החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם לשנת תש"ע

מטרת הקורס: הכרת התוכנה הסטטיסטית SPSS המשמשת לארגון וניתוח נתונים של מחקר אמפירי.
שיטת הלימוד: הקורס יועבר במעבדת המחשבים ויכלול לימוד פרונטלי ותרגול מעשי.

נושאי הלימוד:

1. טבלת שכיחויות, גרפים, מדדי מרכז ופיזור. קובץ פקודות – Syntax.
2. השוואת ממוצעים, בחירה סלקטיבית של מקרים, פיצול קובץ נתונים .(split file)
3. הכרת תפריטי data ו-transform.
4. בדיקת השערות, רמת מובהקות.
5. קשר בין משתנים אינטרוולים: מקדמי מתאם פירסון וספירמן.
6. רגרסיה פשוטה. דיאגרמת פיזור.
רשימה מלאה של הנושאים נמצאת באתר הקורס.

חובות הסטודנט: השתתפות בשיעורים ובתרגילים.
תרגילים – הגשת שני תרגילי SPSS במועד.
בחינה - מבחן אמריקני.
ציון סופי: כל תרגיל מהווה 25% מהציון הסופי. הבחינה מהווה 50% מהציון הסופי.
(כדי לעבור את הקורס על התלמיד לקבל ציון של 60 ומעלה בבחינה, וציון של 60 ומעלה
בציון הסופי).

מרחב, מקום וסביבה הן שלש דרכי הסתכלות וחקירה שפותחו במהלך השנים בתחום הגיאוגרפיה האנושית. המרחב מבטא את ההסתכלות האובייקטיבית - את מערכת הקוארדינטות שבמסגרתה מתקיימת הפעילות האנושית. המקום מבטא את התחושה הסובייקטיבית והאינטימית שנוצרת בין אדם לביתו, שכונתו, עירו או ארצו, ואילו הסביבה היא התבנית - הסובב התרבותי-חברתי-פיסי שבמסגרתו, מבנהו וחוקיו מתקיימת הפעילות האנושית.
לבד מהיותה דיסציפלינה בפני עצמה, הגיאוגרפיה האנושית מהווה גם את הבסיס התיאורטי של תכנון עיר ואזור. ולכן, המושגים מרחב, מקום וסביבה קשורים קשר הדוק אל שלש הגישות המרכזיות שפותחו במהלך השנים בתחום התכנון. המרחב קשור אל הגישה המכניסטית-הנדסית שתופסת את החברה וסביבתה הפיסית כמכונה משוכללת שניתן להנדס אותה; המקום קשור אל הגישה ההתנסותית בארכיטקטורה ותכנון שרואה בחוויה הישירה את נקודת המוצא לתכנון; ואילו הסביבה אל הגישה המערכתית התופסת את החברה, התרבות והסביבה הפיסית כשלם שהוא יותר מסכום חלקיו''.
שלוש דרכי ההסתכלות הללו עברו במהלך המאה ה20- מהפך: במשך רוב רובה של המאה הם היוו את אבני היסוד של המודרניזם - את הבסיס לאמונה ולתקווה ביכולתו של האדם המודרני ליצור חברה, תרבות, מרחב, מקום וסביבות פיסיות טובים יותר. בשליש האחרון של המאה הם אבני המשחק של הפוסטמודרניזם - השלב החדיש של המודרניזם, או זה שלאחריו, שנכזב מן האידיאולוגיות והתקוות הגדולות ורואה במרחב, במקום ובסביבה משחקי מילים, ציטוטים וייצוגים - שעשועים אינטלקטואליים רגעיים, הווה מתמשך שאינו מוביל למטרות נשגבות.

במהלך הקורס נבחן את שלוש דרכי ההסתכלות הללו ואת הדרך בה הן באות לידי ביטוי בתחומים השונים של הגיאוגרפיה האנושית ובהקשר לתכנון מרחב מקום וסביבה.

הקורס יעסוק במכלול הגורמים הקובעים את תנאי מזג האוויר והאקלים על פני כדור הארץ. בראשית הקורס נעסוק במסלול כדור הארץ סביב השמש והקשרו להיסטוריה האקלימית של כדור הארץ והיווצרות תקופות הקרח. מכאן, נעבור ללימוד מבנה ומאפייני האטמוספירה כיום והכוחות המניעים את מערכות מזג האוויר והאקלים באזורים השונים של כדור הארץ. נדון במחזור ההידרולוגי ובתהליכי היווצרות עננות ומשקעים. נדון בתפקיד האוקיינוסים במערכת האקלימית.

במסגרת הקורס הסטודנטים ירכשו ידע בסיסי בהבנת מנגנונים ותהליכים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים אשר עיצבו ומעצבים את הנוף הפיסי של כדור הארץ.
בין הנושאים הנלמדים: הזמן הגיאולוגי, מערכת השמש, מבנה כדור הארץ, נדידת היבשות, רעידות אדמה, הרי געש, מינרולוגיה, עולם הסלעים, גיאולוגיה סטרוקטורלית, סטרטיגרפיה, תהליכי בלייה והשקעה, גלישות קרקע, אגני ניקוז ונחלים, עיצוב חופים, עיצוב נוף ע"י קרחונים.
ההרצאות ילוו באנימציות ממוחשבות המחישות חזותית את התהליכים המורכבים.
בסוף כל נושא שבועי יינתן תרגיל מסכם.

האדם ופעילותו במרחב אחראים במידה רבה לשינוי מתמיד של הסביבה וצביונה. ברובו, תהליך זה מונחה ומכוון התכתיב האנושי, שמושפע במידה רבה על ידי תופעות, תהליכים ושחקנים פוליטיים, כמו למשל המדינה. כיצד מעצבת הסביבה הגיאוגרפית תפישות ותהליכים פוליטיים וכיצד משפיעים תהליכים פוליטיים על דמותה של הסביבה אלה השאלות המרכזיות המעסיקות את הגיאוגרפיה המדינית. לברור סוגיות אלה יעסוק הקורס בהתפתחות ההגות העיונית בתחום, באופייה וטבעה של מדינת הלאום, בשאלת הריבונות, מעמד הטריטוריה וגבולות המדינה, במאבק על משאבים חוצי גבולות, בתמורות המתחוללות במערכת הפוליטית הגלובלית ובהשפעותיה על מדינת הלאום. הקורס יעסוק עוד בהיבטים בסיסיים של גיאוגרפיה כלכלית פוליטית.

מטרת המבוא לגיאוגרפיה חברתית-תרבותית הינה להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים בסיסיים בהתפתחות החשיבה הגיאוגרפית החברתית והתרבותית אשר יהוו תשתית ללימודי המשך בתחום.

הקורס יכלול את הנושאים הבאים:
 יחסי אדם , חברה ומרחב
 המקומי והגלובלי בהקשר חברתי ותרבותי
 המתח שבין 'העצמי' ל'אחר' במחקר הגיאוגרפי
 טבע ותרבות
 זהויות חברתיות ותרבותיות והמרחב
 העיר , החברה והתרבות בעידן הגלובלי

במהלך הקורס נבחן את התפתחות המחקר הגיאוגרפי בכל אחד מהנושאים הללו תוך שימת דגש על ההקשר העכשווי שלהם ללימודי הגיאוגרפיה האנושית.

סמסטר א'

1. תולדות המיפוי, מבנה כדור הארץ, חישה, ממ"ג
2. מידע גיאוגרפי בחישה מרחוק – מבוא –מושגי יסוד
3. ייצוג מידע מרחבי/אלפאנומרי במערכת מידע גיאוגרפי
4. מבוא לעיבוד נתונים דיגיטאליים, קשר חישה מרחוק GIS קרטוגרפיה. מושגים משותפים
5. עקרונות פיזיקליים לחישה מרחוק. מושג הספקטרום. הצגת נתוני חישה מרחוק במרחבים שונים
6. גיאודטיה, אליפסויד ייחוס, יסודות טריגונומטריה
7. מערכות קואורדינאטות, טריגונומטריה ספרית, חישוב מרחק, אזימוט
8. קואורדינאטות בממ"ג, מרחקים ושטחים, פעילויות בסיסיות (ZOOM, PAN...) הוספת/מחכת מידע
9. תורת ההיטלים,
10. היטלים ישראליים, UTM
11. היטלים ישראליים, UTM
12. היטלים בממ"ג, היטלים ישראליים
13. חישובים במשור, שטחים, גבהים
14. שאילתות

סמסטר ב'

1. סימנים מוסכמים מפות נושאיות
2. מפות נושאיות, סדנת תוכנה
3. מפות נושאיות, שילוב רסטר ווקטור, יגון, שדנה תוכנה
4. חישה, סדנת תוכנה: ENVI הכרות, פעולות בסיסיות
5. חישה, סדנת תוכנה:ENVI ניתוח בסיסי של הדמאת לוויין תל-אביב, יצירת מפה נושאית פשוטה.
6. ממ"ג לאומי
7. ניתוח מרחבי – שיפוע, קווי ראיה, שטח מת, שימוש בתצאות למיפוי וניתוחים
8. ניתוח מרחבי בממ"ג
9. שימושי חישה מרחוק, הקשר של חישה מרחוק ומיפוי.
10. חישה מרחוק אקטיבית, פסיבית. חישה מרחוק היפרספקטרלית
11. חידושים בתחום המכשור
12. ממ"ג באינטרנט
13. סקירה על חישנים בחלל ועל פוטנציאל המיפוי החללי
14. סיור במרכז מיפוי ישראל

אתר האינטרנט של הקורס: http://www.math.tau.ac.il/~becknili/statgeo.html .
האתר מכיל: שקפים, טבלאות של התפלגויות ותרגילי בית.

מבנה הקורס: שעתיים שבועיות של הרצאה + תרגול, במהלך שנה.

מטרת הקורס: הקניית מושגי יסוד בסטטיסטיקה תיאורית ובהסקה סטטיסטית.

תכנית הקורס:
1. סולמות מדידה. משתני בדידים ורציפים. טבלאות שכיחות. תיאורים גרפיים.
2. מדדים למיקום. שכיח, חציון, ממוצע. שברונים.
3. מדדים לפיזור. טווח, טווח בין רבעוני, סטיית תקן, תרשים קופסה, צורות של התפלגויות.
4. מעבר בין יחידות מדידה. השפעות על המדדים. ציון תקן.
5. קשר בין משתנים. מקדם המתאם. ניבוי בעזרת קו הרגרסיה.
6. ההתפלגות הנורמלית.
7. משפט הגבול המרכזי – התפלגות הדגימה של הממוצע.
8. אמידה נקודתית ואמידה בעזרת רווח. רווח סמך לממוצע כאשר השונות ידועה.
9. בדיקת השערות על הממוצע כאשר השונות ידועה. השערות חד כווניות ודו כווניות.
10. רווח סמך ובדיקת השערות לפרופורציה.
11. בדיקת השערות ורווח סמך לממוצע כאשר השונות לא ידועה. התפלגות t.
12. רווח סמך ובדיקת השערות להשוואת ממוצעים במדגם מזווג ובשני מדגמים בלתי תלויים.
13. טבלאות שכיחות דו ממדיות. התפלגות חי בריבוע והשוואת פרופורציות.

חובות הקורס:
- הגשת 75% מהתרגילים כתנאי להשתתפות במבחן.
- מבחן בסיום כל סמסטר.

ציון הקורס: ציון המבחן.

הנושא: מערכות של מידע גיאוגרפי (Geographic Information System) – ממ"ג (GIS) - הפכו בעשור האחרון לכלי בסיסי לניהול נתונים מרחביים. ממ"ג מאחד יכולות של בסיסי נתונים ומערכות מיפוי ותצוגה. ממ"ג משלב בין שיטות בחירה רבות לפי ערכי תכונות ומיקום, בין ניתוח סטטיסטי, בין תצוגה דו- ותלת ממדית לבין אפשרויות ניתוח מרחבי מתקדם. חלק א' של הקורס מיועד לרכישת רקע כללי לגבי מבנה ושימוש בממ"ג. משתתפי הקורס ישתמשו ויעשו תרגילים בשתי מערכות ממ"ג מובילות - ArcGIS ו-MapInfo. ביצוע מוצלח של התרגילים יביא לרמת ידע פרקטי מספיקה לשימוש בסיסי בממ"ג בעבודה ומחקר.

חובות הקורס:
1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 40% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם.
2. בחינה שמשקלה 60% מהציון הסופי.
3. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס).
4. השתתפות אקטיבית בקורס (דרך אתר הקורס, כעיקרון) תעניק בונוס עד 10%

תוכנית הקורס:
א. עקרונות ממ"ג
1. עקרונות של מערכות מידע גיאוגרפי (ממ''ג, GIS)
1.1. אפיון סוג וארגון הנתונים במערכות מידע גיאוגרפי (ממ"ג ווקטורי ורסטרי).
1.2. התפתחות מערכות ממ"ג משנות ה-60 ועד לאחרונה
2. הצגת נתונים בממ"ג (מפות נושאיות)
3. שאילתות לפי מידע אלפנומרי ולפי מידע מרחבי בממ''ג וקטורי.
3.1. בסיסי נתונים טבלאיים (מבוא)
3.2. שפת השאילתות SQL
3.3. הרחבה מרחבית של שיטת-SQL ושימוש בפונקציות מרחביות
4. תכונות טופולוגיות של מפה ווקטורית (מבוא)
4.1. מפה כ"גרף"
4.2. שמירת המבנה הטופולוגי בממ"ג ( model Hybrid (
ב. ניתוחים מרחביים במסגרת ממ"ג
5. שיטות ניתוח בסיסיות
5.1. פעילויות על שכבות מידע (Overlay, Merge, Union)
5.2. אזורי חיץ (Buffers)
5.3. ניתוח מרחקים וסמיכות
6. התאמה בין נתונים מרחביים ואי-מרחביים (Geo-coding)

ביבליוגרפיה:
J. Star, J. Estes. Geographic Information Systems: An Introduction, Prentice Hall, 1990
T. Bernhardsen, Geographic Information System, VIAK IT, 1992
D. J. Maguire. Computers in Geography, Longman, 1989
D. J. Maguire et al, Geographical Information Systems, Principles and Applications, v. 1 & 2, Longman, 1991
NCGIA Core Curriculum 1994 (www.ucgia.ucsb.edu/giscc/)
WWW resources: www.geog.ubc.ca/vgd/gis/turorials/tutorials.html

None

הנושא: הקורס הוא המשך של קורס ממ"ג חלק א', ומיועד לרכישת ידע מעמיק במבנה ושימושים של מערכות מידע גיאוגרפי. הדגש נעשה על התיאוריה והיכולת הביצועית ההכרחית ביישומים גיאוגרפיים מתקדמים בתכנון, בניית מודל דיגיטלי של פני השטח, בדיקת תקנות של נתונים גיאוגרפיים ועריכתם. משתתפי הקורס ישתמשו בשתי מערכות ממ"ג מובילות - ArcGIS ו-MapInfo ובמודולים נוספים, המרכיבים את יכולתן של המערכות. ביצוע מוצלח של התרגילים יביא לרמת שימוש גבוהה בממ"ג.

חובות הקורס:
1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 50% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם.
2. בחינה שמשקלה 50% מהציון הסופי.
3. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס).
4. השתתפות אקטיבית בקורס (דרך אתר הקורס, כעיקרון) תעניק בונוס עד 10%

תוכנית הקורס:
1. טופולוגיה של מפה ווקטורית
1.1. model Hybrid – חזרה
1.2. בניית מבנה טופולוגי במסגרת מערכות שונות
1.3. טעויות טופולוגיות ותיקונן
1.4. Layer-based ו-Object-based GIS
2. ממ"ג בממד שלישי
2.1. שמירת נתוני גובה ופני השטח בממ"ג (TIN ו-GRID)
2.2. שיטות בנייה ועריכה ועיבודן של פני השטח
2.3. שיטות מתקדמות של ניתוח תלת-ממדי
3. רשתות וממ"ג (networks)
3.1. הרכבת Hybrid model לצורך שמירת נתוני רשת ((Turns, Routes
3.2. שיטות ניתוח רשתות תנועה
4. ממ"ג רסטרי – מבוא
4.1. השוואה בין ממ"ג ווקטורי ורסטרי וצורת Quadtree
4.2. שאילתות ומפות נושאיות בממ"ג רסטרי
4.3. שיטות ניתוח בסיסיות בממ"ג רסטרי (שדה ראיה, אגן ניקוז, דרך אופטימלית)

ביבליוגרפיה:
T. Bernhardsen, Geographic Information System, VIAK IT, 1992
R. Laurini, D. Thompson, Fundamentals of Spatial Information Systems, AP, London, 1992
D. J. Maguire et al, Geographical Information Systems, Principles and Applications, v. 1 & 2, Longman, 1991
NCGIA Core Curriculum 1994 (www.ucgia.ucsb.edu/giscc/)
WWW resources: www.geog.ubc.ca/vgd/gis/turorials/tutorials.html

None

1. תיאור כללי ומטרות הקורס
ערים גדולות הן לעיתים פסיפס של מבנים ותבניות אורבאניים המייצגים תקופות שונות בהתפתחות העיר, כמו גם תנאי משטר, אופי החברה וערכי הרוח והדת מהם ינקה. מבנה העיר הוא ביטוי ארגונן של מערכות התנועה, התחבורה מערך שימושי הקרקע והמוסדות שבה. במבנה כל עיר ניתן לזהות את המרכיבים האופייניים לטיפוס האורבאני של העיר ולמסורת מתוכה צמח הטיפוס, ובמקביל – את האפיונים המיוחדים לאתר.
הקורס עוסק בהתפתחות המבנים העירוניים ובקשר שבין תופעות תרבותיות-חברתיות, פוליטיות וכלכליות לתופעות גיאוגראפיות אורבאניות. בתחילה נבחן את הטכנולוגיה והדת בראי ההתפתחות העירונית ובהמשך נסקור כרונולוגית את התכנון העירוני מימי הביניים לעת החדשה בראי המדיניות החברתית, האידיאולוגיה, טעם ורוח המקום.
הערים שיבחנו הן: אמסטרדם, וינה, פריס, לונדון, מוסקבה ועוד.
2. מטלות:
א. (55%) בחינה מסכמת על הדיונים בכיתה. הבחינה תיערך במתכונת רב-ברירתית (מבחן אמריקאי+מושגים).
ב. (30%) – עבודת רפרט בהיקף של עד 3000 מילה. הנושאים יינתנו לבחירה בתחילת הסמסטר.
העבודה תוצג בתיאום עם המנחה במשך 15-10דקות. רשימת המציגים בשיעור תקבע שבוע לפני השיעור.
ג. נוכחות (15%).

