החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה לשנת תשע"א

השיעור ינסה להציע ניתוח מבני וכרונולוגי של הנצרות המערבית מראשיתה עד לסוף המאה ה-14. נבחן שורה של נושאים מרכזיים להבנת הנצרות כמערכת של אמונות וטקסים וכמערכת של ממשל ושליטה. במאה הרביעית הפכה הנצרות לדת המדינה בקיסרות הרומית. מנהיגי הנוצרים חלקו את השלטון בקהילה עם הרשויות החילוניות. מה היה היחס בין ההנהגה הדתית והשכבות העממיות? כיצד נפתר המתח בין האידיאלים של ישו לבין הצרכים השילטוניים של ממשיכי דרכו? איזה מקום תפסו זרמים מיסטיים ותנועות נזירות בחיי הכנסיה? מהי הכנסיה? אילו מוסדות יצרה הנצרות וכיצד התפתחו? כיצד תפסה האפיפיורות תפקיד של הנהגה בנצרות שי ימי הביניים וכיצד השפיעו מאבקי הכוח שלה עם גופים חילוניים ועם התנגדות פנימית על אופי החברה? שאלות אלו ודומות ייבחנו בשיעור תוך התבוננות בספרות ההיסטורית, באמנות, ובהגות.

בקורס זה נסקור את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז כינונה כדיסציפלינה אקדמית ייחודית בראשית המאה ה-19 ועד ימינו. בכל שיעור נתמקד ביצירתו של היסטוריון ייחודי ובתרומתו לכינונה של מגמה או אסכולה עיקרית בחקר ההיסטוריה ובכתיבתה. בדרך זו נבחן ונכיר את התחומים השונים בתולדות ההיסטוריוגרפיה המודרנית על רקע התנאים ההיסטוריים וההשקפות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותם.

ההיסטוריה של המגדר היא תחום מרכזי, מוביל ומאתגר בלימודי ההיסטוריה. תחום זה אינו עוסק רק בחייהם של נשים וגברים בעבר, במצבם, במעמדם היחסי ובדימוייהם, אלא גם, ואולי בעיקר, בעיצוב נשיות וגבריות בחברות היסטוריות. ההיסטוריה של המגדר גם מאפשרת לנו להבין ולפרש מחדש את תולדות השינויים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים.

השיעור הוא פנורמה של ההיסטוריה של המערב (אירופה וצפון אמריקה), בתקופה המודרנית, מן הזווית של המגדר. הוא מתבונן מנקודת מבט מגדרית ב"תחנות" בהתהוותה של המודרניות, של העולם המודרני ושל החיים והחוויה המודרניים. בין התופעות והתהליכים שנבחן דרך "משקפי" המגדר: כוח וראווה בחצרות המלוכה באירופה של המאה השמונה עשרה, המהפכה הצרכנית של המאה השמונה עשרה, דת וחילון בזמן המהפכה הדתית באותה מאה, הגדרת גבר חדש ואישה חדשה בעידן ההשכלה, גברים נשים ודמוקרטיה בעידן המהפכות הצרפתית והאמריקאית, עבודת נשים ועבודת גברים בעידן התיעוש, גברים ונשים בעיר הגדולה של המאה התשע עשרה, מדע המיניות והגדרת ההומוסקסואליות בסוף המאה התשע עשרה, לאומיות ומגדר בעידן המלחמות הטוטאליות מאה העשרים, מגדר פאשיזם ונאציזם, מגדר בעידן המלחמה הקרה וחברת השפע ולבסוף –מגדר בעידן הגלובליזציה. השיעור עושה שימוש במגוון של חומרים היסטוריים כתובים ובצידם באומנות, ספרות וקולנוע.

מגדר הוא לא רק נושא כשלעצמו, אלא גם דרך טובה וכלי להבנה וללימוד ההיסטוריה של המודרניות.

השיעור בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; ומימושה בתנועת ההשכלה במאה השמונה-עשרה.

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את הווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק בארועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19.

מי שמקריב את חייו למען החברה או למען אלוהיה הופך להיות "גיבור תרבות". הוא משמש מופת מוסרי ומודל לחיקוי לבני הקבוצה.הנצרות החלה את דרכה כקהילה של "מרטירים" שבה אפילו המשיח מת על הצלב למען אחרים. היחס למסירת החיים בקהילה היהודית היה אמביוולנטי יותר אולם בהדרגה הפכו מוסרי נפשם על קידוש השם לגיבורים גם בה.
פרופ' אביעד קליינברג וד"ר שמחה גולדין ייבחנו את תפיסת קידוש השם בשתי התרבויות מן העת העתיקה שלהי ימי-הביניים.

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה, התגובות האסלאמיות והלאומיות למשבר החברה המקומית, עלייתן של המדינות הטריטוריאליות לאחר מלחמת העולם הראשונה, משטרי הקצונה המהפכניים ולבסוף, הופעת התנועות האסלאמיות.

.סדרת ההרצאות מספרת את ההיסטוריה של עולם האסלאם בימי הביניים מתחילה בראשית הקריירה של הנביא מוחמד בחצי האי-ערב במאה השביעית ומסתיימת בשנת 1500 לערך. חלקה הראשון של הסדרה משרטט את התהליכים הפוליטיים העיקריים בתקופה זו. נעקוב אחרי הקמת המדינה המוסלמית, השושלות הערביות העיקריות וכיצד הצטרפה אליהן אליטה צבאית-תורכית, ששלטה במזרח התיכון כאלף שנה עד ראשית המאה העשרים. חלקה השני של הסדרה מתמקד בכמה סוגיות נבחרות שקשורות בחברה ובתרבות מוסלמית בימי הביניים, ובהן דגמים של התאסלמות, ההבדל בין שערוב להתאסלמות, תרבות חצר אליטיסטית, היווצרותן של כתות כדוגמת השיעים, ועוד.

This introductory lecture presents the history of the Muslim world in its first millenium, focusing on the Middle East. After discussing the main political events that forms the chronological framework for the course (sixth century to the advent of the Ottomans to the Middle East), we devote most of the course to social and cultural aspects of Muslim societies in the medieval Middle East. Among the issues discussed are topics like islamization and Arabization, state formation, court culture, urban communitis, the incorporation of Turkish military elites into the Muslim world, and cultural identities.

סקירה שיטתית של עיקרי דת האסלאם תוך התייחסות אל הזיקה שבין עיקרים אלה לבין ההיסטוריה של האסלאם.הנושאים הנדונים: התקופה שקדמה לאסלאם, המסורת המוסלמית על הנביא מחמד, הקוראן,פרשנות קוראן, התורה שבע"פ (חדית'),הלכה, תיאולוגיה,מיסטיקה,תפיסת הג'האד,האסלאם השיעי,כיתות באסלאם,אסלאם מודרני.

None

שיעור זה דן בתולדות האימפריה העת'מאנית מראשית ימיה במאה ה-14 ועד להפיכתה לרפובליקה התורכית המודרנית ב-1923. תוך כדי בחינת תולדותיה הכרונולוגיות של האימפריה, ינתח השיעור מוסדות, אישים, אירועים, מבנים כלכליים, ודפוסי תרבות וחברה. סוגיות שונות שייבחנו כוללות: הקמת האימפריה, שושלת בית עת'מאן, הצבא העות'מאני וכיבושיו, דפוסי אסלאם ודתות שונות באימפריה, המנגנון האגרארי-ניהולי, ארכיטקטורה ואסתטיקה, אתגרים חיצוניים ופנימיים, תקופות רפורמות שונות, ושינויי המאה ה-19 הארוכה. לצד ההרצאות, ילווה השיעור בקריאת טקסטים היסטוריים והיסטוריוגרפיים כתובים ובבחינת איורים, מפות, חפצים, מבנים וחומרים נוספים.
בנוסף לנוכחות בהרצאות השבועיות, יתבקשו התלמידים לקרוא ביבליוגרפיה בסיסית ולהבחן על כל החומר בסוף הסמסטר. יתקיים מבדק ביום ד' ה- 3.11.10 כמפורסם בלוח הבחינות של סמסטר א'.

מטרת התרגיל היא להציג כמה מהשאלות המרכזיות ומהחוקרים הבולטים במחקר המודרני המערבי בתחום לימודי חברות מוסלמיות בתקופה הטרום-מודרנית. הקורס מתמקד במזרח התיכון אך לעתים נעסוק גם באיזורים מחוץ לליבת עולם האסלאם, למשל הודו המוסלמית. המסגרת הכרונולוגית היא מהופעת האסלאם עד נפילתה של הסלטאנות הממלוכית בידי העות'מאנים, אך מבנה הקורס הוא נושאי ולא כרונולוגי. בחומר הקריאה ובדיונים יושם דגש על היבטים חברתיים ותרבותיים. יידונו, למשל, הנושאים הבאים: היווצרותה של מדינה מוסלמית כיישות פוליטית; תהליך האסלום של המזרח התיכון; ערים וקהילות עירוניות; תרבות חצר; תרבות פנאי ודת עממית; חיי משפחה, ועוד.

