החוג להיסטוריה כללית לשנת תש"ע

מאז ומתמיד חלמו בני-אדם על חברה טובה יותר מזו שבה הם חיו. אחדים מן החולמים העלו את חזונם על הכתב. הדיון בשיעור יתמקד באותם חזונות ותכניות - החל מן הרפובליקה של אפלטון וכלה באלטנוילנד של תיאודור הרצל - שתיארו חברה מתוקנת אפשרית, שהוקמה או תוקם על אדמות בכוחות אנוש. חזונות החברה האידאלית משקפים הן תקוות ושאיפות, והן חרדות ומצוקות של בני התקופה שבה נכתבו, ולפיכך הם מהווים תעודות היסטוריות בעלות חשיבות מיוחדת.

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).

פרופ' עירד מלכין
עולמו המיתולוגי וההיסטורי של הומרוס, תופעת עיר-המדינה היוונית, תולדות ספרטה ואתונה. הקורס יתמקד בבעיות חברה, משטר, היסטוריוגרפיה, דת ופולחן.

ד"ר אבשלום לניאדו
הומרוס כבעיה מחקרית; היצירה ההומרית כמקור היסטורי; היוונים והים; הטיראניס; האלטרנטיבה הספרטנית לטיראניס; אתונה – "בית-אולפן ליוון"; מלחמות פרס-יוון: התהוות התודעה ההלנית.

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

ד"ר אבשלום לניאדו /ד"ר פייג-וישניא
המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה.

פרופ' יונתן פרייס
סקירה היסטורית המבוססת על המקורות העתיקים של רומא מן פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 133 לפנה"ס ועד סופו של הקיסר נירון. בנוסף להתפתחויות פוליטיות-צבאיות, הנושאים שיילמדו כוללים: טבעה של מלחמת פנים; התרומה של אימפריה, כסף והמנגנון הפוליטי של הרפובליקה למלחמת פנים; היחס בין שיטות מוסריות וכח פוליטי; הדינמיקה של החברה הרומית הבנויה על ריבוד נוקשה ועבדות; טבעה האמיתי של הקיסרות. המקורות כוללים: ליוויוס, פוליביוס, קיקרו, פלוטרכוס, סויאטוניוס, טקיטוס, אפיאנוס.

השיעור ישתרע על התקופה שבין הולדת ישוע ועד לסוף המאה ה-15. הוא יעסוק בגיבוש התורה הנוצרית; ארגון הכנסיה ופולחניה; יחסיה עם היהדות והאסלאם; תנועות מינות; והתרומה של הכנסיה הקתולית לעיצוב רוחה ותרבותה

בקורס זה נסקור את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז כינונה כדיסציפלינה אקדמית ייחודית בראשית המאה ה-19 ועד ימינו. בכל שיעור נתמקד ביצירתו של היסטוריון ייחודי ובתרומתו לכינונה של מגמה או אסכולה עיקרית בחקר ההיסטוריה ובכתיבתה. בדרך זו נבחן ונכיר את התחומים השונים בתולדות ההיסטוריוגרפיה המודרנית על רקע התנאים ההיסטוריים וההשקפות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותם.

אישה רומית מי יידע חייך? כל המידע על עולמן של הנשים בעולם הרומי נכתב, נחרז , צויר ופוסל על-ידי גברים. מבעד לצל שמטילות עיניים גבריות על חייהן, ינסה השיעור להאיר את עולמן של נשות רומא העתיקה ולהשמיע את קולן. השיעור יעסוק במעמדן המשפטי של נשים מלידה ועד מוות, יעקוב אחרי ילדותן, נעוריהן נישואיהן, זקנתן ויעסוק גם במעמדן במשפחה כרעיות וכאמהות, במדינה ובדת. כמו כן ידון מעמדן ואורח חייהן של נשים מן המעמדות הנמוכים כמו שפחות וזונות. ידונו גם נושאים הקשורים לרפואת נשים (אמצעי מניעה, לידה הנקה), שאלות של מגדר בעולם העתיק כפי שהן משתקפות דרך עיניהם של החוקרים המודרניים, נשים וחינוך (מדוע זכו נשות רומא בניגוד למקובל בעולם העתיק בחינוך מעולה) ודמותה של האישה בהיסטוריוגרפיה הרומית ובשירה בעיקר המן התקופה האוגוסטאית. בין המקורות הרומיים המתורגמים לעברית שנקרא : ליוויוס (מאז יסוד העיר ספר ראשון) פלוטארכוס )הביוגראפיות של קיקרו, פומפיוס, יוליוס קיסר ואחרים) סאלוסטיוס, הוראטיוס, יובנאליס וזאת בנוסף לביבליוגרפיה מודרנית.

הקורס עוסק בעלייתה של ארצות הברית לדרגת מעצמת-על עולמית. מנקודת מבט של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה העשרים הפכה ארצות הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי, ולאחר מלחמת העולם השניה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. המושג "אמריקה" חרג מעבר לגבולות ארצות הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים, ותרבותיים שהפכו את אמריקה לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". השיעור פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות הברית בדורות האחרונים ובוחן אותן תוך נסיון לעמוד על השפעתן, לטוב ולרע, על העולם בו אנו חיים. השיעור ידון בין היתר בנושאים כמו המלחמה הקרה, מקרתיזם, שנות החמישים, שנות הששים, החברה הגדולה, תרבות הנגד, וייטנם, השמרנות החדשה, גלובליזציה, ההגמוניה האמריקאית באי-הסדר העולמי החדש. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה הנילווית. ספר מלווה לאורך כל הקורס: אייל נווה, המאה האמריקאית (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 2000)

בתקופת הרנסנס, שנמשכה מהמאה הארבע-עשרה ועד לאמצע המאה השש-עשרה, התחוללה בשטחי חצי-האי האיטלקי פריחה תרבותית אדירה. בקורס זה, נבקש להבין מדוע התחוללו התמורות המהותיות בחיי הרוח שאותן מקובל כיום לכנות בשם רנסנס' דווקא בשטחי המגף האיטלקי. לשם כך, נבחן בחלק הראשון של הקורס את ההתפתחויות הכלכליות, החברתיות, הפוליטיות והדתיות שחלו בערי-המדינה האיטלקיות בשלהי ימי הביניים. בהמשך, נדון באופיו היחודי של ההומניזם האיטלקי, במהפכה האמנותית של הרנסנס, ובתמורות המהפכניות שחלו בתחומי החינוך, ההגות הפוליטית והמחשבה ההיסטורית באיטליה במאה החמש-עשרה ובראשית המאה השש-עשרה. בחלק האחרון של הקורס, נדון בהתפשטותה של תרבות הרנסנס לשאר חלקי אירופה, וכן ב"דעיכה" של תרבות הרנסנס בחצי-האי האיטלקי במחצית השניה של המאה השש-עשרה.

לקריאה מוקדמת: בנימין ארבל, הרנסנס האיטלקי: צמיחתה של תרבות חילונית (תל-אביב, תש"ס) [הספר כולו בגדר חובת קריאה לקורס].

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את הווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק בארועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19. ספר בסיס: אייל נווה, האתוס הליברלי בחברה האמריקנית ת"א: משרד הבטחון – האוניבריסטה המשודרת, 1997

גם כיום קשה לכתוב היסטוריה גרמנית מבלי להתייחס בראש ובראשונה לעידן הנאצי ולזוועות שהביא עמו. עובדה זו הופכת את הכתיבה ההיסטורית על גרמניה למורכבת במיוחד, ולקושי הזה יש ביטויים מיוחד אצל היסטוריונים (ותלמידי היסטוריה) יהודים. במסגרת הרצאה זו אבדוק את הקשיים במבט "לאחור" על ההיסטוריה הגרמנית, את האופן שבו נצבעו תולדותיה בעיקר במהלך העת החדשה: איך להסביר את תולדות פרוסיה, את המיוחד בגרמניה של עידן נפוליון, את מהפכת 1848, איחוד גרמניה, אופיו של הרייך-הקיסרי ומלחמת העולם הראשונה; איך נפרשת ההיסטוריה הזאת במבט מהעידן הנאצי ואיך אפשר להסביר אותה אחרת.

בעולם העתיק התקיימו במקביל שני סוגי ציוויליזציה חברתית ומדינית: זו המוכרת מהמזרח התיכון הקדום, בנוסח "מהודו ועד כוש, מאה עשרים ושבע מדינה", דהיינו אימפריה גדולת מימדים, רבת לשונות ותרבויות, הנשלטת מלמעלה ותושביה "נתינים". לעומת זאת התפתחה בים התיכון ציוויליזציה ימית של ערי-מדינה קטנות יחסית, מעין מודל הפוך למזרח, שאפלטון דימה כ"צפרדעים סביב לשלולית". הן היו הומוגניות יחסית, תושביהן היו "אזרחים" (לא נתינים), הגודל נחשב לרועץ, רצף טריטוריאלי בין ערי-המדינה לבין עצמן לא נחשב כמגדיר זהות, ובכלל—ניתן לאפיין את ערי המדינה כ"רשת" ללא מרכז הפרושה לאורך החופים של הים השחור והתיכון. ברשת זו היו שותפים יוונים, פניקים, אטרוסקים ולטינים, ללא הירארכיה אימפריאלית של ממש. בשיעור נבחן את מאפייניה של עיר-המדינה הים-תיכונית, נעמוד על מושגי הים תיכוניות והזהות היוונית, נדון במרכזי הרשת החשובים (אולימפיה, דלפי), ונדון בקורותיהן של ערי-מדינה חשובות כגון ספרטה, קורינתוס, מילטוס ומסליה (מרסיי) (היווניות), קרתגו (הפניקית), קאירא (האטרוסקית), ורומא (הלטינית).

שתי מלחמות עולם. פשיזם. נאציזם. עולם של מחנות. ג'נוסייד. מדינת רווחה. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה. המהפכה הפמניסטית. המהפכה האקולוגית. בשיעור המבוא למאה העשרים נסקור את מקצת האירועים והתהליכים המרכזיים שאפיינו את המערב בכלל ואת אירופה בפרט במהלך המאה העשרים.

יעסוק בתהליכים המרכזיים של המאה הקודמת, וינסה לעמוד על התמורות בהם. (בקורס ישולבו קטעי קולנוע).

לאורך המאה ה- 20 מדינות אמריקה הלטינית התאפיינו במידה רבה מאוד של אלימות פוליטית פנימית. לעומת זאת, בהשוואה לאזורי עולם אחרים, כמו אירופה, אסיה או אפריקה, עמי אמריקה הלטינית חוו במאה ה- 20 מעט מאוד מלחמות בינלאומיות ומעט מאוד שינויים בגבולות המדיניים. רוב האלימות המאורגנת כוונה פנימה, אל תוך החברות הלטינו-אמריקאיות. האליטות לא הצליחו לייצב מערכות פוליטיות דמוקרטיות ומכילות מבחינה חברתית. פערים כוח עצומים, כלכליים-חברתיים, לרוב גם בעלי משמעות אתנית-תרבותית, עמדו במתח מתמיד עם מגמות של מודרניזציה כלכלית והיווצרותן של קבוצות עממיות חדשות שתבעו זכויות והתנגשו במבני כוח מדירים.
תוך התמקדות בתהליכים פוליטיים וכלכליים במספר ארצות (מקסיקו, ארגנטינה, פרו, קובה, צ'ילה וברזיל) ולצד זה התייחסות לתופעות חברתיות ותרבותיות כלל יבשתיות ננסה לבחון את התהליכים המרכזיים שעברו על עמי אמריקה הלטינית במאה ה- 20. בין היתר נדון במערכת השליטה האוליגרכית, ביחסים כלפי ההון הזר ובמיוחד כלפי ההגמוניה של ארה"ב, בצמיחתן של שכבות ביניים חדשות ובמאבקים לרפורמה באוניברסיטאות, בהתפתחות של גישות אנטי-אימפריאליסטית, במנהיגים ומשטרים פופוליסטיים, במאבקים לרפורמה אגררית, בסתירות שבתהליכי המודרניזציה והפיתוח הכלכלי, בהתפתחות של תרבות לטינו-אמריקנית, במשיחיות המהפכנית של שנות ה- 60, בדיקטטורות הצבאיות, בדמוקרטיזציה הפוליטית והתרבותית החל משנות ה- 80, בניאו-ליברליזם ובמאבקים נגדו.

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).