3. חומר הקריאה

קורס מבוא לשיעורים בגיאוגרפיה היסטורית. קורס המבוא ייבחן את הקשר בין הדיסציפלינה הגיאוגרפית לתחום הגיאוגרפי-היסטורי. ייבחנו הקשרים בין הזמן ההיסטורי לנוף, בין העבר לבין ההווה. ידונו נושאים שונים מתחום המידע הגיאוגרפי-היסטורי כמו חתכי רוחב ואורך, דיון ביתרונות ומגבלות מקורות המידע ועוד. יבחן הקשר בין תהליכים ואירועים היסטוריים לבין התפתחות הנוף בארץ ובעולם.

מסגרת השיעור.

ייחודו של השיעור גם בדרך העברתו. השיעור יינתן שבוע אחד בכיתה ושבוע בשטח. בין הנושאים שידונו בכיתה:

למהותה של הגיאוגרפיה ההיסטורית.
שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית.
מקורות מידע ומגבלות החומר.
שימור אתרים, משארי עבר בנוף ההווה.
הזמן והמרחב הגיאוגרפי.
גיאוגרפיה היסטורית שימושית.

הסיורים בשטח, בשעת השיעור, יערכו למקומות הבאים:
תל קסילה, יפו העתיקה, המושבה הגרמנית-אמריקאית, נווה צדק, נמל תל אביב ואצטדיון המכבייה הישן.

דרך הלימודים

קריאה מודרכת של מאמרים ודיונים בכיתה בנושאים שפורטו לעיל, סיורים בשטח, ודיון בקשר שבין המידע הכללי לתופעות בנוף הגיאוגרפי. הגשת תרגילים ליישום הלימוד התיאורטי. בסיום הקורס יערך מבחן המבוסס על הדיונים בשיעורים, חומר הקריאה, התרגילים והסיורים בשטח.

נושאי הקורס:

• העיור בעולם: התפתחות, תפרוסת, מאפיינים
• Urban - הגדרות וגישות (עירוניות, תהליך עיור, עיירה, עיר, פרבר, מטרופולין, קונאורבציה, מגלופוליס).
• גיאוגרפיה עירונית, תחומי עיסוקה וקשריה עם ה"גיאוגרפיות" השונות.

• מערכת עירונית - URBAN SYSTEM
- מערך ישובים במרחב והיווצרות המערכת העירונית
- הבסיס הכלכלי של עיר, גבולות השפעה ואיטראקציה בין עירונית
- מודלים לניתוח מערכות עירוניות (תורת המקומות המרכזיים, התפלגות גודל, סופר-אימפוזיציה, דגם התפתחות קולוניאליסט, הדגם המרכנטליסטי)
• המערכת העירונית העולמית: גלובליזציה וערי עולם, גישות ושיטות לדירוג ערי עולם, Central Flow Theory כמושג ואמצעי לניתוח מערכת עירונית גלובלית.
• מרחבים מטרופוליניים ופירבור – גורמים לתהליכי פירבור, התפתחות מטרופולינים, דגמים, מאפיינים ותיפקוד של מטרופולינים.

• העיר כמערכת – CITY AS SYSTEM
- מבנה עירוני: מבנה פיסי ומבנה חברתי
- שימושי קרקע בעיר – גורמים משפיעים, מאפיינים.
- שמונה מודלים אקולוגים לניתוח מבנה עירוני – מ- 1925 עד היום.
- מע"ר ומסחר בעיר – מאפיינים והגדרות, הקשר בינם לבין תהליכי התפתחות ופיתוח עירוניים בעולם גלובלי.
- אזורים חברתיים בעיר והקשר בינם לבין המבנה הפיסי של העיר.

מטרות הקורס
הכרת התכונות הגיאוגרפיות, פיסיות ואנושיות, של המרחב המזרח תיכוני. הבנת תהליכים מרכזיים המשפיעים על מהלך התפתחות המרחב.

נושאי לימוד עיקריים
- תחומיו הגיאוגרפיים של המזרח התיכון. תכונות פיסיות והשפעתן על רמת הפיתוח האזורית.
- דרכי השימוש במשאבי הקרקע והמים במרחב. הקשיים בייצור המזון.
- מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים. השלכות גידול האוכלוסין וההטרוגניות הדתית על תפקוד המדינות. תהליכי הגירה תוך ובין מדינתיים.
- יצירת המפה המדינית של האזור. סכסוכי גבול ומאבקם של לאומים.
- מגמות שינוי במרחב המזרח תיכוני. בהדגמה ירדן ומצרים.

קורס בסיסי המקנה את מושגי היסוד בהידרוגיאולוגיה, מחזור המים בטבע, שיטות שדה לניטור וניצול מי תהום, נקבוביות ומוליכות של סלעים, הכרת התכונות וטיפוסים שונים של אקויפרים (מאגרי מי תהום), אופי ומהירות זרימת מי התהום במדיום הסלעי, היווצרות מעיינות והקשר בין זרימה עילית למי תהום, האינטראקציה בין סלעים שונים למים תוך יצירת טיפוסי מים שונים, מקורות זיהום והשפעתם על איכות המים, צריכת מים מול מחסור- הגדרת הבעייה ופתרונות, פיתוח מקורות מי תהום תוך ניהול בר קיימא, מי תהום בישראל. • ישולב סיור • הקורס יהווה תנאי מוקדם להשתתפות בקורסים מספר: 5,4 להלן.

None

מטרות הקורס הכרת אקלים ארץ ישראל, גורמי ותהליכי היווצרותו ומאפייניו. לימוד המשטר האקלימי של ישראל: משטר הטמפרטורות, המשקעים, הלחות היחסית והרוחות. הבנת מערכות הלחץ המשפיעות בכל אחת מעונות השנה ותנאי האקלים האופייניים כתוצאה מכל מערכת. ניתוח מצבי מזג אוויר מיוחדים והבנת הקשר בין תנאי האקלים להיבטים סביבתיים שונים. הכרת אזורי האקלים בישראל ומאפייניהם הייחודיים. מבנה הקורס: אקלים אגן הים התיכון כרקע להבנת האקלים בארץ ישראל גורמי יסוד באקלים ארץ ישראל מערכות הלחץ המשפיעות על מזג האוויר בישראל: המערכת הקייצית, מערכות עונת החורף ועונות המעבר ניתוח מצבי מזג אוויר מיוחדים: השרב והקרה לסוגיהן, שלג ואירועי משקעים קיצוניים המשטר האקלימי של ישראל, גורמים ותפרוסת: משטר הטמפרטורות, המשקעים, הלחות היחסית, והרוחות תפרוסת איזורי האקלים בישראל ומאפייניהם הייחודיים

None

הקורס עוסק במבנה, מראה ומאפיינים של ערים ופרברים בעידן המודרני והפוסט-מודרני, בתמורות שעברו במהלך המאה ה-20 וה-21, ובהשתקפותם של תהליכים וגורמים שונים (פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תכנוניים) במרחב העירוני ותיפקודו כפי שבא לידי ביטוי בעולם המערבי(*) .

נושאי הקורס:

• קריטריונים לניתוח עיר ופרבר.
• מבנה עירוני: גישות ומודלים שונים לניתוח עיר (מורפולוגיה, אקולוגיה, יחסי כוח כלכליים ופוליטיים), מאפייני מערכת שימושי הקרקע בעיר והגורמים המשפיעים עליה.
• אזורי המסחר בעיר: הקשר בין מבנה עירוני למיקום גורמי מסחר בעיר, מודלים מוקדמים ועכשוויים לניתוח תפרוסת המסחר בעיר, תמורות במיקום ומאפייני המסחר בעיר.
• עסקים בעיר: לונדון ופריז כדוגמא לשינויים והתמורות שהתרחשו במבנהו ובמיקומו של מרכז העסקים הראשי (מע"ר - CBD) בעיר והשפעתו על העיר כולה, גישות למדידת תחום השתרעותו המדוייק של המע"ר.
• מבנה ומראה העיר ופרבריה כתוצר של גישות תכנוניות: מתחילת המאה ה-20 עד שנות ה-70' ("האוסמניזציה", סיטי ביוטיפול, עיר גנים, אִיזוּר, יחידות שכנות, ,העיר העכשווית, שיכונים ציבוריים, שיקום שכונות, ועוד) ומשנות ה- 70 עד היום: ((New Urbanism, Urban Renaissance . כיצד שינו הגישות הללו את הבנת המרחב העירוני ותכנונו וכיצד השפיעו על המבנה, התיפקוד ומראה העיר.
• פירבור וזחילה עירונית: הסיבות והגורמים לתהליך הפירבור (בדגש על ארה"ב וישראל), כיצד השפיע התהליך על העיר (Urban Decay), מאפיינים צורניים, חברתיים ותרבותיים של פרבר מערבי, יתרונותיו וחסרונותיו, תופעת הזחילה עירונית Urban Sprawl)) והגישות שצמחו למניעתה (Smarth Growth ועוד)
• מורפולוגיה עירונית ונוף עירוני: מהי מורפוגנטיקה עירונית, כלים לניתוח מורפולוגיה ונוף עירוניים, איפיון סוגים שונים של נוף עירוני, הקשר בין מבנה עירוני ונוף עירוני, תמורות בנוף העירוני.

(*) סטודנטים שלא השתתפו בקורס "גיאוגרפיה עירונית" יידרשו להשלים ידע בסיסי בנושא מודלים אקולוגיים לניתוח מבנה עירוניבעזרת חומר קריאה .

א. מטרות הקורס:

• להכיר את מגוון הנושאים בתחום תצוגה במערכות מידע
• להכיר מושגי יסוד ונושאים נבחרים בקרטוגרפיה דיגיטאלית
• להכיר את יסודות הקרטוגרפיה הדיגיטאלית מבוססת תצ"א
• להכיר את היסודות בעיצוב ועריכת מפות
• ליצור תשתית ידע ולהדגים עריכה ועיצוב מפות נושאיות וטופוגרפיות
• ליצור תשתית ידע בקרטוגרפיה דיגיטאלית ליישום במערכות GIS

ב. תוכן הקורס:

נושאים מרכזיים:
• מבוא לתצוגה במערכות מידע
• נושאים נבחרים בקרטוגרפיה דיגיטאלית
• מבוא למיפוי נושאי וטופוגרפי
• עיצוב ועריכת מפות במחשב

מהלך השיעורים:
• הרצאות פרונטאליות באמצעות מצגות בכל השיעורים והנושאים בקורס
• סדנא – מיפוי נושאי
• סיור בחברת מדידות ומיפוי
• 5-4 תרגילים בביצוע באמצעות תוכנה

תכנית הוראה לכל השיעורים:

הקורס מתחלק לשלושה חלקים עיקריים:
• חלק א – מפגשים 1 עד 4 כולל – קרטוגרפיה דיגיטאלית
• חלק ב – מפגשים 5-6 סוגי מפות
• חלק ג – מפגשים 7 ואילך – תצוגה, עיצוב ועריכת מפות במחשב
מפגש 1 – הקדמה + מבוא למיפוי ולקרטוגרפיה + מבוא לתצוגה במערכות מידע
מפגש 2 - מבוא לתצוגה במערכות מידע (המשך) + מבוא לקרטוגרפיה דיגיטאלית
מפגש 3 – מבוא לקרטוגרפיה דיגיטאלית (המשך) + קרטוגרפיה מבוססת תצ"א
מפגש 4 – קרטוגרפיה מבוססת תצ"א (המשך) + סיכום יסודות הקרטוגרפיה הדיגיטאלית
מפגש 5 - סקירת סוגי מפות
מפגש 6 – סוגי מפות (המשך)
מפגש 7 - מבוא לעיצוב מפות (כללי) + עיצוב מפות במחשב
מפגש 8 – עיצוב מפות נושאיות
מפגש 9 – סדנה במיפוי נושאי
מפגש 10 – עיצוב פני שטח (תבליט) במפות
מפגש 11 – עיצוב מפות והכללה קרטוגרפית (גנרליזציה)
מפגש 12— עריכה קרטוגרפית של מפות
מפגש 13 – סיור בחברה בתחום מיפוי ומדידות
מפגש 14 – סיכום הקורס והכנה לבחינה

ג. חובות הקורס:

חובות / דרישות / מטלות:
• השתתפות ב- 80% מהשיעורים
• השתתפות בסדנה מיפוי נושאי
• השתתפות בסיור בחברת מיפוי ומדידות
• הגשת כל התרגילים
• השתתפות במבחן סיום

מרכיבי הציון הסופי:
• 10 נקודות – השתתפות בסדנה וסיור
• 40 נקודות – תרגילים
• 50 נקודות – מבחן סיום

ד. ביבליוגרפיה: (חלקית)
מרבית החומר הנדרש מרוכז במצגות הקורס, לעיתים יופנו הסטודנטים להרחבה, בעיקר לאתרי אינטרנט נבחרים.
ספרי הלימוד (textbooks) וספרי עזר נוספים:
• ROBINSON, KIMERLING, MORRISON, GUPTILL, MUEHRCKE (1995): Elements of Cartography
• ספר מפות ומיפוי, בעריכת אבשלום שמואלי ונפתלי קדמון, הוצאת כתר,1982
• אטלס אוניברסיטאי בעריכת פרופ' משה ברור,
• אטלס ישראל, שנות ה-50 וה-60
• גלישה באתרי אינטרנט בהתאם לנושאים הנלמדים (דוגמאות):
http://www.geoinfo.technion.ac.il/geo_information/orthophoto.htm
אתר המרכז למיפוי ישראל http://www.mapi.gov.il
http://amudanan.co.il/
http://gis.tel-aviv.gov.il/iview/

הקורס עוסק במסורות של המחקר האיכותני ובגיבוש מחקר של בעיה מרחבית. במסגרת הקורס נבחין בין השימוש במונח "איכותני" כמונח המתאר טיפוסים של מתודולוגיות לבין השימוש במונח זה בהקשרים של פרידגמה מחקרית, קרי הנחת היסוד של הגישה המחקרית. על בסיס הבחנה זו הקורס יתמקד בנושאים להלן: 1. הנחות היסוד של המחקר האיכותי. 2. תכנון מערך מחקר של בעיה מרחבית: פרספקטיבה מושגית, הגדרת שאלות מחקר, אוכלוסיית המחקר, הגדרת יחידת החקירה המרחבית ותיחום אזור המחקר. 2. עקרונות איסוף נתונים: האדם ככלי מחקר, ידע סמוי וגלוי, איסוף נתונים מהשדה, הקשר תרבותי של נתונים, פנומנולוגיה, אתנוגרפיה. 3. שיטות איסוף נתונים: נתונים משניים (מפקדים סקרים וכו'), נתונים ראשוניים (תצפיות, ריאיונות, בניית שאלונים), מגבלות מתודולוגיות של נתונים. 4. שיטות לניתוח מרחב בארכיטקטורה ובתכנון 5. שיטות מחקר במיפוי קוגניטיבי: כלי מחקר, פרוצדורות של ניסוי. 6. עקרונות ניתוח הנתונים: שלבי ניתוח, ניתוח ממפה, ניתוח ממוקד, ניתוח תיאורטי, ניתוח של מידע משני 7. הדו"ח המסכם של המחקר, תוקף מחקר.

דרך הלימוד: הרצאות ותרגול של החומר הנלמד. לשיעורים ולתרגילים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים הנלמדים ולעזר בהכנת התרגילים. דרישות הקורס: הגשת כל התרגילים שמשקלם 30% מהציון של הסמסטר (התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם); מבחן - משקלו 70% מהציון של הסמסטר.

