לימודי נשים ומגדר לשנת תשע"א

ילדות, נעורים ומגדר בתקשורת המונים
Childhood, Youth and Gender in Mass Media
סמסטר א', יום ג', 18:00-16:00

הקורס יעסוק בסוציאליזציה מגדרית בתרבות ובתקשורת ההמונים. נפתח בהצגה קצרה של המושגים התיאורטיים המרכזיים בחקר הילדות והמגדר לפי הדיסציפלינות הפסיכולוגית והסוציולוגית. בהמשך יבחנו טקסטים הפונים לילדים וילדות ומשפיעים על תפיסתם המגדרית. יוצגו ויידונו מגוון של מחקרים המתמקדים בייצוגי מגדר בטקסטים של תרבות ותקשורת המונים, תוך דגש מיוחד על תחום הטלוויזיה והפרסום. עוד נדון במקומם המשתנה של בנים ובנות כצרכני וכיצרני תרבות בסביבה התרבותית- טכנולוגית המשתנה.

Childhood, Youth and Gender in Mass Media
Dr. Dalia Liran-Alper

מודלים של אמהות
Models of Motherhood
סמסטר ב', יום ג' 10:00-08:00

הקורס מציג את ה"אימהות" כמושג בתרבות המערבית, וכמה מגילגוליו ההיסטוריים. המושג ייבחן הן בהופעותיו בטקסטים בתרבות (כגון טקסטים ספרותיים או רפואיים) והן מכמה אספקטים מחקריים, כגון אספקטים חוקיים, כלכליים, פוליטיים, רפואיים, אינטרסים לאומיים וכלכליים שהובילו ליצירת מודלים סותרים של אמהות, הקשר בין מודלים של אמהות לבין פרקטיקות לגבי ילדים, כגון החלטות לגבי "ילדים בסיכון" והוצאת תינוקות וילדים מחזקת הוריהם. כמו כן יוצגו מחקרים במדעי החיים בנושא האמהות, כגון מחקריו של קונרד לורנץ בנושא ההטבעה ומחקריו של הארי הארלו בנושא ההאכלה, ויידון הקשר בין הממצאים הביולוגיים לבין המודלים בתרבות.

חובות התלמידים
- נוכחות חובה
- הכנה שוטפת של הביבליוגרפיה
- הצגת מאמר בכיתה

תלמידים המבקשים לכתוב עבודה סמינריונית יעשו זאת אחרי התייעצות עם המרצה בשעת הקבלה (בתיאום מראש).
התלמידים חייבים להגיש את נושא העבודה במהלך הסמסטר.
נושא העבודה יכלול את שם העבודה, ראשי פרקים, השאלות שבהן תדון העבודה, רשימת המקורות הראשוניים ורשימה ביבליוגרפית. התלמידים יוכלו לגשת לכתיבת העבודה רק לאחר קבלת אישור בכתב לנושא העבודה.

ציון הקורס יינתן על סמך ההשתתפות הפעילה בשיעורים, הצגת הרפראט בכיתה והרפראט הכתוב.
ציון קורס עם עבודה סמינריונית ייקבע על פי שקלול של ציון הקורס + העבודה הסמינריונית (משקל העבודה הסמינריונית 70%-60% מן הציון הסופי).

שעות הקבלה:
ימי שלישי, 12-10
בתיאום מראש בלבד, בדואל או בפניה אישית.
basmat@post.tau.ac.il

Models of Motherhood
Basmat Even-Zohar, PhD

The course presents “Motherhood” as a concept in western culture, and follows some of its historical changes. Several models are described in texts in the culture (such as literary or medical texts) as well as from various research aspects, including legal, economical, political and medical. The course will discuss national and economical interests which lead to the creation of conflicting models of motherhood, and the relationship between models of motherhood and practices of raising children such as decisions concerning “children at risk” and taking babies and children from their parents. Another realm of research that will be discussed is biological sciences, including Conrad Lorenz’s Imprinting research and Harry Harlow feeding research, and the relationship between biological findings and cultural models will be looked into.

קהל של נערות: תפקיד המדיה והתרבות הפופולרית בהבניית הזהות של נערות
Teenage girls as audience: Media and popular culture's role in the identity construction of teenage girls
סמסטר ב', יום ד' 10:00-08:00

הקורס יתמקד בשאלת מאפייניו וייחודיותו של הקהל הנשי הצעיר. נפתח בהבנה לגבי חשיבות המדיה והתרבות הפופולארית בהבניית זהות (ובכלל זה גם זהות מגדרית).
נמשיך בסקירת דימויים ואופני ייצוג (משתנים) של נערות במדיה ובתרבות הפופולארית, תוך התייחסות לזיהוי של נערות כצרכניות בחברה קפיטליסטית.
במקביל נכיר שינויים שחלו (משנות ה-70 ואילך) בתפיסה התיאורטית והמחקרית ביחס לקהלי המדיה בכלל, תוך התמקדות בתרומת הפמיניזם לשדה המחקר הקולנועי והתרבותי של קהלים מגדריים. נתמקד בתרומת לימודי נערות ((Girls' studies להכרות עם קהל זה ונתוודע לאופני צפייה ולהנאות צפייה של קהל הנערות. כחלק מכך, נעסוק גם במקומן הייחודי של נערות הן כצרכניות והן כיצרניות תרבות בסביבה התרבותית-טכנולוגית המשתנה.
הסמינר יתבסס על קריאת טקסטים תיאורטיים ומחקריים וניתוח דוגמאות מתכני מדיה שונים טלוויזיוניים, קולנועיים, פרסומיים ומוסיקליים (קליפים).
עבודות הסמינר והרפרטים יתמקדו בדרכי הפרשנות של נערות ישראליות בהקשר של תכני מדיה שונים ודימויי הנערות שהם מציגים, או בניתוח טקסטים שיצרו בעצמן.

Teenage girls as audience: Media and popular culture's role in the identity construction of teenage girls
Dr. Sigal Barak-Brandes

The course will focus on the attributes of the young feminine audience. We will start with an understanding of the connection between media, popular culture and identity construction (including gender identity).
We will continue into the images and different ways of representing girls in the media and popular culture, while acknowledging the identification of girls as consumers in a Capitalist society. The course will introduce the students with theoretical and methodological changes regarding media audience in general, while focusing on the contribution of the feminist scholarship to the field of gendered audiences in particular.
We will analyze the development of Girls' studies and their contribution to the knowledge about that audience and it's cultural pleasures. The course will also provide a discussion about the unique place of girls as both cultural consumers and producers in the Twenty-first century.
The course is based on reading theoretical and empirical texts, and analyzing examples from different media texts.
The students works should be researching interpretation patterns used by Israeli girls regarding different media contents and images, or alternatively, the works will try to analyze the texts which Israeli girls produced by themselves.

קורס לתאר שני (מ"א), שיעור.
קורס חובה לתלמידי/ות תואר שני בתכנית ללימודי מגדר, ובחוג לספרות (לאחר סיום ההשלמות, אם נדרשו).

מטרת הקורס לשרטט מפה של התיאוריות הבולטות היום במחקר העכשווי, היינו, במחקר שאינו ממשיך ישירות תיאוריות משנות הששים אלא שמפתח תיאוריות שראשיתן והתפתחותן סביב שנות השמונים. שלושת מוקדי הקורס – תיאוריות של מגדר, תיאוריות של ספרות ותיאוריות של קליטת העולם הויזואלית השליטה החל מהחצי השני של המאה ה- 20 – "מכסים" שורה של תיאוריות משיקות, שקשה היום לשרטט מפה תיאורטית מבלי לראות את כולן וכן את הצמתים הצולבים שלהן. תיאוריות המנסות לתאר ולהסביר את אופן התפישה, את הייצוגים ואת הבעייתיות של ה"גוף", למשל, ממוקמות על צומת של "פוליטיקה של זהויות", יחסי ייצוג וחומר, גלובליזציה, מימטיות לשונית ותמונתית, סוגיות של הכלה והדרה, דיון בקיומם של שברים וסתירות פנימיות ובמאמצים להעלים אותם ובתפקידים הלאומיים, האתניים, המעמדיים והדתיים של "גוף" בכלל ו"גוף" בהקשרים שונים. לשם כך יש צורך להבין, למשל, את הקשר בין פוקו, אלתוזר, באטלר, מירזוף, רוגוף, הארדט ונגרי, הומי באבא, ג'יימסון ועוד אחרים; היינו, תיאוריות ניאו-מארקסיסטיות, פוסטמודרניסטיות ובעיקר פוסטסטרוקטורליות, של לאומיות ושל פוסטקולוניאליות, של יחסי מגדר-אתניות-לאומיות-מעמד, והזליגה בין התיאוריות ושבירת הגבולות ביניהן ביחד עם שבירת תפישת הקוהרנטיות של הסובייקט והיציבות של יחסי הכוח.
הדיון ימקם את התיאוריות העכשוויות ביחס לתיאוריות סטרוקטרליסטיות ויעקוב אחר היחסים בין שתי קבוצות תיאוריות אלה.

חובות הקורס:
נוכחות והשתתפות פעילה – חובה.
הגשת עבודות-ביניים קצרות (בנות עמוד אחד).
הגשת רפראט (עבודת סיום קורס) בהיקף של 10-15 עמודים.

This is a compulsory course for graduate students (MA) of both the Department of Literature and The Gender Studies Program (in both program only after completion of the obligatory make-up courses from the undergraduate program); its aim is to acquaint students graduating from a variety of disciplines and with different levels of theoretical practice with the current theoretical arena on their first year as graduate students. The study of the theories themselves will briefly cover structural theories, and will move on to focus mainly on postmodern and post-structural philosophy and theories developed after the theoretical age of the 1960s, mainly as of the 1980s. The three foci of the course – gender, literature, visual culture – are strongly linked to each other both in terms of the theories they all use, and in terms of the topics they are concerned with today: materiality and representation; the body and pain; identity politics; globalization; verbal and virtual mimesis; exclusion and inclusion; gaps and inner contradictions (in theories and especially in texts), and the apparatuses used to veil the means of their concealment; and nationality, ethnicity, religion and class as related identity axes and theories. The course will try to point to the reciprocal effects of the theories of Foucault, Althusser, Butler, Jameson, Roggof, Mirzoeff, Hardt and Negri, Homi Bhabha and others.

Two short (one page) mid-term papers due towards the end of the term.
One 10-15 pages final paper.

מטרת הקורס היא לחשוף את התלמידות לתיאוריות פמיניסטיות מתקדמות המתמקדות במשפט ובחברה שבה הוא פועל. הדיון במשפט יהווה אמצעי לדיון תיאורטי באופנים שבהם החברה מתייחסת למערכות היחסים שבין נשים לגברים, מעצבת זהויות מיניות דיכוטומיות והיררכיות, ומתעלמת מחוויות החיים של נשים. בנוסף לדיון התיאורטי, הקורס מבקש להפגיש את התלמידות עם מתודולוגיות מחקר שונות המשמשות את הדיסציפלינה הסוציולוגית ואת חוקרי המשפט ולדון בהיבטים המגדריים של העמדות האפיסטמולוגיות העומדות בבסיס המתודות השונות.

נוכחות חובה.
10% מהציון – הצגה בעל-פה בכתה של נושא העבודה שתבחר הסטודנטית.
90% מהציון – עבודה בכתב בהיקף של 15 עמודים שתעסוק בסוגיה חברתית-משפטית בהקשר הישראלי, תוך שימוש באחת המתודולוגיות שנסקרו בכתה ובחינה לאור התיאוריות שנלמדו בקורס.

The goal of the course is to expose the students to advanced feminist theories dealing with law and society. The discussion about the law will be a mean to a theoretical discussion about the ways society relates to the relations between women and men, constructs gendered dichotomist and hierarchical identities and ignores life experiences of women. In addition to the theoretical emphasis, the course will deal with different research methodologies used by the sociology discipline and those who study the law and will discuss the ontological standpoints that are at the base of the different methodologies.

מטרת הסמינר היא להקנות את הכישורים האקדמיים הנדרשים מתלמידות לתארים מתקדמים, החל מחיפוש חומרי קריאה, דרך ניתוח טקסטים וכתיבה, וכלה בהצגת העבודה בפני קהל. זאת, תוך חשיפה לעשייה האקדמית המובילה והחדשנית ביותר בתחום המגדר. השנה נבחר הנושא 'אמהות' כתמה המארגנת את תכנית את הסמינר.
חלקו הראשון של הסמינר יעסוק בהקניית מיומנויות ביבליוגראפיות ויהווה סדנת קריאה שבמהלכה נתעמק בטקסטים שונים העוסקים באמהות. בחלקו השני של הסמינר נתמקד במיומנויות כתיבה אקדמית והצגה בפני קהל.
מטלות:
- תרגיל ביבליוגראפי (חובה ללא ציון)
- 2 תרגילי קריאה (2 עמ') (30%)
- טיוטת עבודה (חובה ללא ציון)
- הצגה הכתה (10%)
- עבודה סופית (15 עמ' – 60%)

The goal of the seminar is to provide M.A. students of the Gender Studies Program with advanced academic skills, including, bibliography search, and reading, writing and oral presentation skills. The seminar's corpus will include cutting edge works on the seminar's theme from a variety of disciplines.
The first part of the seminar will be conducted as a reading seminar in which we will analyze texts while learning to detect main arguments, to understand the methodology of the academic work, and to follow the article's structure and logic. The second part of the seminar will include frontal classes as well as personal supervision on students' writing process and oral presentation.

Assessment

Bibliographic research (obligatory, no grading)
2 reading reports 30%
First draft of the final paper (obligatory, no grading)
Class presentation 10%
Final paper 60%

הסמינר יעסוק בקשרים בין טראומה חברתית (טראומה שהגורם לה הוא מבנה חברתי דכאני: סקסיזם, הומופוביה, גזענות וכד') לבין בושה, כרגש דומיננטי בפסיכופתולוגיה פוסט-טראומטית.
טראומה ובושה יבחנו במסגרות השיח הפסיכואנליטי, הפמיניסטי, הפוסט -קולוניאלי והקווירי. את רגש הבושה נבחן גם במסגרת השיח העכשווי על פוליטיקה של רגשות, תוך דגש על אופייה הדיאלקטי של הבושה ותנועתה בין הכפפה להתנגדות.
נעסוק בקשרים בין בושה ודיכוי, בסוגיות עכשוויות שקשורות במוביליזציה של הבושה, בייצור ארכיון של ייצוגים אלטרנטיביים לפעולותיה המכפיפות של הטראומה בכלל ושל הבושה בפרט.
במסגרת הקורס נקרא טקסטים מאת: מרתה נוסבאום (Nussbaum), שרה אחמד (Ahmed), ג'ודית באטלר (Butler), קלי אוליבר (Oliver), אן סווטקוביק (Cvetkovic) ג'ורג'יו אגמבן (Agamben), איב סג'דוויק (Sedgwick) ורבות אחרות.

חובות:
רפרט ועבודת סיכום (10 עמודים) או עבודה סמינריונית (20 עמודים)
דו"חות קריאה שבועיים על חובות הקריאה (עד עמוד)
דרישות קדם:
הקורסים: "כשפסיכואנליזה פוגשת מגדר" (0608.3401.01) או "מבוא לפסיכולוגיה" + "מבוא לפילוסופיה פמיניסטית: מחשבות נשים" (0608.1110.01) או: "בין המינים: מבוא לתיאוריות פמיניסטיות עכשוויות" (0608.1115.01)
הערה: לא פתוח למשתתפי קורס 0608.5304 בשנים תשס"ח ותשס"ט.

שיעור 1: מבוא

שיעור 2: טראומה עיקשת (Insidious Trauma)
Root, M.P. (1992). "Reconstructing the impact of trauma on personality", In S. Brown & M. Ballou (Eds.), Personality and psychopathology. New York: Guilford. Pp. 229-265.
Brown, L. (1995). "Not Outside the Range: One Feminist Perspective on Psychic Trauma". In Caruth Cathy (ed.). Trauma: Explorations in Memory. John Hopkins University Press.

פרידן, בטי (1963/2006). "הבעיה שאין לה שם" (מתוך המסתורין הנשי). בתוך: באום, ד. ואחרות (עורכות). ללמוד פמיניזם: מקראה. הוצאת הקבוץ המאוחד. סדרת מגדרים. 2006. עמ': 48-61.

שיעור 4- 3: בושה

Ahmed, S. 2004. The Cultural Politics of Emotion. NY: Routledge. Pp. 101-121.

Scheff, Thomas, J., (2000). “Shame and the Social Bond: A Sociological Theory,” Sociological Theory 18(1): 84--99.

שיעור 5-6:
בושה ומגדר

זיו, א. (2008). "הקוויריזציה של הבושה". בתוך: תיאוריה וביקורת 32 (אביב 2008). עורכת: מיכל בן נפתלי.

לבנקרון, נעמי. "העלמות והמוות: 'זנות', אונס ועבדות מינית במלחמת העולם השנייה. בתוך: תיאוריה וביקורת 32 (אביב 2008). עורכת: מיכל בן נפתלי. עמ': 15-44.

Butler, Judith. (1995). "Melancholy Gender-Refused Identification". In Dimen, M. and Goldner, V. (eds.). Gender in Psychoanalytic Space. NY:Other Press. Pp. 3-19.

Corbett, K. (2009). "Boyhood femininity, Gender Identity Disorder, Masculine Presuppositions, and the anxiety of regulation". In Psychoanalytic Dialogues, 19:353-370.
Nestle, J.(1983). "My Mother Liked to Fuck". In Snitow, A., Stansel, C. Thompson, S. (eds.) Powers of Desire: The Politics of Sexuality. NY: Monthly Review Press. Pp. 468-470.

שיעור 8-9:
בושה וגזע/מעמד

נעמן, יונית. "'ידוע שתימניות חמות במיטה': על הקשר בין צפיפות הפיגמנט לשם התואר פרחה". בתוך: תיאוריה וביקורת 28 (אביב 2006). עורך: יהודה שנהב. עמ': 185-192.

Cheng, A.A. (2001). The Melancholy of Race: Psychoanalysis, assimilation, and Hidden Grief. Oxford University Press. Chapter 1.

שיעור 11-10:

בושה וזהות מינית
Cvetkovich, A. 2003. An Archive of Feelings: Trauma, Sexuality and Lesbian Public Cultures. London: Duke University Press. Chapter 1.

Sedgwick, K.E. 1993. Queer Performativity: Henry James's the M of the Novel Eve". GLQ, Vol.1, pp.1-16.

Salamon, Gayle (2009), 'Humiliation and Transgender Regulation: Commentary on Paper by Ken Corbett', Psychoanalytic Dialogues, 19: 4, 376 — 384

שיעור 12:
בושה והתנגדות

Keena, T. 2004. "Mobilizing Shame". The South Atlantic Quarterly 103:2/3 Spring/Summer.

The seminar deals with the relations between social traumas (traumas that result from oppression: sexism, homophobia, racism, etc.) and shame. Trauma and shame will be explored in the context of the psychoanalytic, feminist, post-colonial and queer discourses. We will also draw on the contemporary discourse on the politics of emotions to emphasize the dialectic character of shame and its movement between subordination and resistance. Various themes will be examined: the relations between oppression and shame; the mobilization of shame; the creation of an archive for alternative representations to the subordinating power of trauma. Reading materials include texts by Marta Nussbaum, Sara Ahmed, Judith Butler, Kelly Oliver, Ann Cvetkovich, Giorgio Agamben, Eve Sedgwick and others.

תיאור הסמינר:
הסמינר עוסק בסוגיית המגדר בחברות מזרח-תיכוניות דרך בחינתם של נושאים מרכזיים. מתוך גישה ביקורתית הוא סוקר ובוחן מגוון של שיחים, תפיסות, אידיאולוגיות ופרקטיקות חברתיות, כללית ובהתמקד במקרים ספציפיים. אוריינטליזם, פוסטקולוניאליזם, פטריארכיה, מודרניזציה, פרוייקטים לאומיים ולאומיות, מדינה, אזרחות, פמיניזמים, משפחה ומשפחתיות, משטר השליטה במיניות, זהויות מגדריות, כוח והתנגדות הם מכלול הנושאים העיקריים שהקורס בוחן מצד אחד את אופיים הממוגדר, ומצד שני הוא בוחן דרכם את נושא המגדר.

קהל היעד: סטודנטיות/ים למ"א.
חובות הקורס: א. נוכחות חובה והשתתפות פעילה בכיתה;
ב. קריאה שבועית שוטפת של הפריטים הביבליוגרפיים הנדרשים;
ג. חובות ביניים: הגשת 2 דוחות תגובה על פריטים ביבליוגרפיים
(היקף התגובה כ-500 מלים) (20% מהציון הסופי);
ד. הצגת רפרט (10%);
ה. עבודה (סמנריונית או פרו-סמנריונית בתיאום עם המרצה)
(70% מהציון הסופי).

This course examines gender in Middle Eastern societies by examining central related issues. Through a criticizing approach it reviews various discourses, notions, ideologies and social practices, generally and by focusing in specific cases. Orientalism, postcolonialism, patriarchy, modernization, state, national projects, feminisms, citizenship, family, sexuality regime, masculinities and femininities compose the range of issues that the course examines them as gendered in the one hand, and through which it examines gender, in the other hand.

תיאור הסמינר: עיסוק ממוקד באתגר הפמיניסטי להנחות היסוד של תפישת הידע המדעי ולפרקטיקה המדעית הכרוך, בין היתר, בערעור על או בתביעה להמשגה מחדש של רעיון האובייקטיביות המדעית, של היחס ערך-עובדה, של תהליך הגילוי המדעי ושל אופן בנייתן וכינונן של תיאוריות מדעיות.
נקודת המוצא לסמינר היא בחינה ביקורתית של הטענה הפמיניסטית בכללותה לתרומה ייחודית, הן ברמה המתודולוגית (שיטות חקירה) והן ברמה האפיסטמולוגית (הרחבה ושכלול של הידיעה), ושל הצעות קונקרטיות וקונסטרוקטיביות במסגרת ביקורת מדע פמיניסטית (שהן רלבנטיות בעיקר למדעי החברה והחיים ונשענות על מסורת ביקורתית שקדמה להן החל משליש II של המאה ה-20).
נקודת המוצא העקרונית של הביקורת הפמיניסטית היא בעיקרון ההכרה שידע אינו נקי מפוליטיקה או אתיקה – דבר המחייב אותנו להתמודד עם השפעתו של ההקשר החברתי-מגדרי על סוג הידע שנבנה ועל תפקידם ומעורבותם הבלתי נמנעת של ערכים בתהליך החקר המדעי.
נקודת המוצא לדיון על ביקורת מדע פמיניסטית תהיה מקורות ההשראה הרעיוניים המרכזיים של ביקורת המדע הפמיניסטית, בעיקר תומס קון (Kuhn) או וילארד קוויין (Quine) והצורך העולה מסוף מחצית II של המאה ה-20 (היישר לתוך המאה הנוכחית) לספק מענה טוב יותר למערכת היחסים המורכבת והבעייתית המתפתחת בין מדע, טכנולוגיה וחברה. כמו כן נבחן טענות-נגד שעלו לעצם המפעל הקרוי אפיסטמולוגיה פמיניסטית או מדע פמיניסטי.
דרישות הסמינר: אין דרישות קדם, אך מומלץ למי שחסר/ה כל רקע בסיסי בתיאוריה פמיניסטית לקרוא טקסט מבוא כלשהו לשם יצירת מצע ראשוני משותף לדיון והבהרה של מושגי מפתח. הרפרט בעל-פה (בין אם יוגש כעבודת גמר ובין אם ישמש בסיס לעבודה סמינריונית) הינו 20% מהציון הסופי, ועבודת הגמר הכתובה (רפרט או עבודה סמינריונית) הינה 80% מהציון הסופי.

The seminar will focus on the feminist challenge to the notion of scientific objectivity, the relation between values and facts, the logic of scientific discovery and the formulation of theories, as well as the feminist claim for a re-conceptualization of central notions and presuppositions underlying scientific thought and practice. The discussion aims at a critical evaluation of the feminist claim at large for a unique contribution, both methodologically and epistemologically, and of specific and constructive proposals within feminist critique, all of which are especially relevant for the social and life sciences and have affinities with various forms of critique of science starting from the 1930-40’s.
Feminist critique acknowledges the political impurity of science and forces us to tackle with the effects of social context and gender in specific on the construction of knowledge and hence with the inevitable involvement of values in the process of scientific investigation. Our starting point will be the main sources of inspiration for feminist critique of science, notably Kuhn and Quine, and the rising need (as of the second half of the 20th century to the present) to provide a better response to the complex relationship between science, technology and society. Finally, we will examine several counter-arguments raised by critics to the very project called feminist epistemology or feminist science.

"The mother/ daughter relation is the dark continent of the dark continent, the most obscure area of our social order."
(אליזבת גרוס)
הקורס יצא למסע אל לב המאפליה של הסוביקטיביות הנשית. הוא יבקש לתור אחר מופעיו של הקשר הסבוך בין בנות לאימותיהן ואחר פישרו בטקסטים מן הספרות הקולנוע והאמנות הפלסטית.
חובות הקורס: 1. נוכחות והשתתפות פעילה. 2. הגשת עבודות ביניים (כחצי עמוד) לאורך כל הקורס. 3. הצגת רפראט. 4. הציון בקורס יקבע עפ"י ציון החיבור הסמינריוני שיכתב בסיומו.

The mother/ daughter relation is the dark continent of the dark continent, the most obscure area of our social order."
(Elizabeth Grosz)
The seminar would like to explore and investigate the ' heart of darkness' of female subjectivity. we will discuss the representations of this conflictual bond and their meanings in literature, film and art

מאז סוף המאה ה-19 מוצפת התרבות המערבית בשיח על מיניות. מהי התופעה שאותה אנו מכנים מיניות? ואיזה סוגים של ידע מיוצרים על אודותיה? בקורס נעסוק בשלושה שדות ידע, המייצרים שיח תיאורטי על מיניות: הפמיניזם, הפסיכואנליזה והתיאוריה הקווירית. נבדוק כיצד מגדיר כל אחד מהם מיניות, מהן הנחות המוצא האפיסטמולוגיות והפוליטיות שלהם, ואלו יחסים הם מקיימים ביניהם. בין ההוגים שנקרא: פרויד, פוקו, גייל רובין, אדריאן ריצ', אנדריאה דבורקין, קתרין מקינון ודייויד הלפרין.
דרישות הקורס:
1. נוכחות חובה.
2. הגשת שלוש תגובות קצרות לחומר הקריאה במהלך הסמסטר. לא יינתנו ציונים על מטלות אלה, אולם הגשתן היא תנאי לקבלת ציון בקורס.
3. הגשת עבודת סיכום, המהווה 100% מציון הגמר בקורס.

Since the late 19th century Western culture is flooded with discourse on sexuality. What is the phenomenon we term 'sexuality'? And what kinds of knowledge are produced about it? In this course we will look at three disciplines that take sexuality as a central object of inquiry - feminist theory, psychoanalysis, and queer theory. We will ask how each discipline defines sexality, what are its epistemological and political premises, and how these disciplines relate to each other. Among the thinkers whose texts we will read are Freud, Foucault, Gayle Rubin, Adrienne Rich, Andrea Dworkin, Cathrine MacKinnon, and David Halperin.

הסמינריון יוקדש לבירור המושג "משפחה" כפי שהוא עולה מפרשנותן של יצירות ספרות שונות. היצירות יהיו משל סופרות וסופרים שכתבו בתקופה של מאה השנים האחרונות, וביניהם: נחמה פוחצ'בסקי, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ, יעקב שטיינברג, לאה גולדברג, ש"י עגנון, ע' עוז, עמליה כהנא-כרמון, רות אלמוג, יואל הופמן, יהודית קציר, דורית רביניאן – ועוד. רשימה מפורטת תתפרסם באתר הווירטואל לקראת סוף סמסטר א' תשס"ח.

את רוב הסיפורים הריאליסטיים ניתן לקרוא דרך הפריזמה של סיפור משפחה, מתוך נסיון פרשני לחלץ מתוכם את המובן מאליו ואת הנחות היסוד של הסיפור ביחס למושג/למוסד "משפחה". הנרטיב של הסיפור, הדמויות המרכזיות והשוליות שלו עם דרכי אפיונן, הדרמה המתחוללת בו, ההתרה של הקונפליקט – כל אלה, ומרכיבים נוספים של הטקסט הספרותי, משתתפים בעיצוב עולם המשפחה, חיי המשפחה, היחסים הנקראים "משפחתיים". הדיון בסמינריון ינסה להתמקד בתימות בולטות אחדות המהוות סימן זיהוי אפשרי להגדרת סיפור המשפחה ולהצבעה על אופני ייצוג המשפחה בספרות.

הסמינריון יתנהל במתכונת של דיונים קבוצתיים המבוססים על הכנה מוקדמת של טקסטים מחקריים ושל יצירות ספרות בהתאם לרשימה מפורטת שתופיע באתר הווירטואל.
יוטלו במהלך הקורס מטלות קריאה וכתיבה. הציון בקורס ייקבע על פי ציון החיבור הסמינריוני שייכתב בסיומו.

הסמינריון איננו פתוח למי שלמדו את הקורסים הבאים: 0615.3339; 0608.3113; 0608.5300

The seminar will be analyze and deconstruct the concept of "family" as it emerges from the interpretation of various literary works, with a wide interdisciplinary background of theories regarding family, roles, gender, work, siblings, androcentrism, patriarchalism, etc. Works to be discussed will be of women and men authors who wrote and published their works during the last century, and include, among others: Nechama Pohatchevsky, Dvora Baron, Y. D. Berkowitz, Jacob Steinberg, Lea Goldberg, Shmuel Yosef Agnon, Amos Oz, Amalia Kahana-Carmon, Ruth Almog, Yoel Hoffmann, Yehudit Katzir and Dorit Rabinyan. A full and updated list of works will be published on the course website.
Most realistic stories can be read through the prism of the family myth, along with the interpretative attempt to extract the obvious ideology and the cultural presuppositions embedded in the text. Discussion in this seminar will focus on several main themes and attempt to understand the disseminating role of literature regarding the cultural construction of family. We will move toward a definition of a 'family story' and point out techniques of representation of the family in literature.
This seminar will include group discussions based on the students pre-reading of both literary and research works posted on the website. Students are expected to add reading lists of their own.
Requirements: (1) reading and writing assignments throughout the seminar. (2) submission of a seminar paper at the end of the semester.
Final grade will be determined by the seminar paper.

השאלה כיצד ליישם את הידע התיאורטי הנרכש באקדמיה מעסיקה רבים. גם התהליך ההופכי של בניית ידע תיאורטי מהתנסויות מעשיות אינו מובן מאליו. במסגרת הסדנה נפתח ונמשיג את "התרגום החברתי" בין הידע התאורטי, התודעה המגדרית והפעולה החברתית, תוך התמקדות באופן בו תרגומים אלה באים לידי ביטוי בסביבות ארגוניות. הסדנה נועדה לספק כלים תאורטיים וישומיים לגיבוש עמדה אקטיבית של אחריות וקידום שינוי מגדרי ממשי בארגונים. במהלכה תנתן הזדמנות להתנסות לימודית בעמדה מגדרית-חברתית פעילה.
מבנה הסדנה:
1. מבואות לחשיבה ביקורתית יישומית, סוציולוגיה של תרגום, ופעולה חברתית בשדות ארגוניים.
2. ניתוחי מקרה של פרויקטים ותהליכים של שינוי מגדרי בארגונים.
3. הסדנה תנחה ותלווה את הסטודנטים/ות באחת משתי אפשרויות להתנסות באחריות מגדרית:
א. פרויקטים עצמאיים של שינוי ארגוני מגדרי
ב. מחקר מלווה / תחקירי עומק של יוזמות ופרויקטים של שינוי מגדרי

חובת נוכחות: ב 80% מהמפגשים.
הרכב הציון: מטלת גמר דו"ח ניתוח וסיכום ההתנסות הלימודית

The ways intellectual knowledge is applied into social realities, and the ways real life experience shapes this knowledge is a fundamental concern of social scientists and social active individuals.
In the workshop, the concept of "social translation" between theory, social awareness and change will be explored, focusing on the ways these translations are expressed and practiced in organizational settings and shape social realities. The workshop is aimed at equipping the students with conceptual and practical tools required to form an active position of gender responsibility and change in organization, to experience such a position and learn from this experience.

