תכנית הלימודים הכלליים והבין תחומיים לשנת תש"ע

מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות המבוגרים? כיצד השפיע פרויד על ספרות הילדים המודרנית? מה בין מודרניות ופוסט מודרניות בספרות הילדים? מתי איבדה ספרות הילדים את הבכורה בתרבות הילד? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים.

דרישות הקורס:
קריאה שוטפת של מאמרים
מטלת סיום: מבחן בית

Introduction to Poetics of Children's Literature and Child Culture

Course Description:
When was the modern child born and what was written for him? What happened to Llittle Red Riding Hood on her way from the 17th century to the 21st? Why did Lewis Carroll write three versions of Alice's Adventures in Wonderland? To whom does children's literature cater? Who doed children's literature differ from literature written for adults? How does modern psychology affect children's literature? How does Post Modernity affect texts for children?
These interdisciplinary cultural questions and others will be discussed in this introductory course.

חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. הקורס עוסק במונחי ייסוד שמניעים את פסיכולוגיית הנורמלי, וזאת- מתוך לימוד פסיכולוגיית הלא נורמלי. לצורך כך, נסקור במהלך הקורס את ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות (הפרעות בספקטרום הפסיכוטי, הנוירוטי והאישיותי) ונמצה מהם את חוקיות התנהלות חיי הנפש של האדם. נעלה סוגיות שונות הקשורות לתפיסה, מחשבה, רגש, ושיפוט, וזאת- בתבניות תיאורטיות שונות המקובלות בעולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי (תבניות ביולוגיות, התפתחותיות, דינאמיות וקוגניטיביות, סוציולוגיות וסטטיסטיות). דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין שבין ההסברים המוצעים על ידי תיאוריות שונות למצבים פסיכו פתולוגים זהים.
2. מבנה הקורס
שיעור א' – מבוא: הנורמלי והלא-נורמלי, הבריא והחולה.
שיעור ב' – הפרעות פסיכוטיות 1.
שיעור ג' – הפרעות פסיכוטיות 2.
שיעור ד' – הפרעות נוירוטיות 1.
שיעור ה' – הפרעות נוירוטיות 2 (השיעור כולו יוקדש להפרעה כפייתית).
שיעור ו' – הפרעות חרדתיות.
שיעור ז' – הפרעות דיסוציאטיביות.
שיעור ח' – הסטיות המיניות.
שיעור ט' – הפרעות פוסט-טראומתיות.
שיעור י' – הפרעות אישיות 1.
שיעור י"א – הפרעות אישיות 2.
שיעור י"ב – סיכום.
לקורס לא נדרש ידע מוקדם כלשהו.

The Psychology of the Normal from the Perspective of the Abnormal: From Insanity to Sanity

The course examines the boundaries of normality from the perspective of the psychopathology. It reviews the various aspects of psychopathology (psychotic disorders, neurotic [affective and anxiety] disorders, personality disorders, perversions, cognitive impairments and PDD) in order to draw the line of the normative. The assumption that underlies the course is that normality has no solid, nuclear, nature. Rather, it is composed from tensions between changing psychopathologies, vibrating in every human.

The course requires no preliminary knowledge.

בקורס נעסוק בטלוויזיה החינוכית הישראלית, שהיא הטלוויזיה הראשונה ששידרה במדינת ישראל.
נדון בשאלת טלוויזיה חינוכית מהי? האם ניתן ללמוד מטלוויזיה כמדיום? כיצד צופים ילדים בטלוויזיה? האם זה יומרני לחנך או שזה ערכי?
נעסוק בהיסטוריה של תחנה זו, גילגוליה השונים והתפתחותה עד לימים אלו. במהלך הקורס נקרא טקסטים תיאורטיים על הטלוויזיה החינוכית ונצפה במגוון תוכניות ששידרה הטלוויזיה החינוכית הישראלית: החל מהמשדרים הלימודים בשחור-לבן, דרך תוכניות כמו "זהו-זה" ו"רגע עם דודלי", דרך "ערב חדש" ו"פרפר חדש" ועד "הכל אנשים", "קריאת כיוון".

חובות הקורס:
נוכחות חובה בכל השיעורים.
קריאה שוטפת של חומרים הביבליוגרפיים וצפיה בחומרים הרלבנטיים.
20% הגשת 2 דו"חות קריאה על מאמרים (בהיקף של עמוד אחד). הדו"חות יהיו תיאור קצר של המאמר ולאחריו דיון והבעת עמדה של הסטודנט/ית לגביו.
80% עבודת סיום קורס.

Israeli Educational Television

The Israeli Educational TV was the first tv to be broadcasted in Israel.
What is Educational TV? Can children learn from Educational TV?
How do children watch tv?
We will look into the fascinating history of the Israeli Educational TV,
And watch different programs from their broadcasts, and try to analyze them.

התיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בפענוח הכוחות המניעים אותנו ובניתוח התהליכים המתרחשים בבסיס קיומנו הנפשי. תהליכים אלו נוגעים בכל צד של חיינו, החל מתחושות קיומיות כגון: מימוש עצמי, חרדה, סיפוק, תסכול, שלווה, סבל ואשמה; עבור דרך: דפוסי התנהגות, חוויתנו את עצמנו ואת המציאות הסובבת, תכונות אישיות, קשר ותקשורת עם אנשים אחרים והפרעות נפשיות; וכלה בפעילות תרבותית דוגמת אומנות, דת ומוסר. יחד עם זאת ולמרות היותה מקיפה תחומים רבים, הפסיכואנליזה מבוססת (ככל תיאוריה אחרת) על גרעין מצומצם יחסית של רעיונות ומושגים יסודיים. רעיונות אלו פותחו במרוצת השנים על ידי תיאורטיקנים שונים, ולצד היותם מרכיבים משלימים בתוך תיאוריה מרכזית, הם משקפים את נקודת המבט המיוחדת של כל תיאורטיקן או תיאורטיקנית אודות האדם ודרך התפתחותו הנפשית. בתרגיל נפתח כמה מן המושגים והרעיונות הללו במקביל לקריאה בטקסטים תיאורטיים מרכזיים. ננוע מנקודת המבט הפרטית ביותר (החוויה של לחיות) אל נקודת המבט היותר כללית (להיות חלק מתופעת החיים); נתחיל בויניקוט ונסיים בפרויד. הקורס ניתן בזיקה לשיעורי המבואות של ההקבץ: 'הפגיעה השלישית' ו-'הפסיכולוגיה של הנורמלי'.

חובות
קריאת חובה: מתוך הרשימה הביבליוגרפית.
מטלת אמצע: 15% מן הציון.
מבחן בית: 85% מן הציון.

שעת קבלה: בתיאום מראש בטלפון: 03-6041464 או בדוא"ל: raanan.snir@gmail.com.
אתר הקורס בכתובת: http://virtual.tau.ac.il.