מטרת הקורס

הקורס נועד להקנות כלים לביצוע מחקר בגיאוגרפיה. הקורס עוסק בשיטות העבודה שיש להפעיל משלב ניסוח שאלת המחקר ועד שלב המסקנות. בדרך זו יש להבין את התופעה הנחקרת באופן איכותי, לתכנן מערך הכולל הגדרת אוכלוסיית מחקר, יחידת חקירה גיאוגרפית, איסוף נתונים ובחירת שיטות וכלים לחקירה. הקורס יכלול הכרות עם הנושאים הבאים: שיטות סטטיסטיות לניתוח משתנים מרחביים וא-מרחביים; שיטות לחקירת התפלגות מרחבית של תופעות המוגדרות על פי מיקום האובייקטים במרחב או על פי חלוקה מוגדרת מראש לאזורים גיאוגרפיים; שיטות דגימה; מודלים לחיזוי ותכנון של תנועה במרחב; אי-שוויון מרחבי; שיטות מחקר איכותיות; עקרונות לתכנון מחקר ותוקף מחקר.

דרך הלימוד:
הרצאות ותירגול של החומר הנלמד. לשיעורים ולתרגילים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים הנלמדים ולעזר בהכנת התרגילים.

דרישות הקורס:
הגשת כל התרגילים שמשקלם 30% מהציון של הסמסטר. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם. השתתפות בלפחות 80% מהשיעורים. מבחן - משקלו 70% מהציון של הסמסטר. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור.

הקורס בוחן את היחס בין תפרוסת המגורים של קבוצות חברתיות, תכונות הסביבה הבנויה והתפלגות שימושי קרקע, פעילות מרחבית יומיומית של האוכלוסיה, ותפישה/קוגניציה מרחבית של האדם החי בעיר. נושאי הקורס: תיאוריות חברתיות והפילוסופיה של המרחב; היחס בין חברה למרחב בקונטקסט העירוני; מבנה מרחבי של הסביבה הבנויה ושימושי הקרקע בעיר; תהליכים, גורמים וצורות ביטוי להיבדלות במגורים ובפעילות היומיומית בין קבוצות חברתיות שמקורן בהבדלים אתניים, תרבותיים וחברתיים-כלכליים; קהילה ושכונתיות בעיר; התנהגות מרחבית בעיר; נגישות; צדק מרחבי-סביבתי; שיטות וכלים במחקר הגיאוגרפי-חברתי של העיר, גיאוגרפיה חברתית של העיר הישראלית.

דרך הלימוד: השיעורים מבוססים על הרצאות ועל קריאה של פרקים בספר הלימוד ועל מאמרים.
דרישות הקורס: קריאת חומר לימוד במהלך הקורס ובחינה בסיום הקורס.

מטרות הקורס:
הקורס מביא סקירה הסטורית ומרחבית סדורה של המחלות העיקריות שהשפיעו על התפתחות התרבות האנושית מהתקופה הפליאוליטית עד הזמן החדש.
הדגש העיקרי בקורס זה הן מחלות מדבקות. מחלות כרוניות יסקרו באופן שונה בקורס המשך למתקדמים.
ברקע הדברים מבהיר הקורס את עקרונות החשיבה האפידמיולוגית, ומלמד כלים מדעים בסיסיים לחקר גורמי מחלה ושיטות לניתוח סיבות תחלואה במרחב

קהל יעד:
הקורס מיועד גם לתלמידי תואר ראשון. וגם לתלמידי תואר שני שירצו להמשיך בקורס ההמשך המתקדם באפידמיולוגיה גיאוגרפית שילמד בסמסטר שני (קורס מס' 0691433401).

תכנים: (לוח המועדים המצויין גמיש ויותאם לקצב ההתקדמות)
מבוא: סקירה קצרה של מדעי הבסיס ומושגי היסוד באפידמיולוגיה, גיאוגרפיה ודמוגראפיה.
1. מחלות ותחלואה: הגדרות והתפתחות מושגים: ממחלות מדבקות לתחלואה כרונית
2. כלים ומושגים אפידמיולוגיים: תחלואה, תמותה, המצאות והיארעות, מדדי סיכון
3. מחלות וגיאוגראפיה: קשרי מחלה-מרחב, תנועת מחלות במרחב, מחזוריות מחלות, מחלות ואקלים
מחלות בזמנים היסטוריים
4. מצב טבעי בחברות קדומות: בריאות בחברה פליאוליטית. מה ידוע לנו ואיך.
5. בריאות בניאוליטי. מחלות במעבר מתרבות ציידים לקטים לישובי קבע: בילהרציה במצרים הקדומה.
6. מחלות בימי הביניים: עלייתן של העיר והשוק האיזורי: מגיפת הדבר במאה ה-14.
7. מחלות ברנסנס: שינויי אקלים, מסעות תגלית ומחלות: עגבת באירופה, אבעבועות שחורות באמריקה
8. מאות 18-17, תחילת החשיבה האפידמיולוגית: לינד וויטאמין C, ג'נר וחיסון לאבעבועות.
9. מאות 19-18, תיאוריית המיאזמה ושיברה: זמלוויס ורעלת הריון, סנו וכולרה.
10. מעבר לזמן החדש: פסטר, קוך, חיסון לדיפטריה
11. מחלות בעיר התעשייתית במאה 19: שחפת
12. חזרה לטרופיים: מלאריה, צרעת ופיתוח אנטיביוטיקה.
13. מחלות חדשות-ישנות: מחלת ליים, מחלת ליגיונרים, שפעת חזירים
14. מחלות חדשות: סארס, BSE-KJD
15. איידס

קריאה:
1. קריאת מצגות ומאמרים שישלחו לתלמידים לפני כל שיעור.
2. ספר יסוד באפידמיולוגיה, בכריכה רכה שראוי שיהיה בספריה של כל תלמיד:
1. Friedman, G.D., Primer of Epidemiology’ 4th Ed. 1994 McGraw Hill
3. ספר יסוד בגיאוגרפיה רפואית, נמצא בספריה בשני עותקים
Meade, M.S; and R.J. Earickson: Medical Geography,2000 Guilford, 2nd edition (ISBN 1-57230-558-4,)
4. מידע רקע על מחלות באתרים מרכזיים:MEDLINE CDC; WHO; NIH; BMJ; MERCK-MEDICUS; JAMA;

מטלות: השתתפות בשיעורים, קריאה, בחינת סיום.
בחינה וציון הסופי: בחינת סיום.

נושא מרכזי: השפעת שונות (מיגדרית, גילאית, תרבותית, כלכלית, של גזע) על תפיסת המרחב והקשר התכנוני של נושא זה. בכדי להבין הבניות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות של מרחב והשלכותיהן על תכנון ופיתוח עלינו להבין כיצד מובנים מרחבים בתרבויות, בגילאים, ברמות הכנסה ובגזעים שונים. לפיכך נתמקד בשאלת תרבות מרחב ותכנון בקרב קבוצות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות העוברות תהליכי שינוי חברתי (למשל: קבוצות עולים, עובדים זרים, אוכלוסיות מיעוטים אתניים, קבוצות גילאים שונים - בני נוער לעומת הוריהם, גיל זהב, קבוצות מסטאטוס סוציו-אקונומי שונה, קבוצות גזע שונות).

None

הקורס עוסק בתכנון הערים המודרני החל מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו. במסגרת זאת נסקרים רעיונות התכנונים המובילים, לרבות שיטות התכנון והגישות העיקריות ומוצגות הדילמות המרכזיות בפניהם התמודדו המתכננים במאה ה-20. דגש מיוחד ניתן לתכנון עיר ואזור בעשור האחרון ולמשברים התכנוניים הבולטים בימינו. הקורס כולל את החטיבות להלן: 1. מודרניות ומודרניזציה: העיר התעשייתית והעוני בעיר; 2. ההתפתחות של התכנון כפרופסיה והיסודות המודרניים בתכנון; 3. מגורים ותכנון רציונלי בעיר המודרניסטית; 4. ביקורות על תכנון עירוני והתפתחות עיצוב עירוני; 5. שיתוף הציבור בתכנון; 6. פוסטמודרניזם, גלובליזציה ותכנון; 7. תכנון ופוליטיקה.

דרך הלימוד: הרצאות ותרגול של החומר הנלמד. לשיעורים ולתרגילים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים הנלמדים ולעזר בהכנת התרגילים. דרישות הקורס: הגשת כל התרגילים שמשקלם 30% מהציון של הסמסטר. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם. מבחן - משקלו 70% מהציון של הסמסטר.

הקורס נועד להרחיב וליישם ידע בתחום הגיאוגרפיה העירונית במסגרת עבודת סמינריון. הסמינריון יתרכז השנה במורפולוגיה עירונית (Urban Morphology). לאחר שנגדיר מהי מורפולוגיה עירונית ונכיר כלים לבחינתה, נדון בשאלות הבאות: כיצד מורפולוגיה עירונית משקפת תפישה תיכנונית, כיצד היא משפיעה על לכידות עירונית (בהיבטים פיסיים וחברתיים)), מהן ההשלכות שלה על מראה ודימוי עירוני, פעילות אנושית, יחסים חברתיים והתמצאות בעיר. כל סטודנט המשתתף בסמינריון יבחר נושא תיאורטי או אמפירי בתחום זה. בעזרת רשימת קריאה שתינתן בתחילת הסמסטר נעסוק בהיבטים מתודולוגים של מחקר גיאוגרפי-עירוני ושל המורפולוגיה העירונית בפרט, נכיר ונדון בדוגמאות מהארץ והעולם. במסגרת הקורס יידונו גם העקרונות, הכללים והשלבים בהכנת עבודת סמינריון.

None

תיאור הקורס: לימוד והכרה של המערכות הגלובליות הקשורות לחי על כדור הארץ ולסביבת האדם. ומתוך כך, לימוד התופעות העיקריות המשפיעות על איכות הסביבה ברמה הגלובלית, האזורית והמקומית, המנגנונים המפעילים אותם והשלכותיהם העתידיות.

מטרות הקורס:
הקניית ידע והבנה של נושאי סביבה תוך הדגשת התלות הדדית ויחסי הגומלין בין מערכות טבעיות ומערכות אנושיות תוך הדגשת הגורם האנטרופוגני כמתערב בסביבה הטבעית ויכולתו לגרום לשינויים מערכתיים מהרמה המקומית דרך הרמה האזורית ועד הרמה הגלובלית.

פירוט תכני הקורס:
1. מבוא והגדרות יסוד: גידול אוכלוסיית האדם, כושר הנשיאה של כדור הארץ וניצול משאבי הסביבה, טביעת הרגל האקולוגית.
2. אטמוספרת כדור הארץ; מבנה והרכב, שינויים אנטרופוגניים וטבעיים לאורך ציר הזמן.
3. אפקט החממה, החור באוזון, התחממות כדור הארץ ותרחישים עתידיים.
4. זיהום אוויר; סיווג המזהמים העיקריים, מקורות והשלכות בריאותיות. גשם חומצי.
5. בעיות סביבתיות של ניצול אנרגיות מתכלות ושיטות להפקת אנרגיה אלטרנטיבית.
6. השפעת הצמחייה על אקלים כדור הארץ והשפעת השמדת יערות הגשם על אקלים העולם, פגיעה במינים אנדמיים, בעיות של ארוזיה ואובדן קרקעות.
7. תהליכי מדבור ואנטי מדבור.
8. המגוון הביולוגי והתדלדלותו.
9. מטרדי רעש וזיהום רעש.
10. בעיות אשפה, טיפול בפסולת מוצקה ומחזור.
11. משאבי המים – בעיות כמותיות ואיכותיות.
12. עיור, בינוי ערי מגלופוליס ובעיות סביבתיות של המרחב האורבני.
13. פוליטיקה וסביבה, התנועה הסביבתית, פרוטוקול קיוטו כמקרה מבחן

דרכי ההוראה והלימוד:
שעורים פרונטליים, וסיור.

חובות הקורס:
השתתפות בשעורים על פי התקנון, הגשת תרגילים ועמידה בבחינת סוף קורס.

שקלול הציון:
20% תרגילים, 80% בחינת סוף קורס.

ביבליוגרפיה:
Botkin, D.B., Keller, E.A. 2000. Environmental Science- Earth as a Living Planet 3rd ed. John Wiley & Sons, Inc.
Brown, L. et al. (ed). 1984 – 2004. State of the World. Worldwatch Institute Publication [www.worldwatch.org).
Brown, L. et al (ed). 1992 – 2003. Vital Signs. Worldwatch Institute Publication.
Encyclopedia of Environmental Biology. San Diegio, Ca.: Academic Press, 1995.
Fraser, E.D.G., Mabee, W. and Slaymaker, O. 2003. Mutual vulnerability, mutual dependence: The reflexive relation between human society and the environment. Global Environmental Changes. 13:137-144.
Goudie, A. 2000. The Human Impact on the Natural Environment. Cambridge, MA, MIT Press.
Harvey, L.D., 2000 Global Warming- The Hard Science, Pearson Education Limit, London.
Houghton, J.T., Dind, Y., Griggs, D.J., Noguer, M., van der Lindem, P.J., Dai, X., Maskell, K., Jonson, C.A., 2001, Climatic Change 2001: The Scientific Basis, The Intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
Metz, B., Davidson, O., Swart, R., Pan, J., 2001, Climatic Change 2001: Mitigion, The intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
McCarthy, J.J., Canziani, O.F., Leary, N.A., Dokken, D.J., White, K.S., 2001, Climatic Change 2001: Impacts, Adaptation, and Vulnerability, The Intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
McGraw-Hill Encyclopedia of Environmental Science and Engineering. New York: McGraw Hill, 1993.
Miller. G.T. 1996. Living in the Environment – Principles, Connections and Solution 9th ed. Wadsworth Publ Co.
Nebel, B. J., Wright, R.T.1996. Environmental Science- the Way the World Works. New Jersey: Prentice Hall.
Pickering, K.T., Owen, L.A., 1994, An Introduction to Global Environmental Issues, Routledge, London.
Raven, P.H. 1995. Environment. Saunders College Publ.
קלצ'קו, שרה 2004. עוברים לירוק. תל אביב: הוצאת מעלות.

מטרות הקורס:
המחקר בנושאים סביבתיים הינו, במקרים רבים, מחקר גאוגרפי מרחבי אשר משלב מערכות מידע גאוגרפיות וחישה מרחוק יחד עם מתודולוגיות מחקר האופייניות לתחום. בקורס זה יילמדו מספר מקרי מבחן של בעיות סביבתיות שונות, המדגימים חלק מהמתודולוגיות והקשרם לגיאואינפורמטיקה.

חובות הקורס:
1. נוכחות ב-80% מהשיעורים.
2. מבחן.

חלק מהנושאים שיילמדו בקורס:
1. הקדמה וחזרה קצרה – GIS, וקטור, רסטר, חישה מרחוק, GPS, בעיות סביבתיות, נתונים ובסיסי נתונים, מודלים.
2. רגרסיה ליניארית ו-GEOMOD – דרך מאמר על כריתת יערות.
3. Fuzzy Logic ומשקלי סדר מרחביים – דרך מאמר על זיהום אקוויפרים.
4. ניתוח מרקוב – דרך מאמר על צמיחה עירונית.
5. המרת קווים וקטורים למפות רסטר ו-numerical modeling – דרך מאמר על קרינה רדיואקטיבית.
6. Agent Based Modelling – דרך תרגול.
7. Cellular Automata ו-Artificial Neural Network – דרך מאמר נוסף על התפשטות עירונית.
8. Interfaces – דרך מאמר על תכנון תנועה.
9. אלגוריתמים גנטיים – דרך מאמר על חומרים מסוכנים.

ביבליוגרפיה:
A.L. Brown and J.K. Affum (2002). A GIS based environmental modelling system for transportation planners. Computers, Environment and Urban Systems, vol. 26, pg. 577-590
Alexandra Gemitzi, Christos Petalas, Vassilios A. Tsihrintzis and Vassilios Pisinaras (2006). Assessment of groundwater vulnerability to pollution: a combintaion of GIS, fuzzy logic and decision making techniques. Environmental Geology Vol. 49, pg. 653-673
Bo Huang, Ruey Long Cheu and Yong Seng Liew (2004). GIS and genetic algorithms for HAZMAT route planning with security considerations. International Journal of Geographical Information Science, vol. 18, no. 8, pg. 769-787
Cristian Echeverria, David A. Coomes, Myrna Hall, Adrian C. Newton (2008). Spatially explicit models to analyze forest loss and fragmantation between 1976 and 2020 in southern Chile. Ecological Modelling 212, pg. 439-449
Qiong Wu, Hong-qing Li, Ru-song Wang, Juergen Paulussen, Yong He, Min Wang, Bi-hui Wang and Zhen Wang (2006). Monitoring and predicting land use change in Beijing using remote sensing and GIS. Landscape and Urban Planning Vol. 78, pg. 322-333
Olga Rigina and Alexander Baklanov (2002). Regional radiation risk and vulnerability assessment by integration of mathematical modelling and GIS analysis. Environmental International, Vol. 27, pg. 527-540
Xia Li and Anthony Gar-on Yeh (2002). Neural-network-based cellular automata for simulating multiple land use changes using GIS. International Journal of Geographical Information Science, vol. 16 no. 4, pg. 323-343

העיר ירושלים תיבחן כמודל להשפעת מערכות היסטוריות, פוליטיות ותרבותיות על המרחב. ירושלים כעיר שקיימת כ - 4,000 שנה מדגימה השפעות של שלטון, דת, תרבות ומהלכים היסטוריים על בינויה של עיר. יסקרו, תוך לימוד תולדותיה של ארץ ישראל, שלבי העיור בירושלים מראשיתה ועד למחצית השניה של המאה התשע-עשרה תוך התמקדות בצורת העיר ואופייה בכל אחת מהתקופות ההיסטוריות בחיי העיר.