בשנים האחרונות מושג המשפחה משתנה באופן דרמטי בישראל ובעולם. מכיוונים שונים נשמעות קריאות להצלתה של המשפחה, וסוכנים חברתיים שונים מעלים חששות מהתפרקותה ומהיעלמותה. לעומת קולות אלו, ספרות המחקר המגוונת העוסקת בסוציולוגיה התרבותית של המשפחה כיום מראה כי מוסד המשפחה כלל אינו מתערער אלא מעלה שאלות חדשות ביחס לכוחה, גבולותיה, מעמדה ותפקידיה של המשפחה ועיצובם המחודש של חוזים והסדרים מגדריים שונים. במסגרת הסמינר נבחן תפיסות תרבותיות וחברתיות מגוונות תוך דגש על תיאוריות וביקורות פמיניסטיות ביחס ליחסי שארות (kinship), הטרונורמטיביות, יחסי טבע-תרבות, בחירה חופשית, רומנטיקה, מימוש עצמי, אינטימיות וסדרי המחויבות והטיפול (care) הזוגיים והבין דוריים במקביל לניתוח המשמעויות התרבותיות והחברתיות המשתנות של מושגים אלו. בעידן של שינויים גלובאלים מואצים נתבונן כיצד המשפחה מגלמת ומניעה שינויים תרבותיים וחברתיים רחבים ונבחן כיצד שינויים אלו מכוננים, מפרקים ומחברים מחדש את הצורה החברתית המוגדרת וממוגדרת כמשפחה.
בין הנושאים שיעמדו במוקד הדיונים: המשפחה כיחידה צרכנית; חלחולה של הפסיכולוגיה אל היחידה המשפחתית; משפחות קוויריות, גירושים ופרידות, משפחות ללא ילדים, חד הוריות, משפחות מפוצלות, פונדקאות, אימוץ, סחר בנשים וכלות למכירה. לצד קריאה ודיון ביקורתי בתיאוריות מגדריות ומחקרים חברתיים עכשווים, ננתח ייצוגים של מגדר ומשפחה בטקסטים תרבותיים שונים כגון סדרות טלוויזיה, קולנוע, ספרות, עיתונות, בלוגים, ופורומים באינטרנט.
מבנה הסמינר
הסמינר הוא קורס סמסטריאלי המתמקד בסוגיות תיאורטיות ואמפיריות שונות. חלקו יתבסס על הרצאות ובחלקו האחר בחיפוש עצמאי של חומר קריאה, ניתוח ביקורתי של טקסט/ים, הצגה בכיתה וכתיבת עבודה סמינריונית.
חובות הסמינר
1. נוכחות חובה והשתתפות פעילה במפגשי הסמינר.
2. קריאת פריטי החובה ברשימת הקריאה.
3. הצגת נושא העבודה בכיתה (רפרט).
4. הגשת עבודה כתובה.
מרכיבי ציון הסמינר
ציון הסמינר יקבע לפי שלושה מרכיבים:
10% - נוכחות סדירה בפגישות הסמינר, השתתפות בדיוניו תוך גילוי בקיאות בחומר הקריאה- יש להביא את חומרי הקריאה איתכן לכיתה.
15% - הצגת רפרט בפני משתתפי/ות הסמינר.
75% - הערכה של העבודה הסמינריונית הכתובה.

The increase of choice and plurality of family forms have led to increased attention to what is often perceived as the de-mystification of marriage and the overall “breakdown” of family life. Many speak of the “crisis” or “death” of the family and consider various “anti-family” mores as undermining the family institution. However, to a large extent, the ideal of the family and familism, still dominates public imagery and daily life.
This course will focus on recent theoretical developments in studies of family life. It will introduce and analyze some of the key themes, preoccupations and debates that have characterized the study of family, intimacy in Western feminist sociological thought. The tone of the course will be analytical. It will critically scrutinize contemporary conceptions of the family, domesticity, intimacy, individuality and sociability as socially constructed social categories. Questions explored in this class will include “new families”, family and consumerism, the ideal family structure, gender categorization in our intimate relationship, adoption, surrogacy, care relations, global women trafficking and mail order brides. Subsequent topics of inquiry will include the changing notions of family based societies, happiness, well-being, femininity, masculinity and ideals and models of normativity, gender relations, social order and their attendant paradoxes.

באקדמיה גלומות אפשרויות אין קץ להשכלה והעשרה לסטודנטית הבאה בין כתליו. עם זאת, בצד ההזדמנויות הרבות שהיא פותחת, טמונה בלימודים במסגרתה גם הסכנה ליצירת נתק בינה לבין המציאות המתנהלת מחוץ לכתליה. קורס זה מבקש לגשר על הפער בין שני העולמות, תוך אפשרות לתיעול הידע הרב הנרכש באקדמיה לקידום המטרות עליהם נאבקים ארגוני המגזר השלישי. הקורס יתמקד בארגונים המבקשים לקדם זכויות נשים וישלב פעילות בארגונים אלו. במהלך הסמסטר נדון בנשים ובארגונים שקידמו ומקדמים זכויות נשים בישראל בדרכים שונות, תוך מעקב אחר מניעי המאבק, התנהלותו, תוצאותיו, האם חולל גם נזקים ואם ניתן היה לפעול אחרת.

דרישות הסמינר:
השיעורים בסמינר יתקיימו לאורך כל סמסטר ב', בימי ג', בין השעות 8:15 – 9:45. לשיעור תתלווה פעילות מעשית של 60 שעות אותה יש לסיים עד סוף ספטמבר 2011 לכל המאוחר (כשלוש שעות בשבוע). בתיאום מראש עם הארגון, ניתן לסיימה עוד קודם לכן.
קבוצת הנחייה, במסגרתה יעובדו החוויות בשטח, תתקיים לאחר השיעור, במועדים אשר ימסרו בתחילת הקורס, בתדירות של פעם בשבועיים או שלושה, עד חודש יולי.
שעות קבלה: בתיאום מראש, בכיתת הלימוד
מספר המקומות בקורס מוגבל ל- 25 סטודנטיות.
הנוכחות בשיעורים ובקבוצת ההנחיה - חובה.

Academy gives endless possibilities of enrichment for students. However, among the many opportunities it opens, lies also the danger of disruption between academy and the reality taking place outside her walls. This course seeks to bridge the gap between the two worlds, with the possibility to channel the vast knowledge acquired at the Academy to promote the goals struggled for by third sector NGO's. The course will focus on organizations seeking to promote women's rights and students will take part in these activities. During the semester we will discuss women and organizations that are promoting women's rights in various ways, while monitoring the motives of the struggle, conduct, results, damage caused by him and check if it was possible to act otherwise.

Requirements:
Seminar classes will be held throughout the semester, on Tuesdays, from 8:15 to 9:45. Classes will be accompanied by practical activity of 60 hours that must be completed by the end of September 2011 at the latest (three hours a week). By approval of the organization, you can finish earlier.
Group guidance will be held after class, on dates which will be delivered at the beginning of the course, a frequency of once every two or three weeks, until July.
Presence in class and Group guidance - Required.
A final paper of 7 pages will be submitted on the date set by the faculty.

בשנים האחרונות מתפתח דיון אקדמי וחברתי בנושא של מעורבות נוער בקהילה בשילוב אמנויות כאמצעי להעצמה ושינוי חברתי. הקורס יעמיד כציר מרכזי את הדיון בנערות, ויבחן את האופנים בהם גופי ידע אודות מגדר, חינוך, אמנויות וקהילה פוגשים את גיל הנעורים.
במסגרת הקורס נדון במעמדו של גיל הנעורים ובמקומו התרבותי בהקשר מגדרי מקומי וגלובלי; נכיר סוגיות חברתיות מרכזיות האופייניות לאוכלוסיית נערות; נתבונן באירועים מהותיים בהתפתחות של האמנות הפמיניסטית מנקודת מבט היסטורית; נעמיק את ההבנה באופן בו אמנות שיתופית מאפשרת הנעה של תהליכים חברתיים ונדון בהיבטים ארגוניים בהקשר קהילתי פמיניסטי. מנקודת מבט מתודולוגית, נקשור נושאים אלו למהלך מחקרי חדשני שיתעד ויחקור באופן מעשי את אופני המעורבות של נערות בתהליכי יצירה בתחומי אמנות מגוונים (תיאטרון, מחול, אמנות חזותית ועוד), ואת משמעותם בהקשר המגדרי והפוליטי המקומי. המחקר ייערך בשיתוף פעולה עם פרויקט "היות נערה" הנערך בעיר בת-ים.
חובות הקורס: השתתפות פעילה בשיעורים וסיורים, קריאת פרטי חובה והצגת הבנת הטיעונים המרכזיים, הצגת רפרט אחד בכיתה ועבודת גמר מחקרית המתבוננת באחד מההיבטים הנוגעים לפרויקט "היות נערה" בבת ים.

The last decades saw a development of academic discourse regarding involvement of youth in the community through the arts as a vehicle for empowerment and social change. The course will look mainly at adolescent girls and will discuss the way bodies of knowledge such as, gender, education, the creative arts and community intersect with youth studies. The following issues will be discussed: Gender and cultural roles of adolescent girls from local and global points of view; significant moments in the history of feminist art; collaborative art, community and social change; aspects of organization and community from a feminist point of view. These will be examined theoretically in class and in practice, through an innovative methodological approach in which students will document and explore the involvement of girl's adolescents in an ongoing community arts project (visual arts, theater, photography and more) in the city of Bat Yam.
Course Requirements:
Active participation in class sessions and tours, reading course materials and showing comprehension of main arguments, presentation of one assigned reading in class and a final research paper, designated at one of the aspects of the Bat Yam adolescent girls arts project.

הקורס הינו קורס שנתי המציע התבוננות סלוטוגנית, אשר בוחנת את התהליכים במסגרתם מתרחשת תנועה של אנשים לכיוון הקצה הבריא של הרצף בריאות/חולי. הדגש יהיה על נשים ונערות ששרדו מצבי קושי וטראומה בחייהן. לצד הלימודים התיאורטיים אודות גישות רלוונטיות כדוגמת גישת הכוחות, יתנסו הסטודנטיות בפועל בעשייה חברתית בתכנית ה"מנטורינג-נערות למען נערות", תכנית ייחודית המכשירה נערות שחוו מצבי קושי ומצוקה להיות מנטוריות לנערות במצוקה. העשייה החברתית תסייע בהדגמת הנושאים התיאורטיים כאשר המטרה הינה יצירת דיאלוג בין ההתנסויות האישיות לבין התיאוריות והממצאים האמפיריים בתחום זה.
קרדיט אקדמי: 2 ש"ס בכל סמסטר, סה"כ 4 ש"ס שנתי + קרדיט על עבודה מעשית, סה"כ: משקל 6 ש"ס

מטלות הקורס

1. חובת השתתפות
הנוכחות בשיעורים היא חובה. הנך מצופה להגיע לכל השעורים ולתרום לדיון בכיתה.

2. קריאה
לכל שיעור יהיה עליך לקרוא את המקורות שברשימת קריאת החובה ולהתכונן לדון בהם בכיתה.

3. עבודת שדה
במקביל ללמידה בקורס תתבצע עשייה חברתית בשדה אשר תוכוון לקידום כוחות, עמידות וצמיחה של נערות. שדה הפעולה לעשייה זו יהיה במסגרת תכנית ה"מנטורינג, נערות למען נערות" באוניברסיטת תל אביב.
העשייה בשדה הינה שנתית, לאורך השנה האקדמית (ללא הפסקה במהלך חופשת הסמסטר) ומצריכה 2 שעות שבועיות.
עבור עבודת השדה יינתן קרדיט אקדמי: 1 ש"ס בכל סמסטר, סה"כ 2 ש"ס שנתי.
יום העשייה בשדה הינו יום שלישי בטווח השעות של 11:30-18:00, תוך ניסיון מרבי להתחשב במגבלות הלו"ז של הסטודנטיות.
* במקרים חריגים ייתכן וניתן יהיה לקבל אישור לביצוע עבודת השדה ביום ובמיקום אחר.

4. מתן ציון
עבודה מסכמת – 100%

This course is a one-year course offers a salutogenic outlook that examines the ways in which people move towards the healthy end of the health/disease spectrum. The emphasis will be on women and adolescent girls who have survived situations of hardship and trauma in their lives. Along with the theoretical studies concerning relevant approaches such as the strengths perspective, the students will obtain practical experience by participating in social activism through the "Mentoring: Girls for Girls" program, a unique program which prepares girls who have suffered situations of hardship and distress to be mentors of girls who are currently distressed. The social activism activities will aid in demonstrating the theories, the objective being to create a dialogue between the personal experience and the theories and empirical knowledge in this field.

בקורס זה נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, באמצעות סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות ונדונות בטקסטים של ביקורת מגדרית. בקורס נבצע קריאות חדשות של נושאים מוכרים בתולדות האמנות המודרנית ונציע פרשנויות הרווחות בשיח הדיסציפלינרי כיום.

במהלך הקורס נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל: מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות "גבוהה"; מה בחוויה "המודרנית" של פריס של המאה ה- 19 גרם לשגשוג אמנים גברים ולדיכוי ולהשכחה של נשים יוצרות; אילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו הנשים האמניות בתקופה הנדונה; אילו מגמות חדשות עלו במחצית השנייה של ה- 20 שאפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אמניות נשים, ועוד.

לצד מצגות של יצירות אמנות ישורגו תיאוריות פמיניסטיות ויידונו תהליכים של התפתחות שיח זה, לדורותיו השונים - הפמיניזם הליברלי; הפמיניזם הרדיקלי; הפמיניזם הפסיכואנליטי; הפמיניזם המרקסיסטי; הפמיניזם הפוסט קולוניאלי ועוד. הניתוח הפמיניסטי העכשווי יראה כי ההגות לא עוד מסתפקת בניתוח ההטיות המגדריות המגמתיות ובחשיפת ההדרה של נשים בתרבות אלא מתקדמת לעבר צורות תיאורטיזציה מורכבות יותר, שבהן רעיון המגדר נחצה ומשתלב עם צירים רבים ומגוונים (גזע, לאום, מיניות, מעמד, יכולות גופניות ועוד) ועם נושאים של מקום וזמן.

לקראת סופו של הקורס תוזמן מרצה-אורחת, היוצרת אמנות הנוגעת לסוגיות שונות של מגדר, כאלו שנדונו ועובדו במהלך הקורס. מפגש זה יפרה את החומרים שנלמדו במהלך הסמסטר, ויעורר זוויות חשיבה אלטרנטיביות ומשלימות אודות הפרקים שנלמדו בכיתה.

דרישות הקורס

נוכחות חובה בכל השיעורים
קריאת חובה: (ראו רשימה)

מרכיבי הציון הסופי
בחינת בית (100%)

ביבליוגרפיה

קריאת חובה:

- Caws, M. A., "Ladies Shot and Painted: Female Embodiment in Surrealist Art", The Expanding Discourse – Feminism and Art History (eds. Norma Broude and Mary Garrard), Oxford, 1992.
- Frame, L., "Gretchen, Girl, Garconne? Weimar Science and Popular Culture in Search of the Ideal New Woman", Women in the Metropolis (ed. K. von Ankum), 1997.
- Linker, K., Love for Sale – The Word and Pictures of Barbara Kruger, New York, 1990.
- Pollock, G., "A Tale of Three Women – Seeing in the Dark, Seeing Double, at Least, with Manet", Differencing the Canon – Feminist Desire and the Writing of Art's Histories, London and New York, 1999.
- Whiting, C., "Wesselmann and Pop at Home", A Taste for Pop – Pop Art, Gender and Consumer Culture, Cambridge, 1997.
- Withers, J., “Judy Chicago’s Dinner Party, A Personal Vision of Women’s History”, The Expanding Discourse, Feminism and Art History (eds. N. Broude and M. Garrard), Oxford, 1992.

קריאת רשות:
- Broude, N., and Garrard, M. (eds.), The Power of Feminist Art – The American Movement of the 1970's, History and impact, New York, 1994.
- Broude, N., and Garrard, M. (eds.), Reclaiming Female Agency – Feminist Art History after Postmodernism, Berkeley, Los Angeles and London, 2005.
- Carson, F. and C. Pajaczkowska (eds.), Feminist Visual Culture, Edinburgh, 2000.
- Eitner, L., An Outline of 19th Century European Painting from David through Cezanne, Cambridge: Harper&Row, 1988.
- Foster H. et. al., Art Since 1900: Modernism, Antimodernism, Postmodernism, New York: Thames&Hudson, 2005.
- Iskin, E. R., "Selling, Seduction, and Soliciting the Eye: Manet's Bar at the Folies-Berges", The Art Bulletin, Vol. LXXVII, no. 1 (March 1995).
- Jones, A. (ed.), Sexual Politics – Judy Chicago's Dinner Party in the Feminist Art History, Berekely, Los Angeles and London, 1996.
- Jones, Amelia (ed.), The Feminism and Visual Culture Reader, New York, 2003.
- Mulvey, L., "Visual Pleasure and Narrative Cinema", Visual and Other Pleasures – Language, Discourse, Society, London, 1989.
- Nochlin, L., Realism, Harmondsworth: Penguin, 1971.
- Nochlin, L., "Why Have There Been No Great Women artists?" (1971), Women, Art and Power and Other Essays, London, 1989.
- Nochlin, L., "The Imaginary Orient", Art in America, vol. 71, no.5-8 (May 1983).
- Pollock, Griselda, Differencing the Canon – Feminist Desire and the Writing of Art's Histories, London and New York, 1999.
- Reckitt, H., Peggy Phelan (eds.), Art and Feminism, London, 2001.
- Reily, Maura, Linda Nochlin (eds.), Global Feminisms – New Directions in Contemporary Art (exh. cat.), London and New York: 2007.
- Shaw, Jennifer, "Singular Plural – Collaborative Self-images in Claude Cahun's Aveux non aveunus", The Modern Woman Revisited – Paris Between the Wars (eds. Chadwick Whitney and Tirza True Latimer), New Brunswick, New Jersey and London, 2003.
- Solomon Godeau, A., "Going Natives", Art in America (July 1989)
- Shohat, Ella (ed.), Talking Visions – Multicultural Feminism in a Ttransnational Age, Cambridge and London, 1998.
- בודליר, ש., צייר החיים המודרניים, בני ברק: ספריית הפועלים, 2007.
- דקל, ט., "משנות את הקאנון – בין מודרניזם לפוסט מודרניזם", מותר , כרך 14, 2006.
- יוז, ר., הלם החדש, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1989.
- מייזליש עמישי, ז., אמנות בעידן הטכנולוגי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1981.
- מישורי, א. תולדות האמנות – מבוא כללי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2000.

During the course we will conduct a critical survey of the modern art history and of several well-known and canonical art works, using feminist methodology and seminal texts regarding gender issues.

We will perform re-readings of familiar subjects in art history and suggest interpretations that prevail in the contemporary disciplinary discourse, among them using the discourses of multi-culturalism; post-colonialism and globalization.

The course will survey two major time periods – the 19th Century and the 20th Century. In the first part, we will discuses and analyze artifacts from the European continent and in the second part we will move on to have a close look at art made in the Americas. We will be asking questions such as why so many of the art works focus on depicting the female body – mostly naked; what exactly was it in the 'modern experience' of the 19th Century Paris that gave way to male-artists to prosper and tended to exclude women-artists, and what kind of subjects, themes and media did women-artists work in during that period in spit of their difficulties; what are the connections and the relations between pornography and 'high art'; which new trends in the second half of the 20th Century gave way to new opportunities for women-artists and changed their position in the art-scene and in culture in general; and many more.

קורס בחירה חדש מוצע לתלמידי הפקולטות: רפואה, מדעים מדויקים, מדעי החיים והנדסה

נשים וגברים: קשרים של כוח וחולשה
סדרת הרצאות בתחומי המגדר
סמסטר ב' – תשע"א
מספר הקורס 0608.1009.01

רכזת אקדמית: פרופ' חנה הרצוג, ראש התכנית ללימודי מגדר
רכזת ארגונית ועוזרת הוראה: יפעת רוסו

מועד הקורס: סמסטר ב' יום רביעי שעות 16:00-14:00
מיקום הקורס: בניין גילמן חדר 281

תיאור הקורס
רבות מידיעותינו על גברים ונשים כמו גם על גבריות ונשיות לקוחות מניסיון החיים. כולנו גדלים, מתחנכים ומחנכים אחרים בתוך עולם ממוגדר, המבחין בין המינים בכל תחום ובכל תפקוד, והקובע סדר ומוסכמות לגבי ההתנהגות הנאותה והראויה לכל אחד מהמינים. עם זאת, לתוך "ידיעותינו" חודרים גם ייצוגים ודימויים של גברים ונשים, וכן של גבריות ונשיות, שמקורם במחקר המדעי האקדמי, בדמיון האמנותי, בשדה התקשורת והפרסום, במאגר הסטריאוטיפים התרבותיים ועוד.

הקורס יעסוק בהבדלים בין המינים ויתבונן בסדרה של תמונות מההוויה הישראלית, החושפת את מערכת היחסים בין המינים בישראל: בחברה, בפוליטיקה, במשפט, בחינוך, בתקשורת, בעולם הפרסום, בעולם המדע והמחקר, בשדה הטכנולוגיה, בצבא, בקולנוע, בספרות, ברפואה ובסביבת העבודה. הוא יציע מבט מחודש להבנת זהויות נשיות וגבריות. נושאים אלה יידונו תוך התבוננות במבחר מן ה"תמונות" שלעיל, תמונות המאפיינות את החיים בישראל והמהוות בעיני רבים סימנים מובהקים של הישראליות. התבוננותנו בתמונות אלה תהיה ביקורתית במטרה לאפשר כינון של מבט חדש על תופעות יום-יומיות וכן כדי לאפשר ראייה אלטרנטיבית של החברה בישראל.

קורס פנורמי זה יינתן על ידי חוקרות מובילות בתחומיהן – פרופ' חנה נוה, פרופ' חנה הרצוג, פרופ' טובי פנסטר, ד"ר אורלי לובין, ד"ר דפנה הקר, ד"ר מירי רוזמרין, פרופ' בילי מלמן, פרופ' דפנה יואל, פרופ' מיקי גלוזמן, ד"ר יופי תירוש, ד"ר עפרה גדעוני-גולדשטיין, ד"ר אורית קמיר, ד"ר רוני הלפרן וד"ר זאב לרר.

דרישת הקורס
חובת נוכחות בשעורים.
מטלת סיום: בחינה שתהווה 100% של הציון בקורס.

הרשמה

במזכירות התכנית ללימודי נשים ומגדר, בניין רוזנברג קומה ב' חדר 210.
יש להצטייד בטופס רישום מטעם מזכירות החוג של המעניינים להרשם ולהגיע בשעות הקבלה
(א' 15-13; ב', ג' ו-ד' 13-10).
ניתן להרשם בדוא"ל: ornagil@tauex.tau.ac.il
במייל יש לציין: שם ומס' ת"ז, סימול חוג, סימול תואר ומספר מסגרת – פרטים שיש לקבל ממזכירות חוג האם.

A lecture series on gender issues

Much of our information about men and women as well as about masculinity and femininity derives from our life experience. We all grow up, are educated and educate others within a gendered world, which draws distinctions between the sexes in every domain and every function, and which determines arrangements and conventions about appropriate and fitting behavior for each of the genders. At the same time, representations and images of men and women, and of masculinity and femininity, penetrate our “knowledge” stemming from scientific academic research, from artistic imagination, from communications and advertising, from a stockpile of cultural stereotypes and more.

This course will cover the differences between the genders and will take a look at a series of scenes from the Israeli lifestyle, as it reveals the relationships between the genders in Israel: in society, in politics, in law, in education, in communications, in the world of advertising, in the world of science and research, in the field of technology, the military, cinema, literature, medicine, and the workplace. It will present a novel perspective facilitating an understanding of female and male identities. These subjects will be addressed through the perspective of a selection of the “scenes” mentioned above, scenes characteristic of life in Israel and which many perceive as constituting the epitome of Israeliness. These scenes will be examined through a critical lens so as to enable us to get a new perspective on daily events and also to facilitate an alternative view of Israeli society.
This panoramic course will be delivered by the leading woman researchers in their fiel

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אשה נכללת בהגדרות אלו? האם יתכן אידאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?
כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר?
מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?
למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

דרישות הקורס: מבחן

The basic premise of feminist philosophy is that feminist struggle for equality requires re-evaluation of the basic structures of Western thought. Thus, feminist philosophy questions the fundamental understanding of Human reality and attempts to suggest new perspectives on traditional philosophical issues. In this course we will meet some of the most prominent thinkers of feminist philosophy, who represent the main theoretical standpoints of feminist philosophy. We will review their critic of the traditional metaphysical and epistemological ideal of humanity, rationality, knowledge and ethical agency. We will also evaluate the different suggestions for new understanding of these basic concepts, and the way they suppose promote social change.

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס, שלא נועד להציג גישה היסטורית של כרונולוגיה של התיאוריות הפמיניסטיות מראשיתן באקדמיה בסוף שנות הששים של המאה העשרים, מציב כנקודת המוצא שלו את הפילוסופיה הפוסטמודרנית ואת התיאוריות הפוסטסטרוקטורליות, תוך דיון בויכוח אודות התאפשרות פמיניזם פוסטסטרוקטורלי והפוליטיות של פוסטמודרניזם. בעיקרו, יעסוק הקורס בייצוגים של נשיות וגבריות והיחסים ביניהן, ובחשיבותם הקריטית של הייצוגים האלה לכינון הסובייקט. דרך סרטים, דימויים בפרסומות, סיפורים וקטעי פילוסופיה ועיתונות ייבחנו הסוגיות המרכזיות בשאלת הייצוג: כיצד נוצרים סטריאוטיפים, מה הפונקציות שלהם וכיצד חלים בהם שינויים; כיצד מוצרי תרבות מייצרים ומאשררים סטריאוטיפיזציה נשית וגברית; ועל אילו שאלות מנסות התיאוריות הפמיניסטיות לענות בהתייחס לייצוגים אלה. בעזרת מאמרים ייבחנו שאלות של היחסים בין החומריות לבין הייצוג; של אופני הקליטה (קריאה) האפשריים של מוצרי תרבות – הגמוניים, מהפכניים וחתרניים; ותיאוריות של כינון סובייקט והתפקיד של טקסטים בתהליך הבלתי נפסק והחוזר שוב ושוב הזה, בדגש על הזהות המגדרית.

חובות הקורס: נוכחות והשתתפות. קריאה שוטפת במהלך הקורס.
בחינות במהלך הקורס: יתקיימו 2-3 בחינות בקיאות והבנה קצרות במיוחד על מאמרים.
חובת סיום הקורס: בחינת כיתה.

This course will focus on concepts, problems, and theories that occupy the most recent, cutting-edge thoughts on gender. As a starting point for this course’s point of view on current feminist theories, issues raised by Postmodern philosophy and Poststructuralist theories such as the centrality of ideology and its contribution to political activism, solidarity, and gender-agency will be discussed. Also in discussion will be issues of subject-constitution and the centrality of “Reading” texts for self-constitution of an ever-changing, never coherent subject. These issues and others will be exemplified through the study of men’s and women’s representations: stereotypical (hegemonic), revolutionary, and subversive, in films, stories, and media. Issues such as representation and matter; the relations between feminist theories and postcolonial and queer theories; and how does stereotype matter will accompany the study of basic notions such as the concepts of “gender,” “otherness,” and “the female secret,” and the understandings of women’s writing, some of the chronology of the rise of feminist theories in philosophy and theory and their relevance today, and contemporary offshoots such as the study of “the body,” of nationality and post-nationality, and of the politics of the gaze and its variety of hierarchical power relations.

מטרת הקורס היא בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות פמיניסטיות שונות. לצורך בחינה זו נסקור בתמצית תיאוריות פמיניסטיות מגוונות וניסיונות סינתזה ביניהן, תוך התמקדות ברלוונטיות שלהן לניתוח פמיניסטי של המשפט. על בסיס הרקע התיאורטי, נבחן סוגיות מגדריות ספציפיות שבהן עוסק או שותק המשפט הישראלי. בין היתר, נדון בהיבטים מגדריים של יחס המשפט הישראלי לשוק העבודה בשכר, למשפחה/ות, ולזכויות חברתיות.

ציון: 100% בחינה שתינתן בסוף הקורס

The goal of the course is to examine the Israeli law in light of different feminist theories. For this examination we will review in a nutshell a variety of feminist theories and attempts to synthesize between them, while focusing on their relevancy to a feminist analysis of the law. Based on the theoretical background, we will review specific gendered issues the Israeli law deals with or is silent about. Among others, we will discuss gendered aspects of the Israeli law’s attitude towards the labor market, family/ies and social rights.

מטרת הקורס : פתיחות רגישות , שיפור תקשורת בין-אישית ובין-קבוצתית , הגברת המודעות העצמית והבנת הזולת. למידה על הקבוצה הקטנה והבנת תהליכים קבוצתיים.
הלמידה מבוססת על התנסות אישית בתהליך קבוצתי והמשגתה בעבודה מסכמת.
יחסים בינאישיים בקבוצה

מטלות הקורס
בתום הקורס תוגש עבודה מסכמת, שתכלול ניתוח אינטגרטיבי של התהליך הקבוצתי והאישי בהתייחס להיבטים תיאורטיים מתחום הקבוצה.

הערכה
תנאי הכרחי לעמידה במטלות הקורס: נוכחות חובה במפגשים [יש אפשרות להחסיר עד שלוש פגישות]
הציון בקורס יינתן בהסתמך על עבודת הסיכום בלבד.

Developing self awareness, as well as sensitivity and an ability to understand one's fellowmen.
Enhancing communication methods;
Gaining insight into group dynamics.
Learning and participation is based on personal experiencing within the group process, together with a theoretical conceptualization culminating in a summarizing paper

בשנים האחרונות תופסות שיטות המחקר האיכותניות מקום נכבד בחקר העולם החברתי. התיאוריות הפמיניסטיות תרמו תרומה מכרעת להתפתחותן של שיטות מחקר אלה ולדיון התיאורטי והמוסרי המלווה אותן. קורס זה עוסק בקשר שבין תיאוריות פמיניסטיות לבין שיטות מחקר, בין היתר, תוך בחינת סוגיות בחירת שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, יחסי חוקרת-נחקרת, הטיה ופרשנות. בנוסף, תיערך היכרות ראשונית עם כלי המחקר העיקריים שבהם נעשה שימוש במחקר איכותני, דוגמת ניתוח טקסט, ראיון עומק, ותצפית. הדוגמאות שילוו את הקורס הם מחקרים פמיניסטיים מישראל וממדינות אחרות העושים שימוש בכלי מחקר איכותניים. התלמידות תידרשנה להגיש תאור בכתב של בחירת שדה המחקר, להציג בכיתה לקחים מתודולוגיים מעבודתן ולהגיש עבודה מסכמת שתכלול דו"ח תצפית, תמלול של ראיון, וניתוח רפלקסיבי של חווית השימוש בכלי מחקר איכותניים.
תאור בכתב של בחירת השדה - הגשה חובה.
100% - עבודה מסכמת שתכלול דו"ח תצפית, תמלול של ראיון, וניתוח רפלקסיבי בן 3 עמודים של חווית השימוש בכלי מחקר איכותניים.

Qualitative research methods gain growing importance within the study of the social world. Feminist theories contributed substantially to the development of these methods and to the theoretical and moral debates surrounding them. This course deals with the relation between feminist theories and methodology. It looks into the questions of choosing the research question, the studied population, research methods, power relations between the researcher and the informants, interpretation and validity. In addition, the course provides introduction to basic research tools such as interview and observation. The examples provided throughout the course are feminist studies from Israel and other countries that use qualitative methodology.

תיאור הקורס:
נרטולוגיה (narratology) היא תורת הסיפור – כל סיפור באשר הוא רצף של אירועים המייצגים את פעולותיהן של דמויות במשך של זמן.
לפיכך לימוד עיקרי הנרטולוגיה הוא משמעותי עבור מי שעוסק ביצירת "סיפורים" בספרות, בקולנוע, בכתיבה עיתונאית, בדיווח על אירועים, בכתיבה דוקומנטארית, בהיסטוריוגרפיה, בכתיבת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, בכוריאוגרפיה וכיוצ"ב. ממילא, זהו תחום שעשוי לעניין כל קורא וצופה, שמבקש לבצע קריאה או צפיה "חזקות", עשירות ורבות משמעות.
בקורס זה נדון במבחר מעיקריה של הנרטולוגיה, תוך התבוננות ביקורתית בהיבטים מסורתיים וקאנוניים מול היבטים פוסט-מודרניים וחתרניים. כל הנושאים שיילמדו בקורס יוצגו תוך חקירת אופיים בכפל מבט: מבט מן המרכז ומבט מן השוליים.
נושאי הקורס: מהי דראמה? מהם הז'אנרים הסיפוריים? מהי עלילה סיפורית וכיצד היא נבנית? מהם התחלות וסיומים של סיפורים? מהם נקודות המפנה, השיאים וההתרות של עלילה סיפורית? כיצד נבנית הדמות הסיפורית ומה תפקידיה? מהן דמויות סטריאוטיפיות וכיצד נבנית אינדיבידואליות של דמויות? מהם גיבור/ה ואנטי-גיבור/ה? כיצד מיוצגים בסיפור חומרים של רקע, אווירה, מקום וזמן? מה תפקידו של מספר הסיפור? מהי פרספקטיבה סיפורית ומבט סיפורי ומהם סוגיה? כיצד מתורגמים נושאים ורעיונות לעלילות סיפוריות? כיצד נבנים בסיפור סמלים ומוטיבים? כיצד מיוצגים משכי זמן משתנים בסיפור? ועוד.
להדגמה ולאיור הנושאים הנלמדים ישמשו מבחר של טקסטים מן הספרות העברית והכללית ומן הקולנוע.

