך להוסיף את מה שאולי מובן מאליו, והוא שגם הסוכנים עצמם משנים את הסטטוס שלהם ואת סמכותם בתהליך ההגירה, ובעקבות זאת צריך לתת את הדעת על מה שנשאר מעצמיותם הקודמת ; יתירה מזו, במערכת דינמית כזו עצם היחס ידע/סוכן גם הוא אינו יציב. את הנחות היסוד התיאורטיות הללו נבחן על שורה של גופי ידע מתחומי מדעי הטבע, מדעי הרוח והאמנויות

במהלך הסמינר נעקוב אחר גלגוליו של המסדר הדומיניקני למן ראשיתו בעשורים הראשונים של המאה ה- 13 ועד לראשית העת החדשה. נבחן את דרכי המאבק במינויות ואת התפקיד שממלאים הדומיניקנים במערך ההולך ומתגבש של האינקוויזיציה, את ההתבססות באוניברסיטאות ובבתי הספר של המסדר, התגבשות המשנות האינטלקטואליות של גדולי המורים ופרקטיקות ההטפה והווידוי של האחים, הקנוניזציה של תומס אקווינס וההגנה על תורתו כנגד מתנגדיו בתוך המסדר ומחוצה לו. כמו כן נעסוק במקום השמור ליהודים מומרים בתוך המסדר ובתפקיד שאותו הם ממלאים בפולמוס הבין-דתי ובפעולת המסיון.

הסמינריון יוקדש כולו לקריאה בטקסטים מרכזיים בהגותו ובמחקריו של מקס ובר.

ככל שמתרבה ספרות הניאו-מרקסיזם, כך נשכח המרקסיזם עצמו. מטרת הקורס היא להקנות בסיס מושגי מוצק לתיאוריה החברתית של מרקס על-סמך קריאה מדויקת של "הקפיטל" ושל טקסטים משלימים. לא נדרשות ידיעות קודמות, אך נדרשת נכונות לקרוא כל שבוע טקסט בעיון.

הסימנריון יוקדש כולו לריאת יצירת-המפתח של ארתור שופנהאואר "העולם כרצון וכדימוי".

הסמינר יוקדש לקריאה שיטתית וביקורתית בספרו החדש של פיטר גודפרי-סמית' Darwinian Populations and Natural Selection (Oxford University Press, 2009), וקריאת ההוגים עימם הוא מתווכח בספרו. הספר מציע ניתוח חדש של הקריטריונים העומדים בבסיס תהליכי ברירה טבעית, ומציג את השלכותיו של ניתוח זה להבנת אבולוציה של אינדיבידואליות, אבולוציה תרבותית, מעברים אבולוציוניים (evolutionary transitions) ועוד.

קבלת קרדיט: שני רפרטים ו/או עבודה סמינריונית

הקורס יעקוב אחר התפתחותן והשפעתן של טכנולוגיות יסוד, אשר הטמעתן בחברה המערבית לוותה בתמורות משמעותיות, הן בסדרי החיים והן בדימויים של אדם, חברה, וסביבה. הדיונים יתמקדו בעיקר בהתפתחותו של השעון המכני, מכונת הקיטור, הטלגרף, הטלפון, ומערכת אספקת החשמל.

ציון ינתן על פי עבודת בית. מועד יקבע בתחילת בקורס.

הקורס יתקיים באנגלית ויכלול כשבעה מפגשים של 4 שעות כל אחד בחודשים פברואר - אפריל
שיעור ראשון יתקיים ביום ב' 21.2 בשעה 14-18 בחדר 450

The lectures will address the following topics:

- Humanities and „Geisteswissenschaften“: the different approaches the continental and the Anglophone world to the subject of history
- What is an event? Here the outlines Heidegger’s Book “Vom Ereignis” will be presented as a focus of a philosophy of history.
- Temporality and representation of experiences: a phenomenology of everyday usage of temporal and historical structures.
- Event, narrativity and history: An event becomes only conceivable if it is represented in a narrative. Narratives deliver the structures of linguistic and logical theories.
- History and historiography: Although history is real, it is only conceivable as narrative. It is only in a narrative that history receives its meaning.
- Historiography, Poetry and Theory. Historiography is an intentional act, how can it be distinguished from poetry? What kind of truth can be expected?
- Hermeneutics and rational reconstruction. What does one understand if one reads history? What kind of hermeneutics is required? Is it more appropriate to speak about rational reconstruction of history?

