החוג לפילוסופיה לשנת תשע"א

קורס בחירה במסגרת ביה"ס לרפואה.
מרכזת הקורס : ד"ר לימור שרייבמן- שריר נייד: 0528327102
מזכירות ביה"ס לרפואה: הדר מליחי-סליבאנוב טל' 03-6409661 hadarm@post.tau.ac.il

במסגרת הקורס יופיעו לפני הסטודנטים סופרים ומשוררים שיקראו מיצירותיהם וביניהם הסופרים:
עמוס עוז, א. ב. יהושע, חיים באר, אלי עמיר, לימור שריר, ניר ברעם המשוררים איתמר יעוז קסט, דניאל עוז, אלחנן ניר ועוד. כמו כן יופיעו חוקרי ספרות מהשורה הראשונה כגון פרופ' מנחם פרי, פרופ' נורית גוברין ועוד.
הקורס ישים את הדגש על רב שיח בין הסטודנטים לסופרים ועל זווית הראייה שלהם לגבי עולם הרפואה, על יחסי רופא-חולה ויעסוק בחיבור בין כתיבה ורפואה.
נוכחות – חובה.
בסוף הקורס, נדרשת עבודה קצרה על אחד מנושאי ההרצאה כשישנה עדיפות לכתיבת יצירה ספרותית כלשהי ( גם שירה) שתכתב על ידי הסטודנטים. בסוף הקורס יחולק ספרון שיאגד את כל יצירות הסטודנטים משתתפי הקורס.
תכנית ההרצאות ( מ- 21.10.10 2010 עד 20.1.2011 בימי חמישי בין 14-16.00)
21.10.10 פרופ' נורית גוברין - על עולם הרפואה ודמותו של הרופא בספרות העברית
28.10.10 סופר- ניר ברעם - יחסי מטפל ומטופל בפסיכיאטריה/ בהתבסס על ספרו החדש. סופרת - ד"ר לימור שריר על "תעודת
הצטיינות " על פי ספרה "דיונות הזהב והכסף" השחקן עופר שָלחין בקטעי קריאה. מגיב: פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר,
מנהל ביה"ח בבאר-יעקב וסגן דיקאן ביה"ס לרפואה
4.11.10 פרופ' זיוה שמיר – על נפלאות הרפואה על פי ח. נ. ביאליק ושאול טשרניחובסקי
11.11.10 פרופ' יוסף אגסי- דמותו של הרופא בפילוסופיה ודיון באתיקה מקצועית. ד"ר עידו ישראלוביץ: הרופא ביון ורומי העתיקה
18.11.10 עמוס עוז על עולם הרפואה ב"סיפור על אהבה וחושך"
25.11.10 א.ב. יהושע על הנכות ביצירה ספרותית, מגיבים: פרופ' אבי עורי וד"ר לימור שריר
2.12.10 פרופ' מנחם פרי- איפה הלא מודע הפרוידיאני?
9.12.10 "משוררים על רפואה " - אלחנן ניר - על החולה המאושפז בעיני המשורר מתוך "תחינה על האינטימיות" אלמוג בהר ודניאל
עוז על ספרי שיריהם החדשים .
16.12.10 פרופ' חנה יעוז דמותו של הרופא היהודי בספרות השואה המשורר איתמר יעוז קסט יקרא משיריו בנושא.
10 23.12 הסופר אלי עמיר על יחסי רופא־חולה בספרו החדש "מה שנשאר" המתרחש בבית החולים הדסה בירושלים.
30.12.10 פרופ' אפרים חזן- דמותו של הרופא בשירת ימי הביניים, על הרמב"ם, ר' יהודה הלוי- רופאים, פילוסופים, סופרים
6.1.11 הסופר חיים באר - ההליכה אל המוות
13.1.11 פרופ' חמוטל בר יוסף: כישלון והצלחה ברפואה על פי סיפוריהם של בולגקוב, צ'כוב וקפקא
20.1.11 פרופ' נסים קלדרון- שירי אלתרמן, זך והזמר ערן צור- השירה המרפאת

תיאור הסמינר: עיסוק ממוקד באתגר הפמיניסטי להנחות היסוד של תפישת הידע המדעי ולפרקטיקה המדעית הכרוך, בין היתר, בערעור על או בתביעה להמשגה מחדש של רעיון האובייקטיביות המדעית, של היחס ערך-עובדה, של תהליך הגילוי המדעי ושל אופן בנייתן וכינונן של תיאוריות מדעיות.
נקודת המוצא לסמינר היא בחינה ביקורתית של הטענה הפמיניסטית בכללותה לתרומה ייחודית, הן ברמה המתודולוגית (שיטות חקירה) והן ברמה האפיסטמולוגית (הרחבה ושכלול של הידיעה), ושל הצעות קונקרטיות וקונסטרוקטיביות במסגרת ביקורת מדע פמיניסטית (שהן רלבנטיות בעיקר למדעי החברה והחיים ונשענות על מסורת ביקורתית שקדמה להן החל משליש II של המאה ה-20).
נקודת המוצא העקרונית של הביקורת הפמיניסטית היא בעיקרון ההכרה שידע אינו נקי מפוליטיקה או אתיקה – דבר המחייב אותנו להתמודד עם השפעתו של ההקשר החברתי-מגדרי על סוג הידע שנבנה ועל תפקידם ומעורבותם הבלתי נמנעת של ערכים בתהליך החקר המדעי.
נקודת המוצא לדיון על ביקורת מדע פמיניסטית תהיה מקורות ההשראה הרעיוניים המרכזיים של ביקורת המדע הפמיניסטית, בעיקר תומס קון (Kuhn) או וילארד קוויין (Quine) והצורך העולה מסוף מחצית II של המאה ה-20 (היישר לתוך המאה הנוכחית) לספק מענה טוב יותר למערכת היחסים המורכבת והבעייתית המתפתחת בין מדע, טכנולוגיה וחברה. כמו כן נבחן טענות-נגד שעלו לעצם המפעל הקרוי אפיסטמולוגיה פמיניסטית או מדע פמיניסטי.
דרישות הסמינר: אין דרישות קדם, אך מומלץ למי שחסר/ה כל רקע בסיסי בתיאוריה פמיניסטית לקרוא טקסט מבוא כלשהו לשם יצירת מצע ראשוני משותף לדיון והבהרה של מושגי מפתח. הרפרט בעל-פה (בין אם יוגש כעבודת גמר ובין אם ישמש בסיס לעבודה סמינריונית) הינו 20% מהציון הסופי, ועבודת הגמר הכתובה (רפרט או עבודה סמינריונית) הינה 80% מהציון הסופי.

The seminar will focus on the feminist challenge to the notion of scientific objectivity, the relation between values and facts, the logic of scientific discovery and the formulation of theories, as well as the feminist claim for a re-conceptualization of central notions and presuppositions underlying scientific thought and practice. The discussion aims at a critical evaluation of the feminist claim at large for a unique contribution, both methodologically and epistemologically, and of specific and constructive proposals within feminist critique, all of which are especially relevant for the social and life sciences and have affinities with various forms of critique of science starting from the 1930-40’s.
Feminist critique acknowledges the political impurity of science and forces us to tackle with the effects of social context and gender in specific on the construction of knowledge and hence with the inevitable involvement of values in the process of scientific investigation. Our starting point will be the main sources of inspiration for feminist critique of science, notably Kuhn and Quine, and the rising need (as of the second half of the 20th century to the present) to provide a better response to the complex relationship between science, technology and society. Finally, we will examine several counter-arguments raised by critics to the very project called feminist epistemology or feminist science.

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אשה נכללת בהגדרות אלו? האם יתכן אידאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?
כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר?
מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?
למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

דרישות הקורס: מבחן

The basic premise of feminist philosophy is that feminist struggle for equality requires re-evaluation of the basic structures of Western thought. Thus, feminist philosophy questions the fundamental understanding of Human reality and attempts to suggest new perspectives on traditional philosophical issues. In this course we will meet some of the most prominent thinkers of feminist philosophy, who represent the main theoretical standpoints of feminist philosophy. We will review their critic of the traditional metaphysical and epistemological ideal of humanity, rationality, knowledge and ethical agency. We will also evaluate the different suggestions for new understanding of these basic concepts, and the way they suppose promote social change.

התווית "קוויר" (Queer) שימשה בעבר מילת גנאי לשונות מינית ומגדרית. כיום ומזה כעשרים שנה, קוויריות מציינת עמדה (תיאורטית ומעשית כאחת) של ביקורת רדיקלית. קוויר שימר את הוראתו כ"מוזר" והפך לפרספקטיבה "זרה" הממנפת את הזרות שלה להשקיף באופן ביקורתי על מגוון של תחומי ידע ופרקטיקה: פוליטיקה, היסטוריה, ספרות, פילוסופיה, תרבות, ובעצם - מה לא. בראש ובראשונה, ביקורת קווירית מוסבת על שאלות של זהות (אישית וחברתית): מה זה אומר להזדהות כ-, ו"להיות", למשל, לסבית, סטרייטית, אישה טרנסג'נדרית, אימא, רווקה, סטודנטית, יהודיה חילונית, אנושית? כיצד זהות נבנית ביחס לאידאלים נורמטיביים? איזה תפקיד ממלא הגוף שלנו בהבנייה זו? מה מקומה של השפה בתוך הבנייה זו? במענה לשאלות אלה, ביקורת קווירית מערערת על חזות ההכרח, המובנות מאליה והטבעיות (לכאורה) של קטגוריות זהות, כמו גם של מבנים שונים התומכים בקטגוריות אלה ונתמכים על ידן: יחסי שארות, קירבה ואינטימיות, צורות של תשוקה, אופני חוויית הנאה, דרכי התנהלות גופנית, ובכלל, אופני פעולה ומחשבה בעולם.

מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטיות והסטודנטים עם מושג הביקורת הקווירית, כפי שזו מוסבת על שאלות של זהות, ולעמוד על ההשלכות האתיות-פוליטיות של ביקורת זו. לשם כך, נערוך תחילה היכרות עם מסגרת המחשבה הקווירית: נציג את ההקשרים ההיסטוריים והרעיוניים שמתוכם צמחה תיאוריה קווירית, ובפרט זה, נעמוד על היחס שבין הפרוייקט הפמיניסטי לפרוייקט הקווירי, ונעמוד על מספר מושגי מפתח והבחנות, כגון ההבחנה מין/מגדר/מיניות, ביצועיות, ניידות/חצייה מגדרית, והטרונורמטיביות. בהמשך, נדון בישומים האתיים-פוליטיים של ביקורת הזהות הקווירית כפי שאלה מתבטאים בעבודותיהם של בטלר, פוקו, הלפרין, וורנר. נציג את הביקורות של אלה על פוליטיקת הזהות ההומו-לסבית הליברלית, ואת החלופות הקוויריות שלהם. אצל בטלר, נדון בזהות פרפורמטיבית ובפוליטיקה של חזרה חתרנית; אצל וורנר, נדון בפוליטיקה של בושה מינית ובאתוס חלופי שמציעות קהילות קוויריות; ואצל הלפרין, בהמשך לפוקו, נציג תפישה של אתיקה כתהליך של יצירה עצמית אסקטית (ascetic) ונדון ב"אסקטיקה הומוסקסואלית" כדרך אפשרית להתנגד לצורות מודרניות של כח חברתי. שתי תימות מרכזיות תלווינה את הדיון לאורך הקורס: חשיבות הגוף המיני והמגדרי כאתר לעשייה אתית ופוליטית, והאופן שבו העמדה הקווירית מתפתחת מתוך, ונקשרת אל, מציאות חיים להט"בית (של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים), אך לא בהכרח מוגבלת ברלוונטיות האתית-פוליטית שלה לאחרים מיניים ומגדריים.

הקורס יסתיים בבחינת בית שהציון עליה יהיה ציון הגמר.

ידע קודם: (מבואי) בתיאוריה פמיניסטית או בפילוסופיה פוליטית/מוסר.

Originally invoked as derogatory for sexual deviance and oddity, the term “queer” since the 1990s has come to designate a position, both theoretical and practical, of radical critique. Maintaining its meaning as “strange,” queer has become an “outsider” perspective, critically examining various fields of knowledge and practice: politics, history, philosophy, literature, culture, and what not. First and foremost, queer criticality aims at questions of identity (both personal and social): What does it mean to identify as, and “be”, e.g., a lesbian, straight, a transgender woman, a mother, a student, secular Jew, human? How is personal identity constructed in relation to normative ideals? What part does our body have to play in this construction? What is the role of language in this construction? Answering these questions, queer criticality disturbs the appearance of necessity, taken-for-grantedness and (alleged) naturalness of identity categories, as well as various structures supporting these categories and being supported by them: kinship, forms of intimacy and passion, modalities of pleasure and bodily behavior, and in general, modes of acting and thinking in the world.

The purpose of the course is to acquaint students with the tenets of queer critique as it pertains to questions of personal identity, and elaborate on the ethico-political implications of this critique. We will begin with an introduction of the queer framework, presenting the historical and conceptual contexts from which queer theory has evolved, discussing the relation between the feminist project and the queer one, and elaborating on key ideas and distinctions, such as the distinction sex/gender/sexuality, performativity, gender mobility, and heteronormativity. Discussing the ethico-political implications of the queer critique of identity, we will turn to Butler, Warner, Foucault, and Halperin, foregrounding therein the following themes: Butler’s theory of performative identity and her view of political agency in terms of subversive repetitions; Warner’s analysis of the politics of sexual shame and an alternative ethos to be found in queer communities; based on Foucault, Halperin’s account of ethics as a process of ascetic self-becoming, where “homosexual ascesis,” specifically, serves as a possible means to resist modern forms of social power. Throughout the course, the significance of the sexual/gendered body as a locus for ethical and political work will be foregrounded. Importantly, we will also see how the critically queer endeavor originates in, and is related to, LGBT (Lesbian, Gay, Bi, Trans) realities, but is not necessarily confined in its ethico-political relevance to sexual and gendered others.

The course will conclude with a home exam that will determine the final grade.

הסמינר ידון בשאלת המעמד המוסרי שיכול להיות לקשרי קרבה וזיקה בין אדם לעצמו או בין אדם לאחרים מסוימים: אהוב/ה, ידיד/ה, הורה,ילד/ה. במהלך הסמסטר נדון בכמה מתפיסות מרכזיות המדגימות את המתח בין השאיפה של תורות מוסר להציב אופק ערכי אוניברסלי ליכולת לתת משקל לחוויה האנושית של אינטימיות כחוויה שהיא חלק מרכזי בטוב האנוש. ננסה להבין כיצד התרבות המערבית מעצבת את חוויית הקרבה ונשאל האם יש במעמד הזה משום עוול.
בין ההוגים וההוגות שידונו: אפלטון, עמנואל לוינס, ג'ודית באטלר, לוס איריגרי, ליסה בריטסר .
דרישת קדם: מבוא לפילוסופיה פמיניסטית או מבוא לתורת המוסר.
מטלות: הצגת רפרט בכיתה, הגשת הצעה לעבודה סמינריונית ועבודה סמינריונית.
הרכב הציון: השתתפות פעילה בכיתה ועבודת הגמר.

The seminar explores the ways intimacy becomes ethically meaningful in different philosophical perspective. Looking at different relations of intimacy, such as parenthood, romantic relations and friendship, we will analyze the tension between ethics as aspiring to establish a universal normative horizon, and relation of closeness, in which the singular other's well-being become crucial for one's own sense of well-being. Finally we will ask whether in a just world intimacy will be shaped differently.
Some of the philosopher that will be discussed: Plato, Emanuel Levinas, Judith Butler, Luce Irigaray, Lisa Baritser

מטרת הקורס היא להעמיק ולהרחיב את היכרות התלמידים עם תחשיב-הפרדיקטים מסדר ראשון, וכן לסקור מספר נושאים נוספים מתחום הלוגיקה, אשר לא נדונו בקורס המבוא הכללי. בין הנושאים שיטופלו בקורס: מושגי-יסוד בתורת-הקבוצות; תחשיב-הפרדיקטים מסדר ראשון עם זהות, כולל מערכת-הוכחה וסמנטיקה; לוגיקות מודאליות תחשיב-פסוקיות; פרדוקסים לוגיים וסמנטיים.

לימוד הקורס כולל הכנה של כ-11-10 עבודות בית, ובחינת סיום. שיעור הגשת התרגילים ישוקלל לציון הסופי במשקל של 10%, במקרה שציון זה יהיה גבוה מהציון בבחינת הסיום. יתר הציון יקבע על-ידי הבחינה.

Introduction to Philosophical Logic
The aim of this course is to enhance the students’ knowledge of the first-order predicate calculus, as well as to survey a number of other topics that were not discussed in the general introductory course. Among the topics to be studied: elementary set-theoretic notions; first-order predicate calculus with identity, including a proof system and semantics; propositional modal logics; semantic and logical paradoxes.

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.
תוכן הקורס:
1. הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית.
2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
5.סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
6-7.כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
8-9.הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
10.תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
11-12.כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
13.סוגיות בתולדות הלוגיקה.
14. סיכום.
מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם.

Logic is an essential component both in the history of philosophy and in the understanding of modern philosophical texts. The course “Introduction to Logic” acquaints its students with basic logical tools by locating and assessing valid arguments. Development of the ability to analyze natural language enables exposing language’s logical structures. The first part of the course is devoted to sentential calculus, its semantics and syntax (via Gentzen – style derivation rules). The second part focuses on predicate calculus, ending with relations. The course enables the students to pursue their studies of logic as a field of research as well as providing with the essential tools for reading texts, philosophical and others, through the understanding of the arguments and formulae they present.

המבוא לפילוסופיה של השפה מציג סוגיות יסוד בתחום מרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי הפילוסופיה של השפה?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין תחומי מחקר אחרים שהשפה היא נושא עיסוקם, יטופלו סוגיות קלאסיות בפילוסופיה של השפה כמו: מהי משמעות, מהו הקשר בין השפה לעולם, ומהו תפקידה של האמת בקביעת משמעות. המבוא עוקב אחר לידתה של הפילוסופיה של השפה עד מחצית המאה ה-20.

The introductory course for the philosophy of language introduces the students to what has become a central area of research in the present philosophical era. Beginning with the question “what is philosophy of language?” and its delimitation, follows the introduction of classical themes in the philosophy of language in the 20th centaury in chronological order. We will be reading texts by Frege, Russell, early and late Wittgenstein Carnap and Strawson.

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-21. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ.
קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בבחינה. ציון הקורס מורכב מציון הבחינה

Introduction to Philosophy of Religion
Dr. Nehama Verbin

Does God exist? Can one prove by means of a philosophical argument that He exists? In this course, we shall examine different responses to these questions, from the 11th century to the 21st century. We shall examine different arguments for God’s existence, e.g., Anselm’s Aquinas’s, and Paley’s arguments. We shall examine various arguments for God’s non-existence, e.g., arguments to the incoherence of religious discourse and arguments based on the reality of evil. We shall also examine various philosophers and theologians that reject the very attempt to devise philosophical arguments for God’s existence, e.g., Kierkegaard, Barth and Yeshayahu Leibowitz.

Credit for this course requires taking an exam

ד"ר עובדיה עזרא / סמסטר א'
מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר מידות (אריסטו), מוסר רגשות (יום), מוסר חובה (קאנט), ומוסר תועלת (מיל).

בבליוגרפיה ראשונית.

1. וורנוק, ג'פרי ג'. הפילוסופיה המוסרית בת זמננו. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז 1987.
2. אריסטו. אתיקה. מהד' ניקומאכוס. ירושלים : שוקן, תשל"ג 1973.
3. יום, דוד. מחקר בדבר עקרוני המוסר. מהד' 2 מתוקנת ומוגהת ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ב 1982.
4. קנט, עמנואל.הנחת יסוד למטפיסיקה של המדות. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש"י 1950.
5. מיל, ג'ון סטיוארט. התועלתיות. ירושלים : חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ג .1933.

דרכי ההוראה: הרצאות.
הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר.

ד"ר מירי רוזמרין / סמסטר ב'
מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשאלות אלו. נבחן את ניסיונו של אפלטון להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מה תפקיד הרגש בחיים המוסריים לפי דיויד יום; נראה את ניסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית ונבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. לבסוף נציג את הביקורת של ניטשה למחשבה המוסרית כפי שבאה לידי ביטוי במהלך הקורס. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות.

דרישות הקורס: מבחן

An introduction to ethics - Dr. Ovadia Ezra
This course presents elementary concepts as well as main approaches in Ethic, as represented by their central
philosophers in western history of philosophy. The course starts with a brief survey of a few meta-ethical theories, and then deals with four different theories of normative ethics: morality of virtues (Aristotle), morality of sentiments (Hume), deontological morality (Kant) and utilitarian morality (Mill).

An introduction to ethics - Dr. Miri Rozmarin

What is the right thing to do in a certain situation? What does moral life consist of? Can a good life in the ethical sense can be also good in terms of well-being? These are among the questions we will discuss in this course. Ethics attempts to develop systematic answers to these and related questions. In this course we will focus on the main traditions of Western ethics: Platonism, Aristotelian ethics, Kantian ethics, and utilitarianism. We will assess these philosophical positions as tools for everyday decisions and discuss their applications.

פרופ' צבי טאובר / סמסטר א' Prof. Zvi Tauber
"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר עובדיה עזרא / סמסטר ב'
מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפיסותיהם של שני ההוגים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורותיהם הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן ז'אק רוסו וג'ון סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך על ההגות המטאפיסית של הפילוסופיה שיידונו בו.
דרכי ההוראה: הרצאות.
הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר.
רשימת ספרות תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

Introduction to Political Philosophy / Prof. Zvi Tauber
Course Objectives: Introducing the basic and essential concepts of political philosophy according to its main thinkers in the history of western philosophy.
Course Topics: The political thoughts of two ancient philosophers, Plato and Aristotle, and the political thought of four modern philosophers: Hobbes, Locke, Rousseau and J-S. Mill. The political discourse is based in this course on the metaphysical principles of these philosophers.
Method of Teaching: Lectures and classroom-discussion.
Literature: Selected chapters from the above philosophers' writings. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A classroom-exam.

Introduction to Political Philosophy / Dr. Ovadia Ezra
This course presents elementary concepts and principal approaches in political philosophy, according to central political thinkers in western philosophy. The course deals with two ancient philosophers: Plato and Aristotle, and four philosophers of modern time: Hobbes, Locke, Rousseau and Mill.

ד"ר אורנה הררי - סמסטר א'
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים, קריאה שוטפת של המקורות הראשוניים ובחינה, אשר תקבע את הציון הסופי.

ד"ר אריה פינקלברג - סמסטר ב'
הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היוונים המציאו את המושג "פילוסופיה", הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו יסודות הפילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם של הפילוסופים היווניים ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית.
הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס).

Introduction to Greek Philosophy
Dr. Orna Harari
The course offers a survey of the development of Greek philosophy from the Presocratics through Plato to Aristotle. The course focuses on three explanatory approaches: explanations in terms of (1) whole and parts, (2) paradigm and copy and (3) universal and particular.

Obligations: participation in at least 80% of the meetings, reading assignments, and an exam, which will determine the final mark.

Introduction to Ancient Greek Philosophy

Dr. Aryeh Finkelberg
Western philosophy begins in Ancient Greece: the Greeks invented the term "philosophy," defined the main topics of the philosophical discourse and created its conceptual apparatus. But the Greeks not only invented philosophy, - their philosophical achievements continuously influenced Western thought. The course is a historical survey of the development of Greek philosophy from its origins in the 6th century BCE to its highest point in the doctrines of Plato and Aristotle.

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה, כפי שנדונו על ידי ההוגים השונים, וביניהן: תכלית הפילוסופיה; טבעה של האמת; התנאים לידיעה; טבעה של התבונה האנושית; תפיסות שונות של העצמי; בעיית הזהות העצמית; היחס בין אובייקט לסובייקט; ההבחנה בין גוף לנפש, ושאלות מרכזיות נוספות. נעקוב אחר דרך ההתפתחות של הרעיונות וגלגוליהם החל מן הפילוסופיה של רנה דקארט, מייסד הפילוסופיה החדשה, ועד לפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט.

התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

Introduction to Early Modern Philosophy

This course is a survey of western European philosophy in the early modern period, with emphasis placed on Metaphysical and Epistemological issues. It covers the major figures and themes in the Seventeenth and eighteenth century's philosophy, including Rene Descartes, Baruch Spinoza, John Locke, Gottfried Wilhelm Leibniz, George Berkeley, David Hume and Immanuel Kant.
The course introduces students to some central themes in the early modern period, such as the nature of knowledge, of truth, method and reality; conceptions of the self and of personal identity, the nature of ideas, the mind-body problem, etc.
Students are required to read selected writings of these figures.

שאלת הקשר שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת השיעור היא להציג בפני התלמיד את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלה בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יינתן לדיון במושג ההצדקה ובמגוון העמדות השונות המבקשות להבהירו: מסדתנות קארטזיאנית, מסדתנות נטורליסטית, וקוהרנטיזם. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, הוויה והתהוות (זמן), רצון חופשי ודטרמיניזם, זהות פרסונאלית ואחרות.

Introduction to Epistemology and Metaphysics
Dr. Yaron Senderowicz
Since the early days of antiquity, epistemology, ontology, and metaphysics were central fields of philosophical inquiry. The subject matter of epistemology is the concept of knowledge whereas that of ontology and metaphysics is the concept of being. The present course acquaints the students with some of the main ideas and theories that are part of the contemporary philosophical debate. In the first part, the concept of knowledge will be introduced. Particular attention will be given to the concept of justification and to the variety of standpoints from which one can approach it: Cartesianism, foundationalism, coherentism etc. In the second part we will examine some metaphysical problems: the-mind-body problem, time and becoming, free will and determinism, personal identity etc.

הקורס מיועד לתת מושגים ראשוניים על הבעיות והגישות העיקריות בפילוסופיה של המדע, בהתפתחותן זו מתוך זו, או זו בתשובה לזו. בין השאלות בהן נדון: מהו מדע? כיצד הוא פועל? במה הוא שונה מדרכים אחרות לחקר העולם, כאלו שהיו קיימות לפני המהפכה המדעית וכאלה עימן המדע מתמודד היום?
בתחילת הסמסטר נדון במדע ומקומו בחברה המערבית העכשווית. אח"כ נעבור לדון במהפכה המדעית של המאה ה-17, והקשרה הפילוסופי, ובפרט בייקון, דקרט, והובס. לאחר הקדמה זו יוקדש רוב הסמסטר לסקירה של הגישות העיקריות בפילוסופיה של המדע במאה העשרים. נסיים את הסמסטר בדיון בריאליזם המדעי, נטורליזם, ושאלת הקדמה המדעית (פרוגרס).
דרישות הקורס וחובות התלמידים: עמידה בבחינה בסוף הקורס.
מרכיבי הציון הסופי : 100% בחינה.

Introduction to Philosophy of Science

This course introduces the philsophical discussion about the nature of science: What science is, How and why it works, How is it different than other ways of studying the world (those the existed before science bacame dominant in our culture, and those that science sturggles with here and now). We will examine and discuss various answers to these questions, and see in what important aspects they differ.
We will begin the semester by talking about science in contemporary western societies. We will then talk about the scientific revolution and its relation to the philosophy of Bacon, Descartes, and Hobbes. After this introduction we will spend most of the semester discussing 20th century approaches to philosophy of science. By way of summary we will end the semester by discussing scientific realism, philosophical naturalism and the question of scientific progress.

בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:
1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה
2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית
3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המימאמסא
4. מושג הדהרמה וחוק הקרמה
5. תורת 'האני' של האופנישדות
6. המהפכה הבודהיסטית – דחיית מושג ה'אני'
7. תורת ההכרה בפילוסופיה ההודית
8. שיטות טיעון בפילוסופיה ההודית ומעמד הפילוסופיה
9. הספקנות ותוצאותיה

ביבליוגרפיה ראשונית:
1. Karl H. Potter, Presuppositions of India's Philosophies, Chapters 1, 2
2. M. Hiriyanna, Outlines of Indian Philosophy, Chapters 3,5,7
3. Hamilton, S., A Very Short Introduction to Indian Philosophy (Oxford UP)
4. Matilal, B.K., Epistemology, Logic and Grammar in Indian Philosophical Analysis, Chapter 1.
5. Radhakrishnan & Moore, A Source Book of Indian Philosophy

Introduction to Indian Philosophies and Religions
In this course, the following themes will be discussed:

1. Indian Philosophy: Initial 'maps'
2. The notion of 'freedom' and its implications
3. Ritual, action and atheism: the Veda and the Mīmāmsā school of philosophy
4. The notions of dharma and karma
5. 'Self' as articulated in the Upanişads
6. The 'Buddhist revolution' and rejection of the Upanişadic 'Self'
7. Indian epistemology
8. Argumentation in Indian philosophy
9. Indian Skepticism

הסינולוג A. C. Graham כתב כי הפילוסופיה הסינית העתיקה יכולה לעזור לאדם "להפטר מהרגליו המושגיים". בהשראת קביעה זו, קורס המבוא לפילוסופיה סינית מיועד להציג לסטודנט את הפילוסופיה הסינית בעידן הקלאסי (מאות שישית על שניה לפנה"ס) במאמצעות מעקב היסטורי אחר מהלך גיבושם של מושגים, תמות, ופרקטיקות פילוסופיות בקרב – ובין - אסכולות המחשבה השונות בסין המוקדמת. תשומת לב מיוחדת תוקדש לנושאים הבאים: המטרות והאמצעים לשיפור עצמי; כוחם ותכליתם של מוזיקה וטקס; בסיסים אפשריים להתנהגות מוסרית, ותפקידם של רגשות בכינונם של סדרים חברתיים מתחרים. הרעיונות המאפיינים את הפילוסופיה הסינית עוצבו, תועדו והופצו במגוון גדול של מקורות טקסטואליים ולא-טקסטואליים, כאלו שהועברו במשך דורות, ואחרים שנתגלו בסין במהלך העשורים האחרונים. הסטודנטים בקורס יערכו הכרות עם הנושאים התיאורטיים והמתודולוגיים הכרוכים בשימוש במקורות אלו לחקר מחשבת סין המוקדמת, וירכשו את הכלים הנחוצים להתנסות ראשונית בקריאתם.
ציון הקורס ייקבע על סמך:
1. הגשת ארבע תגובות קצרות (חצי עמוד עד עמוד) לחומרי הקריאה העיקריים שיילמדו בשבוע השני, הרביעי, השישי והשמיני של הסמסטר. תגובות אלו לא יקבלו ציון, אולם הגשתן היא תנאי להשלמת דרישות הקורס.
2. עמידה בבחינת הסיום.

Introduction to Chinese Philosophy

The Sinologist A. C. Graham wrote that early Chinese Philosophy can help a person “in unlearning one’s own conceptual habits.” Inspired by this proposition, the class “Introduction to Chinese Philosophy” aims to introduce students to Chinese Philosophy in the classical age (6th to 2nd century B.C.). It will do so by tracing the history of the formation and contestation of philosophical concepts, themes and practices within, and between, different schools of thought. The class will pay special attention to the following topics: aims and methods of self cultivation; the efficacy of music and ritual; the desirability and possibility of moral behavior; and the role of emotions in the establishment of competing social orders. The ideas and practices that characterize Chinese Philosophy were shaped, recorded, and disseminated in a variety of received and excavated, textual and non textual, materials. Students will become familiar with the theoretical and methodological issues that are involved in handling this wide variety of sources, and will acquire tools needed for their reading.

השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה - 20. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת.
הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין, את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן.
בין הנושאים הנדונים:
- התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית.
- אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות.
- ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס.
- השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה.
- האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות.
- אמת וטרגדיה.
- מודרניות ואואנגרד.

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגותו של דיקרט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיומו של ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים אל כמה מהמאפיינים שמייחדים את הכתיבה הפילוסופית, ומחדדים את רגישותם לגבי האסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, הנחות היסוד המובלעות בו, המבנה הלוגי והרטורי שלו, וכן מגוון ההקשרים – פילוסופים, היסטורים, ואחרים – שבהם הוא עומד, ושעשויים להאירו ולהעשיר את הקריאה בו.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות פעילה, בעל-פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון, במהלכו זוכה התלמיד לפענח ואף להתעמת עם עמדותיו שלו-עצמו, כמו גם עם עמדותיהם של חבריו לכיתה. באופן זה חווה הסטודנט דיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות-בסיס בכתיבתן של עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרש התלמיד לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הוא מתנסה בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מהקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורת עליהן. בתוך כך, ותוך דיאלוג מתמשך עם מתרגל-הקורס, הוא לומד להכיר את הכללים ואמות המידה המאפיינים כתיבת עבודה אקדמית.

דרישות הקורס: נוכחות חובה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל.
התרגיל מסתיים בבחינה. ציונו הסופי של התרגיל מורכב מציון הבחינה המסכמת ומציוני התרגילים, אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר.

Guided Reading "A": Course Description

The primary aim of the 'Guided reading' course is to develop the various skills that are involved in reading and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students perform a close and careful examination of one of the central texts of modernity, Descartes's "Meditations". Naturally, such a detailed reading, followed by a class discussion, enables the students to reach a better understanding of Cartesian philosophy. But moreover, it acquaints them with some central aspects of the practice of philosophy in general, mainly in its ongoing engagement with reading and interpreting texts. Descartes's canonical text thus serves also to exemplify the different strategies which are generally employed when approaching philosophical texts. The course stresses the importance of exposing the logical, argumentative, structure of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and also the various contexts wherein it can be posited, and which might deepen our understanding thereof.
The course also stresses the importance of actively partaking in the "philosophical experience". This is achieved through class discussions – where the student is confronted not only with her own opinions, but also with those of her class-mates – as well as through short written assignments which the students are asked to submit throughout the semester. These written assignments are where the student gets to practice her academic writing skills, articulate her thoughts, extract and critically assess various kinds of philosophical arguments. These assignments serve also as a means to establishing an ongoing philosophical dialogue with the course instructor, whose weekly comments and feedback have proven valuable for one's personal progress in philosophy.

The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam, together with the grades awarded for the short assignments throughout the semester.

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading A” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of the text. The final grade is composed of the marks of these assignments.

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה: גורגיאס של אפלטון והנחות יסוד למטאפיסקה של המידות של עמנואל קאנט.

The course follows the general pattern of the "Guided Reading A" and "Guided Reading B" and its aims are similar: The development of a proficiency in reading philosophical texts and writing academic essays. Through the semester the students will be required to write several short papers regarding specific issues raised by the texts.
"Guided Reading C" will center on parts of two central texts in the history of philosophy: Plato's Gorgias and Kant's Groundwork for the Metaphysics of Morals.

השיעור מוקדש לדיון במושגי יסוד של המחשבה האקזיסטנציאליסטית: קיום, אותנטיות, חירות, בחירה, אחריות. הדיון יבחן את התפתחותם של מושגים אלה בהגותם של קירקגור, היידגר, סרטר, תוך ניסיון לברר את משמעותם כיום, בשלהי המחשבה הפוסט-מודרנית.
השיעור יסתיים בבחינת בית:
מועד א' בתאריך 3.7.11 בשעה 09:00 הגשה עד תאריך 6.7.11 בשעה 13:00.
מועד ב' בתאריך 7.8.11 בשעה 09:00 הגשה עד תאריך 10.8.11 בשעה 13:00.

קורס המשך למבוא לפילוסופיה יוונית אשר מטרתו היא להעמיק את ההכרות עם תורתו של אריסטו על כל היבטיה העיקריים.

השיעור יסתיים בבחינת בית.

Introduction to Aristotle
Dr. Aryeh Finkelberg
The course is a continuation of the Introduction to Greek philosophy and its aim is to deepen the students' acquaintance with main aspects of Aristotle's philosophy.

לאופולד פון רנקה, אחד מן האבות המייסדים של ההיסטוריה כדיסציפלינה מדעית, ביקש לשחרר אותה מאחיזתה של הפילוסופיה. לטענתו, ההיסטוריה של כל תקופה מאופיינת על-ידי יסוד פרטיקולארי, ואילו הפילוסופיה מפשיטה אותה מיסוד זה, וניגשת אליה רק כדי למצוא את הגילומים של היסודות ההכרחיים שממילא הגיעה אליהם בדרך אפריורי. אך הפילוסופיה המודרנית, ודאי במסורת הקונטיננטלית, לא אוותה לשחרר את ההיסטוריה מאחיזתה. מה מצאו הפילוסופים בהיסטוריה? כיצד מאורעות קונטינגנטיים עשויים להיות רלוונטיים לפילוסוף? ומדוע קשה לחשוב כיום על עשיית פילוסופיה במסורת הקונטיננטלית ללא קשר להיסטוריה?
בקורס נבחן את יחס האהבה-שנאה של הפילוסופיה להיסטוריה במספר תחנות בתולדותיה: נתחיל בהיגל, אשר תפס את העיון בדיעבד ב"התגלמות הרוח בצורת מאורעות" כנדבך הכרחי בעשיית פילוסופיה. נמשיך בניטשה, אשר הזהיר מפני היסטוריזציית יתר, אך בה בעת, הבחין גם בפוטנציאל המשחרר של השימוש בהיסטוריה. ולסיום נבחן את היחס להיסטוריה של שני הוגים, מרטין היידגר וולטר בנימין, עבורם הרס ההיסטוריה והבנייה מחורבותיה הכרחיים לחשיפה או להצגה של האמת.
דרישות הקורס: מבחן בית, השתתפות, קריאת הטקסטים, כתיבת 3 תגובות (ללא ציון) על הטקסטים.
מרכיבי הציון: הגשת תגובות 30%, מבחן בית 70%.

Philosophy and History – a relationship
Ori Rotlevy
Leopold von Ranke, one of the founding fathers of history as a scientific discipline, sought to free history from philosophy’s grip. Philosophy, he argued, abstracts the particular element of each period, for it approaches history merely in order to find the necessary elements which it has already established a priori. Yet modern philosophy, especially in the continental tradition, did not wish to free history from its grasp. What did philosopher find in history? How might contingent events be relevant to the philosopher? And why is it so difficult to think of doing continental philosophy today without its relation to history?
During the course we shall examine the love-hate relationship between philosophy and history in several moments: From Hegel, who found knowing “the spirit clothing itself with the form of events” essential for philosophizing, we will continue to Nietzsche, who warned from over-historizing, yet was aware to the liberating potential of history. We will conclude by inspecting the relation to history of two thinkers, Martin Heidegger and Walter Benjamin, who found the destruction of history and the construction from its ruins essential for the disclosure or presentation of truth.

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה", החל ברומנטיקה ועד לראשיתו של המפנה הלשוני בפילוסופיה של המאה ה- 20. נתמקד בשאלת אפשרותה ואופייה של הפילוסופיה לאחר המהפכה שחולל קאנט, ונקרא מכתביהם של מספר הוגים, ביניהם פיכטה, היגל, מארקס, ניטשה, פרגה והוסרל.

רשימת ספרות ראשונית ומשנית תועלה על אתר הקורס.
השיעור יסתיים במבחן.

Introduction to the Philosophy of the 19th and 20th Centuries – BA mandatory course

This course continues the historical overview given in the Introductory Course to Modern Philosophy. It covers the period that starts with German Romanticism and ends with the Linguistic Turn at the beginning of the 20th Century. We focus mainly on the question of the possibilities open to philosophy after Kant, reading such diverse writings as those of Fichte, Hegel, Marx, Nietzsche, Frege and Husserl.

הקורס יעסוק בשאלה האם ניתן לדבר עם ואודות האל. נתחיל בניסיון להבין את טיבעו של האל עליו ברצוננו לשוחח ושעימו מבקש האדם הדתי לקיים מערכת יחסים. נעסוק ב"אלוהי הפילוסופים", ב"אלוהי אברהם יצחק ויעקב" ובקשיים שונים אשר מושגי אלוהות אלה מעוררים. נתמקד בקושי לדבר אודות זה אשר "מושלם ממנו לא ניתן להעלות על הדעת" כפי שמבינים אותו ומתמודדים עימו הרמב"ם, תומס אקווינס וויטגנשטיין המוקדם. כמו כן, נתמקד בקושי לדבר אל "האל הגדול הגיבור והנורא" כפי שהלה מתגלה לאיוב.
קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים והגשת עבודה קצרה בסוף הקורס. הציון מורכב מציון העבודה.

Philosophy of Religion—Part II
Dr. Nehama Verbin

The course deals with the question whether we can speak to and about God. We shall begin with an exploration of the nature of the God whom one may wish to address and about whom one may wish to speak. We shall discuss the “God of the philosophers”, the “God of Abraham, Isaac and Jacob” and some of the difficulties that emerge from each of these conceptions. We shall focus on the difficulty to speak about “that than which nothing greater can be conceived”, as Maimonides, Aquinas and the early Wittgenstein comprehend it. We shall also discuss some of the difficulties that are involved in addressing and maintaining a relationship with “the great the mighty, and the awesome God” as He reveals Himself to Job.

Prerequisites: Introduction to philosophy of religion

Credit for this course requires: 1) Participating in, at least, two thirds of the classes.
2) Submitting a short paper in the end of the course.

השיעור יוקדש לדיון במשנתן של כמה מן האסכולות הבולטות בפילוסופיה ההודית: ניאיה, מימאמסא, אדוַיטה-ודאנטה, סאנקהיה ויוגה, ולפולמוסים בין העמדות הפילוסופיות השונות. נתייחס גם לפילוסופיית הלשון של בהרטרהרי, לקווי-היסוד של תורות האסתטיקה ההודית הקלאסיות, ולפילוסופיה הודית בת-זמננו.
השיעור יסתיים
התרגיל הצמוד יתמקד בפילוסופיה בודהיסטית, בדגש על נאגארג'ונה ו-וָסובנדהו.

ביבליוגרפיה ראשונית:
Arindam Chakrabarti, 'Is Liberation (mokşa) Pleasant?', Philosophy East and West, Vol. 33 no.2 (1983), pp. 167-182.
Ben-Ami Scharfstein, 'Immanent-Transcendent Holism: Śankara and Spinoza', in his A Comparative History of World Philosophy: From the Upanişads to Kant, Albany: SUNY, PP.367-405.

Introduction to Indian Philosophy: Part 2
The course focuses on the main features of several Indian philosophical schools: Nyāya, Mīmāmsā, Advaita Vedānta, Sānkhya and Yoga. We will also discuss Bhartŗhari's philosophy of language, touch on Rasa theories of aesthetics, and refer to contemporary Indian philosophy. The 'tutorial' (Targil) will be dedicated to Buddhist epistemology, focusing on Nāgārjuna and Vasubandhu, and on the debate between the Buddhists and the Nyāyikas.

התרגיל הצמוד יתמקד בפילוסופיה בודהיסטית, בדגש על נאגארג'ונה ו-וָסובנדהו.

The 'tutorial' (Targil) will be dedicated to Buddhist epistemology, focusing on Nגgגrjuna and Vasubandhu, and on the debate between the Buddhists and the Nyגyikas.

על פי המסורת הליברלית המערבית, agency ["סוכנות"] היא יכולתו של אדם לפעול מתוך אוטונומיה וחרות. מתוך השענות על ביקורות פמיניסטיות ופוסט-סטרקטורליסטיות לתפיסה זו של agency, ובהתבסס על מחקרים בפילוסופיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ומדע הדתות, שיעור ההמשך בפילוסופיה סינית ישרטט את האופנים התרבותיים וההיסטוריים של agency שהם ייחודיים לסין המוקדמת. טקסטים קונפוציאניים ינותחו כממקמים יכולת פעולה מוסרית ופוליטית לא בהתנגדות לנורמות חברתיות או בניכוסן-מחדש, אלא כתלויה בחזרה על נורמות אלו ובציות הקפדני להן. במקומה של אתיקה מודרניסטית הרואה בגוף הפרעה ואיום על יכולתו של אדם לפעול באופן רציונלי, פרקטיקות גופניות – קונפוציאניות, דאואיסטיות ואחרות, כאלו שהן טקסיות וכאלו שאינן טקסיות – יוצגו כממלאות תפקיד מרכזי בכינונם של סובייקטים סיניים מוקדמים ובכינונם של היחסים בינהם, ובינהם לעולם. ובמקומו של האינדיבידואל המערבי הליברלי המבודד והתחום, נמצא במרכז כל מסורות המחשבה בסין המוקדמת פרט המתהווה מתוך יחסיו עם אחרים. בחלקו השני של הקורס נעזר במחקרים על agency של נשים בחברות לא מערביות כדי לחשוב מחדש על הפרדיגמה של קורבן לעומת סוכן (victim vs. agent) הרווחת בדיונים סינולוגיים במגדר, ונשתמש במושג ה- agency לצורך חקירת אספקים נוספים של התרבות הסינית המוקדמת, כגון ניבוי, פולחן אבות, ושאלת משמעותם של מושג הסופר והאותנטיות בחיבורם של טקסטים פילוסופיים.
ציון הקורס ייקבע על סמך:
1. השתתפות פעילה בקורס, והגשת ארבע תגובות קצרות (חצי עמוד עד עמוד) לחומרי הקריאה העיקריים והמשניים שיילמדו בקורס, בעיתוי לפי בחירת הסטודנט. תגובות אלו לא יקבלו ציון, אולם הגשתן היא תנאי להשלמת דרישות הקורס.
2. כתיבת עבודת גמר.

Advance Course in Chinese Philosophy

According to the Western liberal tradition, agency is one’s ability to act with autonomy and freedom. Relying on feminist and poststructuralist critiques of this notion of agency, and drawing on writings in Philosophy, Anthropology, Sociology, and the Study of Religion, the advance course in Chinese Philosophy will delineate modalities of agency that are culturally and historically specific to early China. We will read Confucian texts as locating moral and political agency not in the ability to resist to, or to re-appropriate, social norms, but as dependent on the reiteration and strict adherence to them. Instead of a modernist ethics that perceives the body as a disruption and a threat to one’s rational agency, bodily practices – Confucian, Daoist and others, ritualized and non-ritualized - will be shown to play a central role in constituting early Chinese subjects, the relations between them, and their relation to the world. And in place of the separated, bounded, and autonomous individual of Western Liberalism we will find at the center of all early Chinese traditions of thought an individual that is relationally constituted. In the second part of the course studies of women’s agency in non-Western societies will help us re-think the paradigm of woman as victim vs. women as agent that has dominated much of the discussion of gender in Sinology, and we will use the concept of agency to explore additional aspects of early Chinese culture such as divination, ancestors worship, and the meaning of authorship and authenticity in the compilation of philosophical texts.

הקורס יתמקד בספקנות, וידון בשאלות הבאות: ספקנותה מתודולוגית מול ספקנות קטיגורית; מעמד הטיעון הספקני ודרכים להתמודד עימו; האם ספקנות רדיקלית מקעקעת את עצמה? האם ניתן לחיות חיים ספקנים? אם לא, האם אי-האפשרות הזו מהווה הפרכה "פרגמטית" של הספקנות? תשובות לספקנות: נטורליזם; השכל הישר.
קריאה:
1) Descartes: Meditations
2) Hume: A Treatise of Human Nature
3) Outlines of Pyrrhonism (Sextus Empiricus)
4) מגמות בתולדות הספקנות :עדי פרוש
מטלת הקורס: בחינת כיתה.

Advanced Epistemology (B.A. course):
The course will focus on scepticism, especially the following issues: methodological vs. doctrinal scepticism, the nature of the sceptical challenge and the appropriate way of responding to it, the self-undermining problem. Having explained the nature of the sceptical challenge and paved the way for it to be mounted, we will consider some of the most powerful arguments for scepticism, and consider ways of refuting them.

Prerequisites (recommended): logic
Students are expected to attend the weekly discussion section (“targil”), in which they will be required to write at least three essays.
The final grade will be based on an exam at the end of term (50%) and discussion-section (“targil”) (50%)

המושג "אסתטי" יכול לאפשר לנו להבין את ההתנסות הייחודית שהאמנות גורמת
לנו. כדי להבהיר מהו האסתטי ולרדת לחקרה של החוויה האסתטית נבחן את
התיאורים הפילוסופיים של היופי וההנאה האסתטית. לשם כך נתמקד בשלוש תחנות
עיקריות בהיסטוריה של האסתטיקה: "ביקורת כוח השיפוט" של קאנט, האסתטיקה
של היגל ו"מקור מעשה האמנות" של היידגר. אלה מייצגים גישות פילוסופיות
שונות אל האמנות, אל האפקטים שלה ואל האמת שבה. נבחן כיצד תפיסות
מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות ביחס לאמנות מתכתבות עם התפיסות האסתטיות
של קאנט, היגל והיידגר. נבחן מהן ההשלכות שיש לתמורות בשדה האמנות על
הפילוסופיה של האמנות. נשאל האם העיסוק של האמנות בת-זמננו במכוער, בדוחה
ובחריג מחייב שינוי באפיון המסורתי של האמנות במונחי יופי, שגב והנאה.
הטקסטים של קאנט ושל היידגר הם קריאת חובה לקורס. בתרגיל הצמוד לשיעור
תתאפשר קריאה צמודה בטקסטים אלו.
נוכחות והשתתפות פעילה בתרגיל הן חובה ומהוות תנאי לסיומו של הקורס. אין
אפשרות לקחת את השיעור ללא התרגיל ולהיפך.
בסיום הקורס תינתן בחינת בית, ובתרגיל תינתן עבודת אמצע-סמסטר ועבודת סיום.

Advanced Aesthetics

The concept of the “aesthetic” can illuminate the unique experience
effectuated by art . In order to clarify the aesthetic and the nature
of the aesthetic experience, we will look into philosophical accounts
of beauty and of pleasure. We will concentrate on three main signposts
in the history of aesthetics: Kant's “Critique of judgment”, Hegel's
lectures on aesthetics and Heidegger's “The Origin of the Work of
Art”. These are three different philosophical approaches to art, its
effects, and its truth. We will also examine modernist and
post-modernist positions toward art and their correspondence with the
aesthetics of Kant, Hegel and Heidegger. We will examine how changes
in the field of art affect aesthetic concerns and whether the
traditional interest in beauty, the sublime and in aesthetic pleasure
should be reconsidered in view of artistic oncerns.
Participation in the course requires reading of sections in Kant and
in Heidegger. Close reading of these texts is implemented in the
tutorial. Active participation in the tutorial is obligatory. Students
are required to take the course and its tutorial in the same year.
At the end of the semester the students will take a home exam. In the
tutorial, the requirements include besides active participation, a
mid-term short essay and a final essay.

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית של תפישות שפה בשנה בה הסתיים שיעור המבוא – 1950. לאחר שני שיעורים, בהם נתוודע לפרשנויות שונות למורשת ויטגנשטיין, נעבור לדון ביחסי משמעות ואמת כפי שהם עולים במספר שיטות פילוסופיות וכן בקשר בין אלה לבין עמדות יסוד באשר למהות הפילוסופיה ואפשרויותיה. בין הגישות הנסקרות: נטורליזם, פילוסופיית השפה הרגילה, תורות משמעות ריאליסטיות ואנטי-ריאליסטיות, סטרוקטורליזם ודקונסטרוקציה. בין ההוגים הנלמדים: קווין, אוסטין, דיווידסון, דאמט, פטנם, קריפקה, סוסיר ודרידה.

החומר יחולק בין השיעור והתרגילים. התלמידים יידרשו להגיש עמוד כתוב פעם בשבועיים, על-פי מטלות ספציפיות שיקבלו. רשימות ביבליוגרפיות – לשיעור ולתרגיל – תועלינה על אתר הקורס לקראת תחילת שנה"ל.

השיעור יסתיים במבחן בית והתרגיל בעבודה מסכמת.

Advanced Course in the Philosophy of Language

Continuing the historical overview of modern conceptions of language – which started in the introductory course – we'll start this course with various interpretations of Wittgenstein's legacy. We'll then discuss the relations between philosophical attitudes towards truth and meaning and fundamental ideas regarding the essence and potential of philosophy. Among the philosophies studied are naturalism, ordinary language philosophy, realist and anti-realist theories of meaning, structuralism and deconstruction; among the philosophers read: Quine, Austin, Davidson, Dummett, Putnam, Kripke, Saussure and Derrida.

"התנועה הדמוקרטית, לא זו בלבד שהיא צורת ניוון של הארגון הפוליטי, כי אם גם צורת ניוונו והקטנתו של האדם, גימודו לבינוניות, פיחות ערכו" (ניטשה, מעבר לטוב ולרוע, ס' 203).
ניטשה הוא אחד ממבקריה הרדיקליים ביותר של החברה הדמוקרטית המודרנית. לדידו, ערכי המהפיכה הצרפתית - חירות, שוויון ואחווה - לא רק שלא התממשו בפועל, אלא שימשו למעשה כיסוי ומסיכה לדבר-מה אחר, לשיעבוד.
בשיעור נדון במשמעות הניטשיאנית של ערכי המהפיכה הצרפתית ועד כמה ובאילו מובנים מתממשות, לדידו, חירויות האדם לאחר המהפיכה. כמו כן, נבחן האם ניתן למצוא בהגותו של ניטשה אלטרנטיבות חברתיות להווה הפוליטי כפי שהוא מתארו ומבקרו.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנלמדים.
האופן בו יסתיים השיעור: מבחן בית.

Nietzsche’s critique on democracy
Nietzsche is one of the most radical critics of modern democratic society. He maintains that not only the French revolution values – freedom, equality and fraternity – were not realized in reality, but that they were used only as a mask for something else; subjugation.
The course discusses the Nietzschian meaning of the French revolution values and their degree of realization in the currently democratic society. It also examines the social alternatives in his thought to the political present.

פרדוקסים אינם רק שעשוע או קוריוז אינטלקטואלי. את הטענה שכל פרדוקס רציני מצביע על בעייה פילוסופית עמוקה נדגים בשיעור זה ע"י בחינת פרדוקסים בתחומים שונים: פילוסופיה של החלל והזמן )הפרדוקסים של זנון), תורת ההכרעה )הפרדוקס של Newcomb), לוגיקה ופילוסופיה של הלשון )פרדוקס הערימה), תורת האישוש )פרדוקס העורבים והחידה החדשה של האינדוקציה) והמטפיזיקה והרציונליות של רגשות )פרדוקס הרגשות ה"עקשניים).

מטלת הקורס: בחינת כיתה

Paradoxes and their Philosophical Significance: B.A. course
Paradoxes aren’t just an intellectual curiosity. We will illustrate the claim that every serious paradox points to a deep philosophical problem and its solutions by studying paradoxes in different areas: the philosophy of space and time (Zeno’s paradoxes), the theory of rational choice (Newcomb’s problem), logic and the philosophy of language (the Sorites paradox), the theory of confirmation (the new riddle of induction and the paradox of the ravens) and the metaphysics and rationality of emotions (the paradox of “recalcitrant” emotions).

Prerequisite: (recommended) an introductory course in logic.
The grade will be based on an end of term exam.

תיאור הקורס
השיעור יתמקד בתפיסות שונות של הקשר בין חופש למוסר, המאפיינות גישות מרכזיות לפילוסופיה של המוסר. במקביל, נעמוד על משמעויות אפשריות שונות של מושג החופש ושל הניגוד המושגי בין חופש לבין שעבוד. נאפיין תפיסות של החופש על-ידי בירור הקשרים שלהן למושגים של טבע אוניברסלי ואינדיבידואלי, תכליות טבעיות, ואותנטיות, מצד אחד – מושגים בעלי בסיס משותף בגישה הסובסטנטיביסטית לפילוסופית המוסר; ולמושגים של רצון, עצמאות, אוטונומיה, וביקורת, מצד שני – מושגים בעלי בסיס משותף בגישה הפרוצידוראליסטית לפילוסופית המוסר.

סוגיית החופש תהווה בכך בסיס לדיון השוואתי בשיטות נבחרות בפילוסופית המוסר: האינטלקטואליזם והוולונטאריזם בתיאולוגיה המוסרית הנוצרית בימי-הביניים ובראשית העת החדשה; תורת המוסר של רוסו וגישות קשורות לאידיאלים של כנות ושל אותנטיות במאות ה-18 וה-19; פילוסופית המוסר של קאנט ותורות מוסר ניאו–קאנטיאניות קונסטרוקטיביסטיות בנות-זמננו; גניאלוגיית המוסר של ניטשה; האתיקה של פוקו וגישות פוסט-מודרניות קשורות; אתיקת האותנטיות של צ'ארלס טיילור ואתיקת המידות הטובות של אלאסדייר מאקינטייר.

בתרגיל הצמוד לשיעור תיערך קריאה מודרכת בטקסטים של ניטשה, ובטקסטים של פוקו והוגים פוסט-מודרניים נוספים.

רשימה ביבליוגרפית מפורטת תימסר לקראת תחילת שנה"ל.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנלמדים; עמידה במבחן-בית בסיום השיעור; הגשת מטלות במסגרת התרגיל הצמוד לשיעור.
הציון הסופי של הקורס ייקבע על-ידי מבחן-בית על תכני השיעור (50%) ועל-ידי מטלות התרגיל (50%).

Advanced Course in Moral Philosophy

The course focuses on the relation of freedom to morality, as conceived in the framework of some leading approaches to moral philosophy. Concomitantly, several possible meanings of the concept of freedom and of the conceptual contrast between freedom and subjugation are considered. The various conceptions of freedom are characterized through an examination of their connections to ideas of universal and individual nature, natural ends, and authenticity, on the one hand - ideas which have a common basis in the substantivist approach to moral philosophy; and to ideas of will, independence, autonomy, and critique, on the other hand - ideas which have a common basis in the proceduralist approach to moral philosophy.

The issue of freedom thus becomes the basis for a comparative discussion of certain systems of moral philosophy: intellectualism and voluntarism in Christian moral theology of the middle ages and the early modern period; Rousseau’s moral theory and related approaches to the ideals of sincerity and of authenticity in the 18th and 19th centuries; the moral philosophy of Kant and recent neo-Kantian constructivist theories; Nietzsche's genealogy of morals; Foucault’s ethical theory and related post-modernist approaches; Charles Taylor’s ethics of authenticity and the virtue ethics of Alasdair MacIntyre.

תיערך קריאה מודרכת בטקסטים של ניטשה, ובטקסטים של פוקו והוגים פוסט-מודרניים נוספים.

האוּפָּנִישָדות הן אבני היסוד של הפילוסופיה ההודית. שנקרה, פרשן האוּפָּנִישָדות, נחשב לגדול הפילוסופים שהצמיחה הודו. השיעור יוקדש לקריאה קרובה של מספר פרקים אופנישדיים (בעיקר מהבְּרְהָדְאָרָנְיָקָה אוּפָּנִישָד) בפנייה מתמדת לפרשנותו הלא במיוחד נאמנה אבל הבהחלט מרתקת של שנקרה. ננסה לברר מה הן השאלות העיקריות עימן מבקשים מחברי האוּפָּנִישָדות להתמודד, ולאיזה כיוונים לוקח שנקרה את הטקסט האופנישדי. נדבר על מציאות ואשליה (באמצעות המושגים מאיא וברהמן), על 'פנים' ו'חוץ', על 'ידיעה עצמית', על תפיסת השפה באוּפָּנִישָדות ובפרשנותו של שנקרה, ועוד.

השיעור יסתיים בעבודת סיום קורס.

ביבליוגרפיה ראשונית:
Deutsch, Eliot, Advaita Vedānta: A Philosophical Reconstruction, Honolulu: East-West Center Press, 1969
Olivelle, P., The Early Upanişads, Oxford: Oxford University Press, 1998

Reality and Illusion: From the Upanişads to Śankara

The Upanişads are the cornerstones of Indian philosophy. Śankara, the famous commentator of the Upanişads, is considered by many to be the greatest Indian philosopher.
In this course, we will closely read several Upanişadic chapters (mostly from the Bŗhadāraņyaka-Upanişad), with constant reference to Śankara's commentary. Our discussion will be dedicated to illusion vs. reality (through the notions of Māyā and Brahman), 'inwardness' vs. 'outwardness', 'self-knowledge' and language as both a 'disease' and a 'cure', in the Upanişad narrative and in Śankara.

מאז אפלטון הפילוסופיה עסקה ועוסקת במשמעות של היות האדם יצור גופני וכיצד היבט זה של חיים אנושיים קשור להיבטים אחרים כמו מחשבה, חיים חברתיים, פוליטיקה ומוסר. הקורס ידון בתיאוריות עכשוויות של גוף הבאות להמשיג מחדש את המקום של הגוף בקיום האנושי. בין השאלות שידונו: כיצד העובדה כי אדם הוא בעל גוף מעצבת את קיומו כסובייקט? מה הקשר בין מגדר וגופניות בתרבות המערבית? כיצד יחסים חברתיים מעצבים גופניות? מה המשמעות של גופניות בעולם טכנולוגי?
בין ההוגים וההוגות שידונו: מרלו פונטי מישל פוקו, ג'ודית באטלר, לוס איריגרי, ג'יל דלז.

דרישות הקורס: קריאה במהלך הקורס, מבחן בית.
השיעור יסתיים בבחינת בית.

The Body

This course discusses different account of the body and its relations to the mind, society. Since Plato, philosophy has presented different accounts of the relations between the body, mind and society. In this course we will ask how the fact that individual are embodied shape their subjectivity and ethical agency? How does corporality become gendered? In what ways our body is social ad political and what is the meaning of the body as natural in a technological world.
Some of the philosophers whose theories we will discuss: Merleau-Ponti, Foucault, Zigmunt Bauman, Judith Butler, Luce Irigaray, Gill Deleuze.

השיעור יתמקד בהוגים המרכזיים של הפילוסופיה הנוצרית בימי הביניים (500-1500)- אוגוסטינוס, בואציוס, פסוידו-דיוניסוס, אבלאר, תומאס אקווינס, אוקהאם, דונס-סקוטוס, ובמגוון הנושאים שהעסיקו את הגותם:
תורת ההכרה, אתיקה, פילוסופיית הלשון, מקומו של האל בפילוסופיה, אסתטיקה, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של הטבע.
כמו כן יבהיר השיעור באיזו מידה מעוגנת תקופה זו בתקופות קודמות יותר, ובאיזו מידה היא סוללת את הדרך להתפתחות הפילוסופיה המודרנית.

דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, חובות קריאה, מטלת סיום.

השיעור יסתיים בבחינת בית.

Central Themes in Medieval Christian Philosophy

The course focuses on the philosophy of the Christian middle ages (500-1500). It will pay attention to the main thinkers of this period and to a wide variety of themes (epistemology, ethics, philosophy of language, philosophy of God, aesthetics, political philosophy, philosophy of nature). It will also make clear how this period had its roots in antiquity and how it paved the way for the development of modern philosophy and science.

