החוג לספרות לשנת תשע"א

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס, שלא נועד להציג גישה היסטורית של כרונולוגיה של התיאוריות הפמיניסטיות מראשיתן באקדמיה בסוף שנות הששים של המאה העשרים, מציב כנקודת המוצא שלו את הפילוסופיה הפוסטמודרנית ואת התיאוריות הפוסטסטרוקטורליות, תוך דיון בויכוח אודות התאפשרות פמיניזם פוסטסטרוקטורלי והפוליטיות של פוסטמודרניזם. בעיקרו, יעסוק הקורס בייצוגים של נשיות וגבריות והיחסים ביניהן, ובחשיבותם הקריטית של הייצוגים האלה לכינון הסובייקט. דרך סרטים, דימויים בפרסומות, סיפורים וקטעי פילוסופיה ועיתונות ייבחנו הסוגיות המרכזיות בשאלת הייצוג: כיצד נוצרים סטריאוטיפים, מה הפונקציות שלהם וכיצד חלים בהם שינויים; כיצד מוצרי תרבות מייצרים ומאשררים סטריאוטיפיזציה נשית וגברית; ועל אילו שאלות מנסות התיאוריות הפמיניסטיות לענות בהתייחס לייצוגים אלה. בעזרת מאמרים ייבחנו שאלות של היחסים בין החומריות לבין הייצוג; של אופני הקליטה (קריאה) האפשריים של מוצרי תרבות – הגמוניים, מהפכניים וחתרניים; ותיאוריות של כינון סובייקט והתפקיד של טקסטים בתהליך הבלתי נפסק והחוזר שוב ושוב הזה, בדגש על הזהות המגדרית.

חובות הקורס: נוכחות והשתתפות. קריאה שוטפת במהלך הקורס.
בחינות במהלך הקורס: יתקיימו 2-3 בחינות בקיאות והבנה קצרות במיוחד על מאמרים.
חובת סיום הקורס: בחינת כיתה.

This course will focus on concepts, problems, and theories that occupy the most recent, cutting-edge thoughts on gender. As a starting point for this course’s point of view on current feminist theories, issues raised by Postmodern philosophy and Poststructuralist theories such as the centrality of ideology and its contribution to political activism, solidarity, and gender-agency will be discussed. Also in discussion will be issues of subject-constitution and the centrality of “Reading” texts for self-constitution of an ever-changing, never coherent subject. These issues and others will be exemplified through the study of men’s and women’s representations: stereotypical (hegemonic), revolutionary, and subversive, in films, stories, and media. Issues such as representation and matter; the relations between feminist theories and postcolonial and queer theories; and how does stereotype matter will accompany the study of basic notions such as the concepts of “gender,” “otherness,” and “the female secret,” and the understandings of women’s writing, some of the chronology of the rise of feminist theories in philosophy and theory and their relevance today, and contemporary offshoots such as the study of “the body,” of nationality and post-nationality, and of the politics of the gaze and its variety of hierarchical power relations.

מטרת הסמינריון:
זהו קורס המשך ל"מבוא לתורת התרגום". מטרתו להעמיק בנושאים שנידונו בקצרה במסגרת קורס המבוא, להציג בפני הסטודנטים תיאוריות חדשניות ולעורר אותם לחקור את הנושא.

נושאי המחקר:
הקורס יציג בפני הסטודנטים את הנושאים הבאים:
נורמה, ונורמות של תרגום
נורמות מקדימות: סלקציה של הטקסטים לתרגום
עקרונות הבחירה
תרגום ישיר או מתווך
מושג הקבילות והאדקווטיות
נורמות סגנוניות
עיבוד
נורמות בספרות ילדים
נורמות בספרות "שולית" או "זולה"
נורמות אידיאולוגיות:
הוספות, השמטות, מניפולציה, צנזורה
תפיסת המודל והרפרטואר
מהלך הקורס:
חלקו יוקדש להרצאות וחלקו להרצאות של תלמידים בנושאים שייבחרו.
המטלה הסופית של הקורס:
עבודה מסכמת ו/או סמינריונית על אחד מהנושאים שיידונו בקורס.
הקורס אינו מחייב ידיעת צרפתית. הוא יתנהל בעברית ופתוח לתלמידי החוג לצרפתית ולתלמידי חוגים אחרים

Translation Norms

Goals: this seminary is a continuation of the course “Introduction to Translation Studies”. Its goal is to present translation research topics and encourage students to study them.
The topics discussed will be:
Norms, translation norms
Preliminary norms, selection
Principles of selection
Direct or mediated translation
Adequacy and acceptability
Stylistic norms
Adaptation
Norms in children's literature
Norms in peripheral or “cheap” literature
Ideological norms: omissions, additions, conversions, censorship
Models and repertoires
The course will consist of lectures and students' lectures
Final work: seminary paper or referat

The course does not require knowledge of French. It will be held in Hebrew and is open to students from other departments.

המחקר שזכה בשם "פוסט-קולוניאלי" לא פסח גם על התרגום. תיאוריות פוסט-קולוניאליות פתחו בביטול נקודת המבט האירו-צנטרית המופרזת של מחקרי העבר, ועברו למחקר העולם השלישי. קבוצות מיעוט שונות שהצטרפו אליהן דרשו לחקור גם מנקודות מבט שלהן: תרגום פמיניסטי, או תרגום קוויר, למשל. החל מחקר של ההיברידי, בן-התערובת, ותפקידו בתרגום.
נקודות מבט אלה ואחרות ייחקרו בקורס זה, בהקשר לתרבות הצרפתית ולקשריה עם תרבויות/ספרויות אחרות ועם התרבות העברית. אם ישתתפו בו תלמידי תרגום אחרים, ייבדקו גם ספרויות/תרבויות אחרות. הסטודנטים יתבקשו לחקור נקודת ראייה מסוימת ולכתוב עליה עבודת סיכום או סמינר.

Translation in the Postcolonial Era
The era dubbed “Postcononial” had a significant effect on Translation Studies.
Postcolonial theories began by rejecting the Euro-centric attitude of past research, and moved on to study the Third World. Minority groups that joined them demanded recognition of their own point of view: Feminist translation, Queer translation. Research began to focus on the hybrid and his role in translation. These points of view will be among the issues discussed in this course, on the background of French literature and culture and its contacts with other cultures, particularly Hebrew. If other translation students participate, other source cultures may be studied as well. Students will study a certain postcolonial point of view and write a report or a seminary paper based on their research.

This course offers a general introduction to the rewarding world of Shakespeare. We will study six representative plays and a selection of sonnets which best capture in an overview the poetic brilliance, intellectual complexity, theatrical inventiveness, and above all the moving humanity of the mind at work in the 38 plays and the many poems left to posterity under the historically and biographically elusive name of William Shakespeare. Throughout, we will address issues of rhetoric and poetry, themes, genre, and staging, and the emerging patterns of thought and ideas which have made so many of the plays and sonnets perennially relevant ‘in states unborn and accents yet unknown’.

Primary texts: The course will focus on the close textual reading and analysis of a selection of sonnets and six plays representing the various dramatic genres making up the Shakespearean corpus: Henry IV part 1, As You Like It, Hamlet, Macbeth, Measure for Measure, and The Winter’s Tale.

Requirements: There will be a midterm and a final exam.

המאה ה-19 נחשבת ל"תור הזהב" בתולדותיה של הספרות הרוסית. אם בתחילת מסלול התפתחותה המואץ היא ניצבה בצלה של הספרות המערב-אירופית (ובפרט הצרפתית, האנגלית והגרמנית), הרי שעד מהרה היא התנתקה מהשפעתן ורכשה לעצמה קול ייחודי ואיכויות מקוריות, שהפכוה לאחת מהגדולות בעולם.
לספרות הרוסית מקום מיוחד בהתפתחותה הרוחנית של החברה הרוסית ובהתהוותה של הממלכתיות הרוסית. פרסומה של כל יצירה ספרותית גדולה חרגה מעבר לגבולות האירוע האמנותי המצומצם. ליצירות אלו הייתה תהודה תרבותית וחברתית נרחבת, והן עוררו פעמים רבות דיון סוער ואף בלתי-מתפשר לא רק בערכה האמנותי של היצירה, אלא בעיקר בעמדתו המוסרית והחברתית של המחבר. ניתן להבחין כי קלסיקונים של הספרות הרוסית מנסים להשיב באמצעות גיבוריהם על מכלול שאלות היסוד של ההוויה האנושית: מהות החיים ותכליתם, מהות האושר והחירות וזכותו של האדם לזכות בהם, כמו גם שורה של סוגיות נוספות, הנוגעות בין היתר לתחומי האתיקה, הדת והאמנות.
הספרות הרוסית הקלאסית מתחילה ללא ספק בא. ס. פושקין. הלה היה הסופר הרוסי הראשון שהשכיל למזג ביצירתו את שאיפותיו וכמיהותיו של האינדיבידואל עם הבעיות "הגלובליות" הרחבות יותר של זמנו. פושקין העשיר את רוסיה במורשת אסתטית חובקת-עולם, תוך כדי ניסיון ללכוד ביצירתו את איכויותיה הרוחניות של העת העתיקה והרנסאנס, של תקופת ההשכלה והעת החדשה.

ילמדו מתוך יצירתם של א.ס. טורגנייב, פ. מ. דוסטוייבסקי, ל. נ. טולסטוי וא. פ. צ'כוב.

מטרות הקורס:
הואיל ומדובר בקורס מבוא, המטרה העיקרית הינה לחשוף את הסטודנטים למגמות העיקריות של הספרות הרוסית במאה ה-19, לעקוב אחר התפתחות הייחודיות של הריאליזם הרוסי מפושקין ועד צ'כוב, לנתח את הדילמות המוסריות של הסופרים הרוסיים הגדולים ביותר של המאה ה-19 ולברר עד כמה הן אקטואליות כיום. מטרה נוספת של הקורס הינה פיתוח מיומנויות של קריאה אנליטית בטקסטים אצל הסטודנטים, באמצעות עיון ביצירות המוצעות בפניהם.

חלוקת הציון בקורס תעשה לפי: חלוקת הציון בקורס תעשה לפי 20% מטלה 80% ציון במבחן הסופי

Introduction to 19th Century Russian Literature
First Semester
The 19th century is considered the “Golden Age” in Russian literature. While in the early years of the accelerated development of the period, Russian literature was overshadowed by West European literature (particularly French, English, and German literature), Russian literature quickly freed itself of these influences and acquired its own unique voice and distinctive originality, turning it into one of the greatest literatures in the world.
Russian literature holds a unique position in the intellectual development of Russian society and in creating official state-approved Russian culture. The publication of every important literary work took on proportions beyond the limited artistic scope of the event. These works bore comprehensive cultural and social impact, and they often spurred volatile and passionate discussions not only on the artistic value of the work, but mainly on the author’s moral and social stance. Through their heroes, classical Russian authors attempted to respond to a variety of fundamental questions regarding human experience: The meaning of life and its purpose, the nature of happiness and liberty, and man’s integral right to both. Several other issues relating to ethics, religion, and art were also discussed.
Classical Russian literature undoubtedly begins with A. S. Pushkin, the first Russian author to write of the aspirations and yearnings of the individual as well as of the “global” issues of his time. Pushkin enriched Russia with a world-encompassing aesthetic tradition, while attempting to capture the intellectual qualities of the ancient era and the Renaissance, the Age of Enlightenment and the modern period.

Students will study wroks by I. S. Turgenev, F. M. Doestoyevsky, L. N. Tolstoy and A. P. Chekhov.

Course Goals
As an introductory course, the main goal is to expose students to central trends in 19th century Russian literature and to follow the unique development in Russian realism from Pushkin to Chekhov. Students will analyze the moral dilemmas facing the great Russian writers of the 19th century and discuss their relevance today. The course also employs the works studied to teach students critical reading.

Grade distribution: 20% home assignment 80% final exam

1) מיקומו ההיסטורי-גיאוגרפי-ספרותי של בורחס ושל יצירתו. "תופעת בורחס" והשפעתו על ההגות והספרות העולמיים.
2) התובנות העיקריות של בורחס: היקום, ה-"אני", הזמן, האין-סוף, הספרות והבידיון
3) נתוח של מבחר סיפוריו: "הדרום", "החורבות המעגליות", "המוות והמצפן", "גן השבילים המתפצלים", "טלון, אוקבר, אורביס טרטעוס", "האלף".
4) שילוב של מסות, שירים וטקסטים אחרים בנתוח הסיפורים.

JORGE LUIS BORGES: FROM FICTION TO REALITY AND BACK

1) The place of Borges: history, geography, literature. The “Borges phenomenon” and its influence on world thought and literature.
2) His main insights: the universe, the “I”, time, infinity, literature and fiction.
3) Analysis of selected short stories: “The South”, “The Circular Ruins”, “Death and the Compass”, “The Garden of Forking Paths”, “Tlon, Uqbar, Orbis Tertius”, “The Aleph”.
4) Essays, poems and other texts by Borges will be incorporated in the analysis of the stories.

על הקורס ומטרותיו:
הספרות הלטינו-אמריקאית העכשווית התאפיינה עוד מראשית דרכה ביכולתה לשקף את התהליכים התרבותיים, חברתיים, פוליטיים והיסטורים שהתרחשו ביבשת, ובדיאלוג העשיר אותו ניהלה עמם. תהליכי גיבוש הזהות הלאומית, דיכויים של קבוצות מיעוטים אתניות ושל מתנגדי שלטון שונים, המהפכות החברתיות של סוף החמישים והשישים של המאה העשרים, האלימות הפוליטית של שנות השבעים, והטראומה הקולקטיבית בעקבותן זכו לביטוי בסיפורת, שהציבה תמונת ראי ועסקה בנושאים אלו מנקודת מבט הדמיון.

העיסוק בהנצחת הזכרון, בקולו של ה"אחר", בתחושות הפוסט-טראומה ובשכחה הינו חלק מהיחסים המיוחדים, אשר מקיימת הספרות הלטינו-אמריקאית עם הקונטקס הרחב יותר, הסובב אותה. בקורס זה, נעסוק במגוןן יצירות ספרותיות מתורגמות מארגנטינה, מקסיקו, קובה, קולומביה, פרו וברזיל, אשר תתמקדנה בנושא הזכרון, הטראומה והדיכוי, תוך דגש מיוחד על ההקשרים התרבותיים, היסטוריים ופוליטיים המיוחדים ליבשת לטינו-אמריקה.

Memory, Trauma, and Repression in Contemporary Latin American Fiction

Course Methodology:
Since its early stage, contemporary Latin American fiction was characterized by its ability to reflect on the cultural, social, political, and historic processes that occurred in the continent, and by the rich dialogue this literature established with these processes. National identity formation, repression of ethnic minorities and political opponents, the social revolutions at the end of the fifties and during the sixties of the twentieth century, the political violence during the seventies, and the collective trauma as a result of that, received their literary expression within fiction.

To discuss the issue of Memory, the voice of the other, post-traumatic results, and oblivion, is part of the particular relations that exist between the Latin American fiction and the wider historical and cultural context. This course will explore a variety of translated works from Argentina, Mexico, Cuba, Colombia, Peru, and Brazil, which focus on the issues of Memory, Trauma, and Repression, with a special emphasis on the unique cultural, historic, and political context of Latin America.