None

קריאה במאמרים (אנגלית ועברית) המתמקדים בנושאים מרכזיים בתפיסה הדתית של האסלאם על דורותיו: אופיו של הקוראן ודרכי פרשנות (מודרני וקלאסי), הבעייתיות שבחדית' ושימוש במקורות היסטוריים, תפיסות שונות של דמותו של הנביא מחמד (מזרח ומערב, מודרני וקלאסי), מחשבה תיאולוגית-פילוסופית קלאסית, עיקרים שיעיים קלאסיים, מוסר ומיסטיקה, מרכזיותו של החלום (מודרני וקלאסי), פניו השונות של הג'האד (מודרני וקלאסי), ירושלים כסמל.

None

התרגיל בתולדות האימפריה העות'מאנית יבחן מקרוב את הנושאים הנדונים בשיעור (ראה תאור של קורס מס' 06221004). חומר הקריאה בתרגיל יכלול מקורות עות'מאניים מסוגים שונים: כרוניקות היסטוריות, מסמכים, ספרות נוסעים (עות'מאניים וזרים באימפריה), ובחינת מבנים, וחפצים כדי ללמוד כיצד הבינו העות'מאנים את עצמם ולא רק כיצד אחרים (אירופאים בני הזמן או חוקרים מודרנים) תיארו אותם. בין השאר נראה כיצד ההיסטוריה העות'מאנית נכתבה וממשיכה להיכתב בצורה משתנה, למשל בשל אידיאולוגיות לאומיות. כך נוכל לבחון, לדוגמא, כיצד היסטוריונים תורכים, בלקנים, ערבים וגם ציונים מתייחסים לעברם העות'מאני.
כל פגישה תתבסס על ניתוח טקסט שהוכן מראש. נדון כדי להבין תהליכים ותמורות בתולדות האימפריה, וחשוב לא פחות, נבחן את הדברים כחלק משיח היסטוריוגרפי מתמשך ומשתנה. התרגיל כולל מבחן סופי וחובת השתתפות פעילה בפגישות. הציון יתבסס על הציון של המבחן, נוכחות בשעורים והשתתפות.

בלימוד ההיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה, נטייה שכיחה היא לעסוק בעיקר בצדדים פוליטיים של תולדות האזור, היחסים בין חלקיו השונים, ויחסיו עם כוחות שמחוצה לו. ואולם כמו קורותיה של כל חברה אנושית, תולדות האזור הזה כוללים היבטים חשובים נוספים המהווים חלק מהותי מעברו הרחוק והקרוב וקשורים בזיקה הדדית הדוקה עם המישור הפוליטי. מטרת השיעור הנוכחי היא להתבונן בכמה מן הצדדים הלא-פוליטיים הללו בהיסטוריה המודרנית של המזה"ת. הרצאות הקורס תעסוקנה במגוון שאלות בנושאי חברה, תרבות, חינוך וחיי היום-יום באזור במאתיים השנים האחרונות.

In studying the modern history of the Middle East, a common inclination is to focus on its political sides. Yet, as in every human society, the region's history also comprises important non-political facets that make up essential components of its far and recent past. In the present course we will examine some of these aspects, exploring a set of issues in the social, cultural, educational and daily-life realities of the Middle East during the last two centuries.

עניינו של שעור זה הוא תולדותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי למן ראשיתה של הציונות בארץ ישראל, עבור לתקופת המנדט הבריטי והמאבק להקמת מדינת ישראל וכלה במלחמות ישראל-ערב ובמשא ומתן לשלום שמנהלת ישראל עם שכניה הערביים בעשורים האחרונים.

במוקד השיעור יעמוד יחסו של העולם הערבי לסכסוך עם ישראל. האופן שבו תפסו, ולמעשה תופסים עד היום, הערבים את הציונות ואת מדינת ישראל; שלבים בהידרדרות למלחמה; ורצינות וכנות המאמצים שנעשו לאורך השנים להשגת שלום ישראלי-ערבי.

במהלך השיעור יעשה שימוש, לצד מקורות עבריים ומקורות מערביים, גם במקורות ערביים המביאים את נקודת המבט הערבית ביחס לאירועי מאה השנים האחרונות של מערכת היחסים הערבית-יהודית.

הקורס יטפל בהתפתחות הרעיונית וההיסטורית של זרמים אינטלקטואלים מרכזיים בחברות המזרח תיכוניות הערביות ממחצית המאה התשע-עשרה ועד לשלהי המאה העשרים.

Chapters in Modern Middle Eastern Intellectual History
The seminar will deal with the evolution of central intellectual schools and streams of thought in Arab Middle Eastern societies and cultures from 1850 – 1950.

הקורס יחתור לניתוח ולהבנת אחד הגורמים המרכזיים המעצבים את הפוליטיקה במזרח התיכון בזמן החדיש: היחסים המורכבים בין מדינות ערב, והשפעות הגומלין בין המערכת הבין-ערבית וסוגיות כגון חדירת המעצמות למזה"ת, הסכסוך הישראלי ערבי ועליית כוחות של האסלאם הפוליטי. תוך כדי שימוש בתיאוריות היחב"ל וביניהן ה"ריאליזם" וגם ה"קונסטרוקטיביזם", הקורס ינתח את האבולוציה של המערכת מראשיתה בתחילת המאה ה- 20, דרך תקופת השיא של הפן-ערביות הרדיקלית בשנות ה- 50 וה- 60 ועד התייצבותה כמערכת מדינית מעוצבת ונורמטיבית. באמצעות ניתוח הדינאמיקה הבין-ערבית על רקע האתגרים הרבים שהעמידו גורמים פנים-ערביים, שחקנים אזוריים לא-ערביים, ומעצמות העל, הקורס אמור ללבן סוגיות כגון הזהות הערבית המודרנית המשתנה, תהליכי יצירת המדינה הערבית, השפעותיהן של אידיאולוגיות על-לאומיות ותת-לאומיות

None

הקורס יתמקד בקולנוע כטקסט ביקורתי המהווה ערוץ ייחודי לדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות במרחב שבו חופש הביטוי וההבעה אינו בגדר המובן מאליו. הקורס יתמקד בעיקר בהתייחסויות השונות של הקולנוע במזרח התיכון לסוגיות חברתיות כגון היחס למיעוטים דתיים, עדתיים ואתניים וסוגיות מגדריות. סוגיה אחרת היא הביקורת הפוליטית כלפי המשטרים בסוגיית הדמוקרטיזציה והרפורמות בתחום חירויות האדם. לפני הקרנת הסרט יתקיים דיון מקדים, וחלק מן ההרצאות תינתנה על ידי מרצים אורחים.

בקורס זה יבחנו דרכי המפגש של הצופיות, הזרם המיסטי המרכזי באסלאם, עם היבטים שונים של המודרניות. בתחילת הקורס נבחן את התפתחותה התיאולוגית והחברתית של הצופיות מאז המאה התשיעית ועד למאה ה-19. בהמשך, יבחנו היבטים שונים של המפגש וההתמודדות של הצופיות עם אתגרי המודרניות, כגון קולוניאליזם ולאומיות, התפתחות תשתיות ורשתות תקשורת, השינויים במעמד הנשים ועליית האסלאמיזם. מקרי המבחן יתמקדו במרחבים שונים של העולם האסלאמי, כגון צפון אפריקה, הודו ופקיסטן, ניגריה וסנגאל. לצד החומר הכתוב, נבחן מקורות כגון סרטים וקטעי אינטרנט הרלוונטיים לנושא

במהלך המאה העשרים נעו איראן, ישראל והעולם הערבי במעגלים משתנים. הקורס ינתח את מערכת היחסים המשתנה בין צלעותיו של המשולש תוך שימת דגש על נקודות מפנה ששינו את מפת היחסים והכתיבו קצב חדש במפה הגיאופוליטית והתרבותית של למזרח התיכון.

.

Iran, Israel and the Arab World

This course deals with the interaction between Iran, Israel and the Arab states in the 20th century. It puts an emphasis on the events that have constituted turning points in the region's balance of power.

ענינו של השעור הינו תולדותיהן של סוריה ושל לבנון בעת החדשה ועד לימינו. השעור יבחן את השורשים והמקורות ההיסטוריים והרעיוניים של המדינה הסורית ושל המדינה הלבנונית, ויעסוק בהרחבה בהקמתן בשנות העשרים ובדרכן בשנות העצמאות הראשונות שלהן. עיקרו של השעור יוקדש ראשית, לסוריה בהנהגת שושלת אסד – תחילה תחת שלטונו של חאפז אל-אסד ולאחר מן, בהנהגת בו בשאר. בין היתר יידונו שאלת מדינות הפנים והחוץ של המשטר, חברה וכלכלה, עלייתה של העדה העלווית לגדולה ושאלת האסלאם הרדיקלי בסוריה, ולבסוף, שאלת היחס לישראל; שנית, למדינה הלבנונית משנות השבעים ואילך – הרקע לפרוץ מלחמת האזרחים; מהלך המלחמה, לבנון של טאיף, המעורבות הישראלית והסורית במדינה, צמיחת החזבאללה ועלייתה של העדה השיעית בלבנון לגדולה ועוד ועוד.