נושאי השיעורים
התנאים הפיסיים של ירושלים ומיקומה בארץ ישראל
ירושלים בארץ כנען
ירושלים בתקופת בית ראשון.
החורבן והתקומה בתקופה הפרסית.
ירושלים והעולם היווני.
ירושלים החשמונאית.
הורדוס וירושלים.
חורבן בית שני
העיר הרומית אליה קפיטולינה.
הנצרות וירושלים הביזנטית
ירושלים הערבית
מסעי הצלב והשפעתם על מראה העיר.
ירושלים והעולם הממלוכי.
ירושלים העותומנית
סיכום - השפעות ההיסטוריה, התרבות והנוף הפיסי על פיתוחה של העיר.

דרך הלימודים

השיעור מיועד לתלמידים ששמעו או שומעים את הקורס מבוא לגיאוגרפיה היסטורית. השיעור יינתן כסדרת הרצאות מלווה בדיונים בכיתה בעזרת חומר קריאה. סיורים בירושלים ילוו את השיעור שיסתיים בבחינה.

מטרות התרגיל לימוד מגוון השינויים האקלימיים באטמוספירת כדור הארץ: מהות, גורמים, תהליכים והשלכות סביבתיות. בחינת שינויי האקלים בקנה מידה של זמן ומרחב, תוך הכרת גישות המחקר השונות לעתידו האקלימי של כדור הארץ. התרגיל משלב קריאת מאמרים וניתוחם. נושאים מרכזיים שילמדו בקורס בחינת התגברות אפקט החממה והשלכותיו האקלימיות והסביבתיות התדלדלות האוזון הסטרטוספירי אל ניניו ו"קשרים מרחוק" – יחסי גומלין בין ההידרוספירה והאטמוספירה והשפעתם על שינויים אקלימיים וסביבתיים שינויים בהרכב הגשם – בעיית הגשם החומצי העיר כגורם לשינוי אקלימי

None

לתת בידי הסטודנט מידע שיסייע בידו לגשת למקורות מידע גיאוגרפיים, קלימטולוגיים ומטאורולוגיים, לערוך הכירות עם כלי העזר המשמשים את המחקר הגיאוגרפי והאקלימי ולהדריכו בכתיבת חיבורים מדעיים בגיאוגרפיה.

נושאי השיעור:
בחירת נושא מחקר, שימוש בספריות, הכרת כלי עזר לעבודות מחקר, תכנון עבודת מחקר, איסוף נתונים ועיבודם, כתיבה ומתכונת של עבודה מדעית.
השיעור יעסוק בחקר בעיות בנושאי אקלים וסביבה ויתמקד בנושאים הבאים:
קלימטולוגיה גלובלית, קלימטולוגיה של ארץ ישראל, שינויי אקלים, יחסי גומלין בין אדם אקלים וסביבה, אקלים העיר, אקלים ובניה, אקלים וצמחיה, תכנון אקלימי. השנה יושם דגש על מחקרים באקלים העיר ואקלים וצמחיה.

שיטת הלימוד:
הרצאות פרונטליות, הנחיה אישית של כל סטודנט, הצגת ראשי פרקים וממצאים עיקריים של כל אחד מהמשתתפים.

חובות התלמידים:
השתתפות בכל השיעורים והגשת עבודה פרוסמינריונית.

PLANNING IN ISRAEL: THE LAW, THE PUBLIC AND THE TECHNOLOGIES

במסגרת הקורס נבחן מספר נושאים ותהליכים מרכזיים המהווים יסודות חשובים בתכנון בישראל:
- חוק התכנון והבניה ויישומו, תוך היכרות וניתוח של תכניות מהשטח, בחינת קונפליקטים בתכנון והרפורמה במערכת התכנון בישראל.
- שיתוף הציבור בתכנון כפי שמיושם במסגרת החוק ומעבר לחוק: המסגרת התיאורטית, ממדי השיתוף, אסטרטגיות ושיטות לשיתוף הציבור, בחינת הליכים ופרויקטים קונקרטיים של שיתוף הציבור בתכנון.
- תכנון דיגיטאלי: טכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות בתהליכי תכנון ובניה ושיתוף הציבור, הכרת הטכנולוגיות, הטמעתן ויישומן בתהליכי התכנון, שיתוף ציבור מקוון (on-line) ומערכות תומכות תכנון.

מטרת הקורס:
התפתחות מערכות מידע גיאוגרפי וצבירת נתונים מרחביים ברזולוציה גבוהה הביא לגל חדש של מודלים גיאוגרפיים, שמשלבים בין סיגים של תורת המערכות לבין תיאוריות גיאוגרפיות מודרניות. הקורס נותן ידע התחלתי לגבי התפתחות שימוש במודלים בגיאוגרפיה. יודגש שילוב בין ידע כללי על הדינמיקה של מערכות מורכבות לבין יכולת ליישמה לצורך הדמיה וחקר מערכת גיאוגרפית מסוימת. בעבודת סיום, תלמידי הקורס יבנו ויחקרו מודל פשוט של תופעה גיאוגרפית נבחרת.

חובות הקורס:
1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 50% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם.
2. עבודת סיום שמשקלה 50% מהציון הסופי.
3. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס).
4. השתתפות אקטיבית בקורס תעניק בונוס עד 10%

תוכנית הקורס:
מודלים מתמטיים ככלי גיאוגרפי
1. מודלים מתמטיים בסיסיים בגיאוגרפיה
2. תורת המערכות וחשיבותה להבנת תופעות גיאוגרפיות
3. מודלים כמשוואות ומודלים כתוכנות מחשב – שני צדדים של אותו מטבע
4. מודלים דמוגרפיים כדוגמה של מודלים אגרגטיוויים
גישות גיאוגרפיות עכשוויות לבנייה ושימוש במודלים מרחביים
5. אוטומאטות תאים ((Cellular Automata, CA
5.1. שימוש ב-CA להדמית תופעות בגיאוגרפיה פיסית ובאקולוגיה
5.2. שימוש ב-CA להדמית התפתחות העיר.
6. מודלים מבוססים סוכנים (Multi-Agent Systems, MAS) ככלי להדמית מערכות אנושיות.

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות אדם, מיגדר תכנון ופיתוח, מיגדר ומאפיני תעסוקה וכו'.
חלקו השני של הקורס יעסוק ביחסי מיגדר במרחב הישראלי ובעיר הישראלית. הדיון בחלק זה של הקורס יתמקד בשאלת השפעת יחסי הכוח בחברה על יחסי המיגדר, השפעת תרבויות שונות על יחסי המיגדר ובאיזו מידה דומה או שונה המציאות הישראלית המיגדרית ממציאויות אחרות

ביבליוגרפיה
פנסטר, ט. (1993) " ההבדלים בין המינים וביטוים בתכנון ופיתוח" " מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך י"ד, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר, ט. (1998) "מיגדר, מרחב ותכנון: ישובי הבדואים בנגב" מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך ט"ז, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר,ט. (2005) 'בין זהות לניהול עירוני: דילמות של זכויות בעיר הגלובלית'

צ'רצ'מן, א. (1993) " התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל" תכנית אב ישראל , 2020

ישראלי, ד. ואחרות (1999) מין מיגדר פוליטיקה, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Laurie, N. Dwayer, C. Holloway, S. Smith, F. (1999) Geogrphies of New Femininities’ Longman, London

Fenster, T. (1999) Gender, Planning and Human Rights , Routledge, London

Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London

Fenster, T. (2005) ‘The Right to the Gendered City: Different Formations of Belonging in Everyday Life’, The Journal of Gender Studies

Women and Geogrpahy Study Group(1997) Feminist Geogrpahies, Longman, London

Yuval – Davis, N. (1997) Gender & Nation, Sage, London

Rose, G. (1993) Feminism & Geography, Polity Press, Oxford

גבולות מדיניים הם מהמרכיבים המרכזיים בתהליך יצירת הנוף האנושי בעולם. מיקומם של קווי הגבול, המשמשים כקווי הפרדה בין שיטות ורעיונות שונים ליצירת המרחב וניהולו, נקבע במהלך ההיסטוריה כתוצאה מהשפעתם של מבנים גיאוגרפיים פיסיים, מהלכים היסטוריים, מיקומם של תושבים ויישובים, הפעלת כוח פוליטי וצבאי ומורשת העבר. בשיעור ידונו נושאים אלה תוך שימת דגש על המבנה המורפולוגי של קווי הגבול, על תיפקודם , תהליך היווצרותם והשפעתם על הסובב האנושי והפיסי. יסקרו דוגמאות שונות מרחבי העולם, בעבר הרחוק והקרוב , המצב בהווה ורעיון לעתיד.

השיעור מיועד בעיקרו לאלו שלמדו את הקורס הבסיסי בגיאוגרפיה פוליטית. ההשתתפות בקורס מבוססת על ההנחה כי משתתפי הקורס מכירים הן את המבנה המדיני של העולם כיום והן את נושאי הדיון במסגרת הגיאוגרפיה המדינית.

ביבליוגרפיה ראשונית:

ברור משה, גבולות ארץ ישראל, יבנה, 1988, פרק ראשון עמ' 40-11.
ביגר גדעון, ארץ רבת גבולות, אוניברסיטת בן גוריון, 2001, פרק ראשון.

Allcock, J. B. et. al. (eds.) , Border and territorial disputes, London, 1992.
Biger Gideon, The Encyclopedia of International Boundaries, Fact on Files, New York, 1996.
Prescott, J.R.V., The geography of Frontiers and Boundaries, London, 1956.
Rumley, D. & Minghi, J. (eds.), The geography of Border landscape, London, 1991.

יסודות יחסי הגומלין שבין האדם לבין סביבתו במזרח אסיה, יציבות מול דינמיקה של תמורות במערכת יחסים זו. החלוקה המדינית הנוכחית של האזור, גורמיה, בעיותיה, עימותים טריטוריאליים וכלכליים הנובעים ממנה. הרקע הגיאוגרפי, הפיזי והאנושי, לפערים ברמת ההתפתחות בין חלקיו השונים של האזור.

סין: העם הגדול ביותר פרוש על פני מרחבים בעלי תכונות טבעיות מגוונות. השלכות תרבות ומשטר אחידים על אופי יחסי הגומלין עם תנאי סביבה שונים, על פערים בקצב הצמיחה הכלכלית ודרכי התמודדות עם מצבי מצוקה. אפיוני תהליכי האורבניזציה והתיעוש והשפעתם על תנועות אוכלוסין הפנימיות. תכונות המרחבים והאיכלוס של האזורים הלא סיניים של סין.

יפן: תהליכי צמיחה כלכלית ומודרניזציה מהירים בתנאי סביבות גיאוגרפיות מכבידות. השתקפות התשתית הטבעית בגידול ובתפרוסת האוכלוסיה, בתיעוש ובתהליכי הפיתוח הכללי. בעיות מקורות אנרגיה, חומרי גלם ומזון, התפתחות המרחב הכלכלי היפני במזרח אסיה.

אינדונסיה: מדינת איים ענקית עשירה במשאבים אך ברובה דלת אוכלוסין. הרקע וההשלכות של ריכוז קיצוני של אוכלוסיה צפופה באי ג'וה. גורמים סביבתיים להתפלגות האתנית המגוונת של האוכלוסיה, לפערים הגדולים ברמת הפיתוח הכלכלי, החברתי והמינהלי. בעיות תחבורה, מניעת פגיעות אקולוגיות.

כללי:

הקורס יעסוק בהתפתחות תיאוריות הרשתות, החל מהרשתות הרנדומליות של ארדש ורניי ועד לרשתות מורכבות בעלות תכונות "עולם קטן" ו"חסרות סקאלה" אשר התפתחו בעשור האחרון. במהלך הקורס ילמדו נושאים כלליים של רשתות תוך דגש על יישומים של התיאוריות בתחומים אורבניים (כלכלה, גיאוגרפיה עירונית, תחבורה ועוד).

נושאי הקורס יכללו:
• התפתחות תורת הגרפים (אוילר)
• גרפים אקראיים (ארדש ורניי)
• שש דרגות הפרדה, חוזקם של קשרים חלשים (מילגרם, גרנובטר)
• רשתות "עולם קטן" (ווטס וסטרוגטס)
• רכזות וקשרים, חוקי חזקה, רשתות חסרות סקאלה (ברבאשי-אלברט, בוז, איינשטיין)
• עמידות והתפרקות של רשתות, מגפות ברשת (הבלין, ברבאשי)

דרישות הקורס: הסטודנטים יידרשו לקרוא מאמרים אשר יידונו במהלך ההרצאות. ציון הקורס ינתן על בסיס השתתפות פעילה בהרצאות ועבודה סמסטריאלית.

ביבליוגרפיה חלקית:
1. The small world problem by S. Milgram
2. The strength of weak ties by M.S. Granovetter
3. Emergence of scaling in random networks by A.L Barabasi and R. Albert
4. Collective dynamics of ‘small-world’ networks by D. J. Watts* & S. H. Strogatz
5. Diameter of the world-wide web by R. Albert, H. Jeong, A.L Barabási
6. Error and attack tolerance of complex networks by Albert R. Jeong H. Barabasi A.L. (2000)
7. Tolerance of scale-free networks: from friendly to intentional attack strategies by Gallos L.K. Argyrakis P. Bunde A. Cohen R. Havlin S
8. Stability and Topology of Scale-Free Networks under Attack and Defense Strategies by Gallos L.K. Cohen R. Argyrakis P. Bunde A. Havlin S. (2005)
9. Six degrees by D. J. Watts
10. The Structure and Dynamics of Networks by M. Newman, A.L. Barabasi, D. J. Watts
11. Linked: How Everything Is Connected to Everything Else and What It Means by A.L. Barabasi
12. Small Worlds: The Dynamics of Networks between Order and Randomness by D. J. Watts

None

במסגרת הקורס נבחן כיצד שימוש בעוקבים גיאוכימיים ואיזוטופים מהווים כלי הכרחי ומועיל בידי החוקר על מנת לקבוע ולהעריך דפוסי זרימה של מי תהום, מקור המים, תהליכי ערבוב של גופי מים שונים, גילאי מים, אינטראקציה מים-סלע, שיעורי החדרה ומילוי, תהליכי המלחה, תהליכי זיהום ומקורם (אנטרופוגני, טבעי).
• ישולב סיור במעבדה.

מטרת הקורס לחשוף בפני התלמיד את הרעיונות הבסיסיים באיסוף מידע חישה מרחוק, עיבודו וניתוחו. סילבוס כללי: קרינה אלקטרומגנטית אופטית ותרמית, פלטפורמות (סוגי לווינים), חיישנים אקטיביים ופסיביים, חישה מולטיספקטרלית, תיקונים רדיומטריים וגיאומטריים, שיפור הדמאות וארתימטיקה של הדמאות, קלסיפיקציה ליישומים שונים.