קורס זה מוקדש לחקר צמיחתו והתפתחותו של הרומן הצרפתי מתקופת הרנסנס ועד למהפכה הצרפתית. דרך קריאתם של רומנים מכוננים וקטעי ביקורת ספרותית תקופתיים (דידרו, רוסו) ועכשוויים (ג'נט, בכטין) ייבחנו מרכיבים סוציו-תרבותיים מחד גיסא והתפתחויות אסטטיות מאידך גיסא המסבירים את המעבר מכתיבה אפית וגנדרנית נוסח ספרות הטרקלינים של מדמואזל דה סקודרי (1607-1701) ליצירת מרחב פיקטיבי אינטימי ופנימי השייך עדיין לדמויות אידיאליות (הנסיכה דה קלב מאת מאדאם דה לפייט) אבל בה בעת משקף את הזיקה לכתיבה ריאליסטית יותר. נקודת המפנה בשדה הבדיוני מתרחשת במאה ה 18 כאשר סופרים כמו פרבו (מנון לסקו, 1731) או דידרו (הנזירה, 1760 ) מקנים מעמד נעלה לדמויות טריוויאליות נטולות חשיבות חברתית בעולם של המשטר הישן. הפיכת העולם הבורגני ודמויות כמו מנון לסקו או סוזן סימונן למקור השראה עבור סופרים שמבקשים לבחון את גורל האינדיבידואל החיי בעולם שאלוהים נעלם ממנו, מובילה לצמיחת הרומן המודרני ולהכרתו כסוגה ספרותית מרכזית בהיסטוריה של הספרות הצרפתית.
במהלך הקורס נקרא וננתח את הרומנים של לה פייט, פרבו ודידרו. נבחן כיצד מחברי הפיקציה הגדולים שכתבו לפני המהפכה הצרפתית הגדירו את עבודתם וכיצד הם התגוננו בפני הביקורת השמרנית הדבקה לפואטיקה הקלאסית ששללה מהרומן את זכותו להכרה ספרותית ממסדית. כמו כן, נחקור את האמצעים הספרותיים המאפיינים את כתיבתם הבדיונית ונעמוד על המשמעויות הגלומות במעבר מכתיבה בגוף שלישי לכתיבה בגוף ראשון. לבסוף, נעמוד על הקשר ההדוק והדינאמי שמחבר בין כתיבה למציאות סוציו תרבותית ייחודית.
נוכחות חובה.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מטרת הקורס לבחון את הזרמים הספרותיים המרכזיים שחצו את המאה ה 19 דרך קריאתם וניתוחם של מבחר רומנים. בפרספקטיבה של היסטורית הספרות, הרומנטיזם, הריאליזם והנטורליזם מתקשרים לסופרים כויקטור הוגו, סטנדל, בלזק, זולה ועוד רבים אחרים. הקרע ההיסטורי שנוצר בין מה שקדם למהפכה ומה שבא אחריה מוצא ביטוי ביצירות בדיוניות רבות. בנוסף תהליכי התיעוש והעיור שמשנים את פני החברה מטביעים את חותמם על אופייה של הספרות, הן מבחינה סוציולוגית (שוק כלכלי של מו"לות, עיתונות, סופרי צללים, וכו') והן מבחינת מהותה ותפיסתה העצמית (הספרות הבדיונית כדוקומנט ? כיצירת אומנות מנותקת ? כספרות מגויסת?). שאלות אלה ינחו את קריאתם של סזר בירוטו מאת בלזק (1837), של המנזר של פרמה מאת סטנדל (1839) וסיפוריו הקצרים של גי דה מופסן.
נקדיש את חלקו השני של הקורס למאה ה 20. משבר התודעה בעקבות מלחמת העולם הראשונה ועידן הספק שמתלווה אליו משפיעים עמוקות על הרומן שחדל להאמין בסגולותיו החברתיות. נקרא וננתח חלקים נבחרים מתוך הרומנים של אלן פורניה, מון הגדול (1913), ג'אן ג'יונו, גבעה (1929), אנדרה מלרו, חיי אנוש (1933), ונבחן באמצעותם כיצד הרומן של המאה ה 20 נוטש את היומרה הריאליסטית ומחליפה בפרויקט אסטטי ומוסרי. בהמשך, התמוססות הזיקה האתית שבאה בעקבות ההתפתחויות ההיסטוריות הטראומטיות של מלחמת העולם השנייה והשואה מוצאת ביטוי בין השאר בפילוסופית האבסורד ובפוסט מודרניזם. במחצית השנייה של המאה ה- 20, הרומן משמש כר פורה להתנסויות ספרותיות מגוונות, חלקן מקוריות וחלקן מוכרות אך מוקצנות שבאות לבטא את אותן תחושות של אובדן, שכול וארעיות קיומית. מתוך פרספקטיבה זו נקרא וננתח חלקים נבחרים מתוך הרומנים הבאים: הדבר מאת אלברט קמי, שדות התהילה מאת ג'אן רוהו (1990) ואת אפשרות של אי מאת מישל הולבק (2005).

נוכחות חובה.
בחינה תינתן בסוף הסמסטר.

חיי היהודים בעיירות מזרח-אירופה שימשו נושא לספרות אוטוביוגרפית, ממואריסטית ובלטריסטית עצומת היקף ביידיש ובעברית. ספרות זו תיעדה את אורחות חייהם ובנתה דימויים וייצוגים מגוונים של העיירה היהודית תוך התייחסות או התעלמות מן המשותף או המיוחד לעיירות השונות ומתהליכי התמורה ששינו את פני העיירה בחלוף הזמנים. בסמינר נדון במיגון של יצירות מספרות הזיכרונות ומן הספרות היפה, שנכתבו מאמצע המאה התשע-עשרה ואילך ומעמידות דיוקנאות קונקרטיים שונים ומגוונים של עיירות ממשיות ובדויות במחוזות השונים של מזרח-אירופה, מפולין-ליטא עד אוקראינה ומגליציה ועד בסרביה. במרכז דיוני הסמינר תעמוד השאלה: מה בין דיוקנה של העיירה כמהות ריאלית-היסטורית, כפי שהיא עולה מן התיעוד ההיסטורי ומספרות הזיכרונות, לבין עיצובה של העיירה כקונסטרוקציה בדיונית מיתולוגית בספרות היפה?

The Eastern European Shtetl: History, Memory and Image

The life of the Jews in the towns and villages of Eastern Europe (known as Shtetlekh) has become an attractive topic for considerable autobiographical, memoir and fictional literature mainly in Hebrew and Yiddish. This corpus of literature documented the unique lifestyle of those towns and shaped various images and representations while confronting or blurring the common or unique elements of each shtetlekh as well as the process of transformation that changed the shtetl’s nature over time. In the seminar we will discuss various excerpts from memoirs as well as belles lettres from the middle of the 19th century, which offer a variety of concrete portraits of realistic and fictional Shtetlekh all over Eastern Europe. The seminar will focus on the question: is there a difference between the realistic shtetl, which emerges from the historical documentation and is depicted in the memoir literature, and the imagined shtetl as shaped in the literature as a fictional and mythological construction?

הקורס מקיף את יסודות תורת הפרוזה מנקודת הראות של תהליכי הקליטה של הקורא. מבחינה תיאורטית הוא מתמודד עם תיאוריות מקובלות בשנים האחרונות בתורת הספרות ובפסיכולוגיה של ההבנה, תוך דגש על "אסכולת תל-אביב". אך הקורס אינו אבסטרקטי: הוא מתקדם תוך הדגמה מסיפורי מופת מן הספרות העברית והכללית, ואגב כך מתכוון גם לפתח את כושר האינטרפרטציה של המשתתפים. בין הנושאים שיידונו: יחסי הגומלין בין טקסט לבין תהליכי ההבנה של הקורא; מילוי פערים; סדר הטקסט כקובע משמעות; המבנה המיוחד של המציאות בסיפורת וקשריה עם הלשון; דרכי המסירה: מבע משולב, נקודת תצפית, המספר והפרספקטיבות שלו; ועוד.

הקורס מורכב משיעור (4 ש"ס) וקבוצות של הדרכה אישית (2 ש"ס).

חובות הקורס: נוכחות; בחינה על החומר התיאורטי; שלוש עבודות-תרגיל בהדרכה אישית (פרט לתלמידים הפטורים מהדרכה אישית); עבודה מסכמת: אינטרפרטציה של סיפור; מבחן אמריקני על קריאה של מבחר נובלות.

קורס-מבוא מקיף זה סוקר וממפה את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו אלה על יוצריה הבולטים והמגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: ראשית הסיפורת – הסאטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי בשיאו; 'דור המעבר' בשלהי המאה התשע-עשרה; הנוסח של מנדלי מוכר ספרים והשפעתו; לידת הסיפורת העברית המודרנית; הסיפורת בין שתי מלחמות העולם; יצירתו של ש"י עגנון; 'דור בארץ' ודור המדינה בסיפורת הישראלית; מניאו-ריאליזם לפוסט-מודרניזם.

דרישות הקורס: בחינת-כיתה בסוף השנה.

This comprehensive course is dedicated to a historical survey of Hebrew narrative fiction written since the beginning of the 19th century to the present day, introducing its prominent writers and major trends. Among Its chapters: The era of enlightenment; beginnings of Hebrew modernism; between the two World Wars; S. Y. Agnon; the 1948 generation and the statehood generation; from Neorealism to Postmodernism.

יצירות מופת בספרות העברית
הקורס יציג קריאה בשורה של יצירות מופת בספרות העברית לדורותיה. כל שיעור ינתן על ידי מרצה אחר/ת ויוקדש ליצירה נבחרת אחת. רשימה מפורטת של המרצים היצירות וחומר הקריאה הנילווה יפורסמו באתר הקורס, ועל לוח המודעות של החוג בסמוך למועד ההרשמה.

A core course for undergraduate literature students, composed of a series of lectures by various lecturers from Tel Aviv university literature department. Each lecturer will present a single outstanding work in modern Hebrew prose, written by a prominent modern Hebrew writer. The works presented will follow a chronological order and will include men and women Hebrew writers. The lectures will rely on a close-reading methodology, and will require prior reading as preparation for the lecture.

הקורס יעסוק בקריאת רומנים ובהתבוננות בהם משתי פרספקטיבות עיקריות: א. הרומן כמסע, כתהליך; ב. הרומן כמגדיר ומשקף מצב תרבותי וחברתי.
מטרת הקריאה ברומנים מרכזיים מתקופות שונות ומיבשות שונות היא כפולה: היכרות עם אבני-דרך בתרבות המערבית, וניסיון לשרטט דרכי התבוננות אפשריות המאירות אבני דרך אלה על המשותף להן והייחודי לכל אחת מהן.

We will read and interpret major novels from two main perspectives: A. The novel as a voyage or a process; B. The novel as defining and reflecting a social and cultural situation.
The purpose of reading these major western novels, written in different periods and continents, is a double one: getting to know prominent milestones in western fiction, and an attempt to outline perspectives which might throw some light on the common denominators and the unique characteristics of these novels.

במרכז הקורס נידונה שיטת השקילה הטוני-סילאבית של השירה העברית המודרנית (בהברה הספרדית והאשכנזית). הלומדים בו מתוודעים אל שורה של מושגי יסוד מתחום הפרוזודיה ורוכשים מיומנות בזיהוי ובהגדרת סכמות חריזה ומשקל.

ד"ר עידית עינת-נוב
מטרתו העיקרית של הקורס היא לימוד שיטת המשקל של השירה העברית המודרנית (המשקל הטוני-סילאבי). כמו כן יידונו בו היבטים נוספים של מרקם הצליל בשירה, כגון הריתמוס, החרוז, סכמות של חריזה, המצלול, החיתוך לשורות והחלוקה לבתים, קיומן של גלישות משורת שיר אחת לבאה אחריה ועוד. מהו משקל, מהם תיפקודי המשקל בשירה, מה בין משקל לריתמוס, והאם יש לצליל ולמשקל משמעות - שאלות אלה יעמדו במוקד הדיונים בקורס. נכיר מאמרי יסוד בחקר התחום ונבדוק את אבחנותיהם התיאורטיות בקריאתם של טקסטים שיריים. מטלת סיום: בחינת כיתה.

Elements of Prosody
The main topic of the course is the Syllabo-Tonic System, which is in use in Modern Hebrew Poetry since the late 19 century. The students will be introduced to basic prosodic concepts, and will acquire skills in recognition and identification of metric and verse structures.

- מטרות הקורס הן (א) הצגה ראשונית של תחומים מרכזיים וטיפוסיים לשיר הקצר ו-(ב) פיתוח מיומנויות פרשניות, תוך דגש על תופעות אופייניות לשיר. התחומים השונים אשר יידונו ויודגמו בשעור ישמשו בסיס לעבודות הדרכה במהלך הקורס ובסיומו.
- דרישות הקורס: עבודות ההדרכה ומבחן סיום (להשלמות מ.א., עבודת סיכום ומבחן סיום).

A 4 hour core-course for undergraduate students, and a supplementary course for graduate students who did not study literature in their undergraduate stage.
The goals are twofold. (1) a basic panorama of central and typical aspects of the lyric; (2) the acquisition of an interpretive proficiency, especially in regard to poetic texts. The various subjects discussed and illustrated in class will be the topics of some working papers.
Undergraduate students are expected to write four papers (three throughout the semester, and a final paper at the end) and a final exam. Graduate students are expected to write the final paper and participate in the final exam.

הקורס יעסוק בהתפתחות התיאוריה של הספרות לאורך המאה העשרים. בסמסטר הראשון נעקוב אחר האסכולות הביקורתיות המרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים כגון פורמליזם רוסי, מרקסיזם, ביקורת פסיכואנליטית,הביקורת החדשה והסטרוקטורליזם. בסמסטר השני נעקוב אחר עליית הביקורת הפוסט-סטרוקטורלית והפוסט-מודרנית ונתמקד בזרמים כגון דקונסטרוקציה, פמיניזם, שיח מיעוטים ופוסט-קולוניאליזם. הקורס יתמקד בסיבות ההיסטוריות לעליית אסכולות ביקורתיות שונות, בזיקות בין אסכולות תיאורטיות וביקורתיות לזרמים ספרותיים בני-הזמן, במושגים המרכזיים העומדים בבסיס החשיבה התיאורטית של כל אסכולה, ובמאבקים בין אסכולות ביקורתיות השונות.
מטלת סיום: בחינת כיתה בסיום כל סמסטר. בתרגילי הקורס יינתנו עבודות במהלך הסמסטר ובסיומו.

לקורס שתי מטרות עיקריות: הכרת היסודות התיאורטיים והפואטיים של הספרות העממית, הסוגות (הז'אנרים) העיקריים שבהם היא מעוצבת ומגמות ראשיות בשיטות מחקרה; ובחלקו השני, הכרת המהלכים העיקריים של סיפור העם העברי מאז ראשיתו בתקופת המקרא ועד לסיפורי העם של עדות ישראל בתקופה המודרנית. במהלך הקורס יוצגו וינותחו טקסטים מרכזיים מתוך הספרות העממית העברית לדורותיה, וביניהם ז'אנרים כמו המיתוס, האגדה, המעשייה, הנובלה, המשל, הפתגם, הבדיחה והחידה. דרישות: קריאה משיעור לשיעור, בחינת סיום

Introduction to Jewish Folk Literature.
The course will be divided into two sections: the theoretical and the historical. In the first one will be presented the basic definitions of folklore and folk-literature and their context within the humanities and social sciences. The major genres (myth, legend, fairytale, fable, novella, proverb, riddle and joke) will be presented, as well as the basic research tools and approaches.
In the second part of the course will be presented the development and characteristics of Jewish folk literature, from the Hebrew Bible, to the modern, Israeli folk literature.

סקירה כללית של תולדות השירה העברית בימי הביניים, קודש וחול, כפי שנתגבשה למן ראשיתה (סביב המאה החמישית) בארץ ישראל, לאחר מכן בארצות המזרח ובספרד, עד סוף תקופת תור הזהב (אמצע מאה 12). בשיעור יידונו סוגי יצירה ליעדים שונים: שירים שנכתבו לבית הכנסת (פיוטים) וכאלה שנועדו להקשרים חברתיים מגוונים (שירי יין, חשק, שבח ועוד). דגש מיוחד יושם על הפעילות במרכז הספרדי בתקופה הנידונה. הלימוד ילווה בקריאה מדגמית של סוגי היצירות העיקריים.
בסוף הקורס: מבחן כיתה.

Introduction to Medieval Hebrew Poetry (part I)

This introductory course surveys the development of Hebrew Medieval poetry from its early beginnings, around the fifth century, until the end of the ‘Golden Age’ of the Spanish school (around mid 12th c.). The study of poetics and literary genres will be illustrated by reading chosen texts, both religious and secular in nature.

בשיעור נמשיך לסקור את תולדות השירה העברית בספרד למן אמצע המאה ה12 ועד לגירוש (סוף המאה ה15). בתקופה זו עיקר הפעילות הספרותית מתבצעת בצפון ספרד ובדרומה של צרפת. נקרא יצירות מגוונות מתחומי השירה והספורת המחורזת (בדגמים של המקאמה), סוגים אשר התפתחו באקלים תרבותי שונה ממה שהכרנו בתקופה תור הזהב, בדרום ספרד. במהלך הקורס נפנה מבט גם אל היצירה השירית שנכתבת במרכזים אחרים, כגון ארצות המזרח ואיטליה.

Introduction to Medieval Hebrew Poetry (part II)

This introductory course continues the survey of part I, following the literary developments in Northern Spain and South of France from mid 12th century up to the expulsion from Spain (end of 15th c.) The study of poetics and literary genres will be illustrated by reading chosen texts, mostly of secular in nature.

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה, הסטרוקטורליסטים והפוסט-סטרוקטורליסטים.

Theory and Criticism of Literature and Culture
This is an introductory course which presents various fields of thought and criticism in the 19th and the 20th century. The tour starts with Hegel and ends with Deleuze and Negri.

בעיות יסוד בתורת הספרות: מבט מפרספקטיבה קוגניטיבית.

מטרתו העיקרית של הקורס היא לדון בבעיות יסוד שונות המעסיקות את תורת הספרות באמצעות קישורן למסגרות תיאורטיות שונות במדעים הקוגניטיביים.

הקורס יעסוק בעיקר בסוגיות הבאות:
- מהם המדעים הקוגניטיביים ומהו מעמדה של תורת הספרות במסגרתם.
- השימוש הפואטי והלא פואטי בשפה: מבט מפרספקטיבה של המדעים הקוגניטיביים.
- לשון השירה - מבט מפרספקטיבה קוגניטיבית.
- הטקסט הסיפורי הקצר - והכשירות הסיפורית.