את הקורס ילוו שני ספרים בסיסיים, שקריאתם בשלמותם היא חובת התלמידים:
1. שלומית רמון-קינן, 1984, הפואטיקה של הסיפורת בימינו, ספריית פועלים.
2. Mieke Bal, 1986, Narratology: Introduction to the Theory of
Narrative, University of Toronto Press.

חובות הקורס:
השתתפות בכל השעורים והתמצאות בחומר הנלמד, כולל רשימת סיפורים.
בקיאות בשני הספרים הנ"ל.
בחינת סיום שמשקלה 100% בציון הקורס.

Undergraduate Introduction (Cinema Dept., Hebrew Lit. Dept., Women & Gender Program, Multidiciplinary program in the Arts)
Narratology is the theory and study of narrative, which regards stories as sequences of events representing the actions of characters through time.
Studying narratology is therefore of highly importance for those who deal with creating stories in all fields and genres: literature, film-making, journalistic writing, reporting and testifying events, documentary writing, historiography, biographies and autobiographies, choreography etc. In any case, narratology is a field of study likely to be relevant and interesting for any reader or viewer seeking to experience a "strong", rich and meaningful reading.
In this course we shall discuss some of the basic and fundamental principles of the narratology, while retaining critical observance of the traditional and canonic aspects versus the post-modern and subversive ones. All topics to be discussed during this course will be presented through a double perspective: from the center of narratological tradition to the margins and vice-versa.
Topics to be addressed during this course are: What is drama and the dramatic? What are the literary genres and are they restrictive? What is a plot and how is it constructed and presented? What are beginnings and endings of stories? What are turning points, the peaks and the unraveling points of the plot? How a literary character designed and what are its functions? What are stereotypical characters and what produces a character's individuality? What is a hero and anti-hero? How are elements of background, atmosphere, place and time represented? What is the function of narrator? What is a narrative perspective and a narrative gaze and what are their various types? How do different themes and ideas become "translated" into plots? What is the role of symbols and motifs? How are different duration of times represented in the story? Etc.
A wide selection of literary and cinematic works taken from the Hebrew and the general literature and cinema will accompany the course.
2 basic text-books will accompany the course, and full acquaintance with their content is a requirement:
1) Shlomith Rimmon-Kenan, 1984. Narrative Fiction: Contemporary Poetics, Translated into Hebrew by Hanna Hertzig, Sifriat Poalim. (in Hebrew)
2) Mieke Bal, 1986. Narratology: Introduction to the Theory of Narrative, University of Toronto Press,
Course Requirements:
(1) Full attendance and participation and good acquaintance with course topics, including the list of works posted on the course website.
(2) Intensive acquaintance with the books mentioned above.
(3) Final Examination - 100% of the final grade.

א. מטרות הקורס: מטרת העל של הקורס היא לתת מבט-על על הביקורת הפמיניסטית על המדע בכלל ועל הביולוגיה בפרט. הקורס מביא ביקורת ברמות שנות, מביקורת ליבראלית עד ביקורת עמוקה על החברה שבתוכה נעשה המחקר . הסטודנטים והסטודנטיות לומדים ביולוגיה פשוטה בתחומים שמעניינים את הציבור וכן מקבלים כלים למתוח ביקורת על המדע ולהבין מה מניע את המדע ואת המדענים; מדוע תחום ספציפי מתקדם ואחרים לא וכדומה.

ב. תוכן הקורס: (רציונל, נושאים) הקורס מביא ביקורת פמיניסטית על תחומי הביולוגיה, הרלוונתיים לדיון הציבורי העכשווי על ביולוגיה ועל מגדר. בקורס נדונות דוגמאות מתחומי הגנטיקה, האבולוציה, הסוציוביולוגיה, האתולוגיה ומדעי המוח במטרה לנתח את גישת הביולוגיה לנקבות ונקביות. הביקורת במדעי המוח ובגנטיקה מדְגִּימים את השימוש בביקורת פמיניסטית ככלי לניתוח יחסי כוח במוח ובתא ואת היחס בין המדע ובין החברה . בסוף הקורס נדון בהבדלים בין המינים במוח – האם קיימים הבדלים ואם כן מה הם? הקורס מותאם לסטודנטיות ולסטודנטים ללא ידע ביולוגי.

מהלך השיעורים: הרצאה עם דיון בסוף

תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

מס' השיעור נושא השיעור קריאה נדרשת הערות
1. אבולוציה – של האדם, וביקורת פמיניסטית – Bleier pp 15-46
2. אטולוגיה וסוציוביולוגיה – התנהגות בעלי חיים וקבוצות חברתיות, כללי סוציוביולוגיה , וביקורת פמיניסטית
3. מיניות של פרימטים - בונובוים ושימפנזים -האם מיניות קופי אדם יכולה ללמד אותנו מה הוא החלק הביולוגי במיניות שלנו? 1983 Hrdy ,131-160
4.
מיניות ונשים (1) - מחקר על גוף האישה, ביקורת על מחקר האנטומי של אברי המין נשיים Bleier 162-193
5. מיניות ונשים (2) – תגובה
מינית של האישה, היסטוריה של המחקר וניתוח של דעות מוטעות בביולוגיה ורפואה והשפעתם על ההתנהגות המינית של נשים
6. אינסטינקטים ואמהות- פרימטים/בני אדם - ניתוח סוציוביולוגי של אמהות, לחצים הישרדותיים, השפעת הסביבה ורשתות חברתיות על אם וילד Hrdy, 1999, pp. 3-54
7. מחקר המוח - שני חצאי כדור המוח -,שפה ואסימטריה במוח, הבדלים בין המינים, וביקורת פמיניסטית על מחקר זה Fausto-Sterling 115-145
8. התפתחות המוח בעובר - הורמונים מיניים, עדיפות מינית, היסטוריה וניתוח של התיאוריות השונות על הבדלים במוח בין נשים ובין גברים Van den Wijngaard 97-121
9. הבדלים בין המינים במוח הבוגר גודל, לטרליזציה, גורמים של הבדלים – גנטיים, הורמונאליים וסביבתיים – השפעת ההורמונים על המוח ותפקודם בהתנהגות Halpern 81-130
10. ניורואתולוגיה- מחקר על הקשר בין ארגון מערכת העצבים ובין התנהגות, רדוקציוניזם מול גישה מערכתית הוליסטית והדיון הפמיניסטי אל הוליזם
11. גנטיקה ואבולוציה- מבוא לתפקוד הגנים: תורשה וסביבה – ביקורת פמיניסטית על מחקר בגנטיקה ודוגמה - עדיפות מינית בבני אדם Hubbard & Wald pp. 39-57 (לרקע נוסף B. Rothman
12. נשים ורפואה - מגדר ומחלות, נשים כמטופלות וכרופאות, נשים ומדיניות רפאית וכסף (Wong)
13. דיון- הבדלים בין המינים הדיון על מגדר: פרספקטיבות ביולוגיות ורלוונטיות של ביולוגיה

ג. חובות הקורס:

דרישות קדם: אין

חובות: נוכחות חובה!
דרישות / מטלות: עבודה בת 10 עמודים על נושא שייבחר על ידי הסטודנט/סטודנטית. על נושא העבודה להיות קשור לקורס, כלומר העבודה תיכלול סקירה וביקורת פמיניסטית של נושא ביולוגי או תבדוק מבחינה מגדרית את הקשר בין ביולוגיה ובין חברה בנושא מסוים. הדגש בעבודה יושם על הגישה הביקורתית.

יש להגיש את העבודה עד יום ??? שעה 13:00 למזכירות התכנית או בת"ד שלי בבניין כ"ץ או לדוא"ל: kienje@mail.biuac.il ..

מרכיבי הציון הסופי: 100% עבודה (ציון עובר: 60)

This course is an introduction to feminist criticism of the fields of biology relevant to the current gender debate, dealing briefly with genetics, evolution, sociobiology, ethology, neuroscience and medicine, with discussion of the theme of gender differences in the brain. The course provides examples of both standpoint criticism and deep feminist social criticism. The course is intended for students with no background in biology. Course requirements are submission of a paper at the end of the semester.

1. Human Evolution
General theories of evolution and population biology, roles assigned to females, feminist critique of scenarios of human evolution. Bleier pp 15-46

2. Ethology and Sociobiology (animal behavior and social groups)
Basics of ethology, including sociobiology, and feminist critique of sociobiology. Example: analysis and critique of research on primate behavior, ranking systems, competition vs. cooperation.

3. Primate sexuality (chimpanzees and bonobos)
Studies of chimpanzees and bonobos are relevant for considering the sexuality of women but the pitfalls of biologistical considerations of human behavior must be considered. Brief description of the field of primatology; with its split into feminist and mainstream primatology and the consequences for modern primatological research. Hrdy,1983, 131-160

4. Women’s sexuality-1 (research on the female body)
Criticism of modern functional anatomical research on female reproductive organs; misconceptions and ignorance. Bleier 162-193

5. Women’s sexuality-2 (female sexual response and reproductive system)
Research on the human female sexual response - the history of the research and analysis of misconceptions in biology and medicine, effect of misconceptions on women's behavior.

6. Maternal instincts
Sociobiological analysis of mothering, of the pressures on both primate and human mothers and the decisions they had and have to make, of the effect of the environment and social networks and the evolutionary selection pressures on the child. Hrdy, 1999, pp. 3-54

7. Brain Research (the two hemispheres of the brain, lateralization)
The split-brain and hemispheric asymmetry. Sex differences in asymmetry, corpus callosum and lateralization of language - feminist critique of research. Fausto-Sterling 115-145

8. Embryonic development of the brain (the role of the sex hormones)
Sex hormones, sexual orientation, history and analysis of various theories on the differentiation of the brain in females and males. Van den Wijngaard, 97-121.

9. Are there sex differences in the brain and cognition?
Size, lateralization, causes of differences, genetic, hormonal, environmental. Hormones and behavior, role of hormones in brain function. Critique Halpern 79-182

10. Neurobiology (research on the organization of the nervous system to create behavior)
Overview of the single neuron approach vs. neuronal populations and neural networks. Problems of reductionism. Holistic approaches to neuronal bases of behavior. The feminist discussion on "holistic" vs. "analytical' research. Deep feminist criticism of power relation sin scientific models.

11. A brief introduction to genetics.
Genetics and inheritance, how genes work; single gene traits, multiple gene traits; DNA and RNA, construction of proteins biological determinism and environmental pressures. Hubbard & Wald pp. 39-57; Additional reading B. Rothman.

12. Women and medicine
Women in the medical system and health services as patients, doctors and policy-makers. The new gendered approach to general medicine. The medicalization of women's reproductive processes. Women and dealings with the medical profession.

13.General discussion
The gender debate: biological perspectives and the relevance of biology. Dangers of biological determinism

Course requirements
1. Presence
2. A paper of 10 pages to be written on a subject chosen by each student that is related to the material and the critical aim of the course, that is the paper should include a survey and feminist criticism of a biological subject or biological research or be a gender-based investigation of the intersection of biology and society/culture in a specific area. Each paper must include a bibliography of at least 5 references outside the given reading list.
3. The mark for this paper is 100% of the course mark ( pass is 60%).

ה"פאם פאטאל" משתמשת בקסמיה האירוטיים נגד גברים, ואיפיוניה משקפים חרדות ומשאלות של גברים ושל נשים כאחד. במשך דורות הייתה ה"פאפ פאטאל" דגם בלעדי כמעט של אישה משוחררת או מתמרדת. גלגוליה משקפים הבדלים תרבותיים ביחס למעמד האישה ולמיניותה.
הקורס יכלול סקירה שלהם החל במצרים וביון הקלאסית, דרך מזרח אסיה ופולינזיה ועד ימינו.
דרישות קריאה: "פדרה, ראסין; "וזרח השמש", המינגוויי.
חובת נוכחות: אין; מטלות ביניים: אין; מטלת סיום הקורס: עבודה (ניתוח של יצירה);
הרכב ציון הגמר: 100% ציון העבודה

Stories of femmes fatals reflect anxieties and wishes of both men and women. For generations, femmes fatals were the only model of “liberated” women, highlighting cultural attitudes to female sexuality. The course will follow such stories from ancient Egypt and Greece to modern literature.

הקורס יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של תפיסות פסיכואנליטיות, מאמרים פמיניסטיים ותיאוריות פוסטמודרניות. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן פילוסופי. הסטודנטים עדים לכך שספרות וקולנוע עולים מתוך אמת אישית וחברתית שאותה הופך הסופר/במאי לנגישה. הקולנועי מתעתע כפי שדימויי חיי היומיום—המודעים ואילו שמקורם במוח הלא מודע—משטים בנו. אך בדומה לחוויית היומיום שהיא מקוטעת ושבורה ובכול זאת מייצרת תובנות או אפשרות להכללה, כך גם הקולנוע והספרות יוצרים ברירות או קריאות. מהאמנויות האלה עולה אמת אישית וחברתית ביחס למבנה העולם והתודעה שמתמודדת עימו. אך מכיוון שהצדק הוא מבנה אבסטרקטי ומורכב, המבע הלשוני מתקשה לייצג אותו באופן מועיל. הקולנוע והספרות מפתחים שיטות טכניות שמעמידות את הצדק במרכזה של היצירה גם כשזו מתארת מגוון רחב של אירועים והבדלים מגדריים.
מהו הקשר בין קולנוע וספרות לצדק ולמגדר, בין הבמאי/סופר לבין האפשרות לייצג שאלות שרק כוח השיפוט יכול להכריע בהן? מהו הקשר בין פעולת השיפוט והאפשרות להגדיר צדק ולהתייחס לעמדות פמיניסטיות, לבין בימוי כתיבה וקריאה, במיוחד בתקופה בה אנו חיים? בנוסף לכך ישאל הקורס מהו הקשר בין נרטיב להיסטוריה, בין וידוי לצדק, בין סיפור להישרדות, בין משל לידיעה, ובין אהבה להכרה באחר? הסטודנטים יקראו פרקים מוידויים ומרומאנים, פסק דין מהמאה ה 19 שמדגים כיצד שופטת החברה את הסופר, בו בזמן שהנרטיב מהווה מראה שמשקפת אי-צדק חברתי. הסטודנטים יסבירו את הפער בין צדק למערכות של משפט וידע מובנים. נסביר באילו מובנים שלילת כושרו של העד לדבר ולהאשים מבטלת קיומו של צדק, זאת על פי הדיון הפמיניסטי בנושא זה. הסטודנטים ינתחו את מעמדו של המונולוג ואת הקשר שלו לבגידה, להונאה עצמית, ולניסיון למסד צדק באיחור. נחקור קשר בין הלא-מודע והאירוע הטראומתי שהוא זוכר לבין הרצון לדעת/לכונן אמת. הסטודנטים יבדקו אם קורבנות האסון יכולים להיות אקטיביים ולספר את סיפורם או שהאסון מכתיב את הסיפור שיספרו, את החלום שיחלמו, ואת החיים שינהלו? במהלך הקורס, יחקרו הסטודנטים קשר בין אי-פתיחות לאי-צדק כפי שאלו משתקפים בחמישה סרטים שדנים בקשר בין קולנוע להליך השיפוטי ולעקרונות הצדק המופשט.
חובות הקורס: נוכחות, קריאה שותפת במהלך הסמסטר, צפייה בסרטים שיוקרנו במהלך השיעור לבד או בהקרנות מאורגנות בימי שישי בשעות הבוקר.
דרישות הקורס: עבודת סיום בת 7 עמודים להגשה בתאריך שתקבע הפקולטה.

The course will describe the relations of justice with film and literature through examining psychoanalytical approaches, feminist article and postmodern theories. Film and literature are interested in justice because openly or covertly they are useful. "In every case the storyteller is a man who can counsel for his readers," Walter Benjamin states. Film is a system of images that thinks life philosophically. Students witness that literature and film emerge from a personal and social truth that the author/director renders intelligible. Film is hallucinatory just like the images of daily living—conscious or unconscious images—fool us. But like the fragmented experience of daily living that produces insight and the possibility of generalization film and literature, too, bring forth clarity and readability. From these arts emerges a personal and social truth about the form of the world that consciousness wrestles with. But because justice is an abstract, compound structure the linguistic expression has difficulties to represent it usefully. Film and literature develop technical methods that position justice in the center of the work even when this work describes diverse events and different genders.
What is the relation of film and literature to justice and gender, the relation of the director/author to the possibility of representing questions that only judgment can determine? What is the relation of judgment to the possibility of defining justice, and relating to feminist positions to directing, writing, and reading especially in our times? In addition the course will ask what is the relation of narrative to history, confection to justice, storytelling to survival, fable to knowledge, and love's relation to recognition of the other? Students will read chapters from confessions and novels, a judgment from the 19th century that shows how society judges the novelist at the same time that the narrative institutes a mirror that reflects social injustice. Students will explain the gap between justice and juridical systems of knowledge. We will explain how depriving the witness of the capacity to have a voice and accuse cancels the existence of justice according to the feminist discussion of this topic. Students will analyze the status of the monologue and its relation to betrayal, bad faith, and a belated attempt to restore justice. Students will examine if the victims of the disaster can actively tell their story of if the disaster itself dictates the story that they will tell, the dream they will have, and the life that they will lead? In the course students will study the relation of closure to injustice as these notions are worked through in five films that study the ties of film to the juridical procedure and the abstract principles of justice.
Requirements: Participation in class, reading the texts and watching the films on the syllabus alone or in public screenings that I will arrange on Friday mornings or in the evenings.
Finals: A final paper of 7 pages on the date set by the faculty.

הקורס יתמקד בסיפורים מן המיתולוגיה היוונית ומן האגדות הקלאסיות של האחים גרים. המקור הקולקטיבי של המיתוסים והאגדות מבליט דפוסים תרבותיים נפוצים: מו האב הגונן ועד האב הרודן דרך אבות נוכחים-נפקדים בחיי בנותיהם. דפוסים אלה ייבחנו הן בהשוואה ליחסי אימהות-בנות והן בהשוואה ליחסי אבות-בנים.
דרישות הקורס: עבודה.

The focus is on Greek mythology and Grimms' tales: the collective sources of these reveal common cultural patterns in the West.
Comparisons with stories of fathers and sons, as well as mothers and daughters, support the characterization of paternal roles specific to daughters.

הקורס עוסק בגברים וגבריותם וכיצד אלה הוו ומהווים גורם עומק מרכזי ורב השפעה, סינכרוני ודיאכרוני בהיסטוריה המערבית. בעוד שגברים הם ש"עשו" את האירועים המרכזיים של ההיסטוריה המערבית באמצעות השתלטות על הדת, הכלכלה, הפוליטיקה, הצבא, המדע וכל תחום מכריע אחר, הרי שלבחינת התנהגותם כבעלי מגדר וכמבני מגדר לא נודעה חשיבות מחקרית כלל עד לעת האחרונה ממש. במסגרת השיעור נעמוד על התפתחויות מרכזיות בהבניות של גבריות והשפעתן על התנהגות של גברים ונשים בהיסטוריה המערבית למן הרנסאנס ועד מלחמת העולם השנייה. הקורס יסקור את פרי המחקר ההיסטורי העדכני והמגוון בן השנים האחרונות. הנחת היסוד של הקורס היא שאין להבין היבטים מרכזיים וגורליים בהיסטוריה המערבית בלא בחינה ביקורתית של הממד המגדרי והשפעתו על התפתחויות חברתיות, תרבותיות, אינטלקטואליות ופוליטיות.
הקורס יעסוק בגברים ובגבריות החל מן הרנסאנס האיטלקי, דרך העת החדשה המוקדמת, והעת המודרנית באירופה, וגם, במסגרת זו, יקדיש תשומת לב לקשר המהותי שבין הציונות כתנועה אירופאית לאומית חילונית מודרנית לגבריות.

דרישות הקורס: מצופה מן הרשומים בקורס להגיע לכל הפגישות ולקרוא את כל הפריטים הביבליוגראפיים. בחינת הבית תהיה מבוססת על הנאמר בכיתה ועל פריטי הקריאה כאחד.

מטלות הקורס: חובת נוכחות ובחינת בית בסוף הסמסטר.

מבנה הציון: הציון מבוסס על בחינת הבית. יחד עם זאת, נוכחות לקויה בפגישות תגרום לנטייה קלה של הציון כלפי מטה בעוד שנוכחות מלאה תטה את הציון כלפי מעלה בשקלול הסופי.

The course examines men and their masculinities in a historical perspective, namely, how they have shaped Western history. While men are responsible for the most important events and developments in Western history, when we look at religion, the economy, politics, military conquests and defeats, science and other critical domains, they have not, until recently, been analyzed as gendered subjects. We will examine the construction of masculinities and their influence on the behavior of men and women in Western history from the Renaissance to World War II. The course will review the latest historical research on men as gendered subjects. The premise of the course is that without critical examination of the gender dimension and its influence on social, cultural, intellectual and political developments, key aspects of Western history will not be understood correctly. The course deals with men and their masculinities from the Italian Renaissance through the early modern period to modern times in Europe, and, in this framework, will devote some attention to the essential connection between masculinities and Zionism as a European movement of modern secular nationalism

Course Requirements: Students are expected to attend all meetings. One take home exam will be based on class lectures as well as the required readings in the syllabus.

Grades will be based on the take home exam. However, poor attendance will adversely affect the grade.

התווית "קוויר" (Queer) שימשה בעבר מילת גנאי לשונות מינית ומגדרית. כיום ומזה כעשרים שנה, קוויריות מציינת עמדה (תיאורטית ומעשית כאחת) של ביקורת רדיקלית. קוויר שימר את הוראתו כ"מוזר" והפך לפרספקטיבה "זרה" הממנפת את הזרות שלה להשקיף באופן ביקורתי על מגוון של תחומי ידע ופרקטיקה: פוליטיקה, היסטוריה, ספרות, פילוסופיה, תרבות, ובעצם - מה לא. בראש ובראשונה, ביקורת קווירית מוסבת על שאלות של זהות (אישית וחברתית): מה זה אומר להזדהות כ-, ו"להיות", למשל, לסבית, סטרייטית, אישה טרנסג'נדרית, אימא, רווקה, סטודנטית, יהודיה חילונית, אנושית? כיצד זהות נבנית ביחס לאידאלים נורמטיביים? איזה תפקיד ממלא הגוף שלנו בהבנייה זו? מה מקומה של השפה בתוך הבנייה זו? במענה לשאלות אלה, ביקורת קווירית מערערת על חזות ההכרח, המובנות מאליה והטבעיות (לכאורה) של קטגוריות זהות, כמו גם של מבנים שונים התומכים בקטגוריות אלה ונתמכים על ידן: יחסי שארות, קירבה ואינטימיות, צורות של תשוקה, אופני חוויית הנאה, דרכי התנהלות גופנית, ובכלל, אופני פעולה ומחשבה בעולם.

מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטיות והסטודנטים עם מושג הביקורת הקווירית, כפי שזו מוסבת על שאלות של זהות, ולעמוד על ההשלכות האתיות-פוליטיות של ביקורת זו. לשם כך, נערוך תחילה היכרות עם מסגרת המחשבה הקווירית: נציג את ההקשרים ההיסטוריים והרעיוניים שמתוכם צמחה תיאוריה קווירית, ובפרט זה, נעמוד על היחס שבין הפרוייקט הפמיניסטי לפרוייקט הקווירי, ונעמוד על מספר מושגי מפתח והבחנות, כגון ההבחנה מין/מגדר/מיניות, ביצועיות, ניידות/חצייה מגדרית, והטרונורמטיביות. בהמשך, נדון בישומים האתיים-פוליטיים של ביקורת הזהות הקווירית כפי שאלה מתבטאים בעבודותיהם של בטלר, פוקו, הלפרין, וורנר. נציג את הביקורות של אלה על פוליטיקת הזהות ההומו-לסבית הליברלית, ואת החלופות הקוויריות שלהם. אצל בטלר, נדון בזהות פרפורמטיבית ובפוליטיקה של חזרה חתרנית; אצל וורנר, נדון בפוליטיקה של בושה מינית ובאתוס חלופי שמציעות קהילות קוויריות; ואצל הלפרין, בהמשך לפוקו, נציג תפישה של אתיקה כתהליך של יצירה עצמית אסקטית (ascetic) ונדון ב"אסקטיקה הומוסקסואלית" כדרך אפשרית להתנגד לצורות מודרניות של כח חברתי. שתי תימות מרכזיות תלווינה את הדיון לאורך הקורס: חשיבות הגוף המיני והמגדרי כאתר לעשייה אתית ופוליטית, והאופן שבו העמדה הקווירית מתפתחת מתוך, ונקשרת אל, מציאות חיים להט"בית (של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים), אך לא בהכרח מוגבלת ברלוונטיות האתית-פוליטית שלה לאחרים מיניים ומגדריים.

הקורס יסתיים בבחינת בית שהציון עליה יהיה ציון הגמר.

ידע קודם: (מבואי) בתיאוריה פמיניסטית או בפילוסופיה פוליטית/מוסר.

Originally invoked as derogatory for sexual deviance and oddity, the term “queer” since the 1990s has come to designate a position, both theoretical and practical, of radical critique. Maintaining its meaning as “strange,” queer has become an “outsider” perspective, critically examining various fields of knowledge and practice: politics, history, philosophy, literature, culture, and what not. First and foremost, queer criticality aims at questions of identity (both personal and social): What does it mean to identify as, and “be”, e.g., a lesbian, straight, a transgender woman, a mother, a student, secular Jew, human? How is personal identity constructed in relation to normative ideals? What part does our body have to play in this construction? What is the role of language in this construction? Answering these questions, queer criticality disturbs the appearance of necessity, taken-for-grantedness and (alleged) naturalness of identity categories, as well as various structures supporting these categories and being supported by them: kinship, forms of intimacy and passion, modalities of pleasure and bodily behavior, and in general, modes of acting and thinking in the world.

The purpose of the course is to acquaint students with the tenets of queer critique as it pertains to questions of personal identity, and elaborate on the ethico-political implications of this critique. We will begin with an introduction of the queer framework, presenting the historical and conceptual contexts from which queer theory has evolved, discussing the relation between the feminist project and the queer one, and elaborating on key ideas and distinctions, such as the distinction sex/gender/sexuality, performativity, gender mobility, and heteronormativity. Discussing the ethico-political implications of the queer critique of identity, we will turn to Butler, Warner, Foucault, and Halperin, foregrounding therein the following themes: Butler’s theory of performative identity and her view of political agency in terms of subversive repetitions; Warner’s analysis of the politics of sexual shame and an alternative ethos to be found in queer communities; based on Foucault, Halperin’s account of ethics as a process of ascetic self-becoming, where “homosexual ascesis,” specifically, serves as a possible means to resist modern forms of social power. Throughout the course, the significance of the sexual/gendered body as a locus for ethical and political work will be foregrounded. Importantly, we will also see how the critically queer endeavor originates in, and is related to, LGBT (Lesbian, Gay, Bi, Trans) realities, but is not necessarily confined in its ethico-political relevance to sexual and gendered others.

The course will conclude with a home exam that will determine the final grade.

השיח הפסיכואנליטי מתאפיין בניסיונות מגוונים ודינאמיים להבין, להבנות ולפרק את המשמעויות של מגדר בעבור סובייקטים אנושיים. בקורס נתעכב על נושאים כמו נשיות, ההקשרים בין מיניות ומגדר, ההקשרים בין מין ומגדר, והתפתחות מגדרית.
נעקוב אחר השתנות השיח הפסיכואנליטי ביחס לנושאים אילו מראשיתו, דרך הביקורת הפמיניסטית ועד לתרומה של התיאוריות הקוויריות. סוגיות תיאורטיות אילו ידונו דרך מוקדים מרכזיים כמו השיח על אלימות נגד נשים, טראנסג'נדר או פורנוגרפיה.
מטרות הקורס:
• לבסס גוף ידע מבואי על תיאוריות פמיניסטיות פסיכואנליטיות תוך התייחסות לציר היסטורי ותוכני.
• להדגיש את ההשפעות ההדדיות בין השיח הפמיניסטי לשיח הפסיכואנליטי
• להדגיש את הרלוואנטיות של תיאוריות פסיכואנליטיות פמיניסטיות על מגדר לנשים ולגברים.

דרישות הקורס:
* בחינת (כיתה) סיום

The psychoanalytic discourse is charachtarized by dynamic and various attempts to understand, construct, and interpret the meanings of gender for human subjects. The course will introduce students to issues such as femininity, the interwoven relationship between sexuality and gender, the interwoven relationship between sex and gender or gender development.
We will also examine the transformation through which these concepts developed throughout the history of psychoanalytic discourse. Beginning with classical conceptualizations through reconstructions advanced by feminist and queer discourses.
We will examine these theoretical issues through locuses such as the discourse on violence against women, transgender or pornography.

Requirements:
Final class exam.

הקורס נועד ליצור הכרות ראשונית עם עולם הזנות והסחר בנשים הן מבחינת יחס רשויות המדינה כלפיה, והן בהקשר החברתי הרחב. נבדוק את יחסי הגומלין בין זנות, סחר בנשים והחברה המאפשרת את התפתחותם של אלו בתוכה, ואת התפקיד שממלאות רשויות המדינה בעיצוב התפיסות החברתיות הנוגעות לזנות ולסחר בנשים.
במסגרת הקורס נכיר את שחקני המפתח בתופעת הזנות והסחר בנשים- הנשים עצמן, הסוחרים, הסרסורים, הלקוחות, ואת פעילותן של הרשויות השונות בישראל בנוגע לזנות ולסחר בנשים: הכנסת, המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, ונבדוק מיתוסים ומציאות בתחום זה בחברה הישראלית בת זמננו, תוך השוואה למצב הקיים בעולם.

הרכב הציון
עבודה מסכמת: 100%.
אפשרות לציון מיטיב של 5 נקודות תמורת השתתפות מושכלת.

The purpose of the course is to provide an initial understanding of the world of prostitution and trafficking in women, in the context of government authorities and society in general. We will examine how the development of prostitution and trafficking are fostered by their interrelationships with society, as well as the role played by government authorities in shaping social perceptions about the two phenomena.

"מיתוס היופי מספר סיפור:התכונה הקרויה "יופי" קיימת באופן אובייקטיבי ואוניברסלי. נשים חייבות לרצות לגלם אותה, וגברים חייבים לרצות בבעלות על נשים שמגלמות אותה." (נעמי וולף, מיתוס היופי)

"את לא יכולה להפוך ללסבית רק כי את לא רוצה לרזות. אני יודעת, את רואה אנשים כמו רוזי אודונל וחושבת: 'הי היא יכולה למצוא אהבה...'. זה לא הכיוון שאליו הולכת הלסביות, איזבל, הסתכלי על 'ישנן בנות'.". (איזבל פרקינס לבתה בת התשע, העשב של השכן).

האם לא נותר מרחב שאינו כבוש בהיגיון של מיתוס היופי?
הסמינר יבקש לבחון את הדרכים בהם מגוייס מיתוס היופי כדי לייצר להכשיר ולאכוף את המיגדר הנשי וליתר דיוק את 'המיניות הנשית' כסחורה וכאובייקט במסגרת הכלכלה והשיטה ההטרונורמטיבית.
במקביל נבקש לבחון האם וכיצד יכולות להתקיים צורות של מיניות שאינן נשלטות ומוסדרות ע"י ההיגיון והאינטרסים המשוקעים באידיאל האסתטי של 'הנשיות'.

דרישות הסמינריון:
קריאה וכתיבה משיעור לשיעור, נוכחות והשתתפות פעילה.
בסיום הקורס תוגש עבודה סמינריונית. ציון הקורס יקבע על פיה.

דרישות קדם:
'מבוא לתאוריות פמיניסטיות עכשוויות' (0608.1115.01) ו'מבוא לפילוסופיה פמיניסטית' (0608.1110.01).
השיעור אינו פתוח לתלמידות ששמעו את 'גוף בלא נחת' (0608.4101.01) בשנת הלימודים תש"ע.

"The beauty myth tells a story: The quality called "beauty" objectively and universally exists. Women must want to embody it and men must want to possess women who embody it." (Naomi Wolf, The Beauty Myth)

The seminar will examine the ways in which the beauty myth is recruited in order to create, keep and sustain the female gender and the "feminine sexuality" to be precise, as commodity and as an object within the heterosexual matrix.
Also we will examine if and how could other ways of sexuality which are not dominated and regulated by the logic, rules and interests of the aesthetic ideal of "normative femininity" exist.

הסמינר ידון בשאלת המעמד המוסרי שיכול להיות לקשרי קרבה וזיקה בין אדם לעצמו או בין אדם לאחרים מסוימים: אהוב/ה, ידיד/ה, הורה,ילד/ה. במהלך הסמסטר נדון בכמה מתפיסות מרכזיות המדגימות את המתח בין השאיפה של תורות מוסר להציב אופק ערכי אוניברסלי ליכולת לתת משקל לחוויה האנושית של אינטימיות כחוויה שהיא חלק מרכזי בטוב האנוש. ננסה להבין כיצד התרבות המערבית מעצבת את חוויית הקרבה ונשאל האם יש במעמד הזה משום עוול.
בין ההוגים וההוגות שידונו: אפלטון, עמנואל לוינס, ג'ודית באטלר, לוס איריגרי, ליסה בריטסר .
דרישת קדם: מבוא לפילוסופיה פמיניסטית או מבוא לתורת המוסר.
מטלות: הצגת רפרט בכיתה, הגשת הצעה לעבודה סמינריונית ועבודה סמינריונית.
הרכב הציון: השתתפות פעילה בכיתה ועבודת הגמר.