The lectures will address the following topics:

- Humanities and „Geisteswissenschaften“: the different approaches the continental and the Anglophone world to the subject of history
- What is an event? Here the outlines Heidegger’s Book “Vom Ereignis” will be presented as a focus of a philosophy of history.
- Temporality and representation of experiences: a phenomenology of everyday usage of temporal and historical structures.
- Event, narrativity and history: An event becomes only conceivable if it is represented in a narrative. Narratives deliver the structures of linguistic and logical theories.
- History and historiography: Although history is real, it is only conceivable as narrative. It is only in a narrative that history receives its meaning.
- Historiography, Poetry and Theory. Historiography is an intentional act, how can it be distinguished from poetry? What kind of truth can be expected?
- Hermeneutics and rational reconstruction. What does one understand if one reads history? What kind of hermeneutics is required? Is it more appropriate to speak about rational reconstruction of history?

הסמינר יוקדש לקריאה ודיון בטקסטים של אנשי בריאות הנפש ישראליים שראו אור מאז סוף שנות ה-40, ושל חוקרים ומטפלים פלסטינים שהתפרסמו מאז ראשית שנות ה-90, שעוסקים בטראומות בהקשרים מרכזיים להוויה הישראלית ולהוויה הפלסטינית, כגון:
1948 – טראומות המנצחים והמנוצחים
שואה – טראומות הניצולים
עליה – טראומות המהגרים
מלחמות – טראומות החיילים
כיבוש – טראומות הדיכוי וההתקוממות
טרור – טראומות האזרחים
התנתקות – טראומות הפינוי
יושם דגש על ההקשרים, המשמעויות, וההשלכות הפוליטיים של חקר הטראומה ופרקטיקות הטיפול בישראל ובפלסטין. ייעשה ניסיון להזמין אנשי מקצוע ומרצים אורחים המתמחים בנושאים השונים, ולשלבם בסמינר.

הסמינר יתקיים בימי ה' 24 בפברואר עד 7 באפריל - 7 מפגשים בני 4 שעות כל אחד
Much of post-Freudian culture criticism has characterized the “de-centered subject” and explored opportunities for a psychoanalytic-inspired reconfiguration of social repression. Using Nietzschean readings of Freud’s later writings, Marxist re-interpretations of Freudian social dynamics, and Lacanian psychoanalytic theory, this course will consider postmodern utopian-oriented constructions of personal identity and moral agency. Readings will be drawn from Marx, Freud, Lacan, Althusser, Brown, Marcuse, Foucault, Jameson and others.