פרופ' רון ברקאי
התרגיל יתמקד בימי הביניים המוקדמים, בממלכה הויזיגותית שבחצי האי האיברי ובממלכת הפרנקים. מטרת התרגיל היא להקנות מושגים בסיסיים על היווצרותה של השיטה הפיאודו-ואסלית, הצמיתות, וגיבוש מעמדן של המלוכה והכנסייה בימי הביניים המוקדמים.

ד"ר אביעד קליינברג
התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה.

פרופ' גדי אלגזי
תרגיל: תרבות וחברה בימי-הביניים
זהו תרגיל מבוא, המתמקד בימי-הביניים התיכוניים (משנת האלף עד סוף המאה השתים-עשרה). הוא נועד, ראשית, להציע מבוא להיבטים מרכזיים של החברה האירופית: התרבות החומרית, המיבנים הפוליטיים, העיר והכפר, יחסי המינים, משפחה וקבוצת השארוּת, התמורות בכנסיה, האריסטוקרטיה והתרבות החצרונית. שנית, בעזרת ניתוח מקורות ראשוניים וספרות מחקר, לאפשר למשתתפים להתוודע לשיטות עבודה בסיסיות במחקר היסטורי, לדגמי הסבר ולכשלים טיפוסיים. התרגיל מבוסס על עבודה עצמית ומצריך הכנה אינטנסיבית מפגישה לפגישה, הכוללת קריאת ספרות מחקר ועיבוד מקורות לקראת דיון בכיתה. בנוסף לכך יגישו משתתפי הקורס 3 עבודות קצרות בכתב ויכתבו בחינת סיום.
קריאה מקדימה:
Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural Change 950-1350 (London: Penguin, 1994) [מומלץ לרכוש!]
Richard W. Southern, The Making of the Middle Ages (New Haven: Yale University Press, 1953 and later editions)
Marc Bloch, Feudal Society, L. A. Manyon trans. (London: RKP, 1962)

פרופ' בנימין ארבל
קורס זה אמור לשמש מבוא ללימוד ימי הביניים במערב אירופה, תוך התמקדות במספר סוגיות מרכזיות של פרק היסטורי ארוך זה שעיצב במידה רבה את דמותה של אירופה. הסוגיות שיידונו יהיו: החברה הפיאודאלית והתרבות האריסטוקראטית, חברת האיכרים, הארגון הכנסייתי וחיי הדת, עליית הערים ו"המהפכה המסחרית", "הרנסאנס של המאה ה-12", וכן המסגרות הממלכתיות – קיסרות, מונרכיות ורפובליקות.

שיטת הדיון: קריאה מודרכת, דיון בסוגיות השונות בכיתה, וניתוח תעודות אילוסטראטיביות לנושאים השונים. זהו קורס אינטר-אקטיבי המחייב הכנה מראש לכל פגישה והשתתפות פעילה בדיונים בכיתה.

לקריאה מראש:

רוברט לופז, לידתה של אירופה, תל אביב, 1990

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית.

פרופ' מירי אליאב-פלדון
דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

פרופ' דוד כ"ץ
דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' מירי אליאב-פלדון דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

פרופ' יוסי מאלי
התרגיל בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; תנועת ההשכלה.

ד"ר תמר הרציג
בתרגיל זה נבחן את התהליכים המרכזיים שהתחוללו באירופה בעת החדשה המוקדמת מן הזווית של היסטוריה דתית ותרבותית, תוך התמקדות במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. במהלך הקורס נדון בעיקר בסוגיות הבאות: התשתית הכלכלית והחברתית של תרבות הרנסנס; הרנסנס וההומניזם באיטליה ומחוצה לה; מהפכת הדפוס; עידן התגליות; הממסד הכנסייתי ומבקריו ערב הרפורמציה; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה; הקונטרה-רפורמציה ותרבות הבארוק; מלחמות הדת; התגבשות המדינה המודרנית.

לקריאה מוקדמת: יוג'ין פ' רייס (הבן) ואנתוני גרפטון, אירופה בראשית העת החדשה 1460 - 1559 (תל אביב, 2000) [הספר כולו בגדר חובת קריאה לקורס].

התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו.

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

פרופ' יגאל חלפין
רוסיה במאה ה 19 - הש"ות יהוו מבוא להיסטוריה של רוסיה האימפריאלית. נתחיל ברוסיה בבחינת מושגי יסוד של החברה הרוסית של המחצית הראשונה של המאה – צאריזם, אצולה, צמיתות, וכמורה. נמשיך דרך בחינת המקורות והמהלך של האמנציפציה של האיכרות ב1861 ובתמורות שזו חוללה בחברה הרוסית. החלק השני של הש"ות יעסוק בתיעוש והשלכותיו, בדיאלוג עם המערב ובלידת התנועה המהפכנית. נסיים בדיון במקורת מהפכות 1905 ו1917 ובתוצאותיהן. בד ובבד עם בחינת השינויים הפוליטיים והחברתים נעסוק גם בתרבות הרוסית, ספרות, אומנות ואולי אפילו מיזיקה.

ד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן הנפוליאוני; ה"סדר העולמי החדש" מקונגרס וינה ועד שנת 1870; כוחות השינוי מול כוחות ההמשך; הליברליזם; הסוציאליזם בין אוטופיה למרקסיזם; תנועות לשחרור לאומי בבלקן – סרביה, יוון ורומניה; המהפכות הלאומיות ו"אביב העמים" – שנת 1848; מנגנונים חדשים לממשל והתפתחות מדעית-טכנולוגית; איחוד איטליה וגרמניה.

ד"ר אלון רחמימוב
במהלך המאה ה-19 עברה אירופה תמורות דמוגרפיות, חברתיות, כלכליות ומדיניות אשר שינו מן היסוד את דפוסי החיים בה. האידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה המודרנית לאומיות, סוציאליזם, ליברליזם ושמרנות התגבשו במהלך מאה זו, וניסו, כל אחת בדרכה, להסביר את התמורות ולהשפיע על מהלכן. תרגיל זה יעסוק בהיסטוריה החברתית והמדינית המורכבת של אירופה למן קונגרס וינה ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. התרגיל יתמקד באזורי מרכז אירופה ומזרחה, וידון במגוון של הסברים היסטוריים וזוויות ראייה. משתתפי התרגיל יתבקשו לנתח מקורות וספרות מחקר ולהתמודד עם פרשנויות היסטוריות שונות.

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

פרופ' אייל נווה
התרגיל יעסוק בהתגבשות החברה האמריקנית במאות ה- 19-17. נתמקד בדפוסי ההתפתחות הכלכלית, החברתית והתרבותית של המושבות הבריטיות בצפון אמריקה, במהפכה האמריקנית והקמת ארה"ב, בנסיבות לניסוח החוקה האמריקנית, בתוכנה ובמשמעותה. הקורס ילווה את ההיסטוריה של ארה"ב עד לפרוץ מלחמת האזרחים באמצע המאה ה-19, וינסה לברר את הסיבות והשלבים שהביאו להתפרקות הברית ופרוץ המלחמה.

ד"ר דפנה שטראוס-דורון
בקורס יסקרו סוגיות מרכזיות בהיסטוריה החברתית, הכלכלית, הפוליטית והדתית של המושבות האנגליות בצפון אמריקה ושל ארצות הברית ערב מלחמת האזרחים. לאורך הקורס ייבחנו שני מוטיבים הקושרים בין הסוגיות השונות: תפיסת הייעוד וההבטחה האלוהית אשר עיצבה לאורך הדורות את הדרך שבה הבינו האמריקנים את תפקידם ההיסטורי ואת מעשה ההתיישבות וההתפשטות ברחבי היבשת; ובעיית ההגדרה של החברה האמריקנית ושל הרפובליקה האמריקאית לאור המתח המתמיד בין פרטים לכלל, בין קבוצות אתניות ללאום ובין מדינות לממשל מרכזי.

ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

ד"ר אורי פרויס

במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריהן; המהפכה הקובנית.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן
התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)

פרופ' יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.

ד"ר רפאל ואגו
הנושאים העיקריים:משטר וחברה בשליש האחרון של המאה ה-19; מרקם התרבות האירופית; עידן האימפריאליזם; לבטי התנועה הסוציאליסטית- הדרך לשלטון והיחס למלחמה; התגבשות מערכת הבריתות ומלחמת העולם הראשונה; המהפכה הרוסית; תוצאות מלחמת העולם הראשונה; האידיאולוגיה הפשיסטית והנאצית; מרכז אירופה ומזרחה בין שתי מלחמות העולם; מירח הדבש של לוקרנו למשברי הדמוקרטיות עד 1936. פרופ' אהרון שי במסגרת תרגיל זה נתייחס לסוגיות מרכזיות במאה ה-20, אך גם ניתן דעתנו לשאלות מתודולוגיות היסטוריות מרכזיות שבמהלך הדיון בהן נבין כיצד ניגש החוקר ההיסטוריון למושא עבודתו, כיצד אוסף הוא את נתוניו, כיצד הוא מנתח אותם וכיצד מגיש הוא את פרי מחקרו. נלמד לנתח מסמך ולהבינו. בין הסוגיות נעסוק בין השאר באימפריאליזם, בשורשי מלחמת העולם הראשונה, במשטרים שצמחו מסיומה ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה ועד בכלל. ננסה להבין את שרשי המלחמה ותוצאותיה. על כל סטודנט יהיה לכתוב עבודה אחת או שתיים במהלך הסמסטר וכן לעמוד בבחינת סיום הקורס. הציון יהיה שקלול בין העבודות, ההשתתפות בכיתה וציון הבחינה.

פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.

הסמינר עוסק בערי האימפריה הרומית, בעיקר בחלקה המזרחי, באיטליה ובצפון אפריקה.בין הנושאים: העיר באימפריה המוקדמת; העיר ומשבר המאה השלישית; העיר והמדינה מן המאה הרביעית ואילך; העיר ואזורי הכפר; העיר כמרכז תרבות; העיר והנצרות; שקיעתן של הערים.
לקריאה מוקדמת:
עמית, מ., תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים תשס"ג.
שצמן, י., האימפריה הרומית ומורשתה, תל-אביב תשס"ב.
לופז, ר., לידתה של אירופה, תל-אביב 1990.

מה היא אוריינות, איך מגדירים אותה, ומה תפקידיה הפוליטיים, חברתיים ותרבותיים בחברה שבה מידת האוריינות נמוכה מזו של החברה המודרנית במערב? מה הן הראיות והעדויות לתופעת האוריינות בעת העתיקה, ומה רמת הדיוק של התמונה המצטיירת? איך משפיעה אוריינות על חברה שלמשך כל תולדותיה נשארה אוראלית בעיקר? מה הן הסיבות לעליית השימוש בארכיבים ורישומי פרוטוקולים בערים העתיקות, ומה תוצאותיה הפוליטיות והחברתיות של תופעה זו? מה המשמעות של "פרסום" – של יצירות ספרותיות, החלטות המדינה, חוקים, מונומנטים אישיים – בחברה המבוססת על אוריינות רק במידה חלקית? מה מקומה של אוריינות בתקשורת בין אנשים, בין אנשים ומדינתם, ביוון וברומא? כל זה ועוד

What is literacy, how is it defined, and what are its basic political, social and cultural functions in a society with a far lower literacy rate than modern society? What are the different kinds and qualities of evidence for literacy in Greece and Rome, and how accurate a picture does it represent? How does literacy change – or not change – a society which remains essentially oral for its entire history? What are the reasons for the steady increase in archives and record-keeping in ancient cities, and what social and political consequences did it have? What is the meaning of "publication" – of literary works, state decrees, laws, personal monuments – in a semi-literate society? What was the role of literacy in communication between individuals, and between individuals and government

ההיסטוריון הצרפתי הנודע, פרנאן ברודל, גרס כיthe Mediterranean is exchange , ואכן בתקופה הארכאית התנהלה באגן הים התיכון פעילות מסחרית ענפה שבה השתתפו קרתגים (יורשיהם של הפיניקים), יוונים ואטרוסקים תוך שהם מתחרים ואף נלחמים זה בזה, אבל גם משתפים פעולה לצרכים מסחריים. בסמינר ייבדקו הקשרים בין הגורמים השונים, אך הוא יתמקד בעיקר באטרוסקים ובקשריהם הבינלאומיים ובתפקיד שמילאו בהפיכתה של רומא לעיר מרכזית בלאטיום.