Requirements:
- attendance
- reading assignments
- take-home exam

השותפות האינטלקטואלית של הפילוסוף ז'יל דלז ושל הפסיכואנליטיקאי פליקס גואטרי בשלהי המאה ה-20 הולידה בין היתר פילוסופיה פוליטית מקורית ורבת תנופה. במסגרת הקורס נעמוד על כמה מן המושגים הבסיסיים בפילוסופיה הפוליטית של צמד ההוגים הזה – מושגים שקוראים תיגר על עיקרי המחשבה המדינית הליברלית ומציגים תחתיה זירות חדשות למחשבה ולפעולה פוליטיות.
בין השאלות שנברר: מהי מינוריות, וכיצד היא קוראת תיגר על שלטון הרוב? מהו היחס בין התהוות נוודית לבין פוליטיקה של עימות והכרעה? כיצד אפשר להתנגד לחוק בלי לאשש את כוחו? אילו כוחות פועלים על הילדה הקטנה, וכיצד היא יכולה לערער את המבנה הפוליטי הקיים? מהי מיקרו-פוליטיקה? ומהי מהפכה מולקולרית?
את המושגים הללו נחלץ מכתביהם של דלז וגואטרי, ונבחן אותם ביחס למחשבה הפוליטית והאתית של הוגים מרכזיים אחרים בני זמננו. בד בבד, נעמוד על טיבו של "הפוליטי" עצמו בעקבות המחשבה של דלז וגואטרי.
הקורס יסתיים בהגשת עבודה.

Ohad Zehavi, The Political Philosophy of Deleuze & Guattari
The joint work of Gilles Deleuze and Felix Guattari toward the end of the 20th century produced an original and potent political philosophy. This course will look at some of the key concepts in this political philosophy – concepts that challenge the very foundations of liberal thought and offer in its stead new sites for political thought and action.
The following are some of the issues that will be addressed: What is minoracy, and how does it challenge majority rule? What is the relationship between a nomadic becoming and a politics of conflict and triumph? How can one oppose the law without reinforcing it? What forces is a little girl subject to, and how can she undermine the existing political structure? What exactly is micropolitics? And how does a molecular revolution take place?
These concepts will be drawn from the writings of Deleuze and Guattari, and they will be contemplated in relation to the political and ethical thought of other key contemporary thinkers. They will also provoke us to dwell on the nature of the very concept of the political following Deleuze and Guattari’s thought.

מהי נפשיות, ומהו מקומה בעולם הפיסיקלי? כיצד זה רצוני לכתוב את תיאור הקורס הזה משפיע על אצבעותיי להקליד את הדברים? האומנם מצבי נפש אינם אלא מצבי מוח? האם כפיל פיסיקלי שלי יהא בהכרח גם כפיל מנטאלי? האם זומבי הוא מן האפשר? וכיצד, אם בכלל, מענה על שאלות אלו יאפשר לי להבין מי אני?

הקורס יוקדש להיכרות עם הפילוסופיה של הנפש, דרך בירור של חלק מהסוגיות המרכזיות שנדונות במסגרתה. באמצעות קריאה בכמה מהטקסטים המרכזיים של התחום, נתחקה אחר כמה מהמחלוקות שעיצבו את הדיון העכשווי בשאלת הנפשיות, ונעמוד על האתגרים שעוד נכונו לו. בין השאר ננסה להבין כיצד חושבים פילוסופים בני זמנינו על הבעיה הפסיכו-פיסית, על סיבתיות מנטאלית, על התודעה, וכן על שאלת הזהות הפרסונאלית. בצד הניסיון להבין את ההישגים הבלתי-מבוטלים אליהם הגיעה הפילוסופיה של הנפש בעת הנוכחית, ננסה לעמוד גם על מגבלותיה, ולהצביע על השאלות שהיא אולי מזניחה.

דרישות הקורס: השתתפות; קריאת מאמרים משבוע לשבוע - חובה; הגשת שתי מטלות-קריאה במהלך הסמסטר.
תלמידי שנה ב' ב"חקר התודעה" שבחרו בקורס זה ולא בשיעור ההמשך ב"תורת ההכרה ומטאפיסיקה" חייבים ללמוד במקביל את הקורס "ייצוגים מנטאלים" – מר אסף וקסלר פלשנר.
הקורס יסתיים בבחינת-כיתה. הציון הסופי יקבע על סמך ציון הבחינה והמטלות.

Philosophy of Mind

Zoe Gutzeit

The course examines the way 20th century philosophers approach some of the most pressing issues surrounding the mental. Among these are the psycho-physical problem, mental causation, phenomenal consciousness, and personal identity. By reading some of the texts that have shaped the current debates, we shall acquire a better appreciation of the progress that has been made in the past decades, as well as of the various challenges that still await their resolution. Attention will be paid not only to the achievements of contemporary philosophy of mind, but also to its blind spots.

Course requirements: Attendance; reading the assigned texts for every class; two short reading assignments.

The course ends with a final exam. The final grade is based on the exam and the two assignments.

Course pre-requisites: No prior knowledge in philosophy of mind will be assumed, however some background in metaphysics is recommended.

מהו השכל הישר? כולם יודעים, האין זה מובן מאליו?
קורס זה יעסוק ביחסים בין הפילוסופיה לבין השכל הישר ומחשבת "האדם הפשוט" או "האיש ברחוב". מהו השכל הישר? האם על הפילוסופיה להטיל ספק בשכל הישר או לכבד ולקבל אותו? מהם הנימוקים שניתן להציג כהגנה על השכל הישר וכביקורת עליו? ומהן המשמעויות החברתיות והפוליטיות של מושג זה?
הקורס ידון בשאלות אלה ויציע לראותן כנקודת מחלוקת מרכזית בין הפילוסופיה המודרנית לבין זו הקרויה פוסט-מודרנית. חלקו הראשון של הקורס יעסוק במעמד המרכזי שיש לרעיון השכל הישר בפילוסופיה המודרנית, וידון בטענות השונות של פילוסופים כדקארט, ריד, קאנט, מור ואייר לפיהן על הספקולציה הפילוסופית להישמר מפני התרחקות מוגזמת ובלתי מנומקת מן השכל הישר. חלקו השני של הקורס יעסוק בעמדות פילוסופיות המבקשות לקרוא תגר על השכל הישר הן בתכניהן והן בסגנונן – דוגמת אלה של דרידה, ליוטאר ודלז – ויבחן את האפשרות של דחיית השכל הישר ואת השלכותיה.

דרישות הקורס: נוכחות, השתתפות, קריאה משיעור לשיעור, הגשת שתי מטלות קריאה בציון "עובר" במהלך הסמסטר.
הקורס יסתיים במבחן בית.

Philosophy and Common-Sense

What is common-sense? Everybody knows, isn't it self-evident?
This course will discuss the relations between philosophy and common-sense, or the thought of "ordinary people", the "man on the street". What is common-sense? Should philosophy doubt common-sense or respect and accept it? What are the arguments in defense of common-sense, and those aimed at criticizing it? What are the social and political implications of this concept?
The course will address these questions and present them as a significant bone of contention between modern and post-modern philosophy. The first part of the course will discuss the central role the concept of common-sense plays in modern philosophy, and analyze the various arguments – raised by philosophers like Descartes, Reid, Kant, Moore and Ayer – according to which philosophical speculation must never wander too far away from common-sense. The second part of the course will discuss philosophers such as Derrida, Lyotard and Deleuze, who attempt to challenge common-sense in both content and style, and examine the possibility of rejecting common-sense as well as the implications of such a rejection.

מטרת הקורס היא לשרטט את דיוקנה של ההגות הפוסט מודרנית מתוך האתגר שזו מציבה להנחות היסוד של המחשבה הפוליטית המסורתית. בתוך כך, אנו נדון בשאלת משמעותה והשלכותיה של עמדה זו לאור חשיפתה את יחסי הכוח הפוליטיים והאילוצים האידיאולוגיים שעומדים בבסיס מה שמזוהה במסגרתה כ"מובן מאליו". בקורס נקרא, בין היתר, מכתביהם של ניטשה, בארת, פוקו ודרידה.
הקורס יסתיים בעבודה

Postmodernism as political philosophy
This course proposes to examine the main themes and political concepts of postmodern theory. Through a close reading of Nietzsche, Barthes, Foucault and Derrida we will discuss postmodern critical conception of power, knowledge, history and language and point to the different difficulties which arise from this intellectual standpoint.

מטרת הקורס היא לבחון ולדון במידת הלגיטימיות של מספר סוגי הסברים הנמצאים מחוץ לזרם המרכזי של הפילוסופיה של המדע העוסק בהסברים מדעיים. בכדי ליצור בסיס טוב לדיון, נתחיל בתשובות לשאלות בסיסיות כגון מהו הסבר מדעי, מה בין הסבר לתיאור, מהי חשיבותו של הסבר למדע ועוד. בשלב השני יוצגו לעומק (בהסתמך על טקסטים של המפל ואופנהיים (Hempel and Oppenheim) ווסלי סלמון (Salmon), דיוויד לואיס (Lewis) ועוד) מספר מודלים של הסברים מדעיים תוך בחינת היחסים או ההיקשים עליהם הם נשענים (מודל ההסבר הסיבתי ויחס הסיבתיות, מודל DN וההיקש הלוגי).
באותו אופן ותוך השוואה למודלים שהוצגו, נברר מהו יחס ההפצעה (Emergence) וכיצד הוא יכול, אם בכלל, לשמש בסיס להסברים עבור תופעות שאין להן, נכון להיום, הסבר משביע רצון (למשל תודעה, חיים).
בחלק האחרון של הקורס ננסה לבדוק את מידת הלגיטימיות של הסבר טלאולוגי. הסבר טלאולוגי עושה שימוש במטרה או בסוף (לפעמים נקרא גם סיבה סופית) על מנת לתת תשובה לשאלה 'למה' התרחשה תופעה. בחלק זה של הקורס נסתמך על טקסטים של פילוסופים כגון אריסטו,לייבניץ וקאנט כמו גם על ספרות עכשווית העוסקת בהסברים טלאולוגיים (סטולצנר Stצltzner).
דרישות הקורס וחובות תלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנידונים ועבודה מסכמת בסוף הקורס.
האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום קורס.
מרכיבי הציון הסופי: 100% עבודת סיום קורס.

Emergence and Scientific Explanation
The aim of this course is to examine and discuss the legitimacy of several types of explanations residing outside the mainstream of the philosophical discussion concerning scientific explanations. To create a solid foundation for discussion, we will begin with basic questions: what is a scientific explanation, what is the difference between an explanation and a description, what is the role of explanations in science etc.
Following that, several models of scientific explanations will be introduced (relying on thinkers such as Hempel and Oppenheim, Wesley Salmon, David Lewis and others), focusing mainly on the relations or inferences these explanations are based on (causal model and causality, DN model and syllogisms).
In the same manner and through comparison with the other models, we will examine and define Emergence and question its compatibility as a basis for scientific explanation; this type of explanation can be than used to explain such phenomena as consciousness and life, which, as of yet, have no satisfactory explanation.
Following that, we will try to examine the legitimacy of teleological explanations, which use the 'telos' - the purpose or simply the end (sometimes referred to as the final cause) - to answer why such and such phenomena occur. In this last part of the course we will read texts of Aristotle, Leibniz and Kant as well as contemporary texts concerning teleological explanations (Stצltzner).

הקורס מבקש לבחון את שאלת הסובייקט והמעמד המיוחד שלו במדיום הקולנועי. מהו הסובייקט הקולנועי? האם הוא הצופה? מהו המעמד של הנצפה? האם הוא סובייקט או אובייקט או שהוא "אחר"? מה הם היחסים בין הצופה לבין הנצפה? כיצד ניתן לקשור במסגרת הדיון הפילוסופי בקולנוע בין סובייקטיביות ואחרות? הקורס ישיב על שאלות אלו באמצעות בחינה של האופן בו יכולה הבנה של סיטואציית הצפייה בקולנוע והתהליכים שמכוננים את הסובייקט המעורב בחוויה זו להאיר מבחינה פילוסופית תהליכים ומושגים כמו ראיה, נקודת מבט, ייצוג, זמן, נוכחות, היעדר ואחרות. הקורס יבחן שאלות אלו באמצעות דיון בטקסטים של מרלו-פונטי, קבל, לוינס ודלז.
דרישות הקורס: נוכחות עקבית וקריאת טקסטים משיעור לשיעור
סיום הקורס: בחינת בית.

The Cinematic Subject
This course will examine the issue of subjectivity and its unique status in cinema. We will deal with such questions as; Who is the cinematic subject? What are the relations between the viewer and the viewed? How can the philosophical discourse on the cinematic subject be related to ethics? In what way can this discourse clarify philosophical concepts such as point-of-view, representation, presence and absence, and otherness?

Reading will include texts by: Merleau-Ponty, Cavell, Deleuze and Levinas,

מטרת הקורס להציג את הביקורת של הגל על שיטתו הפילוסופית של קאנט. הוא בנוי לפיכך כדלהלן: בחציו הראשון של הסמסטר ננסה להרכיב שיטה פילוסופית מתוך מכלול כתביו הביקורתיים של קאנט, ואילו בחציו השני נבחן את הביקורת שמעלה כנגדה הגל מתוך שיטתו שלו. דברים כלליים אלה יקרמו עור וגידים רק במהלך הסמסטר, עם הדיון בפרטים, אולם יש להדגיש כי הקורס יעסוק במטאפיסיקה, אפיסטמולוגיה ותורת-מוסר. נדרשת אפוא הכרות מקדימה עם עמדותיו של קאנט בתחומים אלה.

הקורס יסתיים במבחן כיתה.

From Kant to Hegel

The purpose of the course is to present Hegel´s criticism of Kant´s philosophic system. The course, consequently, is constructed as follows: in the first half of the semester we shall try to assemble a philosophic system from Kant's critical writings, while during the second half we shall examine the criticism leveled against it by Hegel, based on his own system. The general presentation will assume a more concrete form as we delve into details, but it must be emphasized that the course will deal with metaphysics, epistemology and moral philosophy. A preliminary knowledge of Kant's positions in these areas is, therefore, necessary.

כיצד אנו לומדים? כיצד אנו מכירים? כיצד אנו מתפתחים? הן פילוסופים והן פסיכואנליטיקאים העסיקו את עצמם בשאלות יסוד אלו. בקורס זה נבחן את שאלת ההכרה דרך אחת התשובות המרתקות שהעניקו לה הן פילוסופים והן פסיכואנליטיקאים: ההכרה, ההתפתחות, התודעה העצמית, מסבירה הפסיכואנליזה – כמו גם הוגים אקזיסטנציאליסטים – אינן אלא חזרה. הדיון במחשבה הפסיכואנליטית על החזרה, ובמושגים שטבעו פילוסופים כניטשה וקירקגור, יבהיר את התפיסה שלפיה אף שהחזרה יכולה להעיד על חוסר התפתחות ועל קיפאון, החזרה במלוא מובן המלה, החזרה האמיתית, היא "חזרה קדימה", כלפי העתיד, המכוננת את העצמי ופותחת בפניו אופק אינסופי של אפשרויות.
הקורס ייפתח בדיון בתשובתו של אפלטון לשאלה כיצד לומדים, כפי שהיא מוצגת בדיאלוג "מנון": ננסה להבין מדוע, לפי אפלטון, למידה משמעה היזכרות. נשווה את מושג ההיזכרות האפלטוני לקטגוריית החזרה של קירקגור, וננסה להבין את טענתו כי בעוד שההיזכרות היא "חזרה לאחור", החזרה היא "היזכרות קדימה". מושג "החזרה הנצחית" של ניטשה יעניק לנו זווית התבוננות נוספת, שתאפשר להבין כיצד אפשר בכל רגע וברגע לבחור מחדש במה שהיה, ובכך להתפייס עם העבר ולפתוח אותו בפני העתיד. המחשבה הפסיכואנליטית על חזרה – הבאה לידי ביטוי במושגי יסוד כגון 'כפיית חזרה", "ביטוי בפעולה", "רגרסיה" ו"העברה" – תשמש אותנו על מנת להאיר את מושג החזרה הפילוסופי וכדי להבין כיצד יכול הסובייקט – במעין דיאלקטיקה היגיליאנית - לחזור להיות מי שהוא לא היה.

השיעור יסתיים בעבודת סיום קורס.

Knowing, Repetition and Time: Fundemental Ideas in Philosophy and Psychoanalysis

How do we learn? How do we know? How do we develop? These basic questions have challenged philosophers and psychoanalysts alike. During this course we will explore one of the most fascinating attempts at answering them, given by thinkers from these two disciplines. According to this attempt, to develop and to gain knowledge – to become self-conscious – is nothing but repetition. We will discuss the basic psychoanalytic concepts involving repetition – “repetition compulsion”, “acting out”, “regression” and “transference” – and explore their intersection with Plato’s answer to the problem of learning, Kierkegaard’s category of repetition and Nietzsche's concept of “eternal recurrence”. Our purpose will be to clarify the paradoxical nature of genuine repetition, which is "repetition forward", towards the future; repetition that constructs the self and opens it to infinite possibilities.

"מחשבות ללא תוכן הן ריקות, הסתכלויות ללא מושגים הן סומות". -הקביעה המפורסמת של קאנט מבטאת את הגישה הגורסת שבין ה-mind לבין העולם מתקיימים יחסי גומלין, וכי יחסי הגומלין הללו הם המעצבים את האופן בו אנו חווים את העולם. האלמנט המבטא את העולם במערך זה הוא ה"נתון" – קלט שמקורו חיצוני לאדם. האלמנט שמבטא את התרומה של ה-mind לעיצוב המציאות נקרא בדרך כלל "סכמה מושגית". במובן הרחב שלה, זוהי גישה מקובלת: קשה יהיה למצוא פילוסוף שמחזיק בעמדה הטוענת, שאין בכלל תרומה של ה-mind לעיצוב המציאות או פילוסוף שמחזיק בעמדה הטוענת שמקורה של המציאות מצוי כולו ב-mind האנושי ואין שום גורם חיצוני ל-mind המשפיע על עיצובה. המחלוקת היא רק לגבי הפרטים: יש תפיסות שונות של "הנתון", תפיסות שונות של הסכמה הקונספטואלית והערכות שונות לגבי מידת התרומה של כל אחד מהם לעיצוב המציאות.
בחלק הראשון של הקורס נסקור תפיסות שונות של סכמה קונספטואלית וננסה להציע אפיון ברור של המושג "סכמה מושגית". אפיון זה נדרש, מפני שנראה כי מספר התפיסות של סכמה מושגית הוא כמספר ההוגים שכתבו עליהן ואפילו יותר. כך אצל קאנט המושגים המעצבים את תודעתנו הם אלמנטים מבניים של ההכרה. כאשר קוויין מדבר על סכמה מושגית הוא מדבר לפעמים על סכמה המושגית ששורשיה ביולוגיים ולפעמים מציג תפיסה המזהה את הסכמה המושגית עם תהליכים קוגניטיביים גבוהים. דייוידסון, במאמרו המפורסם מ-1974 שבו הוא שולל את עצם הרעיון של סכמה מושגית , מציג תפיסה רביעית של סכמה כזאת, הסכמה כתוצר של הפנמה של מושגים מן הסביבה החברתית-לשונית. גם את רעיון המסגרת הלשונית של קרנפ ורעיון הפרדיגמה של קון, אפשר לראות כתפיסות של נוספות של סכמה מושגית.
בחלק השני של הקורס נעסוק בביקורת על עצם ההבחנה בין סכמה לבין נתון ונכיר, בנוסף לביקורת של דייוידסון, גם את הביקורות של סלרס, רורטי ומקדאוול. לסיכום, ננסה להציע מודל של סכמה קונספטואלית, שיכול לעמוד בפני הביקורות הללו.

הקורס יסתיים בבחינת בית, שתהווה 100% מן הציון.
דרישות הקורס: קריאה של מספר מאמרים במהלך הסמסטר , השתתפות בדיונים בכיתה.
חובות הסטודנטים: בחינת בית.

- - - - - - - - -
קאנט, עמנואל (1789). ביקורת התבונה הטהורה, ירושלים: מוסד ביאליק (1993). עמוד 63.
Davidson, Donald (1974). “On the Very Idea of a Conceptual Scheme”, Proceedings and addresses of the American Philosophical Association, 47.

A scheme of Conceptual Scheme

Kant’s famous dictum: “Thoughts without content are empty, intuitions without concepts are blind” the attitude that suggests that there are reciprocal relations between the mind and the world, and that theses reciprocal relations shape the way we experience the world. We may consider human experience as a result of the interaction between two elements: the element which expresses the world’s contribution to the way our experience is shaped is the Given – input whose source is external to the mind; the element which expresses the mind’s contribution is usually called conceptual scheme. This is the dualism of scheme and Given.
In its broad sense, this stance is widely accepted. It will be hard to find a philosopher adhering to a radical realistic attitude, claiming that the mind has no influence on the shaping of human experience. It will be equally hard to find a philosopher adhering to a radical idealistic attitude, claiming that the mind is the sole creator of the way we experience the world and that there is no external source (that is, a source outside the human mind) that influences the way it is shaped. Yet, there is much disagreement about the details: there are different ideas of Given, different ideas of conceptual scheme and different estimations of the extent to which each of the elements influences the way we experience the world.
In the first part of the course we will survey different concepts of conceptual schemes, and try to characterize this concept. Such a characterization is required because, as we will see, there are as many concepts of conceptual schemes as there are thinkers who wrote about the idea. We will discuss Kant's Pure Concepts, Carnap's Lingusitic Frames, Quine's two different ideas of conceptual schemes (biological & cognitive), and Kuhn's Paradigm. We will also look at the concept of conceptual scheme Davidson suggests, when he criticizes the very idea of a conceptual scheme in his famous 1974 article by the same name.
The second part of the course will focus on criticism regarding the very distinction between scheme and Given. In addition to Davidson's criticism, above mentioned, we will discuss Sellars, Rorty and McDowell. At the end of the course we will try to suggest an idea of conceptual scheme that withstands these criticisms.

- - - - - - - - - -
Kant (1787), p. 93, trans. Kemp-smith, B75.

"דמיינו כי מערת אפלטון אינה מושלכת בפשטות על ידי תנועה פילוסופית, אלא הופכת בכללותה לכדי אזור תחום המוכל במבנה אחר, אחר לחלוטין, מכונה בלתי צפויה ומורכבת לאין ערוך" (ז'ק דרידה, 1972).
האדם הוא זואון טכניקון, זה כמעט בלתי אפשרי לחלוק על כך, ויחד עם זאת זאת נדמה כי אין דבר יסודי יותר לאדם מאשר היבדלותו מדפוסי פעולתן של החיה או המכונה. למעשה, ההיסטוריה של הפילוסופיה אינה ניתנת להפרדה מההבחנה בין האדם החושב, המדבר, החופשי, לבין המכונה המצייתת מבלי דעת לחוק תכנונה. במהלך הקורס ננסה לסרטט, בעקבות מגוון מיצירותיו של דרידה, דיוקן אחר של המכונה. ננסה, גם אם באופן מוגבל, לראות במכונה אחרת.
בחלקו הראשון של הקורס נאפיין את דפוס החזרה המכאני כפי שהוא נתפס בפילוסופיה ואת ההבחנה בינו לבין הכושר האנושי לפעול באופן ספונטני מחד וחזרתה הנצחית של האמת מאידך. כתיבתו של דרידה על אפלטון, דה סוסיר, אריסטו, הוסרל ואחרים יסייעו לנו בערעורה של הבחנה זו. קריאה: מובאות מתוך בית המרקחת של אפלטון, על הגרמטולוגיה, מיתולוגיה לבנה, הקול והתופעה.
בחלקו השני של הקורס ננסה לחשוף את הפרדוקסליות של עבודת המכונה. מחד, הפילוסוף אינו יכול להרשות למכונה לעבוד בעצמה – הוא אינו יכול להטיל עליה ליצור משהו חדש ללא פיקוחה המוחלט של התבונה – מאידך, ללא עבודתה הוא נותר תקוע בהווה מתוכנן מראש מבלי להותיר כל פתח לשינוי. קריאה: הבור והפרמידה – הקדמה לסמיולוגיה של הגל.
בחלקו האחרון של הקורס ננסה להציץ בעקבות קריאותיו של דרידה בפרויד אל אותו פתח לשינוי, אל הסיכוי של העתיד לבוא. ננסה להסביר את דרישתו של דרידה לראות דווקא את הארוע – אותו מקרה סינגולרי ובלתי צפוי – ככזה שמקורו בפעולת המכונה. קריאה: פרויד ובימת הכתיבה.

חובות: עבודת סיום קורס.

Derrida and the Philosophical Machine
"Imagine Plato's cave not simply overthrown by some philosophical movement, but transformed in its entirety into a circumscribed area contained within another – an absolutely other – structure, an incommensurably, unpredictably more complicated machine" (Jacques Derrida, 1972).

It is hard to dispute that man is a technological animal, and yet it seems that there is nothing more essential to man then its distinction from the animal and the machine. In fact, the history of philosophy is inseparable from such distinction between he who is able to thinks, to talk, and to act spontaneously, and that which obey automatically its artificial design. During the course we will try to illustrate, following Derrida's work, another portrait of the machine. We will try, if only to a limited extent, to see it as an other.
Reading Material: Plato's Pharmacy, The pit and the Pyramid: An introduction to Hegelian semiology, Freud and the scene of writing.

אין ספק שכפי שטען אריסטו, "האדם הוא בעל-חיים פוליטי", אך האם האדם הוא בעל-החיים הפוליטי היחיד? במהלך הקורס ננסה להשיב על שאלה זו באמצעות דיון השוואתי וביקורתי במופעים השונים של בעלי-חיים לא-אנושיים בפילוסופיה הפוליטית המערבית, החל בכתבים הקלאסיים וכלה בדיונים עכשוויים. בין הנושאים שיידונו: המובנים וההשלכות הפוליטיים של ההבחנה בין אדם לחיה, השימוש הפוליטי במטאפורות ואלגוריות חייתיות, היחסים בין הטבעי והחייתי, פוסט-הומניזם וביקורת האנתרופוצנטריזם. בין ההוגים שנקרא: אפלטון, אריסטו, מקיאוולי, הובס, רוסו, קאנט, בנת'הם, פוקו, דרידה ועוד.

מרכיבי הציון: 10% השתתפות בכיתה
90% מבחן בית
כתיבת 3 תגובות קצרות לטקסטים שיילמדו (ללא ציון אך כתנאי להשתתפות במבחן הבית)

Political Animals

Aristotle was undoubtedly right in claiming that “man is a political animal”, but is man the only political animal? In this course we will try to answer this question through critical and comparative readings of the various instances where non-human animals roam the Western canon of political philosophy. Issues we will discuss include: the political implications of the man-animal distinction, the political use of animalistic metaphors and analogies, the relations between the natural and the animalistic, post-humanism and the critique of anthropocentrism. We will read texts by Plato, Aristotle, Machiavelli, Hobbes, Rousseau, Kant, Bentham, Foucault, Derrida and others.

מהי ידיעה? מהי תפיסת חושים? מהי טעות ומהי אשליה? כיצד השיבה הפילוסופיה ההודית על השאלות הללו? במהלך השיעור נסקור דיונים שנערכו החל מסביבות אמצע האלף הראשון לספירה בין המסורת הבודהיסטית לבין מסורת הניאיה בנושא תורת ההכרה. מטרתנו תהיה לברר אילו סוגיות הכרתיות תפסו את קדמת הבמה של הדיון הפילוסופי ההודי ומדוע דווקא הן. בנוסף, נבקש לעשות שימוש במהלכים השוואתיים במטרה לברר האם העמדות ההכרתיות שנדונו במסגרת הדיון ההודי עשויות להיות רלבנטיות ולהאיר סוגיות אקטואליות שבהם דנה הפילוסופיה המערבית.

השיעור יסתיים בעבודת סיום קורס.

Debates in Indian Philosophy over Epistemological Issues

How can a case of veridical sense–perception be distinguished from a case of perceptual error? And what constitutes the difference between the above two phenomena and a case of perceptual doubt? What kinds of answers were given to these questions by Indian thinkers? During the course we will examine debates that were held between the Nyגya philosophical tradition and the Buddhist tradition dating to the second half of the first millennia CE. Our main goal will be to expose the unique ways in which Nyגya and Buddhist thinkers suggested to confront epistemological issues. We will also try to find out if the solutions suggested by Indian thinkers to epistemological problems can be relevant to clarify pertinent questions that contemporary western philosophy faces.

"Phenomenology is the study of human experience and of the ways things present themselves to us in and through such experience."
Robert Sokolowski, Introduction to Phenomenology, p. 2

השיעור יוקדש לקריאה צמודה במספר טקסטים קאנונים בפנומנולוגיה על מנת להאיר מתוכם ובעזרתם תמות ומושגים מרכזיים בתחום. הקריאה תכלול טקסטים של: הוסרל, היידגר, מרלו-פונטי וסארטר

חובות התלמידים: הקפדה על קריאה משיעור לשיעור והגשת מס' מטלות המהוות חלק מן הציון הסופי בקורס.
רשימה ביבליוגרפית תימסר בשיעור הראשון.
מרכיבי הציון הסופי:
85% בחינת בית
10% הגשת מטלות
5% נוכחות, התרשמות כללית
הקורס יסתיים בבחינת בית.

Phenomenology: Reading of Primary Texts

"Phenomenology is the study of human experience and of the ways things present themselves to us in and through such experience."
Robert Sokolowski, Introduction to Phenomenology, p. 2

The lesson will be devoted to close reading of several fundamental texts in Phenomenology in order to enlighten principal themes and concepts within the field. The reading will include texts by: Husserl, Heidegger, Merleau-Ponty and Sartre.

Students' duties: consistent reading throughout the course and few short assignments.
Course prerequisite: "Philosophy in the 19th and 20th century".
The course syllabus will be handed out in the first lesson.
The course will end in a home exam.

מהו מקור השפה? דיסיפלינות שונות נתנו תשובות שונות לשאלה וויכוחים רבים ומרים נסובו עליה: האם מקור השפה האנושית הוא אלוהי או מקורו בספונטניות אנושית? האם השפה מופיעה בגלל צורך פסיכולוגי או חברתי? האם היא שלב מפותח יותר של השפה החייתית או דווקא שונה ממנה במהותה? הקורס יקרא תיגר על ההבחנה המקובלת בין ביטוי לשוני-רציונלי, לבין רגשות שעליהן יש להתגבר כדי להשיג ביטוי שכזה. נפנה לתיאוריות של מקור השפה שבהן מקומו של הרגש, ובפרט זה של הכאב והסבל, הוא מרכזי ומהותי לשפה ולא מנוגד לה, ונבחן באיזה אופן תיאוריות אלה בונות את המערך הלשוני שלהן על בסיס נוכחותם של תחושות ורגשות. נדון בשאלות כמו מדוע מקורה של השפה קשור בביטוי של רגשות, כיצד הג'סטה הלשונית קשורה בהן, באיזה אופן הרצון לביטוי יכול להיות קשור לאובדן או לעצב, מה בין ביטוי לשפה, כיצד עומד הכאב בין פורקן פיסי לביטוי לשוני, ועוד.
בקורס נבחן את ההיסטוריה של השאלה ואת ההתפתחות שלה מאפלטון ועד למאה ה-20. בין ההוגים שיילמדו בקורס: אפלטון, אריסטו, הרדר, לוק, רוסו, פרויד, ויטגנשטיין, ועוד.
דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות בכל השיעורים וקריאה שוטפת של הטקסטים הנדרשים
האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום.

On Language and Feeling in Theories of the Origin of Language

What is the origin of human language? Different disciplines have given various answers to this question, and many bitter arguments have sprung up around it. Is the origin of human language divine or does it stem from human spontaneity? Does language appear because of a social or psychological need? Is it an advanced stage of animal language or is it something entirely different? The course will challenge the long-established contradiction between rational-linguistic expression and emotions which we need to overcome to achieve such expression. We will turn to different theories of the origin of language where the role of emotion, and especially suffering and pain, is central and inherent to language rather than being in opposition to it. We will discuss questions regarding emotions as the origin of language and ask in what ways is the need to express related to loss or sadness, how does the expression of pain stand in relation to linguistic expression, etc. Among the authors whose texts we will read: Plato, Aristotle, Herder, Locke, Rousseau, Freud, Wittgenstein, etc.