הקורס מנסה להנחיל לתלמידים הבנה ראשונית, אינטואיטיבית ובסיסית של החוקים הבסיסיים של תיאוריות פיסיקאליות. בדיוק כמו במקרה של חוקי ניוטון, שם ההשלכות של החוקים מסובכות ולא טריוויאליות, למרות שהחוקים קלים לניסוח ומובנים כמעט לכול אחד, כך גם בתיאוריות פיסיקאליות אחרות. מטרת הקורס היא לנסח את חוקי הפיסיקה ולהסביר את מושגי היסוד הפיסיקאליים באופן שיהיה ברור לתלמידי תואר שני מכול החוגים, בלי להיכנס למתמטיקה או לתוצאות המסובכות. השאיפה היא "לפתוח את השער" לעולם הפיסיקה לתלמידים ולאפשר להם ליהנות מאופן החשיבה הפיסיקאלי ומהעולם הפיסיקאלי על כול ההשלכות והתוצאות המוזרות והמפתיעות.
רשימת נושאים:
1. אלקטרומגנטיות – ננסח את חוקי האלקטרומגנטיות באופן ברור וגיאומטרי, נדגים בעזרת חוקים אלו איך עובדים "דברים" בעולם המודרני.
2. מכאניקה מתקדמת ועקרון הפעולה המינימאלי – נראה איך מנוסחת המכאניקה באופן מודרני ומהו העיקרון הבסיסי שעומד מאחורי ניסוח זה. (אופציונאלי)
3. חוקי שימור (אנרגיה, תנע) והמקור שלהם (סימטריה).
4. תרמודינאמיקה (אופציונאלי).
5. יחסות פרטית.
6. קוונטים – חוקים בסיסיים ואפקטים לא אינטואיטיביים.
7. חלקיקים והמודל הסטנדארטי.
8. כבידה ויחסות כללית, חורים שחורים.
9. קוסמולוגיה, מודלים קוסמולוגיים ומשפטי הסינגולאריות.

הקורס אינו דורש כל ידע מוקדם, אך אינו קל, שכן הוא מציג מה שבמהותו הינו שפה זרה לתלמידי מדעי הרוח. הקורס כולו בעברית.
ציון:
תרגילי בית
בחינת סיום. חומר הבחינה כולו מחוברת קריאה בעברית שתחולק לסטודנטים.
דרישות קדם:
אין

The aim of this class is to explain to the humanity students the basic laws of physical theories. The course will try to make those basic laws as clear as possible and that with less mathematics as possible. As in Newton mechanics, where the fundamental laws are simple and easy to understand but their implication are hard and complicated, so in other theories. The "high" goal of this class is to open the students mind to the world of physics and its way of thinking. In other words, to help them to see the world, even for a little bit, as physicist see it.

הסינריון יוקדש כולו לקריאת "התיזות על ההיסטוריה" של ואלטר בנימין ועיגונן במכלול הגותו

סדר השיעורים ורשימה ביבליוגרפית

1. מבוא: תיאוריה, ביקורת, תרבות
פילוסופיה קדם-ביקורתית (וולף ובאומגרטן)
קאנט הקדם ביקורתי (הדיסרטציה של 1770).

2 - 6 מהי ביקורת?
מהי נאורות?
- עמנואל קאנט, "תשובה לשאלה נאורות מהי?" , בתוך עזמי בשארה, עורך, הנאורות – פרויקט שלא נשלם ?
הולדת הפרויקט הביקורתי : כיצד הגיעה התבונה לידי ביקורת עצמה.
- עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה (מוסד ביאליק 1966), הקדמות למהדורה הראשונה והשנייה.
כיצד להתנווט / להתכוונן בתוך המחשבה ?
חופש וביקורת.
- ביקורת כוח השיפוט : ביקורת הביקורת. עמנואל קאנט, ביקורת כוח השיפוט (מוסד ביאליק 1969), פרק ראשון : אנאליטיקה של כוח השיפוט האסתטי.
פילוסופיית ההיסטוריה של קאנט.
- Kant, On history, Prentice Hall (1963)

7 – 8 הביקורת של הגל על קאנט : הידע הספקולטיבי והשכל.
אמונה ודת : התביעה לידע מוחלט- הפיוס וההשלמה בין אמונה ודת.
דיאלקטיקה ספקולטיבית ושאלת האמת מעבר לשיפוט הטרנסנדנטלי (הקנטיאני)
- הגל, הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח (מאגנס, 2001).