חובות הקורס
1. במהלך הקורס יקראו הסטודנטים כ-9-8 מאמרים, אותם יוכלו למצוא בספריה המרכזית בתיק הקורס.
2. בסיום הקורס תתקיים בחינה.

Basic issues in literary theory: a cognitive perspective
The main goal of the course is to discuss several fundamental issues in literary theory by relating them to theories in the cognitive sciences. In particular, the course will address the following two fundamental issues:
1. The way poetic language conform and interfere with regular cognitive processes
2. Text processing and the short narrative text.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------

הקורס יתרכז ברנסאנס האיטלקי והצרפתי, ובהיווצרותו של "האדם הרנסאנסי" כפי שהוא משתקף בז'אנרים החדשים של התקופה: ראשיתו של הרומן בטקסטים כמו דקאמרון של בוקאצ'ו והפטמרון של מרגריט דה נוואר; ראשיתה של האוטוביוגרפיה; והז'אנר הייחודי לרנסאנס – ספרי ההדרכה, כמו הנסיך של מקיאוולי וספר החצרוני של קסטיליונה.

Renaissance Prose – Western World Masterpieces, Part 2

Reading prose texts from the Renaissance (French and Italian), the course will focus on the identities newly created in the changing world. Through analyzing the new genres of the novel, the instruction book, and the autobiography in their special form of the time, issues such as the influence of the flourishing capitalism, the struggle between gentry and bourgeoisie, and the melancholy following the rise of Man will appear as elements in texts such as The Decameron, The Prince, The Heptameron, The Book of the Courtier, and Lassario of Tormes.

הקורס יעסוק בהתהוותה של מפת תיאטרון וגיבוש קנון של תיאטרון בהקשר חברתי ותרבותי. נדון בגורמי ההשפעה והתהליכים המעורבים הן ביצירת מפת תיאטרון והן בהתגבשותו של קנון. מקרה המבחן בו יתמקד הקורס הוא התיאטרון הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה: החידושים שהציעו מגמות תיאטרוניות שונות, כמו דרמה חברתית וגישות עדכניות של שייקספיר, שבאו לידי ביטוי במדיניות הלהקות שהוקמו ופעלו בלונדון בשנות החמישים והשישים וביצירותיהם של מחזאים מרכזיים. נבחן מספר מחזות של מחזאים מרכזיים בהקשר של השינויים שחלו בבריטניה בשנות החמישים והשישים בזירה התרבותית בכלל ובשדה התיאטרון בפרט.

Theatre: Between History and Poetics:

The course deals with the forming of theatrical map and canon within a social and cultural context. We will discuss the factors affecting, and processes involved in the emergence of both theatrical map and canon. The course will focus on the test case of postwar British theatre: innovative theatrical directions manifested in the policies of theatre companies founded and working in the 1950s and 1960s, and in the dramas of major playwrights. In addition we will examine a number of plays of major dramatists in the context of the changes taking place in Britain through the 1950s and 1960s in the cultural arena and in the theatrical field

הקיבוץ מראשיתו הוגדר ונתפס כמרחב שבו התגלמה הישראליות החדשה בצורתה האולטימטיבית. הוא נוצר לא רק כממשות אלא גם כסמל של היווצרות הלאומיות הישראלית החדשה. ככזה יש לקיבוץ ולקהילה הקיבוצית מקום מרכזי בספרות העברית שהטקסטים שלה היו ועודם טקסטים מכונני לאומיות. הקורס ידון באופן שבו התהוו האתוסים הלאומיים והסוביקטיביות הלאומית באמצעותם של הטקסטים הספרותיים של הקיבוץ, ובעיקר בתפקידם של טקסטים אלה, מראשית היווצרותם בעשורים הראשונים של המאה העשרים ועד היום, כאתר של בחינה, הטלת ספק ויצירת שינוי בהבניות האידיאולוגיות הישראליות.

Ever since the kibbutz’s earliest appearance on the ideological horizon of Zionism in the first decades of the 20th century, kibbutz ideology and practices became the focus of attention in the works of prominent Hebrew writers. Within the context of Hebrew literature’s major concern with the initiation and growth of modern Jewish national revival, these works accompanied the formation of the idea of communal life in the land of Israel, observed its initial practical applications and testified to its growing role in the Israeli nation-building process. Fulfilling its function as a medium through which criticism and doubt may be raised and reflected upon, and the hegemonic order questioned, literature also gave voice to some problematic aspects of this revolutionary ideology and explored its limits. The course explores the phenomenon of kibbutz representation in Hebrew prose fiction as “national texts,” which participate in the formation of a new Jewish (male) subjectivity, and as a medium through which a subversion of this subjectivity eventually takes place.

הקורס ידון בייצוגיה הספרותיים של פוזיציית הנוודות והפזורה כעמדה קיומית נבחרת, כהשקפה מערערת על נורמות תרבותיות, פוליטיות וחברתיות וכנקודת מוצא ליצירה האמנותית. הדיון יתבסס על המשגות תיאורטיות שונות של מצבי נוודות פזורה. בהקשר היהודי-ישראלי הספציפי יידונו טקסטים ספרותיים המציעים להגדיר את הקיום היהודי כקיום "גלותי" (דיאספוריסטי), המתאפשר רק מחוץ לטריטוריה קבועה ובלעדית. הקורס יכלול קריאה בטקסטים מאת שלום עליכם, ברנר, עגנון, עוז, יהושע, אפלפלד, הנרי ג'יימס, נאבוקוב, זבאלד ואחרים.

The course will discuss literary presentations of diasporic and nomadic states as a preferred existential strategy, undermining cultural, political and social norms, and as a starting point for artistic creativity. Specifically within a Jewish context, the course will present literary works which offer diasporism as the core unique element of “Jewishness”. Required reading will include works of Hebrew writers such as Y.H. Brenner, S.Y Agnon, A. Oz, A. Appelfeld, and translated works by Shalom Aleichem, H. James, V. Nabokov, W.G. Sebald and others.

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן את ההיבטים השונים של יחסי ספרות ואתיקה במגוון יצירות ספרות.
דרישות הקורס: עבודת סיום

The course discusses the complex relationships between literature and ethics, as they appear in philosophical thought and in literary theory: from Plato rejection of poetry through diverse 20th century approaches to the (im)morality of the poetic discourse. We read texts by Martha Nussbaum, Alasdair MacIntyre, Emmanuel Levinas, Derek Attridge, Carol Gilligan, Wayne Booth, Jacque Derrida and others. The theoretical reading is accompanied by discussion of several literary works.

בשנות הארבעים של המאה העשרים חלה תפנית בדרכה של שירת הילדים העברית. הזהות הסוציולוגית של כותביה השתנתה, ועמה חדרו אל עולמם הפואטי של השירים נושאים וגישות חדשות, מבית המדרש של הפסיכולוגיה ההתפתחותית. שירת הילדים, שנודע לה עד כה תפקיד דידקטי ופדגוגי ראשון במעלה, החלה בשעה זו להתלבט בין דידקטיות לפסיכולוגיזם. במהלך הקורס נתחקה אחר עקבותיהם של הלבטים הללו ונבדוק את השפעתם על תפיסת הילד המיוצגת בשירים השונים. לצירוף "לבטי זהות" נודעת אפוא משמעות כפולה: זוהי תמה הנידונה ביצירות השיריות, המבקשות אג'נדה פואטית לכידה אך מתקשות לאתרה.

During the Forties, a change occurred relating to Hebrew Children poetry. The Sociological identity of the writers had changed, and with it came new subjects and approaches from the ideas of the Developmental Psychology, into the poetic world of the lyrics. During the course we will follow the indecisions that characterize those lyrics and we will check their influence upon the "Child Perception" that is being presented in different lyrics.

תיאורי מרחבים מופלאים, מחוזות קסם וארצות לא נודעות מהווים חלק חשוב בסיפורת
העממית של קבוצות שונות ובתקופות שונות. בקורס זה נבחן את מאפייניהם של
מרחבים מופלאים בסיפור העם העברי, מתקופת המקרא, עבור בתקופת חז"ל וימי
הביניים ועד לראשית העת החדשה. באמצעות סיפורי נוסעים, דיווחים על עולם האמת,
רשמים מן הארצות שמעבר לנהר הסמבטיון או מארצותיהם של השדים נעמוד על תפקידם של תיאורי המרחב בעיצוב התודעה של הקבוצה המספרת, נבחן את הדומה והשונה בתודעת המרחב של תרבויות יהודיות ממזרח וממערב ובין תרבויות מיעוט יהודיות לתרבויות הרוב. חלק מן הקורס יוקדש לדיון בתיאוריות מודרניות ופוסט-מודרניות של מרחב והרלוונטיות שלהן לניתוחי הסיפורת העממית.

Marvelous spaces, magical places and unknown countries are an important part of the folk literature of different groups and communities. In this course, we shall examine the characteristics of marvelous spaces in the Hebrew folktale, since Biblical times, through Rabbinical and Medieval to the beginning of the Modern era. We shall read in travelers’ stories, reports about the Otherworld and other counties – those located beyond the river of Sambation, or those ruled by demons. We shall try to understand the functions of these spaces’ descriptions as part of the narrating-community’s mentality, by comparing Jewish eastern and western space concepts and those of the Jewish minority to those of majority groups. Part of the course is dedicated to discussions in Modern and Post-Modern space-theories and their relevance in interpreting Folk Literature.

נרטיבים סאדו-מזוכיסטיים ליוו את הספרות העברית המודרנית למן תחילתה, והפכו, בספרות מפנה המאה, ובהשראת סיפור יוסף ואשת פוטיפר התנ"כי, לאחת המטפורות המרכזיות ליחסי יהודים- גויים.
עם המעבר לארץ ישראל, הוסיפו מערכות יחסים סאדו-מזוכיסטיות להעסיק את הספרות העברית, אך לבשו פנים אחרות, בהתאם לשינויים שהתחוללו בנורמות הלאומיות, המגדריות והז'אנריות שעיצבו אותה.
קורס זה מציע מסע בעקבות הנרטיב הסאדו-מזוכיסטי בספרות העברית לתולדותיה, מתוך ניסיון לבחון את התמורות שחלו בו, מפרספקטיבה היסטורית-תרבותית, מגדרית ופסיכואנליטית. לאורך הקורס נקרא יצירות משל מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, א.נ גנסין, דוד פוגל, ש"י עגנון, עמוס עוז, עמליה כהנא-כרמון וצרויה שלו, ונעיין בתרגומים לעברית של יצירות מאת י.ל פרץ ובשביס זינגר, לצד קריאה בטקסטים תיאורטיים משל פרויד, דלז, ג'סיקה בנג'מין ואחרים.

The Lady and the Peddler? Sadomasochism in Hebrew literature
Sadomasochistic narratives have been a part of the Modern Hebrew Literature since its formative years. At the turn of the 20th century, these narratives have become, in the works of writers such as M.Y. Berditchevski, U. N. Gnessin and others, a central metaphor for the "Jews vs. 'Goyim' " relationship.
Israeli literature has followed through in portraying sadomasochistic narratives, although these narratives have gone through generic, ideological and gender change of norms.
The course will examine the sadomasochistic narrative in Hebrew literature, at different stages of its evolution.
Throughout the course, we will read works by Berditchevski, Gnessin, David Fogel, S.Y Agnon, Amos Oz, Amalia Kahana-Carmon, and Zruya Shalev, along with critical works by Freud, Deleuse, Jessica Benjamin and others.

. הקורס יעסוק בסיפורת הלטינו-אמריקאית שהופיעה בזירה הספרותית לאחר ה"בוּם" (BOOM) – אותו זרם מרכזי ששלט בשנות השישים של המאה ה-20 בספרות של היבשת. נלמד רומנים שהוגדרו כציוני דרך מרכזיים בנוף הספרותי הלטינו-אמריקאית בפרט ובספרות האוניברסאלית בכלל בשלושים השנים האחרונות. יושם דגש מיוחד על האסטרטגיות והתחבולות הנרטיביות והאסתטיות הבולטות ברומנים אלו, כגון השימוש ב"פרודיה" ביצירתו של גרסיה מרקס וב"תרבות ההמונים" ביצירותיהם של מנואל פואיג ו-וארגס יוסה. החלק האחרון של הקורס יוקדש ליצירותיו של אחד הסופרים הבולטים בימינו, הצ'יליאני רוברטו בולניו.

The course focuses on the Latin-American narrative that followed the acclaimed “Boom” of the 1960’s. During the seminar, we will read and discuss a number of key novels that turned out to be landmarks, both locally within the Latin-American literary scene and internationally, in the last three decades. Special emphasis will be put on the narrative and aesthetic strategies that characterize these texts, such as the use of “parody” by Garcםa Mבrquez and “mass-culture features” by Manuel Puig and Vargas Llosa. The closing part of the course will be devoted to the work of one of the most remarkable authors of our time, Roberto Bolaסo.

הקורס עוסק ב"אימהות המייסדות" של הפרוזה הנשית הישראלית: יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון ורחל איתן. לאורך הקורס, נעסוק בהקשרים ההיסטוריים, הספרותיים והתרבותיים אשר מתוכם צמחה יצירתן של כל אחת משלוש הסופרות, ונתרכז ביחסים המורכבים והמשבריים שכל אחת מהן ניהלה עם קאנון הספרות העברית מחד ועם הסופרים בני דורן, מאידך. כמו כן נדון בהשפעתן על הספרות הישראלית בכלל, ובפרט על ה"בום" הגדול בספרות הנשים בשנות השמונים והתשעים.

The Rise of Israeli Women's Prose
The course deals with the women "founders" of Israeli prose: Yehudit Hendel, Amalia Kahana-Carmon and Rachel Eytan.
Throughout the course, we will discuss the historical background as well as the poetic and cultural backgrounds from which each of them has emerged. We will focus on the complex relationship that each writer has lead with her contemporaries as well as with the Hebrew Canon. We will also examine the three writer's influence on Israeli literature in general and on Israeli women's prose in the 80's and 90's in particular.

רחל בלובשטיין, אסתר ראב ויוכבד בת-מרים היו המשוררות הראשונות שהופיעו במרחב השירה העברית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, והופעתן שינתה ללא היכר את פניה של השירה העברית, הנכיחה בה לראשונה קולות של נשים והניחה את היסודות להתפתחותה של מסורת מגוונת ורציפה של שירה לירית עברית הנכתבת על-ידי נשים. השמעת הקול הנשי במרחב הפטריארכאלי של הספרות העברית לוותה בקשיים פנימיים, התחבטויות ופתרונות מגדריים ופואטיים, הניכרים בשירים עצמם. בחלקו הראשון של הקורס נציג את הדרמה של הופעת שירת הנשים בעברית על רקע המציאות ההיסטורית-לאומית, המגדרית והתרבותית בת הזמן. בהמשכו נתחקה אחר הדיאלוג שכל אחת משלוש המשוררות מקיימת עם עצמה ועם קוריאה, דרך השירים, בסוגיות של זהות מגדרית, ונבחן את התפיסות השונות שלהן ביחס לקשר בין כתיבה לנשיות ואת הפואטיקות השונות שכל אחת מהן גיבשה מתוך פרספקטיבה מגדרית ופסיכואנליטית.

הקורס יעסוק הן בקריאה של יצירות פרוזה פוסטמודרניות והן בקריאת תיאוריות של פוסטמודרניזם. ננסה לראות את הקשרים בין התיאוריה לפרקטיקה, את הקשרים והפערים בין מודרניזם לפוסטמודרניזם, ולעמוד על מידת היכולת שלנו, מהנקודה בה אנו מצויים, לשרטט את קווי המתאר של הזרם המדובר.

The course will deal with postmodernist prose fiction as well as theory. We'll try to describe the connections and discrepancies between theory and practice, Modernism and Postmodernism. We'll try to see to what an extent we can, at the present moment, characterize that which is called "postmodernism".

במאה העשרים מופיעה דמות אם חדשה בספרות העברית: כדמות, כמושג, כזיכרון וכערגה. האמהות מגיעות לספרות בראש ובראשונה באמצעות כתיבתם של בנים אוהבים, המבכים את אמהותיהם ומתגעגעים אליהן. ההתרפקות על דמויותיהן של האמהות נתפשת היום כנושא לגיטימי, וכמעט מובן מאליו, אפילו בנאלי. מפתיע אפוא לגלות שהצער על הפרידה מן האם והגעגועים אליה נעדרים מהשיח הספרותי של הדורות הקודמים. מניין הגיעו האמהות הללו לספרות העברית? הקורס יבקש לבחון את דמותה של האם כפי שהיא עולה משירתם של הבנים ולעמוד על מקורותיה התרבותיים. כמו כן נבדוק מדוע ובאיזה אופן מעצבת שירת הנשים יחס שונה בתכלית לדמותן של האמהות.
הרקע התיאורטי לקורס יתבסס על תיאוריה פסיכואנליטית ופמיניסטית. כמו כן נקרא טקסטים מאת ז'ק דרידה ורולן בארת' ושירים מאת פאול צלאן, ברטולד ברכט, אלן גינצברג, אברהם סוצקבר, ח"ן ביאליק, אצ"ג, אבות ישורון, לאה גולדברג, פנחס שדה, יונה וולך, אפרת מישורי, יצחק לאור ואחרים

The Mother in Hebrew Poetry
The course will review representations of motherhood in 20th century literature, particularly as depicted in 20th century Hebrew poetry.
We shall read texts including Derrida, Barthes, Celan, Ginsburg, Suscover, Uri Zvi-Greenberg, Yeshurun, Lasker-Schiller, Goldberg, Sadeh, Wollach, Mishori, Laor and others and discuss the Mother's characteristics, roles and social status through the eyes of her sons and daughters, the writers.