Basic Concepts in Psychoanalysis

The psychoanalytic theory focuses on understanding our motivational forces and on analyzing the processes that are operating at the basis of our psychic existence. These processes touch every facet of our lives, including: basic existential feelings, patterns of behaviour, our experience of our selves and the surrounding reality, personality traits, contact and communication with other people; as well as cultural activities, such as: art, religion and morality. Still, despite of its inclusiveness, psychoanalysis is based, like any other theory, on a relatively small kernel of basic concepts and ideas. These ideas were developed through the years by different theoreticians. While being complimentary parts of the main theory, they also reflect the unique point of view of each theoretician concerning human beings and their psychic development. In this tutorial, we shall elaborate on some of these ideas and concepts while reading in key theoretical texts. We shall move from the most personal point of view (the experience of living) to the most general point of view (of being a part of the phenomenon of life); we shall start with Winnicott and conclude with Freud.

קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע היא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת תגובתנו לקולנוע על יכולות תפיסתיות טבעיות? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנועית? מה ניתן ללמוד מכל האמור לעיל על ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית.

האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום קורס.
מרכיבי הציון הסופי : עבודת סיום קורס – 100% .

Film and Cognition

Cognitive Film Theory is a new approach to film aesthetics striving to understand film experience by reference to the cognitive mechanisms involved in movie spectatorship. Based on informed knowledge from the cognitive sciences, as well as on specific examples from movies, the course describes the ways by which our emotional responses to movies and our esthetic appreciation of them depend on our natural perceptual and cognitive abilities. The means movie makers utilize in order elicit such responses in us are discussed, and a novel interpretation of our movie experience emerges.

השעור יכשיר את התלמידים למיומנויות למידה ולכתיבת עבודה דיונית. תחום הידע שבו אנו עוסקים הוא פולקלור, ולכן 'יציאה לשדה' לשם ריאיונות תהיה חלק מחובות הקורס. הנושא שיעמוד במרכז השעור הוא תהליך הסתגלותם והתחדשותם של פסטבלים וקרנבלים ציבוריים בארץ ישראל ובישראל מאז תקופת העלייה הראשונה ועד ימינו, זאת תוך התייחסות להקשרים ההיסטוריים-חברתיים של המציאות שסבבה וסובבת אותם. נדון באירועים ציבוריים חגיגיים כמו חגי מחזור השנה, טקסי מעבר השייכים למחזור החיים ואירועים המאפיינים קבוצות זהות מסוימות (כמו מצעד הגאווה). נבחן את משמעויותיהם החברתיות תוך דיון המערכות הסמליות שלהם.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
א.נוכחות, תרגילים במסגרת ההכשרה למיומנויות למידה ועבודה בסוף הקורס.

האופן בו יסתיים השיעור :
א.עבודת תרגיל.

The Formation of Secular Culture: Festivals and Carnivals in Eretz Israel and in Israel

The class will train the students in study skills and in the writing of an academic paper. Our study focus is folklore, therefore 'going out to the field' in order to interview will be a part of the course's duties. The central subject of the course is the adaptation and renewal process of public festivals and carnivals in Eretz Israel and in Israel from the first Aliya period to this day. We will interpret this process through reference to the socio-historical context of the time. We will discuss festive public events like the yearly cycle holidays, passage rites of the life cycle and events that characterize specific identity groups (like the pride parade). We will examine their social meanings while discussing their symbolic systems.

מטרת הקורס: היא להציג תפיסות אינדיווידואליות שונות של קיום יהודי, באמצעות פניה להוגים יהודים שונים – בובר, ביאליק, סולובייצ'יק, עגנון, פרוייד, רוזנצווייג, שלום, שפינוזה ואחרים – ולשזור אותן בסיפורי חסידים, אגדות, משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים.

נושאי הקורס: במסגרת הפילוסופיה הקיומית (אקזיסטנציאליסטית), האדם תופס את עצמו אל מול ואף כנגד החברה שבה הוא חי והתרבות שבתוכה הוא פועל. עמדה קיומית זו תקפה גם בבואנו לדון באדם המאמין. נבקש להבין איך נראה, מתנהג וחושב הפרט-היחיד שאינו תופס את עצמו כיהודי דווקא בזכות לימוד תורה וקיום מצוות. הקורס יתחקה אחר זהותו העצמית של אדם כיהודי ויבחן את העמדה שבה לא הדת מגדירה את היהודי, אלא הוא קובע את דתיותו. יוצגו גם דמויותיהן של נשים מאמינות שתופסות את עצמן כיהודיות ללא קשר לקיום מצוות.

מיומנויות אקדמיות: הקניית מיומנויות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה במתכונת אקדמית.

הקורס יסתיים בעבודה מסכמת.

דרישות הקורס ומרכיבי הציון הסופי: נוכחות והשתתפות פעילה – 10%, מטלת אמצע הסימסטר – 30%, מטלה מסכמת – 60%.

The Individual in modern Jewish culture

Aims: This course will introduce students to different individualistic venture points to being a Jew. This will include the writings of salient Jewish thinkers and philosophers, such as Bialik, Buber, Soloveitchik, Agnon, Fraud, Rosenzweig, Scholem, Spinoza and others. Biblical stories, Hassidic tales, midrash (homiletic interpretation) from Jewish sources will serve as illustration to individualistic Jews. There will be ample opportunity to take a critical view of this approach throughout the course and also to emphasize existential philosophy contribution to the attempt to understand the Individual in modern Jewish culture.

מטרת הקורס:

מטרת הקורס היא להקנות כלים לניתוח והבנה של התהליכים החברתיים, הכלכליים והתכנוניים – כפי שבאים לידי ביטוי בתל-אביב בת זמננו והשלכותיהם על הסביבה. הקורס כולל: הרצאות, דיונים וסיורים והוא יתמקד בארבעה צמתים של העבר, ההווה ואף העתיד של תל-אביב: תכנון העיר, הסביבה האורבאנית, שאלת מהגרי העבודה והעיר שסופחה בכפיה לתל-אביב לפני כששים שנה - יפו. אלה השסעים הקיימים בתל-אביב, וזהו גם מבט היסטורי על היווצרותו של המרקם העירוני.

מטלות הקורס:
א. נוכחות חובה בשיעורים.
ב. קריאה של לפחות מאמר אחד לקראת כל שיעור.
ג. כתיבת עבודה בתום הסמסטר.

הציון הסופי של הקורס מורכב משני חלקים:

- נוכחות בשיעורים: 50%
- עבודה בתום הקורס: 50%

שעות קבלה:
נושא העבודה יתואם עם המרצה. שעות הקבלה הן: ימי ג' בשעות 17:45 – 18:15, בתום השיעור, בכיתה. עדיף לתאם פגישה מראש בטלפון 050/5201416 או באמצעות הדוא"ל davidi@post.tau.ac.il

Tel-Aviv crossroads
An interdisciplinary view of the 100th city's anniversary

Tel Aviv-Jaffa (usually Tel Aviv) is the Israeli second-largest city with an estimated population of 384,400.Tel Aviv is situated on the Mediterranean coastline, covering 51.8 square kilometers and is the largest and most populous city in Israel's largest metropolitan area known as Gush Dan, home to more of 3 million people. Tel Aviv was founded in 1909 on the outskirts of the ancient port city of Jaffa. The growth of Tel Aviv soon outpaced Jaffa (Yafo, in Hebrew) which was largely Arab at the time. Tel Aviv and Yafo were merged into a single municipality in 1950, two years after the establishment of the State of Israel. Tel Aviv's "White City", designated a UNESCO World Heritage Site in 2003, comprises the world's largest concentration of Bauhaus-style buildings. The aim of the course is learn about four main crossroads in contemporary Tel-Aviv: the city's ecological footprint and town-planning, foreign workers in a multicultural city, elite culture and consumer culture and the difficult situation of the Arab citizens in Jaffa.