The seminar explores the ways intimacy becomes ethically meaningful in different philosophical perspective. Looking at different relations of intimacy, such as parenthood, romantic relations and friendship, we will analyze the tension between ethics as aspiring to establish a universal normative horizon, and relation of closeness, in which the singular other's well-being become crucial for one's own sense of well-being. Finally we will ask whether in a just world intimacy will be shaped differently.
Some of the philosopher that will be discussed: Plato, Emanuel Levinas, Judith Butler, Luce Irigaray, Lisa Baritser

ספרות המחקר אודות רווקוּת תופסת מקום שולי יחסית ביחס למחקר החברתי על המשפחה וחיי הנישואים. הטרמינולוגיה הרווחת לתיאור הוויית הרווקים והרווקות רומזת כבר על כמה מהאקסיומות המרכזיות המכוננות את התופעה. בשפה האנגלית מכנים את הרווקים גם כ-Singles, Unmarried או Unattached ובעברית כלא נשואים או פנויים. חקר משמעותם של תוויות אלו יהווה נקודת מוצא חשובה בסמינר זה היות והוא מהווה הזדמנות לבירור מחודש לא רק לגבי פשר הקודים התרבותיים של הרווקוּת אלא גם לגבי הגבולות החברתיים, התרבותיים והסמליים המפרידים ומחברים בין הרווק/ה לחברה.
עמדת המוצא של סמינר זה היא שנדרשת התייחסות מחקרית מחודשת ביחס אל הרווקוּת כקטגוריה חברתית וכתופעה סוציולוגית עצמאית. על כן, סמינר זה ישלב בין מסגרות תיאורטיות שונות (כגון תיאוריות פמיניסטיות ופוסט פמיניסטיות, מודרניות מאוחרת, חקר זמן ורגשות) והשאלות שיועלו במסגרתו יהיו בעלות כמה מוקדים. כמו כן, במהלך הסמינר נקרא ונבחן באופן ביקורתי טקסטים תרבותיים (כגון סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע, פרסומות, עיתונות ופורמים באינטרנט) המייצגים ומייצרים דימויים חדשים ישנים של רווקוּת נשית וגברית. כך ננסה להבין את האופנים שדרכם שאלת הרווקוּת מעלה סוגיות כגון שאלת "החיים הטובים" ו/או "החיים הראויים" וכיצד אלו מאפשרים לנו לזרות אור על ההסדרים המגדריים והמסגרות החברתיות בהם אנו חיים.
הסמינר יעסוק בקשת רחבה של נושאים: רווקוּת בהקשרים תרבותיים והיסטוריים שונים, אידאלים של אהבה רומנטית, אינדיבידואליות, בדידות ולבדיות, בחירה ומשפחתיות, אוטנומיה רגשית ואושר, אלמנוּת, גירושים חד הוריוּת, עזרה עצמית, ידע של מומחים, קריאות מחודשות של זמן, גיל ומעגל החיים, חברות ובחינה תיאורטית של הרווקוּת כאלטרנטיבה חתרנית לקונבנציות משפחתיות.
מבנה הסמינר. הסמינר הוא קורס סמסטריאלי המתמקד בסוגיות תיאורטיות ואמפיריות שונות. חלקו יתבסס על הרצאות ובחלקו האחר יעסקו הסטודנטים/ות בחיפוש עצמאי של חומר קריאה, ניתוח ביקורתי של טקסט/ים, הצגה בכיתה וכתיבת עבודה סמינריונית.
חובות הסמינר
1. נוכחות חובה והשתתפות פעילה במפגשי הסמינר
2. קריאת פריטי החובה ברשימת הקריאה
3. הצגת נושא העבודה בכיתה (רפרט של 15 דקות )
4. הגשת עבודה כתובה
מרכיבי ציון הסמינר
ציון הסמינר יקבע לפי שלושה מרכיבים:
10% - נוכחות סדירה בפגישות הסמינר, השתתפות בדיוניו תוך גילוי בקיאות בחומר הקריאה.
15% - הצגת רפרט בפני משתתפי/ות הסמינר.

75% - הערכה של העבודה הסמינריונית הכתובה.

Singlehood is a relatively new field of study, and has often been treated as an addendum to family studies. The definition of single persons as un-married or un-attached already relates to some of the underlying presuppositions about singlehood and single persons. One of the main departure points of this seminar will be rethinking some of these prevalent definitions and reconsidering the social and symbolic boundaries conjoining and separating single persons from society.
Thus, this seminar seeks to locate singlehood within the framework of existing feminist and social literature, critically examine a range of theoretical frameworks and inquire their relevance to understanding the discursive formation of singlehood. Some of the key topics to be explored are: aloneness, individualism and loneliness in late modern societies, ideals of romantic love, choice and domesticity, singlehood in different historical and cultural contexts, widowhood, divorce and single parenthood, post feminism and singlehood as an alternative to familial conventions along new readings of age and the life cycle.

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.
תוכן הקורס:
1. הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית.
2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
5.סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
6-7.כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
8-9.הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
10.תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
11-12.כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
13.סוגיות בתולדות הלוגיקה.
14. סיכום.
מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם.

Logic is an essential component both in the history of philosophy and in the understanding of modern philosophical texts. The course “Introduction to Logic” acquaints its students with basic logical tools by locating and assessing valid arguments. Development of the ability to analyze natural language enables exposing language’s logical structures. The first part of the course is devoted to sentential calculus, its semantics and syntax (via Gentzen – style derivation rules). The second part focuses on predicate calculus, ending with relations. The course enables the students to pursue their studies of logic as a field of research as well as providing with the essential tools for reading texts, philosophical and others, through the understanding of the arguments and formulae they present.

המבוא לפילוסופיה של השפה מציג סוגיות יסוד בתחום מרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי הפילוסופיה של השפה?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין תחומי מחקר אחרים שהשפה היא נושא עיסוקם, יטופלו סוגיות קלאסיות בפילוסופיה של השפה כמו: מהי משמעות, מהו הקשר בין השפה לעולם, ומהו תפקידה של האמת בקביעת משמעות. המבוא עוקב אחר לידתה של הפילוסופיה של השפה עד מחצית המאה ה-20.

The introductory course for the philosophy of language introduces the students to what has become a central area of research in the present philosophical era. Beginning with the question “what is philosophy of language?” and its delimitation, follows the introduction of classical themes in the philosophy of language in the 20th centaury in chronological order. We will be reading texts by Frege, Russell, early and late Wittgenstein Carnap and Strawson.

ד"ר עובדיה עזרא / סמסטר א'
מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר מידות (אריסטו), מוסר רגשות (יום), מוסר חובה (קאנט), ומוסר תועלת (מיל).

בבליוגרפיה ראשונית.

1. וורנוק, ג'פרי ג'. הפילוסופיה המוסרית בת זמננו. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז 1987.
2. אריסטו. אתיקה. מהד' ניקומאכוס. ירושלים : שוקן, תשל"ג 1973.
3. יום, דוד. מחקר בדבר עקרוני המוסר. מהד' 2 מתוקנת ומוגהת ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ב 1982.
4. קנט, עמנואל.הנחת יסוד למטפיסיקה של המדות. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש"י 1950.
5. מיל, ג'ון סטיוארט. התועלתיות. ירושלים : חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ג .1933.

דרכי ההוראה: הרצאות.
הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר.

ד"ר מירי רוזמרין / סמסטר ב'
מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשאלות אלו. נבחן את ניסיונו של אפלטון להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מה תפקיד הרגש בחיים המוסריים לפי דיויד יום; נראה את ניסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית ונבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. לבסוף נציג את הביקורת של ניטשה למחשבה המוסרית כפי שבאה לידי ביטוי במהלך הקורס. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות.

דרישות הקורס: מבחן

An introduction to ethics - Dr. Ovadia Ezra
This course presents elementary concepts as well as main approaches in Ethic, as represented by their central
philosophers in western history of philosophy. The course starts with a brief survey of a few meta-ethical theories, and then deals with four different theories of normative ethics: morality of virtues (Aristotle), morality of sentiments (Hume), deontological morality (Kant) and utilitarian morality (Mill).

An introduction to ethics - Dr. Miri Rozmarin

What is the right thing to do in a certain situation? What does moral life consist of? Can a good life in the ethical sense can be also good in terms of well-being? These are among the questions we will discuss in this course. Ethics attempts to develop systematic answers to these and related questions. In this course we will focus on the main traditions of Western ethics: Platonism, Aristotelian ethics, Kantian ethics, and utilitarianism. We will assess these philosophical positions as tools for everyday decisions and discuss their applications.

פרופ' צבי טאובר / סמסטר א' Prof. Zvi Tauber
"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר עובדיה עזרא / סמסטר ב'
מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפיסותיהם של שני ההוגים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורותיהם הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן ז'אק רוסו וג'ון סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך על ההגות המטאפיסית של הפילוסופיה שיידונו בו.
דרכי ההוראה: הרצאות.
הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר.
רשימת ספרות תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

Introduction to Political Philosophy / Prof. Zvi Tauber
Course Objectives: Introducing the basic and essential concepts of political philosophy according to its main thinkers in the history of western philosophy.
Course Topics: The political thoughts of two ancient philosophers, Plato and Aristotle, and the political thought of four modern philosophers: Hobbes, Locke, Rousseau and J-S. Mill. The political discourse is based in this course on the metaphysical principles of these philosophers.
Method of Teaching: Lectures and classroom-discussion.
Literature: Selected chapters from the above philosophers' writings. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A classroom-exam.

Introduction to Political Philosophy / Dr. Ovadia Ezra
This course presents elementary concepts and principal approaches in political philosophy, according to central political thinkers in western philosophy. The course deals with two ancient philosophers: Plato and Aristotle, and four philosophers of modern time: Hobbes, Locke, Rousseau and Mill.

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה, כפי שנדונו על ידי ההוגים השונים, וביניהן: תכלית הפילוסופיה; טבעה של האמת; התנאים לידיעה; טבעה של התבונה האנושית; תפיסות שונות של העצמי; בעיית הזהות העצמית; היחס בין אובייקט לסובייקט; ההבחנה בין גוף לנפש, ושאלות מרכזיות נוספות. נעקוב אחר דרך ההתפתחות של הרעיונות וגלגוליהם החל מן הפילוסופיה של רנה דקארט, מייסד הפילוסופיה החדשה, ועד לפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט.

התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

Introduction to Early Modern Philosophy

This course is a survey of western European philosophy in the early modern period, with emphasis placed on Metaphysical and Epistemological issues. It covers the major figures and themes in the Seventeenth and eighteenth century's philosophy, including Rene Descartes, Baruch Spinoza, John Locke, Gottfried Wilhelm Leibniz, George Berkeley, David Hume and Immanuel Kant.
The course introduces students to some central themes in the early modern period, such as the nature of knowledge, of truth, method and reality; conceptions of the self and of personal identity, the nature of ideas, the mind-body problem, etc.
Students are required to read selected writings of these figures.

שאלת הקשר שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת השיעור היא להציג בפני התלמיד את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלה בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יינתן לדיון במושג ההצדקה ובמגוון העמדות השונות המבקשות להבהירו: מסדתנות קארטזיאנית, מסדתנות נטורליסטית, וקוהרנטיזם. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, הוויה והתהוות (זמן), רצון חופשי ודטרמיניזם, זהות פרסונאלית ואחרות.

Introduction to Epistemology and Metaphysics
Dr. Yaron Senderowicz
Since the early days of antiquity, epistemology, ontology, and metaphysics were central fields of philosophical inquiry. The subject matter of epistemology is the concept of knowledge whereas that of ontology and metaphysics is the concept of being. The present course acquaints the students with some of the main ideas and theories that are part of the contemporary philosophical debate. In the first part, the concept of knowledge will be introduced. Particular attention will be given to the concept of justification and to the variety of standpoints from which one can approach it: Cartesianism, foundationalism, coherentism etc. In the second part we will examine some metaphysical problems: the-mind-body problem, time and becoming, free will and determinism, personal identity etc.

השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה - 20. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת.
הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין, את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן.
בין הנושאים הנדונים:
- התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית.
- אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות.
- ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס.
- השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה.
- האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות.
- אמת וטרגדיה.
- מודרניות ואואנגרד.

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה", החל ברומנטיקה ועד לראשיתו של המפנה הלשוני בפילוסופיה של המאה ה- 20. נתמקד בשאלת אפשרותה ואופייה של הפילוסופיה לאחר המהפכה שחולל קאנט, ונקרא מכתביהם של מספר הוגים, ביניהם פיכטה, היגל, מארקס, ניטשה, פרגה והוסרל.

רשימת ספרות ראשונית ומשנית תועלה על אתר הקורס.
השיעור יסתיים במבחן.

Introduction to the Philosophy of the 19th and 20th Centuries – BA mandatory course

This course continues the historical overview given in the Introductory Course to Modern Philosophy. It covers the period that starts with German Romanticism and ends with the Linguistic Turn at the beginning of the 20th Century. We focus mainly on the question of the possibilities open to philosophy after Kant, reading such diverse writings as those of Fichte, Hegel, Marx, Nietzsche, Frege and Husserl.

מאז אפלטון הפילוסופיה עסקה ועוסקת במשמעות של היות האדם יצור גופני וכיצד היבט זה של חיים אנושיים קשור להיבטים אחרים כמו מחשבה, חיים חברתיים, פוליטיקה ומוסר. הקורס ידון בתיאוריות עכשוויות של גוף הבאות להמשיג מחדש את המקום של הגוף בקיום האנושי. בין השאלות שידונו: כיצד העובדה כי אדם הוא בעל גוף מעצבת את קיומו כסובייקט? מה הקשר בין מגדר וגופניות בתרבות המערבית? כיצד יחסים חברתיים מעצבים גופניות? מה המשמעות של גופניות בעולם טכנולוגי?
בין ההוגים וההוגות שידונו: מרלו פונטי מישל פוקו, ג'ודית באטלר, לוס איריגרי, ג'יל דלז.

דרישות הקורס: קריאה במהלך הקורס, מבחן בית.
השיעור יסתיים בבחינת בית.

The Body

This course discusses different account of the body and its relations to the mind, society. Since Plato, philosophy has presented different accounts of the relations between the body, mind and society. In this course we will ask how the fact that individual are embodied shape their subjectivity and ethical agency? How does corporality become gendered? In what ways our body is social ad political and what is the meaning of the body as natural in a technological world.
Some of the philosophers whose theories we will discuss: Merleau-Ponti, Foucault, Zigmunt Bauman, Judith Butler, Luce Irigaray, Gill Deleuze.

הסמינר עוסק בהיבטים המוסריים, החברתיים והפוליטיים של סוגיות אקטואליות. במסגרתו יבחנו נושאים כגון הפלות, הנדסה גנטית, פונדקאות, חופש הדיבור, עונש מוות, זכויות ילדים, איכות הסביבה ועוד.
מטרתו של הסמינר אינה להתיר את הדילמות הכרוכות בסוגיות אלה, אלא לבחון את ההיבטים השונים שלהן ואת היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל הצעה לפתרונן.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם.
קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בהגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך, עבודת רפראט) בתום הסמינר.

ציון הסמינר מורכב מציון העבודה הסמינריונית או הרפראט (80%), ונוכחות בשיעורים (20%).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד תאריך 27.4.11.

Discussion of Actual Problems

This seminar deals with the moral, social and political aspects of actual problems. Among the issues that will be discussed along the seminar are abortions, surrogacy, genetic engineering, freedom of speech, capital punishment, children rights, environmental ethics, etc. This seminar does not intend to resolve the dilemmas which are involved in these issues, but to inquire into some of their moral aspects, together with examining the advantages and disadvantages of their proposed solutions.

בקורס זה נסקור את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז כינונה כדיסציפלינה אקדמית ייחודית בראשית המאה ה-19 ועד ימינו. בכל שיעור נתמקד ביצירתו של היסטוריון ייחודי ובתרומתו לכינונה של מגמה או אסכולה עיקרית בחקר ההיסטוריה ובכתיבתה. בדרך זו נבחן ונכיר את התחומים השונים בתולדות ההיסטוריוגרפיה המודרנית על רקע התנאים ההיסטוריים וההשקפות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותם.

רומא צמחה מעיר קטנה על גדות הטיבר והפכה לבירתה ההומה של אימפריה רחבת ידיים, שבשלהי המאה הראשונה לספירה הצטופפו בתחומיה הצרים כשני מיליון איש - רומאים ובני לאומים שונים. אנו יודעים לא מעט על ממשלה ומוסדותיה של רומא הן בתקופת הרפובליקה והן בתקופת הקיסרות, על צבאה וכיבושיה כמו גם על הדת הרומית – ואכן, תחומים אלה זוכים, בדרך כלל, לתשומת הלב המרבית הן במחקר והן בהוראה. שיעור זה יעסוק בפן שונה של ההיסטוריה הרומית וינסה לשחזר את "החוויה הרומית" באמצעות התחקות אחרי חיי היום יום של בני רומא, עשירים ועניים, בני חורין ועבדים. אין בידנו מקור אחד הדן בפרוטרוט בסוגיה, והמידע פזור בין מגוון מקורות כתובים וארכיאולוגיים למיניהם. חלק לא מבוטל מן העדויות לגבי חיי יום יום ששרד, הגיע לידנו מהריסותיהן של פומפיי והרקולאניאום, הערים שכוסו באפר וולקאני לאחר התפרצות הווזוביוס באוגוסט של שנת 79. במהלך השיעור נתמקד בנושאים הבאים: מגורים (היכן התגוררו, מבנה הבית וחלוקתו); מזון (מה אכלו ושתו, היכן ערכו קניות); משפחה (מהי משפחה, מי שייך אליה) - ובהקשר זה נשים (מקומן במשפחה, מעמדן המשפטי, נישואין, לידה, גירושין) וילדים (טיפול בילדים וגידולם, חינוך ובתי ספר, משחקים); לבוש והנעלה; עבודה (תנאים ושכר); תרבות פנאי; תרבות עממית; זנות; משחקים והימורים (מרוצי מרכבות, משחקי קובייה וקרבות גלדיאטורים); בילויים; נופש באיטליה ומחוצה לה. כמו כן נדון בדרך בה נוהלה העיר (שיטור, ניקיון, שווקים ואספקת מים).

ההיסטוריה של המגדר היא תחום מרכזי, מוביל ומאתגר בלימודי ההיסטוריה. תחום זה אינו עוסק רק בחייהם של נשים וגברים בעבר, במצבם, במעמדם היחסי ובדימוייהם, אלא גם, ואולי בעיקר, בעיצוב נשיות וגבריות בחברות היסטוריות. ההיסטוריה של המגדר גם מאפשרת לנו להבין ולפרש מחדש את תולדות השינויים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים.

השיעור הוא פנורמה של ההיסטוריה של המערב (אירופה וצפון אמריקה), בתקופה המודרנית, מן הזווית של המגדר. הוא מתבונן מנקודת מבט מגדרית ב"תחנות" בהתהוותה של המודרניות, של העולם המודרני ושל החיים והחוויה המודרניים. בין התופעות והתהליכים שנבחן דרך "משקפי" המגדר: כוח וראווה בחצרות המלוכה באירופה של המאה השמונה עשרה, המהפכה הצרכנית של המאה השמונה עשרה, דת וחילון בזמן המהפכה הדתית באותה מאה, הגדרת גבר חדש ואישה חדשה בעידן ההשכלה, גברים נשים ודמוקרטיה בעידן המהפכות הצרפתית והאמריקאית, עבודת נשים ועבודת גברים בעידן התיעוש, גברים ונשים בעיר הגדולה של המאה התשע עשרה, מדע המיניות והגדרת ההומוסקסואליות בסוף המאה התשע עשרה, לאומיות ומגדר בעידן המלחמות הטוטאליות מאה העשרים, מגדר פאשיזם ונאציזם, מגדר בעידן המלחמה הקרה וחברת השפע ולבסוף –מגדר בעידן הגלובליזציה. השיעור עושה שימוש במגוון של חומרים היסטוריים כתובים ובצידם באומנות, ספרות וקולנוע.

מגדר הוא לא רק נושא כשלעצמו, אלא גם דרך טובה וכלי להבנה וללימוד ההיסטוריה של המודרניות.

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).

ד"ר אביעד קליינברג
התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה.

פרופ' גדי אלגזי
תרגיל: תרבות וחברה בימי-הביניים
השו"ת מתמקד בימי-הביניים התיכוניים (משנת האלף עד המאה השלוש-עשרה). הוא נועד, ראשית, להציע מבוא להיבטים מרכזיים של החברה האירופית: התרבות החומרית, המיבנים הפוליטיים, העיר והכפר, יחסי המינים, משפחה וקבוצת השארוּת, התמורות בכנסיה, האריסטוקרטיה והתרבות החצרונית. שנית, בעזרת ניתוח מקורות ראשוניים וספרות מחקר, מבקש השו"ת לאפשר למשתתפים להתוודע לשיטות עבודה בסיסיות במחקר היסטורי, לדגמי הסבר ולכשלים טיפוסיים. השו"ת מבוסס על עבודה עצמית ומצריך הכנה אינטנסיבית מפגישה לפגישה, הכוללת קריאת ספרות מחקר ועיבוד מקורות לקראת דיון בכיתה. בנוסף לכך יגישו משתתפי הקורס 3 עבודות קצרות בכתב ויכתבו בחינת סיום.
קריאה מקדימה:
Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural Change 950-1350 (London: Penguin, 1994) [מומלץ לרכוש!]
Richard W. Southern, The Making of the Middle Ages (New Haven: Yale University Press, 1953 and later editions)
Marc Bloch, Feudal Society, L. A. Manyon trans. (London: RKP, 1962)

ד"ר תמר הרציג
התרגיל יתמקד בעיקר בהיסטוריה דתית ותרבותית של אירופה בתקופה שבין המאה השתים-עשרה למאה החמש-עשרה. אנו נדון במהלכו במספר סוגיות מרכזיות הנוגעות לתקופה זו. בין היתר, נעסוק בצמיחתן של האוניברסיטאות וב"רנסנס של המאה השתים-עשרה"; בהתפתחותם של מסדרי הקבצנים, תנועות המינות והאינקוויזיציה; בפריחתה של המיסטיקה ובמעמד הציבורי של נשים וגברים שנחשבו לקדושים עוד בימי חייהם; במשבר הכנסיה במאה הארבע-עשרה; במגפת הדבר ובהשלכותיה הדמוגרפיות, הכלכליות והחברתיות; ובמאפייניה היחודים של החברה העירונית האיטלקית, שבה צמחו המחשבה ההומניסטית ואמנות הרנסנס. הקורס דורש עבודה עצמית אינטנסיבית, והוא מבוסס על קריאה של ספרות מחקר ועל הכנה של מקורות ראשוניים משיעור לשיעור.

Dr. Tamar Herzig
This course will focus on the cultural and religious history of Europe from the twelfth century to the fifteenth century. We will discuss major topics in the history of this period, including the rise of the universities and the Renaissance of the Twelfth Century; the evolution of the Mendicant orders, medieval heretical movements and the Medieval Inquisition; the flourishing of mysticism and living saints; the crisis of the Church in the fourteenth century; the Black Death and its demographic, economic and social impact; and the unique conditions that prevailed in Italian cities, where humanistic thought and Renaissance art first came into existence. The course requires intensive preparation (a close reading of historical literature and the preparation of primary sources) from one meeting to the next.

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית.

פרופ' דוד כ"ץ
דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' מירי אליאב-פלדון דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

פרופ' יוסי מאלי
התרגיל בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; תנועת ההשכלה.

ד"ר תמר הרציג
בתרגיל זה נבחן את התהליכים המרכזיים שהתחוללו באירופה בעת החדשה המוקדמת מן הזווית של היסטוריה דתית ותרבותית, תוך התמקדות במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. במהלך הקורס נדון בעיקר בסוגיות הבאות: התשתית הכלכלית והחברתית של תרבות הרנסנס; הרנסנס וההומניזם באיטליה ומחוצה לה; מהפכת הדפוס; עידן התגליות; הממסד הכנסייתי ומבקריו ערב הרפורמציה; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה; הקונטרה-רפורמציה ותרבות הבארוק; מלחמות הדת; התגבשות המדינה המודרנית.

לקריאה מוקדמת: יוג'ין פ' רייס (הבן) ואנתוני גרפטון, אירופה בראשית העת החדשה 1460 - 1559 (תל אביב, 2000) [הספר כולו בגדר חובת קריאה לקורס].

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

פרופ' אייל נווה
התרגיל יעסוק בהתגבשות החברה האמריקנית במאות ה- 19-17. נתמקד בדפוסי ההתפתחות הכלכלית, החברתית והתרבותית של המושבות הבריטיות בצפון אמריקה, במהפכה האמריקנית והקמת ארה"ב, בנסיבות לניסוח החוקה האמריקנית, בתוכנה ובמשמעותה. הקורס ילווה את ההיסטוריה של ארה"ב עד לפרוץ מלחמת האזרחים באמצע המאה ה-19, וינסה לברר את הסיבות והשלבים שהביאו להתפרקות הברית ופרוץ המלחמה.

ד"ר דפנה שטראוס-דורון
בקורס יסקרו סוגיות מרכזיות בהיסטוריה החברתית, הכלכלית, הפוליטית והדתית של המושבות האנגליות בצפון אמריקה ושל ארצות הברית ערב מלחמת האזרחים. לאורך הקורס ייבחנו שני מוטיבים הקושרים בין הסוגיות השונות: תפיסת הייעוד וההבטחה האלוהית אשר עיצבה לאורך הדורות את הדרך שבה הבינו האמריקנים את תפקידם ההיסטורי ואת מעשה ההתיישבות וההתפשטות ברחבי היבשת; ובעיית ההגדרה של החברה האמריקנית ושל הרפובליקה האמריקאית לאור המתח המתמיד בין פרטים לכלל, בין קבוצות אתניות ללאום ובין מדינות לממשל מרכזי.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן
התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "ממלחמת העולם הראשונה ועד המהפכה האקולוגית" שאני מעביר!)

פרופ' יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.

ד"ר רפאל ואגו
הנושאים העיקריים:משטר וחברה בשליש האחרון של המאה ה-19; מרקם התרבות האירופית; עידן האימפריאליזם; לבטי התנועה הסוציאליסטית- הדרך לשלטון והיחס למלחמה; התגבשות מערכת הבריתות ומלחמת העולם הראשונה; המהפכה הרוסית; תוצאות מלחמת העולם הראשונה; האידיאולוגיה הפשיסטית והנאצית; מרכז אירופה ומזרחה בין שתי מלחמות העולם; מירח הדבש של לוקרנו למשברי הדמוקרטיות עד 1936. פרופ' אהרון שי במסגרת תרגיל זה נתייחס לסוגיות מרכזיות במאה ה-20, אך גם ניתן דעתנו לשאלות מתודולוגיות היסטוריות מרכזיות שבמהלך הדיון בהן נבין כיצד ניגש החוקר ההיסטוריון למושא עבודתו, כיצד אוסף הוא את נתוניו, כיצד הוא מנתח אותם וכיצד מגיש הוא את פרי מחקרו. נלמד לנתח מסמך ולהבינו. בין הסוגיות נעסוק בין השאר באימפריאליזם, בשורשי מלחמת העולם הראשונה, במשטרים שצמחו מסיומה ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה ועד בכלל. ננסה להבין את שרשי המלחמה ותוצאותיה. על כל סטודנט יהיה לכתוב עבודה אחת או שתיים במהלך הסמסטר וכן לעמוד בבחינת סיום הקורס. הציון יהיה שקלול בין העבודות, ההשתתפות בכיתה וציון הבחינה.

איך מגדירים "מיעוט" באימפריה כה גדולה וכה רב-אתנית ורב-תרבותית כמו זו של רומא – לפי קנה-מידה אתנית? לשונית-תרבותית? פוליטית? דתית? ותהיה ההגדרה מה שתהיה, מי היו המיעוטים באימפריה הרומית? מה היה יחסם לרומא, ואיך רומא התייחסה אליהם? נחקור שאלות אלה דרך קריאה מדויקת של מקורות עתיקים, למעט ספרות, כתובות ומסמכים אחרים, ארכיאולוגיה ואומנות.

How does one define a “minority” in an empire so huge, and at the same time so multi-culture and multi-ethnic as the Roman Empire? And once defined, who were the minorities in the Roman Empire? What was their relation to the Roman authorities, and how did Rome relate to them? These questions will be examined through close reading of ancient sources, including literature, inscriptions and other documents, archaeology and art.

ההיסטוריה של הרגשות היא תחום מחקר חדש יחסית, שרבות בו השאלות מן התשובות. האם לרגשות יש היסטוריה? מהו היחס בין דגמים תרבותיים לבין ארגון התחושות והרגשות? כיצד עוצבו דגמים שונים של העצמי ושל הארגון הנפשי? בצד היכרות עם מסורות הדיון העיקריות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, בסמנטיקה ההיסטורית ובמחקר התרבות, יתמקד הסמינר במקרי מבחן מימי-הביניים והעת החדשה המוקדמת.

בין המאה החמש-עשרה לשלהי המאה השבע-עשרה הוצאו להורג באירופה עשרות אלפי בני-אדם באשמת כישוף וכריתת ברית עם השטן. למרות שקורבנותיהם של משפטי הכישוף כללו גם (ובאזורים מסוימים באירופה בעיקר) גברים, ה"מכשפות" שהוצאו להורג בעת החדשה המוקדמת היו בעיקר נשים. בקורס זה, נתמקד בפמיניזציה ובדיאבוליזציה של תפיסת הכישוף האירופית. במסגרת זו, נבחן את הקשר האפשרי בין העלייה במעמד הציבורי של נשים קדושות ורדיפתן של כתות מינות (שהונהגו על-ידי גברים) בשלהי ימי הביניים לבין התגבשות הסטראוטיפ של שבת המכשפות, וה"ההמצאה" של כת בין המאה החמש-עשרה לשלהי המאה השבע-עשרה הוצאו להורג באירופה עשרות אלפי בני-אדם באשמת כישוף וכריתת ברית עם השטן. למרות שקורבנותיהם של משפטי הכישוף כללו גם (ובאזורים מסוימים באירופה בעיקר) גברים, ה"מכשפות" שהוצאו להורג בעת החדשה המוקדמת היו בעיקר נשים. בקורס זה, נתמקד בפמיניזציה ובדיאבוליזציה של תפיסת הכישוף האירופית. במסגרת זו, נבחן את הקשר האפשרי בין העלייה במעמד הציבורי של נשים קדושות ורדיפתן של כתות מינות (שהונהגו על-ידי גברים) בשלהי ימי הביניים לבין התגבשות הסטראוטיפ של שבת המכשפות, וה"ההמצאה" של כת המכשפות השטנית, בראשית העת החדשה. המקורות הראשוניים אותם ננתח כוללים תעודות ממשפטים של מינים, מכשפות ונשים מיסטיקניות; חיבורים הגיוגרפיים (חיי קדושים/ות), וספרי הדרכה לשופטים במשפטי מינות וכישוף.

From the early fifteenth century to the late seventeenth century, perhaps as many as 100,000 individuals in Europe were brought to trial for entering a pact with the devil, and ten thousands were executed as witches. In some regions of Europe, the victims of the witch-hunts included many, sometimes mostly, men. Nonetheless, the vast majority of executed witches throughout Europe were women. This seminar will explore the twofold diabolization and feminization of European witchcraft beliefs. In this context, we shall examine the possible connection among the rise in the public standing of saintly women mystics, the persecution of male-led heretical sects in the last centuries of the Middle Ages, and the “invention” of a diabolic sect of witches at the turn of the early modern era. Primary sources to be analyzed in the seminar include records from inquisitorial proceedings against heretics, witches and mystics; hagiographic texts, inquisitorial manuals and demonological literature.

הסמינר עוסק בחומרי הגלם של חיינו. באמצעות מקורות היסטוריים וספרות מחקר, נדון במשמעות החברתית של העט ומכונת הכתיבה, פנסי רחוב, לבני נשים, מסילות ברזל, בתי עבדים, מחלות מין וחלונות ראווה, בין השאר.