שנות הששים מסמנות בתולדות הסיפורת הישראלית תקופת מעבר מכתיבתם של סופרי "דור תש"ח" לכתיבת סופרי "דור המדינה" השונה הן מבחינה ספרותית-סגנונית, נראטיבית, והן מבחינה אידיאולוגית ואופי היחסים בין הסופר לבין קהל הנמענים שלו. בשנות הששים קם דור יוצרים חדש שנותן את הטון המרכזי בספרות הישראלית עד לימינו אלה: עוז, יהושע, קנז, אפלפלד, כהנא-כרמון, קניוק, בלס, אלמוג ואחרים. מטרתו של הקורס לעקוב הן אחר קוי הדמיון הדוריים המשותפים ליוצרים אלה והן אחר קוי הייחוד של כל יוצר בפני עצמו, וזאת על פי הסיפורים המוקדמים שכל אחד מהם כתב. כיצד התמודדה הביקורת הספרותית עם יצירתם של אותם סופרים? כיצד הם ראו את עצמם על רקע הספרות הישראלית הקודמת? כיצד מייצגים סיפוריהם את השתנות הנורמות הספרותיות והתמורות שעברה הזהות הישראלית בעשור זה?
חובות הקורס: נוכחות, קריאה משבוע לשבוע של חומר מחקרי וסיפורים, עבודת סיכום.

השאלות המרכזיות שידונו במהלך הקורס הן:
- מהו "אוריינטליזם" ואילו סטריוטיפים הוא יוצר ביחס לערבים? מתי נוצר הסטריוטיפ ביחס לערבים בסיפורת העברית? האם בתקופת הישוב היו סטריוטיפים שונים ומתחרים?
- מה השינוי שעברו סטריוטיפים אלה עם המעבר מישוב למדינה? האם הסיפורת של מלחמת העצמאות היא המשך של סיפורת תקופת הישוב?
- באיזו מידה הכשירו סופרי דור המדינה את שינוי ייצוג הערבי והכרה בזהותו הפלסטינית? מה הקשר בין עמדות אידיאולוגיות לבין נורמות ספרותיות?
- מה התמורה שעברה הזהות הפלסטינית בשנות השמונים והתשעים (מלחמת לבנון והאינתיפאדה) כפי שהיא באה לידי ביטוי בסיפורת?
- האם ייצוגם של ערבים בסיפורת שנכתבה על ידי ערבים הציעה סטריוטיפ שונה? כנ"ל ביחס לסיפורת שנכתבה בידי סופרים מזרחים.
חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה של סיפורת וטקסטים מחקריים, עבודת סיכום.

From Arabs to Palestinians: Orientalism in Hebrew Literature -
This course focuses on the representation of Palestinians in Hebrew and Israeli fiction. It regards the Orientalistic narrative which was dominant in Hebrew fiction and the ongoing shifts and changes this narrative underwent till the present.

הקורס יעסוק בקריאה לעומק של יצירותיה של טוני מוריסון, תוך ניסיון להדגיש את קשרי הגומלין שביניהן. הקריאה ביצירות תכוון לא רק לאינטרפרטציה שלהן, אלא גם לניסיון לתאר את טביעת האצבע הייחודית של היוצרת, העדפותיה במישורים השונים של הטקסט, והקשר האפשרי בין העדפות אלה.

Toni Morrison: A Monograph
The course will consist of reading and interpreting Morrison's work, while putting an emphasis on the interrelations between the different novels. Reading the novels will aim not merely at an interpretation, but rather at a description of the writer's unique finger-print: her preferences in the various levels of the texts, and the possible connections between these different preferences.

עם דעיכתה של המפלגה הקומוניסטית בשלהי שנות השישים נעלם גם הכסף מכיסיה של השירה העברית. הביקורת המעמדית נדחקה לשוליים לטובת ביקורת לאומית והפואטיקה הופיעה כתחום שמשוחרר משאלות סוציו-אקונומיות כגון מחיר העגבניות בשוק ומי גידלן. בה בעת חלה ירידה תלולה במעמדה ובתפקידה החברתי של השירה – כך למשל נעלמו ספרי השירה ממדפי החנויות ומשוררים נדרשו להשקיע כסף בפרסום שיריהם.
הקורס מבקש לבחון מזוויות תיאורטיות והיסטוריות את קשרי הגומלין בין פואטיקה לכלכלה בשירה העברית. לאורך הדיון נעסוק בסוגיות כגון: הלגיטימיות של כתיבה על כסף, המיתוס של המשורר העני, כתיבה רזה מול כתיבה בזבזנית ונסייר בין משעולי אחת החנויות של הרשת "צומת ספרים". בין המשוררים בהם נעסוק: ח"נ ביאליק, אלכסנדר פן, נתן אלתרמן, יונה וולך, דליה רביקוביץ, מקסים גילן, חזי לסקלי, אהרון שבתאי, יצחק לאור ויעקב ביטון. קריאת השירים תעשה ברובה מהכיוון הפסיכו-מרקסיסטי המבקש למצוא התאמה בין המבנה הכלכלי של החברה למבנה הפסיכולוגי של היחיד. נקרא את פרויד, מארקס, אלתוסר, ז'יז'ק ובורדייה ולא נקנה את ספריהם.

Hypertext and Hypermarket: The Age of Capitalism in Hebrew Poetry

The course will review the question of Capitalism in Hebrew poetry through works by Hayyim Nahman Bialik, Alexander Penn, Dhalia Ravikovitch and Yona Wallach, and will inquire from numerous theoretical perspectives about the relationship between money and psychology in Israeli society.

"כמדומה לי, שאם היה הירח קורא איזו שירים בשפתנו מן הזמן האחרון, היה אומר על כותביהם בלי ספק: 'האנשים האלה משוררים וכסילים גם יחד, ובלעדי זאת – מתחפשים לאוהבים'" (מ"ל ליליינבלום, דברי זמר, תרנ"ח). על-פי משה לייב ליליינבלום, האהבה "הרומנטית" היא צורת התנהגות נרכשת, חיקוי מטופש של מנהגי הנוצרים, ועל כן סערת הרגשות שהיא מעוררת לא רק שהינה זרה לחיים היהודיים אלא אינה נושא ספרותי לגיטימי. אי הנחת של לילנבלום משקפת את הדילמות הקשות שהיו מנת סופרים ומשוררים רבים סביב מפנה המאה ה-19 שעסקו בנושא מסוכן ומסעיר: חיי נישואין המבוססים על אהבה רומנטית. החברה המסורתית שדגלה בנישואי שידוכין המבוססים על קריטריונים של ייחוס, תלמוד תורה וכדאיות כלכלית הקצתה מקום שולי לרגשות בני הזוג, אך לקראת סוף המאה ה-19, גוברת והולכת נוכחות שיח האהבה בספרות העברית כסוגיה מוסרית וכתופעה חברתית. הקורס יעסוק במאמצי הניסוח של האהבה התקינה בספרות העברית החדשה ויבחן את הקשרים בינה לבין מגדר, לאומיות וכלכלה. נעסוק בטקסי החיזור ובמופעי הנשיקה בספרות העברית, נבחן את הקשר בין אהבה ארוטית לאהבת המולדת ונתמקד בקשר בין הרומן כסוגה ספרותית לבין הרומן כסימנה של הסוגה הרומנטית. בן היצירות שידונו בקורס: "הרומן הראשון שלי" מאת שלום עליכם, "הרופא וגרושתו" מאת ש"י עגנון, "נוכח הים" מאת דוד פוגל, שירת יל"ג ושירת ביאליק.

The complexity in which Romantic Love is treated in Hebrew literature enables the viewing of ideological, social and poetical questions from a new perspective. The course will review the relationship between mutual love and sexuality, morality and nationality through works by Bialik, Agnon and Vogel.

השיעור עוסק בשאלת הייצוג של הגוף בספרות ודן בהשתמעויות תיאולוגיות, פואטיות ופסיכואנליטיות של גופי-פצע וגופי-כאב. "קורפוס" הוא גוף-כתב, כלומר האופן בו גופים מועתקים אל טקסטורות של כתיבה – פרגמנטים, אנקדוטות, סצנות וקטעי סיפורים. קורפוס הוא אתגר של ייצוג, הופעתו כרוכה בקטיעות, הזרות ועיוותים במרחב של הטקסט. בה בעת הדיון בקורפוס מסמן דרך נוספת לקריאה בהיסטוריה של הספרות, מאז הטרגדיה היוונית, הסיפור המקראי והברית החדשה, דרך דנטה ושייקספיר, עד קלייסט, ואגנר וקפקא. "דוגמאות" אלו ואחרות ישולבו בשיעור זה המוקדש בעיקר לקריאות צמודות של הטקסט הספרותי. לצד קריאות אלה נציע קריאות תיאורטיות קטנות המבוססות על לסינג, אאורבך, פרויד, ננסי ואחרים.

The course deals with representations of bodies in literature and explores the poetical, theological and psychoanalytical implications of wounded bodies and bodies of pain. Corpus is body/script – the way in which bodies are transformed into textures of writing (the fragment, the anecdote, the scene). Corpus is a challenge of representation. Its appearance is bound up with ruptures and distortions in the textual realm. Corpus is another way of reading the history of world literature, from the Greek tragic, the Bible, Dante and Shakespeare, to Kleist, Wagner and Kafka. The course will offer minor theoretical readings based on Lessing, Aurbach, Freud, Nancy and others.

במרכז הקורס תעמוד שאלת ייצוגה של השואה בתרבות הישראלית (ספרות, שירה, מחזאות ועוד) תוך מעקב אחרי התמורות והשינויים בדימויה השואה שחלו מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד עצם הימים האלה. בין הנושאים שידונו: "הפלנטה האחרת: עדותו של ק. צטניק", "חנה סנש: לידתו של מיתוס", "חיים גורי נוכח משפט אייכמן","עולמו של אהרן אפלפלד", "ספרותם של בני הדור השני".
מטלת סיום: בחינת כיתה.

Writing the Holocaust
A panoramic overview as to the impact of the Holocaust on contemporary Israeli culture, the way it is refelcted in literature, poetry, theatre, art, popular culture and public discourse

הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות במחשבת העיר הגדולה כמרחב פיסי-ארכיטקטוני וכמרחב אנושי. תתברר הסוגיה העקרונית של ייצוג עיר גדולה בטקסט הספרותי, אפשרויות הייצוג, מגבלותיו וגישות יסוד במיפוי התמה העירונית. בשלב זה נשלב עיון ביצירות עקרוניות מן הספרות הכללית.
בהמשך נתאר מהלך אבולוציוני של השתנות דרכי הופעתה של העיר הגדולה בסיפורת העברית החל מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. השתנות בדרכי עיצוב המרחב, בעמדות האידיאולוגיות כלפי הנוכחות של העיר ובמעמדו של היחיד, נקודת התצפית שלו ועמדתו בדיאלוג עם הסביבה האורבנית.

The Urban Experience: Readung the City

The course deals with some major issues in urban thought. We will examine the big city as a phsical-architectural space as well as a human space. We wikk discuss the crucial issue of the representation of the big city in a literary text, the possibilities and limitations of representation, and fundemental approaches to the mapping of the urban theme.
A basic underlying assumption of this course is that the description and representation of the big city is a tradition in Hebrew narrative fiction. this tradition developed between the second half of the nineteenth century to the middle of the twentieth century, going through some phases which reflect gradual changes in space design, in ideological approaches to the city's presence and in the status of the individual, his or her point of view and position in the dialogue with the urban environment.

הקורס יציג את דמותו של המשורר נתן אלתרמן (1970-1910) בהקשר היסטורי וביוגראפי, תוך סימון צמתים מרכזיים בתולדות חייו וביצירתו.

Nathan Alterman: his Life and Times
An introductory course, presenting the life and times of Nathan Alterman (1910-1970), Israel's poet laureate for almost four decades

הקורס יבחן סוגיות של תרבות זיכרון ושאלות של ייצוג העבר בזיקה להיבטים מגדריים בספרות הגרמנית והאוסטרית מן המחצית השנייה של המאה העשרים. אנו נדון בטקסטים מפרי עטם של סופרים וסופרות כאינגבורג בכמן, אלפרידה ילינק, ברברה הוניגמן, כריסטה וולף, וולפגנג קופן, הנס אולריך טרייכל, כריסטיאן קראכט, המדגימים פואטיקה ייחודית ומנצלים אסטרטגיות אסתטיות ולשוניות נדירות לבחינת שאלות של זהות מגדרית, התמודדות עם הפשיזם וביקורת האלימות.

This course deals with aspects of memory and gender in German and Austrian literature in the second half of the twentieth century. A close engagement with the work of major writers such as Ingeborg Bachmann, Elfriede Jelinek, Barbara Honigmann, Christa Wolf, Wolfgang Koeppen, and Hans-Ulrich Treichel will allow us to examine literature as a unique medium of representation and exploration of gender identities, the question of fascism and a criticism of violence.

כבר בתנ"ך תופסים כלי-הנגינה מקום מיוחד. אך מה נגזר או משתמע מן הדימויים המוסיקליים כאשר הם מתורגמים, מפורקים ומשוחזרים מחדש במרחב של הספרות העברית המודרנית? הקורס מוקדש לקריאות במבחר יצירות מפרי עטם של ביאליק ועגנון, קנז, יהושע, עוז, אלמוג והנדל מתוך תשומת לב וקשב למרקמים ולדימויים מתחום המוסיקה, ובראשם הכינור. במהלך הקורס ננסה לברר כיצד הקריאה המוסיקלית בספרות העברית מראשית המאה העשרים ועד זמננו מאתגרת ומציעה בחינה מחודשת של מתחים תרבותיים, אתניים ופוליטיים הניכרים גם בדיאלקטיקה שבין מולדת וגלות, מסורת והתחדשות לאומית, קודש וחול, עברית ויחסה לשפות "זרות".

Already in the Bible the musical instruments play a remarkable role. What happens, however, when these musical images are translated, dismantled and reconstructed within the medium of modern Hebrew literature? This course is dedicated to readings of selected works by H. N. Bialik and S. Y. Agnon, Yehoshua Kenaz, A. B. Yehoshua, Amos Oz, Ruth Almog and Yehudit Hendel, by focusing on textures and images from the field of music. We will examine how the “musical” reading of Hebrew literature since the beginning of the twentieth century offers new ways of looking at cultural, ethnic and political tensions that are also reflected in the dialectics of homeland and exile, tradition and national revival, religion and secularism, Hebrew and “foreign” languages.

תחת השפעת האידיאולוגיה הציונית אשר הגדירה עצמה כשלילת הגלות, נטו היסטוריונים של הספרות העברית להעניק מעמד הגמוני לנרטיב הציוני הלאומי לגווניו ולביטוייו הספרותיים. נרטיבים מתחרים אשר חתרו תחת אותו נרטיב הגמוני נדחו לשוליים מבחינת תשומת הלב המחקרית, והאופציות התרבותיות-פואטיות שלהם לא עוררו תשומת לב ראויה.
שיעור זה יעמיד במוקד את הנרטיבים הגלותיים המושתקים שהופיעו כבר אצל סופרים ציוניים בתקופת היישוב אשר סרבו לוותר על זיקתם לשתי מולדות (דבורה בארון, יצחק שנהר), ומאוחר יותר אצל סופרים שכתבו בעקבות השמדת יהדות אירופה (אפלפלד, יעוז-קסט ורבים אחרים). בעשורים האחרונים הופיעו נרטיבים גלותיים בצורה הולכת וגוברת, באופן שמבהיר כי שלילת הגולה הפכה לשיבה אל הגולה.
הקריאה בטקסטים ספרותיים ייצוגיים תלווה בהתוודעות לדיון התיאורטי שהתעורר בעשורים האחרונים בנושא זה.

Galutiyyut (Diasporism) in Hebrew Literature -
Under the ideology of “the negation of the Gallut” the historiography of Hebrew literature concentrated mainly on its Zionist aspects and narrative. My lecture tries to focus on diasporic aspects of this canonical corpus which remained neglected, even silenced. How did the major writers cope with , memory, immigration, other spaces and languages while living in Israel? My reading in literary texts will be accompanied by reading a few theoretical works on the question of diasporic literature.