הקורס סוקר ציוני דרך מרכזיים בתולדות התקשורת הכתובה והמשודרת במזרח התיכון ובוחן את תפקידיה והשפעתה על התרבות הפוליטית המורכבת והדינאמית של אזורינו. במסגרת זו נתמקד בתקשורת המזרח תיכונית בהקשרים שונים, כגון: חופש הדיבור, צנזורה, תעמולה, קונפליקט, שלום אזורי וגלובליזציה. הקמתם של ארגוני תקשורת מרכזיים (דוגמת 'אל-ג'זירה', 'אל-מנאר' ו'פרס-טיוי') וכן הדרכים שבאמצעותן רשתות אלו מעבירות את מסריהן החדשותיים, מעצבות דעת קהל ומנהלות "דיאלוג" עם קהליהן, יידונו גם כן במסגרת בחינה ביקורתית של מהפכת המידע והתקשורת שמתחוללת בעשורים האחרונים.

The Middle East from Printed Press to Digital Media Culture

The course aims to provide students with critical understanding of the development and role of the media in the complex dynamics of Middle Eastern history and political culture. The course will explore the Media in the Middle East in various contexts such as freedom of speech, censorship, propaganda, conflict, peace and globalization. The rise of significant media organizations and their forms of news representations (such as al- Jazeera, al-Manar and Press-tv), and media genres will also be explored as part of the information and communication technology (ICT) revolution of recent decades.

להיות מודרני בשלהי התקופה העוסמאנית: חיי יום-יום, טכנולוגיה, תפיסות עולם
קורס זה מבקש לבחון תהליכים של מודרניזציה באימפריה העוסמאנית כפי שנחוו ונתפסו על ידי בני התקופה, תוך התמקדות בתמורות שחלו באורחות החיים, בדפוסי החשיבה ובמוסכמות הרווחות במרכזים העירוניים של האימפריה. כך לדוגמא, נדון בבתי הקפה ובבתי המרזח של ביירות ונבחן את התפתחות חיי הלילה בעיר; נעסוק ברכבות, בספינות קיטור, ובהשפעתם על חיי היום-יום ביפו ובאיסטנבול; נדבר על מגדלי שעון, על אולמות המתנה ולוחות זמנים, ונדון במשמעויות המשתנות של מושגים דוגמת איחור ודייקנות. במקביל, נעשה שימוש בקטעים מתורגמים של שירה, פרוזה וכתיבה עיתונאית מאותה תקופה על מנת לנסות להבין כיצד תפסו קבוצות שונות בתחומי האימפריה את השינויים הללו ואלו משמעויות בקשו לייחס להם.

To be Modern in the Late Ottoman Era: Daily Life, Technology, Worldviews
This course is an attempt to examine modernization processes in the Ottoman Empire as they were experienced and perceived by the contemporaries. The course focuses on changes in lifestyles, concepts, and social conventions in urban centers throughout the empire. We will discuss, for example, the coffee-houses and taverns of Beirut, and examine the development of night-life in the city; we will look at steamships and trains, and asses their impact on daily life in Istanbul and Jaffa. We will talk about clock towers, waiting-halls, and schedules, and discuss the changing meanings of such concepts as punctuality and lateness. At the same time, we will use translations from contemporary poetry, prose, and journalistic writing in an attempt to better understand how different social groups in the Empire perceived these changes, and what meanings they assigned them.

קורס זה עוסק בפריון והולדה בהיסטוריה של ארץ ישראל במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 כאתר מפגש של אידיאולוגיות ואינטרסים קולוניאליים, כלכליים, דתיים ולאומיים. אתר מפגש זה מילא תפקיד מרכזי בעיצוב ובהבניה של תפקידי נשים במשפחה ובחברה.
ההיסטוריוגרפיה המודרנית של המזרח התיכון נוטה לשרטט את הנרטיב ההיסטורי של קהילות שונות באזור באמצעות מעקב אחר נרטיבים גבריים הנתפסים כמתייחסים לכלל האוכלוסייה, אך מחקרים שונים מלמדים כי לעיתים קרובות היסטוריה של נשים שונה מזו של גברים. ההתמקדות באתר הפריון וההולדה מאפשרת לבחון נרטיביים אישיים וקהילתיים שבהם נוכחים נשים וגברים גם יחד, ובכך מסייעת ליצירת היסטוריוגרפיה עשירה ומורכבת יותר. נוהגי פריון וילודה מטבעם מושפעים ממבנים חברתיים, אידיאולוגיות וכוחות פוליטיים ומשפיעים עליהם. חקירת ההשפעות ההדדיות הללו מאפשרת נקודת מבט המועילה לניתוח עומק של תמורות חברתיות בעידן של מודרניזציה.
קורס זה מבקש לבחון מספר תחנות לאורך המאות ה-19 וה-20, ואת המשא ומתן שהתנהל בין נשים, משפחות, קהילות וכוחות חברתיים אחרים. הקורס ידון במקומן של סוגיות פריון במחקר ההיסטורי והסטודנטים יתנסו בחקר מקורות ראשוניים העוסקים בפריון באמצעות כלים של היסטוריה חברתית ומיקרו היסטוריה. הקורס הוא בהיקף של 4 ש"ס. הוא מחייב נוכחות והשתתפות בשיעורים וכן מבחן סופי.

Colonialism, Modernism and Birth: Reproduction Issues in 19th-20th-Century Palestine
This course addresses issues of reproduction in the history of Palestine during the 19th century and the first half of the 20th century. It explores reproduction as an intersection of colonial, economic, national and religious ideologies and interests, and as a site that played a key role in constructing and shaping women's roles in the family and in society.
The modern historiography of the Middle East tends to create historical narratives of communities based on male-centric experiences that are assumed to reflect general ones. However, researchers have shown that often the history of women takes a different path from that of men, although they may live in the same community and at the same time.
Focusing on reproduction allows us to explore personal and communal narratives that include both women and men, and to use these narratives to create a richer and more complex historiography. Because reproductive practices are closely connected with social structures, ideologies and political powers, the tracking of these practices creates additional means to analyze social changes in an era of modernization.
This course will focus on several case studies from the period in question. We will analyze the circumstances of each case and the negotiations that took place between women, families, communities and other social elements in order to address the issues of the case. The course will discuss the place of reproduction in historical research and students will also study primary sources on reproduction, utilizing the methodologies of micro-history and social history.
This is a 4-hour course. Attendance and participation are required, as well as a final exam.

במאה העשרים היו תולדות המשפחה ההאשמית קשורות באופן הדוק להתפתחויות הפוליטיות במזרח התיכון. ההאשמים, המייחסים את מוצאם לנביא מחמד, הנהיגו את המרד הערבי נגד האימפריה העוסמאנית, היו לבעלי הברית העיקריים של הבריטים בין שתי מלחמות העולם והקימו בסיועם ארבע מדינות, מתוכן שרדה עד ימינו ממלכת ירדן. הקורס ינתח סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של המזרח התיכון המודרני דרך מעקב אחר המשפחה ההאשמית וינסה להעריך את מידת השפעתה על עיצובו של האזור כפי שאנו מכירים אתו כיום.

The Hashemites and the Shaping of the Modern Middle East
During the twentieth century, the history of the Hashemite family was closely intertwined with the political history of the Middle East at large. The Hashemites, who trace their descent to the prophet Muhammad, led the Arab Revolt against the Ottoman Empire, were the main allies of the British in the interwar period and established with their assistance four states, of which only the Hashemite Kingdom of Jordan has survived until this day. The course will analyze central themes in Middle Eastern history by closely following the Hashemites. It will also try to assess the extent of their impact on the makeup of the region as we know it today.

הקורס ידון בשאלה העדתית בעיראק בעת הנוכחית, תוך התמקדות בראיה השיעית לסוגייה זו הן בקרב אנשי הדת והן בקרב אליטה שיעית חדשה. אנו נבחן את יחסי הגומלין בין חשיפתם של השיעים בעיראק לתהליכי מודרניזציה, לאימוצה של זיקה אסלאמית, ערבית ולאומית חדשה במחצית הראשונה של המאה העשרים. בהמשך, אנו ננתח את צמיחתה המחודשה של העדתיות בעיראק במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים בתוך זהות שיעית משתנה.

The Shi‘is of Iraq during the 20th Century:
Modernization and Sectarian Identity

This course will focus on the Shi‘i perspective to inter-sectarian relations in Iraq during the current era, among Shi‘i clerics and a new Shi‘i elite. We will study the relationship between a process of modernization among this community during the first half of the 20th century and the adoption of new Islamic, Arab and nationalist affiliations. The course will be followed by analyzing the reemergence of sectarianism during the second half of the twentieth century within an evolving Shi‘i identity.

סמינר זה יבחן את תולדותיה של תורכיה המודרנית מאז סוף מלחמת העולם הראשונה ועד לימינו. הסוגיות הנדונות הן פוליטיות, כלכליות, חברתיות, ותרבותיות. נבחן גם את מקומה של תורכיה באזור ובעולם. חומר הלימוד כולל ספרים ומאמרי מחקר של חוקרים מודרניים, ספרי זיכרונות של תורכים, ספרות תורכית (בתרגום), מידע מהאינטרנט, מפות, סרטים, אוכל, ועוד. התלמידים מתבקשים גם לשים לב למקומה של תורכיה בחדשות ובתקשורת, ולהביא לתשומת לבנו כתבות מעניינות ואירועים אחרים הקשורים לנושא. כמו-כן, נתיחס להתרשמויות מביקורים בתורכיה וכן זכרונות משפחות יוצאי תורכיה או מדינות עת'מאניות לשעבר כאשר הדבר מתאפשר ומתקשר לחומר הנלמד.