בקורס נעיין בתרומותיהם של לייבניץ, יום וקאנט, שלושה מחשובי הפילוסופים של המאות ה-17 וה-18, למהפכה המדעית של התקופה ולפילוסופיה של הטבע. נעיין הן בתרומות הקונקרטיות שלהם למדע החדש המתגבש והן בהשלכות הפילוסופיות שנגזרו לדעתם מהמפכה המדעית.
המהפכה האינטלקטואלית המודרנית הציעה שינוי רדיקלי של אופן החשיבה האריסטוטלי המסורתי. את התפיסה האיכותית-תכליתית של עולם מוגבל בהיקפו שהארץ במרכזו החליפה תפיסה כמותית-מכנית של עולם פתוח ובלתי-מוגבל שהארץ הינה אך כוכב נוסף בו. שינוי זה, כמובן, לא התרחש ברגע מסוים אלא היה תהליך ממושך שהוגים רבים נטלו בו חלק ושלווה במחלוקות וקשיים קונצפטואליים ניכרים. בכמה מאלה נתמקד בקורס. נתבונן במושג הכוח של גוף בתנועה ובהתגבשות הרעיון של חוקי שימור במדע, במחלוקת סביב מעמדו וטבעו של החלל, בשאלת מקומם של הסברים תכליתיים במדע החדש וביומרה להסביר באופן מכני את התפתחות היקום כולו. כמו כן נעיין בעצם היתכנותה של היומרה המדעית לספק הסברים רציונליים לעולם.
נקרא וננתח מספר חיבורים חשובים העוסקים בסוגיות אלה, שהעיקריים שבהם הינם:

G. W. Leibniz [1686], “A Brief Demonstration.”
G. W. Leibniz [1686], Discourse on Metaphysics.
G. W. Leibniz [1698], “Essay on Dynamics on the Laws of Motion.”
G. W. Leibniz [1695], “Specimen Dynamicum.”
G. W. Leibniz [1715-16], The Leibniz-Clarke Correspondence.
D. Hume [1739-40], Treatise of Human Nature.
I. Kant [1747], Thoughts on the True Estimation of Living Forces.
I. Kant [1755], Universal Natural History and Theory of the Heavens.
I. Kant [1756], “The Employment in Natural Philosophy of Metaphysics Combined with Geometry, of which Sample One Contains the Physical Monadology.”

חובות הקורס: קריאה שוטפת של הטקסטים הנידונים ועבודה מסכמת בסוף הקורס.

Leibniz, Hume, and Kant: Themes in Philosophy of Nature

The course explores the contributions of Leibniz, Hume, and Kant, three of the greatest philosophers of the 17th and 18th centuries, to the scientific revolution of the period and to the philosophy of nature. We shall look into their contributions to the new forming science and into the philosophical consequences they drew from it.
The modern intellectual revolution suggested a radical shift from the traditional, Aristotelian world view. The teleological-qualitative conception of a limited universe with the earth at its center was replaced by a mechanistic-quantitative view of an open universe in which the earth is yet another star. This shift, of course, did not take place at an instant but was an extended process, in which many thinkers took part and significant conceptual difficulties and controversies have occurred. We shall focus on some of these issues in the course. We shall consider the notion of the force of a body in motion and the formation of the idea of conservation principles in science, the controversy concerning the nature of space, the question as to the place of teleological explanations in the new science and the ambition to mechanically account for the evolution of the whole universe. We shall also reflect on the very possibility of the scientific pretension to provide rational explanations to the universe.
We will read and analyze some writings that consider these issues, some of which are:

G. W. Leibniz [1686], “A Brief Demonstration.”
G. W. Leibniz [1686], Discourse on Metaphysics.
G. W. Leibniz [1698], “Essay on Dynamics on the Laws of Motion.”
G. W. Leibniz [1695], “Specimen Dynamicum.”
G. W. Leibniz [1715-16], The Leibniz-Clarke Correspondence.
D. Hume [1739-40], Treatise of Human Nature.
I. Kant [1747], Thoughts on the True Estimation of Living Forces.
I. Kant [1755], Universal Natural History and Theory of the Heavens.
I. Kant [1756], “The Employment in Natural Philosophy of Metaphysics Combined with Geometry, of which Sample One Contains the Physical Monadology.”

Course requirements: weekly reading of the assigned material and a summarizing assignment at the end of the course.
Pre-requisite courses: Introduction to modern philosophy.

סקירה של היבטים שונים של האסכלות הפילוסופיות של התקופה ההלניסטית: הספקנות, הסטואה, והאפיקוראים. נתמקד בהשקפות האפיסטמולוגיות, פיסיקליות, מטאפיסיות ואתיות של האסכולות הללו.
דרישות: נוכחות בלפחות 80% מהשיעורים, קריאה שוטפת של המקורות, ובחינת בית.

Greek Philosophy after Aristotle
Dr. Orna Harari
The course offers a survey of the views developed by the Hellenistic philosophical schools: the skeptics, the Stoics and the Epicureans. The course focuses on epistemology, metaphysics, physics and ethics.
Obligations: Participation in at least 80% of the meetings, reading assignments, and home exam.

בשיעור זה נשאף להציג קריאה שיטתית וממצה של ספרו המוקדם של ויטגנשטיין. במוקד הדיון תעמד השאלה של אפיון גבולות השפה באופן המגלה את הקשר הפנימי שבין הלוגי והאתי שויטגנשטיין שואף לבטא בספרו. כרקע לדיון בויטגנשטיין נקרא מכתביהם של פרגה וראסל.

השיעור יסתיים בבחינת בית.

Wittgenstein: Tractatus Logico-Philosophicus
The course is devoted to a systematic reading of Wittgenstein's early work. At the center of the interpretation is the question how drawing the limits of language reveals the internal connection between the logical and the ethical which Wittgenstein aims to express in his book. As a background to our discussion of Wittgenstein we will read from Frege and Russell's writings.

בשעור זה אנו שואפים להציג דיוקן פילוסופי של בנימין, היינו להציג את כתביו הרבים והמגוונים כקונפיגורציה פילוסופית ייחודית. השאלה שתנחה אותנו בהצגת אופי מחשבתו של בנימין היא: כיצד אפשרי "פרוייקט הפסאז'ים" כפילוסופיה. אנו נפנה ליצירה בלתי שלמה זו של בנימין שלא על מנת לפרשה ישירות אלא נשתמש במערך המושגי שלה כסכמה כדי לקבץ לכדי אחדות את כתביו המוקדמים יותר. לחילופין, גלוי האחדות שבכתיבתו של בנימין יוביל אותנו לסף הפרוייקט האולטימטיבי שלו, להבנת המשימה הפילוסופית שהציב לעצמו.
הקורס יסתיים בעבודת סיום קורס.

Walter Benjamin: A Philosophical Portrait

The course undertakes to show that Walter Benjamin’s writings present a unique configuration of philosophy. Benjamin’s philosophical character will be portrayed by engaging his central, yet incomplete work, the Arcades Project. The course will not aim to provide a commentary on the Arcades but rather to use its conceptual articulations as a schema to gather into a unity of thought the disparate moments of Benjamin’s earlier works.
Conversely those writings lead, as they come together to the threshold of the ‘Project’, thus making comprehensible the philosophical task Benjamin has set himself.

השיעור יתמקד ביוגה-סוטרה לפטנג'לי, טקסט מרכזי של מסורת היוגה ובפרשנויותיו השונות, 'קלאסיות' ומודרניות כאחד. נפתח בקריאה בסאנקהיה-קָארִיקָא, על מנת להתוודע למושגי המפתח ש'שואל' פטנג'לי מאסכולת הסאנקהיה: פּוּרוּשָה ('עצמיות'), פְּרָקְרְטִי ('הקיום היומיומי') ו-קָיְוָלְיָה ('חופש'). לאחר מכן נקרא את היוגה-סוטרה מ-א' עד ת' בתרגום חדש לעברית ונבחן שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות העולות מתוכה, ובמרכזן שאלת הזהות העצמית. ננסה לברר במה היוגה של פטנג'לי מוסיפה ומחדשת על 'הדיאגנוזה של הקיום האנושי' שמציעה ה-סאנקהיה, ונתחקה אחר 'ההתכתבות' של פטנג'לי עם הבודהיסטים. לבסוף נדון אף ביוגה האינטגראלית של שרי אורובינדו ונתייחס למקומה של היוגה בדיאלוג העכשווי בין הודו והמערב.
השיעור יסתיים בעבודת סיום קורס.

Introduction to Yoga Philosophy

The course focuses on Pataסjali's Yogasūtra, a major text of the yoga tradition composed around the 3rd or 4th century AD, and its commentarial body, classic and modern. Following a preliminary discussion of the Sānkhya Kārikā, We will closely read Pataסjali's short (merely 196 verses) yet extremely condensed yoga-treatise (in a new Hebrew-translation), to examine philosophical and psychological questions which the author seems to be dealing with. We shall contemplate on notions such as puruşa (Selfhood), prakŗti (the 'objective' world around and within us) and kaivalya ('aloneness', freedom), and investigate into Pataסjali's 'correspondence' with the Sānkhya tradition on the one hand, with the Buddhists on the other. As an appendix to the extended discussion of Pataסjali's Yogasūtra, we shall also touch on Sri Aurobindo's contemporary yoga philosophy, and on the place and role of yoga in the present-day encounter between India and the west.

מאז ימי קדם הייתה המטאפיזיקה אחד מתחומי הדיון הפילוסופים העיקריים אם לא העיקרי שבהם. בראשיתה של המאה ה20 סברו פילוסופים מרכזיים מאסכולות שונות שהמטאפיזיקה היא תחום דיון עקר שעתיד לחלוף מן העולם. והנה, בסופה המאה ה20 ובראשיתה של המאה ה21, חלה התחדשות רחבת היקף ורבת פנים של המטאפיזיקה כתחום פילוסופי יצירתי ומתפתח. מחדשיה של המטאפיזיקה מקפידים לשמור על הזיקה לתורות העבר. עם זאת, הם מדגישים את הקשר שבין סוגיות פילוסופיות קלאסיות ולבין המדעיים הרלוונטיים ובמיוחד את הקשר שבין סוגיות מתחומה של הלוגיקה ומטאפיזיקה.
שיעור זה הוא מבוא מתקדם למתודולוגיה של המטאפיזיקה בת זמננו ולכמה מהשאלות העיקריות שנידונות בה. נדון בין השאר במחלוקת שבין הנומינאליסטים והריאליסטים לגבי קיומם של כוללים, במושג העצם, במושגי הזהות והשינוי, מגוון הגישות לטיפול במושג הזמן ושאלות דומות. במהלכו תודגש הרלוונטיות של הקושיות המטאפיזיות שידונו בו לכמה מהסוגיות העיקריות שנידונות בפילוסופיה של הנפש ובתחומי דיון פילוסופים אחרים.

השיעור יסתיים בבחינת בית.

Metaphysics past and present
B.A. course
Yaron Senderowicz

Since early antiquity metaphysics was one of the main fields of philosophical inquiry. In the early days of the 20th century many philosophers considered it to be a futile field of investigation that should be overcome and replaced by other philosophical disciplines. Yet the in the last part of the 20th century metaphysics was revived and regained its role as a central and an influential philosophical filed of inquiry. The revival of metaphysics is linked to the past theories, and yet those that practice it emphasize the connection to questions related to the exact and the empirical sciences.
This course is an advanced introduction to current metaphysics, to its methodology and to some of the main issues dealt in it. We will examine the controversy regarding the existence of universals, the concept of substance, identity and change, time and becoming and related issues. Throughout this course attention will be given to the relevance of the topics discussed in it to a variety of questions related to philosophy of mind and other branches of philosophy.

במהלך העשורים האחרונים חלה תמורה נרחבת באופן שבו מבין העולם המדעי את דמותו של ג'ואנג דזה (莊周 המאה הרביעית לפנה"ס), הניצב לצידו של לאו דזה כאחד משני ההוגים החשובים של אסכולת הדאואיזם. במקביל לתשומת הלב הגוברת אל ייחודם של 'הפרקים הפנימיים' המיוחסים לג'ואנג דזה עצמו ביצירה וערעורה של הקטגוריה המסורתית 'דאואיזם', נפתח פתח לשאלות חדשות בנוגע לטיב הגותו: האם היה ג'ואנג דזה ספקן קיצוני, או שמא מיסטיקן הדוגל בטכניקות מדיטטיביות? האם באמת ג'ואנג דזה 'לא ידע שהוא דאואיסט', ואולי היה בכלל קרוב יותר בהגותו אל הבודהיזם?

במהלך השיעור ננסה, באמצעות קריאה מדוקדקת בפרקים הפנימיים, לענות על חלק מן השאלות שמעלה הטקסט המורכב, אחד הקשים ביותר לפענוח שהעמידה המסורת הסינית; דגש מיוחד יושם על תפיסתו האנליטית של ג'ואנג דזה ויחסו אל השפה, כמו כן על תכלית הגותו: מה טיב 'תורת השחרור' שמציע, והאם ישנו טעם בכלל לדבר על תורה שכזו?

דרישות הקורס: קריאה שוטפת של הטקסט (בתרגום העברי או האנגלי, לפי בחירה), שלוש מטלות שלא לציון (חצי עמוד), מטלת אמצע (2-3 עמודים)

ציון הקורס: 65% מבחן בית, 20% מטלת אמצע, 15% השתתפות פעילה

Words are not merely the blowing of winds: readings in the ZhuangZi

During the last decades there has been a wide turn in the academic understanding of ZhuangZi (莊周, ~350 B.C), one of the two main founders of Daoism, alongside LaoZi. While the inner chapters, thought to be written by the sage himself, attract increasing attention, and the traditional category of Daoism itself is being challenged, new questions arise: Was ZhuangZi a radical sceptic, or was he a devoted cultivator of deep meditation techniques? Did ZhuangZi really ‘not know he was a Daoist’, and perhaps he was actually closer to early Buddhism?

In our class we shall try, through detailed reading in the inner chapters, to answer some of the questions that arise from the complicated, ancient text. ZhuangZi’s analytic perception and his view towards language will be at the centre of discourse, as will be the objective of his preaching: What is the nature of his “path to salvation”, and is there really such a path?

רגשות ותשוקות נחשבו מאז סוקרטס כמנוגדות לתבונה, ובמקרים רבים כמסיטות אותנו ממחשבה בהירה ורציונלית ואף מסוכנות לה. אם התבונה היא הניצוץ האלוהי, הרי שהתשוקות והרגשות סימנו תמיד את נקודת החיבור של האנושי לחייתי ובעת ובעונה אחת את ההתעלות מעל החייתי שבאדם. אבל אם הרגשות הם הרסניים למחשבה, האם אי אפשר לומר שהתבונה הרסנית אף היא? ויותר מכך – האם נוכל לדמיין לעצמו תבונה ללא רגש? רציונלית ללא תשוקה? והאם אין התבונה עצמה תשוקה?
הקורס יעקוב אחר ההיסטוריה של יחסה של הפילוסופיה לרגשות והאופן בו הם תפסו את מקומם ביחס לתבונה ולמחשבה. נשאל האם הניגוד אכן גדול כל כך כפי שנדמה, והאם הרגשות מהווים הפרעה וסכנה למחשבה או אולי דווקא משלימים אותה ופועלים אתה באופן פורה והכרחי. נקרא טקסטים של אריסטו, מונטיין, דקרט, יום, קאנט, פרויד, ועוד.
דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות בכל השיעורים וקריאה שוטפת של הטקסטים הנדרשים.
האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום.

A Philosophical History of the Emotions

Since Aristotle, emotions and passions have been considered to be contradictory to reason, and in many cases distracting and even dangerous to clear rational thought. If reason was considered to be a divine spark, emotions and passions always marked the connection between the human and bestial, at the same time marking the elevation of the human above the beast. But if emotions are so dangerous to rational thought, can we not say that reason is not less dangerous? And moreover, can we imagine reason without emotion? Rationality without passion? Is not reason itself a passion? The course will follow the complex history of philosophy's attitude towards emotions and passions and ask whether the contradiction is as deep as it seems. We will ask whether emotions present such a great danger to thought, or if they perhaps productively compliment it. Among the authors whose texts we will read: Aristotle, Descartes, Hume, Montaigne, Kant, Freud, and more.

הלכתי לים כי רציתי לברוח מהחום והאמנתי שהים קריר. האמנות ורצונות הם הדוגמא הפרדיגמטית למצבים מנטאליים מייצגים: הם מייצגים את המציאות החיצונית. אבל מהו ייצוג מנטאלי? האם הוא כמו תמונה מנטאלית, או שמא כמו מילה בשפה פנימית, או אולי כמו מד-מהירות המייצג מהירות? מה בין ייצוג לאינפורמציה? באיזה מובן ייצוג מנטאלי אינו אלא התרחשות פיזיקלית במוחי?
מהן האמנות ורצונות? בזכות מה התרחשות פיזיקלית מסוימת במוח הנה רצון ללכת לים? ולא רצון לצפות בסרט? בזכות מה היא רצון בכלל, ולא האמנה, או מחשבה?
כזכור, הלכתי לים כי רציתי לברוח מהחום והאמנתי שהים קריר. זה הטעם לפעולתי. זה מה שהפך את הליכתי לים לרציונאלית. האם ההסבר של הליכתי לים הוא הסבר סיבתי פיזיקלי רגיל? כיצד ניתן לתת פשר לקיום של פעולה מכוונת מטרה, המונחית על ידי ייצוגים מנטאליים, בתוך עולם של סיבות פיזיקליות עיוורות?

על פי פרד דרצקי, אחד מפילוסופי הנפש החשובים בתקופתנו, השאלות הללו קשורות אחת לשניה, ותשובה לאחת היא מניה וביה תשובה לאחרת. בקורס נקרא את ספרו הקלאסי (המצוין למטה) שהציג תשובות מעמיקות ומפתיעות לשאלות אלה.

Dretske, F. (1988). Explaining Behavior. Reasons in a World of Causes. Cambridge, Massachusetts: The MIT Press.

חובות התלמידים: נוכחות, קריאה משיעור לשיעור, והגשת שני חיבורים קצרים במהלך הסמסטר.

השיעור יסתיים בכתיבת עבודת סיום על ספרו של דרצקי.

תלמידי שנה ב' ב"חקר התודעה" שבחרו בקורס זה ולא בשיעור ההמשך ב"תורת ההכרה ומטאפיסיקה" חייבים ללמוד במקביל את הקורס "פילוסופיה של הנפש" – גב' זואי גוטצייט.

Mental Representations

Beliefs and desires are paradigmatic examples of representational mental states: they represent external reality, and guide our dealings with it. But what is a mental representation? Is it like a mental painting, like a word in an inner language, or rather like a speedometer that represents speed? What does representation has to do with information? How can mental representation be identical to brain states?
Our beliefs and desires explain our behavior by providing our reason for performing it. Is explanation of behavior in terms of reasons an ordinary causal physical explanation? How can we account for goal-directed action, guided by mental representations, in a world of blind physical causes?

The course focuses on Fred Dretske’s deep, unifying, and surprising answers to these questions.

הרוח המודרניסטית משותפת לזרמים בולטים בתרבות סוף המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20. שניים ממאפייניה המרכזיים הם שבירה חדה מן המסורת בכל מה שנוגע למושג הייצוג ותשומת לב לתפקידה המהותי של הצורה. אולם למרות העניין הפילוסופי המובהק הזה, המודרניזם מיוחס, בדרך כלל, לאמנות ולא לפילוסופיה – ולא בכדי, משום שדומה שמהותית לו הטענה בדבר אילמותה של הפילוסופיה.

בשיעור נתוודע לכמה פילוסופים המביעים רעיונות מודרניסטיים בנוגע לייצוג, לבלתי-ניתן-להבעה, להבחנה בין שפה "רגילה" ו"חריגה" ולמקומה של הפילוסופיה. נקרא טכסטים משל ויטגנשטיין המוקדם, אנשי החוג הווינאי, בנימין וארטו, וננסה לעמת אותם עם טכסטים של פילוסופים מאוחרים יותר, המבקרים חלק מהנחות היסוד של התפישה המודרניסטית של השפה (ויטגנשטיין המאוחר, דאמט, דרידה).

השיעור יסתיים במבחן בית.

Modernist Conceptions of Language – BA course

The modernist spirit is characteristic of several eminent cultural figures acting at the end of the 19th Century and the beginning of the 20th Century. Typical to modernism are the revolt against traditional conceptions of representation and an emphasis of the role of form. Yet despite this philosophical interest, Modernism is usually attributed to artists rather than philosophers – since one of its consequences, so it seems, is a claim about the essential muteness of philosophy.

In this course we'll discuss several philosophers expressing modernist ideas regarding representation, the ineffable, the distinction between "ordinary" and "extraordinary" language and the essence of philosophy. We'll read texts written by the early Wittgenstein, members of the Vienna Circle, Walter Benjamin and Antonin Artaud. We'll also read later texts (by the later Wittgenstein, Dummett and Derrida), criticizing the presuppositions of the modernist conception of language.

החוג לפילוסופיה, בשיתוף עם אגודת הסטודנטים יקיים בסמסטר ב' תשע"א קורס במתכונת המשלבת תיאוריה ומעשה. במסגרת הקורס (2 ש"ס), ילמדו מספר שיעורים בהם תוצג עמדה לפיה מעורבות בקהילה היא מרכיב מרכזי בצדק חברתי. עיקר הקורס יהיה פעילות בתוך הקהילה בהיקף של שעתיים בשבוע בארגונים לשינוי חברתי, אליהם יופנו התלמידים על ידי אגודת הסטודנטים. לתלמידי החוג לפילוסופיה הקורס יוכר כשיעור בחירה כללי.

הקורס מיועד לסטודנטים בעלי מודעות חברתית, החותרים לשוויון, לאחריות ולצדק בחברה ומעוניינים לתרום בפועל מתוך מחוייבות אישית לקידום נושאים אלו.

כל סטודנט יחתום על התחייבות לקיים את הפעילות במהלך כל הסמסטר, ולבצע את מטלת הסיכום.

דרישות קדם: אין.

חובות התלמידים: השתתפות בשיעורים תיאורטיים ובפעילות הקהילתית שתתואם לכל אחד ואחת על ידי אגודת הסטודנטים. השיעורים יתקיימו בימי שלישי בשעות 14:00 – 16:00, בתאריכים 22.2.11, 1.3.11, 8.3.11, 12.4.11, 31.5.11 בחדר 497 בבניין גילמן.

מטלת הקורס תהיה עבודת סיכום אישית של כל סטודנט, שתכלול דו"ח פעילות והתייחסות תיאורטית. בדו"ח הפעילות יתייחס הסטודנט להתנסותו המעשית ויקשור את דבריו באורח ענייני אל התכנים של השיעורים התיאורטיים המלווים את הפעילות המעשית. מועד ההגשה 14.8.2011 למזכירות החוג לפילוסופיה.

ציון הקורס יינתן לתלמידים על סמך עבודת הסיכום כאמור לעיל. התנאי המקדים להגשת עבודת הסיכום הוא השתתפות בכל השיעורים התיאורטיים ובפעילות המעשית כנדרש.

הגשת מועמדות ורישום:

יש להגיע למפגש הראשון שיתקיים ביום שלישי 22.2.11 בשעות 16:00-14:00 (חדר 497) בו יוצג מידע מפורט על תכני ומחוייבויות הקורס. במהלך המפגש יכתוב כל סטודנט הסבר קצר לסיבה שבגללה בחר בקורס. על בסיס ההסבר הזה יערך מיון והסטודנטים יקבלו הודעה תוך ימים ספורים על קבלתם או אי קבלתם לקורס.
הרישום יעשה במרוכז לאחר תהליך המיון ע"י מזכירות החוג לפילוסופיה.

הקורס פתוח לתלמידי שנים ב'-ג' בפילוסופיה, תלמידי BA כללי (הקבץ צדק חברתי), תלמידי מזרח אסיה ותכנית המצטיינים ע"ש לאוטמן.

פתיחת הקורס מותנית במינימום נרשמים. מספר המקומות מוגבל.

למידע נוסף על פרויקט א.י.ל (אקדמיה יוצאת לקהילה) מומלץ לקרוא באתר אגודת הסטודנטים בכתובת http://www.student.co.il/?CategoryID=1113 או לפנות במייל ל- eyalpro@post.tau.ac.il.

Social Justice and Communal Involvement

הסמינר עוסק בהיבטים המוסריים, החברתיים והפוליטיים של סוגיות אקטואליות. במסגרתו יבחנו נושאים כגון הפלות, הנדסה גנטית, פונדקאות, חופש הדיבור, עונש מוות, זכויות ילדים, איכות הסביבה ועוד.
מטרתו של הסמינר אינה להתיר את הדילמות הכרוכות בסוגיות אלה, אלא לבחון את ההיבטים השונים שלהן ואת היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל הצעה לפתרונן.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם.
קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בהגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך, עבודת רפראט) בתום הסמינר.

ציון הסמינר מורכב מציון העבודה הסמינריונית או הרפראט (80%), ונוכחות בשיעורים (20%).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Discussion of Actual Problems

This seminar deals with the moral, social and political aspects of actual problems. Among the issues that will be discussed along the seminar are abortions, surrogacy, genetic engineering, freedom of speech, capital punishment, children rights, environmental ethics, etc. This seminar does not intend to resolve the dilemmas which are involved in these issues, but to inquire into some of their moral aspects, together with examining the advantages and disadvantages of their proposed solutions.

"מר מוט לקח פריט חיים יומיומי, מיקם אותו כך שהחשיבות השימושית שלו נעלמה תחת הכותרת החדשה ונקודת המבט, ויצר מחשבה חדשה בעבור האובייקט" (ארתור דנטו מצטט ב-2001 את מרסל דושאן על יצירתו המזרקה. האיש העיוור. 1917)

בשיעור זה ננתח את המטפורה כתופעה ,תרבותית, אסתטית, לשונית ואמנותית, המהווה נקודת המפגש בין השפה הטבעית לשפות האמנות, ובין המילולי לחזותי. ננתח תורות מטפורה, קוגניטיביות, סמיוטיות ופרגמטיות אסתטיות שפותחו ב-30 השנה האחרונות, המציגות את המטפורה ככלי שאינו רק רטורי וקישוטי אלא בעל חשיבות גם בטקסטים מדעיים. נבדוק מה מאפשר למטפורה להיות כוח יצירתי מניע בהתפתחות התרבות, השפה והאמנות; האם היא כלי משוכלל או עמום לחשיפה, הרחבה והעברה של ידע; האם היא בעלת ערך אמת וניתנת לפרפרזה; או שערכה כולו ב"סתימת חללים בשפה" ובאפקטים רגשיים ואסתטיים.
נסיים בניתוח האספקט החזותי צורני של המטפורה תוך השוואתה לתמונות. נציג תנועות אמנות מטפוריות כמו אמנות הפופ וה .Ready Made- נשאל מה אסתטי במטפורה עצמה ונבדוק מדוע היא מרכזית בביקורות אמנות ובשיח האסתטי, מדוע נחשבת כבעלת יכולות ייצוג שהליטרלי נעדר אותו, כמו של רגשות ויצירות אמנות, ומהו מקור הכוח ההבעתי שלה.

ביבליוגרפיה זמנית:

א.ה. גומבריך. אמנות ואשליה
רורטי ריצ'רד. קונטינגנציה, אירוניה וסולידריות

Black, Max. “Metaphor”
Lakof and Johnson. Metaphors We Live By
Goodman, Nelson. “Metaphors as Moonlighting”
Goodman, Nelson. “The Sounds of Pictures”
Rorty, Richard: “Unfamiliar Noises: Hesse and Davidson on Metaphor"
Davidson, Donald: "What Metaphors Mean"
Hesse Mary: "The "The Explanatory Function of Metaphor”

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Metaphors, Representations and Pictures: Cultural Foundations

This seminar will analyze metaphor as a linguistic, aesthetic and artistic phenomenon, which is the meeting point of ordinary language and languages of art, of the literal and the visual, and syntax and semantics. We will analyze cognitive, semiotic, and pragmatic theories of metaphor, which characterizes metaphor not only as a rhetoric or decorative tool, but also as significant to scientific texts. We will seek after what allows metaphor to be a creative and instigating power in the development of language and art, whether it is an elaborate or opaque tool serving an extension and transmission of knowledge and information, or whether its value tantamount to “holes filling” in language and aesthetic-emotional effects.
We will conclude with an analysis of the formal-visual aspect of metaphor, comparing it to picture (including metaphorical art movement like Pop Art). We will ask what is aesthetic in metaphor, why it is central to aesthetic discussions and art criticism, why it is considered as capable beyond the literal representation, and what is its expressive source.

א.ה. גומבריך. אמנות ואשליה
אריסטו. פואטיקה

Richards, I.A. The Philosophy of Rhetoric. Lecture V: Metaphor
Black, Max. “Metaphor”
Goodman, Nelson. “Metaphors as Moonlighting”
Goodman, Nelson. “The Sounds of Pictures”
Rorty, Richard: “Unfamiliar Noises: Hesse and Davidson on Metaphor"
Davidson, Donald: "What Metaphors Mean"
Hesse Mary: "The Explanatory Function of Metaphor"
Beardsley, Monroe "Metaphor."
Lakoff George, Johnson Mark. Metaphors We Live By

קריאה צמודה ביצירה הפילוסופית רבת ההשפעה של היידגר, הוויה וזמן (1927).

משתתפי הסמינר מתבקשים לבוא לפגישה הראשונה עם הספר בתרגום לאנגלית.
Martin Heidegger, Being and Time translation of Sein und Zeit
בתרגום
John Macquarrie and Edward Robinson
או בתרגומה של
Joan Stambaugh

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

ספר "הוידויים" הוא מהיצירות החשובות של אוגוסטינוס (סוף המאה הרביעית לספירה) שנודעה לה השפעה עצומה על הפילוסופיה הימי ביניימית ואפילו על הפילוסופיה המודרנית. הנושאים המרכזיים בהם יתמקד הסמינר: הזיקה בין הביוגרפיה לפילוסופיה, השפה ורכישת השפה, היחס בין פילוסופיה לדת, המניכאיזם, פלוטינוס והנאו-פלטוניזם, מקור הרע, מושג הזמן, הזיכרון, חברוּת, ועוד.

דרישות לסמינר: נוכחות והשתתפות, דוחות קריאה שבועיים, עבודה סמינריונית או רפרט

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

The "Confessions" of St. Augustine (4-5th Century)

The "Confessions" is one of St. Augustine major works. The influence of this book on the philosophy of the Middle Ages and even on modern philosophy is enormous. Following the 13 books of the "Confessions", the course will focus on the relationship between autobiography and philosophy, language and language acquisition, the relationship between philosophy and religion, the Manichean theory of good and evil, Plotinus and Neoplatonism, the origin of evil, the concept of time, the concept of memory, friendship, mysticism etc.

Requirements: attendance, weekly reading reports, and seminar paper.

הסמינר יעסוק בספרו של מיכאל וולצר מלחמות צודקות ולא צודקות. הוא ידון בעיקר בסוגייה המכונה "מסורת המלחמה הצודקת". מסורת זו שואפת להחיל מגבלות מוסריות על המלחמה ועילותיה, וניתן לראות בה כניצבת בין שני קצוות, שבאחד עומד הפציפיזם הגורס כי כל שימוש באלימות אינו מוסרי, ובאחר, הריאליזם הפוליטי הגורס שלשיקולי מוסר אין שום משקל בשיקולים מדיניים. במסגרת זו נהוג להפריד בין ההצדקות המוסריות ליציאה למלחמה, ובין המוסריות במהלך המלחמה. ידונו האמצעים הלגיטימיים לשימוש תוך כדי לחימה, חסינות החפים, גבולות השימוש בכוח, ועוד.

מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים, ודיון בסוגיות שתועלינה בעקבות הרפראטים.

קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים שהתקיימו, הגשת רפראט בן שיעור שלם בכתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך עבודת רפראט) בתום הסמינר.
בבליוגרפיה ראשונית:
וולצר, מיכאל. מלחמות צודקות ולא צודקות. ספריית אופקים. עם עובד. תל אביב.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

This seminar deals with Michael Walzer's book Just and Unjust Wars. Its main topic is Walzer's discussion of the just war tradition. This tradition pretend to impose moral restrictions on the way wars are conducted, as well as declared. We can consider this tradition as located between two edges, at the first lays pacifism which insists that any use of violence is immoral, while at the other there is the political realism which believes the moral consideration are irrelevant to political decisions. In this context we usually distinguish between the moral justifications to starts wars, and the moral restrictions which are imposed on the fighting soldiers in the course of warfare. The seminar inquires into the legitimate means by which states and armies might use during warfare, and the limits of using military forces, the immunity of the noncombatants, etc.

עובדת התודעה מוכרת לכל אחד מאיתנו. אינטואיציה אנושית בסיסית היא שהיותנו יצורים מודעים היא סממן מובהק של הווייתנו. בשאלות שמעוררת תופעת התודעה עוסקים פסיכולוגים, חוקרי מוח, ביולוגים, בלשנים ופילוסופים. מה מבחין יצורים מודעים מיצורים לא-מודעים? מה טיבען של חוויות נפשיות מודעות? האם יש היבטים שמייחדים את תודעתם של אישים (persons ) ומבדילים אותם מחיות אחרות? כיצד ניתן להסביר את עובדת היות החוויות הנפשיות המודעות בעלות האיכויות ((qualia שיש להן? האם אפשר להסביר את הסובייקטיביות שקשורה במצבי מודעות בעזרת הכלים המושגיים של מדעי הטבע?
שאלות אלו ואחרות כלולות תחת הכותרת בעיות התודעה. בסמינר זה נבקש להתחקות אחר כמה ממוקדיו של המחקר הפילוסופי הדן בתודעה אשר מצוי במרכזה של פילוסופיית הנפש בשנים האחרונות.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

The Problems of Consciousness
B.A. seminar
Dr. Yaron Senderowicz

The fact of consciousness is known to each of us. A basic human intuition is that the capacity of ‘being conscious’ is essential to the kind of beings that we are. The puzzles related to consciousness are considered to be some of the main unsolved philosophical and scientific problems of our times. Scientists and philosophers from various disciplines aim to resolve these puzzles: What distinguishes a conscious state from an unconscious one? What distinguishes a conscious creature from an unconscious one? Are there any distinctive features that distinguish conscious persons from other kinds of conscious animals? Can one scientifically explain the qualitative character of conscious mental phenomena? Can one explain the subjectivity of conscious phenomena by means of the scientific conceptual tools? These questions and related ones will be discussed in this seminar.

סמינר, 4 ש"ס, סמסטר א
הסמינר יעסוק ביחס שבין הביקורת הפוליטית המרקסיסטית לביקורת הפוסט-מודרנית. זאת, תוך בחינת הזיקה של שתי הגישות לעקרונות הנאורות ולשאלת היחס ידע-כוח. בסמינר תודגש הקרבה שבין שני הזרמים בסוגיות מרכזיות.
במהלך הסמינר נעיין בחלקים מן הטקסטים הבאים: ק. מרקס, פ. אנגלס, מניפסט המפלגה הקומוניסטית; ה. מרקוזה, האדם החד-ממדי ו"מסה על השחרור"; מ. פוקו, תולדות המיניות, כרך 1: הרצון לדעת, מ. פוקו, "הנאורות מהי?", ק. עמנואל, "תשובה לשאלה: הנאורות מהי?".
דרישות הקורס: הגשת עבודה

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Critique of Ideology: Marx, Marcuse & Foucault
Dr. Ilana Arbel
Seminar, 4 credit hours, first semester

This seminar examines the connection between Marxian political critique and postmodern critique. The seminar focuses on the relations of these two approaches to the principles of enlightenment and the question of knowledge-power, thereby underscoring the compatibility of the two critiques with regard to major issues.
This seminar includes readings from K. Marx and F. Engels, The Communist Manifesto; H. Marcuse, One-Dimensional Man & An Essay On Liberation; M. Foucault, The History of Sexuality, Vol. 1: The Will to Knowledge; M. Foucault, "What is Enlightenment?"; I. Kant, "An Answer to the Question: What is Enlightenment?".

Seminar requirement: written assignment.

הסמינר יבחן באופן ביקורתי את המשפחה בתרבות המערב. נקודת המוצא לדיון יוצאת מהתרבות האוסרת על גילוי עריות ומאורגנת במערך משפחתי. המערך המשפחתי והמשפחה הגרעינית בפרט מכילים ידע נרחב שמבטיח את השרדות התרבות. המערך המשפחתי אינו רק מבנה ביולוגי ושרירותי, אלא גם מבנה שמאורגן בכללים, חוקים ואיסורים. שינויים מרחיקי לכת בתפיסת חירות הפרט, במעמד של הממסד הדתי ובאפשרויות של ההתפתחות הטכנולוגית, עמעמו והעלימו כמעט לחלוטין את ההגבלות והאיסורים בנוגע למשפחה הגרעינית. מצב עניינים זה מסכן את המשפחה הגרעינית ועשוי אף להעמיד בסכנה את המשך קיומה של התרבות.

דרישות הסמינר ומרכיבי הציון הסופי:
נוכחות והשתתפות פעילה – 10%, הצגת רפרט – 30%, עבודה סמינריונית/רפרט – 60%.
על הסטודנטים להתעדכן באתר האינטרנט של הקורס, לקרוא ולהביא לכל שיעור את הטקסטים הרלוונטים.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Ethic, Religion and Technology in Today’s Family

This seminar will critically examine the family in western society. Its venture point is the culture that is based on incest prohibition and kinship system. This system and the nuclear family in particular contain vast grounded knowledge that is essential to the culture’s survival. The kinship system is not just biological and arbitrary, but also a system of rules and prohibitions. Far reaching changes in the perceptions of individual’s freedom, in the status of the religious establishment and in the possibilities of the technological development, almost absolutely eliminated the limitations and the prohibitions with regard to the nuclear family. This situation endangers the nuclear family and may imperil culture’s existence.

בשנים האחרונות הפך אתר שיתוף קבצי הוידיאו YouTube למאגר רב-ממדי ולא-טכסטואלי של ידע אקדמי רב ערך. המרחף בחללו של האתר יכול להשתתף כשומע חופשי ולנווט את עצמו אל אין ספור עולמות, מצגות והרצאות אקדמיות, בכל נושא ונושא - כמים לים מכסים. הרפרזנטציות הויזואליות משתנות מקישור לקישור, יש בהן הרצאות חמורות סבר אך נפלאות ביותר לקהל שומעים גדול; יש בהן דיונים סמינריוניים מאלפים למספר קטן של תלמידים מתקדמים, יש בהן סדנאות שם מתקיימים ויכוחים טעוני אש בין המומחים לעניין הנדון ויש בהן גם המחזות, אנימציות ורקונסטרוקציות קולנועיות של עולמות אקדמיים אפשריים. "הפילוסופיה" לדורותיה, על שלל גילוייה וגלגוליה, באה לידי ביטוי באתר של YouTube בכל אחת ואחת מן הרפרזנטציות שהוזכרו ובאלפי קישורים. בסמינר שלנו נשתתף כשומעים חופשיים בהרצאות, בסמינרים ובסדנאות שהועברו בשנים האחרונות על ידי שלוש דמויות מכוננות בעולמה האקדמי של הפילוסופיה הסינית כיום ונגיב על הנראה והנשמע באופן ביקורתי. נשתתף בסמינר המתקדם על קונפוציוניזם שהעביר פרופסור Wei-ming Tu מאוניברסיטת הרווארד. פרופסורTu נחשב בצדק כמי "שהחיה" את הקונפוציאנים בזמננו מתרדמה ממושכת וכמנהיגו של הזרם הפילוסופי Boston Confucianism. נצטרף לקהל השומעים בששת ההרצאות על דאויזם שהועברו על ידי פרופסור Roger T. Ames מאוניברסיטת הוואי. פרופסור Ames חיבור עשרות ספרים ואין ספור מאמרים בפילוסופיה סינית ובפילוסופיה מושווה והוא ממלא מזה שנים רבות את תפקיד העורך הראשי של כתב-העת הפילוסופי Philosophy East and West. כמו כן ננסה להעריך את המשקל הפילוסופי, את הערך התרבותי והחברתי, ואת האימפקט הפוליטי שניתן ליחס להרצאות הטלוויזיוניות והפופולאריות של Yu Dan שכבשה מיליוני לבבות "מאמינים" בסין של השנים האחרונות באמצעות הרצאותיה על האנלקטים של קונפוציוס - "ממעמקי הלב."

ביבליוגרפיה ויזואלית:

http://www.youtube.com/watch?v=LSaDoDrAEws&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=KwTSmAjlPKo

http://www.youtube.com/watch?v=pMs1GeX1oB4

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

YouTube video for Chinese philosophy

More and more material related to Chinese philosophy can be found today on the video-sharing-website of YouTube. In the seminar we will critically discuss and examine the scope, the nature and the value of academic V-learning in the light of several YouTube links that focus on Confucianism, Daoism and the Analects of Confucius.

נקודת המוצא של הסמינר היא בהנחת חשיבותו של הפיצול שבין המסורת האנליטית לזו הקונטיננטלית בפילוסופיה המודרנית. נרצה לדון בשורה של מקרי מבחן מתוך ההיסטוריה המוקדמת של הפילוסופיה ה אנליטית בהם מתגלה אותו פיצול בהתהוותו. ההתחקות אחר מצע משותף שממנו אפשר לאמוד את המרחק בין שתי המסורות יוביל אותנו לדון בהשלכותיה של הפילוסופיה הביקורתית של קאנט ולשאלה האם מתחים פנימיים לשיטתו עדיין מזינים את הפיצול שבפילוסופיה המודרנית.
נקרא מכתבי קאנט, פרגה, ראסל, ויטגנשטיין, הוסרל, היידגר, קאסירר, בנימין וקרנפ.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Topics in the History of Philosophy: Analytic and Continental
The seminar reflects on the centrality of the divide in philosophy between the analytic and the continental traditions. We will discuss a series of case studies from the history of early analytic philosophy in which that divide is established. Searching for a common ground out of which it will be possible to assess the distance between the two traditions will lead us to inquire about the implications of Kant's critical philosophy and to the question whether internal tensions in Kant's system are still alive in the divisions of modern philosophy.
We will read from the writings of Kant, Frege, Russell, Wittgenstein, Husserl, Heidegger, Cassirer, Benjamin and Carnap.

הסמינר יוקדש להצגת הניגוד בין עמדותיהם הפילוסופיות של ניטשה ובנימין. מוקד הדיון יהיה בבחינתן של שתי צורות אמנותיות - הטרגדיה ומחזה התוגה- כפי שאלה נידונות בספרו של ניטשה "הולדתה של הטרגדיה" ובספרו של בנימין "מקור מחזה התוגה". מתוך ההנגדה של שתי הצורות האמנותיות נצא אל שאלות רחבות יותר כגון היחסים שבין אמנות ואמת, שפה: מטפורה, סמל ואלגוריה, המוזיקלי והלשוני (שאלת האופרה, ניטשה וואגנר, זמן דרמטי וזמן מוזיקלי אצל בנימין), היסטוריה והווה, מקורות החוק ומהות הכוח, הפילוסופיה והמיתי, חזרה נצחית והצורה של המודרני. נקרא גם מתוך כתבים אחרים של שני הפילוסופים העוסקים בנושאים המוזכרים לעיל.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Nietzsche and Benjamin: Tragedy and Mourning Play
The seminar is devoted to set the contrast between Nietzsche and Benjamin. The discussion will center on the consideration of two artistic forms - tragedy and mourning play - presented primarily in Nietzsche' s Birth of Tragedy and Benjamin's Origins of the German Mourning Play. We shall lead from the contrast between those theatrical forms to larger questions such as the relation of art and truth, language: metaphor, symbol, allegory, language and the musical (the question of opera, Nietzsche and Wagner, musical vs. dramatic time in Benjamin), History and the "Now", the origin of law and the nature of power, philosophy and myth, eternal recurrence and the form of the modern. In addition to the two works mentioned above we shall read from various other writings of Benjamin and Nietzsche.

הסמינר יעסוק בשאלת טבעה של האמונה הדתית ובשאלת היחס בין האמונה הדתית לתבונה. הסמינר יחולק לארבעה חלקים. בחלקו הראשון נתמקד בתשובות בנות זמננו, מהמסורת האנגלו-אמריקאית, בסווינבורן ובפלנטינגה הרואים את האמונה כיחס אל טענה, והמתיימרים להוכיח את הרציונליות שלה. בחלקו השני, נתמקד בפידאיזם של קירקגור, הרואה את האמונה הדתית כאבסורד תבוני. בחלקו השלישי נתמקד בויטגנשנטיין ופרשניו, ובניסיונם לתאר מערכת סבוכה של יחסים בין אמונה לתבונה. חלקו הרביעי של הסמינר יוקדש לרפרטים של הסטודנטים.
קבלת קרדיט על הסמינר מותניית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים, בהצגת רפרט קצר בכיתה ובהגשת עבודה כתובה. (עבודה סמינריונית בהיקף של 15-20 עמודים, או רפרט בהיקף של 7-10 עמודים).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Faith and Reason
Dr. Nehama Verbin

The seminar is concerned with two questions: 1) What is faith? and, 2) What is the relation between faith and reason? It consists of four parts. In the first part, we shall focus on contemporary Ango-American responses to these questions, on Swinburne and Plantinga, who conceive of faith as a propositional attitude and proceed to argue for its rationality. In the second part, we shall focus on Kierkegaard's fideism and its concept of the absurd. The third part shall be devoted to Wittgenstein and his followers who attempt to describe an intricate net of relations between faith and reason. The fourth and last part shall consist of student presentations.

Credit for the seminar requires: 1) Participating in at least two thirds of the meetings. 2) A short oral presentation of the anticipated written paper, and, 3) Submitting a written paper.

הדיאלוג הינו כלי מרכזי לחקירת רעיונות ולהתפתחות זהות פילוסופית. ניתן להצביע על סגנונות שונים של דיאלוגים פילוסופיים, ולזהות הנחות יסוד פילוסופיות שונות שבבסיסם. בין הנחות אלה ישנן כאלה, שהן עקרוניות בדיון אודות אפשרות החקירה הפילוסופית של המציאות.
על רקע זה, הסמינר הנוכחי בנוי במתכונת סדנה בה הדיאלוג משמש לברור שאלות פילוסופיות, כפי שהן משתקפות בקורפוס הפילוסופי ובחיי היום-יום של המשתתפים. השאלות תדונה גם במאמרים אשר מייצגים תפיסות עולם חלופיות בפילוסופיה של מאה ה-20 . ( Agassi, Bartley, Buber, Feyerabend, Habermas, Polanyi, Popper, Russell)
המשתתפים בסמינר יציגו את המאמרים האמורים ויונחו על מתודולוגיה של מחקר במדעי הרוח וכתיבה פילוסופית. בתוך כך תתאפשר בחינה של השאלות והנחות היסוד הפילוסופיות של המשתתפים, וההקשרים שלהן. תשומת לב מיוחדת תוקדש להשלכות של הבחירות הפילוסופיות על זהות וסגנון חיים.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

The Philosophical Dialogue as Constitutive Lifestyle
Or: What Do We Want from Philosophy?

Dialogue is a fundamental tool for the exploration of ideas and the development of philosophical identity. There are various styles of philosophical dialogue, given different philosophical presuppositions. Among the latter are conjectures fundamental to the discussion regarding the role of philosophy as a field investigating reality.
Against this background the seminar operates as a workshop in which the dialogue is serving for the inquiry of philosophical questions. These questions come up in the context of everyday life as well as the philosophical corpus. Participants are invited to present philosophical problems emerging in everyday life, and the philosophical corpus is the 20th century's: the work of Agassi, Bartley, Buber, Feyerabend, Habermas, Polanyi, Popper, and Russell.
Participants are guided about principles of research methodology in the Humanities, and present selected papers of the above mentioned philosophers. In so doing, we gain the opportunity to learn about the participants' philosophical concerns and presuppositions.
A special attention will be given to the implications of philosophical choices on lifestyle and identity.

אמפטיה היא יכולתו של סוביקט לשים עצמו במקומו של האחר, להבין ולחלוק את רגשותיו, גם מבלי שרגשות אלה מועברים באופן ישיר. הסמינר יבחן את מושג האמפטיה כנקודת מפגש בין אסתטיקה ואתיקה, ויציג את האופנים השונים בהם ניתן לבחון את יחסי הגומלין ונקודות המעבר ביניהן. נבחן את ההבדלים בין אמפטיה, סימפטיה, הזדהות ופרוייקציה, ונעלה לדיון את האופן בו מושגים אלה מרכזיים לשני התחומים. נשאל באיזה אופן אמפטיה וסימפטיה מהוות תשובה לאתגר של פרטיותו של הכאב וכיצד רגשות אמפטיים יכולים לעמוד בבסיס פיתוח תודעה אסתטית ומוסרית בעת ובעונה אחת. אחת מהשאלות המרכזיות שיישאלו תהיה לגבי המעבר בין קריטריונים אסתטיים שמבוססים על חוקים לבין כאלה שמבוססים על רגש, ובמקביל – מהי משמעותה של תורת מוסר שבמקום להישען על חוקים וכללים, מבוססת על רגשות ועל הזדהות. בין הטקסטים שנקרא בסמינר: אריסטו, רוסו, דידרו, סמית, ליפס, אדית שטיין, וסוזן סונטאג.
דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות בכל השיעורים, קריאת שוטפת של הטקסטים הנדרשים, רפרט בכתה וכתיבת עבודה סמינריונית.
האופן בו יסתיים השיעור: עבודה סמינריונית או רפראט.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Pain and Empathy: Aesthetic and Ethical Dimensions

Empathy is the capacity of the subject to put herself in the place of the other, to understand and share the other’s feelings, even if these are not directly communicated. The seminar will explore empathy as an intersection between aesthetics and ethics. We will discuss the differences between empathy, sympathy, identification and projection, and show how these terms are central to both aesthetics and ethics. We will ask in what way empathy and sympathy are responses to the problem of the privacy of pain and how empathic feeling is central to the development of both aesthetic and moral sentiments. One of the central questions touches on the transformation of law-based aesthetic criteria to those based on feeling, and, in parallel fashion, the movement from a moral theory based on rules to a feeling-based morality. Among the authors whose texts we will discuss: Aristotele, Rousseau, Diderot, Smith, Lipps, Edith Stein, Susan Sontag.

אנו מסיקים אמיתות תאוריה ע"ס היותה ההסבר הטוב ביותר של הנתונים. הקורס יעסוק בשתי בעיות שדפוס הסק זה מעורר: התיאורית - מהו הסבר טוב? האם הסבריות ניתנת לאפיון "אובייקטיבי"? - והנורמטיבית - מהי (אם בכלל) ההצדקה להסקים כאלה? לאור התשובות דניתן לשאלות אלה נדון בדוגמאות של הסקים להסבר הטוב ביותר: ההוכחה מהסדר לקיום האל וביקורתו של יום עליה, האמונה בקיום עולם חיצון כמסבירה את נתוני החושים, פרה-פסיכולוגיה, התיאוריה של פון דניקן על השפעת חייזרים על כדור הארץ.

מטלות הסמינר: נוכחות בשיעורים וקריאה לקראתם, הגשת שלושה תרגילים ועבודה סמינריונית (או רפרט).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

B.A. seminar: Inference to the Best Explanation
We infer to a theory’s truth from its ability to explain the phenomenon. This type of inference engenders two questions. The first is descriptive: what counts as a good explanation? Is the goodness of an explanation “objective”? The second is normative: what is the justification for the inference? In the light of our answers to these questions, we will examine particular instances of the inference: the argument from design which purports to prove the existence of God and Hume’s criticism of it, the inference to the existence of the external world on the basis of our experience, parapsychology and von-Daniken’s theory about extraterrestrial influences on early human culture.
The grade will be based on an end of term seminar paper and three short essays to be handed in during the semester.

הסמינר יעסוק בקשר בין תפיסת נפש לבין השקפה מוסרית. נבחן כיצד תפיסת הנפש של מספר פילוסופים בולטים קובעת את ההשקפה המוסרית שלהם, או להפך. הפילוסופים שבהם נדון: ברוך שפינוזה, עמנואל קאנט, פרידריך ניטשה ועמנואל לוינס.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

On Soul and Morals
Dr. Shai Frogel
The subject of the course is the relationship between perception of the soul and moral view. We will examine the way in which philosopher's perception of the soul determines their moral view or vice versa. The philosophers under discussion will be: Baruch Spinoza, Immanuel Kant, Friedrich Nietzsche and Emmanuel Levinas.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 20.02.11, בשעה 10:15, בחדר 449.

נהוג לחשוב שהפילוסופיה האנליטית עוסקת בתיאוריות מופשטות ו"מנותקות מהחיים", וגם כשהיא נסובה אודות נושאים "ארציים" יותר, דיוניה עקרים ותפלים. נבדוק סברה זו ע"י בחינת דיונים אנליטים בסוגיות קיומיות: המוות (ומדוע – אם בכלל – הוא רע), האמונה הדתית, הרציונליות של הרגשות, טיעון המדרון החלקלק, דטרמיניזם וחופש הרצון, דילמות מוסריות ועוד.
הקורס יתקיים במתכונת של הדרכה אישית: כל תלמיד יכתוב מספר עבודות במהלך הסמסטר, ויפגש עם המרצה לדיון עליהן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Existential Issues from an Analytic Perspective (M.A. Research Seminar):
It is often thought that analytic philosophy is mainly concerned with abstract issues, removed from “real life”, and even when it is (rarely) concerned with more practical questions, its treatment of them is arid and uninspiring. The purpose of this course is to examine this prevalent opinion by examining analytic treatments of several “existential” issues: death, the meaning of life, the rationality of emotions, determinism and free will and moral dilemmas.
The course is conducted in the format of individual tutorials, in preparation for each the student is required to read a paper and submit an essay on it.
The grade will be based on the essays.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ה', 21.10.10, בשעה 15:00, בחדר 260.

שיטת הדיון העיקרית בתחום מדעי הרוח היא ניתוח המקור תוך בחינה ביקורתית של הפרשנויות המוצעות. מטרת הסמינר היא שיכלול המיומנות בהערכה ביקורתית של הפרשנות. התלמידים יכתבו שתי עבודות על סדרות המאמרים הגורסים פרשנות שונה של אותו טקסט פילוסופי תוך ביקורת הדדית. בעבודות האלה, בנוסף להצגת תוכן המאמרים, יתבקשו התלמידים לבחון את הטיעונים הפרשניים זה מול זה ומול הטקסט

Text, interpretation and Polemic.
Dr. Aryeh Finkelberg
The seminar is intended for students interested in improving their skills in critical appreciation of interpretative philosophical arguments which includes the examination of an argument from two points of view: the accuracy of the textual exegesis and the validity of the interpretative argument. Participants will write two papers on exegetical controversies in which they will analyse critically the arguments of both sides.

במהלך הסמינר נקרא בחיבורו החשוב של שפינוזה, "אתיקה", תוך דגש מיוחד על שלושת חלקיו האחרונים. ננסה להבין מהי, לפי שפינוזה, תכליתה הקיומית, התרפויטית של הפילוסופיה; כיצד יכול האדם, באמצעות החשיבה הרציונלית הנוקשה, למצוא את דרכו אל האושר העליון, אל אהבת אלוהים השכלית; מהי הגרסה החילונית, האתיאיסטית, שמציע שפינוזה, לרעיון הדתי של גאולת הנפש. נפתח בקריאה מספרו המוקדם של שפינוזה, מאמר על תיקון השכל, הנושא אופי מעט אישי. אך מרבית השיעורים יוקדשו לקריאה באתיקה, בליווי מספר כתבים פרשניים מרכזיים.

רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Spinoza's Notion of Salvation Noa Naaman-Zauderer
This seminar focuses on Spinoza's Ethics, especially on the last three parts of this book. Significant emphasis will be paid to Spinoza's conception of the therapeutic function of philosophy; to how supreme happiness is possible through strict logical reasoning; what precisely is Spinoza's secular, atheistic version of the traditional-religious notion of salvation. The course will begin by reading Spinoza's earlier work, On the Improvement of the Understanding. However, most meetings will focus on the Ethics and on central secondary literature.

הסמינר יעסוק בדיאלוג המפורסם ביותר של אפלטון: המדינה (פוליטאה). בספר יבחן בעיקר המודל האוטופי של מדינה שהציע אפלטון כאלטרנטיבה לאתונה של אחרי מות פריקלס, בה חי ופעל. כעיקרון תתנהל קריאה שיטתית של הספר על פי סדר הספרים בו.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם.
קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים שהתקיימו, הגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך עבודת רפראט) בתום הסמינר.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Plato’s Republic

This seminar deals with Plato's most famous dialogue: The Republic. It supposes to question the utopian model of Plato's Republic, and examine it as an appropriate alternative to the ancient Polis of Athens.

"הכל עומד על כך שנבין ונבטא את האמיתי לא [רק] בתור עצם [[Substanz, אלא בה-במידה גם בתור נושא [Subjekt]." (ג.ו.פ.היגל, פנומנולוגיה של הרוח).

מטרת הקורס: הכרת היסודות של הגות היגל באמצעות קריאה בפרקים נבחרים מתוך ספרו: פנומנולוגיה של הרוח (1807).
אופן הלימוד: הרצאות מבוא, קריאה מודרכת, דיון, הרצאות רפראט (למעוניינים בכך), הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית.
ספרות: Hegel’s Phenomenology of Spirit (tr. A.V.Miller). לעברית תורגמו שני פרקים: ג.ו.פ.היגל, הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח (מאגנס, 1996); יצחק קליין, הדיאלקטיקה של האדון והעבד, (אוניברסיטת חיפה, עם עובד, 1978; עמ' 73-64) רשימה של ספרות משנית תחולק בתחילת הקורס.
חובות התלמיד: עבודה סמינריונית או עבודת רפראט.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Course Objectives: Introducing the foundations of Hegel's philosophy by reading selected chapters of his Phenomenology of Spirit (1807).
Method of Teaching: Introductory lectures, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.
Main Text: Hegel’s Phenomenology of Spirit (tr. A.V.Miller). A Bibliography of secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A seminar or referat paper.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ד', 23.02.11, בשעה 14:15, בחדר 317א'.

בסמינר נעסוק ביחסה של הפילוסופיה אל עצמה. נבחן תשובות עכשוויות לשאלות כמו מהי הפילוסופיה בימנו, ומהי תכליתה; באיזו מידה ניתן לראותה כדיסציפלינה העומדת ברשות עצמה; האם ניתן לדבר על פרוגרס בפילוסופיה; האם מטרותיה של הפילוסופיה הן תיאורטיות או מעשיות; ומהו הקשר שצריך ויכול להתקיים בין הפילוסופיה לחיים. במפגש הראשון תוצג הסוגיה ותחולק רשימת מאמרים העוסקים בה, מנקודות מבט שונות. התלמידים יתבקשו לבחור באחת מן השאלות המוצעות, להציג עמדות שונות ביחס אליה ולהגיב להן. החיבור ייכתב בשלבים, בהנחיה אישית של המרצה.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Meta-Philosophy - A tutorial for MA students Noa Naaman-Zauderer
This seminar focuses on how philosophy relates of itself. Various contemporary attitudes are discussed concerning the nature and goals of philosophy today: what is philosophy in fact, and what ought philosophy to be? Is philosophy a purely theoretical activity, or does it have practical application? To what extent should philosophy be considered an independent discipline? Is there any philosophical progress? What kind of relation should exist between philosophy and the conduct of life?
The first meeting introduces students to these and other related questions and provides them with a recommended bibliographical list. Every student is then required to choose one question and write a paper which analyzes rival current attitudes regarding it. The paper will be written progressively, under personal guidance.

"[...] 1) מה אני יכול לדעת? 2) מה עלי לעשות? 3) לְמה רשאי אני לקוות? 4) מהו האדם? השאלה הראשונה נענית על-ידי המטאפיסיקה, השניה על-ידי תורת-המוסר, השלישית על-ידי הדת, והרביעית על-ידי האנתרופולוגיה. ביסודו של דבר כל אלה היו יכולות להיחשב כאנתרופולוגיה, מכיוון ששלוש השאלות הראשונות מתייחסות אל האחרונה" (ע. קאנט, לוגיקה).
"האקזיסטנציאליזם האתאיסטי, שאני מייצגו, מצהיר בעקביות, שאם אין אלוהים, הרי מצויה לפחות ישות אחת אשר קיומה קודם למהותה; ישות הקיימת לפני שאפשר להגדירה על-פי עיון במושגה. ישות זו היא האדם" (ז'-פ. סארטר, האקזיסטנציאליזם הוא הומאניזם).

מטרת הקורס: ברור מושגי ותמאטי בשאלות מהות האדם – באשר לעצם קיומה, טיב קיומה ותוקפה, ובדבר תכניה השונים.
נושאי הקורס: תפישות אדם שונות בתולדות הפילוסופיה, כגון אלה של אפלטון ואריסטו בעת העתיקה, דקארט, הובס, רוסו וקאנט בעת החדשה, היגל, קירקגור, מארקס וניטשה במאה ה-19, פרויד, הוגי אסכולת פרנקפורט, הוגים אקזיסטנציאליסטיים במאה ה-20. הנושאים הספציפיים שידונו בקורס יקבעו בשבועיים הראשונים לקיומו, בהתאם לנושאי הרצאות הרפראט שיטלו על עצמם התלמידים: במסגרת מתוחמת של תולדות ההגות המערבית – איש איש לפי עניינו.
דרכי הוראה: הרצאות מבוא, הרצאות רפראט של תלמידים ו/או קריאה-מודרכת בהנחייתם, דיון בכיתה, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.
ספרות: פרקים נבחרים מתולדות הפילוסופיה, העוסקים בתפישות האדם. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס. באופן ראשוני אפשר לעיין באנתולוגיה E.Fromm and R.Xirau, (eds), The Nature of Man (MacMillan, N.Y., London, 1968…), אשר מכילה יותר מ-70 טקסטים מתולדות התרבות וההגות הפילוסופית על אודות טבע האדם.
מטלות במהלך הקורס ולסיומו: הרצאת-רפראט (ומסירתה בכתב); עבודה סמינריונית או עבודת רפראט.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Nature of Man (MA-Seminar)
Prof. Zvi Tauber
Course Objectives: Conceptual and thematic discussion of the notion Human Nature.
Course Topics: Various Concepts of Man in the history of philosophy, such as Plato's and Aristotle's of Ancient Philosophy, Descartes', Hobbes', Rousseau's and Kant's of Modern Philosophy, Hegel's, Kierkegaard's, Marx', and Nietzsche's of the 19-Century Philosophy. The specific subjects will be decided at the beginning of the semester according to the interests of the students.
Method of Teaching: Introductory lectures, referat lectures of students, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.
A Bibliography of primary and secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A seminar or referat paper.