היבטים בהיסטוריה התרבותית של האינטרנט: קיברנטיקה, תרבות-הנגד והסייבר כתרבות אמריקאית.
מטרת השיעור לבחון את "המצב הדיגיטלי" מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים של התרבות הדיגיטלית קרי, במקורות ובתכני השיח שהזינו את המאמץ המכונן של תרבות הסייבר. לעניין זה יוצג ההקשר ההיסטורי הרחב ובראש ובראשונה, היחס המיוחד והאמביוולנטי של התרבות והאמריקאית לטכנולוגיה, למושג הקהילה ולמושג הסְפרfrontier)) הפיזי והתרבותי. בהקשר זה יוצג שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, שאפיין את שיח 'ההצדקה' של מי שראו עצמם כסוכניה של התרבות הזו לאורך כל שנות ה-90. נעמוד על ההיסטוריה התרבותית של האינטרנט כחלק בלתי נפרד מהופעתו של עידן האינפורמציה בד בבד עם חרדת המלחמה הקרה וכתוצר לאופטימיזם, שלא לומר אוטופיזם, התרבותי והחברתי שעורר מדע הקיברנטיקה בראשית שנות הששים. בהקשר זה נסקור מקרוב את האידיאולוגיה המורכבת של תרבות הנגד של שנות ה 60 שאימצה אלמנטים מן האידיאולוגיה הקיברנטית כמכשיר ל"גאולה" חברתית ופוליטית ובכך, הזינה את שיח האינטרנט והטעינה אותו באופטימיזם מחד גיסא, ובביקורתיות מאידך גיסא.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות חובה
האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום קורס
מרכיבי הציון הסופי: ציון העבודה

The "Digital Situation" and the Techno-Utopia Discourse: Cyberculture as American Culture

Aspects in Internet's cultural history: Cybernetic, counterculture and the Cyber as American culture.
The aim of this course is to examine Cyberculture and the "digital situation" from historical and cultural standpoint. Accordingly, the class intends to focus on the cultural roots of Cyberculture; it is to say, on the contents and discourse which nourished the effort of establishing Cyberculture as popular culture.
For achieving this goal, we shall examine the historical context in which the ambivalent sentiment of the American culture concerning technology, community and the notion of the frontier, both in its physical and cultural aspects, has been manifested. In this respect the cyber discourse will be examined as derived from an optimistic tradition or even, utopian belief in the spiritual value of technology.
We shall look at the short cultural history of the Internet as part of the ambiance of the Cold War, as well as the outcome of the emergence of the Cybernetic revolution and the Information Age. By the same token we shall scrutinize the complex ideology of the counterculture movement of the 60th, a movement which saw the Cybernetic ideology as a vehicle for achieving social salvation and cultural resurrection. And by doing so, the spokesmen of the counterculture laid the foundations for the profound optimism of what will be known, two decades later, as the Internet culture.

הקורס ינתח את השפעת טכנולוגיות המידע והתקשורת, החל מהדפוס והטלגרף וכלה באינטרנט ובטכנולוגיות הסלולאריות , על תופעות ותהליכים מרחביים בני זמננו. הקורס יתרכז בשלושה תהליכים חברתיים בעלי היבט מרחבי מובהק: תהליך הגלובליזציה והפיכתו של העולם ליחידה מאוחדת אחת, תהליך הרישות והמעבר ממבנים חברתיים היררכיים למבנים שטוחים ותהליך הוירטואליזציה- המיקום מחדש של הפרקטיות החברתיות במרחב הוירטואלי.

הרכב הציון הסופי בקורס: 100% מבחן הבית

Spatial Aspects of the Information Revolution

In this course we discuss the impact of communication technologies on the social space. We analyze the role of different technologies (printing, telegraph, television and mainly the internet) in shaping current spatial processes such as: Globalization, Networking and Virtualization.

הקורס משתמש בכלי המחקר של מדעי החברה על מנת להתבונן בפעילויות חברתיות ברשת ולבדוק כיצד יחיד ורבים חיים ביחד במרחב הרשת, כיצד יחסים בינאישיים מתעצבים בחלל זה וכיצד נבנים דפוסי חברות חדשים בקהילות חדשות.

אין דרישות קדם לקורס
חובות התלמידים: קריאה שוטפת של החומרים והשתתפות פעילה בדיונים בכיתה

הקורס יסתיים בעבודת בית
מרכיבי הציון הסופי: 80% עבודת בית
20% השתתפות פעילה בכיתה

Introduction to Sociology of the Internet: Social interactions, networks and social capital in Cyberspace

The course uses the conceptual tools of sociology, and social science in general, to examine how individuals socialize and interact in cyberspace, and how communities and social network are formed.

עד לא מכבר היתה "מגילת הזכויות" של גולש האינטרנט מפוארת. ליצור, להחליף, לקשר, לתכנת, לפרסם, להביע, ואפילו להשתגע – כולן, היו זכויות יסוד ברשת. לא עוד. בשנים האחרונות עברה האינטרנט שורה ארוכה של תמורות. חוקי זכויות היוצרים, עלייתה של גוגל, סוגיית ניטראליות הרשת ושאלות באשר למעמד חופש הביטוי, האנונימיות, הפרטיות, החלפת קבצים ועוד הובילו ללידתה מחדש של הרשת. מי ירוויח מאילוף האינטרנט ומי יפסיד? במהלך הקורס ננתח את האירועים המרכזיים שהשפיעו על אופייה של הרשת משנות ה-60' ועד היום, ונבדוק מהו הלקח מכל אירוע וכיצד הוא עומד להשפיע על ההווה והעתיד הדיגיטלי שלנו.
מטלת סיום: מבחן כתה (מבחן אמריקאי)

Taming of the Shrew – Landmarks in the Internet Development

A while ago, the Internet's "bill of rights" was grandiose. Not anymore. In the past few years the Internet experienced deep transformations. Copyright laws, the birth of Google, the dot.com era, the hactivism phenomena and questions regarding the status of free speech, anonymity, file sharing etc. led to the rebirth of the Internet. Who will benefit from the taming of the shrew and who will lose? During this course we will analyze the main events that influenced the Internet from the early 60's until our time and examine the lesson from each and any event.