הסכיזואנליזה של דלז וגואטרי קוראת תיגר על הפסיכואנליזה של פרויד ומנסחת השקפה שונה על היחס של האדם לעצמו, לחברה ולסביבה. בד בבד היא מציעה דרך יוצאת דופן לקרוא ספרות ולהתרשם מיצירות אמנות, שעיקרה התנסות במקום פרשנות. במסגרת הקורס נברר מהן טענותיהם העקרוניות של דלז וגואטרי כלפי הפסיכואנליזה ומהם יסודותיה של החלופה שהם מציעים. במקביל נחלץ מהסכיזואנליזה כלים מעשיים למפגש עם יצירות אמנות, ונתנסה באמצעותם ביצירות מתחומי הקולנוע, האמנות הפלסטית והספרות.

Schizoanalysis
Deleuze and Guattari's schizoanalysis emphatically defies Freud's psychoanalysis and suggests a different view on man’s relation to himself, to society, and to the environment. It also offers a remarkable way of reading literature and appreciating works of art, concentrating on experimentation rather than interpretation. In this course we will examine Deleuze and Guattari's main contentions against psychoanalysis and look into the alternative they propose. In addition, we will extract from schizoanalysis practical tools for experiencing works of art, and use them to experiment with film, fine art, and literature.

עגנון הוא גדול היוצרים הטראגיים בספרות העברית. הסמינר יעסוק בסיפורי עגנון שנכתבו מתוך התייחסות מודעת ודרוכה לז'אנר הטראגי. הדיון יעסוק בגילגולו של הז'אנר הטראגי מאז התיאטרון הקלאסי ועד הרומן האירופי ובכניסתו המתוחה להקשרה של הספרות העברית, תוך התייחסות למתח התרבותי (התיאולוגי והספרותי) המפעם הז'אנר הזה בהקשרו העברי-יהודי. כמו-כן הדיון יעסוק בייחודו הפואטי של עגנון כסופר עברי ובבעיות הפרשניות המורכבות שמעוררות היצירות הללו, הנמנות עם פסגת הישגיו האמנותיים.

Agnon is the greatest tragic writer of the Hebrew literature. This seminary will deal with Agnon's stories that were written with a keen awareness of the tragic genre. As such the discussion will deal with the transformation of the tragic genre from the classical theater to the European novel, and the tense incorporation of this genre within the context of Hebrew literature. This will be done with an awareness of the distinct cultural, theological and literary tension with which this genre is endowed within the context of Hebrew literature. Also the discussion will deal with Agnon's poetic uniqueness as a Hebrew author, and with the complex critical problems these works, which are among his greatest achievements, arise.

הסיפור "לפני החוק" של פרנץ קפקא הוא שער אל עולמה של הספרות. הסיפור מציג את אחת מן החידות הספרותיות של המאה העשרים. בה בעת מהווה סיפור קצר זה גם שער אל עולמו של מחברו, הסופר היהודי-גרמני, תושב פראג, הד"ר למשפטים ומומחה לדיני ביטוח תאונות-עבודה. השיעור יוקדש לקריאות מבוא ביצירתו של קפקא ובעיקר לשאלת החוק השזורה בכל כתביו הספרותיים, אך גם ביומניו, במכתבים, ברשימות מסע ובמאמריו המקצועיים. סוגיית החוק תוצג בשיעור גם מתוך זיקתה לשאלת האלימות והתרבות הפוליטית, שיח המדע והטכנולוגיה, המסורת היהודית והאמנות המודרניסטית.

Franz Kafka’s story “Before the Law” is a gate to the world of literature. This piece is also a gate to the world of its author, the German-Jewish writer, a resident of Prague, an expert of the Bohemian insurance law against work accidents. The seminar is dedicated to readings in Kafka’s literature and deals with the question of the law that is interwoven in all of writings, in his stories and novels, his diaries and letters, his journals and official essays. The question of the law will be discussed also in its relations to issues of political violence, science and technology, Jewish tradition and modernism

כיצד הופכים חיים לסיפור? מטרת הקורס לבחון את הדרכים בהן מתרחשת הטרנספורמציה באמצעות קריאה במגוון יצירות. התיאוריה בתחום האוטוביוגרפיה הספרותית תספק רקע לקריאת טקסטים מגוונים ולהתוודעות אל הטכניקות בהן נקטו יוצרים שונים. משתתפי הקורס יתבקשו לקחת חלק בבחירת הטקסטים להן יוקדש הקורס.

How is life transformed into story? The aim of this course is to investigate the diverse ways this transformation occurs by reading a broad range of autobiographical works. Theories of autobiography provide the background to the reading of various texts and the exploration of different techniques used by their authors. Seminar participants will take part in the selection of texts to be analyzed in class.

בקורס זה נבחן את גלגוליו של אחד הז'אנרים הספרותיים העתיקים ביותר בתרבות המערבית מיוון העתיקה ורומי, דרך הרנסנס ועד היום. בכדי להבחין בין "טרגדיה" ו"טרגי", כתב הפילוסוף הצרפתי אנרי גואייר: "הטרגדיה שייכת לספרות ולתיאטרון, הטרגי שייך לחיים." לצד הכרות מעמיקה עם יצירות נבחרות ותיאוריות אודות הטרגדיה, נבדוק כיצד נוצר הטרגי כמושג לתיאור אירועים, חוויות ותחושות קולקטיביים ופרטיים כאחד; מהן הבעיות האתיות והפוליטיות שמושג זה כורך בהיבטים האסתטיים של הז'אנר; וכיצד ניתן להבין את הקשר בין הספרות והחיים דרך היחס שבין הטרגי כבעיה פילוסופית והטרגדיה כז'אנר. בקורס נקרא יצירות של סופוקלס, אוריפידס ואייסכילוס, סנקה, ראסין, שייקספיר ומארלו, סרטר, ארטו, בקט, יוג'ין אוניל, טנסי ויליאמס וטוני קושנר, וכן מספר סרטים וייצוגים ויזואליים המתקשרים לנושא. את הדיון ביצירות נלווה בקריאה מעמיקה בכתבי פילוסופים ותיאורטיקנים שעסקו בנושא הטרגדיה והטרגי, וביניהם: אפלטון ואריסטו, הגל, ניטשה, קירקגור, קאמי, דלז, בלזי, ריימונד ויליאמס וטרי איגלטון. הקורס מיועד לתלמידי שנה ב' וג' ששמעו את הקורסים "מבוא לתורת הספרות" ו/או "מבוא לתיאוריה וביקורת של התרבות" (או קורסים דומים). הקורס יסתיים בהגשת עבודה.

Tragedy and the Tragic: Literature, Philosophy and Everyday Catastrophes.
This course will explore the transformations of one amongst the ancient literary genres in Western culture. Distinguishing between "Tragedy" and "The Tragic", French philosopher Henri Gouhier wrote: "Tragedy belongs to literature and to theatre, the tragic belongs to life." With this in mind, alongside comprehensive study of select tragic works and theories, the course will discuss problems such as: how the concept of the tragic was created to describe both collective and individual events, experiences and feelings? What are the ethical and political questions that are bound with the aesthetics of the genre? What sort of understanding of the interaction between literature and life engenders the relation between the philosophical problem of the Tragic, and the literary genre of Tragedy? We'll be reading works by Sophocles, Aeschylus and Euripides, Seneca, Racine, Shakespeare and Marlow, Sartre, Artaud, Becket, Eugene O'Neill, Tennessee Williams and Tony Kushner; we shall also watch some films and other related visual representations. Discussion will be complemented by detailed reading of philosophical and theoretical texts concerning tragedy and the tragic, by authors such as: Plato and Aristotle, Hegel, Nietzsche, Kierkegaard, Camus, Deleuze, Belsey, Raymond Williams and Terry Eagleton. The course is intended for students in their 2nd and 3rd year of study who have completed introductory courses in literary theory and/or critical theory.

מטרת הקורס להציג את חשיבותו של הביצוע הקולי, להציע דרכים להתנסות בו ולהכיר את אפשרויותיו המגוונות. אינטרפרטציה מעמיקה של השיר מחייבת לקרוא אותו כראוי והיא תהיה השלב הראשון בקריאתו. כמו כן יתנסו המשתתפים בקורס בניתוח של מבחר שירים ובקריאתם בקול, ובהכנת פסקול כרקע לקריאה.

From Interpretation to Performance: the Art of Poetry Reading

The purpose of the course is to demonstrate the importance of the aural quality of the poem, provide various ways of experiencing a poem, and become acquainted with the many possibilities offered by the poetic performance. Deep interpretation of a poem demands that it be experienced in all its aural aspects, especially at the first stage. Course participants will thus experience and analyze a wide variety of poems by reading them aloud as well as preparing an appropriate soundtrack as background for their readings.

בקורס נקרא בארבעה רומאנים מופתיים של הספרות היידית החדשה וננסה להתחקות אחר הקווים המאפיינים ספרות הנכתבת בלשון מיעוט, ספרות שאינה נכתבת בטריטוריה לאומית והיא עומדת בסימנה של הנוודות במרחב ובזמן. לצד הדיון ביצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם, יעקב גלאשטיין וישראל ראבון נדון גם בטקסטים תיאורטיים על הכתיבה בלשון מיעוט. אין צורך בידיעת יידיש. הטקסטים יובאו בתרגום עברי.

Writing in Minority Language

In this course, we will explore the meaning of writing in a a minority language as reflected in four classic novels in Yiddish literature by Mendele Moyker Sforim, Sholem Aleykhem, Yankev Glatshteyn and Isroel Rabon. We will try to understand the characteristic features of a literature that is written in a minority language--a literature, that is, that is not written within a national territory but is rather nomadic across both space and time. In addition to reading the literary works themselves, we will also look at several theoretical approaches to the matter. No knowledge of Yiddish is required; the novels can be read in Hebrew translation.

בחלקו הראשון של הקורס נבחן את התיאוריה המהפכנית של זיגמונד פרויד על המיניות והלא-מודע ונדון בהרחבה בתפיסות המגדר הגלויות והסמויות שמתגלות בה. נתוודע גם למושגים ולפרשנויות פוסט-פרוידיאניים על מגדר ומיניות, כמו התיאוריה חתרנית של קרן הורני על 'קנאת הפין', השלב הקדם-אדיפלי במחשבה של מלאני קליין, והרקונסטרוקציה של ג'סיקה בנג'מין למושג התסביך האדיפלי. בהמשך נדון במתחים ובהתנגשויות ההיסטוריים בין המחשבה הפסיכואנליטית לבין השיח הפמיניסטי. לשם כך נתמקד בכמה מושגי מפתח פסיכואנליטיים - כמו "התסביך האדיפלי", "חרדת הסירוס" ו"מזוכיזם" – נעמוד על משמעותם בפסיכואנליזה הקלאסית ונבחן את הביקורת במחשבה הפמיניסטית ביחס אליהם.
חלקו השני של הקורס יוקדש להיכרות עם מתודות פרשניות שנוצרו על בסיס הניסיון לשלב בין המחשבה הפסיכואנליטית והפמיניסטית. נעלה את השאלה "מהי קריאה פסיכואנליטית ופמיניסטית בספרות", נבחן את התשובות שהציעו לכך שושנה פלמן, ז'קלין רוז, לוס איריגריי ואלן סיקסו ונלווה את הדיון בקריאה מדגימה בשירים, בסיפורים קצרים ובהתרחשויות תרבותיות עכשוויות.

Psychoanalysis, Gender and Literature: Theories and Interpretations
In the opening part of the course we will examine Sigmund Freud’s revolutionary theory of sexuality and the unconscious, and discuss its overt and covert concepts of gender. Later on, we will acquaint ourselves with post-Freudian theories and concepts of sexuality and gender such as Karen Horney’s subversive theory of “penis envy”, Melanie Klein’s concept of “pre-oedipal” developmental phase, and Jessica Benjamin’s reconstruction of the oedipal complex. We will also address the intellectual roots common to psychoanalysis and feminism, and present the loci of disagreement and friction between the two fields of discourse that developed out of these theories.
In the second part of the course we will become familiar with various methods of interpretation based on the intersection between psychoanalytic theory and feminist discourse, as developed by scholars such as Shoshana Felman, Jacqueline Rose, Luce Irigaray and Helene Cixous.

בעשורים האחרונים מתפרסמות יצירות ספרות מרתקות העושות שימוש בתצלומים. מטרת הקורס לעמוד על ייחודם של טקסטים מעורבים אלה, ולתאר את אופני הפענוח החדשים שהם מחייבים. מטרת הקורס להתוודע אל השפעת הצילום על הספרות, ללמוד לקרוא תצלומים, ובעיקר להתוודע אל מורכבות הבנתם של טקסטים שבהם משתתפים יסודות ורבאליים ויסודות ויזואליים. משתתפי הקורס יתבקשו להכין תרגיל של שילוב תצלומים בטקסט ספרותי, תוך הצגת השיקולים שהנחו אותם בבחירה ובעיצוב.

Double Exposure: Photography & Literature

Recent decades have seen the publication of fascinating literary works using photographs. The course investigates the unique qualities of this genre as well as the new means of decoding these texts require. The purpose of the course is to learn to read photographic images, and most importantly to become acquainted with the complexity of texts that engage both verbal and visual components. Seminar participants will be requested to prepare an exercise integrating photographs in a literary work, along with a presentation of the factors that guided the selection of photographs and the design of the final text.

1. אגדות צפת: הגיבור, המרחב, החלום, סמינר ב.א., סמס' א', ימים ב', ה', 12¬-14
בקורס יוצגו אגדות צפת של תקופת "תור הזהב" של העיר במאה השש-עשרה, אלה המרוכזות באחד החיבורים המעניינים ביותר בפולקלור היהודי: "שבחי האר"י". במקביל יעסוק הקורס בטקסטים עממיים מטיפוסים אחרים, כמו חלומות, סיפורי מסעות, פולחנים מאגיים ועוד.

Safed Legends: Saints, Space and Dreams in the 16th Century
The course will present the legends that were created and told in Safed in the 16th century. These legends were recorded in the one of the most important texts in Jewish folklore: The Praise of the Ari.

הסמינר יעסוק בראשיתו של המודרניזם העברי באירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. השאלות המרכזיות שיעלו במהלך הסמינר: מה אופיו של המעבר מהסיפורת של סוף המאה ה 19 ("המהלך החדש" לעומת ברדיצ'בסקי) למודרניזם? כיצד התמודדו עם נוסח הכתיבה של מנדלי ועם העולם החווייתי והאידיאי שלו; אילו חידושים פואטיים הוכנסו לסיפורת העברית בתקופתם; מהו דיוקנו של האדם ושל היהודי כפי שעולה מיצירותיהם; מהם הז'אנרים בהם כתבו; כיצד הם משקפים את תפיסת המרחב החדשה בתקופתם; כיצד משקפים תרגומיהם הספרותיים את הנורמות המודרניסטיות שלהם; מה השפעה שהיתה לספרויות האירופיות (הרוסית, הגרמנית) על הסופרים העברים, וכיצד קיבלה אותם הביקורת הספרותית. הסופרים שיידונו בסמינר: שופמן, ברנר וגנסין (ברדיצ'בסקי, ביאליק, ברקוביץ, בארון, ושטיינברג יידונו בצורה פחות מרכזית)

בשנים האחרונות‮, ‬האופציה של ניידות מגדרית בלוויית שינויים גופניים או בלעדיהם‮, ‬או של קיום בין המינים, זוכה לניראות הולכת וגוברת‮. ‬השכיחות הגדלה של טרנסג'נדר מעלה שאלות לגבי היחסים שבין זהות וטכנולוגיה‮, "אני" ‬אותנטי ואפשרויות תרבותיות‮. ‬הקורס יבחן ייצוגים ספרותיים‮ ושיחים תיאורטיים של טרנסג'נדר, ויתמקד בעיקר בחוויה המיוצגת פחות של MTF. נקרא טקסטים ספרותיים - ‬אוטוביוגרפיים ואוטוביוגרפיים למחצה‮ - ‬העוסקים בחוויה הטרנסג'נדרית‮, ‬מראשית המאה העשרים ועד היום‮, ‬ונבדוק אילו נרטיבים של "אני" ‬ואילו מודלים של טרנסג'נדר הם מציעים‮. ‬יחד עמם נבחן המשגות תאורטיות שונות של חריגות מגדרית‮, ‬החל מתיאוריית האינוורסיה של המאה ה-‮19 ‬ועד לניסוחים קוויריים ופוסט-מודרניים‮. הדיון בטקסטים יבחן את ההבניה המיעוטנית או האוניברסלית, האסנציאליסטית או הביצועית של טרנסג'נדר, ויתהה על תפקידו של הנרטיב בהבניית הזהות.‬
מן הסטודנטים נדרש רקע קודם בלימודי מגדר או בתיאוריה קווירית.