הסמינר יבסס על טכסטים שנכתבו בגלים השונים של המגיפות שפקדו את אירופה ממחצית המאה הארבע-עשרה ועד לסוף המאה החמש-עשרה. בהתבסס על תיועד זה ננסה לעמוד על השינויים העיקריים שחלו בחיי החברה, בעמדות הכנסיה הקתולית ובמעמדה, ובמקומם של מדע הרפואה ומקצועות הריפוי לסוגייהם השונים

תנועת הנזירות בנצרות היא אחת מן התגובות להפיכת הנצרות לדת הקיסרות הרומית. הנצרות שוב לא הפנתה עורף לעולם, אבחל נמצאו בה יחידים שביקשו להמשיך להפנות לו עורף ולשמש כמליצי יושר וכמודלים לחיקוי בעבור אחיהם. הסמינר יבחן את שורשי תנועת הנזירות במזרח ואת התפתחותה במערב, מן הבנדיקטינים ועד לפרנציסקנים ולדומיניקנים. נבחן תפיסות עולם, סיפורי קדושים ופוליטיקה כנסייתית.

בסמינריון נדון בפוליטיקה ובתרבות הפוליטית של אנגליה במאות הארבע עשרה והחמש עשרה. תקופה זו, שהתאפיינה באי שקט פוליטי - מלחמות אזרחים, חילופי שלטון תדירים והוצאות להורג - פותחת פתח לדיון מרתק גם בסוגיות חברתיות, מגדריות, דתיות וכלכליות. באמצעות עיון במגוון מקורות ראשוניים ומשניים נבחן נרטיבים פוליטיים ואת הרעיונות שסייעו בעיצובם, ונתוודע למלכים אהודים יותר ופחות, בישופים שאפתנים, אצילים סוררים ואיכרים מורדים.

בעזרת מקורות מסוגים שונים - יומנים, מכתבים, אינוונטרים, צוואות, חוקים, יצירות ספרות ואמנות - ננסה לשחזר את אורח החיים היומיומי בחברה המערבית (אירופה המערבית ויבשת אמריקה) במאות השש-עשרה והשבע-עשרה. בסמינר נדון בחיי החומר (מזון, לבוש, בתים, ריהוט, ניקיון), אך גם בדפוסים חברתיים (משפחה, חינוך, מגע עם השלטונות) וכן בתפיסות עולם שהשפיעו על ההתנהגות היומיומית של האליטות ושל השכבות העממיות גם יחד.

בין המאה החמש-עשרה לשלהי המאה השבע-עשרה הוצאו להורג באירופה עשרות אלפי בני-אדם באשמת כישוף וכריתת ברית עם השטן. למרות שקורבנותיהם של משפטי הכישוף כללו גם (ובאזורים מסוימים באירופה בעיקר) גברים, ה"מכשפות" שהוצאו להורג בעת החדשה המוקדמת היו בעיקר נשים. בקורס זה, נתמקד בפמיניזציה ובדיאבוליזציה של תפיסת הכישוף האירופית. במסגרת זו, נבחן את הקשר האפשרי בין העלייה במעמד הציבורי של נשים קדושות ורדיפתן של כתות מינות (שהונהגו על-ידי גברים) בשלהי ימי הביניים לבין התגבשות הסטראוטיפ של שבת המכשפות, וה"ההמצאה" של כת המכשפות השטנית, בראשית העת החדשה. המקורות הראשוניים אותם ננתח כוללים תעודות ממשפטים של מינים, מכשפות ונשים מיסטיקניות; חיבורים הגיוגרפיים (חיי קדושים/ות), וספרי הדרכה לשופטים במשפטי מינות וכישוף.

לקריאה מוקדמת:
Nancy Caciola, “Mystics, Demoniacs, and the Physiology of Spirit Possession in Medieval Europe,” Comparative Studies in Society and History 42:2 (2000): 268-306;

Martine Ostorero, “The Concept of the Witches’ Sabbath in the Alpine Region (1430-1440): Text and Context,” in Witchcraft Mythologies and Persecutions, ed. Gבbor Klaniczay and ֹva Pףcs in collaboration with Eszter Csonka-Takבcs (Budapest and New York, 2008), pp. 15-34.

התרבות נתפסת כיום בתורת מדעי הרוח כמכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם. אחד ממאפייניה של רוסיה בסוף המאה השמונה עשרה – תחילת המאה התשע עשרה היא התגבשותה של תרבות האצילות, בה משולבים הערכים ותפיסות העולם של ההשכלה יחד עם ערכים מסורתיים של שירות למדינה ושל דת אורתודוכסית פרובוסלבית. בתוצאה משילוב זה נוצרו קודים ודפוסי התנהגות מיוחדים, התפתחו סגנונות חיים המזוהים עם אורח החיים האצילי – אותם נבחן במסגרת הסמינר. הדיונים בסמינר יתבססו בעיקר על קריאת מקורות ראשוניים, כולל יצירות ספרות של התקופה הנדונה, הידועה כתחילת "תור הזהב" של הספרות הרוסית.

לקראת הקורס מומלץ לקרוא:

Denis Fonvizin, "The Minor" in an anthology of Russian Plays, Vol. 1 (1790-1890), New York, Vintage Books, 1961, pp. 21-83

א.ס. פושקין, הכושי של פטר הגדול: מבחר פרוזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001, "סיפורי איוון פטרוביץ בלקין המנוח: "ירייה", "איכרה בת אצילים", עמ' 119 – 128, 157 - 171

מלחמת העולם הראשונה, ה"מלחמה הגדולה", 1918-1914, הייתה המלחמה הגלובלית הראשונה בהיסטוריה. היא אף הייתה המלחמה המודרנית הטוטאלית הראשונה, מודל של מלחמות המאה העשרים וצומת מרכזית בהיסטוריה של אירופה והעולם. המלחמה הייתה גם המודל של ההתנסות המודרנית עצמה ועיצבה את אופני הייצוג, הזכירה וההנצחה שאנו מכנים "מודרניים".

המפגש של מיליונים עם המוות בממדים חסרי תקדים ובהקשר להתפתחויות טכנולוגיות חדשות של הרס, מפגש זה הביא לשינויים במדינה, בחברה, בכלכלה ובתרבות המודרניות, ביחסים בין קבוצות מעמדיות, בין קבוצות אתניות שונות, ובין גברים לנשים, ולבחינה מחדש של הזדהויותיהם של כל אלה. בסמינר נבחן את השפעות ההתנסות החדשה במוות בחזית ובעורף על יחידים, קבוצות וחברות, את הולדתן, ואבחונן, של תופעות כהלם קרב והטיפול בהן, את השפעותיה של המלחמה על הגדרת יחסי פרט-מדינה והגדרת האזרחות, את השפעותיה על ארגון העבודה והכלכלה, נבחן פולחני קבורה, הנצחה וזיכרון שהתפתחו בזמן המלחמה ואחריה, נדון בתעמולת המלחמה ומנגד בהתנגדות לה ובפציפיזם, נבחן גם את הקשרים בין מלחמה ל"מודרניזם" בספרות ובאומנויות. נדון גם בייצוגיה הרבים של המלחמה שנים לאחר שהסתיימה.

נעשה שימוש נרחב בקשת רחבה של מקורות: מקורות דיפלומטיים ואוטוביוגרפיות וזיכרונות, רשומות סטטיסטיות ועיתונות לסוגיה, קולנוע דוקומנטרי ועלילתי,צילום ומוסיקה. נתוודע אף לדיון הסוער, שראשיתו בזמן המלחמה, ושטרם הסתיים, בקרב היסטוריונים ואף מחוץ לאקדמיה, על ייחודה של המלחמה כמעצבת המודרניות וזיכרון מודרני במאה העשרים ואף במאה העשרים ואחת.

להיות מודרני ברפובליקת ויימאר (סמינר לתואר ראשון)

בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שבאה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה.

גם היסטוריונים המעדיפים להסביר את הנאציזם תוך שימוש במה שנקרא "הטווח הקצר" כוללים בדרך כלל את שנות הרייך של ביסמארק (או כפי שלעתים קוראים לו, "הרייך השני"). במסגרת הפרדיגמה של "הדרך המיוחדת בהיסטוריה הגרמנית", אפשר להראות את סימני החולשה של הליברליזם, את התנועות הפרוטו-פשיסטיות המתחזקות, את האימפריאליזם הגרמני ועוד. לאחרונה נעשים ניסיונות תקן את התמונה הזו דווקא על ידי הדגשת תהליכי הדמוקרטיזציה ברייך השני, בניית מדינת הרווחה המודרנית, התיעוש המתקדם ועוד. בסמינריון נבנה מחדש את המודל הישן, נבדוק את ההצעות לשינוי וננסה לגבש עמדה בשאלה: האם אמנם היה הרייך הזה "הכנה לאסון"?

רבים רואים במהפכה הבולשביקית תופעה פוליטית. אחרים טוענים כי מדובר בשינוי חברתי דווקא. אבל מדוע להתעלם מטענת בני הזמן כי מהפכה אמיתית תתרחש רק אם בני אדם ילמדו לחוות אחרת, והיא איננה רק עניין של שינוי אידיאולוגי או פוליטי? במרכזה של המהפכה הסוציאליסטית עמד הרצון ליצור אדם חדש, אדם חופשי ומאושר שעצם קיומו הוא שיהפוך את החברה הסוציאליסטית השיוויונית והחופשית לאפשרית. בסמינר זה – שיתנהל במתכונת של סדנה -- נבקש לבחון את האדם החדש כפרוייקט אסטטי בעיקרו– חילוץ האדם היפה מתוך חומרים הגלם של החברה הישנה. הסמינר יפנה לטקסטים ספרותיים (רומן סוציו-ריאליסטי והדסטופיות של שנות ה-30), שירה (מייקובסקי), תיאטרון (מיירכולד), קולנוע (איזנשטיין ואחרים), צילום (רודצינקו), אדריכלות ואפילו מוזיקה.

במהלך הסמינר נבחן את מצבן של האוכלוסיות המוגדרות כאינדיאניות במקומות שונים באמריקה הספרדית ובתקופות שונות במהלך המאות ה- 19, ה- 20 ועד לשינויים מרחיקי הלכת במעמדן בראשית המאה ה- 21. המורשת הקולוניאלית יצרה מציאות חברתית ותרבותית של שוליות עבור אוכלוסיות משמעותיות אשר למרות הגדרתן הפורמאלית כאזרחים שווי זכויות תוך כדי הכרזת העצמאות של הרפובליקות החדשות מידיה של האימפריה הספרדית נשארו בשולי תהליכי בניית האזרחות הרפובליקנית ובניית האומה. ברוב הנרטיבים ההיסטוריים אודות האינדיאנים באמריקה הלטינית הם אכן מיוצגים כשוליים נצחיים לתהליכי בניית האומות החדשות. מחקרים חדשים מראים כי לאורך המאה ה- 19 אירעו תהליכים מורכבים יותר, שבשלבים מסוימים אוכלוסיות אינדיאניות מסוימות צברו כוח ומרכזיות ביחס למדינותיהן, שאוכלוסיות אחרות התקיימו במערכות חברתיות ופוליטיות בעלות רמה גבוהה של אוטונומיה ושרק לקראת השליש האחרון של המאה ה- 19 מתרחשים לאורכה ולרוחבה של היבשת תהליכים אשר יביאו את האוכלוסיות האינדיאניות לעמדת שוליות וכפיפות במקרה הטוב, או להתפרקות כאוכלוסייה מובחנת ואף לגירושים המוניים ולהשמדה במקרים היותר קשים.
במחצית השנייה של הסמינר נדון במה שמכונה הבעיה האינדיאנית כפי שהיא עולה לאורך המאה ה- 20 בקרב האליטות הלא-אינדיאניות ובהופעה המחודשת של אינדיאנים התובעים את זכויותיהם ככאלה. לצד מחקרים היסטוריים נקרא, בחלק זה, גם עבודות אנתרופולוגיות.
לכל אורך הסמינר לצד קריאת ספרות מחקר ננתח גם מקורות ראשוניים.