הפרוס' יתנהל סביב דיונים בכיתה הבנויים על חומר קריאה שינתן לכל שעור. הנכם מתבקשים לבוא מוכנים לדיונים, עם שאלות (כל שאלה תתקבל!) והערות. רצוי מאד לרענן את הזיכרון בנושא הגיאוגרפיה והתופוגרפיה של תורכיה, ומקומה במפת המזה"ת ובכלל.

ציון הסמינר מורכב מציון השתתפות, ציון המבחן הסופי, וציון בעבודת הפרוס' הכתובה. תנאי מעבר בסמינר הוא ציון חיובי במבחן ובעבודה הסופית.

קיומן של חברות שבטיות הנו מאפיין מרכזי של המזרח התיכון, המבחין אזור זה הן מחברות מערביות והן מאזורים אחרים בעולם. בעשור האחרון חוקרי המזרח התיכון עמדו על חשיבות לימוד התופעה על מנת להסביר תהליכים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים מרכזיים. מטרת הסמינר הינה להציג בפני התלמידים היבט חשוב זה תוך התמקדות בהיסטוריה של היחסים שבין שבטים לבין מדינת הלאום המודרנית בסהר הפורה ובחצי האי ערב במהלך המאה העשרים. בנוסף, הקורס יבחן כיצד אפילו כיום משטרים ערביים מנצלים את השבטים – ולעיתים אף מחיים אותם באופן מלאכותי – כדי להבטיח את שרידותם. מעבר להבנה של חברות שבטיות ומדינות מודרניות הקורס יבחן את המגמות השונות ששלטו במחקר המודרני, יציג כלים לניתוח -- הן היסטוריים והן אנתרופולוגים -- ויחשוף את התלמידים למקורות ראשוניים. מטרת שיטת לימוד זו לאתגר את התלמידים לחשוב על המזרח התיכון המודרני דרך נקודת מבט ייחודית ולהקנות להם כלים חדשים לניתוח חברות מורכבות אלו.

Tribes, Tribalism, and the Modern State in the Middle East
The course would offer a close analysis of the historical as well as current role of tribes and tribal values in the Middle East. It will demonstrate the great significance of this phenomenon as one of the main features of Middle Eastern politics, society and culture. This will be done by drawing on both the theoretical literature on tribes and state in the Middle East and by examining particular case studies. The course’s syllabus is composed of cutting edge scholarship in the fields of history, anthropology, sociology and political science.

קורס זה יציג בפני התלמידים מגוון טקסטים על תחומים שונים של האסלאם בראשיתו. לבד מהכרות עם האסלאם בראשיתו מטרתו של הקורס היא ליישם את הערבית שנרכשה בשתי שנות לימוד הערבית בחוג על ידי קריאה של טקסטים קלים בערבית קלאסית. קצב הקריאה יותאם לרמת התלמידים, והבטים לשוניים ותחביריים של הטקסט יובהרו כפי שיידרש להבנת הטקסט.

ייקראו טקסטים מודרניים סביב נושאים תרבותיים ופוליטיים בחברה הערבית בישראל. הקטעים ילוקטו מן העיתונים ומן הספרות הערבית המודרנית. העיונים בטקסטים ילוו בניתוח דקדוקי.

Culture and Politics in the Modern Arabic Society

Reading of modern Arabic texts dealing with cultural and political issues concerning modern Arab society in Israel. The texts will be compiled from the Arabic newspapers and from modern Arabic literature. The studies will be accompanied by linguistic analysis.

קריאת טקסטים אותנטיים בסוגיות מרכזיות בתחום החברתי והפוליטי במאות ה- 19 וה-20.

(Reading authentic texts concerning central issues in the social and political fields during the 19th & 20th centuries Egypt & Syria:

הקורס יעסוק בהתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שעברו על מדינות צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) במאה העשרים ובהשפעות הקולוניאליזם והלאומיות על התפתחויות אלה. הקורס יתמקד גם בכיוונים הבולטים כיום במחקר ההיסטורי על צפון אפריקה

None

שיעורי המבוא יתקיימו במהלך הסמסטר הראשון במתכונת של פגישה אחת בכל שבוע של לימודים.

שיעורי המבוא יועברו בסדרה של הרצאות שביניהן ישולבו סרטים תיעודיים.

בכוונת המבוא להקנות לך ידיעה בסיסית בהיסטוריה של יבשת אפריקה שמדרום לסהרה. נושאי הפגישות השונות אורגנו באופן כרונולוגי ויקיפו שלוש חטיבות זמן עיקריות: אפריקה בתקופה הקדם קולוניאלית; בתקופה הקולוניאלית ובתקופת העצמאות. הלימוד וההבנה של תקופות היסטוריות אלו, יעניקו לך בסיס איתן להבנת ההתרחשויות העכשוויות ביבשת אפריקה.

חומר הקריאה רובו ככולו בעברית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. קריאה של מספר עמודים לפני כל פגישה ופגישה תרחיב ותעשיר את ידיעותיך ותאפשר הבנה טובה יותר של חומר הלימודים המועבר בשיעור

None

הקורס יעסוק בעיצוב זהויות לאומיות וישויות פוליטיות מודרניות במדינות ה"גרעין" של המגרב על רקע התקופות הפרה-קולוניאלית וקולוניאלית. הוא יבחן את עוצמת ההשפעות מהתקופות הללו על הזהות הלאומית המודרנית ויבדוק את מידת ההצלחה של תהליכי בניית המדינה ובניית העם בשלוש המדינות.

הקורס ייבחן סוגיות חברתיות פוליטיות וכלכליות מרכזיות באפריקה המודרנית תוך שימוש בסרטי תעודה וסרטי קולנוע.. בקורס ייבחנו תופעות כמו קולוניאליזם, יחסי שחור –לבן, שחיתות, שימוש לרע בכוח, איידס, מילת נשים ועוד. השיעור ימשך 4 שעות רצופות אשר יחולקו להרצאה, דיון וצפייה בסרט. על התלמידים יהיה לקרוא חומר רקע לפני כל מפגש. נוכחות במפגשים היא חובה. בסוף הקורס יינתן מבחן בית.

מה הקשר בין סיפור שלמה המלך ומלכת שבא לבין ההיסטוריה של אתיופיה? מה בין הכנסייה האורתודוכסית האתיופית לבין הכנסייה הקופטית במצרים? מדוע צווה מוחמד על מאמיניו "עזבו את האתיופים כל עוד הם עוזבים אתכם"? האם המלחמות המתמשכות בין אתיופיה ואריתריאה ובין אתיופיה לסומליה בימינו הן מלחמות בעלות צביון דתי בעיקרן?
במהלך הקורס נדון בשאלות אלה ואחרות תוך ניתוח הקשרים ההיסטוריים שהתפתחו בין קרן אפריקה לבין המזרח התיכון מאז קבלת הנצרות באתיופיה במאה הרביעית ועד לימינו, תוך הפניית הזרקור לאירועים שהתרחשו במאה העשרים ומתרחשים בתחילת המאה ה-21.

הסמינר יבחון את הקולוניאליזם הבריטי באפריקה החל מהמאה ה – 19 ועד לשלהי המאה ה – 20. הקורס יתמקד בהיבטים תאורטיים בהבנת הקולוניאליזם הבריטי לצד התעמקות בקניה אוגנדה וטנזניה המייצגות מופעים שונים של הכיבוש הבריטי.

התרגיל יוקדש לעיון בטכסטים מתוך המסורת המוסלמית הקדומה (חדית') על גווניה: ספרות ה"סירה" (תולדות חיי הנביא), ההיסטוריוגרפיה וההלכה המוסלמית הקדומה. העיון בטכסטים יכלול ניתוח תוכני של מסורות על שלשלת המוסרים שלהן, לצד דיון באופיין של המסורות ודרך גיבושן, מבנה המסורות, מסורות מקבילות, מוסרי המסורות וקובצי מסורות בולטים.
רשימה מפורטת של הטכסטים וביבליוגרפיה נבחרת רלבנטית מופיעים באתר המקוון של הקורס (וירטואל), שילווה את הלימוד בתרגיל.

Tutorial in religious–historiographical texts A

In this tutorial students will be reading texts from the early Islamic tradition (Hadith) and its varieties: the Sira literature (the life of the Prophet), historiography and early Islamic law. The readings will include an analysis of the contents of traditions and their chains of transmitters. Also discussed will be the nature of these traditions and their formation, parallel traditions, and important collections of traditions. A detailed list of the texts and bibliography can be found at the course’s Virtual on-line site.
*** Students in the Islamic Studies track are required to take the “Tutorial in religious–historiographical texts B”. Students in the Arabic Language and Literature track are required to take either “'Tutorial in religious–historiographical texts A” or “Tutorial in religious–historiographical texts B”

התרגיל יוקדש לעיון בטכסטים מתוך המסורת המוסלמית הקדומה (חדית') על גווניה: ספרות ה"סירה" (תולדות חיי הנביא), ההיסטוריוגרפיה וההלכה המוסלמית הקדומה. העיון בטכסטים יכלול ניתוח תוכני של מסורות על שלשלת המוסרים שלהן, לצד דיון באופיין של המסורות ודרך גיבושן, מבנה המסורות, מסורות מקבילות וקובצי מסורות בולטים.
רשימה מפורטת של הטכסטים וביבליוגרפיה נבחרת רלבנטית מופיעים באתר המקוון של הקורס (וירטואל), שילווה את הלימוד בתרגיל.