מאז היווצרותו והודות למבנהו הייחודי, מרחב הסייבר מתאפיין בעיצוב מחדש של קהילות מצד אחד, וביכולת משוכללת להשתלבות כלכלית של חברות ויחידים למטרות רווח. הקורס יעסוק ביחסי הגומלין של שני ממדים מרכזיים אלה של מרחב הסייבר. טענת המחקר בקורס זה היא שלשני ממדים אלה, הממד הקהילתי והממד העסקי שורשים אנגלו-סקסים (באנרכיזם, ליברטריאניזם) תרבותיים עמוקים ורבי השפעה. שני ממדים אלה מתאפיינים לעיתים ביחסים הרמוניים ולעיתים ביחסים הרסניים זה לזה.
שיעור +21 (5 + 12 מרץ)
מבוא: בורגנים או בוהמה, עסקים או אנרכיזם
במבוא זה נבחן שני נרטיבים מרכזיים המבוססים על אחד ממאפייני העומק של החברה מהערבית המודרנית. בלעדי נרטיבים אלה הזוקקים לשני מימדים של הקיום המודרני, אין להבין את השניות המאפיינת את האינטרנט.
אין דרישות קדם לקורס
חובות התלמידים: קריאה שוטפת של החומרים והשתתפות פעילה בדיונים בכיתה
קריאת חובה:
אורן הרמן, "המסע אל מקורות טוב הלב" אודיסיאה, גליון 1, 2008, עמ. 30-37.
David Brooks, Bobos in Paradise: The New Upper Class and How They Got There, Simon and Schuster, 2000.
Theodore Roszak, The Making of a Counter Culture: Reflections on the Technocratic Society and its Youthful Opposition, University of California Press, 1969.
שיעור 3 + 4 (19 + 26 מרץ)
הארכיטקטורה הקיברנטית: בין אנרכיזם אנגלו-סקסי (ליברטריאניזם)
וקפיטליזם
כיצד האינטרנט השתנה מיציר הקומפלקס התעשייתי צבאי של המלחמה הקרה למעוזם של האקרים אינדיבידואליסטים ואנרכיסטים – נוער הפרחים של שנות השישים. מהו אנרכיזם ומהו ליברטריאניזם
קריאת חובה:
Fred Turner, From Counterculture to Cyberculture: Stewart Brand, the Whole Earth Network and the Rise of Digital Utopianism, University of Chicago Press, 2008, pp. 1-68.
Timothy C. May, “A Crypto Anarchist Manifesto” in Peter Ludlow (ed.) High Noon on the Electronic Frontier: Conceptual Issues in Cyberspace, MIT Press, 1996(1991) pp. 237-239.
שיעור 5 (2 אפריל)
המעבר מחברה מתועשת ל network society
קריאת חובה:
Manuel Castells, The Internet Galaxy: Reflections on the Internet, Business, and Society, Oxford University Press.
Fred Turner, From Counterculture to Cyberculture: Stewart Brand, the Whole Earth Network and the Rise of Digital Utopianism, University of Chicago Press, 2008, pp. 237-262
שיעור 6 (23 אפריל)
מושג הקהילה בעולם הסייבר
כיצד התהווה מושג הקהילה שהוא מן המרכזיים בחלל הוירטואלי
קריאת חובה:
Manuel Castells, “Virtual Communities or Network Society?” in The Internet Galaxy: Reflections on the Internet, Business and Society, Oxford University Press, 2001, pp. 116-136.
Howard Rheingold, “Community Development in the Cybersociety of the Future” in (David Gauntlett, ed.) Web.Studies: Rewiring Media Studies of the Digital Age, pp. 170-177
Pavel Curtis, "MUDding: Social Phenomena in Text-Based Virtual Realities” in Peter Ludlow, ed., High Noon on the Electronic Frontier: Conceptual Issues in Cyberspace, MIT 1996, pp. 347-374. http://www.eff.org/pub/Privacy/Security/Hacking_cracking_phreaking/Net_culture_and_hacking/MOO_MUD
Wellman, Barry & Guilia, Millena (1999) Net Surfers Don't Ride Alone: Virtual Communities as Communities in Marc Smith and Peter Kollock (ed.) Communities in Cyberspace. London: Routledge.

שיעור 7 (30 אפריל)
השוק כתופעה כלכלית היסטורית מגיע לסייבר
קריאת חובה:
Fred Turner, From Counterculture to Cyberculture: Stewart Brand, the Whole Earth Network and the Rise of Digital Utopianism, University of Chicago Press, 2008, pp. 103-206.
שיעור 8 (7 מאי)
חילופי קבצים, כלכלת מתנות או עשיית רווחים מסחרית?
קריאת חובה:
Eric S. Raymond, The Cathedral and the Bazaar: Musings on Linux and Open Source by an Accidental Revolutionary, O’reilly Media 2001.
John Perry Barlow, “Napster’s Enormous Music Room” New York Times
http://members.aye.net/~hippie/barlow/jpb-nap.htm
Don Tapscott and Anthony D. Williams, Wikinomics: How Mass Collaboration Changes Everything, Portfolio, 2008.
Robert Scoble and Shel Israel, Naked Conversations: How Blogs are Changing the Way Businesses Talk to Customers, 2006.
Lawrence Lessig, Free Culture: How Big Media Uses Technology and the Law to Lock Down Culture and Control Creativity, Penguin 2004
http://www.free-culture.cc/freeculture.pdf
שיעור 9 10 + (14 מאי + 4 יוני)
eBay כמקרה מבחן: כיצד קהילה ופעילות מסחרית מתנגשים
Ofer Nordheimer Nur, The Sovereign State of eBay Unpublished manuscript.
שיעור 11 (11 יוני)
מודלים פוליטיים למרחב האינטרנט
אם נכונה הטענה שהאינטרנט הוא מרחב בעל מימד פוליטי, מהם הכלים הפוליטיים הרלוונטיים למרחב זה?
קריאת חובה:
מבחר מתוך
Peter Ludlow, Crypto Anarchy, Cyberstates, and Pirate Utopias, MIT Press, 2002
The Debate over the Internet Governance: A Snapshot in the Year 2000 (Interview with John Perry Barlow) http://cyber.law.harvard.edu/is99/governance/barlow.html#governance5
A Declaration of the Independence of Cyberspace (Feb. 1996)
שיעור 12 (18 יוני)
סיכום

חובת נוכחות, וקריאה שוטפת.

הקורס יסתיים בעבודה.

10% נוכחות ו 90% עבודה.

Communities,Marketplace,Politics in Cyberspace

Since its inception, and as a result of its unique structure, cyberspace has come to transform, shape and reshape the ways in which individuals interact with online communities. It has also allowed for unprecedented for-profit activities between individuals and companies. This course examines the ways in which these two primal dimensions intersect and interact with each other. The research hypothesis that generates this class claims that these two dimensions have deep cultural roots in Anglo-saxon anarchism (Libertarianism). These two dimensions prove to be both harmonious and destructive to each other.

בקורס נבחן את התמודדותה של החברה הישראלית עם השואה ואת יחסה לניצולי השואה באמצעות דיון בשלוש פרשות משפטיות: פרשת משפטו של מלכיאל גרינוולד, הידועה כ"משפט קסטנר", שנפתח בינואר 1954 והוביל לרצח הפוליטי הראשון במדינת ישראל, פרשת משפט אייכמן בירושלים, הנחשבת לאחת מנקודות המפנה ביחסה של החברה הישראלית לשואה ולניצולי השואה ופרשת המשפטים שנערכו בארץ על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, הידועים כ"משפטי קאפוס". הדיון יתבצע באמצעות קריאה וניתוח של מקורות היסטוריים שונים המתייחסים לפרשות אלה, ביניהם פרוטוקולים, עדויות, עיתונות, סדרת דרמה וסרט תעודה.
בין המיומנויות האקדמיות שיוקנו בקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאה של מקור היסטורי, היכרות עם הכלים העיקריים לקריאה של טקסט אקדמי; התנסות בגיבושה של שאלת מחקר, בניית ראשי פרקים ואיתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני.