בסמינר זה נבחן כמה מן המגמות המרכזיות שאיפיינו בעשורים האחרונים את חקר ההיסטוריה הדתית של אירופה הנוצרית בעת החדשה המוקדמת. במסגרת זו, נדון בהתפתחויות שחלו בתחומי מחקר מסורתיים, כמו ההיסטוריה של מוסדות דתיים (Institutional history) ותולדות המחשבה הדתית בעידן הרפורמציה. בנוסף, יתמקד הסמינר במחקרים פורצי-הדרך שהוקדשו לאופן שבו השפיעו המחלוקות התיאולוגיות, אשר פילגו את אירופה במאה השש-עשרה, על חיי היום-יום של בני השכבות הרחבות בחברה. בהקשר זה, נדון בהבטים שונים של התרבות הדתית במובנה הרחב: דפוסי פולחן ייחודיים שהתפתחו באזורים כפריים, תפקידם הציבורי של נביאים ושל נשים בעלות חזיונות, חיי היום-יום במנזרים, השפעת הדפוס על אמונותיהם של פועלים עירוניים, השלכותיה התרבותיות של הצנזורה הכנסייתית, וסוגיות נוספות

This graduate seminar will explore the main trends in the study of Early Modern European religious history. We will focus on recent advances in long established fields, such as institutional history and the history of religious thought in the age of the Reformation. In addition, we shall discuss pathbreaking recent studies dealing with the influence of the theological controversies that divided the Christian West on the daily life of different sections of European society. In this context, we shall explore various aspects of early modern religious culture, including popular beliefs and traditional rites, the public roles of visionary and prophetic women and men, monastic life, the impact of the printing revolution on urban laborers, and the cultural implications of ecclesiastical censure.

ההיסטוריה של הקולוניאליזם ושל המגעים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בין אירופה המערבית לעולם שמחוץ לה, היא אחד התחומים המרכזיים, הערים והחדשניים ביותר בלימודי ההיסטוריה ואף בתחומים כמו חקר התרבות, אנתרופולוגיה, כלכלה ולימודי תקשורת. ההנחה המרכזית בתחום מחקר והוראה זה היא כי בדיוק כשם שה"מערב" ובמיוחד אירופה, השפיעו על טריטוריות, חברות ותרבויות קולוניאליות, כך השפיעו אלה על אירופה. החברה והתרבות האירופית,זהויות אירופיות וההתנסות במודרניות לא היו רק לאומיות אלא גם קולוניאליות. הן עוצבו כולן במאות ה18, ה19 וה20, שבהן השתלט המערב על שטחים עצומים באסיה, באמריקות, באוסטרליה ובאפריקה.

הקולוניאליזם לא עיצב רק התנסות חומרית ותרבותית: הוא גם השפיע על האופנים שבהם התבוננו מערביים על השונים מהם. הסמינר יבחן מושגי יסוד בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה של המגעים הקולוניאליים וביניהם: "שוני", "דמיון","בין-תרבותיות" ו"אורינטליזם". הוא יידע אתכם לספרות המחקר המובילה בתחום ולדיונים והמחלוקות המרכזיים בו. בצד אלה, מציע לכם הסמינר בחינה מחדש של שאלות מרכזיות ו"תחנות" בהיסטוריה האירופית של המאות ה20-18, מנקודת המבט של הקולוניאליזם. בחינה מחדש זו מציעה תובנה מחודשת ביחס להיסטוריה זו. בין הנושאים שבהם נדון: ההתבוננות ב"אורינט" בעידן הנאורות של המאה השמונה עשרה (הן האוריינט העות'מני והן הודו); אורינטליזם, ממשל וניהול אימפריות במאה התשע עשרה; קולוניאליזם, סחר וצרכנות בעידן המהפכה הצרכנית והמהפכה התעשייתית; דת, מסיון ואימפריה במאה התשע עשרה; טכנולוגיות ותרבות המונים והקשר בין התפתחותן לבין הקולוניאליזם; דמוקרטיה וקולוניאליזם; כלכלת האימפריאליזם והקשרים בין מרכזים ופריפריות כלכליים; התבוננות ב"שונה" מבחינה תרבותית בעידן הלאומיות החדשה והיחס לקולוניות בעידן הדה-קולוניזציה.

נשתמש במגוון רחב של מקורות וחומרים הכוללים חיבורים פילוסופיים ופוליטיים, ספרות מסעות, ספרות "מדעית", אתנוגרפית ואנתרופולוגית, מוסיקה וקולנוע.

מרכיב בולט בבניית המדינה המודרנית היה החיבור שהתפתח בין זכויות מלאות לתרומה צבאית מלאה. ראשיתו של חיבור זה בעידן המלחמות המהפכניות בשלהי המאה השמונה עשרה, אך לשיאו הוא הגיע באירופה בתקופה בין איחוד גרמניה וסיום מלחמת העולם השנייה. רטוריקת המאבק הצבאי של השנים 1870-1945 הניחה חלוקת עבודה בין נשים וגברים, ויצרה קישור עקרוני בין זכויות פוליטיות וחברתיות מחד ותרומה למאמץ המלחמתי מאידך. אולם רטוריקה זו, שקידשה "גבריות לוחמת" ו"נשיות מאחה," התקיימה במתח רב עם אופייה ודרישותיה של המלחמה הטוטאלית. נסיבות המלחמה הביאו גברים ונשים רבים לתפקידים, להתנסויות ולפעולות שהיו רחוקים מאוד מהאידיאל המגדרי הדיכוטומי. בסמינר זה נדון בהיבטים השונים של החיבור בין מגדר וצבאיות, ונקרא חיבורים תיאורטיים ואמפיריים שעסקו בנושא. נבדוק במיוחד את ההשפעות השונות שהיו לשתי מלחמות העולם על סדרים מגדריים ומיניים, ונעסוק בהרחבה בחלק מהסוגיות הבאות: תעסוקת נשים במלחמת העולם הראשונה; ייצוגים מגדריים בקולנוע, ספרות ואמנות; חקיקה נאטאליסטית (וולדנית) בתקופה בין המלחמות; מיניות אלטרנטיבית בעידן מלחמות העולם; גבריות ושבי; אונס המוני על ידי הצבא האדום ועוד.

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה, התגובות האסלאמיות והלאומיות למשבר החברה המקומית, עלייתן של המדינות הטריטוריאליות לאחר מלחמת העולם הראשונה, משטרי הקצונה המהפכניים ולבסוף, הופעת התנועות האסלאמיות.

הקורס יתמקד בקולנוע כטקסט ביקורתי המהווה ערוץ ייחודי לדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות במרחב שבו חופש הביטוי וההבעה אינו בגדר המובן מאליו. הקורס יתמקד בעיקר בהתייחסויות השונות של הקולנוע במזרח התיכון לסוגיות חברתיות כגון היחס למיעוטים דתיים, עדתיים ואתניים וסוגיות מגדריות. סוגיה אחרת היא הביקורת הפוליטית כלפי המשטרים בסוגיית הדמוקרטיזציה והרפורמות בתחום חירויות האדם. לפני הקרנת הסרט יתקיים דיון מקדים, וחלק מן ההרצאות תינתנה על ידי מרצים אורחים.

קורס זה עוסק בפריון והולדה בהיסטוריה של ארץ ישראל במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 כאתר מפגש של אידיאולוגיות ואינטרסים קולוניאליים, כלכליים, דתיים ולאומיים. אתר מפגש זה מילא תפקיד מרכזי בעיצוב ובהבניה של תפקידי נשים במשפחה ובחברה.
ההיסטוריוגרפיה המודרנית של המזרח התיכון נוטה לשרטט את הנרטיב ההיסטורי של קהילות שונות באזור באמצעות מעקב אחר נרטיבים גבריים הנתפסים כמתייחסים לכלל האוכלוסייה, אך מחקרים שונים מלמדים כי לעיתים קרובות היסטוריה של נשים שונה מזו של גברים. ההתמקדות באתר הפריון וההולדה מאפשרת לבחון נרטיביים אישיים וקהילתיים שבהם נוכחים נשים וגברים גם יחד, ובכך מסייעת ליצירת היסטוריוגרפיה עשירה ומורכבת יותר. נוהגי פריון וילודה מטבעם מושפעים ממבנים חברתיים, אידיאולוגיות וכוחות פוליטיים ומשפיעים עליהם. חקירת ההשפעות ההדדיות הללו מאפשרת נקודת מבט המועילה לניתוח עומק של תמורות חברתיות בעידן של מודרניזציה.
קורס זה מבקש לבחון מספר תחנות לאורך המאות ה-19 וה-20, ואת המשא ומתן שהתנהל בין נשים, משפחות, קהילות וכוחות חברתיים אחרים. הקורס ידון במקומן של סוגיות פריון במחקר ההיסטורי והסטודנטים יתנסו בחקר מקורות ראשוניים העוסקים בפריון באמצעות כלים של היסטוריה חברתית ומיקרו היסטוריה. הקורס הוא בהיקף של 4 ש"ס. הוא מחייב נוכחות והשתתפות בשיעורים וכן מבחן סופי.

Colonialism, Modernism and Birth: Reproduction Issues in 19th-20th-Century Palestine
This course addresses issues of reproduction in the history of Palestine during the 19th century and the first half of the 20th century. It explores reproduction as an intersection of colonial, economic, national and religious ideologies and interests, and as a site that played a key role in constructing and shaping women's roles in the family and in society.
The modern historiography of the Middle East tends to create historical narratives of communities based on male-centric experiences that are assumed to reflect general ones. However, researchers have shown that often the history of women takes a different path from that of men, although they may live in the same community and at the same time.
Focusing on reproduction allows us to explore personal and communal narratives that include both women and men, and to use these narratives to create a richer and more complex historiography. Because reproductive practices are closely connected with social structures, ideologies and political powers, the tracking of these practices creates additional means to analyze social changes in an era of modernization.
This course will focus on several case studies from the period in question. We will analyze the circumstances of each case and the negotiations that took place between women, families, communities and other social elements in order to address the issues of the case. The course will discuss the place of reproduction in historical research and students will also study primary sources on reproduction, utilizing the methodologies of micro-history and social history.
This is a 4-hour course. Attendance and participation are required, as well as a final exam.

הקורס ייבחן סוגיות חברתיות פוליטיות וכלכליות מרכזיות באפריקה המודרנית תוך שימוש בסרטי תעודה וסרטי קולנוע.. בקורס ייבחנו תופעות כמו קולוניאליזם, יחסי שחור –לבן, שחיתות, שימוש לרע בכוח, איידס, מילת נשים ועוד. השיעור ימשך 4 שעות רצופות אשר יחולקו להרצאה, דיון וצפייה בסרט. על התלמידים יהיה לקרוא חומר רקע לפני כל מפגש. נוכחות במפגשים היא חובה. בסוף הקורס יינתן מבחן בית.

מטרת הקורס לסקור, במשך שנת לימודים אחת, מגוון של יצירות (סיפורת, שירה, דרמה) מימי הביניים ועד המאה העשרים – תחנות משמעותיות בתרבות הצרפתית. באמצעותן תוצג התפתחות הסוגות, התמאטיקה והסגנונות.
בחלק א יציג השיעור את צמיחתה של הספרות הצרפתית, מימי הביניים ועד המאה ה-18. היצירות ינותחו תוך הדגשת קשריהן עם הקונטקסט ההיסטורי, הרעיוני והחברתי שהוליד אותם.
בחלק ב יוצגו יצירות של הספרות הצרפתית מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20: השלכות של תקופת "הנאורות", המהפכה הצרפתית והרומנטיזם והתגבשותה של הזהות הצרפתית המודרנית.
הקורס יינתן בעברית ולכן כל הספרים שידונו זמינים בתרגום לעברית, בדרך כלל תרגומים חדשים.
נבחרו יצירות שהשפעתן על התרבות המערבית ניכרת גם היום.

השיעור ילווה בהקרנת שקפים וסרטים ובהשמעת קטעי מוסיקה.
תוכנית הקורס

סמסטר א

תוכנית הקורס
19/10/10 מבוא +שירת רולאן
26/10/10 שירת רולאן – המשך
2/11/10 טריסטן ואיסולד
9/11/10 פרנסואה וייון – שירים
16/11/10 רבלה – גרגנטואה ופנטגרואל
23/11/10 רבלה – גרגנטואה ופנטגרואל
30/11/10 משוררי המאה ה-16
7/12/10 מונטיין – מסות
14/12/10 פסקאל – הגיגים
21/12/10 הדרמטורגיה הקלסית בצרפת
28/12/10 רסין – פדרה
4/01/10 מולייר – טרטיף
11/01/11 מולייר – דון ז'ואן
18/01/11 לה פונטיין - משלים

חובות התלמידים:
התלמידים יחויבו בקריאת הספרים או קטעים מן הספרים (במקור, או בתרגומם לעברית) ובבחינה בכתב בסוף כל אחד מהסמסטרים.

Introduction to French Literature: Masterpieces in French Literature from the Middle Ages to the 18th Century

Over two semesters, the course aims to review a range of works (fiction, poetry, drama) written from the Middle Ages to the twentieth century and whose effect on Western culture is evident to this day. The development of the different genres, thematics and styles will be presented through the significant stages in French culture. The course is conducted in Hebrew and all works discussed are available in Hebrew translation.
Students will be required to read the selections and the books discussed, and a final exam will be given at the end of each semester.
The first semester presents the growth of French literature from the Middle Ages to the 18th century. The works will be analyzed while focusing on their historical, ideological and social context.

מטרת הקורס לסקור, במשך שנת לימודים אחת, מגוון של יצירות (סיפורת, שירה, דרמה) מימי הביניים ועד המאה העשרים – תחנות משמעותיות בתרבות הצרפתית. באמצעותן תוצג התפתחות הסוגות, התמאטיקה והסגנונות.
בחלק א יציג השיעור את צמיחתה של הספרות הצרפתית, מימי הביניים ועד המאה ה-18. היצירות ינותחו תוך הדגשת קשריהן עם הקונטקסט ההיסטורי, הרעיוני והחברתי שהוליד אותם.
בחלק ב יוצגו יצירות של הספרות הצרפתית מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20: השלכות של תקופת "הנאורות", המהפכה הצרפתית והרומנטיזם והתגבשותה של הזהות הצרפתית המודרנית.
הקורס יינתן בעברית. כל הספרים שידונו זמינים בתרגום לעברית, בדרך כלל תרגומים חדשים.
נבחרו יצירות שהשפעתן על התרבות המערבית ניכרת גם היום.

השיעור ילווה בהקרנת שקפים וסרטים ובהשמעת קטעי מוסיקה.

סמסטר ב'
22/02/11 מונטסקייה – המכתבים הפרסיים
1/03/11 וולטר – קנדיד
8/03/11 רוסו – וידויים
15/03/11 בומרשה – נישואי פיגרו
22/03/11 לקלו – יחסים מסוכנים
29/03/11 סטנדאל – האדום והשחור
5/04/11 בלזק – סזאר בירוטו
12/04/11 פלובר – החינוך הסנטימנטלי
3/05/11 בודלר – פרחי הרע
17/05/11 ורלן – שירים
24/05/11 פרוסט – אהבה של סוואן
31/05/11 סלין – המסע אל קצה הלילה

חובות התלמידים:
התלמידים יחויבו בקריאת הספרים או קטעים מן הספרים (במקור, או בתרגומם לעברית) ובבחינה בכתב בסוף כל אחד מהסמסטרים.

Mr. Emanuel Halperin
Introduction to French Literature: Masterpieces in French Literature from the Middle Ages to the 18th Century

The second semester presents French literature from the 18th century to the 20th century, and relates to the implications of the Age of Enlightenment, the French Revolution, Romanticism, and the forging of modern French identity.

Early Modern treatises on English rhetoric attribute the invention of this art to poets. According to Thomas Wilson, the art of remembrance was first invented by the Greek poet Simonides, who was able to call by name the disfigured carcasses of the dead because he remembered the sitting place of each and every one of them. Hence, trauma, memory, and language as the art of naming the dead are deeply interrelated.
In this course we will explore the interrelations between language and death through Early Modern poetry and theorizations of rhetoric, and Freud's writings on war, trauma, mourning, and melancholy. We will examine these interrelations in contemporary representations of trauma, in cinematic visions of the Holocaust, as is Claude Lanzmann's Shoah.
Reading Material: excerpts from Early Modern treatises on rhetoric, poems by Shakespeare, Sir Philip Sidney, Edmund Spenser, and others. Excerpts from Freud's writings.
Requirements: Attendance, participation, reading the required texts and watch the films (be advised, some of the materials are difficult to watch). Two quizzes in class, and a final paper.

This course will begin to explore the image and the persona of the ‘other’ in American poetry. Beginning with Longfellow’s Hiawatha and Walt Whitman’s catalogues of other in “Song of Myself” and ending in the phenomenon of Slam and Rap Poetry. Although the emphasis is on the phenomenon and not the writers, the poets studied will include Emily Dickinson, Langston Hughes, Sharon Olds, Allen Ginsberg, Naomi Shihab Nye, Muriel Rukeyser, Robert Hass, Joy Harjo, and others.

The readings will be available on the Virtual TAU site.

הבלש בימינו:
הקורס יחוג סביב דמות הבלש, על ביטויו השונים בקולנוע. בין השאר נחקור שאלות כגון: כיצד הבלש משקף דפוסים ועקרונות בחברה? האם דמותו השתנתה ומהן השלכות השינויים בתוך הז'אנר ועל הקולנוע ככלל? בקורס נאמץ ראייה רחבה ונדון בטקסטים מתקופות, אזורים, וסגנונות שונים, תוך כדי בחינת מושגי יסוד תאורטיים מפסיכואנאליזה ועד פוסטמודרניזם, טקסט להיפרטקסט, מגדר וגבריות, סדר עולמי וזהות לאומית.

This course will focus in varying trends within subgenres of contemporary literature, in particular, Detective Fiction and Crime Fiction. We will identify the defining terms of the genre, examining their shifting natures and relevance to the fast-changing culture in which we live. Key questions this course will address include: How does contemporary literature reflect the time, place, economy, and politics of its production? How do dynamic models of identity – nation, gender, ethnic, postcolonial, postmodern – affect the rules of the genre? What is the value and the role of popular culture? Reading novels, short stories, and/or graphic novels, as well as watching films and television accounts of the literary trends under consideration, students will learn to identify the politics of aesthetic production, they will be trained in critical thinking, and they will be exposed to new theories of culture.

Few literary conventions teach us as much about the culture that produced them as the coming-of-age plot. In charting the transition from childhood to adulthood, this plot explores the most basic definitions governing normative identity in a given social setting. For many years, however, discussion of this genre focused on male-authored texts, from Wilhelm Meister and David Copperfield, to Portrait of the Artist as a Young Man and The Catcher on the Rye. This seminar will center, instead, on female-authored coming-of-age stories, and will address such questions as: what happens to this genre when it is appropriated by women? How is the "adult woman" defined in different historical moments? Are there common threads (mother-daughter relations, conflict between love and labor, paths of socialization and resistance) that connect older and contemporary writing about female maturation?
Requirements: active participation, preparation of study questions and oral presentation, and a seminar paper.
Texts will include works of fiction by Louisa May Alcott, Carson McCullers, Katherine Anne Porter, Sylvia Plath, and others.

Posthumanity has become a central topic in the discussions of postmodernism (or even post-postmodernism). Has our very definition of what constitutes a human being changed under the influence of the internet, genetic engineering, neurochemistry research and other scientific and technological breakthroughs? Or is it social and cultural developments, such as the end of history, the rise of global capitalism, financial instability, and terrorism that have effected this change? And if the change is real and we are indeed no longer the same kind of subjects as those depicted in nineteenth-century psychological novels, then what are we? And what are we becoming? Can literature show us the way forward? What are the cultural, social and political implications of posthumanity? Are there many different kinds of posthumans, and if yes, what are they?

This seminar will discuss possible answers to these questions in the framework of postmodern cultural theory. We will read theoretical works by Donna Haraway, M. Katherine Hayles, Deleuze and Guattari, Michel Foucault, Jean-Francois Lyotard, and others. We will also discuss literary and cinematic representations of posthumanity, such as William Gibson's Neuromancer; Philip K. Dick's Do Androids Dream of Electric Sheep?; Bruce Sterling's Schizmatrix; Peter Watts' Blindsight; Kazuo Ishiguro's Never Let Me Go; films Blade Runner; Surrogates and Avatar. This is not a compete list.

Requirements: class participation, a short paper, a class report, and a final paper.

Attendance: compulsory.

הכרות עם שלל טיפוסי חברת שוליים, כפי שהם מוצגים ביצירה הספרותית בערבית מימי הביניים. עמידה על הדרכים בטווייתן של דמויות ספרותיות צבעוניות ומלאות חן, אשר שורשיהן בירכתיים חברתיים.

Marginal social characters in classical Arabic literature

An acquaintance with a variety of marginal social characters, as presented in the medieval Arabic literature. A glance at some major literary characteristics involved in the formation of several colorful and graceful literary heroes of low social strata origins.

בקורס נעסוק בטלוויזיה החינוכית הישראלית, שהיא הטלוויזיה הראשונה ששידרה במדינת ישראל.
ממבט תיאורטי כולל נדון, בין היתר, בשאלות, מהי טלוויזיה חינוכית? האם ניתן ללמוד מטלוויזיה כמדיום? כיצד צופים ילדים בטלוויזיה? האם זה יומרני ואף פוליטי לחנך באמצעות טלוויזיה או שמא זהו עניין ערכי ראוי?
אחר כך נעסוק בהיסטוריה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, גלגוליה השונים והתפתחותה עד לימים אלו. במהלך הקורס נקרא טקסטים תיאורטיים העוסקים בטלוויזיה חינוכית לילדים ונצפה במגוון תוכניות ששידרה הטלוויזיה החינוכית הישראלית: החל מהמשדרים הלימודים בשחור-לבן, דרך תוכניות כמו "זהו-זה" ו"רגע עם דודלי", דרך "ערב חדש" ו"פרפר חדש" ועד "הכל אנשים", "קריאת כיוון".

חובות הקורס:
נוכחות חובה בכל השיעורים.
קריאה שוטפת של חומרים הביבליוגרפיים וצפיה בחומרים הרלבנטיים.
אופן קביעת הציון:
20% הגשת 2 דו"חות קריאה על מאמרים (בהיקף של עמוד אחד). הדו"חות יהיו תיאור קצר של המאמר ולאחריו דיון והבעת עמדה של הסטודנט/ית לגביו. העבודות תוגשנה בכיתה בלבד (וללא עטיפת ניילון), עד לתאריך שיקבע מראש.
80% עבודת סיום קורס (בהיקף של בין 1500 עד 2000 מילים).

The Israeli Educational TV

The Israeli Educational TV was the first tv to be broadcasted in Israel.
What is Educational TV? Can children learn from Educational TV?
How do children watch tv?
We will look into the fascinating history of the Israeli Educational TV,
And watch different programs from their broadcasts, and try to analyze them.

בקורס ייבחנו גישות שונות לזיקה בין נוף, מקום וזהות בארץ ישראל.
הנושאים יילמדו בגישה רב-תחומית המציגה מגוון תוצרי תרבות ביניהם: מקורות היסטוריים, מקורות רעיוניים, אמנות חזותית, שירי זמר, ספרות כללית וחינוכית ומחקרים אקדמיים רלוונטיים. בלמידה תשולב הקניה של מיומנויות קריאה וכתיבה אקדמית.

אופן ההוראה:
הקורס נחלק לשלוש יחידות. בכל יחידה ארבעה מפגשים: שלושה מפגשי הרצאה והנחיה במיומנויות קריאה וכתיבה אקדמיות ומפגש אחד של שיתוף ודיון מתודולוגי.
במפגשי השיתוף והדיון המתודולוגי יציגו הסטודנטים את ההתקדמות בעבודתם בהתאם להנחיות ויעלו לדיון בעיות בהן נתקלו במהלך העבודה. לאחר מכן יתבקשו להגיש במייל את המטלה של אותו השלב.
דרישות הקורס וחובות התלמידים:
חובות הסטודנטים : נוכחות, התקדמות בשלבים בעבודה על פי ההנחיות והצגת ההתקדמות במפגשי השיתוף ובמייל.
עבודת סיכום: 'סיפורו של מקום' – העבודה תבנה בהדרגה במהלך הסמסטר ותוגש בתאריך שיקבע מראש.
מטלות ביניים: 1. הצגת הנושא ורשימת מקורות ראשונית 2. הנחות יסוד, מטרות ושאלת מחקר 3. הצגת טיעון וביסוסו על ידי מיזוג בין טקסטים.

מרכיבי הציון הסופי:
שלב 1: 10% , שלב 2: 10% , שלב 3 : 10% , עבודת סיכום: 70%

landscape, place and identity in Israel

The course is designed to discuss varied attitudes which deal with the linkage between landscape, place and identity in Eretz Israel.
The subject matter will be studied from a multi-disciplinarian point of view which represents, familiarizes and deals with various cultural products, including: historical sources, visual art, popular songs, literature, educational literature as well as relevant academic researches. In addition, academic reading and writing skills will be instilled and integrated throughout the course of study.

מהו מושג ה"צדק"? מהו מ"שוויון"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק ושוויון. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ונאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל.

חובות הקורס: נוכחות ומבחן סיום.

Social justice and equality in Israel

The course will survey various definitions of the term “justice” as a modern-western term. We will deal with the connection between “justice” and “equality” and finally the course will focus on the Israeli society and the way different definitions of the philosophical terms “justice” and “equality” affected its policy makers. This will lead us to address different inequalities in Israel, such as gender, ethnic and nationality inequalities.

הכתיבה הדיגיטלית ברשת האינטרנט ובהודעות טקסט סלולאריות מתקרבת יותר ויותר לשפת דיבור ומעודדת משחקיות ויצירתיות בשימוש בשפה כתוצאה מאילוציו הטכניים של המדיום. בעידן המולטימדיה, אבני הבניין של השפה והשיחה באינטרנט אינן אותיות בלבד: מסרים ושיחות מורכבים גם מקוד, קול, תמונה ווידיאו. את השפה הדיגיטלית אנו קוראים כטקסט אך גם מבקרים בתוצריה כמרחב. אנו מייצגים באמצעות סימני השפה השונים את גופנו, רגשותינו וחושינו במרחב הווירטואלי ונראה כי בכל אפליקציה חדשה מתפתחת שפה ייחודית לה, המתבססת לעיתים על קונבנציות מוכרות מתרבות העל-פה הממוסגרות בהקשרים חדשים.

בקורס זה נבחן את האופנים בהם אנו מעבירים מסרים ו/או משוחחים במדיה חדשים, נעמוד על השינויים במושג ה"אוריינות" לאור הנורמות והכישורים השונים שכל אפליקציה וכל מדיום דורשים מאיתנו, ונזהה מאפיינים ייחודיים לחתכי גיל, מגדר ותרבות שונים. במהלך הקורס נתייחס למקרי בוחן במגוון יישומים כגון צ'טים, מסרים מידיים, רשתות חברתיות, טלפונים נייד, טוקבקים, יוטיוב, בלוגים וכד'; ונכיר מגוון פרקטיקות ודפוסי שיח כגון פליימינג, ספאמינג, טרולינג, ניהול מוניטין, שיתוף, יחסי כוח ועוד.

חובות הקורס:

• הצגת רפרט קצר על מאמר מהסילבוס בעל פה בכתה (בזוגות) – 30% מהציון
• מבחן בית בסיום הקורס – 70% מהציון

Online chatter: new media language, rhetoric and literacies

Course description:
A limited set of digital sign systems, often constrained by technology and application features, carry the weight of creatively representing speech, body language and movement, emotions, context and atmosphere online. Digital writing and multimedia are read as texts but also visited as spaces, thus design and technical choices become an application specific language and signaling system.

As concepts like language and literacy are stretched into broader cultural contexts, our task is to learn a set of emerging language conventions and crystallizing means of communication. This course examines computer mediated communication through case studies of diverse social groups in multiple online environments (such as irc, chat, instant messaging, texting, blogs, YouTube, second life, facebook, twitter etc.) engaging in various linguistic practices (such as flaming, sharing, spamming etc.), drawing on oral conventions in new media contexts.

בשנותיה הראשונות חיברה מדינת ישראל בין השואה לגבורה, והתקשתה להפריד ביניהן: לא היתה 'שואה', במובן של חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה, ללא 'גבורה', ששיאה המרד שפרץ בגטו ורשה באביב תש"ג (1943). שורשי חיבור זה בימי היישוב, וביטויו ניכר לפחות עד פרשת משפטו של אדולף אייכמן, שנפתח בירושלים באפריל 1961.
בקורס נבחן את נוכחותו של מושג הגבורה בתקופת השואה בארץ – ביחס לגברים וביחס לנשים – בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ומשפט אייכמן. בחינה זו תתבצע באמצעות קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים: נאומים, חוקים, עיתונות ועדויות ניצולים.
בין מיומנויות הלמידה שיוקנו בקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאה של מקור היסטורי, היכרות עם הכלים העיקריים לקריאה של טקסט אקדמי; התנסות בגיבושה של שאלת מחקר, בניית ראשי פרקים ואיתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות פעילה ומעורבות בדיונים בכיתה – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; מטלה מסכמת – 70%.

Men and Women: Heroes of the Holocaust in Israeli Society
Dr. Sharon Geva

The course introduces the Israeli society's perceptions of the Holocaust and Holocaust survivors from the end of the Second World War to the early 1960s, via reading, discussing and analyzing variety of primary documents: manifests, protocols, speeches, letters and memoirs of men and women. In class we will examine topics such as the reparation controversy, the Holocaust Memorial Day in Israel (Remembrance Day for the Holocaust and Heroism), the Kastner Affair, the Eichmann Trial in Jerusalem and the gender aspect of the Holocaust research.
Course Requirements: Participation in class discussion: 10%; Midterm paper: 20%; Final paper (handed out): 70%

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

דרישות קדם:
אין

חובות הסטודנטים:
עבודת סיכום בסוף הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
נוכחות חובה !!

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales

The course will deal with fairy tales as folk tales, and their various versions till our days. The meetings will focus on the way the Grimm Brothers wrote them for adults and for children in the nineteen's century, in comparison with the way these fairy tales are written for children today, and especially with the way they are adapted for children by Walt Disney's films as a cultural phenomena.
The comparison will focus on the way the society's norms and the culture and world views of a certain society and era are exposed in Grimm's versions and the other versions and adaptations till today. This will include Gender discussions and a discussion referring to various approaches to children and childhood. The course will include also a discussion about the esthetic value of the literary text: the language, the characters, the plot, the point of view and other artistic aspects of those versions.
The discussion will include also a comparison with other classical texts which were adapted for young children, as Andersen's tales, the Greec Mythology and other Mythologies as well as Classics like Peter Pan and folk tales from eastern cultures.

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש, בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את טיעוניה של הפטריארכליה הדתית , החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת נשים המגובה הן ע"י אנשי הדת והן ע"י המימסד הרפואי, ומינויין של נשים לשופטות ולרשמות נישואין, מישרות שהיו שמורות אקסלוסיהית לגברים בלבד. הקורס יתמקד במאבקן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, תורכיה, הרשות הפלסטינית, וכן במאבקן של נשים ערביות ויהודיות אזרחיות מדינת ישראל.
דרישות הקורס ומרכיבי הציון: הציון הסופי בקורס יהיה מורכב מעבודת תרגיל (רשות) אשר ערכה הינו 5% מכלל הציון הסופי. השתתפות אקטיבית בשיעורים ובדיונים המתנהלים בהם שמשקלה בציון הסופי אף הוא 5% ובחינת בית מסכמת שערכה 90% מן הציון.

Feminism beyond the Veil-Can the two Co-exist?
Dr. Mira Tzoreff

The course focuses on the struggle of Muslim Women in both several Arab countries (Egypt, Saudi Arabia, Turkey, and the Palestinian Authority) and among Israeli Arab and Jewish women, as well as in Europe, to improve their life conditions and their legal status as equal citizens.
Their struggle was and remains completely different from that of Western feminists since we are dealing here with religious women who use the religious knowledge they acquired and the unique interpretation they give to the Holy Scriptures as a means to empower themselves in both family and society. Through this knowledge they are able to challenge the patriarchal political religious and social establishment that uses the scriptures to reinforce their own status and, simultaneously, weaken that of women. By giving a voice and a space to these religious and veiled women we will try to deconstruct the binary approach between religion and feminism in the Middle East.