Tutorial in religious–historiographical Texts B

In this tutorial students will be reading texts from the early Islamic tradition (Hadith) and its varieties: the Sira literature (the life of the Prophet), historiography and early Islamic law. The readings will include an analysis of the contents of traditions and their chains of transmitters. Also discussed will be the nature of these traditions and their formation, parallel traditions, and important collections of traditions. A detailed list of the texts and bibliography can be found at the course’s Virtual on-line site.
*** Students in the Islamic Studies track are required to take the “Tutorial in religious–historiographical texts B”. Students in the Arabic Language and Literature track are required to take either “Tutorial in religious–historiographical texts A” or “Tutorial in religious–historiographical texts B”

בשלהי המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20, הולך ומתפתח במצרים ובמקומות נוספים זרם הגותי רב השפעה- המודרניזם האסלאמי- החותר למציאת מענה אסלאמי לאתגרי המפגש הטעון עם המערב וערכיו.

בקורס נקרא מכתביהם של שניים מההוגים המרכזיים של זרם זה- מחמר עבדה ורשיד רדא (תוך ניסיון לעמוד גם על ההבדלים ביניהם),וכן מאמרי מחקרי אודות מפעלם.נבדוק גם כיצד נתפס מפעלם בראייה מצרית מודרנית.
נדרשת ידיעת ערבית ברמת מתקדמים לפחות(קריאת טקסט בעזרת מילון).

This course will deal with the thought of two prominent Muslim thinkers –Muhammad Abduh and Rashid Rida , who are considered the founders of Islamic Modernism .This important school of thought searched(in the last quarter of the 19 th century and the beginning of the 20th century) for ways to reconcile Islam with the challenges-practical and ideological- posed by the growing western influence.
Good knowledge of Arabic is required.

הקורס דן בסוגיות נבחרות בתולדות החברה הפלסטינית תחת המנדט הבריטי . הדיון יכלול :1. סוגיות חברתיות ( הריבוד החברתי , יחסים בין כפר ועיר והתהליכים המואצים של עיור ומודרניזציה . 2. סוגיות תרבותיות ( מערכת החינוך , התפתחות אמצעי התקשורת ההמוניים והתפתחות היצירה הספרותית ואמנותית) . 3. סוגיות הפוליטיות- זהותיות ( התפתחות המוסדות הפוליטיים , המפלגות והתנועות הרעיוניות השונות והתפתחות נושא הזהות הלאומית ) .

The Palestinian society under the Mandate period : Social , cultural and political Issues

The Course deals with the history of the Palestinian society under the British Mandate I several issues :1. social issues ( social stratification , relations between village and city and process of urbanization and modernization.
2.cultural issues ( education system , the development of mass communication system and the development of the art and literature
3.political and identity issues ( the development of political establishments, the parties and the ideological movements and the development of the national identity .

תקופת הסולטאנות הממלוכית ניחנה בעושר יוצא דופן של מקורות ספרותיים מכל הסוגים – כרוניקות, ספרות ביוגרפית, ספרות דתית על כל גווניה, ספרות של תיאוריה פוליטית, ספרות חצר, עלוני מנהל וספרות מסעות. על ידי עיון בכתבי מחברים מהתקופה הממלוכית נתוודע במהלך הקורס הן ליצירה ספרותית זו והן לסוגיות הפוליטיות והחברתיות המרכזיות של תקופה זו אשר מעסיקות את החוקרים בני זמננו – מוסד העבדות הצבאית, מעמדו של העבד הצבאי, יחסי אדון ועבד, היחסים בין העבדים השיכים לאותו בית, מעמדם של קשרי משפחה וקשרי נישואים בקרב העבדים וחשיבותם של קשרים אלה בפרקטיקות של העברת השלטון (כלומר, מעמדה של השושלתיות בתקופה זו).

Society and Politics: Reading Texts of the Mamluk Sultanate Period

The Mamluk Sultanate Period is known for its remarkable wealth of literary writings – Chronicles, Biographic Literature, Religious writings, Political theory, Court Literature, Administrative manuals, and Travel literature. By reading texts of Mamluk authors we will get acquainted with these writings and with the main political and social issues of the period that modern researches find worth exploring – The institution of military slavery, the status of the military slave, the relationship of the master and slaves, the relationship of the slaves belonging to the same household, the status of family and marital ties among slaves and its importance in political practices of the Mamluk period (Meaningly, the importance of Dynasticism).

רשימת התאריכים של הסמינר
סמסטר א' סמסטר ב'
22.10.2009 25.2.2010
5.11.2009 11.3.2010
19.11.2009 15.4.2010
3.12.2009 29.4.2010
17.12.2009 6.5.2010
31.12.2009 27.5.2010
14.1.2009 10.6.2010

במהלך לימודי התואר הראשון, תלמידים בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה למדו להיות צרכנים ביקורתיים של מחקר היסטורי. במהלך לימודי התואר השני, הם יתחילו להפוך לחוקרים בפני עצמם. הסמינר המחלקתי מציע מבוא מודרך למעבר הזה. במהלך שנת הלימודים, תלמידים יגדירו, ידונו ויתרגלו ביחד את המיומנויות הנדרשות למחקר וכתיבה מוצלחים. המיומנויות כוללות: הגדרת נושא למחקר, סקירת מצב המחקר הקיים, איתור והערכת מקורות, ובניית הצעת מחקר. תלמידים יבדקו ויעריכו את כלי המקצוע הקיימים עבור היסטוריונים של המזרח התיכון – מקורות, שיטות מחקר, עבודות עיון ויעץ, כתבי-עת, וכו' – במטרה להשתמש בהם למחקרים בעצמם. בנוסף, התלמידים יקראו וידונו במחקרי מופת. דרך סדרת תרגילים בכתב, הם גם יעבדו לשפר את יכולת הכתיבה וההבעה, וגם ילמדו לבקר ולערוך את הטקסטים שלהם ושל עמיתיהם.

הציון בסמינר ינתן על סמך הכנת התרגילים בכתב יחד עם ההכנה וההשתתפות השוטפת במפגשי הסמינר במהלך השנה. הנוכחות במפגשים היא חובה.

In their B.A. studies, students in the Department of Middle Eastern and African History learned to be critical consumers of historical research. During their M.A. studies, students will begin the transition to become producers of original research themselves. This seminar offers a guided introduction to this transition. Throughout the year, students will define, discuss and practice the skills necessary for successful original research and writing, practicing and refining what they learned as undergraduates. These skills include the basic stages of constructing a reseach project: defining a topic, examining the state of the field, finding and evaluating source materials, and constructing a proposal for research. Students will examine and evaluate the various “tools of the trade” available to historians of the Middle East – sources, methodologies, reference works, periodical literature, etc. – with an eye to utilizing them in their own research. In addition, students will read together and discuss exemplary research from a wide range of historians. Through a series of assignments, students will also practice writing organized and coherent essays and learn to critique and edit constructively their own writing and that of their peers.

Student performance will be evaluated on the basis of a series of written assignments as well as their ongoing preparation for and participation in class discussions and exercises. Attendance is mandatory.

מה ידעו במזרח התיכון העוסמאני ויודעים כיום על העולם הסובב אותנו? כיצד עולם זה נתפס במונחים גיאוגרפיים ודתיים? מה מקומו של האדם, של המאמין המוסלמי, בעולם שהאל יצר? קורס זה יעסוק בתפר בין חברה, מדע, טכנולוגיה, ואקולוגיה ויברר כמה מן הסוגיות הבאות: ידע ושליטה בו כבסיס לעוצמה חברתית, פוליטית וכלכלית; כיצד תפיסות לגבי העולם מהמערב התקבלו במזרח התיכון; עימות ותלות הדדית בין הלכה דתית לתחומי מדע שונים, ועוד. הדיונים ייקשרו בין שינויים בידע, במדע ובטכנולוגיה לשינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים במזרח התיכון דובר הערבית והתורכית, אך יעלו גם היבטים מוסריים שמעסיקים את החברה הישראלית היום, כמו כל חברה מודרנית. נעסוק בחקר העבר מתווך ניסיון להבין הבנה מלאה יותר כיצד נוצר ההווה המוכר לנו בכל הקשור למדע, לטכנולוגיה ולאיכות הסביבה.

Society, Environment and information in the Middle East
What did people know about the world around them in the Ottoman and modern Middle East? How was the world constructed as a concrete geographical space and an imagined theological one? This course ties together issues pertaining to science, technology, and the environment to understand how Middle Easterners in the last 300 years understood their roles in nature and society, and how these perceptions changed.