The Poetics of Transgender

In recent years, the option of gender transition or breaking out of the gender binary has acquired increasing cultural visibility. The growing prevalence of transgendered phenomena raises questions concerning the relations between identity and technology, “authentic self” and cultural possibilities. The course examines both literary and theoretical discourses of transgender, focusing primarily on the less represented female-to-male transgenderism. We will read novelistic representations - both fictional and autobiographical - of transgendered experience, dating from the early 20th century to the present day, and ask what narratives of self and what understandings of transgender they offer. Concomitantly, we will explore different conceptualizations of gender variance, from 19th century inversion theory to queer and postmodern formulations. Discussion of these texts will revolve around questions of minoritizing versus universalizing, and essentialist versus performative understandings of transgender, and inquire into the role of narrative in identity construction.‬
Students are expected to have basic knowledge in gender theory or queer theory.

הקורס יעסוק במחזות של מספר מחזאים אמריקניים מרכזיים בהקשר של ההיסטוריה של תיאטרון אמריקני. נבחן את העקרונות הפואטיים של מחזאים כמו יוג'ין אוניל, טנסי וויליאמס ואדוארד אולבי וכן נדון בהתקבלותם הביקורתית.
חובות הקורס: קריאה של מספר מחזות של המחזאים הנידונים וכמה מאמרים העוסקים ביצירותיהם, הצגת רפרט וכן הגשת סמינריון או עבודה מסכמת.

American Playwrights: Poetics and History:

The seminar deals with a number of plays of major American playwrights in the context of the history of American theatre. We will examine poetic principles in the plays of Eugene O'Neill, Tennessee Williams and Edward Albee and discuss these dramatists' critical reception.

בשיעור יסבירו הסטודנטים דבר שאיננו קל להבנה—אלמנט שהקורא מרגיש שהוא חלק מחוויית הקריאה של יוצרים גדולים אולם אינו יכול להיות מוסבר באופן שלם בעזרת האסתטיקה של הריאליזם. החוויה קשורה לתגובתנו לצורות ייצוג פופולאריות שהקוראים חשו שאינן מהוגנות דיין אך מצאו בהן חיוניות והכרחיות כלשהי. המלודרמה, לא בהכרח כז'אנר אלא כמודוס של חשיבה, הפכה להיות המפתח להבנת אלמנט חמקמק זה. לאחר שיבחנו הסטודנטים מלודרמה קולנועית של הוליווד, ייווכחו כיצד בהדרגתיות כופה עצמו המושג מלודרמה עד שקו מתאר של צורה קוהרנטית של דמיון וייצוג מתחיל להתהוות. מהו תפקידו של המוח המלודרמטי בספרות המודרנית? מהו הרפרטואר של ביקורת ורביזיה ביקורתית בתחום זה? כיצד נותנים הכרה לאלמנט המלודרמטי בעבודותיהם של בלזק והנרי ג'יימס, וכמו כן, מכירים במודוס המלודרמטי כבמימד שאין מנוס ממנו לתודעה המודרנית?

קריאה וצפייה בעברית ואנגלית: פרויד, לקאן, בלזק, זולא, הנרי ג'יימס, ג'ורג' קיוקור, קינג וידור, גיאורג לוקאץ', פרדריק ג'ימסון, פיטר ברוקס, סטנלי קאוול, קריסטין גלדהיל, רוברט דרנטון, שושנה פלמן ואיב קוסובסקי סג'וויק.

Students will explain something that is not easy to understand—an element that the reader feels belongs to the experience of reading canonical authors but it cannot be fully explained using the realist aesthetic. This reading experience is related to our reaction to popular forms of representation that reader felt to be not decent enough and yet they found them useful and even necessary. Melodrama, not just as a genre but as a mode of thinking became the key to understanding this fleeting element. After the students examine a Hollywood melodrama they will see that gradually the melodramatic concept imposes itself on us until a coherent form of imagining and representation begins to shape up. What is the role of the melodramatic mind in modern literature? What is the repertory of criticism and the theoretical revision in this field? How do we acknowledge the melodramatic element in the works of Balzac and Henry James and at the same time acknowledge the melodramatic mode as such that the modern consciousness cannot escape?
Reading and watching in Hebrew and English: Freud, Lacan, Balzac, Zola, James, Cukor, Vidor, Lukacs, Jameson, Brooks, Cavell, Gledhill, Darnton, Felman, Sedgwick.

התנ"ך הוא הספר המתורגם ביותר: הוא תורגם (ועובד) למספר עצום של שפות, ולרבות מהן – יותר מפעם אחת. למה? מה משמעותו התרבותית של תרגום התנ"ך לשפה כלשהי? אלה קשיים מעורר התרגום (עיבוד), וכיצד התמודדו אתם מתרגמים בלשונות ובזמנים שונים? מה בין תרגום יהודי לתרגום נוצרי של התנ"ך? מה חשיבותם של תרגומי התנ"ך להיסטוריה ולתיאוריה של התרגום? הסמינר יעסוק בסוגיות היסטוריות ותרבותיות הכרוכות בתרגומי המקרא ובעיבודיו, בתקופות ובתרבויות שונות.

The Bible is the most translated (and adapted) book in human history. Why? What is the cultural meaning of translating the Bible into a language? What difficulties does it arouse, and how did translators in various times and languages cope with them? What is the difference between a Jewish and a Christian Bible translation? The seminar will deal with various historical and cultural issues of Bible translations and adaptations in various eras and cultures.

הסמינר מוקדש לסוגיית הייצוג של הקטסטרופה בשיח הספרותי וההיסטוריוסופי בעת החדשה. השיעור דן בדימויי ההרס והחורבן כאלגוריות של המצב האנושי וכאופן ייצוג רדיקלי של תודעה היסטורית. "היסטורית הטבע של ההרס" היא קטגוריה אפוקליפטית החלה לכאורה על "קץ ההיסטוריה" – הרגע שבו הסדר הציוויליזטורי מושהה ואת מקומו שב ותופס לרגע "המצב הטבעי". בתוך מצב זה משתקף לפתע הקיום היצורי, הראשוני של האנושות: החיה והאדם, המדינה והטבע, הדומם והזמן, האלוהי והשטני מתערבלים באלגוריות אפוקליפטיות של חורבן וגאולה. "היסטורית הטבע של ההרס" היא גם אופן ההתגלות של הפחד והתשוקה, האימה והצפייה הכרוכים בתודעה ההיסטורית עצמה – תודעת הזמן והמקום. חזרתו המאוימת של הטבע מסמנת גם את האופק האחרון של הקיום הפוליטי – את זמן הדימדומים של "הפוליס".
השיעור יכלול קריאות ודיונים ב"ברית החדשה", באוגוסטינוס והובס, ובעיקר בקלייסט, שמיט, בנימין וזבאלד.

The seminar deals with representations of catastrophes in literature and history. It discusses images of destruction and ruins as allegories of the human condition and as a radical mode of historical consciousness. “The Natural History of Destruction” is an apocalyptical category that implies the “end of history” – the suspension of time and the collapse of the civilization order. It is the moment in which nature returns and the creaturely life is reflected: the human and the animal, polis and nature, death and time, the divine and the demonic are interwoven in apocalyptical allegories of destruction and salvation. The seminar includes readings in the New Testament, Augustine, Hobbes, Kleist, Schmitt, Benjamin and Sebald.

הסמינר יחקור את הקשר בין חיים שהאנרגיה שלהם נובעת מהבנת החשיבות של התשוקה, הרצון לממש חלומות אישיים ופנטזיות של הגשמה עצמית, לבין עלייתה של הבורגנות והפיכתן של העבודה והצרכנות לערכים נעלים. עוד יבחן הסמינר כיצד במקביל לעליית הבורגנות מצטמצם הכוח הפוליטי והחברתי של אצולת האדמות באירופה. הסטודנטים ידרשו לקרוא טקסטים של שלושת הסופרים הקנוניים ויצפו בסרטים שבמרכזם עומד ניתוח-(עצמי) של תרבות החלום (dream work) והחיפוש אחר האושר שהוליווד מייצגת היטב את הגעתו לעולם. במקביל ילמדו הסטודנטים תיאוריה של ספרות וביקורת קולנוע על הנושא כמו גם תיאוריה פסיכואנליטית שמתייחסת לחלימה, לאובייקטים מדומיינים (fantasized objects) ולאחרים ממשיים (real others).

Hysteria and Paranoia: Flaubert, James, and Conrad
The seminar will explore the relation of a life in which energy emerges from understanding the importance of desire—the wish to make personal dreams and fantasies of self-accomplishment come true—to the rise of the bourgeoisie and the fact that labor and consumerism become supreme values. The seminar will also study how in tandem with the rise of the bourgeoisie the political and social power of the landed aristocracy is reduced in Europe. Students will be asked to read texts of the three canonical novelists and will watch films that center on the (self) analysis of the culture of dreaming—dream work—and of the search for happiness whose arrival to the world Hollywood represents. At the same time, the students will study literary theory and theory of film about the topics of the course and psychoanalytical texts that address dreaming, fantasized objects and real others.

- פיגוראטיביות נקלטת ומתפענחת בהקשר. נוסף להקשרים המוכרים (של הטקסט ושל הסיטואציה), יש חשיבות להקשר התקשורתי (למשל, מי מייצר את הפיגורה, מי הם נמעניה) בעיקר במקרה של הבדיון. נקרא שירים וסיפורים (בעברית ובאנגלית) וננתח את האופן שבו הבנת המערך התקשורתי של הפיגורות מסבירה את המשמעות ובעיקר את התיפקוד שלהן בטקסט השלם.
- דרישות: סיכום והצגה של מאמר שאינו כלול בביבליוגרפיה המשותפת וכתיבת רפרט על יצירה או יצירות שלא נלמדו בכתה. המעוניינים יפתחו את העבודה לסמינאריון.

Figurative language is perceived in context. On top of the linguistic and situational contexts, the communicative context of figuration (e.g., who produces a figure, who are its addressees) plays a central role in its meaning and effect, above all in fiction. We will read poems and tales (in Hebrew and English) and show how the communicative configuration is responsible for the figure's full meaning and effect.
Requirements: to present a theoretical essay and write a paper (on a text or texts that have not been discussed in class). This paper could be elaborated into a seminar paper.

- נעסוק בשני סוגים של יחסים בין המדיום הלשוני והמדיום הויזואלי: (1) המרה ממדיום למדיום, בעיקר בכיוון מן הויזואלי ללשוני (סוגים שונים של אקפראסיס). (2) צירופים של ייצוג לשוני וויזואלי באותה מסגרת טקסט (למשל, ספרי-מוזיאון או קומיקס). נקרא מאמרים בנושא וננתח יצירות שונות.
- דרישות: סיכום והצגה של מאמר תיאורטי וכתיבת רפראט המנתח לפחות אחת מן התופעות. המעוניינים יפתחו את העבודה לסמינריון.

We will discuss the relations between the verbal and the visual media. Specifically: (1) Intermedial transformation, particularly the visual-turned-into-verbal (various kinds of ekphrasis). (2) Combinations of visual and verbal representation (e.g., the museum book, comics). We'll read essays and analyze various texts.
Requirements: summary and presentation of a theoretical paper and a final paper that analyzes one of the phenomena as it is illustrated in a text or texts.

משמעות המושג "רדיקליות", "שורש" בלטינית, היא יצירת שינוי מהותי ביחס למצב עניינים מסוים, בדרך כלל פוליטי, אידיאולוגי, חברתי או כלכלי; נטייה לנקוט עמדות מהפכניות וליזום פעולות קיצוניות מתוך זעם על הסדר הקיים וכוונה מודעת להציג לו אלטרנטיבה. במהלך הסמינר נערוך היכרות עם המשמעויות שיוחסו למושג בתחומי ידע ומחשבה שונים ונשתמש בו כדי להתוודע לגילויים של רדיקליות בשירה העברית. נדון בתפיסות הלאומיות הרדיקליות והרחוקות זו מזו של אצ"ג וישורון; בשימוש הרדיקלי של ישורון ושל אבידן בשפה; בתחביר המשובש במכוון של ראב ובתפיסות המגדר הרדיקליות בשירתם של אצ"ג, ראב וולך. נבחן גם אילו אפשרויות חדשות נפתחו בפני השירה העברית באמצעות המהלכים הרדיקליים שנקטו משוררים אלו ונדון בשאלה האם גם בעשורים האחרונים ניתן לאתר משוררים רדיקליים בשירה העברית.

The term "radicalism," derived from the Latin word for “root,” implies the initiation of an essential change in a given political, ideological, social, or economic order. Radicals are those who rage against the regime, tend to pioneer revolutionary activities, and take extreme steps in order to change the regime. In the course of the seminar we will consider the political and social meanings of the term and discuss their relevance to radical aspects in the history of Hebrew poetry. The following poets and issues will be the focus of our attention: the extreme and highly diverse concepts of nationalism in the poetry of Grinberg and Yeshurun; the deliberately disrupted syntax in Raab’s poetry; the radical use of language by Avidan and Yeshurun; and Wallach’s, Raab’s, and Grinberg’s radical gender conceptions. We will also discuss the ways in which these poets opened new potential horizons for Hebrew poetry, and consider the extent to which radicalism can be found in the Hebrew poetry of the last two decades.

ז'יל דלז ופליקס גואטרי הציעו לא רק ביקורת תרבות רדיקלית אלא גם סדרה של קריאות נועזות בטקסטים ספרותיים קאנוניים. התוצאה היתה ערעור של מושגים מרכזיים בתורת הספרות כגון "רומאן", "גיבור", "אירוע", "נקודת-תצפית", "מחבר", "בידיון" והערכה מחדש של תפקידם. הסמינר יתחקה אחר מהלכיהם של דלז וגואטרי תוך כדי דיון ביצירות משל קפקא, מלוויל, לואיס קרול, מאזוך, אוסטר, א.ב. יהושע וקלייסט.

Deleuze and Guattari on Literature
The work of Gilles Deleuze & and Felix Guattari is becoming increasingly important for contemporary theorists. While an in-depth appreciation of their work is out of the question, this course will provide an introductory overview of selected aspects, emphasizing concepts that enable us to examine literature from a totally different perspectives.

הסמינר יעסוק בשני תחומים. א. הגדרה ותיחום של הז'אנר המכונה "ריאליזם מאגי" מול ז'אנרים קרובים לו אך נבדלים ממנו כגון הפנטסטי, פנטזיה, מדע-בדיוני וכדומה. ב. קריאה בטקסטים של יוצרי פרוזה ריאליסטית- מאגית – מארקס, מאיר שלו, ואחרים.

The seminar will deal with two separate, though related issues: A. A definition and differentiation of magic realism vis-א-vis similar but distinct genres such as science fiction, fantasy, the fantastic and so on. B. Reading texts of magic realism such as novels by Garcia Marquez, Meir Shalev and others.

הפוסט-מודרניזם הוא מושג שגור אם גם חמקמק וקשה להגדרה. מטרת הקורס - לבחון אותו בהקשר ספציפי: השפעתו על הספרות הנכתבת בעשורים האחרונים. לצורך זה נתאר את הדרכים שבהן הוא מבקר את הנחות המודרניזם, כפי שהן משתקפות בטקסטים ספרותיים הן אלה המדגישים את היסוד המערער והן אלה המבליטים את הגורם המשחרר והפתוח. קריאה בטקסטים תיאורטיים תספק את הרקע לעיון ברומאנים, סיפורים ושירים. משתתפי הקורס יתבקשו לקחת חלק בקביעת המבחר של יצירות הספרות שיילמדו בו.

Postmodernism & Literature

Postmodernism is a common term that is nevertheless elusive and difficult to define. The goal of the course is to examine the concept in a specific context: its influence on literary works written in recent decades. To this effect, we will explore the various ways these texts evaluate the postmodern assumptions they reflect, either by emphasizing its antifoundationalism or stressing the interpretive freedom of the open text. The reading of theoretical texts will provide the background to our analysis of novels, short stories and poetry. Students will participate in the selection of the literary works to be studied in class.

הרעיון הכנעני, פרי רוחו של המשורר יונתן רטוש, ביקש ליצור הבדלה מוחלטת בין ה"יהודים" ל"עברים" ולהכריז על כינונה של אומה עברית חדשה; היה זה רעיון מאתגר ומעורר פולמוס, שזכה לתהודה ארוכת טווח במגזרים שונים של החברה הישראלית. מטרת הקורס היא לענות על השאלה – "הכנעניות, מהי?" – וזאת על יסוד בחינה מקפת של מניספטים רעיוניים, כתבי עת, פרקי ספרות ושירה, ביקורת ספרותית, הגות היסטורית, יצירות אמנות ועוד.