בשנות הארבעים של המאה העשרים פרצו אל קדמת הבימה השירית לילדים כמה יוצרות משפיעות, בנות דור אחד: מרים ילן-שטקליס (1984-1900), אנדה עמיר-פינקרפלד (1981-1902), פניה ברגשטיין (1950-1908) ולאה גולדברג (1970-1911). ארבע המשוררות מילאו באחת את חלל נוכחותן של משוררות-נשים עבריות לילדים עד לזמן ההוא, ותרמו בתוך פחות מעשור לתמורה מהותית ופרמננטית באופייה של שירת הילדים העברית.
קורס זה יעמוד על ההקשרים ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים שאפשרו את פריחתה של שירת הנשים לילדים, ויתמודד עם הסברה הרווחת כי בשל "חולשתה" התרבותית המובנֵית אימצה וטיפחה מערכת הספרות לילדים את שירת הנשים רק לאחר שזו נקלטה בהצלחה במרחב השירי למבוגרים.
בעיקר יידונו המאפיינים המהותיים – עולם התוכן ומאפייני הפואטיקה – של יצירת ארבע המשוררות, על המשותף ועל המבחין ביניהן, ביחס לשירה שקדמה להן וביחס לשירת המשוררים הגברים בני זמנן. הטענה המרכזית שתלווה את ההיכרות עם המשוררות ועם שירתן תדגיש את מיקום הביניים של המשוררת בין העמדה ההגמונית, מנחילת המסרים והידע, שאותה אייש באופן מסורתי המוען-המשורר-המבוגר-הגבר, לבין עמדת המיעוט המתפעם וטעוּן החינוך, שאותה אייש הנמען-הקורא-הילד. התוצאה היא שירה מורכבת, שבה מתנהל שׂיח כפול-פנים המתחבט בין תפיסת הילד כאובייקט לבין תפיסתו כסובייקט.
היצירות שיידונו בקורס ראו אור בארבעת קובצי השירים הראשונים שפרסמו המשוררות: "סחרחרת פלא" לעמיר-פינקרפלד ו"אצו רצו גמדים" לילן-שטקליס (1939), "בוא אלי פרפר נחמד" לברגשטיין (1945) ו"מה עושות האיילות" לגולדברג (1949). בצדן יוצגו וייסקרו עוד יצירות שיריות, פרי עטן של המשוררות הנזכרות ושל משוררות נוספות.

דרישות הקורס:
נוכחות סדירה.
קריאה שוטפת של מאמרים ויצירות.
מטלת כתיבה אחת לפחות במהלך הקורס (רפראט או כתיבת עבודת סמינריון).

שקלול הציון:
בקביעת הציון הסופי יהיה משקלה של כל מטלת כתיבה 100%.
לבוחרים בביצוע שתי מטלות הכתיבה יקנה הרפראט 25% מן הציון הסופי, ועבודת הסמינריון 75%.

The Four Mothers of Hebrew Poetry for Children

During the 1940s a change took place in children's Hebrew poetry. A significant number of women writers for children began their literary activity almost together, establishing an important and enduring new direction in children's poetry in Israel. This seminar will discuss the four founding mothers of this new approach: Miryam Yalan Shtekelis (1900-1984), Anda Amir Pinkerfeld (1902-1981), Fanya Bergstein (1908-1950) and Lea Goldberg (1911-1970). During the course we will explore the poetic characteristics and values of each poet individually, while concurrently investigating the differences between them as a group and the traditional ‘masculine’ poetics characteristic up to that period.

בקורס נבחן את השינויים המפליגים בדימויי "הילדות הקיבוצית" ו"ההורות הקיבוצית" שיצרה התנועה הקיבוצית במהלך שלושה דורות, החל בתקופת היישוב וכלה בימים אלה ממש. לשם כך נבחן מגוון טקסטים שקיבלו במה במהלך שלושת הדורות: ספרות יפה, ספרות ילדים ונוער, יומנים, טקסטים חינוכיים, מסכתות, פובליציסטיקה, קולנוע, טלוויזיה, אמנות פלסטית, ועוד.
לקורס יהיה מבנה היסטורי. נתחיל בבחינת דימויי ה"ילדות הקיבוצית" ו"ההורות הקיבוצית" של בני "הדור הראשון", דור המייסדים, מי שניסחו את משנת החינוך המשותף וקידמו אותה. נראה, כי בצד הנחישות בצדקת הדרך ניכרת, מתחת לפני השטח, גם אמביוולנטיות כלפי עקרון הלינה המשותפת והדרת ההורים מחיי היום-יום של ילדם.
אחר כך נבחן את דימויי "הילדות" ו"ההורות", הצייתניים והחתרניים גם יחד, כפי שהם משתקפים החל ממחצית שנות החמישים, בשיח של בני "הדור השני" לקיבוץ, מי שנולדו בקיבוץ וגדלו בו, ומי שהובילו את המהפכה האיטית לביטול הלינה המשותפת, בעיקר עם הפיכתם הם להורים.
חלקו השלישי של הקורס יעסוק בקולם הביקורתי והמאשים של "בני הדור השלישי לקיבוץ", הנשמע משנות השמונים ואילך, מתוך השינויים והרפורמות המפליגות שעברה החברה הקיבוצית והמשפחה הקיבוצית, והמשקפת אותם.
במהלך הקורס נקרא מחקרים שונים העוסקים בהיסטוריה של הקיבוץ בצד חומר ראשוני רב. במחקריהם יתמקדו התלמידים במקרה מבחן אחד, ויציגו במהלך הסמינר את ממצאיהם הראשונים.

דרישות הקורס:
נוכחות חובה
קריאה שוטפת של מחקרים וספרות ראשונית
הצגת שאלת מחקר והיפותזות עיקריות בכתה
כתיבת עבודת מחקר (סמינריון או רפראט)

From the Children's House to the Family Room: Three Generations of Childhood and Parenthood in the Kibbutz

Course description:
The course focuses on the considerable transformations occurring in the image of the "kibbutz childhood" and the "kibbutz parenthood" as they were shaped by the kibbutz movement in the course of three generations, starting from the Yishuv era and until the present. For this aim we will analyze a variety of texts, including adult literature, literature for children and youth, personal diaries, educational texts, theatrical reviews, opinion articles, films, television and works of art.
The structure of the course is historical: beginning with the images of "kibbutz childhood" and "kibbutz parenthood" formed by the founding "first generation," which originated and promoted the philosophy of the communal education. Then we will study both conforming and subversive "childhood" and "parenthood" images since the mid nineteen fifties, as they were reflected in the discourse of the "second generation" whose members had been born and raised in the kibbutz and who subsequently generated the gradual cancellation of the communal sleeping arrangement, mainly once they became parents.
The third part of the course will deal with the critical and even accusing voice expressed since the nineteen eighties, in view of the substantial changes and reforms the kibbutz society and family went through.
Various studies dealing with the history of the kibbutz alongside considerable primary material will be reviewed. Students will focus on a single case study which they will research, presenting their initial findings in class.

Course Requirements:
Attendance is mandatory
Reading of research and primary materials
Presentation of the research question and main hypotheses
Writing a research paper (a full seminar or short paper)

השנה ימלאו חמישים שנה לפרשת משפטו של אדולף אייכמן, מאורע מרכזי בתולדותיה של החברה בישראל. מטרתו של הסמינריון היא לבחון את משפט אייכמן מההיבט המגדרי שלו. עניינו, בין היתר, נוכחותן של נשים בפרשה, כמשמיעות וכשומעות סיפורים אישיים וסיפורים קולקטיביים על השואה וכגיבורותיהן של סיפורים אלה, כמעצבות זיכרון השואה בארץ וכמשפיעות עליו, וכמשתתפות בעיצוב הזהות הישראלית המתגבשת.
הדיון יתקיים על רקע נוכחותה השואה בשיח הציבורי בשנים שקדמו למשפט ובשנים שבאו אחריו, הן בהקשר הפרטי והן בהקשר הציבורי, ובקשר הדוק למקומן ולמעמדן של נשים בחברה הישראלית. המפגשים יתנהלו כדיונים על בסיס קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם, לצד פרוטוקול משפט אייכמן, טקסטים עיתונאיים, יומנים, מכתבים, עדויות וממוארים.
חובות הקורס: השתתפות פעילה וגילוי מעורבות בתכני הסמינריון, רפרט בעל פה, הגשת עבודה סמינריונית או רפרט, לפי העניין.

Holocaust, Identity, Gender: Women in the Eichmann Trial

Almost fifty years ago, in April 1961, the trial of Adolf Eichmann began in Jerusalem. This was a significant event which affected greatly the way in which the Holocaust was perceived in Israeli society. The goal of the seminar is to examine the Eichmann trial in gender perspective, regarding private memories and collective memory of the Holocaust in Israel, Israeli identity, Israeli society's perceptions of Holocaust survivors, and women's roles and duties in Israeli society at that time. During the semester we will read and analyze variety of primary documents, such as testimonies, protocols, reportages, letters and memoirs.
Course requirements: Participation in class discussion; Class presentation; Final paper.

כתביה של סימון דה בובואר הינם טקסטים מכוננים בהתפתחות המחשבה הפמיניסטית של המאה העשרים, ויצירתה - המין השני – היוותה אבן פינה לפמיניזם העכשווי ליברלי.
מלבד השפעתה האינטלקטואלית, האופן בו בחרה לחיות את חייה, האידיאלים והרעיונות אותם ייצגה, כמו גם הזוגיות המרתקת אותה קיימה עם ז'אן פול סרטר הפכו אותה למודל ואייקון עבור נשים רבות.
בקורס זה תיבחן יצירתה של סימון דה בובואר על מגוון הז'אנרים והסגנונות שלה, תוך בחינת הקשרים בין תיאוריה לספרות ומעקב אחר הביקורת והמחקר הענפים שנכתבו על יצירתה לאורך השנים.
בסוף הקורס תינתן עבודה. לקיחת עבודה 31.5.11, הגשת עבודה 29.6.11

Simone de Beauvoir: Thinking and writing

Simone de Beauvoir’s writings are inaugural texts in the development of the feminist thinking of the twentieth century, and her work – The Second Sex – constitutes a cornestorne of modern and liberal feminism.
Apart from her intellectual influence, her intellectual influence, the way she chose to live her life, her ideas and her ideals, as well as the couple she formed with Sartre made her a model and an icon for women.
During the course, we will discover various genres of her writing, while trying to find out the relations between her theoretical and philosophical positions basing ourselves on the numerous critiques of her writing over the years.

מגדר, משפחה והחיים הציבוריים:

המקרה של החברה הערבית-הפלסטינית בישראל

ס' מ"א

סמסטר א', יום ד' 12–16

ד"ר תגריד יחיא-יונס

taghreed@post.tau.ac.il

הקורס יוצא מהנחה בסיסית, הרואה במגדר קונסטרוקט חברתי וקטגורית ניתוח בסיסית להבנת הבניית היחסים החברתיים ומערך הזדמנויות החיים של הפרט, אישה כגבר, ביחידות משפחתיות כמו גם בתחומי חיים שמוגדרים כציבוריים, ובוחן דינמיקות שונות שנוצרות בתוך מסגרות אלה ובינן כתוצאה מזאת. במסגרתו הסטודנטיות/ים יכירו "מגדר" לא רק כאחד מיסודות יחסי הכוח בחברה, אלא גם את הדינמיקות הנוצרות בינו לבין בסיסי כוח אחרים כמו לאום, אתניות ומעמד כתוצאה הן של גורמים מבניים והן של גורמים תרבותיים בכל אחד מהתחומים של משפחה, השכלה, תעסוקה, פוליטיקה, בריאות, תקשורת ועוד, תוך התייחסות למקרה הבוחן (Case Study) של החברה הערבית-הפלסטינית בישראל.



רשימת קריאה

יוון היא עריסתה של הציוויליזציה המערבית. כאן התגבשה הדמוקרטיה הראשונה הידועה לנו. ואולם הישגים תרבותיים ופוליטיים אלו, מה שמכונה "התהילה שהיתה יוון", נוצרו בעיקר ע"י גברים, למענם, ובתחומים שעניינו אותם. ראוי אפוא לשאול מה עשו הנשים בזמן שהגברים עסקו בכל הפעילויות המודגשות באופן מסורתי בלימודים קלאסיים. במהלך הקורס נעיין במגוון היבטים של סטאטוס האישה ממעמדות שונים בתקופות ובמקומות שונים ביוון העתיקה. נבקש לבחון את מקום האישה באידיאולוגיות של היוונים על פי מה שאפשר לראות לפי הדת, מנהגי הקבורה, האמנויות הפלסטיות, הספרות, הפילוסופיה והרטוריקה. לאור התיאוריות חקר המגדר נעמוד על זיקת הגומלין בין סטאטוס האישה להיבטים אחרים בחיי החברה היוונית: כיצד מעמד הנשים הושפע ממשטרים שונים? מעבדות? ממלחמות מתמידות? כיצד הנשים השפיעו על תחומים אלו? 'הקול הרשמי' של החברה היה קולו של הגבר, אך ננסה לעקוב, עד כמה שניתן, אחר קולותיהן של הנשים. אחת מכוונות הקורס היא לעודד את הסטודנטים לבחון מחדש את הנחותיהם אודות היחסים הבין-מגדריים גם בחברה שלנו.
דרישות הקורס:
- נוכחות
- קריאה של המקורות משיעור לשיעור (יתכן שתערכנה בדיקות קריאה בכתב)
- השתתפות פעילה בדיונים (תרומה בניתוח הטקסטים, העלאת שאלות ענייניות)
- חיבור קצר באמצע הסמסטר
- בחינת בית בסוף הסמסטר
מרכיבי הציון הסופי:
10% חיבור באמצע סמסטר א'
20% השתתפות פעילה
70% בחינה מסכמת

שעות קבלה: לפי תאום מראש
חדר 370 (בניין גילמן, קומה ג')
דוא"ל: eshimon@netvision.net

THE STATUS OF WOMEN IN ANCIENT GREECE
Greece is the cradle of the Western civilization. Here the first democracy that we know of was formed. However, these cultural and political achievements were created mainly by men, for men, and in the fields of men's
interest. It is therefore worth asking what women were doing while men were active in all the areas traditionally emphasized in classical studies. This course focuses on various aspects of status of women from diverse classes in diverse periods and places of Ancient Greece. We shall seek to find out the woman's place in ideologies of the Greeks looking at their religion, burial customs, plastic arts, literature, philosophy and rhetoric. In the light of theories of gender studies, we will examine interconnections between the women's status and other aspects in the life of Greek society: how was women's position influenced by various regimes? By slavery? By permanent war faring? How did the women influence these areas? The society's "official voice" was the voice of the man, but we shall try to distinguish, to the extent it is possible, the voices of women. One of the course's intentions is encouraging the students to reexamine their assumptions about the inter-gender relationships in our own society, too.

מטרת הקורס היא לבחון את המבנה הסוציאלי ואת תִפקוּדָהּ של המשפחה ביוון וברומא העתיקות, באמצעות קריאת טקסטים ספרותיים, היסטוריים, ואפיגרפיים, ובאמצעות ממצאים ארכיאולוגיים. דרך הטקסטים האלה ננסה לעמוד על מאפייניו של התא המשפחתי בתרבויות העבר האלה, סמכויותיהם וחובותיהם של בני המשפחה, הקשרים ביניהם, היחס לילדים וחייהם במסגרת המשפחה וכן – מקומה וחשיבותה של המשפחה בחברה כולה.

דרישות הקורס: נוכחות; הכנה שוטפת של חומר הקריאה והשתתפות פעילה; הגשת עבודה.

The Family in Greece and Rome

This course examines the social construct and the function of the family in ancient Greece and Rome with the help of literary, historical and epigraphical texts and of archaeological findings. By reading and interpreting these texts and findings we will try to appraise and understand the characteristics of the familial unit in these ancient cultures, the powers and obligations of the family members, the relations between them, the attitude to children and the latter's lives within the family, as well as the place and significance of the family in society.

בפרו"ס זה נבחן לעומק כמה ממאפייניה של הרפואה בעולם היווני רומי תוך התמקדות בשאלות חברתיות כגון מקור הסמכות הרפואית; היחס של החברה לחולים; מעמד האישה השדה מקצועי זה; מקום המקדשים כמרכזים רפואיים.

דרישות הפרו"ס: נוכחות, השתתפות פעילה, הגשת עבודה.

Social history of medicine in the Graeco-Roman world

In this seminar will be examining in certain detail some of the key elements of the Graeco-Roman health care system with particular attention to its social aspects. Themes to be covered include the origin of medical authority; the attitude of society to the sick; the role of women within the field of heath care provision; the role of temples as health care centres.

התייחסות החברה הרומית לזר ולחריג היתה נתונה לשינויים בהתאם לנסיבות ושיקפה במידה רבה את הפרגמטיזם הרומי. כיוון שהיקף הנושא ומורכבותו אינם מאפשרים דיון בכלל ההיבטים במסגרת זמן כה קצרה, השעור יתמקד במספר נושאים מצומצם המתועדים בספרות ובאמנות, ואשר יש בהם כדי לשקף תופעות היסטוריות-חברתיות. דיון ייוחד ליחסם של הרומים לאויביהם ובעלי בריתם מן ההבט התעמולתי; לעבדים ומשרתים כספקי שירותים - מהבזויים ביותר ועד לאינטלקטואלים ביותר; לבעלי המומים, למוגבלים וללוקים בבריאותם; ולאמונות טפלות ולתופעות של גזענות והתעמרות כלפי הזר החריג, לצד תופעות של 'אפליה מתקנת' ותִגְמוּל.

The Alien and the Marginal in the Roman World

As the circumstances were, and in a manner fitting Roman pragmatism, so were the alien and the marginal treated. The subject-matter, for being extensive and rather complicated, cannot be dealt with in full in one semester. The study, therefore, will be focused on selected issues of social-history importance, evidenced by Roman literature and works of art. Roman attitude towards the enemy and ally – as reflected in propagandized manifests –, the servant and slave, as well as the deformed, disabled and the sick, will be explored. In addition superstitions, racism, and abuse of the alien and marginal along with manifestations of 'affirmative-action' and recompense will be dealt with.

העולם היהודי בעת החדשה
שו"ת לתואר הראשון
הקורס יעסוק באירועים המרכזיים שהתרחשו בתולדות עם ישראל בעת החדשה ובהתמודדותם של יהודים – כחברה וכפרטים – עם תהליכי המודרניזציה. בעזרת מקורות שונים נבחן את השינויים שחלו בחיי היהודים בתפוצות שונות ונדון בצמיחתם ובהתפתחותם של זרמים דתיים, רעיוניים ופוליטיים ששינו את פני היהדות.

The Jewish World in the Modern Era

This course deals with the major events that took place in the history of the Jewish People since the mid 18th Century and examine the different ways Jews – as individuals and as a society – faced modernity. Using different sources we will study the changes which occurred in the various Jewish Diasporas and discuss the growth and the development of religious, ideological and political movements which changed the face of Judaism

בשנות המדינה הראשונות נתון היה הציבור הישראלי במתח של מלחמה, עלייה ובניין אומה. מטרת הקורס היא להתחקות אחר תפקידן ומקומן של נשים בהוויה הלאומית בשנים אלה. בקורס נדון במעמדן של נשים, בדימוין העצמי ובתדמיתן הציבורית ונראה כיצד ביקשו נשים לקדם את מעמדן באמצעות השתלבות באתוס הלאומי ובשיח הלאומי. נבחן מקרוב את חייהן, תדמיתן ותפקידיהן של נשים עירוניות מזה ונשים בהתיישבות העובדת מזה. נעקוב אחר פעילותן של נשים בזירה הציבורית ונתחקה אחר כמה מאבקים הכרוכים בחקיקה שעניינה מעמד הנשים בחברה ובמשפחה. כן נבחן מקרוב את מערכת היחסים שבין נשים ותיקות ונשים עולות בדימוי, בפרקטיקה ובסרטי הסברה בני הזמן, על רקע מתחים וסטריאוטיפים בינעדתיים.
להלן רשימת הנושאים בהן נדון:
נשים ולאומיות: נשים בציונות
נשים והגירה
נשים ומאבקי נשים בארץ ישראל 1882-1948: נשים במושבות העלייה הראשונה, נשים פועלות, נשים אזרחיות
נשים במחתרות ובצה"ל
נשים עירוניות ומדיניות הצנע
נשים בפוליטיקה
נשים בהתיישבות העובדת
יחסי נשים ותיקות ועולות
מאבקי דת ומדינה: בהיבט מגדרי
נדרשת השתתפות פעילה
עבודה מסכמת

Women and Nation-Building: 1900-1950
This course explores the values and cultures of Israel through gendered, cultural, social, and historical perspectives that extend from pre-State, Mandatory Palestine to the 1960s. Through interdisciplinary lenses, the course examines the development, evolution, expression, and reflection of Israeli women in history, and follows the construction of Zionist and Israeli womanhood through ideology and cultural production.

נושא הסמינר הוא היחסים החברתיים שבין נשים וגברים החיים בקהילה היהודית (גרמניה, צפון-צרפת ואנגליה) בימי הביניים, מתחילת המאה ה- 11, כשעומדים לרשותינו מקורות מספיק טובים למחקר ועד לגירוש של יהודי ארצות אלה (סוף המאה ה- 13 ואמצע המאה ה- 14). המחקר יתבסס על כול סוגי המקורות העומדים לרשותינו (ספרות הלכתית, פרשנות למקרא, כרוניקות, ספרות השו"ת, פיוטים), ויעסוק בסוגיות המחקר ובמתודולוגיות של מחקר ההיסטוריה החברתי ומחקר הגנדר.

Jewish women and Jewish Society (Medieval Europe)
The subject of this course is the relationship between men and women within the Jewish society that lived among the Christian population for a period of some three hundred and fifty years. The study concentrates on Germany, northern France and England from the middle of the 10th century – from the time when we have enough Hebrew sources to enable us to undertake a social analysis of the Jewish communities – until the middle of the second half of the 14th century – by which time the Christian population has had enough of the Jewish communities living among it and expels it from all almost of the places that it was living in.

הקורס יבקש לבחון את מקומה של המשפחה בחברה המתהווית במדינה החדשה הקולטת גלי הגירה גדולים, ובמיוחד לעקוב אחר יחסי הגומלין שבין עיצוב התפקיד ההורי לתפיסתה של הילדות הישראלית. במסגרת הקורס נעמוד על יחסי הגומלין שבין המשפחה לחברה וכן בין המשפחה למדינה.
במסגרת תהליך בנייתה של החברה במדינה שקמה זה מקרוב, כוננו מסגרות תחומות וברורות של גיל ומגדר שלכל אחת מהן מאפיינים, זכויות וחובות מובחנים. תשומת לב, משאבים, ושעות עבודה רבות של עובדים בארגונים שונים הוקדשו להנחלת עקרונות ההורות הראויה – לכלל האוכלוסייה ובעיקר לעולים החדשים. כן נמשכה בנייתם של מוסדות שונים שנועדו להבטיח ילדות ונעורים ראויים בתוך מסגרת המשפחה ומחוצה לה. בנוסף להקמת מוסדות ולהכשרת עובדים בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות שעסקו בתחומים אלה, נחקקו חוקים, ובהם חוק גיל הנישואין 1950, חוק לימוד חובה 1949, חוק שיווי זכויות האשה 1951 וחוק עבודת נוער 1953. לצדם הובטחה חופשת לידה בתשלום ומימון ציבורי של הוצאות הלידה. בקורס נבקש לבחון את השיח החברתי והערכים שעמדו מאחורי יוזמות חקיקה אלה.
תפיסת המשפחה וההורות הישראלית והמוסדות שכוננו בעשור הראשון למדינה כדי להבטיחם ייבחנו גם ביחס לפרויקטים לאומיים ומודרניסטיים באירופה ובארצות-הברית, שגם בהם נוהלו רפורמות חברתיות הנוגעות למשפחה ולילדים מתוך מטרה מוצהרת לדאוג לעתיד האומה.

Nation-Building and the Israeli Family
The course traces the Israeli family unit during the stormy period of nation-building. Struggling to assimilate in their new homeland, cultural agents within the Yishuv, and what would later be Israel, sketched a new ideal type of Jewish family. Inspired by western ideals and adapted to different streams of Zionist ideology, the new format was inculcated to members of Jewish society. The course will survey ideals, practices and legislation--which were aimed at shaping the new family--as well as the process of inculcation, examining its pros and cons. A recurring theme to be studied throughout is the role of parents, with special emphasis on mothers, and the ever-emerging concept of childhood.

קורס-מבוא מקיף זה סוקר וממפה את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו אלה על יוצריה הבולטים והמגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: ראשית הסיפורת – הסאטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי בשיאו; 'דור המעבר' בשלהי המאה התשע-עשרה; הנוסח של מנדלי מוכר ספרים והשפעתו; לידת הסיפורת העברית המודרנית; הסיפורת בין שתי מלחמות העולם; יצירתו של ש"י עגנון; 'דור בארץ' ודור המדינה בסיפורת הישראלית; מניאו-ריאליזם לפוסט-מודרניזם.

דרישות הקורס: בחינת-כיתה בסוף השנה.

This comprehensive course is dedicated to a historical survey of Hebrew narrative fiction written since the beginning of the 19th century to the present day, introducing its prominent writers and major trends. Among Its chapters: The era of enlightenment; beginnings of Hebrew modernism; between the two World Wars; S. Y. Agnon; the 1948 generation and the statehood generation; from Neorealism to Postmodernism.

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה, הסטרוקטורליסטים והפוסט-סטרוקטורליסטים.

Theory and Criticism of Literature and Culture
This is an introductory course which presents various fields of thought and criticism in the 19th and the 20th century. The tour starts with Hegel and ends with Deleuze and Negri.

הקורס יתרכז ברנסאנס האיטלקי והצרפתי, ובהיווצרותו של "האדם הרנסאנסי" כפי שהוא משתקף בז'אנרים החדשים של התקופה: ראשיתו של הרומן בטקסטים כמו דקאמרון של בוקאצ'ו והפטמרון של מרגריט דה נוואר; ראשיתה של האוטוביוגרפיה; והז'אנר הייחודי לרנסאנס – ספרי ההדרכה, כמו הנסיך של מקיאוולי וספר החצרוני של קסטיליונה.

Renaissance Prose – Western World Masterpieces, Part 2

Reading prose texts from the Renaissance (French and Italian), the course will focus on the identities newly created in the changing world. Through analyzing the new genres of the novel, the instruction book, and the autobiography in their special form of the time, issues such as the influence of the flourishing capitalism, the struggle between gentry and bourgeoisie, and the melancholy following the rise of Man will appear as elements in texts such as The Decameron, The Prince, The Heptameron, The Book of the Courtier, and Lassario of Tormes.

הקורס יעסוק בהתהוותה של מפת תיאטרון וגיבוש קנון של תיאטרון בהקשר חברתי ותרבותי. נדון בגורמי ההשפעה והתהליכים המעורבים הן ביצירת מפת תיאטרון והן בהתגבשותו של קנון. מקרה המבחן בו יתמקד הקורס הוא התיאטרון הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה: החידושים שהציעו מגמות תיאטרוניות שונות, כמו דרמה חברתית וגישות עדכניות של שייקספיר, שבאו לידי ביטוי במדיניות הלהקות שהוקמו ופעלו בלונדון בשנות החמישים והשישים וביצירותיהם של מחזאים מרכזיים. נבחן מספר מחזות של מחזאים מרכזיים בהקשר של השינויים שחלו בבריטניה בשנות החמישים והשישים בזירה התרבותית בכלל ובשדה התיאטרון בפרט.

Theatre: Between History and Poetics:

The course deals with the forming of theatrical map and canon within a social and cultural context. We will discuss the factors affecting, and processes involved in the emergence of both theatrical map and canon. The course will focus on the test case of postwar British theatre: innovative theatrical directions manifested in the policies of theatre companies founded and working in the 1950s and 1960s, and in the dramas of major playwrights. In addition we will examine a number of plays of major dramatists in the context of the changes taking place in Britain through the 1950s and 1960s in the cultural arena and in the theatrical field

הקיבוץ מראשיתו הוגדר ונתפס כמרחב שבו התגלמה הישראליות החדשה בצורתה האולטימטיבית. הוא נוצר לא רק כממשות אלא גם כסמל של היווצרות הלאומיות הישראלית החדשה. ככזה יש לקיבוץ ולקהילה הקיבוצית מקום מרכזי בספרות העברית שהטקסטים שלה היו ועודם טקסטים מכונני לאומיות. הקורס ידון באופן שבו התהוו האתוסים הלאומיים והסוביקטיביות הלאומית באמצעותם של הטקסטים הספרותיים של הקיבוץ, ובעיקר בתפקידם של טקסטים אלה, מראשית היווצרותם בעשורים הראשונים של המאה העשרים ועד היום, כאתר של בחינה, הטלת ספק ויצירת שינוי בהבניות האידיאולוגיות הישראליות.

Ever since the kibbutz’s earliest appearance on the ideological horizon of Zionism in the first decades of the 20th century, kibbutz ideology and practices became the focus of attention in the works of prominent Hebrew writers. Within the context of Hebrew literature’s major concern with the initiation and growth of modern Jewish national revival, these works accompanied the formation of the idea of communal life in the land of Israel, observed its initial practical applications and testified to its growing role in the Israeli nation-building process. Fulfilling its function as a medium through which criticism and doubt may be raised and reflected upon, and the hegemonic order questioned, literature also gave voice to some problematic aspects of this revolutionary ideology and explored its limits. The course explores the phenomenon of kibbutz representation in Hebrew prose fiction as “national texts,” which participate in the formation of a new Jewish (male) subjectivity, and as a medium through which a subversion of this subjectivity eventually takes place.

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן את ההיבטים השונים של יחסי ספרות ואתיקה במגוון יצירות ספרות.
דרישות הקורס: עבודת סיום

The course discusses the complex relationships between literature and ethics, as they appear in philosophical thought and in literary theory: from Plato rejection of poetry through diverse 20th century approaches to the (im)morality of the poetic discourse. We read texts by Martha Nussbaum, Alasdair MacIntyre, Emmanuel Levinas, Derek Attridge, Carol Gilligan, Wayne Booth, Jacque Derrida and others. The theoretical reading is accompanied by discussion of several literary works.

נרטיבים סאדו-מזוכיסטיים ליוו את הספרות העברית המודרנית למן תחילתה, והפכו, בספרות מפנה המאה, ובהשראת סיפור יוסף ואשת פוטיפר התנ"כי, לאחת המטפורות המרכזיות ליחסי יהודים- גויים.
עם המעבר לארץ ישראל, הוסיפו מערכות יחסים סאדו-מזוכיסטיות להעסיק את הספרות העברית, אך לבשו פנים אחרות, בהתאם לשינויים שהתחוללו בנורמות הלאומיות, המגדריות והז'אנריות שעיצבו אותה.
קורס זה מציע מסע בעקבות הנרטיב הסאדו-מזוכיסטי בספרות העברית לתולדותיה, מתוך ניסיון לבחון את התמורות שחלו בו, מפרספקטיבה היסטורית-תרבותית, מגדרית ופסיכואנליטית. לאורך הקורס נקרא יצירות משל מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, א.נ גנסין, דוד פוגל, ש"י עגנון, עמוס עוז, עמליה כהנא-כרמון וצרויה שלו, ונעיין בתרגומים לעברית של יצירות מאת י.ל פרץ ובשביס זינגר, לצד קריאה בטקסטים תיאורטיים משל פרויד, דלז, ג'סיקה בנג'מין ואחרים.

The Lady and the Peddler? Sadomasochism in Hebrew literature
Sadomasochistic narratives have been a part of the Modern Hebrew Literature since its formative years. At the turn of the 20th century, these narratives have become, in the works of writers such as M.Y. Berditchevski, U. N. Gnessin and others, a central metaphor for the "Jews vs. 'Goyim' " relationship.
Israeli literature has followed through in portraying sadomasochistic narratives, although these narratives have gone through generic, ideological and gender change of norms.
The course will examine the sadomasochistic narrative in Hebrew literature, at different stages of its evolution.
Throughout the course, we will read works by Berditchevski, Gnessin, David Fogel, S.Y Agnon, Amos Oz, Amalia Kahana-Carmon, and Zruya Shalev, along with critical works by Freud, Deleuse, Jessica Benjamin and others.

הקורס עוסק ב"אימהות המייסדות" של הפרוזה הנשית הישראלית: יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון ורחל איתן. לאורך הקורס, נעסוק בהקשרים ההיסטוריים, הספרותיים והתרבותיים אשר מתוכם צמחה יצירתן של כל אחת משלוש הסופרות, ונתרכז ביחסים המורכבים והמשבריים שכל אחת מהן ניהלה עם קאנון הספרות העברית מחד ועם הסופרים בני דורן, מאידך. כמו כן נדון בהשפעתן על הספרות הישראלית בכלל, ובפרט על ה"בום" הגדול בספרות הנשים בשנות השמונים והתשעים.

The Rise of Israeli Women's Prose
The course deals with the women "founders" of Israeli prose: Yehudit Hendel, Amalia Kahana-Carmon and Rachel Eytan.
Throughout the course, we will discuss the historical background as well as the poetic and cultural backgrounds from which each of them has emerged. We will focus on the complex relationship that each writer has lead with her contemporaries as well as with the Hebrew Canon. We will also examine the three writer's influence on Israeli literature in general and on Israeli women's prose in the 80's and 90's in particular.

הקורס יעסוק הן בקריאה של יצירות פרוזה פוסטמודרניות והן בקריאת תיאוריות של פוסטמודרניזם. ננסה לראות את הקשרים בין התיאוריה לפרקטיקה, את הקשרים והפערים בין מודרניזם לפוסטמודרניזם, ולעמוד על מידת היכולת שלנו, מהנקודה בה אנו מצויים, לשרטט את קווי המתאר של הזרם המדובר.

The course will deal with postmodernist prose fiction as well as theory. We'll try to describe the connections and discrepancies between theory and practice, Modernism and Postmodernism. We'll try to see to what an extent we can, at the present moment, characterize that which is called "postmodernism".