אי-אפשר להפריד בין יישוב ה"עולם החדש" לבין העבדות. עשרה מיליון אפריקאים "יובאו" לאמריקה - בלעדיהם החברה והכלכלה שקמו שם לא היו מן האפשר. כיצד ההגירה הענקית הזו התבצעה? האם היה לה תקדים? איזו מין חברה אמריקאית התהוותה כתוצאה מכך? מדוע הגזענות מלאה תפקיד כל כך מרכזי במפעל שנראה על פניו כלכלי-תועלתני גרידא? כיצד השפיעה העבדות על ההתפתחות האזרחית של מדינות אמריקה, ומדוע היא לא הכתה שורש בכל שטחי העולם החדש? למה דווקא אפריקה הייתה למקור כוח העבודה של אמריקה? מה הניע את ההתנגדות המדינית והמוסרית לקיום העבדות, שהלכה והתעצמה מהמאה ה-18? וכיצד ניתן להסביר את ההבדלים בין האופן בו בוטלה העבדות בצפון אמריקה (באמצעות מלחמת חרמה) ובדרום אמריקה (בשחרור הדרגתי)? הסמינר יתמקד בתולדות העבדות באמריקה הבריטית ובארצות הברית, לצד השוואות לדרום אמריקה, ולברזיל ולקובה בפרט.

מרכיב בולט בבניית המדינה המודרנית היה החיבור שהתפתח בין זכויות מלאות לתרומה צבאית מלאה. ראשיתו של חיבור זה בעידן המלחמות המהפכניות בשלהי המאה השמונה עשרה, אך לשיאו הוא הגיע באירופה בתקופה בין איחוד גרמניה וסיום מלחמת העולם השנייה. רטוריקת המאבק הצבאי של השנים 1870-1945 הניחה חלוקת עבודה בין נשים וגברים, ויצרה קישור עקרוני בין זכויות פוליטיות וחברתיות מחד ותרומה למאמץ המלחמתי מאידך. אולם רטוריקה זו, שקידשה "גבריות לוחמת" ו"נשיות מאחה," התקיימה במתח רב עם אופייה ודרישותיה של המלחמה הטוטאלית. נסיבות המלחמה הביאו גברים ונשים רבים לתפקידים, להתנסויות ולפעולות שהיו רחוקים מאוד מהאידיאל המגדרי הדיכוטומי. בסמינר זה נדון בהיבטים השונים של החיבור בין מגדר וצבאיות, ונקרא חיבורים תיאורטיים ואמפיריים שעסקו בנושא. נבדוק במיוחד את ההשפעות השונות שהיו לשתי מלחמות העולם על סדרים מגדריים ומיניים, ונעסוק בהרחבה בחלק מהסוגיות הבאות: תעסוקת נשים במלחמת העולם הראשונה; ייצוגים מגדריים בקולנוע, ספרות ואמנות; חקיקה נאטאליסטית (וולדנית) בתקופה בין המלחמות; מיניות אלטרנטיבית בעידן מלחמות העולם; גבריות ושבי; אונס המוני על ידי הצבא האדום ועוד.

על מזרח אירופה והבלקן נאמר, לא פעם ,"כה מעט שטח וכל כך הרבה היסטוריה" – אימרה המתאימה גם לאזורים אחרים רוויי סכסוכים אתניים, טריטוריאליים ודתיים. במהלך הסמינר נבדוק את הספרות התיאורטית אשר צמחה בדור האחרון המתייחסת לקשר שבין מיתוסים והמרחב בו צמחו עמי אירופה, ואשר שימשו בסיס לטענותיהם בעידן של הקמת המדינות הלאומיות. גישתנו תהיה השוואתית בין הנרטיבים הלאומיים השונים, תוך דגש על המשותף והמפריד בין התנועות הלאומיות השונות. בין היתר נבדוק את המיתוסים המכוננים של האומה הפולנית, הויכוח בין רומניה לבין הונגריה על טרנסילבניה, המיתוסים הסרביים בנושא קוסובו, ונחפש את שורשי הזהות המקדונית.

מפגשים קרובים רחוקים: בין אמריקה הלטינית לאירופה ולארה"ב במאה ה-19

"אמריקה הלטינית", כפי שמעיד שמה, נולדה מן המפגש בין העולם הישן לחדש. כובשיה ומיישביה היו פורטוגלים וספרדים, לטינים, בשר מבשרה של אירופה. אך במרוצת שלוש מאות שנים של שלטון קולוניאלי ועירוב אתני עם אינדיאנים ואפריקאים, התפתחו כאן אורחות חיים שונות מאלו של ארצות האם, ותפיסה עצמית נבדלת, אמריקאית. מכאן המתח הבסיסי בין קרבה למרחק, ביחס לאירופה מחד, ולארה"ב מאידך; מתח שהיציאה לעצמאות בראשית המאה ה-19 ואיתה הצורך הדחוף בהגדרה עצמית רק העצימה. פורטוגל וספרד עצמן (אם כי לא מורשתן!) סולקו אך את מקומן בהוויית האזור תפסו אחרים, בעיקר אנגלים, צרפתים וצפון אמריקאים. לעיתים יגיחו לטינו-אמריקאים אל מרחבם של אלה ולעיתים יגיחו אלה אל מרחבם של הראשונים, בחיפוש אחר ידע, עושר, או שליטה. הקורס יעסוק במפגשים הללו כהתנסויות המכוננות בו-זמנית את התפיסה העצמית ואת תפיסת האחר מתוך זיקה אל תופעות בנות הזמן כגון ליברליזם, לאומיות, ניאו-קולוניאליזם, אימפריאליזם, ביטול העבדות, מודרניזציה ועוד. הנה הזדמנות לבחון את "המערב" בעיניים לא רגילות, דומות, אך גם שונות מאוד.

החלום האמריקני הינו מרכיב מרכזי בעיצוב ההיסטוריה והזהות של ארה"ב. יש הטוענים כי זהו המניע העיקרי לגלי ההגירה שהקימו את החברה האמריקני, והמושג המרכזי שמצדיק את קיומה ואת פעולותיה לאורך ההיסטוריה. החלום מקבל מימדים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים, ולמרות השינויים שהוא עובר לאורך הזמן נוכחותו הקנונית קיימת עד עצם היום הזה. בסמינר נבחן בחינה ביקורתית את מרכיבי החלום האמריקני, על ביטוייו המגוונים, ועל התעתועים והאשליות שהוא מייצר, כמו גם על התקוות שהוא עדיין מספק ההופכות אותו לסוג של אידיאולוגיה מרכזית לחברה האמריקנית. סדר הדיון יהיה כרונולוגי, ובמהלכו נבדוק ביטויים של החלום במגוון תחומים תוך ניתוח תעודות מרכזיות המביעות את החלום והכרת ספרות מחקר בנושא. הסטודנטים יבחרו לעצמם נושאים ספציפיים וינתחו את נוכחותו של החלום האמריקני ואופני ביטויו בנושאים אלה.

הסמינר בוחן את היסודות הרעיוניים של הדמוקרטיה האמריקאית (ריבונות העם, חוקה, זכויות המיעוט, סובלנות, שוויון האזרחים, פלורליזם ושקיפות הממשל, בין השאר) ועושה זאת באמצעות מגוון של מקורות היסטוריים (הגות מדינית, פולמוסים עיתונאיים, יוזמות חקיקה, תנועות מחאה וביטויי תרבות פופולארית). הסמינר ייערך במקביל בשלוש אוניברסיטאות – בתל אביב, באל-קודס הפלסטינאית ובאוברלין קולג' האמריקאית – ובכל כיתה הלימודים יתבססו על אותה תוכנית. על כן, מעבר להיסטוריה של הדמוקרטיה, הסמינר בעצמו אמור ליצור שיח דמוקרטי בין משתתפיו. מלבד שתי הפגישות השבועיות הרגילות של הסמינר, התלמידים יידרשו לשעות נוספות: צפייה בסרטים, השתתפות בדיונים מקוונים באתר המשותף של הקורס (בשפה האנגלית) ופגישת סיכום של כל שלושת הכיתות שתתקיים בחו"ל בתום הסמסטר. הוצאות הנסיעה במימון המארגנים. ההרשמה כרוכה בראיון אישי ואישור המרצה.

תהליך המעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה בספרד, שהחל בשנת 1975 כלל את הוקעתה הרשמית של הרודנות הפרנקיסטית, אך לא לווה בהכרה באשמת מלחמת האזרחים העקובה מדם ובדיכוי האכזרי והקשה שלאחריה. הימין הספרדי שצמח מתוך הפרנקיזם הצליח להציג את עצמו ככזה שאינו קשור למשטר הדיקטטורי ולאומני

בניגוד לקיצם של משטרים רודניים קודמים באירופה, על רקע כיבוש זר או הפיכה אלימה, הרי שהמקרה הספרדי התאפיין בהיותו מעבר שליו לדמוקרטיה פרלמנטרית על בסיס קואליציה רחבה של גופים פוליטיים והמשכיות מוסדית של מנגנוניו הפוליטיים, המשפטיים והאדמיניסטרטיביים של המשטר הקודם. רטוריקה של פיוס ביקשה להביא להסכמה בדבר נטישת העבר והפניית המבט לעבר העתיד בלבד. בשנים האחרונות נדחקה רטוריקת הפיוס לטובת ניסיון לחשבון נפש קולקטיבי

הסמינר יעסוק בחלקו הראשון במלחמת האזרחים הספרדית ומאפייניה (1936-1939), ואילו חלקו השני יוקדש לאופן שבו ניסתה הדיקטטורה הפרנקיסטית (1939-1975) לעצב זיכרון קולקטיבי מסוים באשר לגורמים שהביאו לפרוץ המלחמה ולהתמשכותה ולדיון הציבורי סביב המלחמה מאז באה הדיקטטורה לקיצה ועד לאימוץ "חוק הזיכרון ההיסטורי, בשנת 2006.

התלמידים יידרשו להשתתפות פעילה בסמינר, להגשת דו"ח קריאה בן עמוד אחד מדי שבוע, להצגת רפרט בעל פה ולאותם תלמידים שירצו בכך לכתוב עבודה סמינריונית

המהפכה הצרפתית נתפסה על ידי אוהדיה ומתנגדיה כאחד כמאורע מכונן. המהפכה הולידה פוליטיקה מסוג חדש, שעסקה במרחב הפרטי לא פחות מאשר בזה הציבורי, והתיימרה לברוא אדם חדש, שאמור היה להתנתק מעברו בדרך להגשמת עולם אוטופי. ההבטחה האדירה שהיתה טמונה בה, לצד האכזבה הגדולה שעורר האופן שבו התגשמה הלכה למעשה, יצרו באירופה שסביב מפנה המאה ה-18 מערבולת אידיאולוגית, פוליטית, חברתית, כלכלית ורגשית חסרת-תקדים.
בסמינר נעסוק בסוגיות שונות הקשורות בהיבטים אלה של המהפכה: מה היו המקורות התרבותיים והדתיים של חזון 'האדם החדש'? באיזו מידה אכן נוצר נתק בין המשטר הישן לעולם המהפכני? מה היו סיבותיו ומה היתה משמעותו של הטרור המהפכני? כיצד התמודדו מהפכנים ואנטי-מהפכנים עם הטלטלות שיצרה המהפכה? ואיזה חותם הותירה המהפכה מחוץ לצרפת, ובמיוחד בבריטניה?
ברקע הדיון יעמדו הן הוויכוח ההיסטוריוגרפי ארוך-השנים בנושא המהפכה הצרפתית, והן פרשנויות רחבות יותר לגבי הקשר שבין המהפכה ואירועים אחרים המתרחשים בתקופה זו לבין הופעת המודרנה.

קריאה למפגש הראשון:
ז'אק גודשו, צרפת והמהפכה האטלנטית במאה השמונה עשרה, 1770-1799, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2003

הסמינריון יתמקד בסוגיות שונות הקשורות בתולדותיה של ונציה בתקופת הרנסאנס כרפובליקה וכמעצמה קולוניאלית ים תיכונית. דגש מיוחד יוקדש להיבטים חברתיים וכלכליים, לדפוסי שלטון קולוניאליים, לתפקידה של ונציה כמקשרת בין תרבויות, לתפקוד המוסדות הרפובליקאיים נוכח האתגרים המיוחדים של התקופה, וכן לפונקציה של ונציה כמרכז קוסמופוליטי וכבירה תרבותית של הרנסאנס המאוחר.