מהפכות ומלחמות אזרחים הנן תופעה נפוצה בקורותיו של המזרח התיכון בעידן המודרני. הסמינר מתחקה אחר שורשיהן ומהלכיהן של מרידות ומהפכות באזורנו ובדינאמיקה של מלחמות אזרחים במזרח התיכון. מרד עראבי, המהפכה הכמאליסטית, הפיכות הקצינים במדינות ערב השונות, המהפכה האסלאמית באיראן, האנתפאדה ומלחמות האזרחים בלבנון, תימן ואפגניסתאן – כל אלה ראויים לשמש מקרי מחקר הדורשים אפיון תוך בחינה השוואתית ובמקביל להתפתחויות גיאופוליטיות, אזוריות וגלובליות.

Revolutions and civil wars have become a widespread phenomenon throughout the modern history of the Middle East. This seminar follows the footsteps and dynamics of revolts and revolutions in the region.The Urabi revolt, the Kemalist revolution, military coup d'etas in the Arab fold, the Islamic revolution in Iran, the intifada and civil wars in Lebanon, Yemen and Afghanistan--all these serve as case studies which can be analyzed comparatively in parallell to regional and global developments.

הקורס יעסוק בהתפתחותו של השסע הסוני-שיעי בעיראק ובפולמוס שהיה פועל יוצא של השסע הזה. ננתח טקסטים של פוליטיקאים וחוקרים עיראקים הנמצאים משני צדי המתרס. הטקסטים יהיו מתקופות שונות במאה העשרים ויהיה המשך לקורס שעסק באותו נושא אך בתקופות מוקדמות יותר.

The Sunni-Shi`I rift has gained great momentum in the last part of the 20th century. The course will analyze texts in Arabic representing the two parts of the divide.

הסמינר יישם מתודות ותובנות עדכניות של היסטוריה אינטלקטואלית (intellecutal history) לתולדות המחשבה והרעטוינות של המזרח התיכון הערבי המודרני. דגש מיוחד יושם על התפתחות המחשבה המודרנית המצרית ועל יצרני הרעיונות המרכזיים בחברה המצרית משלהי המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20.

Intellectual History, Intellectuals, and Society and
Culture in Egypt, 1892 - 1952
The MA seminar will apply methods and insights suggested recently by intellectual history to the intellectual evolution of the modern Arab Middle East. The development of Egyptian modern thought and the activities of major luminary intellectuals in Egyptian society from the late 19th century to the mid-20th century are emphasized.

סמינר ארצי על מרכז אסיה

במסגרת הסמינר יציגו חוקרים ותלמידיה תארים מתקדמים מאוניברסיטאות שונות בארץ את מחקריהם האחרונים וידונו במגוון רחב של סוגיות החל מן ההווה, כמו הבעיה האויגורית ושאלת הזהויות, וכלה בעבר ההיסטורי,כמו האימפריות של נוודי הערבה והקולוניאליזם הרוסי. כמו כן, יוקרנו שני סרטים קזאחיים ולאחריהם יתקיים דיון.

National Seminar on Central Asia

In the frame of this seminar scholars and research students form the various Israeli universities will present their current studies on a wide range of topics from the present, like the Uyghur problem and the issue of identity and orientation, to the historical past, like the steppe nomads' empires and Russian colonialism. In addition, two Kazakh films will be screened followed by a discussion.

הסמינר יבחן מושגי יסוד בלימודי הגירה; ידון בשורשים ההיסטוריים של ההגירה המוסלמית במערב; יציג סוגיות חברתיות הקשורות ביחסי הרוב הלא-מוסלמי והמיעוטים המוסלמיים במערב; ויעיין בספרות תיאולוגית ומשפטית ערבית שעניינה זהותם וחובותיהם ההלכתיות של מוסלמים החיים במדינות לא-מוסלמיות

The seminar will examine basic concepts in migration studies; the historical roots of Muslim migration in the West; social issues relating to the relations between Muslim minorities and non-Muslim majorities in the West; and Arab theological and religious-legal scholarship on the identity and duties of Muslims living in non-Muslim countries

א. במרכזו של הקורס תעמוד לדיון ההתנגדות השקטה, המופנמת, הבלתי נראית לעין אך הנוכחת מאד, של החלשים לסוגיהם - עובדים, איכרים, נשים, מיעוטים, בני גזעים הנחשבים נחותים - כנגד השררה וההגמוניה-לא-להם. לאחר מבוא תיאורטי מבוסס על עבודותיו של האנתרופולוג ידוע השם ג'יימס סקוט (Scott), הרואה בתרבות ההתנגדות השקטה לשררה מאבק הכרחי קיומית וזהותית, מודע לחלוטין, יעיל מאד ומכונן תהליכים היסטוריים חשובים, יציג הקורס מספר מקרי ארוע נשיים וגבריים כאחד, הלקוחים מן הנסיון הכפרי הדרום מזרח אסייתי (מלזיה, וויאטנם, בורמה), הנסיון הנשי ההודי והאירני, הנסיון הגזעי והבין-גזעי האפריקני (קונגו, דרום אפריקה), הנסיון האינדיאני והפרולטרי הלטינו-אמריקני (מכסיקו, פרו, האזור האמזוני) והנסיון הרב-תרבותי ישראלי, ויעמידם לעיונם ולביקורתם של הסטודנטים.
ב. חובות הקורס
קריאה שוטפת של חומרי החובה של הקורס וניתוחם הביקורתי; קריאת ספר וניתוחו; בחינה מסכמת.
1. ניתוח ביקורתי של שניים מחומרי הקריאה התיאורטיים של הקורס (הסברים מפורטים בנספח): 10%.
2. ניתוח יצירת ספרות יפה או עיונית רלוונטית: 20%.
3. בחינה מסכמת: 70%.

The course will focus on the quiet, imperceptible but very effective resistance of the weak - farmers, workers, women, ethnic, race and national minorities - to domination and hegemony. After a theoretical introduction based on works of the well known anthropologist James Scott, who saw the culture of the quiet resistance a necessary existential and identical human struggle for social justice, identity and even basic existence, an important historical denominator, the course will present a number of cases, effeminate as well as masculine, taken from East Asia (Malaysia, Vietnam, and Burma); India and Iran; Africa (Congo and South Africa); Latin America (Mexico, Peru and the area the Amazon) and the multicultural case of Israel- placing this corpus on debate and criticism.

הקורס "אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית מול הגלובליזציה" יסקור את דברי הימים של הפריפריה בגלובליזציה הקפיטליסטית ב-500 השנים האחרונות, אך תוך שימת דגש על תקופה שבין סוף שנות ה-80 של המאה שעברה ועד ימינו – בייחוד מאז המהפכות הסינית והקובנית בשנות ה-40 וה-50 ותהליכי השחרור של יבשת אפריקה מהעול הקולוניאלי בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 ועד לתנועות החברתיות המנסות להחליש את הקפיטליזם הגלובלי בעשור האחרון.
מטרת הקורס היא להקנות לתלמידות ולתלמידים ידע בסיסי על העולם השלישי ובניסיונן של מדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית להתמודד עם הגלובליזציה הקפיטליסטית. עוד נלמד על המשותף והמפריד בין המדינות הרבות המרכיבות את האזורים השונים בהבנת הגלובליזציה, אימוץ המדיניות הניאו-ליברלית בסוף שנות ה-80 והתגובות העממיות שקמו בשני העשורים האחרונים. הקורס הסמסטריאלי ישלב ניתוחם של תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים; והקרנת שני סרטים תיעודיים, שאחד מהם טרם הוקרן מסחרית בישראל.

חובות הקורס:
השתתפות: 20%
עבודה - בתיאום עם המרצה: 80%

Asia, Africa & Latin America against the Globalization

The Chinese Revolution in 1949 and the Cuban Revolution in 1959 marks a new era in the Third World modern history. The political context in Latin America evolved again in the 2000s, with the election in several South American countries of left-wing governments. This "pink tide" thus saw the successive elections of Hugo Chבvez in Venezuela (1998), Luiz Inacio Da Silva (Lula) in Brazil (2002), Nestor Kirchner in Argentina (2002), Tabarי Vבzquez (2004) and Jose Mujica in Uruguay (2010), Evo Morales in Bolivia (2005), Rafael Correa in Ecuador (2006), Daniel Ortega in Nicaragua (2007), Fernando Lugo in Paraguay (2008) and Mauricio Funes in El Salvador (2009). Although these leaders vary in their policies and attitude towards both the United States and neo-liberalism, while the state they govern also have different agendas and long-term historic tendencies, which can lead to rivalry and open contempt between themselves, they seem to have agreed on refusing the globalization.

The aim of the course is learn about four main obstacles to globalization in contemporary Third World (Asia, Africa & Latin America): the "left wave" in Latin America, the new international role of China and India in Asia and the place of the social movements in Africa – both in Northern and Southern Africa.

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש, בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את טיעוניה של הפטריארכליה הדתית , החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת נשים המגובה הן ע"י אנשי הדת והן ע"י המימסד הרפואי, ומינויין של נשים לשופטות ולרשמות נישואין, מישרות שהיו שמורות אקסלוסיהית לגברים בלבד. הקורס יתמקד במאבקן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, תורכיה, הרשות הפלסטינית, וכן במאבקן של נשים ערביות ויהודיות אזרחיות מדינת ישראל.
דרישות הקורס ומרכיבי הציון: הציון הסופי בקורס יהיה מורכב מעבודת תרגיל (רשות) אשר ערכה הינו 5% מכלל הציון הסופי. השתתפות אקטיבית בשיעורים ובדיונים המתנהלים בהם שמשקלה בציון הסופי אף הוא 5% ובחינת בית מסכמת שערכה 90% מן הציון.