לקורס זה יש שלושה ספרי לימוד: שניים קצרים בעברית ואחד ארוך באנגלית.
שלושת הספרים מצויים בספרייה.

ספרי הלימוד הם:
1. "ציפורים,פילים,ואומנים אחרים" / עם עובד/Xargol 2006
2. "ספונטאניות באומנות" / עם עובד 2006
3. "Art without Borders": a philosophical Exploration of Art and Humnity Chicago University Press, 2009

הספר הראשון מתייחס לגבול המשותף לאומנות אנושית ופעולות דמות-אומנות של בעלי-חיים אחרים, כפי שבא לידי ביטוי בשירת הציפורים וברישום וציור של פילים, קופי-אנוש וילדים צעירים.
השאלה "האם זאת אומנות?" נשאלת שוב ושוב.
הפרק האחרון דן במשחק כפעולה אשר מספקת את עצמה.

ספר הלימוד השני מתחיל בהסבר הספונטאניות באומנות ובחיים. הפרקים המאוחרים הם על ספונטאניות בקליגרפיה סינית. על הספונטאניות של ציור הילדים, כפי שהשפיע על הציור של אומנים מבוגרים.
אומנות של משוגעים והשפעתה על אומנים שפויים. על מקריות ואומנות המבוססת על מקריות.
אומנות של טריקסטרז (tricksters) ומוקיונים ואומנים מודרנים המושפעים מאידיאלים כאלה.
ועלייה ושקיעה של השראה אומנותית.

בספר השלישי הפרקים דנים בנושאים הבאים:
אסתטיקה פתוחה; אומנות מסורתית; אומנות חדשנית אגוצנטרית; צמתים של עולמות וישויות; העולם המשותף של הרב-שיח האסתטי.

השיעורים יתבססו עקרונית על העמודים הנקראים לאותה פגישה.
כל שבוע, כל סטודנט/ית מחויב/ת לכתוב עבודה קצרה בנושא שעניין אותו/ה בחומר הקריאה של אותו שבוע.
התלמידים יעברו תהליך של ביקורת הדדית .
במהלך שנת הלימודים, תועבר עבודה מסוימת של סטודנט/ית בין הסטודנטים האחרים לתגובת כל אחד/ת בנפרד.
בסוף השנה כל סטודנט מתבקש להגיש עבודה מפותחת על נושא רלוונטי כנדרש.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

What Is Art? A Comparative Approach to the World’s Art

This course has three textbooks, two brief ones in Hebrew and a long one in English. All three are in the library. These textbooks are:

1. Birds, Elephants, Apes and Children (Tziporim, Pilim v’Omanim Acherim), Am Oved / Xargol), 2006
2. Spontaneity in Art (Spontaniut b’Omanut), Am Oved, 2006
3. Art without Borders: A Philosophical Exploration of Art and Humanity, Chicago University Press, 2009

1 takes up the interface between prehuman and human art, as displayed in the singing of birds and the drawing and painting of elephants, apes, and young children. It asks repeatedly, “Is this art?” The final chapter is on play as self-rewarding activity.
2 begins with the subject of spontaneity in art and life. Its later chapters are on spontaneity in Chinese calligraphy; in the spontaneity of children’s art as it affected the work of mature artists; in the art of the mad and its effects on the work of sane artists; in chance or chance-influenced art; in the art of tricksters, clowns, and similar modern artists; and in the rise and fall of artistic inspiration.
3 The successive chapters are “An Open Aesthetics,” “Selfless Tradition,” “Egocentric Innovation,” “Intersecting Worlds and Identities,” and “The Common Universe of Aesthetic Discourse.”

Classes will be devoted mostly to discussion of the week’s reading. Each week each student is expected to write a brief essay on some subject in the week’s assignment. Students will be subjected to mutual criticism, that is, during the year one of each student’s essays will be distributed to all the other students to react to. At the end of the year each student is expected to write a longer essay on some relevant subject.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ב', 21.02.11, בשעה 15:00, בחדר 497.

מטרת הסמינר היא לשפר מיומנות בקריאה ביקורתית של טקסטים פילוסופיים פרשניים. מיומנות זו כוללת בחינת הטיעון הפרשני משתי הזוויות העיקריות: התאמתו לטקסט המקור ותקפותו ועקביותו של הארגומנט הפרשני. 
התלמידים יכתבו שתי עבודות המוקדשות לניתוח מאמרים שבהן מתנהל פולמוס פרשני, כאשר המטרה היא להגיע להערכה ביקורתית של עמדות הצדדים.


המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Reading philosophical text critically
Dr. Aryeh Finkelberg
The purpose of the seminar is to improve the critical reading of philosophical interpretative arguments. This comprises the examination of an argument from two angles: the accuracy of the textual exegesis and the cogency of the argument itself. Participants will write two papers concerned with scholarly controversies in which they are required to assess critically the arguments advanced by both sides.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג', 22.02.11, בשעה 18:00, בחדר 497.

"חשוב מאד שהקהילה המלומדת באוניברסיטה תקבל פקולטה משלה שתהיה חפה מהוראות השלטון בקביעת החומר הנלמד בה, פקולטה שאינה צריכה לחלק הוראות ועקב כך הנה חופשייה להעריך כל דבר הקשור לעניין המדעי, כלומר לאמת." (עמנואל קאנט)

בסמינר יתבקשו התלמידים להגיב לטקסטים פילוסופיים המנסים להבהיר את הנחות היסוד המכוננות את האוניברסיטה, לבחון את אפשרותן ואת המשתמע מהן בדמוקרטיות ה"ניאו-ליברליות" בנות-זמננו.
בפגישה הראשונה של הסמינר תוצג הסוגיה ותחולק רשימת מאמרים העוסקים בנושא מזוויות שונות. אחריה יתבקשו התלמידים לחבר שני חיבורים קצרים המבטאים את דעתם, בהתייחס לשניים מן המאמרים, לפי בחירתם. שני החיבורים יידונו בפגישות אישיות, יתוקנו לאחר הפגישות ויידונו בשנית.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

The University – MA research seminar

A research seminar is given as tutorial: students are required to write two essays on the given topic, discussing it through reading of several proposed articles. The present seminar focuses on the concept of the university: the presuppositions underlying it, their coherence, and their consequences – especially in contemporary "neo-liberal" democracies.

תורות אמת משלושה טיפוסים העסיקו פילוסופים במאות ה19 וה20: "תורות התאמה", "תורות קוהרנטיות", ו"תורות פרגמטיות". התורות הללו עצמן אינן עומדות בסטנדרטים עכשוויים של בהירות, אך לכל אחת מהן יש בימינו ממשיכים. לצידם, התפתחה משפחה חדשה של תאוריות המכונות "דיפלציוניות"("Deflationary"). בין התורות ה"דיפלציוניות" ישנן תורות המתיימרות להתיישב עם ריאליזם, ואחרות שהן אנטי ריאליסטיות במפורש. הסמינר יעסוק בתורות אמת בגרסאות מאוחרות ובנות ימנו מכל הטיפוסים הללו, וידון בשאלות כגון: "האם אמת היא דו ערכית?" ו "האם לאמת ייתכנו דרגות?" . בין ההוגים שיידונו: טארסקי, פטנאם (המרצה), בנאסרף, הורוויצ', וויטגנשטיין.

In the nineteenth and early twentieth centuries philosophers talked about three kinds of theories of truth: “Correspondence Theories”, “Coherence Theories”, and “Pragmatic Theories”. By present day standards of clarity, none of those theories was very clear, but successors to each exist today. In addition, a whole new family of theories exists under the name “Deflationary” accounts of truth; some of which claim to be compatible with realism, while others are explicitly antirealist. The seminar will examine the recent and contemporary versions of all of these theories, and also look at such questions as “Is truth bivalent?” and “Is truth capable of degrees?” Among the authors considered will be Tarski, Putnam (the lecturer), Benacerraf, Horwich. and Wittgenstein.

בספרו "אלברטין איננה" כותב פרוסט:
"אבל תבניתו הרת האסון של העולם הפסיכופתלוגי גוזרת שמעשה כשל, מעשה שיש למנוע אותו יותר מכל, הוא הוא המעשה המרגיע, המעשה הפותח לפנינו בטרם נדע מה יהיו תוצאותיו,אופקים חדשים לתקווה, ומשחרר אותנו לזמן מה מן הכאב הקשה מנשוא שהוליד בנו הסירוב, וכך כאשר הכאב קשה מנשוא אנו נחפזים לעשות מעשה איוולת" (שם", עמ.' 57).
מה יש לפרויד לומר על חזרתה של האיוולת בעבודתו זו – מעבר לעקרון העונג - שדנה במה שקרא לו "כפיית החזרה" והניחה לפתחנו את אחד המושגים המטרידים ביותר – "דחף המוות"? האם דחף המוות הוא מושג מסביר, ומה בא להסביר? ומה בינו לבין העונג, והיכן אנחנו בני האנוש ממוקמים במתח הזה? ננסה לעסוק בשאלות אלו בסמינר הנוכחי.
בסמינר ישתתפו תלמידים מתחום הפילוסופיה ומתחום הפסיכואנליזה. הסמינר יינתן על יד מורים משני התחומים.
המרצים: אליס בוראס, פרופ' שלמה בידרמן, ליאורה גודר, פרופ' יולנדה גמפל , שוקי דורבן, נעמי הולר, פרופ' צבי טאובר, ד"ר רינה לזר, ד"ר שלמה מנדלוביץ, ד"ר איריס מילנר, ד"ר בועז נוימן, ד"ר שי פרוגל, שרה קולקר, פרופ' רותי רונן.
סדר המפגשים:
18.10.10 רינה לזר - מבוא – האם תתכן חזרה בתחומו של הנפשי ?
25.10.10 רותי רונן - "במה נתקלים מעבר לעונג" - על חזרה והומאוסטזיס
1.11.10 יולנדה גמפל - ההורים שחיים דרכי. ילדי המלחמות.
8.11.10 בועז נוימן - הגוף והסביבה של המוות בראיית העולם הנאצית.
15.11.10 שוקי דורבן - יחסים עם אובייקט המוות
22.11.10 אליס בוראס - היעדרות, פרידה, עבודת האבל: עבודת השלילי שמאפשרת לחיות.
29.11.10 איריס מילנר - "מעבר לעיקרון העונג" והטקסט הספרותי – מודל סטרוקטורלי-דינאמי של
קריאה (על פי פיטר ברוקס וקאתי קארות').
6.12.10 נעמי הולר - fort-da : משחק , חזרה ומבוך.
13.12.10 צבי טאובר - המוות לאור החיים.
20.12.10 ליאורה גודר - החיים כהפרעה לדחף המוות.
27.12.10 שרה קולקר - מגורל לייעוד.
3.1.11 שי פרוגל - דחף המוות או הרצון לאמת .
10.1.11 שלמה מנדלוביץ - החיים הפוסט-מודרניים של דחף המוות.
17.1.11 שלמה בידרמן – "ולא תהייה למוות ממשלה".

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Reading Freud: Beyond the Pleasure Principle

הסמינר יתבסס על קריאה בעל הנפש של אריסטו ויתמקד בסוגיות כגון: (1) התלות בין פעילויות הנפש ומהמאפיינים החומריים של הגוף, (2)המכניזם של תפיסה חושית וקוגניציה של רשמי חושים, (3) דמיון וזיכרון, (4)חשיבה ופעילות השכל. לקראת סוף הסמסטר נדון בפרשנות המטריאליסטיות של תפיסת אריסטו באסכולה הפריטטית (כלומר, אריסטוטלית) בעת העתיקה.
דרישות: נוכחות שוטפת, קריאה של המקרות והספרות המשנית והגשת עבודה סמינריונית או עבודת רפרט בסוף הקורס. הציון הסופי יקבע על-פי העבודה שתוגש בסוף הקורס.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Aristotle's on the soul
Dr. Orna Harari
In this seminar we will read Aristotle's De anima and focus on the following issues: (1) the dependence of the soul's activities on the body, (2) the mechanism of sense perception and cognition, (3) imagination and memory, (4) the intellect and thinking. At the end of the seminar we will consider the reception of Aristotle's conception of the soul in later antiquity.

Obligations: Regular participation, fulfillment of reading assignments and a seminar essay or a referat that will be submitted at the end of the course. The mark of the essay determines the final mark in the course.

בחלקו הראשון של הסמינר נעסוק בפילוסופיה של המדידה (של אורך או מסה, למשל), ובתיאוריות פורמליות של מדידה. בפרט, נדון בקשר שבין המעמד המטאפיזי של תכונה/גודל מסוימים לבין האופי שבו הם נמדדים, וכן בשאלה מה ניתן ללמוד מן הקשרים בין אופני המדידה של תכונות/גדלים שונים (כגון מרחק, זמן ומהירות) לבין הקשרים המטאפיזיים בין תכונות/גדלים אלה.

בחלק השני של הסמינר נבדוק מהן השלכות הדיון במדידה לגבי הדיון הפילוסופי במשמעות לשונית ובמצבים נפשיים פרופוזיציונליים (כגון האמנות ורצונות). בפרט, נדון בהסברים של מצבי האמנה המסתמכים על תורת המדידה, כמו זה של –Robert Matthews המופיע בספרו מ- 2006 The Measure of Mind . נבדוק מה ניתן ללמוד מהסתכלות 'מדידתית' על שפה ומחשבה לגבי הקשר ביניהן.

חובות התלמידים: השתתפות, קריאת חומר הקריאה, הצגת רפרט, עבודה סמינריונית.
ציון: על סמך הנ"ל.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Velocity and belief: Dispositions and their measurement

In the first part of this seminar we look into the philosophical discussion of measurement (of length, mass and velocity, for example), and into some of the formal work on measurement. In particular, we discuss the relations between the metaphysical status of measurable quantities and the way(s) in which they are measured, and also the question what can be learned form the connections between the measurement of different quantities (for example, distance, time and velocity) and the metaphysical connections among these quantities.

In the second part of the seminar we explore the ramifications of these inquiries into measurement to the philosophical discussion of linguistic meaning and propositional belief. In particular, we consider measurement theoretic accounts of the propositional attitudes, such as the one presented by Robert Matthews in his The Measure of Mind (2006). We will inquire what can be learned from a measurement theoretic outlook on language and thought regarding the connections between them.

הסמינר מוקדש לתורות הנפש אשר פותחו ביוון העתיקה והיוו בסיס להגות הפילוסופית בעת החדשה. במרכז הדיון יעמוד סיפרו של אריסטו "על הנפש" שבו אריסטו דן במהותה ותפקודיה של הנפש תוך בחינה ביקורתית את התפיסות היריבות, כולל זו של אפלטון.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Ancient Greek Theories of Soul
Dr. Aryeh Finkelberg
The seminar is dedicated to the theories of soul put forward by ancient Greek philosophers, theories which crucially influenced the subsequent psychological theories in Western philosophy. The discussion focuses on Aristotle's treastise "On the soul" in which Aristotle discusses the essence and operation of the soul, while criticizing the rival theories including that of Plato.

הסמינר יוקדש ליחסי הגומלין בין פילוסופיה ותרגום, לתרגום כמושא של חקירה פילוסופית, לתרגום ככלי פילוסופי, לפילוסופיה כתרגום. נתמקד בתרגום בינתרבותי, תרגום לא רק בין שפות אלא גם בין תקופות, בין גישות טקסטואליות שונות, בין טקסט ואימג' (קולנוע, קומיקס). הטקסטים בהם נעסוק הם מתחום הפילוסופיה ההודית וההשוואתית. השאלות שיעלו, שאלות על תרגום וזהות עצמית, על גבולותיה של השפה, על המפגש 'אני-אחר', חורגות מההקשר ההודי. נדון בין היתר בפילוסופיה שבעל-פה לעומת פילוסופיה שבכתיבה/קריאה, בתרגום בין חוויה ושפה ביוגה הקלאסית, בניאו-הינדואיזם כמתרגם-מתווך בין 'מזרח' ו'מערב', ובקולנוע ההודי הפופולארי בן זמננו כ'מתרגם' תמות מרכזיות בפילוסופיה ההודית הקלאסית מחד, ונרטיבים מערביים מאידך.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

ביבליוגרפיה ראשונית:
ולטר בנימין (2002), 'משימתו של המתרגם', בתוך: ז'אק דרידה, נפתולי בבל, תל-אביב: רסלינג; התפרסם לראשונה ב-1923, תרגמה: נילי מירסקי

Daya Krishna (1988) 'Thinking vs. Thought – Strategies for Conceptual Creativity', Journal of the Indian Council of Philosophical Research, Vol. V no. 2, pp. 47-57

Philosophy and Translation

The seminar is about the interlacement of philosophy and translation, focusing on translation as an object of philosophical reflection, translation as a philosophic tool, and even philosophy itself as an activity of translation. We will concentrate on translation across cultures, translation between languages, historical eras and textual approaches, translation between text and image (cinema, photography, comics). The 'ingredients' of the seminar 'belong' to Indian and comparative philosophy. The questions which are to be discussed, questions of translation and identity, the limits of language, 'self' and its 'other', transcend the Indian context. Among other issues, we shall contemplate on oral philosophy vs. philosophy written and read, translation from experience to language in classical yoga, Neo-Hinduism as 'translation' between 'east' and 'west', and popular Hindi cinema as 'translating' from classical Indian philosophy on the one hand, and Western narratives on the other.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 17.10.10, בשעה 16:00, בחדר 261.

הסמינר ישמש סדנא לכתיבה פנומנולוגית וכתיבה על פנומנולוגיה.
פגישות הסמינר יתנהלו סביב עבודותיהם של התלמידים.
הפגישות תתקיימנה בימי א' בשעות 18:00-16:00 בחדר 261 בניין גילמן.

Advanced graduate seminar in phenomenology

מהו דימוי? מה פירוש להיות דימוי? מה ההבדל בין לראות דימוי לבין לראות אובייקט?
הסמינר יעסוק בשאלות יסוד אודות הוויתו ואופני הפעולה של הדימוי החזותי תוך ניסיון להפגיש את הדיון הפילוסופי עם דיונים עכשויים בתולדות האמנות.
קריאה תכלול: היידגר, באטאי, מרלו-פונטי, בארת', דלז, ז'אן-לוק ננסי, פנופסקי, דאמיש, לואי מארן, מייקל פריד
הסמינר מיועד לסטודנטים בעלי היכרות טובה עם פילוסופיה קונטיננטלית ורקע בתולדות האמנות.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Toward a philosophy of the image

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג', 19.10.10, בשעה 16:00 בחדר 260.

העניין הפילוסופי בשאלת הקשר שבין גופו של אדם ונפשו זכה לפריחה מחודשת בחמישים השנה אחרונות. בסמינר זה נעסוק באחד ממוקדיה של שאלה זו – באופן שבו היבטיה השונים של שאלת הגוף והנפש קשורים לשאלת הזהות הפרסונאלית. על מה מבוססת זהותם של אישים? כיצד קשורה עצמיותם לגופם? כיצד קשורה זהותם בבחינת אישים (persons) לגופם או להיותם יצורים ביולוגים? האם אפשר להציע דו"ח של זהות אישית או יש לוותר על מושג הזהות כאשר מדובר באישים. שאלות אלו ואחרות יידונו בקבוצת המאמרים שבהם נקרא בסמינר זה.

Self-consciousness and Bodily-Awareness
M.A. Tutorial
Dr. Yaron Senderowicz

The philosophical interest in the relation between mind and body was revived in the last fifty years or so. In this seminar we will address one of the main topics related to the mind-body problem: the problem of personal identity. What constitutes the identity of a person? How is the identity of a person related to the identity of her biological body? Is it possible to present an account of personal identity or are the metaphysical and logical concepts of identity inapplicable to human persons? These questions and related one are discussed in the articles that will be read in this seminar.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג', 19.10.10, בשעה 10:00, בחדר 449.

הפגישות הבאות תתקיימנה בימי ג' בשעות 10:00 עד 12:00 בחדר 260 בתאריכים הבאים:
2.11.10
30.11.10
18.1.11

האתיקה הפוסטמודרנית, מתאפיינת בניסיון לבקר ולחרוג מתפיסות אחדותיות של הסובייקט. זוהי פילוסופיה המתבדלת מהמסורת הליבראלית והקנטיאנית בפילוסופיה בהנחות היסוד, במוטיבציות, ובתפיסה העצמית של העשייה הפילוסופית. בסמינר המחקר יוכלו התלמידים להתעמק באחת או שתיים מהגישות העכשוויות באתיקה פוסטמודרנית.
מטרת הסמינר היא לפתח יכולות של כתיבה וקריאה אקדמית בסמינר ידרשו התלמידים להגיש שתי עבודות קצרות שיציגו דיון ביקורתי בטקסטים בהם נדון.
הסמינר מומלץ למי שיש לו היכרות ולו כללית לפחות עם תפיסה אחת של אתיקה פוסטמודרנית. ניתן להתייעץ איתי לפני ההרשמה באשר להתאמה.

במסגרת הסמינר יכתבו התלמידים עבודה בהיקף של 10-13 עמודים
במהלך הסמסטר יהיה על התלמידים להגיש הצעה לעבודה, טיוטא, ועבודה סופית. העבודה בסמינר תתבסס על פגישות אישיות עם המרצה. יתכנו פגישות נוספות עם הקבוצה כולה.

Postmodern ethics

Postmodern ethics challenges the unified image of the subject as may be found in liberal theory and Kantian morality. Postmodern philosophy aspires to present an alternative presuppositions, motivations and self-image.
In this research seminar the students will be able to concentrate on one or two versions of this abundant contemporary discussion.
Requirements: proposal, a mod term draft and a final paper (10-13 pages)
It is recommended that the students will have some acquaintance with postmodern theory.

סמינר מ.א. פתוח לב.א. (4 ש"ס)
לאחרונה הולך וגובר העניין בכתבים האתיים והפסיכולוגיים של דקארט שהעסיקו אותו בשנים האחרונות לחייו. בניגוד לכתביו המוקדמים יותר (ובכללם ההגיונות), המתמקדים בשאלות תיאורטיות ומדעיות ומאופיינים בהתנכרות אל הגופני, הכתבים המאוחרים עוסקים בפרקטיקה של החיים -- במה שנהוג לכנות "אתיקה של החיים הטובים" – ומבקשים להשיב על השאלה מהם חיים שראוי לחיות אותם וכיצד נוכל להשיגם.
הסמינר יתמקד בהתכתבות של דקארט עם הנסיכה אליזבת מן השנים 1645-49 בנושא התשוקות, וכן בתשוקות הנפש, חיבורו המאוחר ביותר שפורסם שנה לפני מותו. נעסוק בשאלות כגון, טבעה של הפעולה המוסרית, החתירה האנושית לאושר, הקשר ההדוק בין אושר, מוסריות, וחירות, ובתפקידן של התשוקות והאמוציות בחתירתנו לחיים מוסריים ובעלי משמעות.

רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Descartes on the Good Life: the Ethical Writings Noa Naaman-Zauderer
In recent years, scholars have become increasingly interested in the writings on ethics and moral psychology that occupied Descartes in the last years of his life. Contrary to his earlier writings (among them the Meditations), which deal mainly with scientific and theoretical issues and express a sort of alienation from the human body, the later writings focus on practical issues pertaining to the conduct of everyday life.
The seminar will focus on Descartes’ correspondence with Princess Elizabeth from the years 1645-49, and on the Passions of the Soul, where his “ethics of the good life” is presented. Special emphasis will be placed on issues such as, the nature of moral action, human striving for happiness, the close affinity between happiness, virtuousness, and freedom, and the role the passions and the emotions play in human endeavor to attain virtuous and meaningful life.

כיצד ניתן לחשוב על מושג המלנכוליה הלקוח במקורו מחיי הנפש האנושיים או ממצבים פסיכולוגיים של סובייקטים – כשהוא מועמד ביחס למחשבה פילוסופית? איזה סוג של יחסים יכולים להיבנות בין מושג המלנכוליה ההיסטורי, המשתנה והמגוון כל כך, לבין הפילוסופיה? ומה אפשר לומר על פילוסופיה שהמבנה הפנימי שלה נובע או קשור למבנה המלנכולי?
בסמינר נבחן את השאלות הללו דרך קריאה בטקסטים פילוסופיים, פסיכואנליטיים וספרותיים, הדנים בשאלה באופן ישיר ועקיף. בין הטקסטים שידונו בקורס: אריסטו, פיצ'ינו, ברטון, פרויד, היידגר, בנימין, קריסטבה, ועוד.
דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות בכל השיעורים, קריאת שוטפת של הטקסטים הנדרשים, רפרט בכתה וכתיבת עבודה סמינריונית.
האופן בו יסתיים השיעור: עבודה סמינריונית או רפראט.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Melancholy and Philosophy M.A Seminar
How can we think of melancholy, a term originally used to consider the mental and psychological states of the subject, in relation to philosophical thought? What kind of a relationship can be built between this multifaceted term and philosophy? And what can we say of a philosophy whose internal structure is melancholic? These questions will be explored in the seminar through readings of various philosophical, psychoanalytic and literary texts, including Aristotle, Ficino, Burton, Freud, Heidegger, Benjamin and Kristeva.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ה', 24.02.11, בשעה 14:15, בחדר 450.

מה בין פליאה, חרדה, בושה ושעמום לפילוסופיה? באיזה מובן הלכי רוח בכלל והלכי רוח אלה בפרט עומדים ביסוד המחשבה הפילוסופיה? שאלות אלו ואחרות יעמדו במרכז סמינר זה שיבחן את הקשר האינהרנטי בין מחשבה פילוסופית לבין הלכי רוח. נעיין בהבדל בין הלכי רוח ורגשות, נדון בהיסטוריה של הקשר בין פילוסופיה והלכי רוח, ונשאל לגבי אופיים המיוחד של הלכי הרוח והאופן בו הם עומדים בבסיס המחשבה הפילוסופית ומתנים אותה. הדיון הכללי יוביל לבחינה של הלכי רוח ספציפיים כמו פליאה, מלנכוליה וחרדה.
מטרת הסמינר היא לפתח את יכולות הכתיבה של הסטודנטים ולכן יהיה בנוי סביב כתיבת עבודה אחת בשלושה שלבים. במהלך הסמסטר יגישו התלמידים הצעת מחקר, טיוטה ועבודה סופית, שילוו בשלוש פגישות אישיות ובהנחייה צמודה של המרצה.
על מועד הפגישה הראשונה של סמינר המחקר המיועדת לכולם תבוא הודעה בהמשך.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Moods and Philosophy / Research Seminar

What is the connection between wonder, anxiety, shame and boredom and philosophy? In what sense do such moods stand at the heart of philosophical thought? These questions and others will occupy the center of this seminar that will examine the inherent connection between philosophy and moods. We will explore the difference between emotions and moods, discuss the history of the relation between the two and ask about the special nature of moods and the roles they play for philosophy and in philosophy. These general questions will lead to a discussion of specific moods such as wonder, melancholy and anxiety.
Because the goal of the seminar is to develop students' writing skills, it will be structured around writing a single paper in three stages. During the semester, the students will submit a research proposal, draft and final paper – all accompanied by personal meetings with and supervision by the lecturer. The first meeting is for everyone and the date is yet to be announced.

מהי התפישה הפוליטית העולה מתוך כתביו השונים של דרידה? בסמינר ננסה לברר נושא זה דרך קריאה באחדים ממאמריו של דרידה הנוגעים לחוק, למוסר, למטאפיסיקה הפוליטית, ולהוגים שונים שעסקו בכל אלה. רשימת המאמרים תיבחר בעצה אחת עם התלמידים ומתוך התחשבות בחומר המוכר להם כבר.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

What is the political conception emerging from Derrida's various writings? We'll try to find this out through reading of some of Derrida's articles which concern law, morality, political metaphysics and certain philosophers who had dealt with these topics.

"פילוסופים גרמנים [...] יואילו נא להשיב אל ליבם כי המעט שאני אומר, כולו ברור ומחוּוָר, והחיבורים שלהם אמנם מושתתים מאוד, לאין שיעור מושתתים, עמוקים מאוד, עד להדהים עמוקים, אבל סתומים הם כמו כן. מה בצע לעם באסמים הנעולים ומפתח אין לו. העם רעב לדעת ומחזיק טובה לי על פרוסת לחם-הרוח שאני מחלק אתו ביושר": היינריך היינה, לתולדות הדת והפילוסופיה באשכנז).

מטרת הקורס: הכרת ההתבטאויות של המשורר היינה באשר לפילוסופיה ולפילוסופים.
אופן הלימוד: הרצאות מבוא, קריאה מודרכת, דיון, הרצאות רפראט (למעוניינים בכך), הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית.
ספרות: כתבי היינה, תרגום: שמואל פרלמן (הוצ' "לגבולם", מוסד ביאליק, מסדה, ת"א 1948 ואילך), במיוחד הכרך: כנסת הרומנטיקה; דת ופילוסופיה באשכנז (ת"א, תשי"ג). רשימה ממוקדת של ספרות ראשונית ורשימה של ספרות משנית תחולקנה בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: כתיבה של עבודה סמינריונית או עבודת רפראט על נושאים פילוסופיים הנדונים ע"י היינה, בזיקה לכתביו, אבל לאו דווקא תוך כדי התמקדות רק בהם; נושאים כגון: דוקטרינת מות האלוהים; יחסי תאוריה-פרקסיס בהיסטוריה; נושאים שונים בהגות הפילוסופית של דקארט, שפינוזה, קאנט, היגל ואחרים; יחסי דת ופילוסופיה; דאיזם ופנתאיזם בפילוסופיה; אמנות ופילוסופיה; תפישת הקומוניזם וביקורתו; ספיריטואליזם וסנסואליזם (מקביל לאפוליניות ודיוניסיות); זיקות של היינה להיגל; זיקות של מרקס להיינה; זיקות של ניטשה להיינה, ועוד ועוד.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Philosophical Reading in Heinrich Heine's Writings

Course Objectives: To introduce Heinrich Heine's writings concerning philosophical topics.
Method of Teaching: Introductory lectures, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.
Main Texts: Heine's Writings, especially The Romantic School and History of Religion and Philosophy in Germany. A Bibliography of primary and secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A seminar or referat paper.

דרך קריאה ב"מסכת טבע האדם" וב"דיאלוגים" ננסה להבין אספקטים שונים ב"מדע האדם" של יום: תורת האידיאות, חוקי האסוציאציות, ותפיסת העולם והנפש שיום מייחס לנו. כמו כן, נבחן את הספקנות והנטורליזם שלו, והקשר הבעייתי ביניהם. האם הטיעונים הספקניים שהוא מביא מקעקעים את עצמם או את הנסיון שלו לבנות תורה מדעית אודות הנפש?
מטלות הסמינר: נוכחות בשיעורים וקריאה לקראתם, הגשת שלושה תרגילים ועבודה סמינריונית (או רפרט).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

M.A. Seminar: Reading David Hume
Through reading the Treatise and Dialogues we will study different aspects of Hume’s ‘Science of human nature’: the theory of ideas, the laws of association, and the conception of the world and the mind that he ascribes to us. In addition, we will study his scepticism and naturalism, and the problematic relationship between them: do his sceptical arguments undermine themselves or, instead, his attempt to construct a scientific theory of human nature?

The grade will be based on an end of term seminar paper and three short essays to be handed in during the semester.