לקריאה מוקדמת:

David S. Chambers, The Imperial Age of Venice, 1380-1580, London, 1970

אימפריות עלו ושקעו כבר בתרבויות המזרח הקדום. אימפריות לא היו ואינן "מערביות", או מודרניות דווקא. אך ההתפשטות המסיבית של מדינות ותרבויות מערביות בין המאה השמונה עשרה לימינו אנו, אל טריטוריות ולתרבויות שמחוץ לאירופה ולארה"ב, הייתה תופעה ייחודית ובלא תקדים. ראשית הקולוניאליזם החדש הזה היא במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה. רבים טוענים כי הוא ממשיך להתקיים גם לאחר תהליכי התפרקות האימפריות ותהליך הדה-קולוניזציה. האימפריות המערביות החדשות התייחדו לא רק במימדי הענק שלהן ובעוצמה צבאית וטכנולוגית, ולא בהכרח בכך ששלטו במישרין על טריטוריות קולוניאליות, אלא גם בכך שהיו נוכחות בחייהם, בהתנסויותיהם ובדמיונם של בני העידן המודרני —שולטים ונשלטים כאחד—ועצבו מדינות והתפתחותן, תנועות פוליטיות, את הכלכלה העולמית, זהויות לאומיות, מעמדיות ומיגדריות, ותרבויות—הן תרבות גבוהה, הן תרבות פופולארית. הבנת התפתחות האימפריות והמגעים הבין-תרבותיים בין "מערב" (כאזור, או מקום גיאוגרפי וכדימוי) ו"מזרח" מאפשרת לנו לקרוא, להבין מחדש, ולכתוב מחדש את ההיסטוריה של העידן המודרני.

לימוד ההיסטוריה של הקולוניאליזם המודרני עוסק בהשפעותיו באירופה עצמה בנפרד מהשפעותיו במזרח התיכון, או הרחוק. לרב גם מפרידים בין ההיסטוריה היהודית המודרנית לתולדות האימפריות. השיעור משלב באופן ייחודי שלושה תחומים אלה. בשיעור נדון בראיית ה"מזרח" וה"מערב", הגדרתם ודמיונם בעידן הנאורות של המאה השמונה עשרה, נבחן את "האימפריות של החומרים": בדים וטבק, פורצלן וקפה, בתרבויות צריכה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה באירופה ובמזרח התיכון, נבדוק תנועות לאומיות –באירופה, במזרח התיכון, וכן את הציונות, בזיקתן לקולוניאליזם, ננתח קשרים בין מלחמות מודרניות לאימפריות, בין אימפריאליזם לכלכלה—מתקופת התיעוש ועד לכלכלות הנפט, ובין אימפריליזם לתרבות ההמונים המודרנית (למשל בתערוכות עולמיות, בקולנוע ובטלוויזיה ובקשרים) נבחן גם את הקשרים שבין אימפריאליזם לגלובליזציה בימינו.

בשיעור נעשה שימוש נרחב במגוון של טקסטים מילוליים, מחוזים בינלאומיים ועיתונות, ועד לספרי מסעות, במפות, בספרות יפה, בצלומים, בציור, בסרטים דוקומנטריים ועלילתיים ובמוסיקה.

סמינר המ"א יעסוק בבעיות נבחרות הקושרות בין דת וחברה ביוון הקדומה. הסמינר יעסוק (1) בתחום הציבורי של דת הפוליס הקדומה (פנתאון עיר המדינה, אלים וגיבורים, פסטיבלים ראשיים); (2) בתחום הפרטי: בדת "הבית" ובפולחני המיסטריות; (3) במישור הכלל-יווני: דלפי ואולימפיה.

לאחר פרק מבואי יבחרו משתתפי הסמינר בהיבט מסויים ממנעד הקורס (למשל: הפולחן באלאוסיס, מעמדה של האלה אתנה, זאוס האולימפי) שילווה אותם ברפרט או בעבודה הסמינריונית. יעשה נסיון לקשור היבט זה עם הקשר היסטורי מסויים (למשל, תפקיד הגיבור, כמו תזאוס, בקרב מרתון).

הסמינר יעסוק במקורות לחקר הדת היוונית, במחזורי מיתוסים ופולחן, ובעדות האיקונוגרפית (במיוחד ציורי הכדים ואמנות המקדש היוונית).

בקורס נקרא את "מלחמת קטילינא" של סלוסטיוס בלטינית ונדון בסוגיות הקשורות לפרשה עצמה ולקורות חייו של סלוסטיוס עצמו.

דרישת קדם : פטור בלטינית!!!

זהו סמינר ניסויי, המבקש לבחון סוגיות בהיסטוריה של תהליכים קולוניאליים. אין עניינו בגישות קולוניאליסטיות דווקא, אלא בחברות קולוניאליות, ובמיוחד בחברות ספר, כאלה המתעצבות לא נוכח גבול מוכר אלא בנוכחותם המתמידה של אזורי ספר. הסמינר יתמקד בחברות קדם מודרניות – ובמיוחד בימי-הביניים המרכזיים והמאוחרים, אך ננסה לבחון בו דוגמאות מתקופות אחרות כדי לבדוק את תוקפן של תיאורטיזציות של קולוניאליזם. זהו סמינר ניסויי בהגדרתו והמשתתפות והמשתתפים יידרשו לעבודה עצמית רבה, יציגו גישות מחקריות ויציגו מקרי-מבחן מתחום עיסוקם.
קריאה מוקדמת:
Frederick Cooper, Colonialism in question: Theory, knowledge, history (Berkeley: University of California Press, 2005)
Robert Bartlett, and Angus MacKay, Medieval frontier societies (Oxford: Clarendon Press, 1989)
Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural Change 950-1350 (London: Penguin, 1993).

במאה ה12 נתנה החברה הנוצרית לגיטימציה לנשים להשמיע את קולן—באמצעות קולו של האל הנגלה אליהן. התוצאה הייתה פרץ אדיר של יצירתיות שהובילו חוזות חזיונות ותיאורטיקניות נוצריות מאז ועד היום. הסמינר יעסוק בשורשי התופעה ובמשמעויותיה, תוך התמקדות בכתביהן של מיסטיקאיות כמו הילדגרד מבינגן, מכטילד ממגדבורג, קתרינה מסיינה, ותרזה מאווילה.

ה"מפנה הלשוני" במחקר ההיסטורי אינו כה חדש. ההדרכה האישית תתמקד במיגוון המתודולוגיות לטיפול במערך הסימנים הלשוני, שהתפתחו בחמשים השנים האחרונות: החל בסמנטיקה ההיסטורית, דרך מסורת ההיסטוריה המושגית (Begriffgeschichte) הגרמנית, המסורות השונות של ניתוח השיח (discourse analysis) וכלה בנסיונות לשחזר את הדיבור היומיומי ואינטראקציות מורכבות באמצעות מסמכים היסטוריים. משתתפי ההדרכה יתוודעו למסורות הקיימות ויכתבו על בסיסן עבודה סמינריונית בהתאם לתחומי עניינם.

בצד התרוממות הרוח שאחזה ברבים מבני אירופה נוכח התחדשות התרבות הקלאסית, התגליות הגאוגרפיות והשגשוג הכלכלי, חשו אירופאים רבים מאוימים מכל עבר – על-ידי איתני הטבע והמגפות הגדולות, על-ידי העות'מאנים, על-ידי השטן והמכשפות, ובגלל תנועות המינות וקריסתם של מוסדות עתיקי-יומין. תערובת זו של ביטחון עצמי גובר ופחדים עמוקים הולידה תגובות מגוונות, שנעו מאוטופיות ואמונה ב"תור זהב" קרב, ועד רדיפות אכזריות של מי שנחשדו כמסוכנים לחברה הנוצרית וחזונות אפוקליפטיים על קץ העולם.
מטרת הקורס היא להבהיר את הסוגיות המנטליות המורכבות הללו בתרבות האירופית בראשית העת החדשה.

במסגרת ההדרכה האישית נבחר כמה סוגיות עיקריות בהיסטוריוגרפיה מודרנית, שהדיון בהן יסייע לתלמידי המחקר לבחון את עבודתם מפרספקטיבות רחבות וכלליות יותר. מטבעו של קורס כזה שאין לו תכנית קבועה, אך אני מצפה שבמהלך הסמסטר יקראו משתתפיו לפחות שלושה ספרים וכמה חיבורים "קלאסיים" בתולדות ההיסטוריוגרפיה המודרנית. עבודת סיכום בהיקף רפרט תעסוק בנושא שייקבע על כל תלמיד בזיקה לנושאי מחקרו.

מסגרת הדיון בסמינריון זה תכלול את ארצות מערב אירופה בין המאה ה-15 למאה ה-18. לצד דפוסים שונים של התארגנות משפחתית (משפחה גרעינית, משפחה מורחבת וכד'), יידונו גם צורות אחרות של קשרי שארות או חיים משותפים, כגון הקלאן או החמולה, משק הבית, האחווה (fraterna), הפילגשוּת, וכן תופעות כגון קשרים חד-מיניים ורווקוּת בקרב נשים וגברים.

בחלקו הראשון של הסמינריון נעסוק בתיאוריות ומתודולוגיה. נברר מושגי יסוד בתחום זה, ונתוודע לשיטות המחקר של שלוש האסכולות המחקריות העיקריות בחקר ההיסטוריה של המשפחה האירופית - האסכולה הדמוגראפית, האסכולה של חקר הרגשות, והאסכולה הכלכלית, וכן לדיון הביקורתי שהתפתח סביבן.

בהמשך נעסוק במסגרות שארות שונות, תוך התמקדות בניתוח של סוגי מקורות המשמשים לחקר המשפחה, כגון יומנים, מכתבים, חוזי נישואין, צוואות וסקרי אוכלוסין.

לקריאה מוקדמת:

M. Anderson, Approaches to the History of the Western Family: 1500-1914, London, 1980.

בקורס זה נדון במונחים וברעיונות המרכזיים אשר יצרו את תרבות אירופה בין הרנסנס והמהפכה הצרפתית. נקרא את עבודתם של היסטוריונים שלימדו אותנו שקיימת "תולדות הרעיונות". תכניתי היסודית היא להראות שלמעשה הבינו את העת החדשה המוקדמת יותר טוב לפני מאה שנים, ורק עכשיו אנחנו מגלים מחדש את הבנות החלוצים האלה. נקרא קטעים מאת המחברים הבאים, ונקשור אותם למלומדים בני זמננו אשר לא יודעים עד כמה הם הולכים בעקבותיהם.

Jacob Burckhardt (1818-97) , William Edward Hartpole Lecky (1838-1903), John William Draper (1811-82), Andrew Dickson White (1832-1918), Johan Huizinga (1872-1945), Johan Bagnell Bury (1861-1927), Ernst Cassirer (1874-1945), Carl Lotus Becker (1874-1945), Basil Willey (1897-1978), Paul Hazard (1878-1944), Arthur Oncken Lovejoy (1873-1962), Robin George Collingwood (1889-1943), Arnold Joseph Toynbee (1889-1975), Erich Auenbach (1892-1957), Isaiah Berlin (1909-1999), Friedrich Nietzsche (1844-1900).

הע

אחד ממאפייניה המרכזיים של תרבות הרנסנס שנוצרה באיטליה במאות הארבע-עשרה, החמש-עשרה והשש-עשרה הוא התקת תשומת הלב מהאל לאדם, או מן התחום התיאולוגי אל ההיבטים המגוונים של הקיום האנושי עלי אדמות. דמויות המפתח בתהליך התחייה התרבותית שהתרחש בערי-המדינה האיטלקיות היו אנשי רוח חילוניים; אולם, בעקבות פרסום מאמרה של ג'ון קלי "האם היה רנסנס לנשים"? בשנת 1977, החלו היסטוריונים להתחקות אחר אופני השתתפותן של נשים בתחייה תרבותית "חילונית" זו. מחקרים מן העשורים האחרונים הצביעו על כך כי דווקא מנזרי נשים הם שהיוו בעת החדשה המוקדמת את המוקדים העיקריים של יצור תרבותי נשי בחצי האי האיטלקי. זאת, שעה שמגבלות חוקיות וחברתיות מנעו באותם ימים מנשים חילוניות להשפיע בצורה משמעותית על עיצובה של תרבות הרנסנס. בסמינר זה, נסקור את המגמות ההיסטוריוגרפיות המרכזיות בחקר חיי הדת, התרבות ויחסי המגדר באיטליה בראשית העת החדשה. במסגרת זו נדון, בין היתר, באופיים היחודי של חיי הדת באיטליה; באפשרויות הפעולה השונות שנפתחו בפני נשים וגברים שבחרו לאמץ אורח חיים דתי; בחשיבות הסמלית, הפוליטית והחברתית שנודעה למנזרי נשים בחברה האיטלקית; ובאופני עיצובן של הזהויות המגדריות של גברים ונשים. המקורות הראשוניים בהם נעשה שימוש בסמינר כוללים ספרות יפה; ספרות דתית; חיבורים אוטוביוגרפיים; מכתבים, ותעודות משפטיות.