חובות הקורס:
גילוי מעורבות בתכני השיעור והשתתפות פעילה בכיתה – 10%
מטלת אמצע סמסטר – 20%
עבודה מסכמת – 70%. מועד הגשה: עד 2 במרץ 2010 (למזכירות). אין מועד ב'.

שימו לב: הנוכחות בתרגיל למיומנויות אקדמיות היא חובה.

פריטים ביבליוגרפיים המסומנים ב-* הם מקורות ראשוניים שיוצגו ויידונו בכיתה.
רשימת הקריאה כוללת קריאת חובה וקריאת רשות מומלצת (להלן: רשות).
יש להביא לכל שיעור את הטקסטים הרלוונטיים.

The Holocaust in the Courtroom: Greenwald-Kastner, Eichmann, Kapos
Dr. Sharon Geva

The course introduces the Israeli society's perceptions of the Holocaust and Holocaust survivors as it was reflected in trial affaires: the Greenwald-Kastner trial that is known as the "Kastner Affair", the trial of Adolf Eichmann and the trials that were based on the Nazis and Nazi Collaborators Law. During the semester we will read and discuss variety of primary documents, such as protocols, testimonies, reportages and visual materials.
Course Requirements:
Participation in class discussion: 10%
Midterm paper: 20%
Final paper (handed out): 70%

הקורס "מצ'ה גווארה להוגו צ'אבס – אמריקה הלטינית מול הגלובליזציה" יסקור את דברי הימים של תת-היבשת הרחוקה ב- 50 השנים האחרונות, אך תוך שימת דגש על תקופה שבין סוף שנות ה-80 של המאה שעברה ועד ימינו. מטרת הקורס היא להקנות לתלמידות ולתלמידים ידע בסיסי על אמל"ט ובניסיון של מדינות היבשת להתמודד עם הגלובליזציה הקפיטליסטית. עוד נלמד על המשותף והמפריד בין המדינות הרבות המרכיבות את האזור בהבנת הגלובליזציה, אימוץ המדיניות הניאו-ליברלית בסוף שנות ה-80 והתגובות העממיות שקמו בשני העשורים האחרונים. הקורס הסמסטריאלי ישלב ניתוחם של תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים; והקרנת שני סרטים תיעודיים, שאחד מהם טרם הוקרן מסחרית בישראל.

חובות הקורס:
השתתפות: 50%
עבודה - בתיאום עם המרצה: 50%

שעות קבלה:
נושא העבודה יתואם עם המרצה. שעות הקבלה הן: ימי ה' בשעות 15:45 – 16:15, בתום השיעור, בכיתה. עדיף לתאם פגישה מראש בטלפון 050/5201416 או באמצעות הדוא"ל davidi@post.tau.ac.il

From Che Guevara to Hugo Chavez
Latin America against the globalization

The Cuban Revolution in 1959 marks a new era in the Latin American modern history. The political context in Latin America evolved again in the 2000s, with the election in several South American countries of left-wing governments. This "pink tide" thus saw the successive elections of Hugo Chבvez in Venezuela (1998), Luiz Inacio Da Silva (Lula) in Brazil (2002), Nestor Kirchner in Argentina (2002), Tabarי Vבzquez in Uruguay (2004), Evo Morales in Bolivia (2005), Michelle Bachelet in Chile (2006), Rafael Correa in Ecuador (2006), Daniel Ortega in Nicaragua (2007), Fernando Lugo in Paraguay (2008) and Mauricio Funes in El Salvador (2009). Although these leaders vary in their policies and attitude towards both the United States and neo-liberalism, while the state they govern also have different agendas and long-term historic tendencies, which can lead to rivalry and open contempt between themselves, they seem to have agreed on refusing the globalization and on following a regional integration without the United States' overseeing the process. In particular, Chבvez, Correa and Morales seem more disposed to ally together, while Kirchner and Lula, who has been criticized by the left-wing in Brazil, including by the Movimento dos Sem Terra (MST) landless peasants movement are seen as more centered.

התמוטטותו של הרייך הגרמני ב- 1918 ציינה לא רק את המעבר למשטר חדש כי אם גם שינוי בתרבות הפוליטית בכללה ובצורת השיח הפוליטי הציבורי. אמנם דפוסים מסוימים של השיח האמור מהתקופה הוילהלמינית המשיכו להתקיים גם בשנותיה של רפובליקת ויימאר, ואולם חלק מהמפלגות הפוליטיות בתקופה אימצו כלים חדשים לפנייה אל הציבור. המצאות טכנולוגיות ופיתוחים מהפכניים בתחום תקשורת ההמונים הביאו לתמורות מרחיקות לכת בדיאלוג שבין הציבור והפוליטיקאים. השינוי העמוק לא נגע רק באמצעי ההתקשרות, אלא ברטוריקה עצמה ואפילו בשפה שבה נעשה שימוש. בשנים הללו קיבלה הרטוריקה הפוליטית משמעות מיוחדת במינה, בעיקר בכל הנוגע למפלגות הימין, בראש ובראשונה המפלגה הנציונאל-סוציאליסטית. צורות ההתבטאות של הפוליטיקאים כלפי קהל שומעיהם, אופן הגיית מילים קיימות והחדרתם של צירופי מילים או הטיות שונות שלהם לשפה שיקפו ניסיון להתריס נגד המערכת הקיימת מצד אחד, ולהנחיל מערכת חדשה של רעיונות ופרקטיקות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות מצד שני. במסגרת הקורס נבחן את הזיקה שהתקיימה בין שלושת הגורמים שלעיל, דהיינו: ההתפתחויות הטכנולוגיות, השימושים השונים ברטוריקה ובשפה והתכנים האידיאולוגיים. ננסה לעמוד על ההקשר ההיסטורי שבו התחוללה התמורה בכל אחד מהגורמים הללו מאז ראשיתה של רפובליקת ויימאר ועד לנפילת המשטר הנאצי ב- 1945.

בסוף הקורס – מבחן, 100% מהציון

The Rhetoric of Radicalism: The Political Discourse in Germany, 1918-1945

The collapse of the German Reich in 1918 marked the transformation into a new sort of regime as well as a profound change in the political culture and discourse. Although specific patterns of such a discourse in Wilhelmine period continued into the Weimar Republic, some of the political parties at the period accommodated new methods to address the public. Technological innovations and revolutionary developments in mass media brought about far reaching modifications in the dialogue between politicians and voters. These changes affected also the rhetoric itself and the language at use. Especially in regard to right wing parties, first and foremost the Nazi Party, manner of expression, pronouncement of words, introduction of new phrases and idioms reflected protest against the existing political system on the one hand, and bequeathing of a new set of political, social and cultural ideas on the other hand. During the course we will examine the correlation between these three factors, i.e.: technological developments, different usage of rhetoric and language, and ideological contents. We will explore the historical context in which a transformation took place in each of these factors since the early days of the Weimar Republic till the end of the Nazi regime in 1945.