None

1. כללי, היסטוריה, היסטוריה ישראלית, דוגמאות: 1997-1945
אורך מוקד, גובה טיסה, תאריך צילום, מס' גיחה ותצלום.
סוגי תצלומים: אנכי, אלכסוני, לווין. שחור-לבן, צבעוני, אינפרא אדום, טרמי.
כלי עבודה.
2. פענוח : מבט מלמעלה, צבע וגוון, שחור לבן – אפור( 60, 90 ,256).
צורה,"הצל", "תרגיל הצל" (מכתש-הר) דמות נכונה. שעות צילום.
קומונסנס ונסיון. דוגמאות. תרגול פענוח (13 פרטים).
3. תיחומים: סימון על מפה. מונחים: גיחה, רצף , ג'פ . חפיפה(% 60, % 10).
מפות תיחום,תכנת מפתח לתצ"א.
נקודת ציון (ישראל, ישראל חדשה, גיאוגרפית, ( U.T.M
תירגול תיחום תצלום בודד. ריבוע. מפה ותצלום. ( 2 אזורים).
4. קנה מידה : הגדרה: היחס בין אורך נתון בתצלום האויר (המפה) והמציאות (בשטח).
ביטוי הסיפרתי: (במציאות) 50,000 : 1 (בתצלום).
בחירת קנה המידה: העולם – גלובוס, המזרח הקרוב – 1:1.000.000, ישראל – 1:500.000,
או: 1:250.000, ו - 1:50.000, 1:10.000 , 1:5000 , 1:1250 , 1:100.
בחירה כזו מתייחסת גם לבחירת קנה המידה של תצלום האויר.
חישוב קנה המידה של תצלום אויר. שיטת "הנוסחה".
הגדרת הנוסחה: הגובה המתוקן לחלק לאורך המוקד של המצלמה.
תירגול. קנה מידה שונים.
שיטת יחסי מרחקים. הגדרה: היחס שבין מרחק 2 נקודות בצילום ובמפה.
תרגול. קנה מידה שונים. השואה לשיטת הנוסחה. ההפרש.
5. מיפוי , פוטוגרמטריה:מפות ישראל. ת. המנדט : טופוגרפיות : 1:100.000 ו 1:20.000,
לפי מדידות שדה ושולחנית מדידה. 1948 עדכון פרטים (סגול, תצ"א) גרפי.
פוטוגרמטריה: מיכשור משוכלל. "ישור" תצלומי האויר. פרטים, קוי גובה.
מיפוי הפוטוגרמטרי , רצפים של תצלומי אויר ,חפיפה. קביעת 4 "נקודות בקרה", מדידה – קואורדינטות וגובה, "מודל".1965 סדרת "טופוקדסטר".
6. סטריוסקופ: הגדרה: משתי זויות ראיה שונות, - קבלת האחדה הנותנת ראיה לעומק ולגובה.
עומק רוחב.חפיפה ברצף של % 60.
הגדרה: משתי זויות ראיה שונות – קבלת האחדה הנותנת ראיה תלת ממדית.
מיכשור לראיה תלת ממדית: סטריוסקופ מראות, שדה מכשיר פוטוגרמטרי
תירגול בראיה תלת ממדית: מס' צילום עוקב, כיוון הצל, הזזה עד "לקפיצה".
7. מפות ישראל: המזרח התיכון 1:1.000.000 , ישראל 1:500.000 , לויין , 1:250.000 :
פיזית , אדמיניסטרטיבית . ישראל מנדט 1:100.000 ,1:20.000 ,
תל אביב 1:12.500 , הקטנת גושים 1:10.000 ,
טופוקדסטר 1:10.000 , יפו תל אביב מנדט 1:10.000 , גושי רישום: 1:5.000 ,
1:2500 . ירושלים העיר העתיקה.
הממ"ג הלאומי 1:10.000 או 1:5.000 .
תרגול בקבוצות: מצא 10 פריטים בתצ"א – שאינם במפה. רשום.
" 10 " במפה - שאינם בתצ"א. רשום .
8. תרגיל בית: קבוצות עבודה. נושא: הקצאות מים – גבעת עדה.
פתרונות הקצאות מים לחקלאות לפי סוג הגידול והשטח. כל קבוצה 4 צרכנים.
9. ארנונה – הרצאת אורח. חב' "אורהייטק" , ברי כהן : פתרונות
יצירתיים של שילוב תצ"א, מדידת שדה, נתוני רישוי וחישוב ארנונה מחודש.
10,11. רה פרצילציה במושבים – עבודת גמר:
שינויים תכנוניים והצורך בתיקון שטחי החברים בסיס להקצאת שטחים שיוויונית.
דוגמאות: בלפוריה, נוה ימין, שדי חמד.
כל קבוצה תתכנן חלוקה מחדש של 10 חברים במושב.
12. ביקור בחברת "אופק" תהליכי ביצוע, אורט ופוטו, מערכות מיחשוב חדישות ועוד.

מטרת הקורס להכשיר את התלמיד להכיר ולבחון תהליכים עירוניים והשלכותיהם המרחביות, החל מקריאת תכניות בניין עיר, תכניות בניה, בחינה של אפשרויות התכנון. ההיבט האישי בעיצוב המרחבי. השלכות קנייניות של התכנון לרבות הפקעות. הגמישות התכנונית והשלכותיה המרחביות האפשריות. בחינת העלות הציבורית וההשפעות החיצוניות של התכנון - מיסוי, הליכי הפקעות ופיצוי, פגיעות עקב הליכי תכנון ופיצוי.
הקורס יתחלק לארבעה חלקים. החלק הראשון יעסוק בהכרת השחקנים ב"מגרש" התכנוני, הכוחות המשתתפים בהליך התכנוני (ועדות התכנון והליך התכנון) ושיתוף הציבור. החלק השני יעסוק במאזן האינטרסים של הכוחות המניעים את התכנון וההשפעות המרחביות (דוגמא - תכניות לשימור אתרים, תכניות מתאר ארציות נבחרות, תכניות רה-פרצלציה וכד'). החלק השלישי יתמקד בהכרת המסמכים הסטטוטוריים (תכנית בניין עיר, תקנון, תשריט, תכניות בינוי ועיצוב וכד'), הסטייה האפשרית מכוח החוק מהוראות התכנון (הקלות, שימושים חורגים וכד') והשלכות מרחביות. החלק הרביעי יעסוק בהיבטי העלות הציבורית של התכנון - החלוקה הלא שוויונית בין הנהנים מהתועלת הכלכלית של התכנון למשתתפים בנטל הכלכלי שלו. כיצד מאפשר החוק תוצאה כזו? בין היתר יעסוק השיעור בהפקעות, פיצויים בגין נזקי תכנון והשפעות חיצוניות שליליות, מיסוי פעולות תכנוניות וכד'.

מטרות הקורס

· להכיר את יישומי הטכנולוגיה המודרנית במטאורולוגיה

· להכיר את התנאים האטמוספריים המשפיעים על החיים המודרניים

· להכיר את דרכי ניצולו של המידע המטאורולוגי לצרכי האדם

פירוט נושאי הלימוד

· חיזוי מזג אוויר – העיקרון, השיטות, היתרונות והחולשות

· קלימטולוגיה סינופטית – חשיבותה וגישות למיון מצבים סינופטיים

· תצפיות מלוויינים מטאורולוגיים - עקרונות, טכניקה, יתרונות ומגבלות

· מטאורולוגיה ותעופה - השפעת תנאים אטמוספריים על ביצועיהם של כלי טיס, תנאים מטאורולוגיים המסכנים טיסה, המראה ונחיתה

· מטאורולוגיה חקלאית - קשר בין משתנים אטמוספריים ותהליכים פיסיולוגיים בצומח ובחי והשלכתם לחקלאות ולמשק המים

הקורס יעסוק בקטסטרופות גיאולוגיות, השפעתן וההשלכות על סביבת האדם. הקורס יכלול מבוא על התנאים המיוחדים הקשורים במבנה כדור הארץ, המאפשרים מחזורים של קטסטרופות באזורים שונים, כגון: רעידות אדמה, הרי געש, גלישות קרקע ובוץ, שיטפונות, מידבור, גלי צונמי, סופות קיצוניות, שריפות טבעיות, מטאוריטים, הכחדות המוניות, גידול אוכלוסייה ותפוצת אפידמיות. השיעור יתבסס על הצגת הנושאים השונים, תוך שילוב עם תרגילים מתודולוגיים לכתיבת עבודה מדעית.

מטרות הסדנא היא תרגול בין תחומי הידע בגיאוגרפיה באמצעות התמודדות עם סוגיה מחקרית. במסגרת הקמפוס ייעשה שימוש בידע ובמיומנויות שנרכשו במהלך תקופת הלימודים בנושאי הלימוד השונים.
באמצעות מחקר שדה יישומי הסטודנט יתנסה בלימוד תיאורטי של בעיית המחקר ואזור המחקר, הגדרת המתודולוגיה המחקרית ואיסוף נתונים בעבודת שדה, ניתוח ממצאי המחקר - הגשת המלצות המחקר.

המחקר יתמקד בתחום ההתחדשות העירונית בישראל ויכלול בחינה של שכונות ומרקמים עירוניים מפרספקטיבה חברתית, פיזית, כלכלית, אקלימית וכולי. בעבודת צוות נבחן לעומק את האפשרויות השונות בישום מתודולוגיות וכלים בחקירת האספקטים השונים של התחדשות עירונית. הקורס יכלול מפגש עם אנשי מקצוע מתוך הרשויות.

דרך הלימוד: פרויקט מעשי. לשיעורים ולפרויקט יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושא והאתר הנלמדים. דרישות הקורס: הגשת כל התרגילים שמשקלם 30% מהציון של הסמסטר השתתפות בלפחות 80% מהשיעורים. משקל הפרויקט 70% מהציון של הסמסטר.

הקורס יעסוק בדינמיקה של הנגב הדרומי - אזור אילת כחבל בעל אקלים צחיח קיצון. במסגרת השו"ת והסיור בשטח נלמד על מאפייניו האקלימיים, המורפולוגיים של החבל ועל פעילות האדם בתנאים קיצוניים כאלה ובתנאי פריפריה בהם הוא מצוי.

נושאי הלימוד המרכזיים
- ייחודו של אזור אילת כחבל צחיח קיצון ומאפייני האזורים הצחיחים מסוג זה.
- גורמי האקלים בחבל והשפעתם על עיצוב הנוף ופעילות האדם בעבר ובהווה.
- הגורמים הגיאולוגיים המעצבים את נופיו המיוחדים של החבל.
- מפרץ אילת ועיצובו - ייחודו הביולוגי והשפעתו על התיירות.
- העיצוב הגאומורפולוגי של נופי החבל והשפעתם על מערך שימושי הקרקע.
- חבל אילת כאזור פריפרי מרוחק והשפעתו על המערך היישובי בעבר ובהווה.
- התפתחות יישובית חקלאית בערבה הדרומית.
- העיר אילת והתפתחותה.
- התפתחות התחבורה והתיירות בחבל.
- השפעות הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן על התפתחות חבל אילת.

מבנה הקורס
הקורס מורכב משיעור ותרגיל וסיור בן 4 ימים. השתתפות פעילה בכל אחד היא חובה.

מטרופולין תל אביב מהווה את אזור הליבה של ישראל. מטרת הקורס הינה לבחון ולאפיין את הזיקות המרחביות והתהליכים הגיאוגרפיים תכנוניים, הפיסיים, הכלכליים והחברתיים המתקיימים במטרופולין. תאוריות, חקר מקרים וממצאים בדבר התפתחות ומבנה אזורים מטרופולינים ישמשו רקע לבחינת התנאים המייחדים את המרחב המטרופוליני של תל-אביב בהיבטים השונים.
נושאים:
1. רקע ומאפייני מטרופולין תל אביב:
מטרופולין – מהו? מינוחים והגדרות. מודל התפתחות מטרופולין.
היכרות עם מטרופולין תל אביב: מבנה, היקף אוכלוסייה, מספר יישובים, גיאומורפולוגיה וקרקעות ודפוסי התיישבות במרחב.
2. כוחות המשפיעים על עיצוב המרחב לרבות מושגי יסוד בתכנון.
תיאוריות והקשרן לתהליכים ולמבנה המטרופולין.
3. השטח הבנוי: ראשית המטרופולין והתפתחות השטח הבנוי במטרופולין תל אביב.
4. המערך היישובי ומערך שימושי הקרקע: צורות ישוב, מערך שימושי הקרקע, הזחילה העירונית והשוליים הכפריים – עירוניים, אופי המרקם הבנוי והבנייה לגובה.
5. המערך הדמוגרפי והמערך החברתי: תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין, המבנה החברתי והחברתי – כלכלי של מרחב המטרופולין.
6. המערך הכלכלי - תעסוקתי: מבנה ואפיון התעסוקה, מוקדי תעסוקה, היוממות לתעסוקה.
7. מערכות תשתית ותחבורה: תח"צ - מערכות להסעת המונים, קיימות ותכנון תחבורה, תשתית הכבישים, מוקדי שירותים כלל מטרופוליניים.
8. מערך השטחים הפתוחים ומוקדי תרבות פנאי.
9. מבנה ארגוני ושטחי שיפוט, מינהל ותכנון: רשויות מקומיות, אזוריות, ארגוני גג, ושיתופי פעולה בין רשויות. הצעות לשינוי המבנה. מערכת התכנון המחוזית והמקומית.
10. תכנון מטרופוליני: בעיות המטרופולין, פתרונות אופייניים, תכניות מתאר ארציות ומחוזיות ויחסן למרחב המטרופוליני.
11. תכנון מטרופוליני: פתרונות– המשך.
12. תכנון מקומי – אזורי ומדיניות פיתוח: פרוייקטים תכנוניים במרחב המטרופוליני, מגמות תכנון וקווי דמיון ושוני בתכנון באזורים שונים במטרופולין.

הקורס משלב הרצאות אורח, דיונים וחומר קריאה + שלושה ימי סיור (בימי חמישי או בששי).
ההשתתפות בסיורים חובה.

בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל עוצב נוף מרחבי שאפיין את מצבה המיוחד של המדינה. נקבעה המסגרת הטריטוריאלית החיצונית – נקבעו קווי שביתת הנשק, חל שינוי מרכזי בהרכב האוכלוסייה, נקלטו כמליון עולים חדשים, עוצבו מרחבי שלטון, נבנו מאות כפרים ועשרות עיירות, נסללו כבישים והוקמה מערכת מרחבית לטיפול בצרכים של המדינה החדשה. תהליכים אלו הביאו לעיצוב חדש של המרחב הישראלי.
הסמינר יעסוק בנושאים אלה, תוך כדי הכוונת התלמידים למחקר גיאוגרפי היסטורי במהלכו יכתבו עבודה סמנריונית שתעסוק באחד מהנושאים בתהליך עיצובו מחדש של המרחב הישראלי בתקופה הנדונה.

מטרות הקורס:
הגדרה, חקר, כתיבה והצגה של נושא מדעי מוגדר. התמודדות עם בחירת נושא מחקר מדעי בתחום האקלים. הצגת שאלת מחקר, בניית מטרות מחקר, מתודולוגיה מחקרית, איסוף מקרורות ביבליוגרפיים, עיבוד החומר ובנייתו לעבודה סמינריונית. התלמיד יציג את ראשי הפרקים בשלב ראשון ובהמשך יציג רפרט על סמך העבודה הסמינריונית.
חלק מן הנושאים מתמקדים בעיבוד ראשוני של חומר גולמי בעוד האחרים מתמקדים בעיקר בניתוח והשוואה בין מחקרים ומידע שפורסם.

מבנה הקורס:
רקע כללי בתחומי המחקר של האקלים
הצגת נושאים לסמינריון בתחומים השונים של האקלים: היבטים קלימטולוגיים גלובליים, אזוריים או מקומיים, היבטים סינופטיים של ארץ ישראל ונושאים שונים מתחום הקלימטולוגיה היישומית ברמות מרחביות שונות.
לימוד שיטות איסוף, מחקר, עיבוד והכנה של עבודות בתחום.
בחירת נושא עבודה, בניית ראשי פרקים והצגתם לדיון.
הצגת רפרט של העבודה הסמינריונית ודיון.

גיאוגרפיה התנהגותית-קוגניטיבית
ד"ר יצחק אומר

הקורס נועד לאפשר לתלמידים להתנסות במחקר הגיאוגרפי הקוגניטיבי-התנהגותי. חלקו הראשון של הקורס יוקדש ללימוד יסודות המחקר הקוגניטיבי וההתנהגותי בגיאוגרפיה בכל הנוגע לגישות ודרכי חקירה. חלקו השני יתרכז בהכרת נושאי החקירה שבהם יתרכז הסמינריון. בחלקו השלישי יידונו העקרונות, הכללים והשלבים בהכנת עבודה סמינריונית. עבודות התלמידים יוצגו ויידונו בסמסטר השני. ככלל, נושא עבודת הסמינריון ייבחר מתוך רשימת נושאים מוגדרים שיוצגו לתלמידים בתחילת הקורס.
נושאי הקורס: קוגניציה מרחבית ( (spatial cognition, התמצאות מרחבית (wayfinding) והתנהגות מרחבית (spatial behavior); גישות וכלים לחקר מיפוי קוגניטיבי והתנהגות מרחבית; מרכיבי ומבנה הייצוג קוגניטיבי והדימוי של סביבה גיאוגרפית; יחס הגומלין בין התנהגות מרחבית לבין התכונות המורפולוגיות והתפקודיות של הסביבה הגיאוגרפית הבנויה; שיטות להערכה וחיזוי של התנהגות מרחבית בסביבה גיאוגרפית.

סמינר העוסק בנושא המים בהיבטיו הרב תחומיים ובעיקר תוך התייחסות להשפעות על הסביבה. איכות ותקנות מי שתייה, מאבק הגופים הירוקים, חוק המים היתרים ותקנות, חקלאות ומים, תעשייה ומים, זיהום נחלים, זיהום מי תהום, כלכלת מים, מים וגיאופוליטיקה, מים ותכנון הנדסי, המים והעיר, מים בעולם השלישי, משק המים והדורות הבאים ועוד. בתחילת הסמינר יינתן מבוא על הקשר בין מים וסביבה בהיבטים השונים וחשיבות המים כמשאב יחיד במינו והכרחי לקיום חיים. השיעור יתבסס על הצגת נושאים שונים ומיקרים מייצגים (על ידי הסטודנטים) ודיון קבוצתי.

הקורס יעסוק בבחינת מקום התכנון ביחס להתגבשות והשתנות הישובים עירוניים בישראל מן המאה התשע עשרה ואילך. על סמך תיאוריות עכשוויות הקושרות בין משטרי פיתוח, חברה וכלכלה נבחן יחד מגוון מצבים ונסקור את התפתחות מערך התכנון, העיור והמרחבים העירוניים. נעבור דרך התקופה העות'מנית, ימי המנדט וימי המדינה ונזהה קשרים הדדיים בין תכנון למערכי משטר, חברה ואידיאולוגיה. נאתר המשכיות ושינויים בדגמי המעורבות של המדינה והשוק הפרטי בתכנון ובבניה ולסיכום הקורס ננתח יחד אירועי תכנון- פיתוח עכשווים על סמך הבנת מצבי העבר והגורמים המובילים בעידן הנוכחי.