Feminism beyond the Veil-Can the two Co-exist?
Dr. Mira Tzoreff

The course focuses on the struggle of Muslim Women in both several Arab countries (Egypt, Saudi Arabia, Turkey, and the Palestinian Authority) and among Israeli Arab and Jewish women, as well as in Europe, to improve their life conditions and their legal status as equal citizens.
Their struggle was and remains completely different from that of Western feminists since we are dealing here with religious women who use the religious knowledge they acquired and the unique interpretation they give to the Holy Scriptures as a means to empower themselves in both family and society. Through this knowledge they are able to challenge the patriarchal political religious and social establishment that uses the scriptures to reinforce their own status and, simultaneously, weaken that of women. By giving a voice and a space to these religious and veiled women we will try to deconstruct the binary approach between religion and feminism in the Middle East.

כאשר כבשו המוסלמים את ארץ ישראל מצאו בארץ יישבו יהודי חזק למדי, שהנהגתו בטבריה אף שימשה מרכז לקהילות רבות בתפוצות. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בהיסטוריה היהודית תקופת הגאונים. במסגרת השיעור נלמד את נושאים הבאים: תולדות ההנהגה היהודית בארץ ישראל שבראשה עמדה הישיבה. חידוש היישוב היהודי בירושלים. השפעת היהדות על קדושת ירושלים באסלאם. ההתיישבות הקראית בארץ ישראל. השפעת חילופי השלטון המוסלמי על היישוב היהודי בארץ ישראל. ירידת כוחו של היישוב היהודי ערב הופעת הצלבנים. המקור העיקרי הוא תעודות מהגניזה.

The Jewish Population in Palestine in the First Islamic Period (634-1099)

The Muslim found in Palestine a relatively strong Jewish community. Its leadership-the Yeshiva- was then In Tiberias and served also as a center to many Jewish communities in the Diaspora. The Muslin conquest opened a new period in Jewish History: the Gaonate period. We shall study about the history of the Jewish leadership in Palestine, the renewal of the Jewish community in Jerusalem, the influence of Judaism on the holiness of Jerusalem in Islam, the Karaite settlement in Palestine, how the changing of power in Islam influenced the history of the Jewish population in the country. The main source for information is the Cairo Geniza.

הכיבוש המוסלמי חיסל את האימפריה הפרסית הסאסנית ששלטה בבבל ובפרס. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בבבל תקופת הגאונים בהיסטוריה היהודית. הבולט מבין גאוני בבל היה ללא ספק סעדיה גאון, שבחשיבותו נדון. במסגרת שיעור זה יעלו הנושאים הבאים: תולדות הישיבות, תולדות ראשות הגולה, השפעת התרבות היהודית על האסלאם והשפעת התרבות המוסלמית על היהדות. צמיחת התנועה הקראית בבבל ובפרס.

The Jewish Population in Babylonia from the Muslim Conquest until the Fall of the Abbasid Chaliphate

The Muslim conquest destroyed the Persian Sasanid Empire that had ruled Persia and Babylonia. Under the Persians a very important Jewish center had existed. The Babylonian Talmud is a witness for its importance. The Muslim conquest opened a new area in the Jewish history in Babylonia, the Gaonate period. The most important Gaon was Saadia Gaon, and we shall discuss his importance. In this lesson we shall study the history of the yeshivot, the history of the exilarch, the rivalry between Palestine and Babylonia, the Karaite movement that was created at that time, and the cultural influence of Islam on Judaism.

במהלך הקורס נציב טיפולוגיה היסטורית של העניין היהודי עם המזרח, האמיתי והמדומיין כאחד, החל משלהי המאה ה-18 ועד למאה העשרים. נדון בייצוג של יהודי ארצות האסלאם בסוגות שונות של ספרות השכלה ובהבנייה של זיכרון היסטורי אודות סימביוזה יהודית-ערבית אשר איננה עוד. נתוודע לנוסעים יהודים ומומרים אשר תרו אחר "נדחי ישראל" הפזורים על פני תבל במאה ה-19 כמו גם למאמצים המקבילים של ארגונים פילנתרופיים מיסודם של יהודי מערב אירופה בכיוון זה. נאיר את הזוויות היהודיות של הקולוניאליזם האירופאי המודרני ולבסוף נחתור לשווה ולשונה בינו לבין הציונות.

The Challenge of Orientalism
This course will outline a historical typology of specific but varied Jewish interests in the East, both real and imagined, since e of Orientalismthe age of European Enlightenment. Special attention will be paid to the origins and functions of a historical memory regarding a once but now defunct Arab-Jewish symbiosis. Students will be introduced to a whole host of travelers, emissaries and missionaries to the Jews of the Orient during the 19th and 20th centuries. Various philanthropic concerns and efforts directed towards the latter will also be considered. We will conclude with a comparison of Zionism and modern European colonialism as two different examples of a political as well as cultural orientation that originated in the West but was implemented in the East.

בתקופה המשתרעת בין שתי מלחמת העולם גדל היישוב היהודי בארץ ישראל מ-56,000 נפש ל-450,000 נפש. הגידול המספרי הדרמטי הזה בנוכחות היהודית מלמד על עוצמת השינויים שהתחוללו בארץ ישראל בין 1918 ל-1939. השיעור יעסוק בקווים העיקריים בהתפתחותו של היישוב בפרק הזמן הנדון ובסיבות להפיכתו למוקד פעילותה של התנועה הציונית. במרכז עיוננו יעמדו העימותים הפוליטיים בזירה היישובית והציונית, המשברים הכלכליים והשסעים הרעיוניים-חברתיים. חובות הקורס: קריאת טכסטים ובחינה.

The Yishuv between the Two World Wars
During the Years between WWI and WWII the Jewish settlement in Palestine raised from 56,000 people to 450,000. This dramatic growth in Jewish presence teaches the changes in intensity happened in Palestine between 1918 and 1939. The Course will examine the main lines of the Jewish settlement development during the relevant period and will explore the ways Palestine became the focus of the Zionist movement’s activities. The center of our discussion will be the political debates in the Zionist arena, the economical crises and the ideological-social rifts.

הקורס הינו תרגיל בהיסטוריה השוואתית העוסק בשאלת ההגדרה של מוסד העבדות בתקופות ובתרבויות שונות. הקורס מציע לבחון את התפתחותו של מוסד העבדות בישראל בתקופה העתיקה לצד התפתחויות של מוסדות מקבילים בתקופות שונות החל מהעבדות הרומית דרך מוסדות עבדות בעולם ימי-הביניים וכלה בעבדות באפריקה ובאמריקה בעת החדשה. במרכז התרגיל תעמוד ההשוואה בין המימדים הסינכרוני, הדיאכרוני והאסינכרוני בניתוח היסטורי השוואתי. ההיבטים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של מוסד העבדות, וההשפעות ההדדיות בין התפתחותו של מוסד העבדות בעולם היהודי ובתרבויות שונות יילמדו לאור ניתוחן של תעודות היסטוריות פרטיות וציבוריות מתקופות שונות.
0677206601:

Between Jewish and African slaveries: a comparative study of the institution of slavery

The course explores methods of comparative history in the study of the institution of slavery from Antiquity to Modern Times. The course studies the development of the institution of slavery in the Jewish world in Antiquity while comparing it to developments that the institution of slavery underwent in other cultures from Roman antiquity through the Middle Ages, with references to African and Modern American slaveries. The social, economic and cultural aspects of the institution of slavery will be analyzed through a study of private and public historical documents from different periods in history.

הקורס משמש מבוא ראשוני להכרת ההיסטוריה של מדינת ישראל בעשור הראשון. בקורס יידונו הקשיים והאתגרים שהציב המעבר מדפוסי הארגון והחברה היישוביים אל מוסדות המדינה משזו קמה. כן יוצגו בקורס בעיות היסוד שעמן התמודדו המדינה והחברה והפתרונות לבעיות אלה, כפי שבאו לידי ביטוי במדיניות הממשלה בעשור זה בתחומי העשייה המרכזיים. בקורס תידון אפוא מדיניות הממשלה בתחומי החוץ והביטחון, המשטר והפוליטיקה, העלייה והקליטה, הכלכלה, השיכון וההתיישבות, החינוך והתרבות ויחסי הרוב והמיעוט.
מבחן מסכם

Israel: The first decade
In its first decade, Israel's history was dominated by intense and dramatic events. The 1948 war yielded both an Israeli military victory and a massive and yet unresolved Palestinian refugee problem – security issues were still a major concern long after the war had ended. Mass immigration reshaped the land. Logistical, political, and social challenges had to be met while a new nation was being built. Time and great effort were dedicated to the establishment of state institutions through an ideology called Mamlachtiyut, or statism. This course traces the manifestation of Israel's major security, political and economic struggles in the shaping of Israeli society.

מטרת הקורס להעניק ידע בסיסי בנושאים העוסקים בקשרי השפה והחברה באתיופיה. בקורס זה נכללים בין היתר: סיווג שפות באתיופיה, שפת נשים, שפה של קבוצות מסוימות, אמהרית מעורבת, שמות פרטיים בשפות שונות, וכו'.