הסמינר נועד להקנות כלים תאורטיים ומתודולוגיים למחקר טקסטואלי, בדגש על הגות הודו הקלאסית ובהסתמך על תאוריה הרמנויטית (פרשנית) פילוסופית בת זמננו. במהלך הסמינר נדון באופן כללי בהווצרותם ומשמעותם של קנונים טקסטואליים, באופן שבו מובנת הפעילות הפרשנית כמכוננת תפיסת מציאות ומושג של זהות אישית וקולקטיבית, ובזיקה שיש לה למושג השחרור (מוקשה) ולשאלות קיומיות. בין השאר נקרא מכתביהם של ההוגים הודים שאברה (אסכולת המיממסה) , בהרטרהרי (התחביראים) , וסובנדהו (יוגצ'ארה), שאנקרה (אדוויטה-ודנטה) ואבהינווגופטה (שאיוויזם קשמירי), תוך התייחסות לתיאורטיקנים ופילוסופיים עכשווים כגון גאדאמר (הרמנויטקה), קריסטווה (אינטרטקסטואליות) מריון (משמעות ואינטרסובייקטיביות), דייוודסיון ורקור (תאורייה של מטאפורה) ועוד. הקורס יתנהל במתכונת של סמינר מחקר שבו יעודדו המשתתפים לבחון את נושאי המחקר שלהם – גם אם הם לא עוסקים בהודו או בתקופה הקלאסית -- לאור הגישות האמורות, ולפתח אותם במהלך הדיון בכיתה.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Canon, Commentary, and Knowledge: Textual Research in Indian Classical Thought
M.A seminar
The seminar presents students with theoretical tools for conducting textual research in the field of Indian classical thought, with the aid of both traditional and contemporary philosophical hermeneutics. We will examine the notion of a textual canon, its formation and relations with commentarial activity, the meaning and role of hermeneutics in constituting a world view and a notion of personal and collective identity, and its linkage to soteriology and existential issues. We will attend to such issues through readings in the works of Shabara (Mimamsa), Bhartrhari (Grammarians), Vasubandu (Yogacara), and Shankara (Advaita-vedanta), as well as Abhinavagupta (Kashmirian- Shaivism), and by drawing on the work of contemporary thinkers such as Gadamer (on hermeneutics), Kristeva (intertextuality), Marion (intersubjectivity and meaning), Carr (on narrativity) and Davidison

חידת התודעה מצויה במוקדו של המחקר הפילוסופי העכשווי שעוסק בנפש. בדרך כלל עיקר תשומת הלב ניתנת לבעיה אותה כינה צ'למרס "הבעיה הקשה של התודעה", השאלה בדבר טיבען של האיכויות המוחשות המודעות ומקומם ואופן השתלבותן בעולם הפיזיקאלי. אך אין לזהות רק עם ההיבט האיכותי של חוויות מודעות. חוויות מודעות כפופות גם לעקרונות שונים של האחדות התודעה, אחדות סינכרונית ואחדות דיאכרונית. היחס העיקרי שאחריו מבקשים להתחקות כאשר דנים בשאלת אחדות התודעה הוא היחס שמכונה קו-מודעות ((co-consciousness. יחס זה הוא בעל היבט סינכרוני והיבט דיאכרוני. מה עומד ביסוד העובדה שמכלול תכנים מודעים הם מודעים יחד? מה הקשר שבין היותם מודעים יחד לבין היותם מצבים של איש אחד? מה הקשר שבין קו-מודעות ורפלקסיה? מה עומד ביסוד החוויה המודעת של זמן זורם ושל שינוי והתהוות (חוויות שאי אפשר לתארן בלא להניח את יחס הקו-מודעות)? כיצד אפשר להבהיר את עובדת הקו-מודעות שקשורה במה שנהוג לכנות ההווה המדומה? כיצד קשורה אחדות התודעה לתודעה עצמית ולמושג האיש? שאלות אלו ואחרות ידונו בסמינר זה. במהלכו נקרא מחקרים בני זמננו ומחקרים קלאסיים בנושא.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

The Unity of Consciousness
M.A. Seminar
Yaron Senderowicz

The puzzles related to conscious phenomena are extensively addressed in current philosophy of mind. The philosophical interest is drawn mainly to the problem dubbed by Chalmers "the hard problem of consciousness" (the questions related to the nature of qualia). Yet, Conscious phenomena manifest also various forms of unity, synchronic unity and diachronic unity. Co-consciousness is the main relation one wishes to clarify in this context. It has a synchronic facet and a diachronic one. What constitute the fact that several conscious states are co-conscious? What is the link between their being co-conscious and their being co-personal? What is the connection between the capacity to be reflectively conscious of mental states and the relation of co-consciousness that holds between several mental states? What constitutes the consciousness of the flow of time, that is, the consciousness of change and of temporal becoming (that presupposes the co-consciousness of the past phase and the present phase of experienced events)? How, in other words, can one clarify the nature of co-consciousness related to what James dubbed the specious present? Finally, how is the unity of consciousness related to self-consciousness and to selfhood? These questions will be dealt in this seminar through reading current studies that address them as well as classical ones.

סמינר מ.א. פתוח לב.א.
בסמינר נבחן את ביטוייהם הפוריים של הזיקות והמתחים בין מושגי האינטואיציה להם הגיבה המסורת האנליטית, לבין ה"מהפך הלשוני", בעיית הצורה הלוגית, והחיפוש אחר היסודות הלוגיים של המטפיזיקה, מנקודות מבט של העניין המחודש במושג האינטואיציה בפילוסופיה בת ימינו.

דרישות הקורס: נוכחות, קריאה, ורפראט בכתה
מרכיבי הציון: עבודה סמינריונית/רפראט 70% הצגה בכתה 30%

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 11.9.11.

Between Logic and Intuition in Analytic Philosophy:

In this seminar we will distinguish between three notions of intuition to which the analytic tradition has reacted. We will investigate these notions in some of their influential historical contexts. We will investigate how these notions were perceived at pivotal moments in the evolution of analytic philosophy. The contexts we will consider include: the problem(s) of logical form, "the linguistic turn", and the pursuit of a "logical basis" for metaphysics. The seminar will thus bring some topics in the study of the philosophy of language in line with their origins in logic, the philosophy of logic, and the philosophy of mathematics.

הקורס ינסה להבין מהי מודעות, ולבחון את ההנחות הפילוסופיות שעליהן נשענים המחקרים המנסים למצוא את התשתית העצבית לחוויה המודעת, ואת ההשלכות שלהם על הבעיה הפסיכופיסית. בין השאר, הקורס יעסוק בנושאים הבאים: בעיית ה-Qualia,
הפער ההסברי (Explanatory gap) לגבי המודעות, שאלת האינטרוספקציה כאבן בוחן למודעות ועוד.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
במהלך הקורס יקבלו התלמידים אפשרות להגיש עבודה אחת בהסתמך על רשימת הקריאה. הקורס יסתיים במבחן בית.
מרכיבי הציון הסופי:
30% עבודת אמצע (רשות), 70% מבחן בית.

This course will try to untangle the concept of consciousness. We will examine the philosophical assumptions underlying the studies aimed at finding the neural correlate of conscious experience, and their implications on the psychophysical problem. Among others, the course will deal with the following matters: Qualia, explanatory gap and introspection.

לנוכח ההתקדמות המדעית שהושגה בעשורים האחרונים בחקר המוח, מניחים רבים מאיתנו כי מצבי נפש אינם אלא מצבי מוח: שהרי מה עוד יכולים הם להיות? לעומתם, יש הממאנים לקבל קביעה זו וטוענים כי תכונות נפשיות מסוימות הינן דבר מה מעל ומעבר למצבי מוח גרידא, וכי לא ניתן להעמיד תכונות אלו על תכונות פיסיקליות מובהקות.

שאלת הקשר בין מצבי נפש למצבי מוח היא שתעמוד במוקד הקורס, בו ננסה להבין כיצד חושבים עליה פילוסופים של הנפש החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים: אילו שיקולים עומדים אל מול עיניו של זה שמבקש לטעון לזהותם של הללו, ומה מנחה את מי שמערער על זהות שכזו; למה, בעצם, אנו מתחייבים כשאנו טוענים לזהות בין חוויות, תחושות, ומחשבות עם אירועים נוירונאלים של המוח? האם התנגדות לזיהוי שכזה בין, למשל, כאב לבין מצב מוח מסוים, פירושה בהכרח חריגה מהעולם החומרי והנחה של יסוד נוסף, רוחני, שמא ניתן לערער על זהותם של מצבי נפש עם מצבי מוח מבלי לחרוג מפיסיקליזם מינימלי?

משמעותן של שאלות אלו ואחרות תובהרנה ותיבחנה בעיקר באמצעות התחקות אחר המחלוקת שבין המחזיקים בתורת הזהות הפסיכופיסית (תורת זהות-סוג) לבין מצדדי העמדה הפונקציונליסטית, ובין אלו האחרונים ומתנגדיהם. קריאה בכמה מהמאמרים שעיצבו את המחלוקת לגבי טיבם של מצבי הנפש תאפשר לנו להצביע על סלעי המחלוקת העיקריים, ולעמוד על האתגרים שעוד נכונו לנו. הצצה אל הויכוח הער והחי שבין העמדות השונות תאפשר לנו גם להרהר בטיבה ובמעמדה של העשייה הפילוסופית, ובפרט המטאפיסית, בת-זמננו.

קבלת ציון בקורס מחייבת הגשת מספר מטלות במהלך הסמסטר. הנחיות מדויקות תימסרנה בשיעור הראשון.

The concpet of mind in our times (A')

Zoe Gutzeit

In light of recent scientific progress in the brain-sciences many tend to assume, perhaps somewhat unreflectively, that mental states and properties are states and properties of the brain. For what else could they be? In opposition, there are those who refuse to take this claim at face value, and argue that the mental is something over and above the physical, and that mental properties are irreducible to physical properties of the brain.

The relations between the mental and the physical, and more specifically, between mental states and brain states, will be the focus of the present course. These relations will be assessed from a philosophical perspective: what sort of considerations does one appeal to in order to argue for mind-body identity theory, and what guides those who deny it; what are the commitments of such an identification between, say, sensations and brain processes? Does a denial of this identity necessarily involve a commitment to dualism of mind and matter, or could one oppose identity-theory from within a broadly physicalist framework?

The meaning of these and other questions will be clarified via a close reading of some of the controversies between identity theorists and functionalist, and moreover between functionalists and their opponents. These readings will afford us better access to the specifics of the debate, as well as a glimpse into the way metaphysics is done in our times.

Course credit will be based on a number of written assignments throughout the semester. Details will be given in the first class.

ספרו לי את כל מה שמדעי הטבע – פיזיקה, נוירולוגיה, מדעי המוח, אופטיקה וכו' – יכולים ויוכלו אי פעם לספר לי על ראיה של דבר-מה אדום, ולא סיפרתם לי על האופי ההתנסותי המיוחד של ראיית דבר-מה אדום; עליי לחוות בעצמי התנסות מסוג זה כדי לדעת מה טיבה. לפיכך, יש בעולם משהו, כלומר התנסויות חושיות, שהוא אינו חומרי; הוא נמצא מעבר לתחום המחקר של מדעי הטבע.

זהו הרעיון בבסיס 'טיעון הידע' של פרנק ג'קסון בזכות דואליזם פסיכופיזי, שפורסם בתחילת שנות השמונים, ואשר נמצא עד היום בלב המחלוקת הפילוסופית אודות גוף ונפש. האם טיעון זה מבוסס ועלינו לקבל את העובדה שעולמנו אינו חומרי בלבד? איזו תמונת עולם מתקבלת אם אנחנו מאמצים דואליזם? שמא הטיעון אינו מבוסס? אם כך, היכן הוא כושל? ומה כשל זה מלמד אותנו על התנסויות חושיות, על ידע בגוף ראשון אודותיהן, על מדעי הטבע, על רדוקציה בין-תאורטית, על גבולות ההבנה האנושית, ועל סובייקטיביות ואובייקטיביות?

הקורס בנוי כקריאה צמודה במאמרו של ג'קסון ובמספר מאמרים נבחרים החולקים או מגנים על עמדתו. ננסה להבין את טיב המחלוקת, כיצד כל צד מנסה לבסס את עמדתו, ולאן אפשר להתקדם מכאן.

The concept of mind in our times (b)

“Tell me everything physical there is to tell about what is going on in a living brain […], you won’t have told me about the … characteristic experience of tasting a lemon, smelling a rose, hearing a loud noise or seeing the sky. […] Therefore, physicalism is false.”
- Frank Jackson

The idea expressed in the above quotation lies at the heart of Jackson’s ‘knowledge argument’ in favor of psychophysical dualism, which was published in the early 1980s and created one of the most interesting controversies in contemporary philosophy of mind. Is the argument sound, and we should believe that our world is not wholly material? How does the world look like from a dualistic point of view? Perhaps the argument is unsound. If so, where does it err, and what can we learn from this error about sense experience, first personal knowledge, natural science, inter-theoretic reduction, the limits of human understanding, subjectivity and objectivity?

The course is structured as guided reading in Jackson’s paper and other papers that shaped the controversy surrounding the knowledge argument.

מטרת הקורס להעמיק את הכרות הסטודנטים עם מושגי יסוד של הלוגיקה, ולהרחיבה למטה תיאוריה בתחשיב פסוקים ופרדיקטים. הקורס יעניק יסודות להבנת התכונות היסודיות של שפות ומערכות פורמאליות, הכנה ללימוד מפורט וריגורוזי יותר של התכונות המודל-תיאורטיות והתורת הוכחתיות של מערכות פורמאליות, ואת הכלים ללימוד ההסטוריה של הלוגיקה או הפילוסופיה והיסודות של הלוגיקה והמתמטיקה.
יילמדו משפטי הנאותות והשלמות לתחשיב הפסוקים והפרדיקטים, ומשפטי הדדוקציה, בהקשריהם ההסטוריים והפילוסופיים. נושאים נוספים כוללים אי כריעות תחשיב הפרדיקטים, ומשפטי אי השלמות של גדל.

ציון: בחינה 85%, תרגילים 15%

"המדיניות אומרת: 'היו פקחים כנחשים', ואילו המוסר מוסיף (בחינת תנאי מגביל) לכך: 'אך בלי מירמה, כיונים'. אם שניהם אינם יכולים להתקיים יחד באותו צו עצמו, כי אז קיימת מחלוקת ממש בין מדיניות למוסר [...]" (קאנט, לשלום הנצחי).
"מעולם [עד למהפכה הצרפתית], מאז שהשמש ניצבת ברקיע והפלנטות סובבות אותה, לא הוכר [העיקרון] שהאדם עומד על הראש, כלומר על המחשבה, והוא בונה לפיה את הממשות" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).
"אופן החיים החמריים מתנה את תהליך-החיים החברתי, המדיני והרוחני בכללו. לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם, אלא להיפך, הווייתם החברתית היא הקובעת את תודעתם" (מארקס, לביקורת הכלכלה המדינית).

מטרת הקורס: הכרת היחסים בין ההיסטוריה, הפוליטיקה והמוסר בתפישות פילוסופיות שונות מתולדות ההגות המערבית החדשה.
דרכי הוראה: הרצאות, קריאה-מודרכת, דיון.
נושאי ההרצאות: קאנט – בין מדיניות מוסרית למוסר מדיני; היגל – בין "מוסריות" ל"אתיקה"; מארקס – ביקורת המדינה והמוסר כ"אידאולוגיה"; פופר – ביקורת ההיסטוריציזם; מרקוזה – החברה החד-ממדית. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא, גם בהתאם לעניין התלמידים.
ספרות: פרקים נבחרים מחיבורי ההוגים הנ"ל, ובהם: קאנט, לשלום הנצחי; היגל, פילוסופיה של המשפט; מארקס, המאניפסט הקומוניסטי; פופר, דלות ההיסטוריציזם; מרקוזה, האדם החד-ממדי. רשימות ממוקדות של ספרות ראשונית וספרות משנית תמסרנה לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

History, Politics and Ethics
Course Objectives: Introducing the relationship between history, politics and ethics in various political concepts of modern western philosophy.
Course Topics: Kant – between moral politics and political ethics; Hegel – "Morality" and "Ethical Life"; Marx – critic of the state and morality as ideology; Popper – critic of Historicism; Marcuse – one dimensional society.
Method of Teaching: Lectures, guided reading and classroom discussion.
Literature: Selected chapters of the above philosophers' writings, inter alia: Kant, Perpetual Peace; Hegel, Philosophy of Right; Marx, The Manifesto of the Communist Party; Popper, The Poverty of Historicism; Marcuse, One Dimensional Man. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A classroom-exam.

ככל שמתרבה ספרות הניאו-מרקסיזם, כך נשכח המרקסיזם עצמו. מטרת הקורס היא להקנות בסיס מושגי מוצק לתיאוריה החברתית של מרקס על-סמך קריאה מדויקת של "הקפיטל" ושל טקסטים משלימים. לא נדרשות ידיעות קודמות, אך נדרשת נכונות לקרוא כל שבוע טקסט בעיון.

הסימנריון יוקדש כולו לריאת יצירת-המפתח של ארתור שופנהאואר "העולם כרצון וכדימוי".

הסמינר יוקדש לקריאה שיטתית וביקורתית בספרו החדש של פיטר גודפרי-סמית' Darwinian Populations and Natural Selection (Oxford University Press, 2009), וקריאת ההוגים עימם הוא מתווכח בספרו. הספר מציע ניתוח חדש של הקריטריונים העומדים בבסיס תהליכי ברירה טבעית, ומציג את השלכותיו של ניתוח זה להבנת אבולוציה של אינדיבידואליות, אבולוציה תרבותית, מעברים אבולוציוניים (evolutionary transitions) ועוד.

קבלת קרדיט: שני רפרטים ו/או עבודה סמינריונית

הקורס יתקיים באנגלית ויכלול כשבעה מפגשים של 4 שעות כל אחד בחודשים פברואר - אפריל
שיעור ראשון יתקיים ביום ב' 21.2 בשעה 14-18 בחדר 450

The lectures will address the following topics:

- Humanities and „Geisteswissenschaften“: the different approaches the continental and the Anglophone world to the subject of history
- What is an event? Here the outlines Heidegger’s Book “Vom Ereignis” will be presented as a focus of a philosophy of history.
- Temporality and representation of experiences: a phenomenology of everyday usage of temporal and historical structures.
- Event, narrativity and history: An event becomes only conceivable if it is represented in a narrative. Narratives deliver the structures of linguistic and logical theories.
- History and historiography: Although history is real, it is only conceivable as narrative. It is only in a narrative that history receives its meaning.
- Historiography, Poetry and Theory. Historiography is an intentional act, how can it be distinguished from poetry? What kind of truth can be expected?
- Hermeneutics and rational reconstruction. What does one understand if one reads history? What kind of hermeneutics is required? Is it more appropriate to speak about rational reconstruction of history?

The lectures will address the following topics:

- Humanities and „Geisteswissenschaften“: the different approaches the continental and the Anglophone world to the subject of history
- What is an event? Here the outlines Heidegger’s Book “Vom Ereignis” will be presented as a focus of a philosophy of history.
- Temporality and representation of experiences: a phenomenology of everyday usage of temporal and historical structures.
- Event, narrativity and history: An event becomes only conceivable if it is represented in a narrative. Narratives deliver the structures of linguistic and logical theories.
- History and historiography: Although history is real, it is only conceivable as narrative. It is only in a narrative that history receives its meaning.
- Historiography, Poetry and Theory. Historiography is an intentional act, how can it be distinguished from poetry? What kind of truth can be expected?
- Hermeneutics and rational reconstruction. What does one understand if one reads history? What kind of hermeneutics is required? Is it more appropriate to speak about rational reconstruction of history?

הסמינר יתקיים בימי ה' 24 בפברואר עד 7 באפריל - 7 מפגשים בני 4 שעות כל אחד
Much of post-Freudian culture criticism has characterized the “de-centered subject” and explored opportunities for a psychoanalytic-inspired reconfiguration of social repression. Using Nietzschean readings of Freud’s later writings, Marxist re-interpretations of Freudian social dynamics, and Lacanian psychoanalytic theory, this course will consider postmodern utopian-oriented constructions of personal identity and moral agency. Readings will be drawn from Marx, Freud, Lacan, Althusser, Brown, Marcuse, Foucault, Jameson and others.

הסינריון יוקדש כולו לקריאת "התיזות על ההיסטוריה" של ואלטר בנימין ועיגונן במכלול הגותו

סדר השיעורים ורשימה ביבליוגרפית

1. מבוא: תיאוריה, ביקורת, תרבות
פילוסופיה קדם-ביקורתית (וולף ובאומגרטן)
קאנט הקדם ביקורתי (הדיסרטציה של 1770).

2 - 6 מהי ביקורת?
מהי נאורות?
- עמנואל קאנט, "תשובה לשאלה נאורות מהי?" , בתוך עזמי בשארה, עורך, הנאורות – פרויקט שלא נשלם ?
הולדת הפרויקט הביקורתי : כיצד הגיעה התבונה לידי ביקורת עצמה.
- עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה (מוסד ביאליק 1966), הקדמות למהדורה הראשונה והשנייה.
כיצד להתנווט / להתכוונן בתוך המחשבה ?
חופש וביקורת.
- ביקורת כוח השיפוט : ביקורת הביקורת. עמנואל קאנט, ביקורת כוח השיפוט (מוסד ביאליק 1969), פרק ראשון : אנאליטיקה של כוח השיפוט האסתטי.
פילוסופיית ההיסטוריה של קאנט.
- Kant, On history, Prentice Hall (1963)

7 – 8 הביקורת של הגל על קאנט : הידע הספקולטיבי והשכל.
אמונה ודת : התביעה לידע מוחלט- הפיוס וההשלמה בין אמונה ודת.
דיאלקטיקה ספקולטיבית ושאלת האמת מעבר לשיפוט הטרנסנדנטלי (הקנטיאני)
- הגל, הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח (מאגנס, 2001).

9 – 10 היידגר וקאנט : קירבה והיפוך
האונטולוגיה הבסיסית והפילוסופיה הביקורתית.
הרס ההיסטוריה של הפילוסופיה מול ביקורת הפילוסופיה.
דזיין (Dasein) והסובייקט הטרנסנדנטלי : קיום ושיפוט.
-Indiana University Press, 1997 M. Heidegger, Kant and the problem of metaphysics,
הויכוח בדאבוס על קאנט והאידיאליזם : היידגר וקאסירר.
The Davos-debate between E. Cassirer and M. Heidegger in E. Cassirer in Davos. An- Intermezzo on Magic Mountain (1929)
מה נותר מן הביקורת בתוך הפרויקט של האונטולוגיה הבסיסית.

11. קאסירר : מיתוס המדינה והניסוח המחודש של המחשבה הביקורתית-קאנטיאנית.
- (1946) E. Cassirer, The mythe of the state, New Haven: Yale University Press,

12. מישל פוקו, "הנאורות מהי?", בתוך הנאורות – פרוייקט שלא נשלם? (הקיבוץ המאוחד 1997).

13. הברמס, "המודרנה - פרויקט שלא נשלם". בתוך הנאורות – פרוייקט שלא נשלם? (הקיבוץ המאוחד 1997).

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בארבעה אספקטים פילוסופיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי (בעיית האישוש), (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) חוקים מדעיים, (ד) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

סדרת הרצאות על הוגים חברתיים מרכזיים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20: אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דורקהיים, מקס ובר, ולפרדו פארטו

במסגרת התרגיל נדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע במאה העשרים.

על המשתתפים בתרגיל מוטלות חובת ההשתתפות, קריאת הטקסטים הנלמדים והגשת מספר תרגילים.

הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה?
במהלך הקורס נסקור מספר גישות מסורתיות המנסות להתמודד עם בעיות אלו, וננתח את היתרונות והחסרונות של כל אחת מן הגישות הללו.
הקורס סוקר שאלות המתמקדות בעיקר בשני תחומי ידע מתמטי מרכזיים: הגיאומטריה והאריתמטקיה.

תלמידים בעלי רקע במתמטיקה או בפילוספיה יצליחו לחבר בצורה משמעותית את הנלמד בקורס לשאלות הקשורות בידע הקודם שלהם, אך הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה או בפילוסופיה, והמושגים הנדרשים ילמדו לפי הצורך במהלך הקורס עצמו.

משנתו של ניטשה מבשרת ומטרימה, בהרבה מובנים, את המודרניות שלנו. מחשבת מות האל של ניטשה, והביקורת הרדיקלית שלו לא רק על הדת, אלא גם על כל צורות החיים המושתתות על הנחות יסוד מטאפיזיות אשלייתיות (המדע, ההיסטוריה, או הפוליטיקה), הינה עדיין אחת מההתבוננויות העמוקות והרציניות על משמעות האדם בעולם מחולן. בד בבד, מקדיש ניטשה ליהודי וליהדות – שני מושגים שאינם בהכרח חופפים אצלו – מקום מיוחד בביקורת הדת ובביקורת התרבות שלו. מקום רב-משמעי (לאורך כל יצירתו, לובש ופושט היהודי צורות שונות ומגוונות), האומר דרשיני. בהתייחסותו ליהודי, כך נבקש להראות בקורס המוצע, הפילוסוף נאלץ להתמודד עם גבולות מחשבתו, שכן היהדות מתגלה בעיניו כתופעה לימינלית, כתופעת גבול. כיצד יש להבין "עם" זה, "מוזרות תרבותית" זו הנושאת את השם"יהודי", בפילוסופיה של ניטשה? ניתוח מדוקדק של שם היהודי בטקסט הניטשיאני – כמו גם עיון בנושאים המרכזיים של הגותו (האפוליני והדיוניסי, ביקורת המדע והדת, הקריאה להפיכת הערכים, הרצון לעוצמה, החזרה הנצחית של הזהה) – הם שיעסיקו אותנו בקורס זה. המפגש, בתוך הוגה אחד, בין הגות קיומית-ביקורתית לבין ה"מסתורין של ישראל", יאפשר אולי להתבונן באופן רענן במשמעות תופעת ה"היות יהודי".

Nietzsche’s Existential Philosophy and the Jewish Question

Nietzsche’s philosophy in many ways announces and anticipates our modernity. Nietzsche’s declaration of the death of God and his radical critique not merely of religion, but also of all the forms of life which are founded on metaphysical illusionary grounds (science, history, politics, or culture), still procures one of the deepest insights on the meaning of existence in a secularised world. Coupled to this critique, in his writings, Nietzsche refers repeatedly to the Jews and to Judaism, which are occupying a peculiar place in his critique of religion. Yet in his aphorisms on Judaism, Nietzsche’s philosophy is touching the limits of his own thought, Judaism appearing there as a liminal phenomenon, as a phenomenon provoking a meditation on the limits of thought. How should one approach this “people”, this “cultural strangeness”, in Nietzsche’s philosophy? Is Jewish religion to be understood as the source of religion in general, or does it possesses a morphology of its own, which is inassimilable to Christian religion, massively criticised in the Nietzsche’s corpus? In this course, we will carefully interrogate those questions, examining them in the light of his fundamental philosophical concepts (the Apollonian and the Dionysian, the critique of religion and of culture, the transvaluation of values, the will to power, the superman, or the eternal return of the self). This interrogation will help us not only to shed light on the place of the Jew in western philosophy and in the western culture in general, but will also help us to envisage Jewish phenomenon in the context of existential philosophy.

מטרת הקורס: עיצוב הגדרת זהות יהודית מנקודת מבט אינדיווידואליות, באמצעות פניה להוגים יהודים שונים – בובר, ביאליק, סולובייצ'יק, עגנון, פרוייד, רוזנצווייג, שלום, שפינוזה ואחרים – ושזירתה בסיפורי חסידים, אגדות, משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים.

נושאי הקורס: במסגרת הפילוסופיה הקיומית (אקזיסטנציאליסטית), האדם תופס את עצמו אל מול ואף כנגד החברה שבה הוא חי והתרבות שבתוכה הוא פועל. עמדה קיומית זו תקפה גם בבואנו לדון באדם המאמין. נבקש להבין איך נראה, מתנהג וחושב הפרט-היחיד שאינו תופס את עצמו כיהודי דווקא בזכות לימוד תורה וקיום מצוות. הקורס יתחקה אחרי זהותו העצמית של אדם כיהודי ויבחן את העמדה שבה לא הדת מגדירה את היהודי, אלא הוא קובע את דתיותו. יוצגו גם דמויותיהן של נשים מאמינות שתופסות את עצמן כיהודיות לאו דווקא דרך קיום מצוות.

מיומנויות אקדמיות: הקניית מיומנויות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה במתכונת אקדמית.

הקורס יסתיים בעבודה מסכמת.
דרישות הקורס ומרכיבי הציון הסופי: נוכחות והשתתפות פעילה – 10%, מטלת אמצע הסימסטר – 30%, מטלה מסכמת – 60%.

The Individual in modern Jewish culture

Aims: This course will introduce students to different individualistic venture points to being a Jew. This will include the writings of salient Jewish thinkers and philosophers, such as Bialik, Buber, Soloveitchik, Agnon, Fraud, Rosenzweig, Scholem, Spinoza and others. Biblical stories, Hassidic tales, midrash (homiletic interpretation) from Jewish sources will serve as illustration to an individual Jew. There will be ample opportunity to take a critical view of this approach throughout the course and also to emphasize existential philosophy contribution to the attempt to understand the Individual in modern Jewish culture.

מהו מושג ה"צדק"? מהו מ"שוויון"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק ושוויון. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ונאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל.

חובות הקורס: נוכחות ומבחן סיום.

Social justice and equality in Israel

The course will survey various definitions of the term “justice” as a modern-western term. We will deal with the connection between “justice” and “equality” and finally the course will focus on the Israeli society and the way different definitions of the philosophical terms “justice” and “equality” affected its policy makers. This will lead us to address different inequalities in Israel, such as gender, ethnic and nationality inequalities.

הפוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה, ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, שבר שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה. הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה, הבאה לאחר המודרניות. זוהי תפיסה תאורטית חדשה הקשורה גם בהרגלי שיח חברתיים אחרים, באמנות חדשה ובתרבות צריכה חדשים. כיוון שקיים שוני רב בין ההוגים, הרעיון הפוסטמודרני איננו מייצג תאוריה שלמה ומהודקת אלא מכלול רעיונות הקשורים למסגרת כללית מאוד בפילוסופיה ובאמנות. על אף הביקורת המתמשכת, הרעיון הפוסטמודרני זוכה להכרה הולכת וגוברת בפילוסופיה העכשווית. הקורס יעסוק בשינוי בתפיסת המציאות, במות האדם ובפרוק הערכים במסורת, במדינה, במדע ובאמנות. נלמד את ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום, ביקורת מושג הסוביקט של דיקרט והצו הקטגורי של קאנט, דרך הפילוסופיה של ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה הקיומית אותה ממשיכים ז'אק דרידה, ז'אק לקאן ומישל פוקו, דרך גילוי אחרות השגעון, המיניות והאמנות. נלמד כיצד הפילוסופיה יכולה לשמש כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם, הקולוניאליזם והגלובליזציה. בהיעדר אמת אובייקטיבית מוחלטת אין משמעות ל"נכון" או ל"לא נכון", ואם הכול יחסי והכל תלוי בשפה הרי שאין משמעות לעובדות. בהמשך לצורת המחשבה של היידגר, הרעיונות הפוסטמודרניסטים גם הם עמומים ומופשטים ולכן נראים כקשים להבנה. הפוסטמודרניזם מקדם גישה אנטי-הומנית כתורה המחייבת ודוגלת ביחסיות מוסרית, ואינה שופטת ערכית אידאולוגיות ומסורות תרבותיות המנוגדות לליברליזם המערבי.