כך, נפתח התייחסות משולבת לנושאים הבאים בעיור המקומי:
א. תכנון עירוני, אידיאולוגיה ותיאוריה.
ב. הבדלה, התבדלות (אתנית, מעמדית, מפלגתית, דתית) ומאבקים במרחב עירוני.
ג. כלכלה פוליטית ומערך שלטוני.
ד. נרטיבים הגמוניים וביטויים בעיר.
ה. קנה מידה: תכנון ופוליטיקה מקומית, לאומית ורב לאומית.
ו. בעלות קרקע כגורם ראשוני בתכנון.
ז. מגמות וקונפליקטים: לאומיות וגלובליות, שימור ופיתוח, דחיקה וג'נטריפיקציה.

דרישות: עבודה מסכמת שתציג ניתוח של מקרה והצגה בשיעור האחרון לדיון בכיתה ותדרוך.

סדר השיעורים
א. מבוא תיאורטי: תכנון מול פוליטיקה עירונית בתהליכים היסטוריים
1. היסטוריה עירונית ומשמעות תכנונית: שלטון ומערך נכסי, השתנות מצבים היסטוריים\ מרחביים, קצב פיתוח והשלכות חברתיות.
לקריאה:
Conzen, M.P. (2001): Study of Urban Form in the United States, urban morphology 5-1.

2. תכנון ופיתוח בתפישה מבנית ותיאורית המשטר העירוני (או הון- שלטון בתיאוריה).
לקריאה:
Logan J.R.. & Molotch H.L.(2002): The City as a Growth machine, at: Readings in Urban Theory, Fainstein S. and Campbell S. ed.

3. תיאורית הרגולציה (Regulation Theory) והתיאוריה הפוסט קולוניאלית: תכנון, זהות ומשטר פיתוח עירוני בהקשר היסטורי ולאומי.
לקריאה
Blomley N. (2003) Law, Property, and the Geography of Violence: The Frontier, the Survey, and the Grid, Annals of the Association of American Geographers, Vol. 93, No. 1 (Mar., 2003), pp. 121-141

ב. רקע היסטורי לעיור המודרני בארץ ישראל
4. המערב אחרי המהפכה התעשייתית: הגירה פנימית וחיצונית, פרבור וסלאמס, רעיונות מובילים (נאורות, רומנטיקה, לאומיות, אוטופיות, מודרניזם).
לקריאה
מישורי, ד. (2005): תולדות רעיון הגידור, ארץ אחרת, גליון 29: בין זכות היחיד לזכות הציבור: למי שייכת רשות הרבים, ירושלים.

5. פלשתינה במאה ה19: התפוררות האימפריה העות'מנית, חקיקה ורישום קרקע, תיעוש ראשוני, כנסיות והתיישבות אוטופית, שינויים במערך היישובי ויציאה מתבדלת מן החומות בערים.
לקריאה
כץ, י. (1990): רכישות קרקע בתל אביב עד למלחמת העולם הראשונה- מגמות, אפיונים והשלכות יישוביות. מתוך: גאולת הקרקע בא"י- הלכה ומעשה. יד יצחק בן צבי- המכון לחקר תולדות הקק"ל

ג. התגבשות עירונית כמצרף של אינטרסים קבוצתיים 1850- 1948
6. מושבות: רכישות קרקע, חסות ועצמאות, התגבשות מערך מעמדי, אידיאולוגי ועדתי בימי העלייה הראשונה והשנייה. עיור, פרדסנות וקואליציות פיתוח מוקדמות בימי המנדט.
לקריאה
אהרונסון, ר. (1994): "שלבים בהקמת מושבות העלייה הראשונה ובהתפתחותן", בין ציון לציונות, ערך: י. גולדשטיין, האוניברסיטה הפתוחה.

7-9: השתקפות הפוליטיקה המפלגתית והסכסוך הלאומי בהתפתחות הערים הגדולות:
7. חיפה- ההסתדרות הכללית ותכנון השכונות היהודיות מול התגבשות המדרג המעמדי\ אתני במעלה הר הכרמל.
לקריאה
וייס, י. (2007): ואדי סליב, הנוכח הנפקד, הוצאת הקבוץ המאוחד.

8. ירושלים- תכנון בריטי ובידול שכונתי לפי שיוך אתני, עדתי, דתי, מפלגתי, מקצועי....
לקריאה
שילוני, צ. (1991): הקרן הקיימת לישראל וחברת הכשרת הישוב- התפתחות מערכת היחסים בין שתי החברות הציוניות הגדולות להתיישבות, מתוך: מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית יישובית של ארץ ישראל, קובץ שני, יד יצחק בן צבי

9. תל אביב ויפו: תכנון ההתפרסות עירונית כתמונת המאבק הלאומי, השלכות פוליטיות וחברתיות.
לקריאה
גלעדי, ד. (1984): תל אביב בעליה הרביעית. מתוך: סדרת עידן, 3 -תל אביב בראשיתה, בעריכת מרדכי נאור. הוצאת מרכז בן צבי.
גרייצר, א. (1987): כיוונים בהתפתחות המרחבית של תל אביב, מתוך: תל אביב ואתריה, אריאל- כתב עת
לידיעת ארץ ישראל, עורכים: ביגר ג. ושילר א.

ד. ימי המדינה
10. יצירת המערך המדינתי, התכנוני והקרקעי, בניה ציבורית ושינוי המרחב בשנות ה50- 60.
לקריאה
כץ, י. (2002): והארץ לא תימכר לצמיתות- עקרון הקרקע הלאומית בהליך החקיקה ובחוק הישראלי, מתוך: קרקע- סוגיות במדיניות קרקעית, בעריכת עמיעד ניב ובני מושקין, הוצאת כתר והקק"ל, המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, ירושלים.
יפתחאל, י. וקדר, ס. (2000): על עצמה ואדמה: משטר המקרקעין הישראלי, תיאוריה וביקורת 16, הוצאת הקבוץ המאוחד, תל אביב.

11. שינויים במעורבות המדינה כמנהלת נכסים ויוזמת תכנון ובניה משנות השישים, ומשמעותם התכנונית בערים חדשות, ישנות, ערביות ומעורבות.
לקריאה
כרמון, נ.: מדיניות השיכון של ישראל: 50 השנים הראשונות, מתוך: המדיניות הציבורית בישראל, עורכים: דוד נחמיאס וגילה מנחם, הספרייה לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים, 1999.

ה. מצבי תכנון המשכיים\ עכשווים
12. תכנון כזרוע מבצעת בתהליכי הפרטה וגלובליזציה: הערים הגדולות אחרי 1967, פרויקטים מובילים.
לקריאה
Yiftachel, O. and Yacobi, H., (2002). Planning a Bi-National Capital: Should Jerusalem Remain United?. Geoforum 33, 137-145.
מרגלית, ט. 2006: בניה לגובה בתל אביב- ירידה לשרשי היוקרה. זמנים, רבעון להיסטוריה 96: אבני שפה- התחלות אדריכלות בארץ ישראל, עמ' 106- 116, הוצאת בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה ומרכז זלמן שזר.

13. ניסיונות תיקון, הצלחות וכישלונות בפריפריה העירונית: מ"שיקום משכנות העוני" בשנות השישים ועד ל"התחדשות עירונית" עכשווית.
לקריאה
כרמון, נ.: שיקום עירוני: שלושה דורות של מדיניות והדגמתה בשכונות תל אביב- יפו, מתוך: מחקרי תל אביב- יפו, תהליכים חברתיים ומדיניות ציבורית, כרך ב', הוצאת רמות 1997.
Fainstein, S. (1991). Promoting Economic Development Urban Planning in the United States and Great Britain, Journal of the American Planning Association, 57:1, pp. 22- 33.

14. מצגות סטודנטים ודיון כיתתי.

הקורס נועד לאפשר היכרות עם הגישה המערכתית-מבנית ועם גישות ושיטות לניתוח טופולוגי של מערכות גיאוגרפיות. הכרות זו תישען על מסד תיאורטי מושגי העוסק בחשיבה ובמתודה הטופולוגית ואת החיבור שלה עם החשיבה אודות האירגון והדינמיקה של מערכת גיאוגרפית. על רקע זה, יידונו עקרונות של מרחב טופולוגי והקשר שלהם למרחב גיאוגרפי, ותיערך היכרות עם מדדים ושיטות לניתוח טופולוגי של מערכות ורשתות מרחביות, ובהם: מדדים לוקאליים וגלובליים מבוססי תיאורית הגרף (Graph theory), 'עולם קטן' (small world) וניתוח-Q (Q-analysis). המדדים והשיטות ייושמו באמצעות תוכנות אחדות ובהן: Pajek, Depthmap, ו- + Q. החומר הנלמד ייושם בתירגול ובעבודה אישית מסכמת.

מורכבות, קוגניציה והעיר

יובל פורטוגלי

שיעור וסמינריון (שו"ס) לתלמידי תואר שני
סמסטר ב' יום .., שעות ...

מטרת השיעור:
לימוד יסודות החשיבה והמחקר בממשק שבין שלושה תחומים: תחום המערכות המורכבות, המדע הקוגניטיבי וחקר העיר.
בהתאם לכך נושאי הלימוד יהיו כדלקמן:
א. מבוא לתיאורית המורכבות ויישומה בחקר הדינמיקה העירונית.
ב. מבוא למדע הקוגניטיבי וליישומיו בחקר המרחב והעיר.
ג. התהליך הקוגניטיבי כמערכת מורכבת.
ד. העיר כמערכת קוגניטיבית מורכבת.

מטרות הקורס:
הקורס ממוקד בקשרים נצפים בין מרחב (חברתי ופיזי) ובין מחלות בעולם המודרני; מלמד שיטות וכלי מחקר אפידמיולוגיים; ומסביר כיצד משלבים בהם שיטות מגיאוגראפיה.

הדגש העיקרי יהיה על כרוניות, כמו מחלות לב, סינדרום מטאבולי וסרטן; אבל יסקרו בו גם מחלות מדבקות ומגפתיות שמשמעותיות בארצות מפותחות כמו שפעת חזירים ועופות, סארס, איידס, BSE ועוד.

קהל יעד ודרישות קדם:
הקורס מיועד בעיקר לתלמידי תואר שני; פתוח לתלמידים מכל המסלולים שעשו קורס מבוא באפידמיולוגיה וכן לתמידי תואר ראשון שסיימו את קורס המבוא בגיאוגראפיה רפואית (קורס 0691247701).

תכנים: (לוח המועדים המצויין גמיש ויותאם לקצב ההתקדמות)
מבוא וחזרה: (שבוע 1-3)
1. סקירה הסטורית של התפתחות "החשיבה הסיבתית" באפידמיולוגיה.
2. חזרה קצרה על כלים ומושגים באיפדימיולוגיה
 תחלואה morbidity ותמותה mortality
 המצאות prevalence והתארעות Incidence
 מדדי סיכון: risk ratios; relative risk
 סיכון תורם: attributable risk
3. חזרה קצרה על קשרי מחלה - מרחב:
 קשרי מחלה-מרחב,
 תנועת מחלות במרחב
 מחזוריות של מחלות,
אפידמיולוגיה גיאוגראפית של מחלות בעולם מודרני (שבוע 4-14)
4. ההתפתחות ההסטוריות של תחלואה כרונית: (שבוע 3-4)
 השפעות של תוחלת חיים על תחלואה ונפיצות מחלות
 שינויים בהגדרת מושג המחלה: מחלות מדבקות ומחלות כרוניות, דומה ושונה
 התפתחותן של מחלות שפע: (סכרת, מחלות לב)
 התפתחותן של מחלות חשיפה: (סרטן)
 התפתחותן של מחלות חדשות: (אלצהיימר, איידס, פרה משוגעת)

5. אפידמיולוגיה של מחלות לב (5-6)
 הבדלים מרחביים בהתארעות מחלות לב
 גורמי סיכון למחלות לב – מודלים רב משתניים, סיכון יחסי, סיכון מצטבר, סינרגיזם, סיכון נתרם
6. אפידמיולוגיה של הסינדרום מטאבולי (7-8)
 מגיפת ההשמנה, שומני דם, סכרת - מדדים אפידמיולוגיים של היארעות והמצאות
 מודלים חברתיים רב משתניים של התפתחות הסינדרום המטאבולי
 מודלים מרחביים לניתוח סיכוני השמנה וסכרת
 שיטות אפידמיולוגיות בסינון לסיכונים
7. אפידמיולוגיה של סרטן שד (שבועות 9-10))
 מדדים אפידמיולוגיים של היארעות, התפתאות והמצאות סרטן שד
 אפידמיולוגיה של סינון לאיתור סרטן שד: שיטות, פיענוח והערכה
8. אפידמיולוגיה של עישון וסרטן ריאות (שבוע 11))
 איך בודקים אם עישון גורם לסרטן ריאות
 האם הפסקת עישון משנה סיכון לאורך זמן - קוהורטות וסיכון אישי
9. אפידמיולוגיה של סיכונים סביבתיים: ( שבוע 12)
 האם צלילה בקישון גורמת לסרטן
 האם טלפונים סלולאריים גורמים נזקים
 שיטות מחקר לזיהוי סיכונים סביתיים
10. האפידמיולוגיה של BSE ו CJD (מחלת הפרה המשוגעת); ושל SARS: ( שבוע 13)
 מעבר מחלות בין מינים שונים
 פוליטיקה ואינטרסים כלכליים כגורמי סיכון – פרספקטיבות קצרות וארוכות טווח
11. האפידמילוגיה של HIV : ( שבוע 14)
 הראשוניות של מחלות מין בהסטוריה האנושית
 פוליטיקה גלובאלית והשפעתה על התפשטות מחלות

קריאה:
1. קריאה של מצגות ומאמרים שישלחו לתלמידים כל שבוע
2. ספר יסוד באפידמיולוגיה, בכריכה רכה שראוי שיהיה בספריה של כל תלמיד:
1. Friedman, G.D., Primer of Epidemiology’ 4th Ed. 1994 McGraw Hill
3. ספר יסוד בגיאוגרפיה רפואית, נמצא בספריה בשני עותקים
Meade, M.S; and R.J. Earickson: Medical Geography,2000 Guilford, 2nd edition (ISBN 1-57230-558-4,)
4. מידע רקע על מחלות באתרים מרכזיים:MEDLINE CDC; WHO; NIH; BMJ; MERCK-MEDICUS; JAMA;

מטלות: השתתפות בשיעורים, קריאה
בחינה וציון הסופי: בחינת בית או עבודת סיום מונחה. כל תלמיד יבחר מחלה אחת מרשימה שתחולק בכיתה, ויסקור את ההיבטים האפידמיולוגיים והמרחביים שלה על פי תדריך מפורט שיחולק למשתתפים.

הקורס מתרכז בבחינת הדגם המרחבי של תנועת בני אדם בעיר ומתן הסבר לדגם זה בעזרת המחקר הקוגניטיבי- מרחבי, ההתנהגותי, העירוני והחברתי ובעזרת שיטות וכלים לניתוח מרחבי המוצעים בדיסציפלינה הגיאוגרפית. נושאי הקורס: יסודות המחקר הקוגניטיבי וההתנהגותי בגיאוגרפיה בכלל, ובתחום העירוני בפרט. הדגם המרחבי התפקודי והמורפולוגי של העיר והתפתחותו. דגם מרחבי-עיתי של תנועת הולכי רגל וכלי רכב במצב שיגרה וחירום. ניידות מגורים. למידה והתמצאות מרחבית בסביבה עירונית. גישות להסבר התנהגות מרחבית. יחס הגומלין בין התנהגות מרחבית לתכונות הסביבה העירונית ולמבנה המרחבי שלה. שיטות למיפוי, ניתוח, הערכה וחיזוי של התנהגות מרחבית בעיר.

נופה של ארץ ישראל התעצב בעת החדשה לא במעט עקב פעולותיו היזומות של שלטון זה או אחר במרחב. מראשית העת החדשה בארץ, בתחילת המאה ה - 19, היה השלטון, קודם השלטון העות'מאני ולאחריו השלטון הבריטי, שלטונה של מדינת ישראל שלטון ממלכת ירדן וממשלת מצרים בחלקים השונים של הארץ ושלטון הרשות הפלסטינית שחקן פעיל, ולעתים מרכזי, בכל תהליך שינוי נופה של ארץ ישראל. זאת הן בפעולות ישירות ומעשיות והן בפעולות עקיפות על ידי חקיקה, עזרה ומניעה.