במאה העשרים מופיעה דמות אם חדשה בספרות העברית: כדמות, כמושג, כזיכרון וכערגה. האמהות מגיעות לספרות בראש ובראשונה באמצעות כתיבתם של בנים אוהבים, המבכים את אמהותיהם ומתגעגעים אליהן. ההתרפקות על דמויותיהן של האמהות נתפשת היום כנושא לגיטימי, וכמעט מובן מאליו, אפילו בנאלי. מפתיע אפוא לגלות שהצער על הפרידה מן האם והגעגועים אליה נעדרים מהשיח הספרותי של הדורות הקודמים. מניין הגיעו האמהות הללו לספרות העברית? הקורס יבקש לבחון את דמותה של האם כפי שהיא עולה משירתם של הבנים ולעמוד על מקורותיה התרבותיים. כמו כן נבדוק מדוע ובאיזה אופן מעצבת שירת הנשים יחס שונה בתכלית לדמותן של האמהות.
הרקע התיאורטי לקורס יתבסס על תיאוריה פסיכואנליטית ופמיניסטית. כמו כן נקרא טקסטים מאת ז'ק דרידה ורולן בארת' ושירים מאת פאול צלאן, ברטולד ברכט, אלן גינצברג, אברהם סוצקבר, ח"ן ביאליק, אצ"ג, אבות ישורון, לאה גולדברג, פנחס שדה, יונה וולך, אפרת מישורי, יצחק לאור ואחרים

The Mother in Hebrew Poetry
The course will review representations of motherhood in 20th century literature, particularly as depicted in 20th century Hebrew poetry.
We shall read texts including Derrida, Barthes, Celan, Ginsburg, Suscover, Uri Zvi-Greenberg, Yeshurun, Lasker-Schiller, Goldberg, Sadeh, Wollach, Mishori, Laor and others and discuss the Mother's characteristics, roles and social status through the eyes of her sons and daughters, the writers.

הקורס יעסוק בקריאה לעומק של יצירותיה של טוני מוריסון, תוך ניסיון להדגיש את קשרי הגומלין שביניהן. הקריאה ביצירות תכוון לא רק לאינטרפרטציה שלהן, אלא גם לניסיון לתאר את טביעת האצבע הייחודית של היוצרת, העדפותיה במישורים השונים של הטקסט, והקשר האפשרי בין העדפות אלה.

Toni Morrison: A Monograph
The course will consist of reading and interpreting Morrison's work, while putting an emphasis on the interrelations between the different novels. Reading the novels will aim not merely at an interpretation, but rather at a description of the writer's unique finger-print: her preferences in the various levels of the texts, and the possible connections between these different preferences.

"כמדומה לי, שאם היה הירח קורא איזו שירים בשפתנו מן הזמן האחרון, היה אומר על כותביהם בלי ספק: 'האנשים האלה משוררים וכסילים גם יחד, ובלעדי זאת – מתחפשים לאוהבים'" (מ"ל ליליינבלום, דברי זמר, תרנ"ח). על-פי משה לייב ליליינבלום, האהבה "הרומנטית" היא צורת התנהגות נרכשת, חיקוי מטופש של מנהגי הנוצרים, ועל כן סערת הרגשות שהיא מעוררת לא רק שהינה זרה לחיים היהודיים אלא אינה נושא ספרותי לגיטימי. אי הנחת של לילנבלום משקפת את הדילמות הקשות שהיו מנת סופרים ומשוררים רבים סביב מפנה המאה ה-19 שעסקו בנושא מסוכן ומסעיר: חיי נישואין המבוססים על אהבה רומנטית. החברה המסורתית שדגלה בנישואי שידוכין המבוססים על קריטריונים של ייחוס, תלמוד תורה וכדאיות כלכלית הקצתה מקום שולי לרגשות בני הזוג, אך לקראת סוף המאה ה-19, גוברת והולכת נוכחות שיח האהבה בספרות העברית כסוגיה מוסרית וכתופעה חברתית. הקורס יעסוק במאמצי הניסוח של האהבה התקינה בספרות העברית החדשה ויבחן את הקשרים בינה לבין מגדר, לאומיות וכלכלה. נעסוק בטקסי החיזור ובמופעי הנשיקה בספרות העברית, נבחן את הקשר בין אהבה ארוטית לאהבת המולדת ונתמקד בקשר בין הרומן כסוגה ספרותית לבין הרומן כסימנה של הסוגה הרומנטית. בן היצירות שידונו בקורס: "הרומן הראשון שלי" מאת שלום עליכם, "הרופא וגרושתו" מאת ש"י עגנון, "נוכח הים" מאת דוד פוגל, שירת יל"ג ושירת ביאליק.

The complexity in which Romantic Love is treated in Hebrew literature enables the viewing of ideological, social and poetical questions from a new perspective. The course will review the relationship between mutual love and sexuality, morality and nationality through works by Bialik, Agnon and Vogel.

השיעור עוסק בשאלת הייצוג של הגוף בספרות ודן בהשתמעויות תיאולוגיות, פואטיות ופסיכואנליטיות של גופי-פצע וגופי-כאב. "קורפוס" הוא גוף-כתב, כלומר האופן בו גופים מועתקים אל טקסטורות של כתיבה – פרגמנטים, אנקדוטות, סצנות וקטעי סיפורים. קורפוס הוא אתגר של ייצוג, הופעתו כרוכה בקטיעות, הזרות ועיוותים במרחב של הטקסט. בה בעת הדיון בקורפוס מסמן דרך נוספת לקריאה בהיסטוריה של הספרות, מאז הטרגדיה היוונית, הסיפור המקראי והברית החדשה, דרך דנטה ושייקספיר, עד קלייסט, ואגנר וקפקא. "דוגמאות" אלו ואחרות ישולבו בשיעור זה המוקדש בעיקר לקריאות צמודות של הטקסט הספרותי. לצד קריאות אלה נציע קריאות תיאורטיות קטנות המבוססות על לסינג, אאורבך, פרויד, ננסי ואחרים.

The course deals with representations of bodies in literature and explores the poetical, theological and psychoanalytical implications of wounded bodies and bodies of pain. Corpus is body/script – the way in which bodies are transformed into textures of writing (the fragment, the anecdote, the scene). Corpus is a challenge of representation. Its appearance is bound up with ruptures and distortions in the textual realm. Corpus is another way of reading the history of world literature, from the Greek tragic, the Bible, Dante and Shakespeare, to Kleist, Wagner and Kafka. The course will offer minor theoretical readings based on Lessing, Aurbach, Freud, Nancy and others.

הקורס יבחן סוגיות של תרבות זיכרון ושאלות של ייצוג העבר בזיקה להיבטים מגדריים בספרות הגרמנית והאוסטרית מן המחצית השנייה של המאה העשרים. אנו נדון בטקסטים מפרי עטם של סופרים וסופרות כאינגבורג בכמן, אלפרידה ילינק, ברברה הוניגמן, כריסטה וולף, וולפגנג קופן, הנס אולריך טרייכל, כריסטיאן קראכט, המדגימים פואטיקה ייחודית ומנצלים אסטרטגיות אסתטיות ולשוניות נדירות לבחינת שאלות של זהות מגדרית, התמודדות עם הפשיזם וביקורת האלימות.

This course deals with aspects of memory and gender in German and Austrian literature in the second half of the twentieth century. A close engagement with the work of major writers such as Ingeborg Bachmann, Elfriede Jelinek, Barbara Honigmann, Christa Wolf, Wolfgang Koeppen, and Hans-Ulrich Treichel will allow us to examine literature as a unique medium of representation and exploration of gender identities, the question of fascism and a criticism of violence.

בקורס זה נבחן את גלגוליו של אחד הז'אנרים הספרותיים העתיקים ביותר בתרבות המערבית מיוון העתיקה ורומי, דרך הרנסנס ועד היום. בכדי להבחין בין "טרגדיה" ו"טרגי", כתב הפילוסוף הצרפתי אנרי גואייר: "הטרגדיה שייכת לספרות ולתיאטרון, הטרגי שייך לחיים." לצד הכרות מעמיקה עם יצירות נבחרות ותיאוריות אודות הטרגדיה, נבדוק כיצד נוצר הטרגי כמושג לתיאור אירועים, חוויות ותחושות קולקטיביים ופרטיים כאחד; מהן הבעיות האתיות והפוליטיות שמושג זה כורך בהיבטים האסתטיים של הז'אנר; וכיצד ניתן להבין את הקשר בין הספרות והחיים דרך היחס שבין הטרגי כבעיה פילוסופית והטרגדיה כז'אנר. בקורס נקרא יצירות של סופוקלס, אוריפידס ואייסכילוס, סנקה, ראסין, שייקספיר ומארלו, סרטר, ארטו, בקט, יוג'ין אוניל, טנסי ויליאמס וטוני קושנר, וכן מספר סרטים וייצוגים ויזואליים המתקשרים לנושא. את הדיון ביצירות נלווה בקריאה מעמיקה בכתבי פילוסופים ותיאורטיקנים שעסקו בנושא הטרגדיה והטרגי, וביניהם: אפלטון ואריסטו, הגל, ניטשה, קירקגור, קאמי, דלז, בלזי, ריימונד ויליאמס וטרי איגלטון. הקורס מיועד לתלמידי שנה ב' וג' ששמעו את הקורסים "מבוא לתורת הספרות" ו/או "מבוא לתיאוריה וביקורת של התרבות" (או קורסים דומים). הקורס יסתיים בהגשת עבודה.

Tragedy and the Tragic: Literature, Philosophy and Everyday Catastrophes.
This course will explore the transformations of one amongst the ancient literary genres in Western culture. Distinguishing between "Tragedy" and "The Tragic", French philosopher Henri Gouhier wrote: "Tragedy belongs to literature and to theatre, the tragic belongs to life." With this in mind, alongside comprehensive study of select tragic works and theories, the course will discuss problems such as: how the concept of the tragic was created to describe both collective and individual events, experiences and feelings? What are the ethical and political questions that are bound with the aesthetics of the genre? What sort of understanding of the interaction between literature and life engenders the relation between the philosophical problem of the Tragic, and the literary genre of Tragedy? We'll be reading works by Sophocles, Aeschylus and Euripides, Seneca, Racine, Shakespeare and Marlow, Sartre, Artaud, Becket, Eugene O'Neill, Tennessee Williams and Tony Kushner; we shall also watch some films and other related visual representations. Discussion will be complemented by detailed reading of philosophical and theoretical texts concerning tragedy and the tragic, by authors such as: Plato and Aristotle, Hegel, Nietzsche, Kierkegaard, Camus, Deleuze, Belsey, Raymond Williams and Terry Eagleton. The course is intended for students in their 2nd and 3rd year of study who have completed introductory courses in literary theory and/or critical theory.

בעשורים האחרונים מתפרסמות יצירות ספרות מרתקות העושות שימוש בתצלומים. מטרת הקורס לעמוד על ייחודם של טקסטים מעורבים אלה, ולתאר את אופני הפענוח החדשים שהם מחייבים. מטרת הקורס להתוודע אל השפעת הצילום על הספרות, ללמוד לקרוא תצלומים, ובעיקר להתוודע אל מורכבות הבנתם של טקסטים שבהם משתתפים יסודות ורבאליים ויסודות ויזואליים. משתתפי הקורס יתבקשו להכין תרגיל של שילוב תצלומים בטקסט ספרותי, תוך הצגת השיקולים שהנחו אותם בבחירה ובעיצוב.

Double Exposure: Photography & Literature

Recent decades have seen the publication of fascinating literary works using photographs. The course investigates the unique qualities of this genre as well as the new means of decoding these texts require. The purpose of the course is to learn to read photographic images, and most importantly to become acquainted with the complexity of texts that engage both verbal and visual components. Seminar participants will be requested to prepare an exercise integrating photographs in a literary work, along with a presentation of the factors that guided the selection of photographs and the design of the final text.

בשנים האחרונות‮, ‬האופציה של ניידות מגדרית בלוויית שינויים גופניים או בלעדיהם‮, ‬או של קיום בין המינים, זוכה לניראות הולכת וגוברת‮. ‬השכיחות הגדלה של טרנסג'נדר מעלה שאלות לגבי היחסים שבין זהות וטכנולוגיה‮, "אני" ‬אותנטי ואפשרויות תרבותיות‮. ‬הקורס יבחן ייצוגים ספרותיים‮ ושיחים תיאורטיים של טרנסג'נדר, ויתמקד בעיקר בחוויה המיוצגת פחות של MTF. נקרא טקסטים ספרותיים - ‬אוטוביוגרפיים ואוטוביוגרפיים למחצה‮ - ‬העוסקים בחוויה הטרנסג'נדרית‮, ‬מראשית המאה העשרים ועד היום‮, ‬ונבדוק אילו נרטיבים של "אני" ‬ואילו מודלים של טרנסג'נדר הם מציעים‮. ‬יחד עמם נבחן המשגות תאורטיות שונות של חריגות מגדרית‮, ‬החל מתיאוריית האינוורסיה של המאה ה-‮19 ‬ועד לניסוחים קוויריים ופוסט-מודרניים‮. הדיון בטקסטים יבחן את ההבניה המיעוטנית או האוניברסלית, האסנציאליסטית או הביצועית של טרנסג'נדר, ויתהה על תפקידו של הנרטיב בהבניית הזהות.‬
מן הסטודנטים נדרש רקע קודם בלימודי מגדר או בתיאוריה קווירית.

The Poetics of Transgender

In recent years, the option of gender transition or breaking out of the gender binary has acquired increasing cultural visibility. The growing prevalence of transgendered phenomena raises questions concerning the relations between identity and technology, “authentic self” and cultural possibilities. The course examines both literary and theoretical discourses of transgender, focusing primarily on the less represented female-to-male transgenderism. We will read novelistic representations - both fictional and autobiographical - of transgendered experience, dating from the early 20th century to the present day, and ask what narratives of self and what understandings of transgender they offer. Concomitantly, we will explore different conceptualizations of gender variance, from 19th century inversion theory to queer and postmodern formulations. Discussion of these texts will revolve around questions of minoritizing versus universalizing, and essentialist versus performative understandings of transgender, and inquire into the role of narrative in identity construction.‬
Students are expected to have basic knowledge in gender theory or queer theory.

הקורס יעסוק במחזות של מספר מחזאים אמריקניים מרכזיים בהקשר של ההיסטוריה של תיאטרון אמריקני. נבחן את העקרונות הפואטיים של מחזאים כמו יוג'ין אוניל, טנסי וויליאמס ואדוארד אולבי וכן נדון בהתקבלותם הביקורתית.
חובות הקורס: קריאה של מספר מחזות של המחזאים הנידונים וכמה מאמרים העוסקים ביצירותיהם, הצגת רפרט וכן הגשת סמינריון או עבודה מסכמת.

American Playwrights: Poetics and History:

The seminar deals with a number of plays of major American playwrights in the context of the history of American theatre. We will examine poetic principles in the plays of Eugene O'Neill, Tennessee Williams and Edward Albee and discuss these dramatists' critical reception.

בשיעור יסבירו הסטודנטים דבר שאיננו קל להבנה—אלמנט שהקורא מרגיש שהוא חלק מחוויית הקריאה של יוצרים גדולים אולם אינו יכול להיות מוסבר באופן שלם בעזרת האסתטיקה של הריאליזם. החוויה קשורה לתגובתנו לצורות ייצוג פופולאריות שהקוראים חשו שאינן מהוגנות דיין אך מצאו בהן חיוניות והכרחיות כלשהי. המלודרמה, לא בהכרח כז'אנר אלא כמודוס של חשיבה, הפכה להיות המפתח להבנת אלמנט חמקמק זה. לאחר שיבחנו הסטודנטים מלודרמה קולנועית של הוליווד, ייווכחו כיצד בהדרגתיות כופה עצמו המושג מלודרמה עד שקו מתאר של צורה קוהרנטית של דמיון וייצוג מתחיל להתהוות. מהו תפקידו של המוח המלודרמטי בספרות המודרנית? מהו הרפרטואר של ביקורת ורביזיה ביקורתית בתחום זה? כיצד נותנים הכרה לאלמנט המלודרמטי בעבודותיהם של בלזק והנרי ג'יימס, וכמו כן, מכירים במודוס המלודרמטי כבמימד שאין מנוס ממנו לתודעה המודרנית?

קריאה וצפייה בעברית ואנגלית: פרויד, לקאן, בלזק, זולא, הנרי ג'יימס, ג'ורג' קיוקור, קינג וידור, גיאורג לוקאץ', פרדריק ג'ימסון, פיטר ברוקס, סטנלי קאוול, קריסטין גלדהיל, רוברט דרנטון, שושנה פלמן ואיב קוסובסקי סג'וויק.

Students will explain something that is not easy to understand—an element that the reader feels belongs to the experience of reading canonical authors but it cannot be fully explained using the realist aesthetic. This reading experience is related to our reaction to popular forms of representation that reader felt to be not decent enough and yet they found them useful and even necessary. Melodrama, not just as a genre but as a mode of thinking became the key to understanding this fleeting element. After the students examine a Hollywood melodrama they will see that gradually the melodramatic concept imposes itself on us until a coherent form of imagining and representation begins to shape up. What is the role of the melodramatic mind in modern literature? What is the repertory of criticism and the theoretical revision in this field? How do we acknowledge the melodramatic element in the works of Balzac and Henry James and at the same time acknowledge the melodramatic mode as such that the modern consciousness cannot escape?
Reading and watching in Hebrew and English: Freud, Lacan, Balzac, Zola, James, Cukor, Vidor, Lukacs, Jameson, Brooks, Cavell, Gledhill, Darnton, Felman, Sedgwick.

הסמינר יחקור את הקשר בין חיים שהאנרגיה שלהם נובעת מהבנת החשיבות של התשוקה, הרצון לממש חלומות אישיים ופנטזיות של הגשמה עצמית, לבין עלייתה של הבורגנות והפיכתן של העבודה והצרכנות לערכים נעלים. עוד יבחן הסמינר כיצד במקביל לעליית הבורגנות מצטמצם הכוח הפוליטי והחברתי של אצולת האדמות באירופה. הסטודנטים ידרשו לקרוא טקסטים של שלושת הסופרים הקנוניים ויצפו בסרטים שבמרכזם עומד ניתוח-(עצמי) של תרבות החלום (dream work) והחיפוש אחר האושר שהוליווד מייצגת היטב את הגעתו לעולם. במקביל ילמדו הסטודנטים תיאוריה של ספרות וביקורת קולנוע על הנושא כמו גם תיאוריה פסיכואנליטית שמתייחסת לחלימה, לאובייקטים מדומיינים (fantasized objects) ולאחרים ממשיים (real others).

Hysteria and Paranoia: Flaubert, James, and Conrad
The seminar will explore the relation of a life in which energy emerges from understanding the importance of desire—the wish to make personal dreams and fantasies of self-accomplishment come true—to the rise of the bourgeoisie and the fact that labor and consumerism become supreme values. The seminar will also study how in tandem with the rise of the bourgeoisie the political and social power of the landed aristocracy is reduced in Europe. Students will be asked to read texts of the three canonical novelists and will watch films that center on the (self) analysis of the culture of dreaming—dream work—and of the search for happiness whose arrival to the world Hollywood represents. At the same time, the students will study literary theory and theory of film about the topics of the course and psychoanalytical texts that address dreaming, fantasized objects and real others.

משמעות המושג "רדיקליות", "שורש" בלטינית, היא יצירת שינוי מהותי ביחס למצב עניינים מסוים, בדרך כלל פוליטי, אידיאולוגי, חברתי או כלכלי; נטייה לנקוט עמדות מהפכניות וליזום פעולות קיצוניות מתוך זעם על הסדר הקיים וכוונה מודעת להציג לו אלטרנטיבה. במהלך הסמינר נערוך היכרות עם המשמעויות שיוחסו למושג בתחומי ידע ומחשבה שונים ונשתמש בו כדי להתוודע לגילויים של רדיקליות בשירה העברית. נדון בתפיסות הלאומיות הרדיקליות והרחוקות זו מזו של אצ"ג וישורון; בשימוש הרדיקלי של ישורון ושל אבידן בשפה; בתחביר המשובש במכוון של ראב ובתפיסות המגדר הרדיקליות בשירתם של אצ"ג, ראב וולך. נבחן גם אילו אפשרויות חדשות נפתחו בפני השירה העברית באמצעות המהלכים הרדיקליים שנקטו משוררים אלו ונדון בשאלה האם גם בעשורים האחרונים ניתן לאתר משוררים רדיקליים בשירה העברית.

The term "radicalism," derived from the Latin word for “root,” implies the initiation of an essential change in a given political, ideological, social, or economic order. Radicals are those who rage against the regime, tend to pioneer revolutionary activities, and take extreme steps in order to change the regime. In the course of the seminar we will consider the political and social meanings of the term and discuss their relevance to radical aspects in the history of Hebrew poetry. The following poets and issues will be the focus of our attention: the extreme and highly diverse concepts of nationalism in the poetry of Grinberg and Yeshurun; the deliberately disrupted syntax in Raab’s poetry; the radical use of language by Avidan and Yeshurun; and Wallach’s, Raab’s, and Grinberg’s radical gender conceptions. We will also discuss the ways in which these poets opened new potential horizons for Hebrew poetry, and consider the extent to which radicalism can be found in the Hebrew poetry of the last two decades.

ז'יל דלז ופליקס גואטרי הציעו לא רק ביקורת תרבות רדיקלית אלא גם סדרה של קריאות נועזות בטקסטים ספרותיים קאנוניים. התוצאה היתה ערעור של מושגים מרכזיים בתורת הספרות כגון "רומאן", "גיבור", "אירוע", "נקודת-תצפית", "מחבר", "בידיון" והערכה מחדש של תפקידם. הסמינר יתחקה אחר מהלכיהם של דלז וגואטרי תוך כדי דיון ביצירות משל קפקא, מלוויל, לואיס קרול, מאזוך, אוסטר, א.ב. יהושע וקלייסט.

Deleuze and Guattari on Literature
The work of Gilles Deleuze & and Felix Guattari is becoming increasingly important for contemporary theorists. While an in-depth appreciation of their work is out of the question, this course will provide an introductory overview of selected aspects, emphasizing concepts that enable us to examine literature from a totally different perspectives.

הסמינר יעסוק ביחסי אימהות ובנות כפי שהם משתקפים בפרוזה בחלקה האחרון של המאה העשרים. טקסטים של פרוזה בעברית ובאנגלית ייקראו בהקשר של שאלת האימהות כמוסד תרבותי, כהתניה חברתית, וכמערכת ציפיות הנוטה להגשים את עצמה. כמו כן, ננסה לעמוד על קשרי הגומלין שבין ציפיות חברתיות לבין טקסטים ספרותיים.

Mothers and Daughters – Mother-Daughter Relations in Late 20th Century Fiction
The seminar will deal with Mother-Daughter relations as these are reflected in late 20th century prose fiction. Hebrew and English prose fiction will be interpreted within the context of issues of Motherhood as a socially and culturally structured institution, and as a set of social expectations. We will try to describe the interrelations between social expectations and literary texts.

איסאק דינסן (קארן בליקסן) היא סופרת מעוררת מחלוקת (סופרת "קאנונית" בין המודרניזם המאוחר והפוסט-מודרניזם או סופרת הממחזרת חומרים מיושנים בשיטות כתיבה שעבר זמנן). נקרא את סיפוריה (בין השאר בהשוואה של חלק מהם למקורותיהם) בשפת המקור (אנגלית) ונכיר את אמנות הסיפר המיוחדת לה. חומר רקע: סיפורים של סטיבנסון ומופאסאן, מסה של וואלטר בנימין, מחקרים שונים על דינסן.

Isak Dinesen (Karen Blixen) is a controversial author, considered either as a canonical author (between late modernism and post-modernism) or as a conservative recycler of romance. We'll read her stories (in the English original) and learn her unique poetics. Background material includes stories by Stevenson and Maupassant, an essay of W. Benjamin and various critical essays.

סמינר לתלמידים מתקדמים, בעלי הכרות קודמת עם סוגיות יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית בהקשר של מדעי הרוח. בסמינר יידונו בו סוגיות מרכזיות בביקורת פסיכואנליטית של ספרות, ובהן ייצוג טקסטואלי פרפורמטיבי של מצבים פוסט טראומטיים, הפואטיקה והפוליטיקה של ייצוגי המאוים, היסטריה ונרציסיזם.

דרישות קדם: קורס מבואי בתחום הפסיכואנליזה במדעי הרוח

An advanced seminar, offered for graduate students with previous acquaintance with psychoanalytic theory within the domain of cultural studies. The seminar will present models of psychoanalytic literary criticism and will involve the students in a critical discussion of them. Lessons will be arranged around readings of some prominent, post-Freudian papers on issues such as textualization of trauma, narcissism, hysteria and the uncanny.

הסמינר יעסוק בסיפורת של שלושה סופרים ילידי הדרום של ארצות הברית, תוך ניסיון לעמוד על המכנה המשותף ביניהם כמו גם על המאפיינים הייחודיים לכל אחד מהם. האומנם "הדרום" הוא "גותי"? האם הכתיבה הרחק מן המרכז האינטלקטואלי של ניו-יורק מפרה או מגבילה? האם מעבר לייחודו הפואטי של כל אחד מן היוצרים ניתן לזהות מכנה משותף, שאפשר לכנותו "משא ההיסטוריה של הדרום"?

The Seminar will attempt a reading of three major fiction writers born in the South of the U.S.A. We will try to search for common denominators, as well as highlight the unique poetics of each of these writers. Is "the South" "Gothic"? Is writing far from the intellectual center of New York an asset in terms of originality and creativity, or is it a liability? Beyond the poetic special fingerprint of each of these writers, can we discern a common "burden"?

במהלך קורס זה נבחן מושגים מרכזיים הטווים כולם ביחד את תמונת חייו של האדם כפי שהיא משורטטת על ידי ההינדואיזם הקלאסי וזה בן זמננו. כל שיעור יוקדש לדיון במושג אחר, תוך התבוננות בהגות פילוסופית, בספרות, ובביטויים תרבותיים קלאסיים ופופולריים. בין המושגים שיידונו בקורס: קרמה, סמסרה, דוקהה, מוקשה, אלים ובני אדם, בהקטי, תשוקה ואהבה.

Between the cycles of births, through life’s hidden connections: being a Man in Hindu Thought.

In that course we will look at a few central concepts of Classical Hinduism, through all of which the concept of Man has been designed in Indian thought. In each lesson we will focus on a different concept of thought, by looking at philosophical, literature and various cultural expressions of it. Among the concepts that will be discussed are: Karma, Samsara, Duhkhaa, Moksha, Man and Gods, Bhakti, Passion and Love.

השיעור יעסוק בתפיסת המוות בבודהיזם בכלל, ובבודהיזם הטיבטי בפרט. מה משמעותו של המוות? מדוע המוות הוא נושא שיש לדבר עליו, ולא להחביאו? מהם התרגולים המיוחדים לנושא המוות, ולזמן המוות? מה קורה לפני המוות, אחריו, ותוך כדי? לידה מחדש במסורת הטיבטית, ומציאתו של הגלגול הבא של המורה.

השיעור יכלול דיון תיאורטי, קריאה בטקסטים, צפייה בסרטים, ותרגול מעשי של מדיטציה.

מבחן – בסוף הסמסטר יינתן מבחן. במבחן יופיעו מספר שאלות המתייחסות לחומר שנלמד בכיתה, ולחומר הקריאה והצפייה (הסרטים).
מטלות – במהלך הסמסטר יינתנו שלוש מטלות. המטלות הן חובה, ולא ניתן לגשת לבחינה ללא הגשת כל המטלות במהלך הסמסטר. על שתיים מהמטלות יינתן ציון. ציון המטלות יהווה 40% מציון הקורס

חומר הקריאה יימצא במהלך הקורס באתר הקורס בוירטואל טאו.

Death, Birth and the Bardo
Death as it is reflected in Buddhist theories and practices

The subject of this class will be the concept of death, as it appears in Buddhism in general, and specifically in Tibetan Buddhism. What is the meaning of death? Why is it something we should talk about openly, and not hide? What are the specific practices meant for dealing with death, and for the time of death? What happens before death, after it and during it? The concept of reincarnation in Tibetan Buddhism, and it's practical implication - the finding of the new incarnation of spiritual teachers.

The class will include theoretical discussions, reading texts in English and Hebrew translations, watching movies and a taste of the relevant meditative practices.

Exam - there will be an exam at the end of the semester, with questions relevant to the material we have read in class, the movies we have seen, and the material that was read at home.
Assignments - during the semester there will be three assignments. Two if these assignments will be marked and these marks will be worth 40% of the class mark. A student will not be allowed to attend the exam without handing all the assignments on time.

The reading material will be, during the course, in the course's website in virtualtau.

אחד הסטריאוטיפים הרווחים לגבי יפן הוא תיאור "הגבר היפני הטיפוסי" בדמות ה"סאלרימן": עובד הצווארון הלבן העובד מבוקר עד ערב בתאגיד וחוזר בלילה שתוי לביתו. הקורס שלנו ינסה לבחון את הסטריאוטיפ הזה ולהבין אותו בצורה חדשה, כמודל הגמוני של גבריות ביפן. בקורס ננסה להבין את האופי המובנה חברתית של מונחים כגון "גבריות" ו"נשיות", ואת הקשר בינם ובין היסטוריה ומסורת. ננסה להציג אלטרנטיבות לסטריאוטיפים ולפרק את ההנחה שבבסיסם, בכדי להבין שאין "גבר יפני טיפוסי" אלא מגוון רחב ומרתק של זהויות וחוויות של גבריות ביפן של ימינו.

Men and Masculinity in Modern Japan

One of the most widespread stereotypes of modern Japan is that of the "typical Japanese man" as the "salariman" – white-collar office worker who works endlessly for his corporation and returns home drunk late at night. Our course endeavors to understand this stereotype in a new manner: as hegemonic model of masculinity in Japan. We try to deconstruct the its' underlying assumptions and to introduce some alternatives in order to realize there is no "typical Japanese man", but rather a wide variety of identities and experiences of masculinity in nowadays Japan.

מטרת הקורס היא להעמיק את ההיכרות של התלמידים עם מקורות ראשוניים ומשניים, העוסקים בנשים ובגברים ביפן המסורתית. אילו ערכים ורעיונות עיצבו את חייהם? כיצד הם תפשו נשיות וגבריות, את היחסים ביניהם, את מקומם בחברה ואת תפקידיהם בה? כיצד הגשימו הגברים והנשים את מטרותיהם בתחומים שונים, ואילו אילוצים הגבילו את הגשמת מטרותיהם? ומה היו ההבדלים בין המעמדות השונים בנושאים אלה?
מאחר שהכתב הגיע ליפן רק במאה -6, והכתיבה ההסטוריוגרפית היפנית מתחילה רק לקראת סוף התקופה המסורתית, רב הגלוי על הנסתר, ורבות האגדות מן ה"עובדות" הידועות לנו על יפן ה"טרום -מודרנית". בקורס נעיין במקורות שונים, כגון מיתוסים, יצירות ספרות, יצירות של אמנות חזותית ומעט ההיסטוריוגרפיות, שנוצרו ביפן המסורתית, נדון בדרכים שונות להתיחסות למקורות אלה, וננסה לברר מה ניתן ללמוד מהם על הנושא. כל מקור יבחן משתי נקודות מבט לפחות: הן מנקודת המבט של הדיסציפלינה ההסטורית והן מנקודת המבט המגדרית.

Men , Women and Gender in Premodern Japan

Participants in this course will use a focus on gender to explore important aspects of Japanese social history. The course introduces theoretical issues as well as covers a broad sweep of the past, starting in prehistoric Japan and stretching up until the Meiji Restoration. We will go back to the early period of Japan's history to discover the beginnings of those cultural institutions and characteristics which are still operative today, influencing behavior. We will read from various Japanese sources (in translation), consider theories that claim that that Japan was originally a matriarchy, and try to understand how by the time the histories were written it had become sexist, and in what ways.

הכרת הפילוסופיה היהודית בימי הביניים, מונחיה והוגיה המרכזיים על פי סדר כרונולוגי וענייני.

Introduction to medieval Jewish philosophy
The course is an introduction to Jewish philosophy in the Middle Ages, and it introduces its' main thinkers and terms in a chronological and topical order.
Course Duties: Reading the required bibliography, submission of midterm papers and a final examination

לשיעור "מבוא להגות היהודית בעת החדשה" שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

Introduction to Modern Jewish Thought - Who Is a Jew and What Is Judaism
Course
Professor Ron Margolin
This introductory course in Modern Jewish Thought will focus on two main questions: The first question, "Who is a Jew?" will be examined in light of developments in the modern secular world and the place of religion after the French Revolution and the development of nationalism and historical philosophy. The discussion will relate to the ideas of Moses Mendelssohn, Nachman Krochmal, Heinrich (Zvi) Graetz, Moses Hess and the early Zionist thinkers.
The second question, "What is Judaism?", initially raised in the Theological-Political Treatise of Baruch Spinoza, will be examined in light of writings by Moses Mendelssohn, Samson Raphael Hirsch, Ahad Ha'am, Hermann Cohen, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Abraham Joshua Heschel, Mordecai Kaplan, Emmanuel Levinas and others.
The course will culminate with a discussion of modern directions in Jewish thought: The teleology of the State of Israel, the future of Jewish life in the Diaspora, the concept of Judaism as culture, Jewish feminism and the desire for renewal in Jewish life.
Core bibliography: Julius Gutman, The Philosophy of Judaism; Nathan Rotenstreich, Jewish Thought in the Modern Age; Isaiah Berlin, Against the Current; Eliezer Schweid, Judaism and Secular Culture, Towards a Modern Jewish Culture, Judaism and Secular Culture, and History of the Philosophy of Jewish Religion, Volumes A-D.