The "Canaanites": Literature and Ideology
A socio-literary analysis of the "Young Hebrews", a movement lead by poet Yonatan Ratosh, which challenged the Jewish identiy of modern Israel by offering a non-Jewish, "hebraic" and ultra- secular alternative as a basis for "Israeli" nationhood

מאז תום מלחמת העולם השנייה הולך ומצטבר מגוון רחב ביותר של ייצוגים של שואת יהודי אירופה, ואלה מכוננים את מחוזות הזיכרון הקולקטיביים של השואה. הזיכרון המתגבש במסגרתם הוא דינמי ומשתנה, ומשקף את הזמן והנסיבות התרבותיות, פוליטיות וחברתיות שבהקשרן הוא נוצר. נקודת המוצא של הקורס תהיה דיון במושגים "זיכרון קולקטיבי ו"מחוזות זיכרון" והכרת מנגנוני התיווך שבאמצעותם הם מתהווה. על בסיס זה יוצגו ויידונו "מחוזות זיכרון" במדיומים שונים (ספרות, תיאטרון, מוזיקה, מחול, קולנוע, טלוויזיה, אדריכלות).

Artistic representations of the Holocaust play a crucial role in constituting its collective “Lieux des memoire.” The collective memory generated by such works is dynamic and ever changing, and reflects the cultural, political and social circumstances under which they are created. The course’s underlying discussion will relate to the concept of collective memory and memory realms. It will lead to a preliminary study of collective memory of the Holocaust as constituted by literary, theatrical, musical, architectural and televised representations

בארבעים שנות היווצרותה עמדה שירתו של חיים נחמן ביאליק במרכז עולמם של הספרות העברית, יוצריה וקוראיה. חידושיה התימטיים והפואטיים העצומים העבירו את השירה העברית מתחומן של ספרות ההשכלה וחיבת-ציון אל עולמה של הרומנטיקה ואף אל סף המודרניזם, והשפיעו השפעה מכרעת על דורות של משוררים צעירים יותר. הסמינר מבקש לבחון את שירתו של ביאליק בתוך הנסיבות הפואטיות-היסטוריות שבהן באה לעולם, ולסמן את מקומה ביחס לשירה העברית שקדמה לה, לזו שנכתבה בד בבד עמה ולזו שבאה בעקבותיה. בין הסוגיות שיידונו בשעורים: זיקותיה של שירת ביאליק לשירת חיבת-ציון; המושג 'דור ביאליק' וגבולותיו; חלחולה של השפעת ביאליק אל משוררי תחילת המאה העשרים; קווי השקה וקווי בידול בין שירת ביאליק לשירה העברית המודרניסטית. בין המשוררים שיידונו: מרדכי צבי מאנה, קונסטנטין אבא שפירא, מנחם מנדל דוליצקי, שאול טשרניחובסקי, זלמן שניאור, יעקב פיכמן, יעקב כהן, יעקב שטיינברג, יצחק קצנלסון, דוד שמעונוביץ, דוד פוגל, אורי צבי גרינברג.

דרישות הקורס: נוכחות סדירה וקריאה שוטפת משיעור לשיעור; הגשת 2-1 עבודות תרגיל במהלך הסמסטר; כתיבת עבודה סמינריונית או רפראט.

The poetry of H. N. Bialik existed as a central force in the world of Hebrew literature, its creators and its readers since the 1890s. Its thematic and poetic innovations have shifted Hebrew poetry from the realm of Enlightenment to the world of Romanticism and even to the threshold of Modernism, and had an enormous influence on younger generations of poets. The seminar will examine Bialik's poetry against the poetical-historical background upon which it was created, and will mark its place in relation to the poetry that preceded it and the poetry that followed it. Among the issues for discussion: Bialik's emergence and separation from the norms of 'Hibbat-Zion' poetry; The term 'Bialik Generation' and its boundaries; Bialik's influence on Hebrew poetry in the beginning of the 20th century; Contacts and differentiations between Bialik's poetry and Modernist Hebrew poetry. The seminar will discuss the following poets: M. Z. Mane, M. M. Dulitsky, K. A. Shapira, Shaul Tshernichovsky, Zalman Shneour, Yaakov Fichman, Yaakov Cahan, Yaakov Shteinberg, Yitzhak Katzenelson, David Shimonovitz, David Vogel, U. Z. Greenberg.

הסמינר יעסוק בשאלה האם השירה שנכתבה בשני העשורים האחרונים העמידה דור ספרותי בעל מאפיינים מובהקים, או שמא מדובר במגוון יצירתי בעל מוקדים מפוצלים ובעל סגנונות שונים זה מזה. לשם התמודדות עם שאלה היסטוריוגרפית זו נבדוק את הרלוונטיות של מושגים כמו "מודרניזם" ו"פוסטמודרניזם" להגדרת התופעות הספרותיות הללו, על משמעותיהם האידיאולוגיות, התרבותיות והפואטיות השונות. המשוררים המרכזיים שיידונו בשיעור – לסקלי, משעול, לאור, גורביץ, בז'רנו, סומק, קוסמן ואחרים.

Postmodernism in Israeli poetry
The course deals with the poetry written during the last 20 years in Israel. It will discuss the common poetical and ideological features of the major poets, their place in the historiography of Israeli poetry, and the possibility of defining them as a new generation.

הסמינר יעסוק ביחסים בין המדיום המוזיקלי למדיום הספרותי : למוזיקה האימננטית בשירה ולמוזיקה הבאה אליה מבחוץ באמצעות הלחנה, והמילים המובלעות ביצירות מוזיקליות מובהקות.

The seminar will deal with the relations between Music and literature; The music within poetry, the music composed to words ,and words implied in music.

הסמינר יעסוק ביחסי אימהות ובנות כפי שהם משתקפים בפרוזה בחלקה האחרון של המאה העשרים. טקסטים של פרוזה בעברית ובאנגלית ייקראו בהקשר של שאלת האימהות כמוסד תרבותי, כהתניה חברתית, וכמערכת ציפיות הנוטה להגשים את עצמה. כמו כן, ננסה לעמוד על קשרי הגומלין שבין ציפיות חברתיות לבין טקסטים ספרותיים.

Mothers and Daughters – Mother-Daughter Relations in Late 20th Century Fiction
The seminar will deal with Mother-Daughter relations as these are reflected in late 20th century prose fiction. Hebrew and English prose fiction will be interpreted within the context of issues of Motherhood as a socially and culturally structured institution, and as a set of social expectations. We will try to describe the interrelations between social expectations and literary texts.

איסאק דינסן (קארן בליקסן) היא סופרת מעוררת מחלוקת (סופרת "קאנונית" בין המודרניזם המאוחר והפוסט-מודרניזם או סופרת הממחזרת חומרים מיושנים בשיטות כתיבה שעבר זמנן). נקרא את סיפוריה (בין השאר בהשוואה של חלק מהם למקורותיהם) בשפת המקור (אנגלית) ונכיר את אמנות הסיפר המיוחדת לה. חומר רקע: סיפורים של סטיבנסון ומופאסאן, מסה של וואלטר בנימין, מחקרים שונים על דינסן.

Isak Dinesen (Karen Blixen) is a controversial author, considered either as a canonical author (between late modernism and post-modernism) or as a conservative recycler of romance. We'll read her stories (in the English original) and learn her unique poetics. Background material includes stories by Stevenson and Maupassant, an essay of W. Benjamin and various critical essays.

הסמינר יתחקה אחר דילמות של אמנות ויצירה, כפי שהן מיוצגות בסיפורי האמן של שמואל יוסף עגנון, ויעמיד מולן את ההתמודדויות עם דילמות אלו ביצירות את"א הופמן, אונורה דה בלזאק, תומס מאן ופרנץ קפקא. הדיון יידרש למפנה ההיסטורי-תרבותי מרומנטיקה למודרניזם, ויציע הבנות פסיכואנליטיות לדמותו של האמן תוך התייחסות לזיקה שבין מעשה היצירה ללא מודע, למלנכוליה, למיניות. הדיון בסיפורי האמן של עגנון יתחקה גם אחר הזיקות בין מעשה היצירה האמנותי לבין זה הלאומי.

The seminar will focus on meta-poetic themes in the works of S.Y. Agnon, E.T.A. Hoffman, Onorי de Balzac, Thomas Mann and Franz Kafka. We will describe the dilemmas that the artists in those stories are facing and discuss the fundamental questions about art that are involved. We will trace the cultural and historical turn from Romanticism to Modernism and offer psychoanalytical interpretations of the ties between artistic creativity and the subconscious. In the stories of Agnon, we will trace also the relation between the role of art and national ideology.

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק את הרלוונטיות של התיזה הזו ביחס לשירת השואה הישראלית, אלא להגדיר בצורה ברורה את אופי המעבר בין הכתיבה המוקדמת על השואה (אלתרמן, אורי צבי גרינברג, קובנר) לכתיבה של שנות השישים והשבעים (פגיס, ישורון, ריבנר, יעוז-קסט, בנציון תומר), ואת ייחודה של כתיבת הדור השני לשואה (עודד פלד, רבקה מרים, יוסי הדר, טניה הדר ואחרים). האם ההבחנה הרווחת בין "זיכרון פרטי" לבין "זיכרון ציבורי" עשויה להוות קנה מידה רלוונטי לגבי שירה זו, מהו אֵבל וכיצד מחקרים על טראומה עשויים ללמד אותנו על הדיבור בשירה, האם ניתן להבחין בנראטיבים ספרותיים מתחלפים, כיצד משפיעים שינויי נורמות בשירה העברית על התמורות בשירת השואה, ומה הזיקה בין שירת השואה בעברית לבין שירה שנכתבה בשפות אחרות (יידיש, גרמנית, רוסית) - שאלות אלו ואחרות יידונו בעזרת ספרות תיאורטית מחקרית על הנושא, ובאמצעות קריאה במגוון טקסטים.

הסמינר מוקדש לשאלת ההתגלות מנקודת המבט של תיאורית השפה, הסמל ושיח הספרות. במסגרת זו נבחן את האופן בו הקדושה מתגלגלת אל פיגורות לשוניות אפוקליפטיות ונידונה כהתגלות בתחומם של המיתוס והשירה. במסגרת הסמינר נקרא בכתביהם של גרשום שלום, ולטר בנימין, חיים נחמן ביאליק, פרנץ רוזנצוויג, מרטין היידגר ודרידה ונלמד את האופן בו שאלת ההתגלות נעשתה מקור לעיון ביקורתי בשאלת השפה בכלל. חלקו העיקרי של הסמינר יוקדש לדיון בשאלת "העברית החדשה" וסוד ההתגלות בין קודש וחול. הדיון בשאלת העברית יוביל אותנו לעיון במקורות מן המסורת היהודית ולדיון בסוגיית התגלות הקדושה במקרא (פרשת העקדה, חזון המרכבה ליחזקאל), המדרש וספרות האגדה, הקבלה והספרות הרבנית.

The seminar discusses the question of revelation from the point of view of language theory and literature. It studies how the sacred is translated and transformed into apocalyptical language-figures and reappears in the realm of myth and poetry. The readings in the seminar include the writings of Scholem, Benjamin, Bialik, Rosenzweig, Heidegger and Derrida. The seminar deals mainly with the issue of the New Hebrew and the secret of revelation between the sacred and the profane. The discussions will lead us to study figures of revelation in the Bible (the Akeda, the vision of Merkava), Midrash and Aggadah, Kabalistic texts and Rabbinic literature.

כל יצירה חדשה נאבקת על תשומת לב תרבותית. היא יכולה לעורר אפקט רגשי כהתעלות, דחייה, הסתייגות או אמביוולנטיות. נושא ההתקבלות מעלה שאלות רבות על ציפיות קוראים, על נורמות ושבירתן, על תפקידה של הביקורת בתהליך ועוד. הקורס יעסוק בדרמה של ההתקבלות של יוצרים בתיאטרון. נבחן אסטרטגיות של ביקורת ונדון בתרומתם של יוצרים שונים לתהליכי התקבלותם בכלל ולגיבוש דימויים הביקורתי בפרט.
במהלך הקורס נדון במספר מקרי מבחן ספציפיים וכן בדוגמאות (מן התיאטרון הבריטי, האמריקני או הישראלי) שיציגו הסטודנטים בהתבסס על בדיקת מקרי מבחן נוספים.
חובות הקורס:קריאת מספר מאמרים במהלך הקורס, הצגת רפרט המבוסס על בדיקת

The seminar deals with the drama of reception of theatre creators. We will examine the critics' role and strategies in the reception processes of theatre creators as well as the playwrights' own contributions to the shaping of their reception and their critical image. We will discuss a number of specific test cases from the British theatre, American theatre and Israeli theatre.

סמינר לתלמידים מתקדמים, בעלי הכרות קודמת עם סוגיות יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית בהקשר של מדעי הרוח. בסמינר יידונו בו סוגיות מרכזיות בביקורת פסיכואנליטית של ספרות, ובהן ייצוג טקסטואלי פרפורמטיבי של מצבים פוסט טראומטיים, הפואטיקה והפוליטיקה של ייצוגי המאוים, היסטריה ונרציסיזם.

דרישות קדם: קורס מבואי בתחום הפסיכואנליזה במדעי הרוח

An advanced seminar, offered for graduate students with previous acquaintance with psychoanalytic theory within the domain of cultural studies. The seminar will present models of psychoanalytic literary criticism and will involve the students in a critical discussion of them. Lessons will be arranged around readings of some prominent, post-Freudian papers on issues such as textualization of trauma, narcissism, hysteria and the uncanny.

הסמינר יעסוק בסיפורת של שלושה סופרים ילידי הדרום של ארצות הברית, תוך ניסיון לעמוד על המכנה המשותף ביניהם כמו גם על המאפיינים הייחודיים לכל אחד מהם. האומנם "הדרום" הוא "גותי"? האם הכתיבה הרחק מן המרכז האינטלקטואלי של ניו-יורק מפרה או מגבילה? האם מעבר לייחודו הפואטי של כל אחד מן היוצרים ניתן לזהות מכנה משותף, שאפשר לכנותו "משא ההיסטוריה של הדרום"?

The Seminar will attempt a reading of three major fiction writers born in the South of the U.S.A. We will try to search for common denominators, as well as highlight the unique poetics of each of these writers. Is "the South" "Gothic"? Is writing far from the intellectual center of New York an asset in terms of originality and creativity, or is it a liability? Beyond the poetic special fingerprint of each of these writers, can we discern a common "burden"?

במחקר התרבות של עשרות השנים האחרונות הסתבר שהספרות העממית היא אחד הביטויים החשובים של החברה ושל המנטליות האנושית שיצרה אותם. סיפורי העם שנוצרו והועברו מפה לאוזן, בעל פה ובכתב במשך מאות שנים מבטאים את החברה ותרבותה יותר מדרכי ביטוי אחרות. בקורס יוצגו שיטות המחקר הראשיות של הספרות העממית, והדרכים בהן הם מאפשרים לפרש ולהבין את הספרות העממית הכללית והיהודית כאחד.

Major Trends in the Study and Interpretation of Jewish Folk-Literature
Folk literature is considered by the disciplines of humanities and social sciences as one of the most important expressions of folk culture. We shall present and explore the major disciplines that approached folk literature in the last decades, and examine the various ways these approaches interpret Jewish folktales throughout the history.

- במחקר נהוג להבדיל בין תורת הסיפר ותורת השיר. בקורס שלנו אנו נבדוק לא רק את הסיפוריות של השיר אלא כיצד כלי מחקר "סיפוריים" יכולים לשמש כלי עבודה חשוב בהבנה ובניתוח של שירה. הדוגמאות בעברית ובאנגלית; המחקר יכלול מעבודותיהם של אלנה סמינו, פיטר הוּן, בריאן מקהייל ואחרים.
- דרישות: סיכום והצגה של מאמר שאינו כלול בביבליוגרפיה המשותפת וכתיבת רפרט על יצירה או יצירות שלא נלמדו בכתה

It is customary to differentiate the theory of narrative from the theory of lyrical poetry. Here we'll not only examine the narrativity of poetry, but use narratological tools for the interpretation of poems in Hebrew and English. Theoretical work by E. Semino, P. Huhn and B McHale, etc.
Requirements: to present a theoretical essay and write a paper (on a text or texts that have not been discussed in class).

הסמינר יציג פרספקטיבות דרמטיות של השיח הפילוסופי וידון באופן בו מושגים ורעיונות מתגלגלים ב"משחק" וב"דיאלוג", ב"מחוות" וב"מסכות". במסגרת זו יבחן גם הדיוקן הפילוסופי של "השחקן" אצל דידרו, גיתה, ניטשה, קאמי וארטו. הסמינר יעסוק גם בזיקה שבין התיאטרון הטרגי והתרבות הפילוסופית ובאופן בו הגיבור הטרגי, חווית הסבל, הנשגב והנידוי, זכו לפירוש פילוסופי אצל שייקספיר וגיתה, קאנט ושילר, שופנהאואר וניטשה, רוזנצוויג, בנימין והיידגר.