דרישות קדם:

Linguistic and Social Space in Ethiopia

Dr. Anbessa Teferra
The aim of the course is to provide basic knowledge with subjects related to language and society in Ethiopia. In this course are included among other things:

מטרת הקורס להעניק ידע בסיסי בנושאים העוסקים בקשרי ההיסטוריה, השפה והתרבות של אתיופיה. בקורס זה נכללים בין היתר: היסטוריה קצרה של אתיופיה, סיווג שפות באתיופיה, קודים תרבותיים,דתות שונות, תרבות חומרית של שבטים שונים, וכו'.

Ethiopia: History, Language, and Culture
Dr. Anbessa Teferra
The aim of the course is to provide basic knowledge with subjects related to history, language, and culture in Ethiopia. In this course are included among other things: a brief history of Ethiopia, classification of Ethiopian languages, cultural codes, various religions, material culture of various ethnic groups, etc.

האמהרית היא לשונה הרשמית של אתיופיה – ולשונם של רוב עולי אתיופיה בישראל. על אף שהאמהרית שומרת עד היום על חלק מן התכונות השמיות המקוריות, היא התרחקה במידה רבה מרוב אחיותיה השמיות, בין השאר בשל השפעת לשונות כוש. במסגרת הקורס יילמדו הפונולוגיה, המורפולוגיה והתחביר ברמה בינונית. כמו כן תשולב בתכנית הקורס קריאת טקסטים פשוטים ובינוניים, וכן תושמענה הקלטות של הלשון המדוברת.

Amharic for Beginners
Dr. Anbessa Teferra
Amharic is the official language of Ethiopia and most Ethiopian Jewish immigrants in Israel. Even though Amharic is the official language and also a language which has preserved some of the original Semitic features, it diverged very much from most sister Semitic languages because of the influence of Cushitic languages. Within the framework of the course the phonology, morphology and syntax of the language will be taught at beginners and intermediate level. Likewise reading of simple and intermediate level texts and listening of recordings in spoken Amharic will also be included.

האמהרית היא לשונה הרשמית של אתיופיה – ולשונם של רוב עולי אתיופיה בישראל. על אף היותה שפה רשמית, השומרת עד היום על חלק מן התכונות השמיות המקוריות, היא התרחקה במידה רבה מרוב אחיותיה השמיות, בין השאר בשל השפעת לשונות כוש. במסגרת הקורס יילמדו הפונולוגיה, המורפולוגיה והתחביר ברמה בינונית. כמו כן תשולב בתכנית הקורס קריאת טקסטים פשוטים ובינוניים, וכן תושמענה הקלטות של הלשון המדוברת.

Amharic for Advanced Students
Dr. Anbessa Teferra
Amharic is the official language of Ethiopia and most Ethiopian Jewish immigrants in Israel. Even though Amharic has preserved some of the original Semitic features, it diverged very much from most sister Semitic languages because of the influence of neighboring Cushitic languages. Within the framework of the course the phonology, morphology and syntax of the language will be taught at an advanced level. Likewise reading of intermediate and advanced level texts and listening of recordings in spoken Amharic will also be included.

מטרות הקורס
הכרת התכונות הגיאוגרפיות, פיסיות ואנושיות, של המרחב המזרח תיכוני. הבנת תהליכים מרכזיים המשפיעים על מהלך התפתחות המרחב.

נושאי לימוד עיקריים
- תחומיו הגיאוגרפיים של המזרח התיכון. תכונות פיסיות והשפעתן על רמת הפיתוח האזורית.
- דרכי השימוש במשאבי הקרקע והמים במרחב. הקשיים בייצור המזון.
- מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים. השלכות גידול האוכלוסין וההטרוגניות הדתית על תפקוד המדינות. תהליכי הגירה תוך ובין מדינתיים.
- יצירת המפה המדינית של האזור. סכסוכי גבול ומאבקם של לאומים.
- מגמות שינוי במרחב המזרח תיכוני. בהדגמה ירדן ומצרים.

מטרת הקורס ותוכנו:
מטרת הקורס היא לדון במודלים עירוניים שונים שהתפתחו לאורך ההיסטוריה של יבשת אפריקה תוך התמקדות בתקופה הקולוניאלית. לא נתעלם מתקופות חפיפה ארוכות בין המודלים העירוניים הללו החל מתקופת ימי הביניים ועד למאפייני העיר העכשווית. אנו נבחן את ההשפעה המכריעה של השלטון הקולוניאלי האירופי – הן הבריטי והן הצרפתי – על המורפולוגיה של העיר באפריקה ונשאל: מה בין ה"בנגלו" לאימפריאליזם? מה בין הדוקטרינה הקולוניאלית לצורה העירונית? מהי הסגרגציה במגורים? כיצד ניתן להגדיר "משכנות עוני"? אלו מודלים/תגובות הוצגו על ידי הצד האפריקאי בנושא זה? הדיון ייערך באופן ביקורתי ומזווית המבט של ההיסטוריה התרבותית. חומר ויזואלי רב (תצלומים היסטוריים ועדכניים, שרטוטים ומפות) ישולב לאורך הקורס, שיערך בצורת הרצאה ושיח בכיתה.

חובות התלמידים:
נוכחות ב 80% מהשיעורים לפחות; קריאת החומר שינתן משיעור לשיעור.
מבחן מסכם בסוף הסמסטר.

הרכב הציון:
ציון המבחן המסכם.

Colonial Urbanism: History and Critique

מטרת הקורס לבחון כיצד האנתרופולוגיה בדרכים שונות היבנתה את יבשת אפריקה ואת תושביה/ תושבותיה כ'אחרים'/'אחרות' ותרמה לתפיסתה של אפריקה כיבשת הומוגנית. במקביל נבחן כיצד המציאויות השונות באפריקה, התהליכים ההסטוריים שעברו ביבשת במאה וחמישים השנים האחרונות חייבו כל דור חדש של אנתרופולוגים/ות (לפעמים בו זמנית אסכולות שונות) לצאת כנגד התיאוריות ושיטות המחקר של קודמיהם/ן ולנסות ולגבש דרכי עבודה אלטרנטיביות.

המעברים הרבים, שעברה אפריקה במאה העשרים ושעדיין מכתיבים, במידה רבה, את מעמדה הבינלאומי, קשורים הן בתהליכים ובאינטרסים גלובאליים והן במקומיים. באופן היסטורי, מעמדה של אפריקה היה כרוך בשינויים אסטרטגיים של מדינות המערב וכך, התנודתיות שחוותה היבשת הייתה ריאקציונית לאירועים, שהתרחשו מחוץ ליבשת. עם סיום הקולוניזציה , חלה ירידה משמעותית בהתעניינות החיצונית באפריקה ובמקרים בהם היא גוברת, הרי שהיא ריאקציונית לתהליכים קונקרטיים מקומיים.

נושאי הקורס יעסקו בתקופת המלחמה הקרה ויחסי אפריקה עם מעצמות העל, הקשר של אפריקה עם המעצמות הקולוניאליות, היחסים עם סין, יפן, קובה, המזרח התיכון האיחוד האירופאי והאו"ם, תור הזהב של יחסי אפריקה -ישראל, אפריקה בתקופת הגלובליזציה, יחסים בין מדינות אפריקה והגורמים ליחסים הנפיצים ביניהן, מעורבות זרה בסכסוכים מקומיים, הדיפלומטיה של הספורט (המונדיאל)

Africa in the International Arena

The numerous transitions Africa experienced during the 20th century, and which still dictate, largely, its international status, was related to global & local interests and affairs. Historically, Africa's position was entangled in strategic changes of the Western World. Thus, the instability of Africa was reactive to external circumstance that took place outside the continent. Following the end of Colonialism, the Western world's involvement in Africa was in deep decline. Today, it resurfaces as reaction to specific local affairs.

The topics of the course include: the Cold War and relations of Africa with the super powers, relations with former colonial powers, ties with China, Japan, Cuba, the Middle East, the European Community and UN, the Golden Era of Africa – Israel relations, Africa and Globalization, Relations between African countries and agents of overcharged situation, External involvement in internal conflicts, the diplomacy of sports (Medial)

קורס זה הוא מסע מרתק בנבכי המציאות הפוליטית, החברתית, האתנית והתרבותית של אפריקה – מציאות מורכבת, ייחודית, מסקרנת ומפתיעה.

ההרצאות, המסודרות בסדר נושאי, ישרטטו כבמשיכת מכחול עבה ותוך התמקדות בתהליכים ובמגמות מרכזיות, את המורכבות בה חיים מליוני אפריקאים ואפריקאיות היום. שאלות העוסקות באמונה ורוטיאולים כמו גם בהגירה ובאלימות ייבחנו מנקודת מבט אפריקניסטית היוצאת נגד תפיסות גזעניות הרואות את האדם השחור ואת תרבותו כמפגרים וכנחותים לעומת אלה של האדם הלבן.

Based on a brief historical analysis, this panoramic course will highlight the major socio-political

issues challenging Africa in our era. Following a thematic order,

each lectures will analyze one major phenomena relevant to the living

experience of millions of African men and women and place it within a wider cultural context.