השיעור, המיועד לתמידי התואר השני שמכירים הן את המתודה הגיאוגרפית היסטורית והן את המתודה הגיאוגרפית מדינית, ידון בנושאים השונים בהם השפיע השלטון על עיצוב נופה של הארץ במהלך העת החדשה. עיקר הדיון יעשה באשר לתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל וכן לשנים הראשונות לאחר הקמתה, מרחב זמן המאפשר חקירה גיאוגרפית היסטורית המלווה בחקר ארכיוני.
השיעור יועבר על ידי דיון משותף, לאחר הכנה ביבליוגרפית מתאימה בין המרצה למשתתפים בקורס. סקירה כללית של הזמן, המרחב והבעיות הכלליות שידונו תקדים את מעשה הלומדים, שעיקרו בחירת נושא למחקר , חקירתו והצגתו לדיון במסגרת השיעור. הנושאים השונים לדיון יוצעו על ידי המרצה אך גם יבחרו ישירות על ידי המשתתפים בשיעור. לאחר הדיון יעובד חומר המחקר ויוגש כעבודת רפרט. יש אפשרות לכתוב בשיעור עבודה סמינריונית.
ציון השיעור יקבע הן על ידי הצגת המחקר והדיון בו והן על ידי העבודה הכתובה.

משאב הקרקע המצוי במחסור, ראוי לנהלו בצורה מושכלת זאת על מנת להשיג את המטרות של בעליו – אם ארגון כלכלי, ציבורי או המדינה.
במסגרת הקורס תסרק משרעת הטיפול הכולל במקרקעין, בהיבטים הניהוליים לפי הפירוט הבא:
- שעורים1 ו – 2: מושגי יסוד בקורס – מושגים שישמשו להמשך הקורס בתכנון, רישום,
קדסטר, שמאות מקרקעין וחוק המקרקעין.
- שעורי המשך- סקירת היבטי הניהול בהקשרים הבאים:
• רכישה
• מכירה
• שימושי ביניים/ השכרות
• שמירה ופיקוח
• רישום
• ניהול ספר נכסים ממוחשב
• שימוש מיטבי
- מינהל מקרקעי ישראל – מושגי יסוד וניווט בהחלטות מועצה / הנהלת ממ"י
- בשיעורים האחרונים במצגת עבודות נבחרות – ע"י הסטודנטים ודיון פתוח.
מטלות:
הסטודנטים יתבקשו להציג בחינת שימוש מיטבי למתחמים / פרוייקטים מבחינה תכנונית / שמאית תחת הנחות יסוד שיונחו לגביהן במסגרת פגישה עם המרצה.

מטרת הקורס: הרחבת אפשרויות של ArcGIS ע"י שימוש ב-Visual Basic for Applications.
שיטת הלימוד: הקורס יועבר במעבדת המחשבים ויכלול לימוד פרונטלי ותרגול מעשי.
חובות הסטודנט: תרגול משותף של נושאי הקורס ועבודה על פרויקט.
ציון הקורס: יהיה הציון שיקבל הסטודנט עבור הפרויקט לאחר הגשתו.

נושאי הקורס
סמסטר א'
1. סקירת שפות תכנות לפי ידידותן. Visual Basic Editor. פקודות ממשק עם המשתמש: MsgBox, InputBox. הרצת תוכנית. המשך פקודה בשורה הבאה ע"י קו תחתי.
2. User Form. אמצעים נוספים של הממשק: TextBox , כפתור, Label.
3. שמות משתנים, טיפוסים של נתונים: integer, float, string, Boolean.
Option Explicit. הגדרת משתנים ע"י Dim , פעולות חשבון כולל X mod Y, פונקציות Rnd, Int, Abs ואחרות. סדר עדיפויות. פקודת השמה, הערות (comments).
4. Branching: פקודת IF, שתי תבניות הפקודה. השוואות >=, <=, =, <>. תנאי מורכב עם
and, or, not. Select case עם דוגמה של שימושי קרקע.
5. לולאות For - Next, Do – Loop, While . בחירת סוג הלולאה.
יציאה מן הלולאה ע"י Exit.
6. הגדרת מערך חד-מימדי ודו-מימדי. דוגמאות חישוב של סכום, ממוצע, max ומיקומו.
7. ביטוים אלפאנומריים, פעולת חיבור + , פונקציות Len ו- Copy. דוגמת חלוקה של משפט למילים.
8. החלפת ערכים בין שני משתנים. הגדרת פרוצדורה Sub, משתנים מקומיים וגלובליים.
שיטת הבועות לסידור מספרים או מילים. שימוש ב-Call procedure.

סמסטר ב'
9. .Object oriented programmingאובייקטים ב-ArcGIS, This document. פקודת השמהfor objects .Set חיפוש שכבות Layers ו-Stand alone tables. TableCollection object.
10. חיפוש שדות Fields בטבלה ושינוי ערכים. שימוש ב-Cursor.
11. שימוש ב-PieChartRenderer להצגה גרפית. קביעת תכונות של ההצגה מתוךVisual Basic for Applications .
12.Work with the entities
13. פיתוח פרויקטים.

בשנים האחרונות, כתוצאה משינויים טכנולוגים של מכשירי מדידה ושיטות חדישות בתחומי המדידה והמיפוי, ניתן להבחין בשינויי קונספציה בתחומי התכנון ובעלות על הקרקע שנבעו משינויים אלה.

מטרת הקורס:
להקנות ידע בתחומי המיפוי המודרני תוך שילוב השיטות החדישות והטכנולוגיה המתקדמת במיפוי הקיים, כאשר תשומת הלב תושם על נושאי התכנון ובעלות על הקרקע.
קורס זה יעסוק במיפוי הטופוגרפי והשלכותיו על התכנון הארצי והמקומי מול האילוצים הקדסטרליים הקיימים, וכמו כן יעסוק בתכנון העתידי – תכנון התואם בעלות ושימושי קרקע.

נושאי הקורס:
1. המעבר מהמיפוי האנלוגי למיפוי הספרתי.
2. המחשב, המספרת והתווין
3. מפה סרוקה מול מפה ממיפוי אנליטית.
4. מפת רסטר מול מפה וקטורלית.
5. דיוק המיפוי הטופוגרפי - האנלוגי והאנליטי.
6. בעלות על הקרקע: המיפוי הקדסטרלי.
7. המיפוי בזמן הטורקים.
8. המיפוי בזמן המנדט הבריטי, שיטת "טורנס".
9. מיפוי לצורכי רישום, חלוקות ואיחוד.
10. חוק בתים משותפים.
11. שיכון ציבורי, משבצות חקלאיות.
12. תקנות המדידה החדשות.
13. חוק תכנון ובניה.
14. תכנון ארצי ותכנון מקומי.
15. הפקעות לצורכי ציבור.
16. מערכות מידע גיאוגרפיות, עקרונות שיטות ודיוקים.
17. ממ"ג לאומי.
18. ממ"ג עירוני.
19. ממ"ג קדסטרלי.
20. ממ"ג נושאי, מפות הלמ"ס.
21. שימוש בצילומי אויר, חישה מרחוק ו-G.P.S בתהליך המיפוי.
22. הקרטוגרפיה ככלי עזר בדיסיפלינות אחרות.
23. מבט לעתיד.

הנושא: ידע בשימושי ממ"ג לא מספיק להקמת מערכת חדשה שמטרתה לשמש בסיס למחקר גיאוגרפי, מערכת תכנון, ניווט, ניהל משבי טבע וכדומה. הקורס נותן בסיס תיאורטי ויישומי ההכרחי להקמת מערכת מידע גיאוגרפי רבת משתמשים. מערכות ממ"ג מודרניות הן תמיד הרחבה של מערכות מידע כלליות. משתתפי הקורס לומדים את הבסיס של מערכות המידע וצורות מעבר לקליטת נתונים גיאוגרפיים ועיבודם. ידע תיאורטי ייושם בסביבת DBMS Informix ומרכיבה הגיאוגרפי SpatialWare, מתוצרת חברת MapInfo.

חובות הקורס:
1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 30% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם.
2. עבודת סיום שמשקלה 70% מהציון הסופי.
3. יש לבקר באתר הקורס ב-VirtualTAU לאחר כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס).
4. השתתפות אקטיבית בקורס (דרך אתר הקורס, כעיקרון) תעניק בונוס עד 10%

תוכנית הקורס:
1. יסודות בבסיסי נתונים טבלאיים (Relational DBMS)
1.1. Entity-Relationship Model (ERM)
1.2. נורמליזציה של קבוצת הטבלאות
1.3. שפת שאילתות SQL
2. שימוש בבסיסי נתונים טבלאיים לצורך שמירת ישויות גיאומטריות
2.1. הגבלות של ERM במסגרת GIS
2.2. SQL מרחבי
2.3. עיבוד נתונים גיאוגרפיים במסגרת בסיסי נתונים כלליים
2.4. צורות שילוב בין בבסיסי נתונים טבלאיים כלליים וממ"ג שולחני
3. בחירת מערכת ממ''ג
3.1. ממשק משתמש ותפקידו
3.2. יציבות התכנה ובעיות של טעויות קרטוגרפיות
3.3. דוגמאות של יישומים קיימים בארץ ובעולם

ביבליוגרפיה:
R. Laurini, D. Thompson, Fundamentals of Spatial Information Systems, AP, 1992
D. J. Magure et al Geographical Information Systems: Principles and Applications. v. 1 & 2, Longman, 1991
M. F. Goodchild et al, Environmental Modeling with GIS. Oxford, 1993
G. Langran, Time in Geographic Information Systems. Taylor&Francis, 1993
I. Masser, M. Blakemore, Handling geographical Information: Methodology and Potential Applications, Longman, 1991
Scientific journals: Computers, Environment and Urban Systems
International Journal of Geographical Information Systems
ITC Journal. International Institute for Aerospace Survey and Earth Sciences

תיאור הקורס
הקורס 'תכנון ,קיימות וזכויות אדם' ניתן לתלמידי תואר שני המתמחים בלימודים במסלול 'סביבה, חברה ותכנון' המוצע להם במסגרת לימודיהם בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. הקורס הינו שנתי ומוענקות לו 4 נקודות כאשר בסימסטר א' ילמדו הסטודנטים לימודים תיאורתיים ובסימסטר ב' יעבדו בפרויקטים של ארגונים חברתיים העוסקים בתכנון תוך התייחסות לנושאים של קיימות וזכויות אדם.
קורס זה מהווה מתמקד בהכשרת סטודנטים בתארים מתקדמים לעבודה כמתכננים וגיאוגרפים במשרדי ממשלה ורשויות השלטון ומאפשר לשלב כחלק מהכשרתם הטמעה של נושאי תכנון לנושאי זכויות אדם ועבודה עם הקהילה בהדגשה על מרכיבי הזהויות השונים בה.
הרציונל לעסוק בנושאים אלו הוא העובדה כי תחום התכנון ופיתוח סביבתי עדיין איננו מכיל במידה מספקת את שיח הזכויות והתוצאה היא כי פרויקטים רבים של תכנון ופיתוח סביבתי אינם רגישים במידה מספקת לאותם מרכיבים בתוך תהליכי תכנון ופיתוח המהווים אמצעים לדיכוי ואפליה למשל, הקצאת קרקעות והקצאת משאבים או הקצאת שירותים הנעשית על בסיס שאיננו שוויוני בין קהילות ובין חברים בתוך קהילות (למשל בין נשים לגברים, בין יהודים לערבים, בין תושבי קהילות בסטטוס כלכלי גבוה ונמוך ועוד). יתרה מזאת, העיסוק הקיים בתחום איננו מבחין במצבי אי שוויון ואפליה על בסיס זהויות שונות (בעיקר מיגדרית אך גם אתנית, לאומית וכלכלית). על רקע זה הקורס המוצע שם לו למטרה לשלב מסגרת לימודים תיאורתית בנושאי תכנון, זהויות, קיימות וקהילה לצד התנסות יישומית בפעילות חברתית תכנונית וסביבתית עם קהילות אשר מושפעות מפעילות תכנונית סביבתית זו.
מעורבות של סטודנטים בקהילה במסגרת הקורס תתרום את תרומתה להעמקת המודעות החברתית והאזרחית של תחום התכנון והסביבה וכן תעניק לסטודנטים כלים יישומים לעיסוקם העתידי בתחום התכנון . קורס תיאורתי ישומי משולב כזה יסייע לסטודנטים המתעתדים להיות מתכננים וגיאוגרפים בעתיד להטמיע כבר בשלב לימודיהם מושגים של שוויון, צדק וזכויות אדם תוך רגישות לזהויות השונות בעבודה עם יחידים וקהילה כך שיוכלו לשלבם בעבודתם המקצועית בעתיד.

מטרות הקורס
המטרה העיקרית של הקורס היא לעודד מחקר ודיון בנושאים הקשורים לתכנון בדגש שונות של זהויות, קיימות וזכויות אדם תוך בנית קשר ושילוב קהילות בתהליכים הקשורים לעיצוב המרחב. מתוך מטרת על זו נובעות המטרות האחרות: האחת, לפתח בקרב סטודנטים שיעסקו בעתיד בעיצוב המרחב, מתחום הגיאוגרפיה, תכנון עירוני, ארכיטקטורה, לימודי סביבה ומשפטים היכרות והבנה עם סוגיות ופרקטיקות של תכנון המתייחס לשונות זהויות, זכויות אדם וקיימות תוך שיתוף עם חברי הקהילה נשים וגברים . השניה, להכשיר סטודנטים מדיסיפלינות אלו לעבודה יישומית עם קהילות מוחלשות אשר חוות תהליכי אפליה בעקבות תכניות מוניציפליות וממשלתיות מפלות. המטרה
השלישית, להכשיר סטודנטים לעבודה עם קהילות תוך הבטחת שקיפות ותהליכי שיתוף של כל חברי הקהילה (גברים ונשים)

סוגי הפעילות בקהילה
כפועל יוצא ממטרות הקורס הפעילות בקהילה ועם ארגונים תתמקד בעבודת שטח ויצירת קשר אישי עם חברי קהילה בדגש על שילוב נשים וגברים בפעילות זו. פעילות זו תתחיל כבר בסימסטר א' כאשר יאותרו קהילות מוחלשות אשר נחשפות למצבים של אי שוויון והפרה של זכויות אדם בפרויקטים של תכנון ופיתוח (כמו למשל, הזכות לנגישות שווה לשרותים, הזכות לדיור, הזכות לידע ומידע, הזכות לשיתוף). העבודה עם הקהילה תעשה על בסיס מגדרי באופן שיאפשר לחשוף ולעבד נושאים של זכויות אדם וצדק לא רק על בסיס קהילתי אלא גם על בסיס של הבדלים מגדריים והבדלי זהויות אחרים. העבודה תעשה דרך פרויקטים של ארגונים חברתיים וארגוני תכנון וסביבה. עבודה ברמת מעורבות כזו תתרום לנסיון היישומי של סטודנטים במגע עם נשים וגברים בקהילות ועל ידי יצירת דיאלוג עימם יפתחו את המודעות הראויה לשונות של זהויות אשר מהווה בסיס לעבודת תכנון ופיתוח בדגש של שוויון. בכך נוצר היזון הדדי כאשר הסטודנטים לומדים על הקשרים והיחסים בתוך הקהילה והיחידים המרכיבים אותה (למשל , כיצד להבטיח שגם נשים תיוצגנה בתהליכי תכנון ופיתוח) והקהילה והארגון נהנים מתרומתם האינטלקטואלית אקדמית של הסטודנטים. דווקא
בשנים קודמות עסקנו בקהילות מוחלשות שונות החיות במטרופולין תל אביב וחוות שוליות כלכלית וחברתית . עבודות הסטודנטים (מסטר ודוקטורט) וכן הקורסים השונים התמקדו בדגש המיגדרי של שוליות כזו בקהילות כמו: מהגרי עבודה, תושבי יפו הערבים, תושבי שכונת גבעת גאולה ברמת גן, הקהילה ההומו לסבית בתל אביב יפו, קהילת פלורנטין בדרום תל אביב , קהילת אנשים בעלי מוגבלויות פיסיות ועוד. חשוב דווקא להמחיש לסטודנטים באמצעות עבודה במטרופולין תל אביב כי גם במרכז חיות קהילות מוחלשות שיש לתכנן עבורן בדגש של שוויון ומודעות לזכויות אדם.