לטקסטים המופנים לילדים ולנוער תפקיד מרכזי בעיצוב תודעתו ההיסטורית של הדור הצעיר. באמצעות התמקדות בטקסטים לילדים ולנוער שבמרכזם תיאור של העבר ההיסטורי נבחן כמה מבעיות היסוד של הכתיבה ההיסטורית בכלל ושל הכתיבה ההיסטורית לילדים בפרט. בין היתר נעמוד על הדומה והשונה בין כתיבה היסטורית ספרותית לילדים לכתיבה היסטורית מדעית; נבחין בהבדלים בין כתיבה היסטורית לילדים לכתיבה היסטורית למבוגרים; נבחן את המודלים הטקסטואליים המקובלים להצגת העבר לילדים; נדון בהשפעותיהן של הפוליטיקה והאקטואליה על הכתיבה ההיסטורית לילדים ולבסוף נעמוד על התמורות שחלו בעשורים האחרונים בתמונת העבר המוצגת לילד ובאמצעים להבנייתה.

בקורס נעסוק בספרות ישראלית לילדים ולנוער. בין היתר נקראת וננתח את ספריהם של דבורה עומר, גלילה רון-פדר, נאוה מקמל-עתיר, אורי אורלב ואחרים.

חובות הקורס:
הקורס משלב לימוד מיומנויות אקדמיות.
נוכחות פעילה בכיתה, קריאה של הטקסטים הספרותיים והביבליוגרפיים (10%); מטלת ביניים (30%); עבודה מסכמת (60%).

Writing History for Children

Literature intended for children and youth has a fundamental role in formulating the young generation’s historical consciousness. In the course we will focus on literature intended for children and youth which presents the past (historical literature). We will look at some of the basic problems of historical literature; analyze the resemblances and the differences between historical literature for children and informative history writing; we will analyze the popular textual models with which the past is presented to children; we will discuss the influence of political and current affairs on history writing for children and finally we will analyze the changes occurring in the last decades in the way the past is presented to children and in the means which construct it.

In the course we will deal with Israeli fiction for children and youth, using texts written by Dvora Omer, Galila Ron-Feder, Nava Makmel-Atir, Uri Orlev and others.

בקורס ייבחנו גישות שונות לזיקה בין נוף, מקום וזהות בארץ ישראל.
הנושאים יילמדו בגישה רב-תחומית המציגה מגוון תוצרי תרבות ביניהם : מקורות היסטוריים, מקורות רעיוניים, אמנות חזותית, שירי זמר, ספרות כללית וחינוכית ומחקרים אקדמיים רלוונטיים. בלמידה תשולב הקניה של מיומנויות קריאה וכתיבה אקדמית.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
נוכחות , הגעה לשיעורים עם טקסטים רלוונטיים, הגשה במועד של שתי מטלות תרגול, מבחן בית

מרכיבי הציון הסופי:
10% נוכחות
20% מטלות תרגול
70% עבודת סיכום

landscape, place and identity in Israel

The course is designed to discuss varied attitudes which deal with the linkage between landscape, place and identity in Eretz Israel.
The subject matter will be studied from a multi-disciplinarian point of view which represents, familiarizes and deals with various cultural products, including: historical sources, visual art, popular songs, literature, educational literature as well as relevant academic researches. In addition, academic reading and writing skills will be instilled and integrated throughout the course of study.

מאז השליש האחרון למאה ה-18 ולאורך המאה ה-19, חל שינוי הדרגתי בתפיסת הילדוּת של העולם היהודי במרכז אירופה ובמזרחה. תפיסת הילדוּת המודרנית שנפוצה בתרבות האירופאית הנוצרית עוד כמאה שנים קודם לכן, אומצה על ידי המשכילים שנתנו לה ביטוי בכתב ובמעשה. לראשונה נוצר במרחב היהודי דיון ציבורי נרחב על דרכי גידול וחינוך הילדים, הקוריקולום הלימודי, דמות המורה, יחסי הורים-מורים, החינוך הראוי לבנים והחינוך הראוי לבנות, ועוד. המשכילים הקימו בתי ספר יהודיים מודרניים, ופרסמו ספרי לימוד וספרי קריאה מודרניים לילדים ולנוער יהודים. הקורס יבחן את השיח החינוכי היהודי בתקופה זו, ויתאר את תהליך התגבשותה של תפיסת ילדוּת חדשה בעולם היהודי המודרני, את מקורותיה ואת מאפייניה הייחודיים.

Childhood in the Mirror of Education – Jewish Boys and Girls in Modern Times
Dr. Tal Kogman

Since the last third of the 18th century and during the 19th century, a gradual change had taken place in the concept of childhood in Jewish world of central and eastern Europe. Modern concept of childhood that was spread across European Christian culture a hundred years before was adopted by Jewish Maskilim and expressed in their writing and their actual deeds. For the first time an open public discussion was developed in the Jewish realm dealing with nurturing and raising children, learning curriculum, the profile of the teacher, relations between parents and teachers, the right education for boys and the right education for girls and etc. The Maskilim established Jewish modern schools, published modern textbooks and books for Jewish children and youth. The course will examine the Jewish discourse on education at the time, and will describe the process of consolidation of the new image of childhood in the Jewish modern world, its sources and its unique characteristics.

מטרת קורס זה היא לבחון את תפיסת המשפחה ביהדות ובציונות ואת השינויים שחלו בתפיסות אלה בהקשרים היסטוריים ותרבותיים. נדון בתמורות שחלו במבנה המשפחה, בתפקידיה ובהגדרתה למן ימי הביניים ועד לעידן המודרני. נבחן את מקומם המשתנה של האב והאם במסגרת המשפחתית, את היחסים בין הורים לבין צאצאיהם, ואת חובותיהם של ילדים כלפי הוריהם. הדיון יתמקד במשפחה היהודית והציונית, אך נדון במבט השוואתי גם בחברות נוצריות ומוסלמיות. הקורס ידון בשאלות כגון: מהן הסיבות למעמדה המיוחד של המשפחה ביהדות ואילו תמורות חלו בתפקידים שמילאה בחיי הקהילה ובשימור מסגרת החיים היהודית; כיצד השפיעה ההגירה הגדולה משלהי המאה ה-19 על מקומה של המשפחה בקהילות היהודיות ועל תפקידיה; מה טיבו של זיהוי המשפחה עם הספרה הפרטית וכיצד זיהוי זה אפשר את חלוקת התפקידים המגדרית במסגרת המשפחה; מה תפקידה של המשפחה במהפכות לאומיות בכלל ובציונות בפרט; מה היה מקומה הייחודי של המשפחה בפרויקט הציוני בהקשר לאומי וסוציאליסטי.

The Institution of the Family between Judaism and Zionism: History, Culture and Gender

The course will examine the concepts of the family within Judaism and Zionism and the cultural and historical contexts of these concepts and the changes they underwent. We shall discuss the changes in the family structure, the changing roles and definitions of parenthood, and the relations between parents and children from the middle-ages to modern and post-modern times.
The discussion will focus on the Jewish and Zionist family but we shall also adopt comparative methods and examine Christian and Moslem concepts of the family. The course will examine the following questions: the reasons for the special role of the family within Judaism; the impact of the great immigration on Jewish families since the late 19th century; the process of the gendering of the private-family sphere and its economic and social implications; the role of the family within national revolutions in general and Zionism specifically; the special role of the family in the socialist-nationalist context of Zionism.