9 – 10 היידגר וקאנט : קירבה והיפוך
האונטולוגיה הבסיסית והפילוסופיה הביקורתית.
הרס ההיסטוריה של הפילוסופיה מול ביקורת הפילוסופיה.
דזיין (Dasein) והסובייקט הטרנסנדנטלי : קיום ושיפוט.
-Indiana University Press, 1997 M. Heidegger, Kant and the problem of metaphysics,
הויכוח בדאבוס על קאנט והאידיאליזם : היידגר וקאסירר.
The Davos-debate between E. Cassirer and M. Heidegger in E. Cassirer in Davos. An- Intermezzo on Magic Mountain (1929)
מה נותר מן הביקורת בתוך הפרויקט של האונטולוגיה הבסיסית.

11. קאסירר : מיתוס המדינה והניסוח המחודש של המחשבה הביקורתית-קאנטיאנית.
- (1946) E. Cassirer, The mythe of the state, New Haven: Yale University Press,

12. מישל פוקו, "הנאורות מהי?", בתוך הנאורות – פרוייקט שלא נשלם? (הקיבוץ המאוחד 1997).

13. הברמס, "המודרנה - פרויקט שלא נשלם". בתוך הנאורות – פרוייקט שלא נשלם? (הקיבוץ המאוחד 1997).

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בארבעה אספקטים פילוסופיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי (בעיית האישוש), (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) חוקים מדעיים, (ד) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

סדרת הרצאות על הוגים חברתיים מרכזיים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20: אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דורקהיים, מקס ובר, ולפרדו פארטו

קורס תשתית במדעי החיים לתלמידי מדעי הרוח והחברה. זהו קורס של "ביולוגיה ללא ביולוגים". מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בביולוגיה, ולא להוות קורס מבוא למדעי החיים לביולוגים מתחילים. אף שאין דרישה לידע מוקדם בביולוגיה, יתכן כי חלק מהסטודנטים ירצו להיעזר בקריאת חומר רקע, שינתן על ידי המרצה. הקורס יתחיל בנסיון להגדיר חיים, ועבור לדיון במחקר על מוצא החיים כנקודת מוצא תאורטית ואמפירית. גישות שונות למחקר בביולוגיה – הגישה הניסויית, הגישה ההשוואתית והגשה האבולוציונית ידונו מנקודת ראות היסטורית ומושגית, תוך מתן דוגמאות וקרhאת מאמרים קצרים בעלי חשיבות היסטורית. הקורס יתן בסיס להבנת מבנים ותהליכים ביולוגיים כמו המבנה התאי, תהליכי תורשה והתפתחות, תהליכי אבולוציה, ותהליכי בקרה ברמות ארגון שונות. ההיבטים החברתיים והפוליטיים של מחקרים ביולוגיים יידונו אף הם בהקשרים הרלונטיים

במסגרת התרגיל נדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע במאה העשרים.

על המשתתפים בתרגיל מוטלות חובת ההשתתפות, קריאת הטקסטים הנלמדים והגשת מספר תרגילים.

הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה?
במהלך הקורס נסקור מספר גישות מסורתיות המנסות להתמודד עם בעיות אלו, וננתח את היתרונות והחסרונות של כל אחת מן הגישות הללו.
הקורס סוקר שאלות המתמקדות בעיקר בשני תחומי ידע מתמטי מרכזיים: הגיאומטריה והאריתמטקיה.

תלמידים בעלי רקע במתמטיקה או בפילוספיה יצליחו לחבר בצורה משמעותית את הנלמד בקורס לשאלות הקשורות בידע הקודם שלהם, אך הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה או בפילוסופיה, והמושגים הנדרשים ילמדו לפי הצורך במהלך הקורס עצמו.

בסמינר ידונו קטגורית הגזע ו’גזע’ כמושא מדעי -- הווצרותם, גלגוליהם, תפוצתם, שימושיהם המפורשים והסמויים בהיסטוריה של המערב מן המאה ה18- ועד למאה ה-21 . הדיונים יתפרשו על פני התחום שבין החברתי לביולוגי. יהיו בסמינר דיון היסטורי מובהק, דיון בפרטיקות הגזעה וגזענות עכשוויות דרך מקרי מבחן והתבוננות בהיסטוריוגרפיה של התחום.