נושאי הקורס

התפתחות החשיבה התכנונית – מסורות וגישות תכנון במאות ה- 19,20,21 בעולם בישראל

Davidoff, P. (1965) “Advocacy and Pluralism in Planning”. Journal of the American Institute of Planning, 31, pp. 331-338
Fenster,T. (1999) “ Culture, Human Rights and Planning (as Control) for Minority Women in Isreal” In: Fenster, T. (Ed.) Gender, Planning and Human Rights, London: Routledge, pp. 39-54
Fenster, T. (Ed.) Gender, Planning and Human Rights, London: Routledge,
Fraser, N. (1995) ‘From Redistribution to Recognition? Dilemmas of Justice in a ‘Post-Socialist’ Age’, New Left Review, 212, pp. 68-93
Fainstein, S. (1994) The City Builders, Oxford: Blackwell
Fainstein, S. (1996) “Planning in a Different Voice”. In: Campbell, S. and Fainstein, S. (Eds.) Readings in Planning Theory, Oxford: Blackwell, pp. 456-460
Fenster,T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson , London

תכנון וקהילה בדגש זהויות : מיגדר, תרבות ואתניות

Fainstein, S. (2000) “New Directions in Planning Theory” Urban Affairs Review, 35 (4), pp.451-478
Fenster, T. (1996) “Ethnicity and Citizen Identity in Development and Planning for Minority Groups” Political Geography , Vol. 15,(5), 1996 (pp. 405-418)
Fenster,T. (1997) “Relativism vs. Universalism in Planning for Minority Women in Israel” Israel Social Science Research, 2(2), pp.75-96
Fenster,T. (1998) “Ethnicity, Citizenship and Gender: the Case of Ethiopian Immigrant Women in Israel” Gender, Place and Culture 5 (2) , pp. 177-189
Fenster, T. (1999a) “Space for Gender: Cultural Roles of the Forbidden and the Permitted” Environment and Planning D: Society and Space, 17, pp. 227-246

פנסטר, ט (2007). 'זכרון, שייכות ותכנון מרחבי בישראל' תיאוריה וביקורת
פנסטר, ט. (2007) 'דילמות של ניהול עירוני: הזכות לעיר המגדרית'ת אלפיים

שיח הקיימות וביטויו בתכנון מרחבי

Hinchliffe, S.Blowers, A. and Freeland,J. (2003) understanding Environmental Issues, Wiley, Milton Knyes
Williamson,T. Radford, A. Benneths H. (2003) Understanding Sustainably Architecture, New York, Spon Press.
Hagans,S. (2003) Taking Shape: a new contract between architecture and nature, Oxford, architecture press.

מזכויות אדם לזכויות תכנון – תהליכי שינוי בחשיבה התכנונית ועבודה עם קהילות

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון (בדפוס) דו"ח זכויות תכנון בישראל,
Healey, P. (1997) Collaborative Planning, London: Macmillan Press
Sandercock, L. (1998a) Towards Cosmopolis, Wiley, London
Sandercock, L. (1998b) “Introduction: Framing Insurgent Historiographies for Planning” In:
Sandercock, L. (Ed.) Making the Invisible Visible, Berkeley, University of California Press, pp.1-36
Sandercock, L. (1999) “ Introduction. Translations: From Insurgent Planning
Practices to Radical Planning Discourses” Plurimondi, 2, pp. 37-46
Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives of Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London
פנסטר, ט. (2002) 'אשה אתיופית- גבר אשכנזי : על סוגי הידע השונים בתכנון' פנים, 13

None

מהות הקלימטולוגיה היישומית
גורמי האקלים בתכנון ובניה
המתודולוגיה של התכנון האקלימי
תרשים הזרימה ככלי לביצוע תכנון תואם אקלים
שילוב גורמי אקלים בתכנון הלאומי
שילוב גורמי אקלים בתכנון אזורי
שילוב גורמי אקלים בתכנון אורבני
שילוב גורמי אקלים בתכנון מבנים
איכות אקלימית
שיקוף אקלימי
עומס החום ותפרוסתו בישראל
עומס הקור ותפרוסתו בישראל
קריטריונים לקירור וחימום באזורים השונים של ישראל
קלימטולוגיה אורבנית והשלכותיה על תכנון תואם אקלים
היבטים אקלימייים-סביבתיים של בניה רב-קומתית
היבטים אקלימיים-סביבתיים של בניה תת-קרקעית
היבטים אקלימיים-סביבתיים בתכניות מתאר

השיעור מציג את מבנה הדעת של הדיסציפלינה כפי שהוא בא לידי ביטוי בגישות השונות שהתפתחו בגיאוגרפיה במחצית השניה של המאה ה20-. לאחר סקירה היסטורית קצרה תנותחנה הגישות השונות שהתפתחו בדיסציפלינה. הנושאים הנדונים בהקשר של כל שיטה הם כדלקמן: ניתוח התנאים ההיסטוריים והדיסציפלינריים שהביאו לצמיחתה של כל גישה; מעקב אחר המושגים הגיאוגרפיים שכל גישה תרמה לדיסציפלינה; ניתוח ביקורתי של הפרקסיס המונח בכל גישה; ניתוח ביקורתי של הגישות השונות, דגש מיוחד מושם על הבנת המבנה המתודולוגי שכל גישה מציעה. במרוצת השנה ננתח את הגישות הבאות:
פוזיטיביזם לוגי.
הומניזם (פנומנולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרמניוטיקה).
מרכסיזם וניאו-מרכסיזם.
ריאליזם
פוסטמודרניזם.
תיאוריות של כאוס

דרך ההוראה
השיעור הוא חובה לכל תלמידי התואר השני. התלמידים יקראו לקראת כל שיעור את הפרק המתאים. חלק מהמפגשים יתמקד בהרצאות המשלימות את חומר הקריאה בעוד בחלק מהמפגשים יתקיימו דיונים בדבר האפשרויות ליישום הגישות הנדונות. התרגילים יתמקדו בעיקר בניתוח ביקורתי של המתודולוגיה של מאמרים נבחרים.

כללי

השיעור נועד לבחון את הרעיונות התיכנוניים העיקריים, ביוזמה ממלכתית וברמה הארצית או האיזורית, שהיה בהם כדי להשפיע על עיצוב המערך היישובי בארץ. בתןך כך, יבחנו המקורות הרעיונים, ניסוחם במסגרת התוכניות למינהן, השינויים שחלו בהם על פני הזמן ומידת הגשמתם והשפעתם בפועל.

נושאי השיעורים

1. הרעיונות התכנוניים בתקופת טרום המדינה.
2. תכנון יוזם במדינת ישראל.
3. התכנית הראשונה: תוכנית שרון.
4. פיזור אוכלוסיה.
5. התישבות כפרית.
6. ערים חדשות.
7. עיירות הבדווים.
8. גישות חדשות: ת.מ.א. 31.
9. תכניות אחרונות: 20:20; ת.מ.א. 35.
10. אירגון המרחבים המטרופוליניים.
11. תכנון ופיתוח איזורי.

חובות התלמידים

התלמידים יחוייבו בקריאת חומר רקע לקראת הדיונים בנושאי השיעורים. לסיכום הקורס תוגש עבודה על נושא נבחר באישור המנחה.

הקורס נועד לאפשר הכרות עם העקרונות, השיטות והטכניקות בבנייה ויישום מודלים להדמיית (סימולציה) דינמיקה של מערכות עירוניות-סביבתיות. הקורס יכלול את נושאי הלימוד הבאים: סוגים של מערכות ומאפיינים ייחודיים של גידול, ארגון, התפתחות ומורכבות של מערכות עירוניות; הייחוד של הדמיית תופעות גיאוגרפיות; הדמיות כאמצעי תיאור, חקירה וחיזוי של מערכות עירוניות-סביבתיות; הכרות ושימוש בסוגי הדמיות: Cellular Automata ; Agent Base Simulation ; הבחנה בין הדמיות מופשטות וקונקרטיות; מודלים של שימושי קרקע, תנועה ותפרוסת מגורים; חיבור בין מודלים של הדמיה למערכות מידע גיאוגרפיות. הקורס מבוסס על הרצאות ועל תרגול מעשי של החומר הנלמד. במהלך הקורס יבנו הסטודנטים הדמיה לתופעה עירונית-סביבתית נבחרת במסגרת עבודה אישית מסכמת.

קונפליקטים סביבתיים הם חלק בלתי נפרד מתהליך התפתחותה של העיר. הקורס נועד לדון בהיבטים הגיאוגרפיים, האנושיים, החברתיים והתכנוניים של קונפליקטים אלה, תוך ניסיון למצוא הסבר להיווצרותם. הקורס יכלול הכרה ויישום של גישות מבניות ואיכותניות לניתוח, מיפוי וסיווג של קונפליקטים סביבתיים ושל שיטות לניתוח ואיתור תנאים להיווצרותם. נושאי לימוד: הגדרת מושגים – שימושי קרקע, משאבי הסביבה, מפגעים סביבתיים וקונפליקטים סביבתיים. התפתחות הדגם המרחבי של שימושי קרקע בעיר. תפרושת מגורים של קבוצות חברתיות. השפעות חיצוניות חיוביות ושליליות. צדק סביבתי. תפישת האדם את סביבת מגוריו. מרחבי השפעה של מפגעים סביבתיים. גישות ועקרונות של תכנון עירוני-סביבתי; הליך התכנון ותסקירי השפעה על הסביבה.

מטרת הקורס: רכישת רקע לגבי שימוש ב-GIS רסטרי לקבלת החלטות מרחביות ותכנון מרחבי.
חובות הקורס:
1. הגשת כל תרגילים. משקלם 40% מהציון הסופי.
2. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם.
3. עבודת סיום שמשקלם 60% מהציון הסופי של כל סמסטר.

דרישות קידום: קורס שיטות מחקר כמותיות ו-GIS של מ. א.
תוכנית הקורס
1. מערכת GISרסטרי ככלי לקבלת החלטות (על בסיס Idrisi ו-ArcGIS) .
2. מונחים בסיסיים של תורת קבלת החלטות.
3. שיטות ניתוח להסגת מטרה אחת Single-Objective Decision Making))
4. התחשבות באי-דיוקים בנתונים מרחביים ואי-ודעות בתנאים
5. בעיות הקשורות לשימוש ב-DEM (חישוב של אגן ניקוז, שדה ריאה וכ'ו)
6. בחירת מערכת ממ''ג לבניית היישום.
במידה ונספיק -
7. מבוא לשיטות ניתוח להסגת כמה מטרות יחד ((Multi-Objective Decision Making

ביבליוגרפיה:
1. D.J. Magure et al (eds.), 1991, Geographical Information Systems: Principles and Applications. v.1, 2 Longman.
2. M.F. Goodchild, B.O. Parks, L.T. Steyaert, 1993, Environmental Modeling with GIS, Oxford.
3. G. Langran, , 1993, Time in Geographic Information Systems. Taylor&Francis.
4. I. Masser, M. Blakemore (eds.), 1991, Handling geographical Information: Methodology and Potential Applications, Longman.
5. M.J. Scholten, J.C.M. Stillwell, 1990, Geographical Information Systems for Urban and Regional Planning, Kluwer AP.

Scientific journals
1. Computers, Environment and Urban Systems. Pergamon.
2. International Journal of Geographical Information Systems. Taylor&Francis.
3. ITC Journal. International Institute for Aerospace Survey and Earth Sciences, ITC.

Internet sites
http://cnrit.tamu.edu/rlem/textbook/textbook-fr.html - Textbook
http://www.gsaup.ucla.edu/~robin/ESRI/p308.html – Description of planning system
http://www.ccg.leeds.ac.uk/mce/mce-intro.htm – Internet-based planning system (with bugs)
http://www.sis.utk.edu/cis/sada/ - Free software
http://www.biogeog.ucsb.edu/projects/ibm/reports/report96.html – Planning application report
http://unganisha.idrc.ca/humus/macau.html – Description of planning system
http://www.engr.colostate.edu/~mario/ipds.html#Introduction –Decision support system
http://www.fes.uwaterloo.ca/Tools/overview.html – DSS software advertisement with references
http://www.smartplaces.com/smart/index.htm - DSS software advertisement with references
http://www-esd.worldbank.org/rdv/training/harsh/harsh.htm - Examples of DSS http://mccweb.agri.cmu.ac.th/research/DSSARM/ThaiRice/DSSRice.html - Examples of DSS
http://earth.clarku.edu/hero/Matt/dsmodel.html – DSS based on Idrisi
http://www.for.gov.bc.ca/research/dgmdeer/ - Examples of DSS
http://greenmtn.state.co.us/overview/bigoverview/crdsscov.html - Examples of Water DSS
http://www.fsl.orst.edu/emds/geocomp/geopap3.htm- Examples of Forest DSS

הקורס נועד להוות קורס המשך מתקדם לקורס ניתוח טופולוגי של מערכת גיאוגרפית. הקורס יתרכז בהעמקת ההכרות עם הגישות והשיטות לניתוח טופולוגי-גיאוגרפי תוך התרכזות בהערכת רמת המרכזיות/אינטגרטיביות, היקף התנועה/זרימה ודרגת הפגיעות של רשתות מרחביות. על סמך ההתקדמות בידע העיוני ירחיבו התלמידים את מיומנותם בשימוש בתוכנות מתקדמות לניתוח, להערכת יעילות ולתכנון של רשתות מרחביות תוך שימוש במידע גיאוגרפי. חובות הקורס: השתתפות בשיעורים, הכנת תרגילים והכנת פרויקט מסכם בתחום הנלמד.

הקורס נועד להקנות כלים מתקדמים לביצוע מחקר בגיאוגרפיה ועוסק בשיטות העבודה שיש להפעיל לחקר תופעות המאפיינות ע"י משתנים רבים.
דרך הלימוד:
שעורי הקורס יוקדשו להרצאות ותרגול של החומר הנלמד. יישום החומר הנלמד במסגרת התרגילים דורש מיומנות בשימוש בתוכנה הסטטיסטית SPSS ו-ArcGIS ומיומנות בסיסית בשימוש במערכות מידע גיאוגרפי. לשיעורים ולתרגילים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים הנלמדים ולעזר בהכנת התרגילים. כל פרק של הקורס יתלווה בתרגיל וציון סופי יינתן על בסיסם
דרישות הקורס:
1. הגשת כל התרגילים.
דרישות קדם:
סטטיסטיקה (כולל עבודה ב-SPSS) וקורס מבוא לעיבוד מידע גיאוגרפי

תוכן הקורס.
יסודות הסטטיסטיקה (חזרה)
1. אמידת פרמטרים של אוכלוסייה לפי מדגם.
2. התפלגות נורמלית והמרות המשתנים
3. השערות סטטיסטיות, רמת מובהקות.
4. רגרסיה ליניארית בין שני משתנים.

ניתוחים של נתונים רב-ממדיים
5. רגרסיה רבת משתנים.
5.1. מוסיפים או מורידים משתנה – איך משתנה משוואת הרגרסיה?
5.2. בחירת המשתנים להסבר התופעה, שיטות Forward, Stepwise, Backward,
5.3. רגרסיה הלא-ליניארית
6. צמצום מספר הממדים/משתנים בניתוח רב ממדים
6.1. התפלגות נורמלית רב-ממדית
6.2. Principal Component Analysis
6.3. Factor Analysis
7. ניתוח אשכולות (Cluster analysis)
8. אוטוקורלציה וקורלציה מרחבית, ווריאוגרמה .(Variogram, Crossvariogram)
9. בניית התפלגות המרחבית על בסיס נתונים נקודתיים.
9.1. Trend Surface
9.2. טריאנגולציה ו-Tesselation
9.3. שיטות Kriging

ביבליוגרפיה

1. Bryman, Alan & Cramer, Duncan (1999). Quantitative Data Analysis: A Guide for Social Scientists. London and New York: Routledge.
2. Clark, W.A.V & Hosking, P.L. (1986). Statistical Methods for Geographers. John Wiley & Sons.
3. de Smith, M.J., M.F. Goodchild, P.A. Longley Geospatial Analysis , Troubador Publ., UK
4. Norusis, Marija J. (1997). SPSS® 7.5: Guide to Data Analysis. New Jersey: Prentice Hall.
5. Shaw, Gareth and Wheeler, Dennis (1994). Statistical Techniques in Geographical Analysis (Second Edition). London: David Fulton Publishers.
6. Geostatistics extension – Users’ guide, ESRI (Virtual TAU)

הקורס מציג את עקרונות הניתוח האיכותני באופן כללי ותוך כדי הבאת דוגמאות מגוונות מתחום המחקר הגיאוגרפי. הקורס מבוסס על קריאת מאמרים, הרצאות ועל עבודת בית במסגרתה יבצע כל תלמיד מחקר הכולל לפחות שתי שיטות של איסוף מידע ושתי שיטות של ניתוחו. המחקר מחייב יישום של הידע שנלמד בכתה.

נושאי הקורס:

1. הגישה האיכותנית
2. מחקר כמותי לעומת מחקר איכותני.
3. השפעה סובייקטיבית על תוצאות המחקר.
4. שילוב התיאוריה במחקר האיכותני.
5. אוכלוסייה מייצגת.
6. שיטות לאיסוף מידע.
7. שיטות ליצירת קטגוריות לניתוח.
8. שיטות לניתוח מידע: מחקרי תכן, אתנוגרפיה וסיפר.
9. מסקנות המחקר, דרכי הצגתו ותיקופו.
10. מחקר פנומנולוגי ואתנולוגי בגיאוגרפיה.
11. מחקר פרשני בגיאוגרפיה.
12. מחקרים על ייצוג נוף.

הקורס עוסק בסוגיות גיאוגרפיות-פוליטיות של מים בקונטקסט הגיאופוליטי בעידן המודרני והפוסט-מודרני. מטפל בסוגיית משאב המים מנקודות מבט והקשרים שונים: חברתיים, כלכליים, פוליטיים-אידיאולוגיים ואסטרטגיים. דן בסוגיית המים ככלי ניהול בשירות מדינת הלאום (לשליטה, שילוב / הדרה). עוסק במים בינלאומיים ובוחן את סוגיית המים כ 'עילה למלחמה'. דן במדיניות המים של ישראל ובגיאופוליטיקה של מים ביחסי ישראל ושכנותיה ובהצעות ליישוב בעיית המחסור באגן הירדן.

None