בקורס נסקור המשגות פילוסופיות שונות של מושג הצדק כמושג מערבי מודרני. נערוך דיון בקשר בין צדק לשוויון. בנוסף נבחן אלו תפיסות שונות של צדק רווחו בקרב מעצבי המדיניות בחברה הישראלית לאורך השנים. לאחר מכן נעסוק באופן בו יושמו התפיסות השונות ואת השלכות התפיסות שונות של מעצבי המדיניות הישראלית על החברה בכלל ואי השוויון החברתי בישראל בפרט. בהקשר זה נדון, בין היתר, באי שוויון מעמדי, מגדרי ואתני בישראל.

חובות הקורס: מבחן מסכם 100%.

Social justice and equality in Israel

The course will survey various definitions of the term “justice” as a modern-western term. We will deal with the connection between “justice” and “equality” and finally the course will focus on the Israeli society and the way different definitions of the philosophical terms “justice” and “equality” affected its policy makers. This will lead us to address different inequalities in Israel, such as gender, ethnic and nationality inequalities.

הפוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה, ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, שבר שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה. הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה, הבאה לאחר המודרניות. זוהי תפיסה תאורטית חדשה הקשורה גם בהרגלי שיח חברתיים אחרים, באמנות חדשה ובתרבות צריכה חדשים. כיוון שקיים שוני רב בין ההוגים, הרעיון הפוסטמודרני איננו מייצג תאוריה שלמה ומהודקת אלא מכלול רעיונות הקשורים למסגרת כללית מאוד בפילוסופיה ובאמנות. על אף הביקורת המתמשכת, הרעיון הפוסטמודרני זוכה להכרה הולכת וגוברת בפילוסופיה העכשווית. הקורס יעסוק בשינוי בתפיסת המציאות, במות האדם ובפרוק הערכים במסורת, במדינה, במדע ובאמנות. נלמד את ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום, ביקורת מושג הסוביקט של דיקרט והצו הקטגורי של קאנט, דרך הפילוסופיה של ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה הקיומית אותה ממשיכים ז'אק דרידה, ז'אק לקאן ומישל פוקו, דרך גילוי אחרות השגעון, המיניות והאמנות. נלמד כיצד הפילוסופיה יכולה לשמש כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם, הקולוניאליזם והגלובליזציה. בהיעדר אמת אובייקטיבית מוחלטת אין משמעות ל"נכון" או ל"לא נכון", ואם הכול יחסי והכל תלוי בשפה הרי שאין משמעות לעובדות. בהמשך לצורת המחשבה של היידגר, הרעיונות הפוסטמודרניסטים גם הם עמומים ומופשטים ולכן נראים כקשים להבנה. הפוסטמודרניזם מקדם גישה אנטי-הומנית כתורה המחייבת ודוגלת ביחסיות מוסרית, ואינה שופטת ערכית אידאולוגיות ומסורות תרבותיות המנוגדות לליברליזם המערבי.

Introduction to Postmodern Philosophy

The purpose of this course is to articulate what is meant by the postmodern and postmodernism, to read a number of contemporary theorists, and to explore how these terms are appropriate for the reading of literary, art, architectural, and theoretical texts. But, what does it mean to be postmodern? What are the differences between the modern and the postmodern? What is the relation between postmodernism and post modernity? How have those differences been articulated by various contemporary philosophical, and art theorists? In what sense are there different postmodernism? In the post-Sept 11 world, how does postmodern thinking help to understand these significant events in contemporary cultures and societies? Initial focus will be on specific philosophers such as Foucault and Derrida, following the exploration of how aims, characteristics, and kinds of philosophic inquiry are linked to political and social considerations. Attention will turn toward the status of several prominent kinds of philosophical analysis within phenomenology and existentialism, among others, within each of these kinds, (1) conceptions of self, subjectivity, or (self)-consciousness, and intersubjectivity, (2) the analysis and role of language and art in philosophical inquiry, and (3) critiques of metaphysics.

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה זו – תוך התמקדות במודרניזם באמנות החזותית. איך נראה המודרניזם? איזלו בשורות אסתטיות חדשות הוא נשא בחובו? כיצד הדהדו בו שינויים תאורטיים כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם, פורמליזם?
אל מול העוצמה והחדשנות של המודרניזם ניצבו לאורך כל הדרך תנועות אשר הצביעו על אופציות יצירה וחשיבה אחרות. בהמשך הקורס נתמקד בתנועות אנטי מודרניסטיות אלו – האוונגרד – אשר העלו שאלות חדשות בנוגע למעמדו של המדיום, של האמנות (או הספרות) כקטגוריה נפרדת מ"העולם והחיים", והציעו מערכים שונים של מענים ופרוצדורות לסוגיות האסתטיות, האונטולוגיות והפוליטיות.
לסיום נתמקד בשינויים הדרמטיים אשר חלו החל משנות השישים המאוחרות, אשר נהוג לסכמם תחת המטריה של פוסט-מודרניזם. במה הוא שונה מהמודרניזם? מהם מאפייניו? אלו סוגיות חדשות הוא מעלה? האם ניתן לראותו כממשיך המודרניזם, או כתפנית היסטורית?
במהלך הקורס נקרא טקסטים מכוננים הדנים בשלושת המהלכים החשובים הללו. המפגשים ילוו בהקרנת דימויים וסרטים רלוונטים.

Modernism, Anti-modernism, Post-modernism

Although some historians point to the 17th century as the beginning of the modern era, usually when referring to this epoch, a set of social, political, cultural, technological, and disciplinary changes, that began in the middle of the 19th century, are seen as the starting point. In this course we will examine what are the central characteristics of modernism – the aesthetic breakthrough that was set under way in this period. While not excluding other media, we will concentrate on the visual arts, especially the fine arts. How did Modernism look? What were its new aesthetic credos? What were its relationship to new theoretical approaches, such as Marxism, psychoanalysis, and formalism?
Against the innovative force of modernism, all along the way, stood movement who suggested other ways of thinking about, and making, culture. Next, we will see how these anti-modernist movements – the avant-guarde – raised new questions in regard to the status of the medium, the object, and art itself. We will check what procedures and responses they offered to aesthetic, ontological, and political problems. Finally, we will concentrate on the dramatic changes that took place from the 1960', usually under the term "post-modernism". How is it different from modernism? What are the new issues it raises? Can it be seen as a continuation of modernism, or as a historical turn?