Theatre and Philosophy
The seminar introduces dramatic perspectives of the philosophical discourse and discuses the transformations of concepts in “play”, “gestures”, “dialogues” and “masks”. The seminar examines the philosophical portrait of the “actor” in Diderot, Goethe, Nietzsche, Camus and Artaud, and studies the philosophical interpretations of the tragic theatre (the tragic hero, the concept of suffering, the sublime, the banishment) in Shakespeare and Goethe, Kant and Schiller, Schopenhauer and Nietzsche, Rosenzweig, Benjamin and Heidegger.

בקורס ננתח את המיגבלות שמטילה המערכת הקוגניטיבית האנושית על מבנים יצירתיים בטקסטים (בעיקר סיפורים), בשפה, במדיום חזותי אמנותי, ובפרסומת.

נושאי הקורס:
1. המטמורפוזות בספרות ובמיתוס: גישה קוגניטיבית
2. ההיברידים (למשל הקנטאורים) בספרות ובמיתוס: מיגבלות קוגניטיביות
3. שרידות תרבותית של סיפורי עם כפונקציה של התאמתם לארגון הידע האנושי
4. מיגבלות קוגניטיביות על מטפורות חדשות בשירה
5. פרשנות של השוואות מטפוריות רנדומיות
6. קטגוריות אד הוקיות ועקרונות קטגוריזציה
7. כיצד נוצרות פירסומות יצירתיות: מיגבלות קוגניטיביות
8. מיגבלות על יצירתיות החלום
9. ציורי אובייקטים מדומיינים על ידי ילדים ומבוגרים: מספר מיגבלות קוגניטיביות
10. מגבלות על יצירתיות באמנות ויזואלית.

בין השנים 1967-1943 כתב המשורר נתן אלתרמן בעיתון "דבר" טור שבועי קבוע שבו פרסם שירים בענייני דיומא. בשנים האחרונות של ה"טור" עבר לכתיבה בפרוזה. בסך הכל פרסם אלתרמן 693 טורים שבהם הגיב באופן שוטף על מאורעות השעה, תוך התוויית עמדות עקרוניות במגוון נושאים שעמדו על הפרק - המאבק לעצמאות מדינית, כינון מוסדות המדינה, קליטת עלייה, זיכרון השואה ויחסי ישראל גרמניה, היחס לברית המועצות, בטחון ישראל, יחסי יהודים-ערבים, דת ומדינה, מנהיגותו של בן-גוריון ועוד. ה"טור השביעי" זכה להד ציבורי רב, ופרסומיו עוררו לא אחת ויכוחים ופולמוסים ציבוריים. הקורס הזה יוקדש להכרת מוסד ייחודי זה, פרי רוחו ועטו של איש אחד, שמילא תפקיד עתיר משמעות בעיצוב פניה של החברה היישוב ושל מדינת ישראל בשני העשורים הראשונים לקיומה.

Nathan Alterman and "Ha-Tur ha-Shevi'i" ("The Seventh Column")

The seminar will focus on Alterman's weekly poetic column on public affairs which has been published by the Davar daily newspapaer between 1943 to 1967, and turned to be one of Israel's most celebrated and highly influential literary-political instutitues.

במהלך הקורס נעסוק בדקונסטרוקציה כתפישת עולם מלנכולית ונעמוד על מאפייניה של הכתיבה והרגישות הדקונסטרוקטיביות. בין היתר נקרא חלקים מתוך היצירות הבאות מאת ז'אק דרידה: מתת מוות – הפרק על עקידת יצחק; שיבולת: לפאול צלאן; "מהו תרגום רלוונטי?" – על הסוחר מוונציה; ומשכן/שהות: בדיה ועדות (על מוריס בלאנשו).

An Introduction to Derrida

During the course, we will deal with deconstruction as a melancholic weltanschauung and describe the traits of deconstructive writing and sensibility. Among the works that will be read are Jacques Derrida's Gift of Death, Schibboleth: For Paul Celan, "What is a 'relevant' translation?" [on The Merchant of Venice] and Demeure: Fiction and Testimony [on Maurice Blanchot].

.

המטפורה בשפה, בספרות, ובאמנות:

הקורס יציג וינתח מספר גישות מודרניות במחקר המטפורה, בתורת הספרות, בפילוסופיה, בלשנות, אמנות, בשיח הפוליטי, ובחשיבה החינוכית.

1. מהי מטפורה: האם היא תופעה לשונית או תופעה מושגית.
2. מהן הפונקציות העיקריות של המטפורה?
3. המטפורות שאנו חיים על פיהן: תופעת המטפורה הקונצפטואלית על פי לייקוף וג'ונסון.
4. המטפורה בשירה: כאן נקרא וננתח מספר דוגמאות קלאסיות של מטפורות מרכזיות בשירה.
5. המטפורה באמנות החזותית: ניתוח ציורים ותמונות פירסומת.
6. המטפורה – כמכניזם של למידה.
7. מטפורות בשיח הפוליטי.
חובות הקורס
1. קריאה של כ-8 מאמרים. 2. עבודת סיכום, ו\או עבודה סמינריונית. 3. רפרט בכתה או בכתב.

Metaphor in language, literature, art and political discourse

The course will discuss the fundamental role played by metaphor in diverse domains such as ordinary language, poetic language, visual art and political discourse.

מיועד אך ורק למתרגלי הדרכות אישיות במוא לסיפורת

במסגרת הקורס נדון במחזות מרכזיים של המחזאי זוכה פרס נובל ל-2005, הארולד פינטר. נבחן עקרונות פואטיים במחזותיו, המייצרים אפקט אניגמטי ומאיים. כמו כן נבחן את ה"דיאלוג" החמקמק ורב התהפוכות בין המחזאי לבין הביקורת – מחד, תגובות המבקרים ליצירותיו בשלבים שונים בקריירה שלו ומאידך, תרומתו של המחזאי לגיבוש דימויו הביקורתי.

Harold Pinter: Poetic Principles and Critical Construct:

The seminar deals with the career and work of the British playwright Harold Pinter, laureate of the Nobel Prize for Literature in 2005. We will examine poetic principles in Pinter's plays that create an enigmatic and threatening affect. In addition we will discuss the ongoing dialogue established between the playwright and critics of his work—the critics' responses to his work through different stages of his career, and the playwright's own role in the shaping of his image as dramatist.

- מעמדו של המספר ביחס למשתתפים האחרים באקט התקשורת הסיפורי (המחבר, הקוראים והדמויות), תוך התמקדות בשאלות של ידיעה ומהימנות. נקרא סיפורים שונים, בעברית ובאנגלית, ביניהם "סונטת קרויצר" של טולסטוי, ומספר מאמרים.
- דרישות: להציג את אחד המאמרים ועבודת רפראט. המעוניינים יפתחו את העבודה לסמינאריון

. Our goal is to understand what how a narrator in fiction can become unreliable. For this purpose, we'll juxtapose the narrator with the other central participants in the narrative act of communication (the author, the readers, the fictive agents). The main topics of discussion include: the narrator's ontology; his/her sources of information (omniscience vs. limited knowledge); various theoretical notions of fictional (un)reliability; and the narrator's orientation to (or awareness of) the addressee(s). The bibliography includes theoretical papers, short stories and poems (especially dramatic monologues).

תרומתו של התרגום בהתפתחות התרבות, בהתפתחות הכתב, הלשון והספרות לא ישוערו. הקורס יסקור נקודות ציון בתולדות התרגום בתרבות העולם מאז המצאת הכתב לפני כששת אלפים שנה. הוא יעסוק במבצעי תרגום מפורסמים, כמו פענוח שפת החרטומים באמצעות אבן הרוזטה או תרגומי התנ"ך; הוא יעסוק במתרגמים מפורסמים כמו אוגוסטינוס או התיבונים, הוא יעסוק במתרגמים שכוננו תודעה לאומית, ובמתרגמים שהיו מוכנים לעלות על המוקד בהגנה על החופש לתרגם. בין השאר יעסוק הקורס גם בתולדות התרגום לעברית ובתפקידו בבניית הלשון והתרבות העברית.
הסטודנטים יתבקשו לכתוב עבודה מסכמת על אחד ממגוון הנושאים שהקורס יציג.

Milestones in the History of Translation
The contribution of translation to the history of world culture, of writing, of language and of literature is enormous. This course will describe significant milestones in the history of translation in world culture, since the invention of writing some 6000 years ago. It will discuss gigantic feats of translation, such as deciphering hieroglyphs with the help of the Rosetta stone or translating the Bible. It will deal with famous translators such as Augustinus or the Tibons, with translators who created national identity, with translators ready to be martyred for the freedom of translating. It will devote some time to the history of Hebrew translation and its role in developing Hebrew language and culture.
Students will write a short paper on one of the issues discussed in the course.

הסדנה תעסוק בתרגום קטעי פרוזה מאנגלית לעברית, בעיקר מסוגת הסיפור הקצר. הסדנה תהיה מבוססת על עבודה שוטפת של התלמידים משיעור לשיעור. במסגרת הדיון בעבודות התלמידים ייבחנו הסוגיות העולות בתרגום פרוזה ספרותית לעברית בתחום מבני הלשון, האמצעים הספרותיים, ההבדלים התרבותיים ועוד. יידונו איסטרטגיות תרגום אפשריות שונות.

The workshop will deal with translating excerpts of literary prose from English into Hebrew, mostly from short stories. The workshop will be based on the students' assignments, to be delivered every lesson. Discussions in class of the translated passages will involve the principal issues of literary translation from English into Hebrew, as the sructure of language, tools of literary expression and cultural particularities. Different options of translation strategies will be investigated

בשיעורי הקורס נעמוד באופן שיטתי על בעיות בפרקטיקה של התרגום ונסקור את הפתרונות השונים שהוצעו להן. בחלק הסדנתי של השיעור נבחן איך נפתרו אותן בעיות הלכה למעשה בשורה של טקסטים מתורגמים לעברית, וכך נחלץ את הנורמות השוררות בתרגום העברי בימינו. בין הסוגיות שיידונו: תרגום המלה הבודדת, קטגוריות דקדוקיות ותרגומן, תרגום אידיומטיקה וביטויים כבולים, ריבוד לשוני והקשיים בתרגומו, ועוד.
הקורס יסתיים בעבודת סיכום.

The course will systematically consider difficulties that emerge within the practice of translation, and view the various solutions offered to them. In the workshop part, we shall explore the ways those difficulties were practically solved in text translated into Hebrew, revealing the norms of current Hebrew translations. Among the issues to be dealt with: translation of a single word, of grammatical categories, of idiomatic language, language stratification in translation, etc.

זהו קורס המשך ל"מלאכת התרגום א". בין הסוגיות שיידונו: תרגום קטגוריות דקדוקיות, סדר המרכיבים במשפט, קישוריות בתרגום, ועוד. תנאי קדם: השתתפות ב"מלאכת התרגום א".

The course continues “the practice of translation 1”. Among the issues to be dealt with: translation of grammatical categories, order of sentence elements, cohesion in translation, etc.

מטרת הקורס היא לבדוק כיצד תרגום, ממש ככתיבה יוצרת, יכול לשמש כלי להעברת מסרים גלויים וסמויים.
הקורס יציג ויחקור סוגים שונים של התערבות מניפולטיבית בתרגום, החל משינויים קלים ועד לצנזורה.
מבנה הקורס:
הקורס יכלול מספר שיעורים בסיסיים, ולאחריהם יתבקשו הסטודנטים לבחור תחום מחקר ולחקור אותו.
מטלות:
במהלך הקורס, כל סטודנט יציג עבודת מחקר. בסוף הסמסטר תוגש טיוטה ראשונה של העבודה (רפרט או עבודה סמינריונית, לפי הצורך) לאישור. כחודשיים לאחר מכן יוגש הנוסח הסופי. תיתכן עבודה בזוגות. העבודות ייבחרו מתוך רשימת נושאים שתוצג בכיתה. הסטודנטים מוזמנים להציע נושאים.
לדוגמה:
לפי נושאים: מניפולציות אידאולוגיות בתחום דת או אמונה, בתחום המוסר, בתחום הפוליטי.
לפי מערכות: ספרות ילדים, ספרות נוער, ספרות מבוגרים.
לפי ז'אנרים או מגעים בין ז'אנרים: מדע בדיוני, ספרות וקולנוע, רומנים היסטוריים, ספרות עיון, פסיכולוגיה, פילוסופיה.
לפי תקופות: הבדלי גישה בתרגום לעברית בתקופת הקמת המדינה והיום.
לפי ספרויות מקור: סלקטיביות בבחירת תרבות שראוי לתרגם ממנה.
לפי בתי הוצאה: גישות אידאולוגיות והבדלי מדיניות.
הנוכחות בשיעורים חובה

Translation & Ideology
The purpose of this course is to examine how translation, just like original writing, can become a vehicle for transmission of ideological messages, more often than not subversive. The course will inquire into cases of manipulative interference in translation, from subtle changes to outright censorship.
After a few introductory lessons, students will be required to present their own research into the matter. The final task will be a written form of their research.
Attendance is compulsory.

במסגרת הלימודים המעשיים בתרגום, סדנה זאת נועדה להקנות ולפתח את מיומנויות התרגום באמצעות התמקדות בעריכת טקסט מתורגם. הדגש אינו על לשון המקור (שתהיה על-פי רוב אנגלית; ידיעת שפות נוספות אינה הכרחית) ולא על שפת היעד ("עריכת לשון"), אלא על "הדבר השלישי", הנוסף, שהוא מלאכת התרגום. באמצעות שורה של טקסטים בסגנונות, בז'אנרים ובנושאים שונים נדון בבעיות אופייניות לטקסט המתורגם ולעריכתו. אופן הלימוד יהיה בראש ובראשונה מעשי – מדי שיעור נעבוד על טקסט אחר – ובהקשר זה יידונו גם נושאים תיאורטיים בתורת התרגום.
נוכחות חובה. מטלת אמצע ועבודת סיכום. הציון ייקבע על פי המטלות.

Dr. Ran HaCohen: Translation Workshop
This workshop aims at enhancing translation skills by concentrating on editing already-translated texts. The emphasis is neither on the source language (which will usually be English; reading comprehension in other languages is recommended but not required), nor on the target language (i.e. Hebrew), but on "the third thing", which is translating skills. Using a series of texts in a wide range of genres, styles and subjects, we shall discuss the typical problems of translated texts and their editing. The study will be practically oriented – dealing with a different text every session – while, in this context, theoretical issues in translation studies will be considered as well.

מבוא לתורת התרגום
א. ניסיונות להגדרת תרגום:
הגדרה כוללת – תרגום כדרך לתפיסת מציאות
הגדרה רחבה: רומאן יאקובסון
הגדרה צרה: יוג'ין ניידה
הצעת סינתזה: גדעון טורי
טקסטים מקבילים – שלטים, פרסומים, המנונים: תרגום?
תרגום פנים-לשוני, תרגום בין-לשוני, תרגום בין-סמיוטי
נושאים לדיון:
הכול ניתן לתרגום (יאקובסון)
דבר אינו ניתן לתרגום (היפותזת ספיר-וורף)
מידת התרגומיות
ב. פרקים בהיסטוריה של התרגום
תולדות המתורגמנות
תרומת התרגום להתפתחותה של תרבות
ג. בעיות ספציפיות בתרגום
המטאפורה וגבולות התרגומיות
סימולציה של לשון דיבור כבעיית תרגום לעברית
ד. סוגיות בתרגום כתהליך וכתוצר
אקוויוולנטיות
תרגום אדקווטי; תרגום קביל;
תרגום אופטימאלי; תרגום יצירתי;
שקיפות המתרגם; ביות מול הזרה
ה. האילוצים הפועלים על המתרגם:
בסוגים שונים של תרגום/ בתרגום סוגים שונים של טקסטים/ בתרגום לצרכים שונים
תרגום ממוחשב
תרגום טכני/מדעי
תרגום לדיבוב
תרגום לכתוביות
תרגום ספרותי
תרגום לילדים
ו. התרגום כמערכת בתרבות
נורמות של תרגום
מעמד התרגום, מעמד המתרגם
תרגום ותיאוריות פוסט-מודרניסטיות
תרגום וכוח
תרגום ומגדר
תרגום ותיאוריות פוסט-קולוניאליות
צנזורה וצנזורה עצמית בתרגום

Introduction to Translation Studies
1. Translation definitions:
General – Roman Jackobson
Lingual – Eugene Nida

Synthesis – Gideon Toury
Parallel texts: ads, passports, national anthems: translations?
Interlingual, intralingual and inter-semiotic translations
Discussion topics:
Everything is translatable, nothing is translatable, translatability
2. History of translation & interpreting: overview
Translation at the service of cultural development
3. Specific translation problems:
Metaphors
Simulation of spoken language
4. Issues of translation as process and product
Equivalence
Adequate translation, acceptable translation, optimal translation, creative translation
Translator's invisibility, domestication vs. foreignizing
5. Constraints: in various types of translation, in various types of texts, in various uses
6. Translation in culture
Translation norms
Translation/translator's status
Translation and postmodern theories
Translation and power
Translation and gender
Translation and postcolonial theories
Censorship and self-censorship in translation