חטיבת הפרקים א-יא בספר בראשית עוסקת בנושאים שונים, כגון: סיפור הבריאה, סיפור גירוש האדם מגן עדן, הרצח הראשון, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. מטרת הקורס היא לנתח פרקים נבחרים מתוך חטיבה זו מבחינת התוכן, העיצוב הספרותי והסגנון הלשוני. תוך כדי הקריאה והניתוח אנו עושים שימוש במילונים למקרא בפרשנות לדורותיה, וכן מתוודעים למיתוסים מסופוטמיים קרובים.

The Primeval History of Genesis 1-11.
The first section in Genesis, chapters 1-11, includes narratives such as the story of creation, the expulsion of man from the Garden of Eden, the first murder, the Deluge narrative, and the story of the Tower of Babel. The main objective of this course is to analyze a selection of these narratives from the point of view of content, and literary and linguistic structures. This will be accomplished by a close reading of the text using biblical dictionaries, Masoretic and modern exegesis, and by comparing these texts to analogous Mesopotamian myths.

ספר שופטים הוא הספר הבולט ביותר לא רק בדמויות של נשים, אלא אף בדמויות של נשים גיבורות. נשאלת השאלה, מה היה תפקידם של סיפורים אלה בספר שופטים? הסיפורים אודות הנשים יבחנו באמצעות פרשנויות מסורתיות וביקורתיות וידונו מהפן הספרותי והאידיאולוגי, ומתוך פרספקטיבה ביקורתית, מיגדרית ופמיניסטית. במסגרת זו יושם הדגש על הנחות הייסוד התרבותיות המשוקעות בייצוגי הנשים, תוך ניסיון להצעת קריאה חלופית.

The Representations of female figures in Judges -Ahuva Ashman
The book of Judges features a wide variety of female figures, some of heroic qualities, perhaps more than any other book in the Bible. We will ask what is the role of the stories featuring women in the book of Judges. We will investigate these matters by employing traditional exegesis and modern literary theories alike and discuss the role of female figures from literary, ideological, feminist, and gender-orientated viewpoints. We will try to offer an alternative reading to the representations of women in the book of Judges, while examining the inherent social and cultural qualities with which women are portrayed within these stories.

החלק הראשון של הקורס ייוחד לדיון בנושאים הקשורים במהות האדם: משמעויות המונחים “רוח”, “נפש” ו”בשר” במקרא, התפיסות הקשורות בחלקיו הפנימיים של גוף האדם, והחושים. בחלק השני של הקורס נדון בתקופות חייו של האדם: כיצד נתפס מונח הזמן בכללו במקרא, בריאה ולידה, חיים ומוות, מה פירוש להיות צעיר ולהזדקן, מחלה ומרפא. עוד ניגע בנושאים כגון עבודת האדם וייעודו עפ"י התפיסות העולות מן הטקסטים המקראיים השונים.

The Perception of Man in the Bible
The first part of the course deals with issues concerning the essence of man: the concepts “spirit,” “soul,” and “flesh” in the Old Testament; beliefs which concern the internal organs of the body and the senses. The second part of the course discusses issues related to time: the concept of time in the Bible, creation and birth, life and death, sickness and healing, what it means to be young and to grow old. We shall also address central issues such as work and the destiny of man according to various biblical texts.

בקורס זה נלמד סוגיות מסדר נשים שמבטאות את מכלול היחסים שבין הבעל לאשתו וביניהם לבין ילדיהם, החל מרגע השידוכין ועד לגירושין, עד ועד בכלל. נבדוק את השפעת הגירושין על החזקת הילדים ועל חובת מזונותיהם. הלימוד יהיה השוואתי לשיטות משפטיות קרובות.

In this course we shall study issues from the order of Nashim, discussing the various aspects of marital relationship. During the study we shall compare the rabbinic law to other, contemporaneous, legal systems.

דמויות נשים במקרא נדמות לא פעם כדמויות שוליות בעלות תפקידים מוגבלים בחברה פטריארכאלית (רעיה, אם, בת). למעט מקרים יוצאי דופן הספרות המקראית נוטה להציג את דמויות הנשים כנעדרות שליחות רוחנית או לאומית מהסוג השמור לגברים. גישות פמיניסטיות למקרא מסבירות עיצוב זה כקשור במבנה החברה הפטריארכאלית של ישראל העתיק, אשר מנע מנשים ביטוי עצמאי או פעיל, מהסוג השמור לגברים, ויצר ספרות אנדרו-צנטרית, כזו שהגבר במרכז עולמה והוא השולט בעלילה. מצד שני- הספרות המקראית משרטטת דיוקנאות של נשים פעילות, בעלות רצון משלהן אשר מצליחות לגבור על נחיתותן החברתית תוך שבירת הגבולות והמגבלות של החברה הפטריארכאלית. דמויות מורכבות כשל רבקה, רות, אסתר ואחרות מעוצבות על ידי המספרים המקראיים באור חתרני, המאיר את מאבקן, והגורם להזדהות של הקוראים עמן.
הסמינר מתמקד במתח שבין הממדים הללו בתיאור דמות האישה במקרא. בסמינר נעסוק בקריאה קרובה של סיפורים נבחרים אשר במרכזן דמויות נשים. נשווה אותן לדמויות הגברים, וזאת כחלק מניתוח ספרותי ומגדרי של הטקסטים. כמו כן נעמוד על גישות פמיניסטיות וספרותיות למקרא שהתפתחו בעשורים האחרונים ונעמוד על השפעתן בהבנת הטקסטים.

Feminist and literary approaches to the portrayal of female characters in biblical literature
Female characters, as portrayed in the Bible, often seem marginal to male characters, and typically cast in the limited roles they are allotted by patriarchal society (wife, mother, and daughter). Apart from exceptional cases, the biblical text appears to deny women a clear spiritual or national vocation of the kind reserved for men. Feminist critics have therefore explained the presentation of women in the Bible as an expression of a patriarchal culture, whose strategy was to keep women in submissive roles and silence their authentic and independent voice in order to serve the power interests of an andro-centric male-dominated society. On the other hand, biblical literature offers portraits of strong-willed, dominant and active female heroines who appear to transcend the close boundaries of the home and the limited social and religious role assigned to them in patriarchal society. Complex literary characters such as Rebecca, Ruth, Esther and others also appear to be fashioned by the biblical authors and narrators in a positive and even subversive light, often attracting the respect and admiration of the reader. The course concentrates on the inevitable tension between these two dimensions of female portrayal, by close readings of a selection of biblical stories, which center on female characters. Their relationship to the male characters in the stories will also be explored, as part of the wider literary analysis and gender role comparison. The course will also familiarize the students with modern feminist and literary theories on the biblical text.

Female characters, as portrayed in the Bible, often seem marginal to male characters, and typically cast in the limited roles they are allotted by patriarchal society (wife, mother, and daughter). Apart from exceptional cases, the biblical text appears to deny women a clear spiritual or national vocation of the kind reserved for men. Feminist critics have therefore explained the presentation of women in the Bible as an expression of a patriarchal culture, whose strategy was to keep women in submissive roles and silence their authentic and independent voice in order to serve the power interests of an andro-centric male-dominated society. On the other hand, biblical literature offers portraits of strong-willed, dominant and active female heroines who appear to transcend the close boundaries of the home and the limited social and religious role assigned to them in patriarchal society. Complex literary characters such as Rebecca, Ruth, Esther and others also appear to be fashioned by the biblical authors and narrators in a positive and even subversive light, often attracting the respect and admiration of the reader. The course concentrates on the inevitable tension between these two dimensions of female portrayal, by close readings of a selection of biblical stories, which center on female characters. Their relationship to the male characters in the stories will also be explored, as part of the wider literary analysis and gender role comparison. The course will also familiarize the students with modern feminist and literary theories on the biblical text.

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות אדם, מיגדר תכנון ופיתוח, מיגדר ומאפיני תעסוקה וכו'.
חלקו השני של הקורס יעסוק ביחסי מיגדר במרחב הישראלי ובעיר הישראלית. הדיון בחלק זה של הקורס יתמקד בשאלת השפעת יחסי הכוח בחברה על יחסי המיגדר, השפעת תרבויות שונות על יחסי המיגדר ובאיזו מידה דומה או שונה המציאות הישראלית המיגדרית ממציאויות אחרות

ביבליוגרפיה
פנסטר, ט. (1993) " ההבדלים בין המינים וביטוים בתכנון ופיתוח" " מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך י"ד, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר, ט. (1998) "מיגדר, מרחב ותכנון: ישובי הבדואים בנגב" מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך ט"ז, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר,ט. (2005) 'בין זהות לניהול עירוני: דילמות של זכויות בעיר הגלובלית'

צ'רצ'מן, א. (1993) " התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל" תכנית אב ישראל , 2020

ישראלי, ד. ואחרות (1999) מין מיגדר פוליטיקה, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Laurie, N. Dwayer, C. Holloway, S. Smith, F. (1999) Geogrphies of New Femininities’ Longman, London

Fenster, T. (1999) Gender, Planning and Human Rights , Routledge, London

Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London

Fenster, T. (2005) ‘The Right to the Gendered City: Different Formations of Belonging in Everyday Life’, The Journal of Gender Studies

Women and Geogrpahy Study Group(1997) Feminist Geogrpahies, Longman, London

Yuval – Davis, N. (1997) Gender & Nation, Sage, London

Rose, G. (1993) Feminism & Geography, Polity Press, Oxford

(לשעבר: תכנון , קיימות וזכויות אדם: תיאוריה ויישום)

המעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה
החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם

בשיתוף
מכון חיים כצמן גזית-גלוב לנדל"ן, הפקולטה לניהול
התכנית לחינוך משפטי קליני, הפקולטה למשפטים

תיאור הקורס
הקורס תכנון קהילה ומשפט מעניק ידע תיאורטי והכשרה מעשית בתכנון ופיתוח עם ועבור קהילות, והקשר שביניהם לתחומי המשפט והמימון מתוך נקודת מבט של זכויות אדם. הקורס הינו שנתי וכולל שיעורים תיאורטים ומתודולוגים בשלוש הדיסציפלינות – תכנון, משפט ומימון ועבודת שטח עם קהילה. הקורס הינו פנורמי באופיו כלומר, נלמדים בו תחומי הידע הרבים הנדרשים לעבודת שטח בתחום אך העיסוק בכל נושא הינו קצר כאשר ההעמקה בנושאים השונים נרכשת, מלבד במסגרת הקורס הזה, גם במסגרת הקורסים האחרים הניתנים במסלול סביבה חברה ותכנון.

הקורס מעניק ידע יישומי שנחשב כחלק מהכשרה מקצועית בתחום התכנון הקהילתי. במהלך שנת הלימודים תשע"א יוענקו מלגות לסטודנטים המשתתפים בקורס על בסיס הצטיינות.

עבודת השטח בקורס תכלול חמישה פרויקטים שונים, העוסקים כולם במימוש ושמירה של זכויות תכנון ומשלבים עבודה משלושת תחומי הידע השותפים בקורס – תכנון, משפט ומימון:

יפו ג'- המשך עבודה שנעשית בשכונה מזה יותר משנתיים למציאת פתרון, ליווי וייצוג תושבי ארבעה בניינים ביפו ג' שהוצאו כנגדם צווי 3 בשל היותם מסוכנים ומצויים, כיום, בתהליך של היקשרות עם יזם פרטי לבניה במסגרת תמ"א 38.

שם הגדולים – עבודה עם תושבים במתחם דיור ציבורי לקהילה ערבית לשינוי ושיפור המרחב הפיסי והחברתי המדורדר.

דיור בר השגה – עבודה כשותפים בקואליציה לדיור בר השגה לקידום מדיניות מובנית וברורה בנושא וליישומה.

התנגדויות – ליווי קהילות בהגשת התנגדות לתכניות הפוגעות בזכויותיהן.

תושבים מתכננים את עצמם – עבודה עם קהילה בשכונת מעונות ים בבת–ים במסגרת הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני בבת ים.

קורס זה הינו חלק מתכנית המשלבת בין זכויות דיור, תכנון מרחבי ויזמות נדל"ן. התכנית מתבססת בעיקרה על איגום משאבים המצויים בין כתלי אוניברסיטת תל-אביב: תכנון ופיתוח, מנהל עסקים ומשפטים. קורס זה הינו משותף לקליניקה לתכנון, קהילה ומשפט בפקולטה למשפטים. המשתתפים בקורס זה, יתבקשו לקחת חלק במפגשים משותפים ועבודת שטח משותפת עם סטודנטים למשפטים ולמנהל. במהלך שנת הלימודים יחשפו הסטודנטים משלש הדיסיפלינות לנושאים ולדילמות העיקריים העולים מעבודת השטח משלוש נקודות המבט: המשפטית, התכנונית והעסקית.

מטרות הקורס
1. סקירת התפתחות החשיבה התכנונית החל מהמאה ה-19 ועד ימינו תוך התמקדות בשינויים שחלו בתהליך החשיבה התכנונית בעיקר מהדגש הפיסי לדגש חברתי ביקורתי.

2. הצגת החיבור שבין זכויות אדם ותחום התכנון תוך התמקדות בזכות לדיור והזכות לשיתוף בתכנון.
3. גיבוש מתודולוגיות של עבודת שטח עם קהילות לצורך הגדרת צרכים מרחביים-חברתיים ומימושם בתהליכי תכנון.
4. גיבוש מסגרת חשיבה תיאורטית ויישומית המשלבת בין ידע מלמטה ( הקהילה הספציפית) לבין ידע של מתכננים, משפטנים וכלכלנים, בנושאים של זכויות תכנון.

הרכב ציון הקורס
50% עבודת גמר
50% השתתפות בכיתה ובעבודת שטח,

רשימת קריאה

התפתחות החשיבה התכנונית – מסורות וגישות תכנון במאות ה- 19,20,21 בעולם בישראל

Davidoff, P. (1965) “Advocacy and Pluralism in Planning”. Journal of the American Institute of Planning, 31, pp. 331-338
Fenster,T. (1999) “ Culture, Human Rights and Planning (as Control) for Minority Women in Isreal” In: Fenster, T. (Ed.) Gender, Planning and Human Rights, London: Routledge, pp. 39-54
Fenster, T. (Ed.) Gender, Planning and Human Rights, London: Routledge,
Fraser, N. (1995) ‘From Redistribution to Recognition? Dilemmas of Justice in a ‘Post-Socialist’ Age’, New Left Review, 212, pp. 68-93
Fainstein, S. (1994) The City Builders, Oxford: Blackwell
Fainstein, S. (1996) “Planning in a Different Voice”. In: Campbell, S. and Fainstein, S. (Eds.) Readings in Planning Theory, Oxford: Blackwell, pp. 456-460
Fenster,T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson , London

תכנון וקהילה בדגש זהויות : מיגדר, תרבות ואתניות

Fainstein, S. (2000) “New Directions in Planning Theory” Urban Affairs Review, 35 (4), pp.451-478
Fenster, T. (1996) “Ethnicity and Citizen Identity in Development and Planning for Minority Groups” Political Geography , Vol. 15,(5), 1996 (pp. 405-418)
Fenster,T. (1997) “Relativism vs. Universalism in Planning for Minority Women in Israel” Israel Social Science Research, 2(2), pp.75-96
Fenster,T. (1998) “Ethnicity, Citizenship and Gender: the Case of Ethiopian Immigrant Women in Israel” Gender, Place and Culture 5 (2) , pp. 177-189
Fenster, T. (1999a) “Space for Gender: Cultural Roles of the Forbidden and the Permitted” Environment and Planning D: Society and Space, 17, pp. 227-246

פנסטר, ט (2007). 'זכרון, שייכות ותכנון מרחבי בישראל' תיאוריה וביקורת
פנסטר, ט. (2007) 'דילמות של ניהול עירוני: הזכות לעיר המגדרית , אלפיים

שיח הקיימות וביטויו בתכנון מרחבי

Hinchliffe, S.Blowers, A. and Freeland,J. (2003) understanding Environmental Issues, Wiley, Milton Knyes
Williamson,T. Radford, A. Benneths H. (2003) Understanding Sustainably Architecture, New York, Spon Press.
Hagans,S. (2003) Taking Shape: a new contract between architecture and nature, Oxford, architecture press.

מזכויות אדם לזכויות תכנון – תהליכי שינוי בחשיבה התכנונית ועבודה עם קהילות

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון (בדפוס) דו"ח זכויות תכנון בישראל,
Healey, P. (1997) Collaborative Planning, London: Macmillan Press
Sandercock, L. (1998a) Towards Cosmopolis, Wiley, London
Sandercock, L. (1998b) “Introduction: Framing Insurgent Historiographies for Planning” In:
Sandercock, L. (Ed.) Making the Invisible Visible, Berkeley, University of California Press, pp.1-36
Sandercock, L. (1999) “ Introduction. Translations: From Insurgent Planning
Practices to Radical Planning Discourses” Plurimondi, 2, pp. 37-46
Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives of Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London
פנסטר, ט. (2002) 'אשה אתיופית- גבר אשכנזי : על סוגי הידע השונים בתכנון' פנים, 13

בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בקרב מתכננים מקצועיים, ארגוני החברה האזרחית ואזרחים מן השורה בצורך במעורבות גבוהה יותר של קהילות בתהליכי תכנון המתייחסים לסביבת חייהם זאת עקב האינטנסיביות הגוברת והולכת של פרויקטים של פיתוח והתחדשות עירונית המשפיעים על רקמות עירוניות קיימות. במקביל מתפתח בשנים האחרונות גוף תיאורתי ומתודולוגי בתחום של עבודה עם קהילות אשר מבקש לתת מענה לצרכים התכנוניים המקצועיים ולקולות העולים מן השטח.

בקורס נלמד לעומק את התיאוריות השונות בתחום התכנון אשר עוסקות ביחסי מתכנן – קהילה. כמו כן נבחן את המתודולוגיות שפותחו בשנים האחרונות באשר לדרכים ולאופנים בהם אפשר לעבוד עם קהילות.

מטרת הקורס:
1. לבחון את ההתפתחות התיאורתית התכנונית מבחינת מעורבות של קהילות בתהליך התכנון
2. להציג את המתודולוגיות השונות שבעזרתן נעשה תהליך זה בפועל
3. ליישם את התיאוריות והמתודולוגיות בעבודת שטח בצוותי עבודה.

מבנה הקורס:
הקורס יהיה מורכב בעיקרו מהרצאות פרונטאליות אך גם מדווח על עבודת שטח שתעשה על ידי צוותי העבודה (2-3 אנשים) בפני הכיתה

הרכב הציון:
20% נוכחות והשתתפות בכיתה
30% הצגת עבודת שטח בכיתה
50% עבודה סופית (אותה ניתן להגיש בהרכב של 2-3 אנשים)

מגדר ודת- תיאולוגיה, פרקטיקה ופרשנות

ד"ר ציפי קויפמן

כיצד מאתגרת הביקורת הפמיניסטית-מגדרית את הדת? אילו אסטרטגיות ננקטות בסוגיית מגדר ודת בהקשרים דתיים וקהילתיים שונים? הסמינר יעסוק במספר היבטים של הביקורת הפמיניסטית-מגדרית של הדת, ובביטוייה בדתות שונות: א. ההיבט הסוציולוגי-מעשי: מעמדן של נשים בדת, חובותיהן וזכויותיהן, נגישותן לידע ולעמדות סמכות, מקומן בריטואל;
ב. ההיבט התיאולוגי: ביקורת המונותיאיזם כמושתת על תפיסת העולם והחוויה הגבריים (דמות האל הגברית- שליט יחיד, נבדל, סמכותי, מעורר יראה וכד') והשפעתה על עיצוב התודעה הדתית ועל ההיררכיה החברתית (הגבר כשליט יחיד במבנה המשפחתי הפטריארכאלי); ג. ההיבט הטקסטואלי: נוכחותן/העדרן של נשים בטקסטים הקנוניים, ואופן ייצוגן בטקסטים אלו (תפקידים מגדריים, סימבוליקה מגדרית, אמירות מיזוגניות ישירות או עקיפות). נתוודע אל התגובה השמרנית לביקורת המגדרית המאשרת את המצב הקיים בשלל דרכים. נעיין בהצעות שונות להתמודדות עם מעמדה של האישה כ'אחר' בדת: פיתוח כלים פרשניים ביחס לטקסטים הקנוניים (זיהוי קולות נשיים, קריאות מהשוליים, קריאות חתרניות); פיתוח שפות תיאולוגיות חלופיות המדגישות ממדים של אלוהות אימננטית,
רב-גונית, תהליכית, הקוראות לקשר אינטימי עם האלוהות וכד'; אקטיביזם של נשים דתיות בהקשרים תרבותיים שונים; ייסוד מגמות דתיות אלטרנטיביות מחוץ לדתות ההיסטוריות.

בבליוגרפיה

1) מבוא –פמיניזם
אורית קמיר, פמיניזם, זכויות ומשפט, תל אביב: משרד הביטחון- ההוצאה לאור, תשס"ב, עמ' 17-48
Imelda Whelehan, Modern Feminist Thought: From the Second Wave to 'Post-Feminism', Edinburgh: Edinburgh University Press, 1995, pp. 1-21

תמר רוס, ארמון התורה ממעל לה: על אורתודוכסיה ופמיניזם, תרגמה: רותי בר-אילן, תל אביב: עלמא ועם עובד, תשס"ז, עמ' 33-46

2) פמיניזם ודת- מיפוי ראשוני
Rita M. Gross, Feminism and Religion: an Introduction, Boston: Beacon Press, 1996, pp. 9-23
Tova Hartman, Feminism Encounters Traditional Judaism: Resistance and Accommodation, Waltham, Mass.: Brandeis University Press, 2007, pp. 21-43

Leila Ahmed, Women and Gender in Islam: Historical Roots of a Modern Debate, New Haven and London: Yale University Press, 1992, pp. 235-248

3) המאה ה19- אליזבת קאדי סטנטון
Elizabeth Cady Stanton, “Has Christianity Benefitted Women?” in North American Review 342 (1885), pp. 389-399
Elizabeth Cady Stanton (ed), The Woman's Bible, Foreword by Maureen Fitzgerald, Boston: Northeastern University Press, 1993 (New York 1895), pp. 7-22, 64-65
4) ביקורת המיתוסים- סימון דה בובואר
סימון דה בובואר, המין השני, כרך ראשון: העובדות והמיתוסים, תרגמה: שרון פרמינגר, תל אביב: בבל, 2007, עמ' 9-27, 205-255
5) התגובה השמרנית
הראי"ה קוק, עולת ראי"ה, כרך א, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ה, עמ' עא- עב.
דוד אוירבך, הליכות ביתה, ירושלים: שערי זיו, תשמ"ג, עמ' 44-48
דינה הכהן, בדרך יהודית: פרקים בענייני מוסר במשפחה ובחברה, ירושלים: הוצאת המשפחה, תשס"ט
Daphne Hampson, Theology and Feminism, Oxford: Blackwell Press, 1990, pp. 12-22

6) ביקורת ליברלית

Rachel Adler, "the Jew Who Wasn't There: Halakhah and the Jewish Woman", in: On Being a Jewish Feminist: A Reader, edited and with introductions by: Susannah Heschel, New York: Schocken Books, 1983, pp. 12-18

סינתיה אוזיק, "הערות לשם מציאת השאלה הנכונה", בתוך: הפנינה- האישה היהודית בחברה, במשפחה ובחינוך: ספר זכרון לפנינה רפל, עורך: דב רפל, ירושלים: בני חמד, תשמ"ט, עמ' 127-152

7) מעבר מסוציולוגיה לתיאולוגיה

Judith Plaskow, "The Right Question is Theological", in: On Being a Jewish Feminist: A Reader, edited and with introductions by: Susannah Heschel, New York: Schocken Books, 1983, pp. 223-233

Rita M. Gross," steps toward feminine imagery of deity in jewish theology", in: On Being a Jewish Feminist: A Reader, edited and with introductions by: Susannah Heschel, New York: Schocken Books, 1983, pp. 234-247

8) תיאולוגיה: פוסט-נצרות

אליס ווקר, הצבע ארגמן, תרגמה: שלומית קדם, תל אביב: לדורי, תשמ"ו
Mary Daly, Beyond God the Father: Toward a Philosophy of Women's Liberation, Boston: Beacon Press, 1973, pp. 13-43

Daphne Hampson, After Christianity, London: SCM Press, 2002 (1996), pp. 119-168

9) תיאולוגיה פנים דתית

Rosemary Radford Ruether, "Sexism and God-Language", in: Weaving the visions: new patterns in feminist spirituality, Judith Plaskow and Carol C. Crist (eds.), San Francisco: HarperSanFrancisco, 1989, pp. 151-162
Judith Plaskow, "Jewish Theology in Feminist Perspective", in: Feminist Perspectives on Jewish Studies, Lynn Davidman and Shelly Tenenbaum (eds.), New Haven: Yale University Press, 1994, pp. 62-84

תמר רוס, ארמון התורה ממעל לה: על אורתודוכסיה ופמיניזם, תרגמה: רותי בר-אילן, תל אביב: עלמא ועם עובד, תשס"ז, עמ' 322-367

10) פרשנות

Judith S. Antonelli, In the Image of God: A Feminist Commentary on the Torah, Northvale-London 1997, introduction, pp. xxi-xl
Sandra M. Schneiders, The Revelatory Text: Interpreting the New Testament as Sacred Scripture, Collegeville: The Liturgical Press, 1999, pp. 180-197
דניאל בויארין, הבשר שברוח: שיח המיניות בתלמוד, תרגם: עדי אופיר, תל אביב: עם עובד, תשנ"ט, עמ' 11-32, 83-110, 221-239

11) ליטורגיקה

Marcia Falk, The Book of Blessings, new Jewish prayers for daily life, the Sabbath and the new moon festival, San Francisco: HarperSanFrancisco, 1996, pp. xvi-xx, 25-27, 417-422

תמר רוס, 'העוד מסוגלות אנו להתפלל לאבינו שבשמים?', בתוך: נחם אילן (עורך), עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל- ספר יובל למלאת עי"ן שנים לטובה אילן, הקיבוץ המאוחד ונאמני תורה ועבודה, תל אביב תשנ"ט, עמ' 264-277

12) הרחבת הקנון- מדרשי נשים

Rosemary Radford Ruether, Sexism and God-Talk: Toward A Feminist Theology, Boston: Beacon Press, 1983, pp. 1-11
נחמה וינגרטן-מינץ ותמר ביאלה (עורכות), דרשוני: מדרשי נשים, תל אביב, משכל, 2009

בביליוגרפיה נוספת

Judith Plaskow, Standing Again at Sinai: Judaism From a Feminist Perspective, San Francisco: HarperSanFrancisco, 1990

Phyllis trible, "Depatriarchalizing in Biblical Interpretation", in: The Jewish Woman: New Perspectives, ed. Elizabeth Koltun , New York: Schocken Books, 1976, 217-240

Rachel Adler, Engendering Judaism: an Inclusive Theology and Ethics, Boston: Beacon Press, 1999

Jenny Kien, Reinstating the Divine Woman in Judaism, Fla.: Universal Publishers, 2000

הקורס מציע פרספקטיבות פמיניסטיות לחקר חברה, מנתח את ההבניה החברתית של מגדר וזהויות מגדריות, ובוחן את הארגון החברתי של אי שוויון מגדרי בתחומים מרכזיים של הסדר החברתי כגון, משפחה, פוליטיקה, צבא, כלכלה וריבוד. מושם דגש על רב גוניותו של השיח הפמיניסטי ונקודות המפגש שבין מגדר, גזע, אתניות, לאום ומעמד.
דרישות הקורס: קריאה רצופה של החומר הביבליוגרפי ובחינת סכום.

The course offers feminist perspectives to the study of society. It analyzes the social construction of gender and gender identities, explores the gendered social structure in various fundamental social spheres of the social order such as family, politics, military, economy and social stratification. It strongly emphasizes the multi-facets of the feminist discourses and the intersectionality between gender, race, ethnicity, nationality and class.

Course requirements: Reading the course bibliography and final exam.

הרעיון של הטמעת המבט המגדרי (gender mainstreaming) הוצע בתור אסטרטגיה גלובלית לקידום שוויון מגדרי. הסמינר יניח תשתית תיאורטית לדיון בהגיונות העומדים מאחורי תפיסה תיאורטית ופוליטית זו, יבחן אותה למול תפיסות אחרות של שינוי מיגדרי, וינתח אופנים שונים של יישומה כפי שעולה מנסיון של חברות שאמצו את הרעיון. הטמעת חשיבה מיגדרית אומצה כדרך לארגון מחדש, שיפור, פיתוח והערכה של מדיניות לשינוי חברתי. הסטודנטים ידרשו למחקר אמפירי שיעסוק באספקטים שונים הקשורים בהטמעה חשיבה מגדרית ואתגריה ברמת התיאוריה, היישום ומדיניות לשינוי החברתי.

Gender mainstreaming was suggested as a major global strategy for the promotion of gender equality. The seminar sets a theoretical foundation to discuss the logics behind Gender Mainstreaming as theoretical and political perception, examines this strategy in comparison to other strategies for gender social change, and analyzes in a comparative perspective various modes of its implementation in various social contexts. Students are required to make an empirical study that will deal with relevant aspects that relate to gender mainstreaming such as its theoretical challenges, its implementation, and relevancy for policy and decision makers.

מטרת הקורס להכשיר את הסטודנטים בשמוש בשטות מחקר איכותניות שונות, יניח יסודות להבנת שלבי מחקר איכותני, אסוף נתונים ואופני נתוח. הקורס יציע אופנים שונים של מחקר איכותני וישלב קריאה ודיון בשיטות אלה תוך התבססות על מחקרים שפורסמו, ובמקביל תדרש התנסות בשיטות שונות. המטרה היא לשלב בין הבנה תיאורטית של ההגיון של שיטות אלה לבין תרגול והתנסות פרקטית בהן. בין השטות שיידונו: תצפית, ראיונות לסוגיהן, נתוח טקסטים שונים, עבודה בארכיון ונתוח מסמכים וכד'.

חובות הקורס: קריאה והשתתפות פעילה בכתה, הגשת עבודה מסכמת שתכלול דיווח וניתוח של התנסות בשדה המחקר האיכותני.

The goal of this course is to train students in the use of different qualitative research methods. The course will lay the foundations for understanding the stages of qualitative research, including data collection and types of analysis. Different types of qualitative research will be explored via readings and discussion of published studies. The goal of such an endeavor is to integrate theoretical understanding of the logic of these methods as well as practical training and experience in their use. The methods to be discussed include – observation, different types of interviews, different types of textual analysis, archival work, analysis of documents, etc.

Course requirements: reading and active participation in class, submission of final project that includes report and analysis of practical experiences in the application of qualitative research methods.

לפי סימון דה בובואר, אישה לא נולדת – אלא הופכת – לאישה, והדבר נכון גם לגבי גבר. הקורס יבחן את התפיסה הפסיכולוגית המקובלת לגבי התפתחות של זהות מגדרית ומיניות מנקודת מבט ביקורתית פמיניסטית וקווירית. נבחן את הקשר בין מין ביולוגי, מגדר ומיניות, כמו גם את ההתייחסות הרווחת בפסיכולוגיה למושגים אלו כמושגים דיכוטומיים. נסקור את הגישות והתאורים המקובלים בפסיכולוגיה לגבי התפתחות של נשים וגברים ולגבי הבדלים ביולוגיים, קוגניטיביים וריגשיים ביניהם. נסקור את הידוע על המנגנונים הביולוגיים המשפיעים על התפתחות זכרים ונקבות החל מהשלב העוברי ונדון בשאלה של תורשה מול סביבה בהתפתחות בני אדם ממוגדרים. ננסה לזהות את מנגנוני הסוציאליזציה שהופכים אותנו לנשים או לגברים, החל בינקות, ונתאר את השינויים החלים בבני אדם כשהשפעת מנגנונים אלו נחלשת (למשל, בזיקנה). נבחן את משמעות המגדר בנושאים פסיכולוגיים "קלאסיים" (כגון, אישיות, יחסים בין-אישיים) ובנושאים הקשורים למגדר (כגון, הורות, מיניות).
ההשתתפות בשיעור מותנית בהשתתפות בקורס מבוא לפסיכולוגיה או בקריאת הפרקים 2 (הבסיס הביולוגי של פסיכולוגיה), 7 (למידה והתניה), 18+19 (התנהגות חברתית) ואפנדיקס 3 (שיטות סטטיסטיות) מהספר Introduction to Psychology, Atkinson et al
אין חובה לשמוע את התרגיל.