לקריאה מוקדמת:
Gabriella Zarri, “Living Saints: A Typology of Female Sanctity in the Early Sixteenth Century,” in Women and Religion in Medieval and Renaissance Italy, ed. Daniel Bornstein and Roberto Rusconi, trans. Margery J. Schneider (Chicago and London, 1996), pp. 218-303.

הסמינר יעסוק בהיסטוריוגרפיה המודרנית של "הרנסנס", כדרך שהתפתחה מאז המצאת המושג והגדרת התקופה על ידי יעקב בורקהרדט בספרו הקלאסי "תרבות הרנסנס באיטליה" (1860) ועד ימינו. בחלקו הראשון והעיקרי של הסמינר נקרא את חיבוריהם הקלאסיים של בורקהרדט, אבי וורבורג, ויוהאן האוזינחה, שהעימותים האינטלקטואליים ביניהם תרמו לא רק להעשרת הדיון ברנסנס עצמו, אלא גם להתפתחותן של מגמות ואסכולות חדשות בהיסטוריוגרפיה המודרנית. בחלקו השני של הסמינר נעסוק בהתפתחויות שחלו בחקר הרנסנס בעשורים האחרונים.

הסמינר יעקוב אחרי ההגות של אינטלקטואלים מובילים בארצות הברית בשנות הארבעים והחמישים. אלה אנשים שרובם גדלו בשנות המשבר ואף לפני כן והיו בעלי אוריינטציה שמאלית ואפילו סוציאליסטית. הוגים אלה הפכו למובילים במהלך הניו דיל, מלחמת העולם השנייה, וימי המלחמה הקרה. רובם נטשו את עמדותיהם השמאליות והפכו למנסחי הליברליזם המרכזי הבלתי אוטופי והממסדי. חלקם אפילו אימץ עמדות שמרניות במהלך התקופה. הוגים אלה הפכו לחוט השדרה הפוליטי של ארה"ב מתקופת הניו דיל ועד לשלהי שנות הששים. אנו נעקוב אחרי הבולטים שביניהם כגון דניאל בל, ליונל טרילינג, סידני הוק, ריינהולד ניבור, ארתור שלזינג'ר, ריצ'רד הופשטדטר, ואחרים. התלמידים יבחרו הוגה אחד וינתחו את כתביו המרכזיים תבהצגה לפני הכיתה ובעבודה כתובה.

"תנו לנו לעשות את ימי הביניים שלנו בשקט". כך מטיח משחררה הגדול של אמריקה הדרומית, סימון בוליבר, בדיפלומט צרפתי מתנשא, בספרו של גבריאל גארסיה מארקס גנרל במבוך. שלטונן הקולוניאלי של פורטוגל וספרד זה עתה קרס, מאבקי העצמאות עדיין בעיצומם וכבר עולה שאלת הסדר והקדמה, או לחילופין אי-הסדר והפיגור, במלוא חריפותה. מכאן ואילך יהגו בה כותבים לטינו-אמריקאים יומם ולילה, וכל-העת, כפי שניכר בניסוחו של בוליבר, תוך מבט פוזל: עין אחת מופנה אל המציאות המקומית של תהפוכות פוליטיות והשתרכות מאחור, ועין אחרת אל מחוזות אחרים, שנדמו לרוב יציבים ומתקדמים יותר. מה עורר והזין את השאלה הזו ברגעים היסטוריים שונים? אילו חלומות וסיוטים טמנה בחובה? באילו מושגים נוסחה ובאיזו סוגיות נקשרה (רמז: גזע, אלימות, לאומיות, מקוריות...)? מה הפתרונות שהוצעו לה? את התשובות נחפש בטקסטים בני התקופה, בסיוע פרשנויות בנות זמננו.

הסמינר יוקדש לדיון במתודות עבודה עם מקורות אוראליים להיסטוריה של המאה ה- 20. במהלך הפגישות נבחן באופן ביקורתי שימושים שונים שהיסטוריונים עשו ועושים במקורות שבעל פה, נקרא מספר חיבורים חשובים אשר ניסו להציע גישות ועקרונות להיסטוריה שבעל פה ובעיקר ננתח יחד מספר ראיונות שנערכו ופורסמו, חלקם כסיפורי חיים, ואולי גם קטעי ראיונות מתומללים ולא-ערוכים. כמו כן, נעסוק גם בדרכים לביצוע של ראיונות למטרות של איסוף מקורות. החומרים והדוגמאות בהם נעסוק יהיו ממקומות מגוונים, רק חלקם מאמריקה הלטינית.

במסגרת המפגשים ילובנו גישות חדשות לחקר ההיסטוריה של יהודים בארגנטינה.
במקום העיסוק במסגרות השונות של הקהילה המאורגנת, הקריאה והדיון יעסקו בהיבטים שונים של היסטוריה חברתית ותרבותית וכן ייעשה ניסיון להשוות את אסטרטגיות ההשתלבות של מהגרים יהודים ואת מאפייני הזהות האינדיבידואלית והקולקטיבית שלהם לאלה של מהגרים ערבים, ארמנים וקוריאנים

כמה מהזרמים התרבותיים המשפיעים ביותר במאה השנים האחרונות הופיעו לראשונה בשלהי המאה התשע עשרה ( תקופה המכונה ה- fin-de-siטcle . פסיכואנליזה, אקספרסיוניזם, דקדנס ואדריכלות מודרנית התגבשו בתקופה זו מתוך דיאלוג ביקורתי נוקב עם הנחות היסוד של התרבות הליברלית של המאה התשע עשרה. בין המרכזים החשובים ביותר של המרד "המודרניסטי" היו שלושת הערים החשובות של מרכז אירופה: וינה, פראג ובודפשט. במוקד סמינר זה בחינת כמה תזות היסטוריות מרכזיות המנסות להסביר את הפרץ התרבותי סוף המאה התשע עשרה בהקשרו החברתי, הפוליטי, הכלכלי והלאומי. שימת לב תינתן גם לשאלה מדוע יוצרים מודרניסטים כה רבים היו מרקע יהודי. המשתתפים סמינר יתבקשו להציג רפרט בכיתה, ולכתוב מבחן בית כמטלת סיכום. אלה אשר יירצו בכך יוכלו לכתוב עבודה סמינריונית.

בשיעור נציג ונבחן באופן ביקורתי נושאים וסוגיות בחקר הנאציזם משני העשורים האחרונים. בין היתר נדון בנושאים הבאים: שואת היהודים כג'נוסייד; מיניות בגרמניה הנאצית; נאציזם ואקולוגיה; המקרה של מרטין היידגר; מחקרים חדשים בהיסטוריה של אושוויץ; סוגיות היסטוריוגרפיות ומתודולוגיות ביחס לשפה הנאצית; היסטוריוגרפיה מול זיכרון; התמודדותם של היסטוריונים והדיסציפלינה ההיסטורית עם עברה של הדיסציפלינה הנאצית. את השיעור תלווה שאלה אחת עיקרית, והיא: האם המחקר בן זמננו אכן מצליח לחרוג אל מעבר לעמדות ולגישות הקלאסיות בחקר הנאציזם, כפי שנוסחו מאז שנות העשרים ועד שנות השמונים של המאה העשרים (Sonderweg, פשיזם, טוטליטריזם, הוויכוח בין האינטנציונליזם והפונקציונליסטים ועוד)? מי שלא למד בקורס "מבוא לנאציזם" או בכל קורס מבואי-היסטוריוגרפי בנושא, נא לקרוא לפני תחילת השיעור את ספרי, נאציזם (האוניברסיטה המשודרת, 2007), או את ספרו של איאן קרשו:
Kershaw, Ian. The Nazi Dictatorship: Problems and Perspectives of Interpretation (London, New York: Edward Arnold, 2000, 1985).

חקר אזורי הספר ( BORDERLANDS ) הפך לנושא בולט במחקר ההיסטורי , הגיאופוליטי והתרבותי בדורות האחרונים. חוקרי ההיסטוריה היהודית במרכז ומזרח אירופה תרמו רבות להבנת הדינמיקה של חיים באזורים רב אתניים, רב-תרבותיים ורב לשוניים הנתונים למאבקים בין כוחות לאומיים שונים, אזורים המתאפיינים על פי האנקדוטה איתה נתחיל את הסמינר שאדם יכל לחיות בשבע מדינות שונות במהלך חייו, מבלי לזוז מכפר הולדתו ( וגם נוכיח שיש אזור כזה) . במהלך הסמינר נבדוק את השפעת הייחודיות של החיים לאורך הספר של מזרח אירופה – בעיקר הגבול המזרחי – מן הים הבאלטי ועד לים השחור , אבל לא רק. לקראת מחצית השנייה של הקורס נגיע למסקנה שלא רק אזורי הספר של מזרח אירופה – כגון גליציה – מהווים מעבדה מעניינת לבדיקת הרב תרבותיות ורב לאומיות, אלא שמזרח אירופה עצמה היא ספר אחד גדול בשולי יבשת אירופה - ואם כן מאפייני הספר לאורך גבולה המזרחי , הם בעצם מאפייני כל חלקי מזרח אירופה.

הסמינר יבחן את התפרקות הגוש המזרחי מבחינה סמיולוגית ואנתרופולוגית תוך דגש על חיי היומיום ויצוג המציאות בחברה הסוציאליסטית והשינויים בהם בעקבות אירועי 1989-91. נעסוק באופן שבו אזרח מהשורה תפס את המשטר הסוציאליסטי, מידת הלגיטמיות שהמפלגה נהתה ממנה וגבולות יכולות ביטוי של בני התקופה בחיפוש אחרי זהות עצמית. במרכז הסמינר יעמוד הניגוד בין הנוסטלגיה לסוציאלים האמיתי, החם והלא קרתני – כך בני הזמן -- לבין הביקורת הנוקבת של רבים אחרים נגד הדיכוי הסטליניסטי. נבחן יצוגים של העבר ובנוסטליגה בכתיבה היסטורית-מסאית ובקולנוע. נושאים אלו יבדקו בזיקה לתיאוריה של היום יום באנתרופולוגיה. נעסוק גם בנושאים חמקמקים כמו ערכים, השקפת עולם, וטרואמה. מרכז הקורס הוא בברית המועצות לשעבר אך אם הזמן יאפשר נדון גם בהשוואות מתבקשות לארצות סוציאליסטיות אחרות כגון רומניה, פולין וסין.

בשיתוף קבוצה של דוקטורנטים העובדים בהדרכתי, ננסה לברר בסמינר זה סוגיות הקשורות בגיבוש הזהות הגרמנית מסוף המאה ה-18 ועד סוף מלחמת העולם הראשונה. ההנחה היא שזהות זו לא היתה דבר נתון ושלפחות בחלקה צמחה מתוך עימות עם מי שהוגדרו כשונים, זרים ואחרים. "האחר" בגרמניה יכול היה להיות תושב אחת המדינות "האחרות" בתוך המכלול המרכז אירופי. הוא יכול היה להיות האויב מעבר לגבול, הן במערב (צרפת) והן במזרח (פולין). הוא אף יכול היה להיות היהודי בתוך גרמניה. האם היו אפשרויות נוספות? את האפשרויות האלה נבדוק לאורך התקופה, נראה כיצד הן משתנות ומתחלפות ואיזה פונקציה בדיוק הן ממלאות ועבור מי. כמו כן נסקור את הזירות השונות שבהן מתחולל העימות עם השונה, בעיקר בתחום התרבות, ואת השינויים שעוברים על זירות אלה במהלך התקופה. חלק מהנושאים יוצגו על יד דוקטורנטים העוסקים עתה באופן איטנסיבי בהבטים שונים של הנושא, חלק על ידי תלמידי הסמינר, ומה שיוותר - על ידי.