הקורס נועד להציג את עיקרי ההתפתחויות בפיסיקה הקלאסית, למי שלא נחשף ללימודי הפיסיקה ברמה אוניברסיטאית, תוך דגש מיוחד על הנושאים הבאים: (1) המכניקה של ניוטון, וניסוחיה החלופיים במאה ה־19, (2) תורת החום – מהנוזל שכונה "קלוריק" דרך הניסוח המאקרוסקופי בהנחיית מושג האנרגיה, ועד לנסיון לבסס את התורה על סטטיסטיקה מיקרוסקופית של חלקיקים המתנהגים על פי חוקי המכניקה, (3) חשמל ומגנטיות – מהראשית האלקטרוסטטית במאה ה־18 עד לרדוקציה של תורת האור לעקרונות השדה האלקטרומגנטי לפי מקסוול.

עם תום הקורס תנתן בחינת בית

במהלך הסמסטר נצא מתוך השיטות שהתגבשו באוניברסיטאות של המאה ה- 13 על מנת לבחון את ראשיתן של פריצות הדרך בתחומים השונים של הלוגיקה, התאולוגיה ומדעי הטבע למן המאה ה- 13 ועד המאה ה- 16. תבחנה לא רק שיטות המחשבה המובילות אלא גם השינויים החלים במוסדות הידע בתוך האוניברסיטאות ומחוצה להן, וכן ההתפתחויות החברתיות, הפוליטיות והדתיות והשפעתן על העיסוק האינטלקטואלי והמדעי.

הרעיון המרכזי: (א) אפשר להוכיח בניסויים פיסיקליים כי קיים עולם חיצון בלתי תלוי.
(ב) גם ההתפתחויות המתמטיות במאה העשרים מצביעות על קיומו של עולם חיצון בלתי תלוי בנו
מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי תפיסה מקובלת זו מבוססת על השקפה מוטעית, וכי ניתן להראות את ההיפך בדיוק: הפיסיקה המודרנית מאששת את קיומו של עולם חיצון שאינו תלוי בנו.
המצב דומה גם במתמטיקה המודרנית. המתמטיקה במאה העשרים בנויה על רעיונותיו של קנטור בדבר האינסוף, אשר זכו לפורמליזציה בתורת הקבוצות (בעיקר ע"י פרנקל - צרמלו). התפתחויות אלו הובילו להוכחת משפט סקולם - לוונהיים בתחילת המאה, ולמשפט השלמות של גדל בעקבותיו. משפטים אלו מוכיחים כי לא ניתן לגזור מטענות עובדתיות מודל אחד ויחיד, דהיינו כי יש יותר מאונטולוגיה אחת להסבר התופעות הנצפות. ההשלכות הפילוסופיות של משפטים אלו הן נרחבות ומעלות סימן שאלה על סוגיות יסוד בפילוסופית הלשון. בסופו של דבר הם גרמו לחיזוק העמדה הרלטיביסטית בפילוסופיה של המתמטיקה ובמיוחד בפילוסופיה של הלשון: סקולם עצמו, בעקבות המשפט נגרר לעמדה רלטיביסטית באשר לקיומם של האובייקטים המתמטיים (דהיינו המספרים), והילברט ניסה לרוקן את המתמטיקה מכל תוכן שאינו צורני ולהעמידה על מערכות פורמליות של סמלים. ברצוני לטעון כי למאמצים אלו ניתנה מכת מוות עם הוכחת משפט אי-השלמות של גדל, אשר המסקנה הפילוסופית הנגזרת ממנו (וכך חשב גם גדל) היא כי קיומם של המספרים והקבוצות הוא בלתי תלוי בסובייקט האנושי.
הקורס יתמקד בהוכחות לקיומו של עולם חיצון, בהתבסס על תורת הכרה קאנטיאנית "מתוקנת" לפי ממצאי הפיסיקה והמתימטיקה המודרנית.
בתחילת הקורס יוסברו ממצאי תורת היחסות ותורת הקוונטים (בצורה המיועדת לתלמידים שאינם פיסיקאים) ויובאו ממצאים אמפיריים מהשנים האחרונות, של ניסויים שנעשו בפיסיקה (במיוחד לבדיקת אי-שוויון בל), ואשר "מוכיחים" את נכונות טענותיו של קאנט. אח"כ נתמקד בהסבר המושגים והמשפטים של יסודות המתמטיקה המודרנית מקנטור ועד המתמטיקה הלא סטנדרטית מבית מדרשו של רובינסון.
מטרתי להראות כי תורת ההכרה של קאנט והמטפיסיקה שלו הן היחידות המתיישבות עם גילויי הפיסיקה והמתמטיקה החדשות.
תורת היחסות, מכניקת הקוונטים והמתמטיקה המודרנית הם תוצר הרבע הראשון של המאה ה20-. תורת ההכרה של קאנט סוכמה במאה ה18- ומשום כך ברור כי קאנט עצמו לא יכול היה לפרש את הפיסיקה והמתמטיקה החדשה. עם זאת, אם נתייחס לתורת ההכרה של קאנט כאל תיאוריה מדעית (אמפירית) של מבנה ההכרה האנושית, נוכל לראות את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים ואת המתמטיקה מאז גדל, כמבטאות אישוש אמפירי של תורת ההכרה הקאנטיאנית. הקורס יעסוק אפוא בפרשנות כפולה: של קאנט ושל הפיסיקה והמתמטיקה המודרנית.
במהלך הקורס יובא פירוש מקורי (מנוגד לרוב המפרשים המודרניים) לתורת קאנט. התיזה הפרשנית המרכזית היא כי קאנט היה ריאליסט אבסולוטי וכי מפעלו הוא ניסיון להציב תיאוריה מטפיסית מדעית (הניתנת לבחינה אמפירית) על העולם והאדם המכיר בתוכו.

הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד לתלמידים אשר התואר הראשון שלהם איננו בתחום המדעים המדוייקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.
יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בקהשר של המתמטיקה.
הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזרירות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס.

רעיון מרכזי:

חישוב נתפס בדרך כלל כפעולה מכנית שאין בה אי-וודאות, בעוד שהחשיבה יכולה להיות "יצירתית". מה המשמעות של היכולת "לחשב"? מה הקשר בין החישוב ובין הלוגיקה? מה הקשר בין החישוב ובין תורת ההכרה? האם המוח האנושי הוא יותר ממכונת חישוב? הההיבט הפילוסופי של שאלות אלו יעמוד במרכז הקורס. נושאים שילמדו: שערים לוגיים במחשב, משפטי סקולם וגדל,חישוב ואנרגיה, אנתרופיה סדר ומשמעות, תורת האינפורמציה, מכונות טיורינג.

סילבוס:משלהי המאה ה‮ ‬17‮ ‬המדע הולך ומתכונן כאתר הידע המובהק‮, ‬הנתפס בחברות המערביות כמספק אמיתות מבוססות אמפירית על העולם‭.‬‮ ‬בסמינר נדון בגישות סוציולוגיות השואלות על ידע זה בהקשריו החברתיים‮ (‬כלכליים‭-‬‮ ‬פוליטים‭-‬‮ ‬תרבותיים) ‬‭-‬על דרכי כינונו‮, ‬ארגונו המוסדי‮, ‬ביסוס סמכותו ואופני שליטתו‭. ‬‮ ‬ בסמינר ייעשה נסיון למפות את הסוציולוגיה של המדעים משתי נקודות מבט‭-‬‮ ‬ההיסטוריוגרפיה של תחום צעיר למדי זה ושדה המחלוקות העכשווי‭.‬