Introduction to Postmodern Philosophy

The purpose of this course is to articulate what is meant by the postmodern and postmodernism, to read a number of contemporary theorists, and to explore how these terms are appropriate for the reading of literary, art, architectural, and theoretical texts. But, what does it mean to be postmodern? What are the differences between the modern and the postmodern? What is the relation between postmodernism and post modernity? How have those differences been articulated by various contemporary philosophical, and art theorists? In what sense are there different postmodernism? In the post-Sept 11 world, how does postmodern thinking help to understand these significant events in contemporary cultures and societies? Initial focus will be on specific philosophers such as Foucault and Derrida, following the exploration of how aims, characteristics, and kinds of philosophic inquiry are linked to political and social considerations. Attention will turn toward the status of several prominent kinds of philosophical analysis within phenomenology and existentialism, among others, within each of these kinds, (1) conceptions of self, subjectivity, or (self)-consciousness, and intersubjectivity, (2) the analysis and role of language and art in philosophical inquiry, and (3) critiques of metaphysics.

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה זו – תוך התמקדות במודרניזם באמנות החזותית. איך נראה המודרניזם? איזלו בשורות אסתטיות חדשות הוא נשא בחובו? כיצד הדהדו בו שינויים תאורטיים כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם, פורמליזם?
אל מול העוצמה והחדשנות של המודרניזם ניצבו לאורך כל הדרך תנועות אשר הצביעו על אופציות יצירה וחשיבה אחרות. בהמשך הקורס נתמקד בתנועות אנטי מודרניסטיות אלו – האוונגרד – אשר העלו שאלות חדשות בנוגע למעמדו של המדיום, של האמנות (או הספרות) כקטגוריה נפרדת מ"העולם והחיים", והציעו מערכים שונים של מענים ופרוצדורות לסוגיות האסתטיות, האונטולוגיות והפוליטיות.
לסיום נתמקד בשינויים הדרמטיים אשר חלו החל משנות השישים המאוחרות, אשר נהוג לסכמם תחת המטריה של פוסט-מודרניזם. במה הוא שונה מהמודרניזם? מהם מאפייניו? אלו סוגיות חדשות הוא מעלה? האם ניתן לראותו כממשיך המודרניזם, או כתפנית היסטורית?
במהלך הקורס נקרא טקסטים מכוננים הדנים בשלושת המהלכים החשובים הללו. המפגשים ילוו בהקרנת דימויים וסרטים רלוונטים.

Modernism, Anti-modernism, Post-modernism

Although some historians point to the 17th century as the beginning of the modern era, usually when referring to this epoch, a set of social, political, cultural, technological, and disciplinary changes, that began in the middle of the 19th century, are seen as the starting point. In this course we will examine what are the central characteristics of modernism – the aesthetic breakthrough that was set under way in this period. While not excluding other media, we will concentrate on the visual arts, especially the fine arts. How did Modernism look? What were its new aesthetic credos? What were its relationship to new theoretical approaches, such as Marxism, psychoanalysis, and formalism?
Against the innovative force of modernism, all along the way, stood movement who suggested other ways of thinking about, and making, culture. Next, we will see how these anti-modernist movements – the avant-guarde – raised new questions in regard to the status of the medium, the object, and art itself. We will check what procedures and responses they offered to aesthetic, ontological, and political problems. Finally, we will concentrate on the dramatic changes that took place from the 1960', usually under the term "post-modernism". How is it different from modernism? What are the new issues it raises? Can it be seen as a continuation of modernism, or as a historical turn?

הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק.
הקורס מציג, באופן היסטורי ורעיוני, השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה מהעת העתיקה ועד "הרטוריקה החדשה" של חיים פרלמן מהמאה העשרים. ההוגים שבהשקפותיהם עוסק הקורס הם: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, קמפבל, ניטשה וחיים פרלמן.

Introduction to Rhetoric

Rhetoric is the art of oration, and indeed was identified originally with the orators and their practice. Yet, during the history of western thought different thinkers have presented different view concerning its essence, its goal and its subjects.
The course presents, historically and philosophically, the central rhetorical views from ancient time to Perelman's "new rhetoric" of the twentieth century. It discusses the views of Plato, Aristotle, Cicero, Quintilian, Augustine, Ramus, Bacon, Campbell, Nietzsche and Chaim Perelman.

מטרת הקורס: הצגת תשובות שונות לשאלת משמעות החיים: אושר, אמונה, מוסר, אהבה, כסף ועוד.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? במהלך הקורס יוגדרו מבחינה פילוסופית: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. תוצגנה גישות פסיכולוגיות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, קאנט, פסקל, שופנהאואר, קירקגור, ניטשה, ויטגנשטיין וקאמי; ולעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (מבחן רב-ברירה, אמריקאי, ושאלות פתוחות).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להשתתף בדיונים שיתקיימו באתר ולהביא לכל שיעור את הטקסטים הרלוונטיים.

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives

Aims: This course will introduce students to fundamental philosophical and psychological theories on the meaning to life. This will include the writings of salient philosophers, such as Plato, Kant, Pascal, Shopenhauer, Kierkegaard, Nietzsche, Wittgenstein and Camus; and renowned psychologists, such as Fraud, Jung, James, Fromm, Frankel and Yalom.

לאקאן והפילוסופים
סמינר מ.א.
פרופ' רות רונן

הזיקה הבולטת בין הפסיכואנליזה של ז'אק לאקאן לבין טקסטים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית היא זיקה שמעוררת תמיד את השאלה האם המחשבה הפסיכואנליטית איננה ביסודה פילוסופיה. זיקה זו באה לידי ביטוי בכך שמושגי יסוד במחשבה של לאקאן מפותחים באמצעות, סביב ובעקבות מושגים מרכזיים בפילוסופיה המערבית. זיקה זו קשורה גם לכך שהמחשבה של לאקאן חלחלה והשפיעה במידה רבה על הלכי רוח פילוסופיים שונים בימינו.
בסמינר זה נתחקה אחר "ציטוטים" של לאקאן מן הפילוסופיה. זאת כדי להבין את סוג השימוש שעושה לאקאן בפילוסופיה, כדי להתחקות אחר האופן בו המבט הפסיכואנליטי "צובע" את הטקסט הפילוסופי וכדי לפענח מדוע נחוצה הפילוסופיה ללאקאן.
לשם כך נתעכב על שלושה רפרנסים מרכזיים מן הפילוסופיה ונקרא אותם מול/כנגד הקריאה של לאקאן:
הנפש של אריסטו
הקוגיטו של דקרט
ה"דבר" של היידגר.
הנוכחות הפעילה בפגישות הסמינר היא חובה.

LACAN AND THE PHILOSOPHERS
M.A. Seminar
Prof. Ruth Ronen

The close affinity between Lacan's psychoanalysis and central texts in the history of philosophy, is an affinity which always elicits the question of whether Lacanian thought is not to be read as philosophy.
This affinity is manifested in fundamental concepts of Lacaian thought being developed by way of, around and following basic concepts of Western philosophy, a fact also connected to the extent of penetration of Lacanian conceptual language into current philosophical discourse.
In this seminar we will trace some of Lacan's quotations from philosophical sources in order to to comprehend the kind of use Lacan makes of these texts, in order to follow the way psychoanalytic readings affect the philosophical source, and in order to decipher why philosophy is essential to psychoanalysis. For these purposes we will linger over three main references and read them against the Lacanian
texts:
Aristotle's ANIMA
Descartes' COGITO
Heidegger's THING
Active participation in the seminar's meetings is obligatory.

הסמינר יציג פרספקטיבות דרמטיות של השיח הפילוסופי וידון באופן בו מושגים ורעיונות מתגלגלים ב"משחק" וב"דיאלוג", ב"מחוות" וב"מסכות". במסגרת זו יבחן גם הדיוקן הפילוסופי של "השחקן" אצל דידרו, גיתה, ניטשה, קאמי וארטו. הסמינר יעסוק גם בזיקה שבין התיאטרון הטרגי והתרבות הפילוסופית ובאופן בו הגיבור הטרגי, חווית הסבל, הנשגב והנידוי, זכו לפירוש פילוסופי אצל שייקספיר וגיתה, קאנט ושילר, שופנהאואר וניטשה, רוזנצוויג, בנימין והיידגר.

Theatre and Philosophy
The seminar introduces dramatic perspectives of the philosophical discourse and discuses the transformations of concepts in “play”, “gestures”, “dialogues” and “masks”. The seminar examines the philosophical portrait of the “actor” in Diderot, Goethe, Nietzsche, Camus and Artaud, and studies the philosophical interpretations of the tragic theatre (the tragic hero, the concept of suffering, the sublime, the banishment) in Shakespeare and Goethe, Kant and Schiller, Schopenhauer and Nietzsche, Rosenzweig, Benjamin and Heidegger.

במהלך קורס זה נבחן מושגים מרכזיים הטווים כולם ביחד את תמונת חייו של האדם כפי שהיא משורטטת על ידי ההינדואיזם הקלאסי וזה בן זמננו. כל שיעור יוקדש לדיון במושג אחר, תוך התבוננות בהגות פילוסופית, בספרות, ובביטויים תרבותיים קלאסיים ופופולריים. בין המושגים שיידונו בקורס: קרמה, סמסרה, דוקהה, מוקשה, אלים ובני אדם, בהקטי, תשוקה ואהבה.

Between the cycles of births, through life’s hidden connections: being a Man in Hindu Thought.

In that course we will look at a few central concepts of Classical Hinduism, through all of which the concept of Man has been designed in Indian thought. In each lesson we will focus on a different concept of thought, by looking at philosophical, literature and various cultural expressions of it. Among the concepts that will be discussed are: Karma, Samsara, Duhkhaa, Moksha, Man and Gods, Bhakti, Passion and Love.

קורס זה משלב מתודות והיבטים במדע המדינה ובחקר הדתות לצורך דיון בסוגיות מרכזיות על המפה הציבורית והפוליטית בהודו העכשווית, תוך חשיפת ההיבטים הדתיים המכוונים אותן ועשויים להוות מפתח להבנת הפונדמנטליזם ההינדואי. במהלך הקורס נקרא טקסטים שכתבו מנהיגי תנועות לאומיות והוגים לאומיים בהודו של המאה ה – 19 וראשית המאה העשרים, ודרכם נעמוד על תהליכי ההלאמה שעברו מושגים שמקורם ההינדואיזם הקלאסי.
בין הנושאים שיידונו: הגיאוגרפיה המקודשת של הודו; ההינדוטווה ותוצריה - סוגיות הזהות הלאומית והקומונליזם – המתיחות הבין קהילתית בהודו, בעיקר זו שבין ההינדואיזם לאסלאם; ארגוני הימין ההינדואי; האופציה הגנדהיאנית לנוכח רצח גנדהי; מן הקונגרס הלאומי ההודי למפלגת הקונגרס; ב"ר אמבדקר והפוליטיקה של הדליטים; עליית הימין ההינדואי והתמורות האחרונות על המפה הפוליטית בהודו.

An Introduction to Political Hinduism

This course introduces some pivotal aspects underlying modern India's political and public spheres, via the combined perspectives of political science, comparative religion and classical Indology. Among the topics discussed: India's sacred geography and the Goddess Bharat Mata; the question of history; social structures; Dalits Politics; the concept of Hindutva and the Hindu Right.

הקורס יבחן באופן מעמיק את הפילוסופיה, ההיסטוריה, הפסיכולוגיה והתרגול הבודהיסטי המוקדם: מדרשות הבודהה שבקנון הפאלי ועד הסוטרות המהאיאניות המוקדמות. חלקו הארי של הקורס יוקדש לניתוח מעמיק של רעיונות מרכזיים המופיעים בסוטות שבקנון הפּאלי, הגרעין העתיק ביותר של המסורת הבודהיסטית. כמו כן, נסקור את התפתחותן של המסורות הבודהיסטיות המוקדמות לאחר מותו של הבודהה, ונדון בהתפתחות המהאיאנה.
בין הנושאים שידונו: הבודהה שאקימוני, קוסמולוגיה בודהיסטית, תורת ה’לא-אני‘ וחמשת המצרפים, רעיון ההתהווּת המוּתנית, התודעה הלא-עֵרה והתודעה העֵרה, נזירוּת ו’בעלי בית‘, היחס לנשים ומעמדן במסורת הבודהיסטית, הפרקטיקות המדיטטיביות השונות והשתלבותם בתרגול הבודהיסטי להתעוררות (bodhi), ניבּאנה (נירוואנה) בחיים ולאחר המוות, אומנות בודהיסטית מוקדמת והתפיסה המרכזית של האבהידהמה (הפסיכולוגיה הבודהיסטית).
החלק האחרון של הקורס יוקדש לבחינת המסורת הבודהיסטית לאחר מותו של הבודהה. ננסה להבין מדוע התפלגה המסורת הבודהיסטית ומה היו נקודות המחלוקת. נבחן האם ניתן להתייחס ל"מהאיאנה" בשלב מוקדם זה כמסורת בודהיסטית נפרדת, ונדון בשאלה האם הטקסטים המהאיאנים המוקדמים הם משום חידוש או המשך לרעיונות בודהיסטים מוקדמים יותר.
בכל שיעור נדון באחד מנושאים אלו תוך קריאה בדרשות הבּוּדְהה (סוטרות) בתרגום לאנגלית ולעברית, ומאמרים אקדמיים רלוונטים.

In the Footsteps of the Buddha:
Philosophy, Psychology and Practice in Early Buddhism

The course will critically examine the philosophy, history, psychology and practice of early Buddhism: from the Buddha's discourses in the Pali canon to early Mahayana Sutras.
The course will examine basic philosophical issues and practices, as they appear in the Pali canon, the earliest Buddhist texts. Furthermore, we will survey the origination of the early Buddhist schools and their relationship to the development of the Mahayana.
We will attend to such issues as the religious, philosophical and cultural background of early Buddhism in India; the story of the historical Buddha; the four noble truths; Buddhist cosmology; the notion of "not-self" and the doctrine of the five aggregates; the doctrine of dependent origination; lay people, monasticism, and the role of women in the early texts; the un-awakened mind and the awakened mind; Buddhist meditation theory; the notion of Nibbana (nirvana) during life and after death; and the central ideas of the Abhidhamma.
The last part of the course will be devoted to reviewing the origination of the Buddhist schools after the death of the Buddha. We will try to understand why the Buddhist tradition was divided, by considering the possible points of disagreement. Furthermore, we will consider the hypothesis that the "Mahayana" cannot be discerned as a separate tradition at such an early stage, while discussing the question whether early Mahayana texts were complete innovation or a continuation to the ideas presented in the Pali sutta.

Every class will be based on close reading of primary texts in English and Hebrew.

The course is not open to those who already took the course "Early Buddhism: from the Buddha's Discourses to the Theravada tradition". (0687.2160.01)

השיעור עוסק באופנים השונים שבהם נתפשה הודו, הארץ הקסומה הרחוקה והעתיקה, ע"י המערב; החל מסיפוריהם של שגרירים, "היסטוריונים", סוחרים, הרפתקנים ואנשי-דת; וכלה בחוקרים הודו המודרניים. בהלך הקורס אנסה לבחון ולהציג את האופן שבו השפיעו "העיניים המערביות", על עיצוב הדימוי-העצמי ההודי.

השיעור יעסוק בתפיסת המוות בבודהיזם בכלל, ובבודהיזם הטיבטי בפרט. מה משמעותו של המוות? מדוע המוות הוא נושא שיש לדבר עליו, ולא להחביאו? מהם התרגולים המיוחדים לנושא המוות, ולזמן המוות? מה קורה לפני המוות, אחריו, ותוך כדי? לידה מחדש במסורת הטיבטית, ומציאתו של הגלגול הבא של המורה.

השיעור יכלול דיון תיאורטי, קריאה בטקסטים, צפייה בסרטים, ותרגול מעשי של מדיטציה.

מבחן – בסוף הסמסטר יינתן מבחן. במבחן יופיעו מספר שאלות המתייחסות לחומר שנלמד בכיתה, ולחומר הקריאה והצפייה (הסרטים).
מטלות – במהלך הסמסטר יינתנו שלוש מטלות. המטלות הן חובה, ולא ניתן לגשת לבחינה ללא הגשת כל המטלות במהלך הסמסטר. על שתיים מהמטלות יינתן ציון. ציון המטלות יהווה 40% מציון הקורס

חומר הקריאה יימצא במהלך הקורס באתר הקורס בוירטואל טאו.

Death, Birth and the Bardo
Death as it is reflected in Buddhist theories and practices

The subject of this class will be the concept of death, as it appears in Buddhism in general, and specifically in Tibetan Buddhism. What is the meaning of death? Why is it something we should talk about openly, and not hide? What are the specific practices meant for dealing with death, and for the time of death? What happens before death, after it and during it? The concept of reincarnation in Tibetan Buddhism, and it's practical implication - the finding of the new incarnation of spiritual teachers.

The class will include theoretical discussions, reading texts in English and Hebrew translations, watching movies and a taste of the relevant meditative practices.

Exam - there will be an exam at the end of the semester, with questions relevant to the material we have read in class, the movies we have seen, and the material that was read at home.
Assignments - during the semester there will be three assignments. Two if these assignments will be marked and these marks will be worth 40% of the class mark. A student will not be allowed to attend the exam without handing all the assignments on time.

The reading material will be, during the course, in the course's website in virtualtau.

מהו האתגר של הזן בודהיזם? זן בודהיזם הוא אחת התופעות המרתקות ביותר בין הזרמים הרוחניים של מזרח אסיה, ובמאה השנים האחרונות גם במערב. הוא נוכח כפילוסופיה, כאסתטיקה, כאימון רוחני, בהקשרים אמנותיים, בעולם הפסיכותרפיה, ובתחומים רבים אחרים. הקורס יעסוק בהסטוריה ובמחשבה הזן בודהיסטית מראשיתו בסין, דרך יפן ,והופעתו במערב. כמו כן יעסוק הקורס בעיון בשאלה של פשר נוכחותו הרחבה בתחומי חיים רבים ושונים כל כך במזרח ובמערב.

Zen Buddhism: Religion? Philosophy? Psychotherapy? Or what?

What is the challenge of Zen Buddhism? Zen Buddhism is one of the most intriguing phenomena among the spiritual movements of East Asia, and, during the last one hundred years, in the West as well. It is present as philosophy, aesthetics’ as spiritual practice, in artistic contexts, in the world of psychotherapy’ and in many other fields. The course will survey the history and philosophy of Zen Buddhism from its beginning in China, then Japan, and its emergence in the West. It will also investigate the question of the meaning of its presence in so diverse aspects of life in both East and West.

השיעור יעסוק בהבטים השונים של מושג הריקות, שהוא כל כך מרכזי בבודהיזם המאוחר בשלושת התרבויות הבודהיסטיות הגדולות: הודו, סין ויפן, כולל הנגיעה בהיבטים משיקים של פילוסופיות אחרות, כגון דאואיזם. זה ייעשה על ידי קריאה פרשנית של טכסטים נבחרים מתוך המסורת הבדוהיסטית המוקדמת ובעיקר המאוחרת: נגרג'ונה, סוטרת הלב, סוטרת היהלום ועוד.

Life of Emtpiness, Life of Fullness: The Heart, the Diamond, and other Emptiness Sutras in Buddhism

The course will discuss various aspects of the concept of emptiness, that is so central in late Buddhism, in the three great Buddhist cultures: India, China , and Japan, including touching upon sister philosophies such as Daoism. This will be done through critical reading of selected texts from both early and later Buddhist texts: Nagarjuna, Heart Sutra, Diamond Sutra, etc.

הסמינר עוסק במושג הזהות העצמית (personal identity) בהודו, עם דגש על בחינה ביקורתית של הנחת הפנימיות – דהיינו התפיסה כי האני מושתת על מעין 'מרחב' פנימי, פרטי ומרובד. נסקור את הנחות היסוד המבססות את תפיסת הסובייקט בשיח הפילוסופי המוקדם בהודו (אסכולת הסאנקיה, האופאנשידות, האפוסים) ונבחן כיצד הן התפתחו במקביל וכתגובה לאתגר הבודהיסטי הרדיקלי של טענת "העדר האני." נדון במשמעויותיה של טענה זו ובהשלכותיה על האופן שבו נתפסים ה"אחר" והעולם החיצון, זאת לאור משנתם של פילוסופים בודהיסטיים בני אסכולת "התודעה בלבד" ו"דרך האמצע", ובהשוואה לדיון במושג הזהות האישית בהגותם של פילוסופים בני זמננו (סטרוסון, סארטר, מרלו-פונטי, מריון).

Personal Identity in Indian Philosophy:

The seminar deals with Indian philosophical discourse of personal identity, while emphasizing its reaction to the Buddhist radical claim of “no-self” (anatman). We will examine the presuppositions underlying early Indian philosophical understanding of subjectivity (in the Upanishads, Samkhya) and its development in response to the Buddhist challenge. Readings in the philosophical works of the “Middle way” and “Mind only” schools as will serve to outline the “no-self” doctrine and its implications on the understanding of intersubjectivity and the notion of the ‘other’.

לדיאלוג במשנתו של שנקרה צורות וביטויים שונים. בין היתר מדובר בדיאלוג בין מורה (גורו) לתלמיד, בין דובר מנצח למתחרה מפסיד, ועוד. הדיאלוג הוא דומיננטי בדרך החיבור של שנקרה בפירושיו לאופנישדות, לבהגווד-גיטא ולחיבורו העצמאי "אלף תורות" במסגרת הקורס יתקיים עיון ומחקר בחשיבותו הפילוסופית והפסיכולוגית של הדיאלוג כאופן מחשבה וביטוי במשנתו של שנקרה.

On the dialogical mood and its force in Sankara's philosophy

The dialogical mood is inherent in Sankara's writings. Dialogues of master and disciple, exponent and opponent prevail in Sankara's way of writing. In his commentaries on the Upanishads, the Bhagavadgita, and his independent work "Athousand teachings" Sankara's dialogical mood seems of philosophical and religous significance. The meaning of the dialogical mood and its expression in Sankara's writings is the focus of the course

הסמינר יתמקד בשני האפוסים הגדולים של הודו, המהאבהארטה והראמאינה. נקרא אפיזודות מרכזיות וניגע בשאלות הקיומיות העולות מתוכן לגבי טבע האדם והמתח בין דהרמה ('יומיומיות') ו-מוֹקְשָה ('חופש', 'טרנס-יומיומיות'). נדון בטכניקות ספרותיות וסיפוריות, בממדים פילוסופיים ופסיכולוגיים בשתי היצירות, ו'בגלגוליהן' לגרסאות מודרניות ומדיומים עכשוויים כגון קולנוע וספרות בת-זמננו. המהאבהארטה של פיטר ברוק, קְהָל נאייק ('הגיבור הרע') של סובהאש גהאי ו'אדמה אדומה וגשם סוחף' של ויקרם צ'נדרה הם רק שלוש דוגמאות לעיבודים-פרשנויות מודרניים של 'הודו האפית'.

The Great Indian Epics

The seminar is dedicated to India's 'great epics', the Mahābhārata and the Rāmāyana. We shall read key-episodes and discuss existential questions which they raise regarding human nature and the tension between dharma ('life and living in the world') and mokşa ('freedom', 'trans-worldliness'). We shall further discuss literary techniques and storytelling 'secrets', philosophical and psychological dimensions of the 'great stories' and modern versions of the epics in cinematic and contemporary literature forms. Peter Brook's Mahabhharata, Subhash Ghai's Khal Nayak ('The Villain') and Vikram Chandra's Red Earth and Pouring Rain are three examples of modern interpretations of 'epic India'.

הסמינר יעסוק במה שאפשר לקרוא לו פילוסופיה אקולוגית-דיאלוגית, כפי שבאה לידי ביטוי בעיקר בכתביהם של שני ההוגים: דוגן ובובר, אבל גם בכתביהם של הוגים אחרים, מזרח ומערב. הדיון יתמקד באופן תיאור הקיום כרשת של התהוות גומלין בין יחיד ויחיד, בין יחיד וחברה, יחיד ועולם.

The Song of Grasses: Zen Buddhism. Martin Buber and the Philosophy of Interdependence.

The seminar will concentrate on what may be called Ecological-Dialogical Philosophy, as is found mainly in the works of Dogen [Japan 13th cen.] and Martin Buber, [20th cen. Israel], and also other philosophers as well. East and West. The discussion will focus on the observation on existence as network of interdependence between individual and individual, between self and society, self and universe.

קריאה ב-Kongzi jia-yu ;Kong-cong-zi; ו-Yanzi chun-qiu המייצגים

גישה חתרנית כנגד התגבשות הפלטפורמה הקנונית של טכסטים בסין שבין

המאה ה-3 לפנה"ס ועד המאה ה-3 אחרה"ס .

הקריאה תיעשה ברובה בסינית קלאסית..

Texts pseudo - Afigerafeim Confucianism Ubmueizm.

Reading and analysis of the following three pseudepigraphic texts: Kongzi jia-yu ;Kong-cong-zi and Yanzi chun-qiu

הכרת הפילוסופיה היהודית בימי הביניים, מונחיה והוגיה המרכזיים על פי סדר כרונולוגי וענייני.

Introduction to medieval Jewish philosophy
The course is an introduction to Jewish philosophy in the Middle Ages, and it introduces its' main thinkers and terms in a chronological and topical order.
Course Duties: Reading the required bibliography, submission of midterm papers and a final examination

לשיעור "מבוא להגות היהודית בעת החדשה" שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

Introduction to Modern Jewish Thought - Who Is a Jew and What Is Judaism
Course
Professor Ron Margolin
This introductory course in Modern Jewish Thought will focus on two main questions: The first question, "Who is a Jew?" will be examined in light of developments in the modern secular world and the place of religion after the French Revolution and the development of nationalism and historical philosophy. The discussion will relate to the ideas of Moses Mendelssohn, Nachman Krochmal, Heinrich (Zvi) Graetz, Moses Hess and the early Zionist thinkers.
The second question, "What is Judaism?", initially raised in the Theological-Political Treatise of Baruch Spinoza, will be examined in light of writings by Moses Mendelssohn, Samson Raphael Hirsch, Ahad Ha'am, Hermann Cohen, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Abraham Joshua Heschel, Mordecai Kaplan, Emmanuel Levinas and others.
The course will culminate with a discussion of modern directions in Jewish thought: The teleology of the State of Israel, the future of Jewish life in the Diaspora, the concept of Judaism as culture, Jewish feminism and the desire for renewal in Jewish life.
Core bibliography: Julius Gutman, The Philosophy of Judaism; Nathan Rotenstreich, Jewish Thought in the Modern Age; Isaiah Berlin, Against the Current; Eliezer Schweid, Judaism and Secular Culture, Towards a Modern Jewish Culture, Judaism and Secular Culture, and History of the Philosophy of Jewish Religion, Volumes A-D.

מטרת השיעור להקנות לתלמידים הכרות ראשונית ויסודית עם 'מורה הנבוכים' לרמב"ם כיצירת מופת של תיאולוגיה פילוסופית יהודית. השיעור יתמקד בקריאה קשובה של הטקסט עצמו בתרגומו העברי של ר' שמואל אבן תיבון. העיסוק בספר ישא אופי תמאטי ונעבור משאלות של הרמנויטיקה ופרשנות לשאלות של תיאלוגיה פואטית ולבסוף לעיסוק אינטנסיבי באופייה של תורת האלוהות של 'מורה הנבוכים'.

Introduction to "The Guide of the Perplexed"
Year long BA
Prof. Menachem Lorberbaum

This course aims to give students a basic knowledge of Maimonides' "Guide of the Perplexed," as a classic work of Jewish philosophical theology. Classes will engage in a careful reading of the text in its Hebrew translation by Samuel In Tibbon. The course will be thematic in character moving from issues of hermeneutics and interpretation to questions of political theology and then move to an intensive discussion of the theology of the Guide.

מרטין בובר היה מהבולטים שבהוגים היהודיים במאה ה-20, והנציג הבולט ביותר בפילוסופיה הכללית לזרם הדיאלוגי ולהומניזם הדתי. בספרו "אני ואתה", הביא מרטין בובר לידי הבשלה את משנתו הדיאלוגית, העוסקת בפנומנולוגיה של המפגש הבינאישי, והגוזרת ממפגש זה אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, אתיקה, פסיכולוגיה ותיאולוגיה ייחודיות.
במהלך הקורס נקרא בעיקר פרקים נבחרים ב"אני ואתה".
יינתן תרגיל במהלך הסמסטר.

Reading Martin Buber's I and Thou
Martin Buber was one of the most outstanding Jewish philosophers in the twentieth century, and a prominent representative of Dialogical Philosophy and Religious Humanism. In his essay I and Thou, Martin Buber brought to its full development his dialogical thought, which deals with the phenomenology of the interpersonal encounter, and derives from it a unique ontology, epistemology, ethical theory, psychology, and theology.
The course will focus on reading his main essay, I and Thou.
The final assignment will be a home exam.

הנס יונס ועמנואל לוינס הנמנים על החשובים שבהוגים היהודים המודרניים במחצית השניה של המאה העשרים העמידו את מושג האחריות במרכז הגותם מבלי שקיימו כל דיאלוג ביניהם. בסמינר זה נפתח בעיון מעמיק בתפישת האחריות העולה מכתביהם, נערוך השוואה ביניהם ונבחן את היחס שבין דיוניהם בשאלה זו לבין דיונים בנושאים קרובים העולים מכתביהם של מרטין בובר והרב אשלג שפעלו במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בין מטרות הסמינר הכוונה לבחון מדוע העמידו לוינס ויונס את מושג האחריות במרכז הגותם ובאיזו מידה ניתן להצביע על רצף תרבותי בין תפיסותיהם למערכות מחשבה יהודיות מסורתיות לשם הצגת האחריות כערך מרכזי בסולם הערכים היהודי.
הסמינר מיועד לתלמידים מתקדמים בעלי ידע בסיסי קודם לפחות באחת מן השיטות המחשבתיות שיידונו בסמינר.

האל והרע: מבט משווה יהודי ונוצרי
ד"ר נחמה ורבין

הסמינר יעסוק בסוגים שונים של בעיית "צדיק ורע לו" ובדרכים שונות להתמודדות עמן. נתבונן בתיאודיצאות שונות, באיוב, במערכת יחסיו הסבוכה עם האל, ובפרשנויות שונות, יהודיות ונוצריות, של המתרחש ביניהם, ובתיאולוגיות של מחאה וסליחה.

חובות ומטלות: נוכחות, השתתפות פעילה, קריאת החומר הביבליוגרפי משבוע לשבוע, הצגת רפרטים בכיתה, כתיבת עבודה סמינריונית או רפרט.

ציון: 90% העבודה הכתובה; 5% תרומה משמעותית לדיון; 5% איכות הרפרט

שעת קבלה: יום ב 14-13 בתיאום מראש nverbin@post.tau.ac.il

חומר ורוח-משמעויות רוחניות של ידע ביולוגי
סמינר
ד"ר רונית רותם
החיים הם מסע, מסע של הגשמה דרך חוויה.
על מנת לחוות את המסע שלנו בצורה המספקת ביותר עלינו להכיר טוב יותר את חוקי היקום והקיום המשתקפים בעקרונות הביוכימיים של תהליכים תאיים, המתאימים גם לעולם הרוח, ואת הכלים המצויים ברשותנו - קשרי חומר רוח כמקור להתפתחות.
הקורס מאפשר הקניית ידע ונקודת מבט רחבה על המתקיים ברמת הגוף וברמה התאית. נכיר את המורכבות של תהליכי תפישת המציאות וחשיבות התודעה בהקשר זה.
במפגשים נלמד לפתוח ולפתח את התודעה לאפשרויות חדשות ולהבנה עמוקה של הקיום הביולוגי שלנו, תוך כדי הקניית כלים ותובנות ללימוד דרכי חשיבה אישית וחברתית.
בקורס יתארחו חוקרים שונים מדיסציפלינות שונות שיעסקו במושג של התפתחות רוחנית.