ההיסטוריה של הקולוניאליזם ושל המגעים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בין אירופה המערבית לעולם שמחוץ לה, הפכו בעשורים האחרונים לאחד התחומים המרכזיים, הערים והחדשניים ביותר בלימודי ההיסטוריה, בתחום חקר התרבות, במדעי החברה ובמיוחד אנתרופולוגיה, בכלכלה ובלימודי תקשורת. ההנחה המרכזית בתחום מוביל זה היא כי החברה והתרבות האירופית,זהויות אירופיות וההתנסות במודרניות של גברים ונשים, של קבוצות ומעמדות באירופה לא היו רק לאומיות (צרפתיות, לדוגמא, או בריטיות), אלא גם קולוניאליות. הן עוצבו במאות ה18, ה19 וה20, שבהן השתלטה אירופה על שטחים עצומים באסיה, באמריקות, באוסטרליה ובאפריקה. קולוניאליזם גם עיצב את האופנים שבהם התבוננו מערביים על השונים מהם. במסגרת הקריאה המודרכת תתוודעו למושגי יסוד בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה של המגעים הקולוניאליים וביניהם: "שוני", "דמיון","בין-תרבותיות" ו"אורינטליזם", לסוגיות ומחלוקות. בחינה זו תאפשר לכם תובנה מחודשת בהיסטוריה האירופית של המאות ה18-20, מנקודת המבט של הקולוניאליזם.

לכל אחת ואחד מכם תורכב רשימת קריאה ייחודית. היא תכלול פרסומים מרכזיים בתחום, אך בעיקרה תבנה, ביחד אתכם, על-פי תחומי העניין וההתמחות שלכם, וצרכי המחקר שלכם. לדוגמא: אוריינטליזם וראיית המזרח בחברות מערביות בעידן ההשכלה, קולוניאליזם, מיסיון ודת, לאומיות וקולוניאליזם, כלכלות קולוניאליות וכדומה...

התמוטטותו של הרייך הגרמני ב- 1918 ציינה לא רק את המעבר למשטר חדש כי אם גם שינוי בתרבות הפוליטית בכללה ובצורת השיח הפוליטי הציבורי. אמנם דפוסים מסוימים של השיח האמור מהתקופה הוילהלמינית המשיכו להתקיים גם בשנותיה של רפובליקת ויימאר, ואולם חלק מהמפלגות הפוליטיות בתקופה אימצו כלים חדשים לפנייה אל הציבור. המצאות טכנולוגיות ופיתוחים מהפכניים בתחום תקשורת ההמונים הביאו לתמורות מרחיקות לכת בדיאלוג שבין הציבור והפוליטיקאים. השינוי העמוק לא נגע רק באמצעי ההתקשרות, אלא ברטוריקה עצמה ואפילו בשפה שבה נעשה שימוש. בשנים הללו קיבלה הרטוריקה הפוליטית משמעות מיוחדת במינה, בעיקר בכל הנוגע למפלגות הימין, בראש ובראשונה המפלגה הנציונאל-סוציאליסטית. צורות ההתבטאות של הפוליטיקאים כלפי קהל שומעיהם, אופן הגיית מילים קיימות והחדרתם של צירופי מילים או הטיות שונות שלהם לשפה שיקפו ניסיון להתריס נגד המערכת הקיימת מצד אחד, ולהנחיל מערכת חדשה של רעיונות ופרקטיקות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות מצד שני. במסגרת הקורס נבחן את הזיקה שהתקיימה בין שלושת הגורמים שלעיל, דהיינו: ההתפתחויות הטכנולוגיות, השימושים השונים ברטוריקה ובשפה והתכנים האידיאולוגיים. ננסה לעמוד על ההקשר ההיסטורי שבו התחוללה התמורה בכל אחד מהגורמים הללו מאז ראשיתה של רפובליקת ויימאר ועד לנפילת המשטר הנאצי ב- 1945.

בסוף הקורס – מבחן, 100% מהציון

The Rhetoric of Radicalism: The Political Discourse in Germany, 1918-1945

The collapse of the German Reich in 1918 marked the transformation into a new sort of regime as well as a profound change in the political culture and discourse. Although specific patterns of such a discourse in Wilhelmine period continued into the Weimar Republic, some of the political parties at the period accommodated new methods to address the public. Technological innovations and revolutionary developments in mass media brought about far reaching modifications in the dialogue between politicians and voters. These changes affected also the rhetoric itself and the language at use. Especially in regard to right wing parties, first and foremost the Nazi Party, manner of expression, pronouncement of words, introduction of new phrases and idioms reflected protest against the existing political system on the one hand, and bequeathing of a new set of political, social and cultural ideas on the other hand. During the course we will examine the correlation between these three factors, i.e.: technological developments, different usage of rhetoric and language, and ideological contents. We will explore the historical context in which a transformation took place in each of these factors since the early days of the Weimar Republic till the end of the Nazi regime in 1945.

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של התקופה. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה אצל הרדר וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נדון ברומנטיקה הלאומית כפי שהתבטאה בעת הכיבוש הצרפתי בגרמניה, ובמאבק לשחרור לאומי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבחן את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המפכה עצמה ובעשור הריאקציה שלאחריה. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נעמוד על התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, תוך סקירת ביטוייה של הרומנטיקה המאוחרת. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

בסוף הקורס – מבחן, 100% מהציון

Romanticism and Political Ideologies in Germany 1770-1918

The course will focus on the thought and practices of the central political parties in Germany, from the end of the 18th century till the collapse o the German Reich in 1918, while examining the broader historical context of the period. During the course we will follow the development of the romantic political philosophy in Germany from its beginning, and as part of the general romantic style in art. We will discuss the national romanticism as manifested during the French occupation in Germany and through the struggle for liberation. At the same time the central ideologies at the period, liberalism and conservatism, with their romantic dispositions, will be analyzed. The study of the Restoration period will include the ideological conflict between German liberalism and the national movement on the one hand, and the attempts to preserve the traditional political and social patterns on the other hand. Part of the discussion will focus on the German revolutionary romanticism of 1848, and on the use of romantic ideals among the anti-revolutionary party from 1848 and during the ensuing reaction decade. Following the establishment of the German Reich we will enquire into the change in the political practices and the radical national trend, while investigating the manifestations of the late romanticism. The last stage of the course will be dedicated to the German political system during WWI and the policy embraced by each of the political party.

השיעור יעסוק באירועים מרכזיים ותהליכי יסוד שהתרחשו ברוסיה מהפיכתה לאימפריה בעלת השפעה בינלאומית בתחילת המאה ה-18 ועד לשחרור הצמיתים ב- 1861. בתקופה זו נערכו ברוסיה רפורמות מרחיקות לכת שהביאו ל"אירופאיזציה" של המדינה ועיצבו את פניה של החברה הרוסית; במהלך הקורס יוצגו ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של רפורמות אלו. נבחן את היחסים הבינלאומיים של רוסיה בתקופה זו, כולל השתתפותה במלחמות נגד נפוליאון, והשפעתן של מלחמות אלו על התגבשות הזהות הלאומית הרוסית. בקורס יושם דגש על המאפיינים של התרבות הרוסית כפי שהם התהוו בתקופה פורמטיבית זו. כמו כן, ייבחנו הסיבות וההשלכות של ביטול הצמיתות כמאורע פורץ דרך למודרניזציה הכלכלית והתפתחויות חברתיות ופוליטיות חדשות.
הקורס ייבנה על הרצאות; בסיומו תיערך בחינה שתתבסס על ההרצאות והביבליוגרפיה שתינתן במהלכן.

Introduction to the History of Imperial Russia (1700 – 1861)

This introductory course focuses on significant events and fundamental processes that took place in Russia between the years 1700 and 1861. Russia became an empire at the beginning of this period and for the next two centuries had a powerful impact on European geopolitics. The end of this stage of Russian history was marked by the emancipation reform of 1861, which liberated more than 23 million serfs. During this period Russia underwent other profound reforms, leading to "europeanization" of the state and the re-shaping of the society. The political, social and cultural consequences of these reforms will be discussed presented in the framework of the course. Russia's international relations, including its participation in the Napoleonic Wars, and the subsequent influence of these wars on the formation of Russian national identity will constitute another important aspect of the course. Further, the course will reveal the main characteristics of modern Russian culture that emerged in this seminal period of history. The concluding part of the course will be devoted to an examination of causes and consequences of the emancipation reform as an event that opened the way to economic modernization and to new social and political developments in Imperial Russia.
The course will consist of frontal lectures; the final exam will be based on the content of the lectures and the bibliography provided there.
Basic course books:

שיעור מבוא: ברזיל במאה העשרים. אירועים מרכזים ונקודות ציון. היקף החומר הנלמד. אמצעי תקשורת המונים בקונטקסט היסטורי רחב.
אמצעי תקשורת המונים בברזיל ובאמריקה הלטינית: רקע כללי אודות,התפתחות אמצעי תקשורת המונים באמריקה הלטינית. אמצעי תקשורת המונים, קפיטליזם ותהליכים כלליים של מעבר מהמרכז אל הפריפריה.
ברזיל בין 1930-1964, מדינה, תרבות וכלכלה: נקודות מפנה בהיסטוריה הפוליטית, תרבותית וכלכלית של ברזיל והקשר בינן לבין התפתחות אמצעי תקשורת המונים.
עיתונות מסחרית: רקע כללי להתפתחותה בעולם. פריצת דרך בברזיל. בעלים ומקורות מימון. פרסום בעיתונות והקשר שבין הון, מעצמות זרות ותקשורת. מודלים לחיקוי. זרמים פוליטיים וכלכליים עיקרים.
הרדיו המסחרי בברזיל: הצעדים הראשונים של הרדיו בברזיל. המעבר לרדיו מסחרי. הקשר שבין רדיו ליצירת אומה בברזיל. הרדיו בתקופת האסטדו נובו. ז'אנרים רדיופוניים עיקריים. רדיו והתפתחות המוסיקה הפופולארית הברזילאית.
הפרסום המסחרי בברזיל: ההיסטוריה המוקדמת של הפרסום בברזיל.כניסתם של סוכנויות הפרסום בינלאומיים. השפעתו של הפרסום על התפתחות התרבות הפופולארית המודרנית של ברזיל. הפרסום והתפתחות ז'אנרים רדיופוניים וטלוויזיוניים בברזיל.
טלוויזיה בברזיל 1950-1964: התקופה המוקדמת. התפתחויות מרכזיות בזירה הפוליטית הברזילאית. בעלים וקשריהם עם הזרמים הפוליטיים המרכזים. ההפקות מקומיות מול ההפקות זרות. היסטוריה אוראלית של חלוצי הטלוויזיה.
תקשורת המונים בברזיל תחת שלטון צבאי (1964-1979): עלייתו של השלטון הצבאי. מדיניות הכלכלית והתרבותית של השלטון האוטוריטארי. מדיניות הצבא עבור אמצעי תקשורת המונים. עלייתה וצמיחתה של רשת גלובו. התפתחויות טכנולוגיות: הוידיאו טייף ושידורי לוויין .
על התפתחות ז'אנרים טלוויזיונים תחת שלטון צבאי (1964-1979):
התפתחות ז'אנרים טלוויזיוניים תחת השלטון הצבאי. על הקשר שבין טלנובלות, חתרנות ומוצרי יוקרה. עלייתם ודעיכתם של תוכניות האולפן. תוכניות דוקומנטאריות בין תעמולה גלויה למחאה סמויה.
המעבר לדמוקרטיה ייצוגית קליאנטליזם וחזרתו של הגרוטסקי לטלוויזיה (1979-1989):
יחסים חדשים בין בעלים למוקדי הכוח השלטוניים. חזרתו של הגרוטסקי למסך.

Brazilian Mass Media(1920 - 1989) A Cultural - Historical Approach

The present course explores the development of mass media in Brazil during most of XX century focusing on cultural and political aspects of media contents production and consumption. During the course, we will discuss key text on Brazilian and Latin American media and popular culture, and we will analyze printed press, radio and television contents from a historical perspective.

א. רציונל הקורס ומטרותיו
המפגש בין חלשים (עניים, מיעוטים אתניים וגזעיים, מיעוטים לאומיים, קבוצות פריפריאליות, נשים, צעירים, זקנים) לחזקים (קבוצות הגמוניות למיניהן), יתפתח כמעט תמיד על בסיס יחסי כוח ומאבק. במקרה הטוב יסתיים עימות ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע הוא יסתיים בפרצי התקוממות ואלימות, או מה שנפוץ יותר, בשימוש מגוון ב"נשק החלשים", כגון דבקות במסורות פרטיקולריות, נאמנות עזה למקום או ל"מולדת הקטנה", שימור אגדות עם, קיום פולחנים קמאיים, התנכרות לתרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, שמועות, רכילות, הומור, מחאה גלויה ועוד, השוחקים מבפנים את הסדר הקיים. קווי השיח המשותפים וקווי הסתרתו, הם מעניינו של הקורס שלפנינו. באמצעות ניתוחם התוכני, התחבירי והרטורי על שלל היצגיהם, נבקש לעמוד על הנסיבות שבהן עשוי השיח הסמוי להגיע למצבי התפרצות, שבכוחם להניע תהליכי שינוי עמוקים, והנסיבות שבהן עשוי הטקסט הגלוי, על כל הסכנות הכרוכות בשימוש בו, לתמוך אף הוא בתהליכי שינוי, מבלי שיסגיר את בעליו, החוששים שמא יבולע להם. חלקו התיאורטי של הקורס יתבסס על ספריו האנתרופולוג ג'יימס סקוט (Scott), מחלוצי ניתוח 'שפת החלשים'.

ב. חובות הקורס
קריאה שוטפת של חומרי החובה של הקורס וניתוחם הביקורתי; קריאת ספר וניתוחו; בחינה מסכמת.
1. הגשת ניתוח ביקורתי על אחד מחומרי הקריאה התיאורטיים של הקורס (הסברים מפורטים בנספח): 5%.
2. ניתוח יצירת ספרות יפה או עיונית רלוונטית: 15%.
3. נוכחות בהרצאות ומעורבות התהליך הלמידה: 10%.
4. הגשת רפרט: 10%.
5. עבודה סמינריונית: 60%.

Public and Hidden Transcripts in Power Relations and Social Resistance

The encouter between the weak (the poor, ethnic and national minorities, groups from the periphery, women, youth and the elderly) and the strong (the hegemony) nearly always revolves around power relations and struggle. In the optimal case, a conflict results in the emergence of common denominators. Yet, it can also end in bursts of rebelion and violence or, what is more common, in a use of a range of "the weapons of the weak", such as clinging to traditions, fierce loyalty to the place and "the little homeland", preserving folktales, practicing ancient rituals, ignoring the hegemonic culture, indifference, avoidance, rumours, humor, open protest, etc. All of these behaviors erode the existiing order from within. The course discusses the two approaches. Via content, syntax and rhetoric analysis, the circumstances when the hidden discourse might reach a bursting point, which can generate deep change processes, are explored and the circumstannces when the public transcript might support such processes are studied. The theoretical part of the course is based on books by anthropologist James Scott, a pioneer scholer of the "weaks' weapons".

Course Requirements and Grading
Analysis of one of the courses' reading materials (5% of the course grade); Active participation in the discussions (10% of the course grade); Cover to cover reading and critically analyzing of a relevant book (15% of the course grade); Presentation on the final project's topics (10% of the course grade); a final project (60% of the course grade).

עם מותו של המלך הנרי ה- 2 ובתקופת העוצרות של אלמנתו, קאטרינה דה מדיצ'י, פורצות בצרפת 8 מלחמות דת, מלחמות אזרחים אלימות והרסניות המאיימות על הממלכה. לסיכסוך מימד כלל אירופאי: הוא מערב את ספרד של פיליפ השני עם אנגליה של אליזבט ה-1. החיילים הגרמנים שכירי חרב שוטפים ובוזזים את צרפת בזמן שהאפפיור דורש ליישם את החלטות וועידת טרנטו בכנסיה הצרפתית הסוררת.
יחד עם ההרס והזוועות, מלחמות הדת הביאו לשינויים חברתיים ופוליטים עמוקים שתרמו בסופו של דבר למודרניזציה של צרפת. הפרלמנט הצרפתי התבקש לאשר את צו הפיוס שנחתם בננט והמהווה דוגמא ראשונה מסוגה באירופה לסובלנות דתית, יחסית אומנם, אך תקפה. הסמינר ישלב קריאת יצירות ספרותיות ומסמכים היסטוריים כגון עדויות ממקור ראשון של בני התקופה יחד עם קריאת מחקריהם של מיטב ההיסטוריוניים העכשוויים של תקופה זו כגון דניס קרוזה, אלי בר נביא, ארלט ז'ואנה, ז'אנין גריסון, נטלי זמון-דוויס ועוד.
נוכחות חובה.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

The Religion Wars in France to Conciliation
With the death of the French King Henry II and in the era of the Regency of his widow Catherine de Medici, eight violent Wars of Religion broke out in France, threatening the kingdom. The conflict had a trans-European dimension—Philip the II, the Catholic king of Spain also became involved Elizabeth the I, the Protestant Queen of England. German mercenary soldiers looted and plundered France while the Pope demanded that the rebellious French church implement the decisions of the Trento Concilium. Along with the destruction and horrors, the Wars of Religion led to significant social and political changes that eventually contributed to the modernization of France. The French Parliament was asked to authorize the conciliation agreement signed in Nantes, an agreement that represented the first pact of religious tolerance—albeit partial, but none the less valid—in Europe. The seminar requires students to read literary texts and historical documents including eyewitness testimonies, as well as research by contemporary historians of the period such as Denis Crouzet, Eli Barnavi, Arlette Jouanna, Janine Garrisson, Natalie Zemon-Davis and others.

ייצוגי המיניות בשיח הרפואי והספרותי
הסמינר בוחן סוגיות שקשורות לתפיסת המיניות וייצוגיה בשיח הספרותי והרפואי של המאה ה- 17 והמאה ה- 18 בצרפת. תקופה זו נחשבת למהפכנית הן בשדה המדעי והן בשדה הפילוסופי והתרבותי. תפיסת האדם וגופו, תיאוריות של רביה וילודה ותיאוריות מגדריות חדשות משפיעות באופן משמעותי על השיח הכתוב ואף מעצבות דרכי כתיבה וג'אנרים ספרותיים ייחודיים חלוצים כמו הרומן הפורנוגרפי או ספרות רפואית בלתי מקצועית כגון מדריכים לחיי מין מוצלחים.
נבחן דרך טקסטים ספרותיים ורפואיים את הפיכתה של מיניות האדם לסוגיה מרכזית שמתקשרת להיבטים מדעיים, נפשיים, תרבותיים ומגדריים באותה תקופה. נעמוד על הקשר ההדוק שנרקם בין מיניות, סקס, אהבה, פילוסופיה ותורת השיח.
נקרא וננתח רומנים פורנוגרפיים, מסות רפואיות ומאמרים ביקורתיים על מנת לבחון 1) כיצד תחומי שיח שונים מקיימים קשר דינאמי ביניהם ומשפיעים אחד על השני, 2) כיצד נעשה ניסיון להשתחרר מכבלי המוסר הדתי ולכונן תפיסה מטריאליסטית הדוניסטית של הגוף ותענוגותיו, 3) מהו מקומו המרכזי של עידן הנאורות בשינוי קיומי של תפיסת האדם את עצמו?
בה בעת, נעמוד על הדיאלקטיקה שבין תפיסות שמרניות ותפיסות מודרניות וכיצד המדע נוטה להחליף את מקומה של הדת מבלי שיבטיח שינוי משמעותי בדפוסי החשיבה השמרניים המקובלים.
נוכחות חובה, המועד להגשת עבודה סמינריונית הוא עד לתאריך 12.9.10

Representations of Sexuality in Medical and Literary Discourses

The seminar examines issues related to the perception of sexuality and its representations in the medical and literary discourses in the seventeenth and eighteenth centuries in France. Revolutionary changes occurred in science, philosophy and cultural fields during this period. Medical discoveries and new theories of reproduction and procreation, new gender perceptions and different approaches to human sexuality had a strong impact on literary and medical writers. The seminar analyzes these changes and their links with new practices of writing as the pornographic novel and non-professional medical literature such as guides to a rewarding sex life.
We will study literary and medical texts in order to understand why sexuality became a central issue for scientific, psychological, cultural, and gender debates. Our aim is to investigate the strong affinities between sexuality, sex, love, philosophy and Discourse Analysis theory of discourse.
We will read and analyze pornographic novels and medical essays before the Revolution, and selected critical articles on the subject. Our aim is to answer the following questions: how different fields of discourse conduct a dynamic dialog, resulting in reciprocal influence? By which manners did these texts try to throw off the shackles of religious morality and to establish a hedonistic materialistic outlook of the body and its pleasures? What is the Enlightenment position about sexual issues?
At the same time, the seminar will examine through the texts how science tends to replace religion without promising significant changes in accepted conservative thought patterns.

תפיסת המכניזם של החלום מהומרוס עד מאקרוביוס
חלומות בספרות
חלומות ונבואה
חלומות ורפואה
דרישות הקורס: עבודת בית / עבודת פרו"ס

הקורס עוסק בחקר אופנים שונים של כתיבה היסטורית בעת העתיקה, ומתמקד בשאלה של כתיבת היסטוריה כתופעה תרבותית. ניתוח השוואתי של גישות היסטוריוגרפיות שונות יאפשר היכרות עם ההיבטים הרעיוניים-תרבותיים, הפוליטיים והטכניים של כתיבה היסטורית. הקורס מציע מסגרת כרונולוגית רחבת יריעה מהמסורות המוקדמות של כתיבת היסטוריה בתרבויות היהודית והיוונית-רומית, ועד התפתחותן של גישות היסטוריוגרפיות חדשות בשלהי העת-העתיקה. השוואה בין היסטוריוגרפיה יהודית, פגאנית ונוצרית תוך שימת

Jews, Pagans and Christians writing History in Antiquity

The seminar explores different forms of historical writing in Ancient Civilizations, focusing on the question of history-writing as a cultural phenomenon. The readings will look at different historiographical approaches, and will introduce the students to the techniques, philosophies and ideologies of ancient historiography. The broad chronological framework will span early traditions of historical writing in the Jewish and Graeco-Roman cultures of the Near East and the Mediterranean world to the new religious historiography of Late Antiquity. Comparison of Jewish, pagan and Christian historiography will enable an examination of the questions of how and why history is written.

הסמינר עוסק במרכזיות פולחנו של האיש הקדוש בדתות השונות במזרח הקרוב בעת העתיקה ובחשיבותו כתופעה חברתית. הדיון בכיתה יתמקד בשרטוט קווים לדמות הקדוש ובצרכים החברתיים הקוראים להופעתו של עושה-הניסים ולהיווצרות של פולחן סביבו. התפתחותה של התופעה הדתית של האיש הקדוש ביהדות על הרקע הפוליטי והחברתי ביהודה בתקופה הרומית תעמוד במרכז הקורס תוך שימת דגש על חשיבות קידוש-השם/המרטיריום ביהדות ובנצרות הקדומה. הסמינר עוקב אחר התפתחותה של ספרות דתית העוסקת בדמות הקדוש ובתיעוד מעשיו, ומציע גישה השוואתית בין מודלים שונים של קדושים ביהדות, בנצרות ובדתות פגאניות.

Saints, Martyrs and Miracle Makers in Antiquity and beyond.

The seminar focuses on the question of the creation of holy men: the special characteristics of the holy man in different religious environments of the ancient Near East, the social needs that call for the making of a miracle worker and the creation of his cult. Special attention will be given to the political and social context in which cults of martyrs developed in Roman Antiquity. The seminar offers a comparative approach in introducing different models of holy man in Judaism, Paganism and Christianity.

להמצאת הדפוס במאה החמש-עשרה היו השפעות מרחיקות לכת על האדם, החברה והתרבות בעולם המערבי, בזיקת גומלין אל תהליכים אחרים שהתחוללו באותה תקופה. החברה היהודית מיהרה לאמץ אף היא את הטכנולוגיה החדשה, שחוללה גם בקרבה שינויים חשובים ביותר. עולם האסלאם, מסיבות שונות, נמנע מלאמץ את "ההעתקה המלאכותית" עד למאה התשע-עשרה, אך משנכנס הדפוס, הוא גרם גם בעולם האסלאמי מהפכה של ממש. בשיעור יידונו התמורות באוריינות, בסוגי הספרות הנקראת ובקהלי הקוראים בשלוש התרבויות, וכן בהשלכות של תמורות אלה על החינוך, השלטון והתפתחותן של תרבויות לאומיות.

Print and Change in the Christian, Jewish and Muslim Worlds

The invention of the printing press in fifteenth-century Europe had far reaching implications for man, society and culture in the Western world, and these were closely linked to other major developments in that period. Jewish society quickly adopted the new technology, and it also witnessed great changes as a result. The Muslim world, for a variety of reasons, refrained from accepting the new invention until the nineteenth century, but when printing finally entered Islamic society it caused there a veritable revolution. In the course we shall discuss changes in literacy, in literary genres, and in reading patterns in the three civilizations, as well as developments in education, government and national cultures as a result of the impact of printing.