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של התקופה. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה אצל הרדר וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נדון ברומנטיקה הלאומית כפי שהתבטאה בעת הכיבוש הצרפתי בגרמניה, ובמאבק לשחרור לאומי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבחן את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המפכה עצמה ובעשור הריאקציה שלאחריה. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נעמוד על התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, תוך סקירת ביטוייה של הרומנטיקה המאוחרת. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

בסוף הקורס – מבחן, 100% מהציון

Romanticism and Political Ideologies in Germany 1770-1918

The course will focus on the thought and practices of the central political parties in Germany, from the end of the 18th century till the collapse o the German Reich in 1918, while examining the broader historical context of the period. During the course we will follow the development of the romantic political philosophy in Germany from its beginning, and as part of the general romantic style in art. We will discuss the national romanticism as manifested during the French occupation in Germany and through the struggle for liberation. At the same time the central ideologies at the period, liberalism and conservatism, with their romantic dispositions, will be analyzed. The study of the Restoration period will include the ideological conflict between German liberalism and the national movement on the one hand, and the attempts to preserve the traditional political and social patterns on the other hand. Part of the discussion will focus on the German revolutionary romanticism of 1848, and on the use of romantic ideals among the anti-revolutionary party from 1848 and during the ensuing reaction decade. Following the establishment of the German Reich we will enquire into the change in the political practices and the radical national trend, while investigating the manifestations of the late romanticism. The last stage of the course will be dedicated to the German political system during WWI and the policy embraced by each of the political party.

ירושלים ידועה בזכות היותה עיר הקודש. העיר "אשר בחר ה'". השאלה היא- האם תמיד הייתה ירושלים כזו? במרכזו של הקורס תעמוד ההיסטוריה של ירושלים בתקופת המקרא ובמהלכו נסקור את הממצא הארכיאולוגי מירושלים ביחס לתיאורים המקראיים וההיסטוריים אודותיה. אלו ישמשו אותנו כדי לבחון את הקשר בין התפתחותה של ירושלים כעיר בירה לבין עליית מעמדה כמרכז פולחני חשוב וכדי להבין כיצד עוצבה דמותה של ירושלים במקרא ובהיסטוריה היהודית הקדומה.

"The Place the Lord, Your God, will choose": Jerusalem as a Capital and as a Cult Place from the Early Period to the Hasmonean Period

Jerusalem is known for being a holy city "The place which the lord has chosen…" Historically, we should ask- was Jerusalem a holy place and a cult center throughout history?
The history of Jerusalem during the Biblical periods will stand at the focus of the course during which we will review the archaeological finds from Jerusalem in relations to its depiction in the Biblical texts. Thus we will study the links between the rise of Jerusalem as a capital to its status as a cult center and the way it was conceived in the Bible and in the early Jewish tradition.

הקורס יעסוק באופן רוחבי וביקורתי, בינתחומי, בתרבות המערבית כתופעה, כתפיסת עולם וכשיטה, בניסיון לייצר מספר הבחנות או תובנות ביחס למרכיבי יסוד ולמאפיינים מובהקים שלה, וכן לזהות מושגי מפתח וצמתי הכרעה חברתיים, פוליטיים, כלכליים ורעיוניים שעיצבו את הזהות התרבותית המערבית והשפיעו על אופן התגבשותה. הדיון מכוון לבירור של צמד המילים השכיח ביותר אולי במדעי הרוח והחברה, לניסיון להבין את טיבן של ההשלכות האינטלקטואליות והמעשיות של המושג 'תרבות המערב' לחיינו-אנו, ולמאמץ לייצר בסיס ראשוני לשיח משותף בינתחומי לחקר תרבות זו ולחקר השוואתי של תרבויות.

To the West and Back: A Critical [Re]View

A critical, lateral, and interdisciplinary examination of Western culture as a phenomenon, as a world view, and as a system in an attempt to produce several distinctions or insights regarding basic constituent elements and typical characteristics as well as to identify key concepts and social, political, and economic junctures that shaped Western cultural identity and affected the way it materialized. The discussion is aimed at clarifying the practical and intellectual implications of the concept "Western culture" to our lives and at creating a common ground for interdisciplinary, methodological, and comparative investigations of cultures in general.

חלק א', סמס' א'
המאה ה-19 נחשבת ל"תור הזהב" בתולדותיה של הספרות הרוסית. אם בתחילת מסלול התפתחותה המואץ היא ניצבה בצלה של הספרות המערב-אירופית (ובפרט הצרפתית, האנגלית והגרמנית), הרי שעד מהרה היא התנתקה מהשפעתן ורכשה לעצמה קול ייחודי ואיכויות מקוריות, שהפכוה לאחת מהגדולות בעולם.
לספרות הרוסית מקום מיוחד בהתפתחותה הרוחנית של החברה הרוסית ובהתהוותה של הממלכתיות הרוסית. פרסומה של כל יצירה ספרותית גדולה חרגה מעבר לגבולות האירוע האמנותי המצומצם. ליצירות אלו הייתה תהודה תרבותית וחברתית נרחבת, והן עוררו פעמים רבות דיון סוער ואף בלתי-מתפשר לא רק בערכה האמנותי של היצירה, אלא בעיקר בעמדתו המוסרית והחברתית של המחבר. ניתן להבחין כי קלסיקונים של הספרות הרוסית מנסים להשיב באמצעות גיבוריהם על מכלול שאלות היסוד של ההוויה האנושית: מהות החיים ותכליתם, מהות האושר והחירות וזכותו של האדם לזכות בהם, כמו גם שורה של סוגיות נוספות, הנוגעות בין היתר לתחומי האתיקה, הדת והאמנות.
הספרות הרוסית הקלאסית מתחילה ללא ספק בא. ס. פושקין. הלה היה הסופר הרוסי הראשון שהשכיל למזג ביצירתו את שאיפותיו וכמיהותיו של האינדיבידואל עם הבעיות "הגלובליות" הרחבות יותר של זמנו. פושקין העשיר את רוסיה במורשת אסתטית חובקת-עולם, תוך כדי ניסיון ללכוד ביצירתו את איכויותיה הרוחניות של העת העתיקה והרנסאנס, של תקופת ההשכלה והעת החדשה.
ילמדו מתוך יצירותם של גריבוידוב ונ. ו. גוגול.

מטרות הקורס:
הואיל ומדובר בקורס מבוא, המטרה העיקרית הינה לחשוף את הסטודנטים למגמות העיקריות של הספרות הרוסית במאה ה-19, לעקוב אחר התפתחות הייחודיות של הריאליזם הרוסי מפושקין ועד צ'כוב, לנתח את הדילמות המוסריות של הסופרים הרוסיים הגדולים ביותר של המאה ה-19 ולברר עד כמה הן אקטואליות כיום. מטרה נוספת של הקורס הינה פיתוח מיומנויות של קריאה אנליטית בטקסטים אצל הסטודנטים, באמצעות עיון ביצירות המוצעות בפניהם.

חלוקת הציון בקורס תעשה לפי: חלוקת הציון בקורס תעשה לפי 20% מטלה 80% ציון במבחן הסופי

Introduction to Nineteenth Century Russian Literature (First Semester)

The 19th century is considered the “Golden Age” in Russian literature. While in the early years of the accelerated development of the period, Russian literature was overshadowed by West European literature (particularly French, English, and German literature), Russian literature quickly freed itself of these influences and acquired its own unique voice and distinctive originality, turning it into one of the greatest literatures in the world.
Russian literature holds a unique position in the intellectual development of Russian society and in creating official state-approved Russian culture. The publication of every important literary work took on proportions beyond the limited artistic scope of the event. These works bore comprehensive cultural and social impact, and they often spurred volatile and passionate discussions not only on the artistic value of the work, but mainly on the author’s moral and social stance. Through their heroes, classical Russian authors attempted to respond to a variety of fundamental questions regarding human experience: The meaning of life and its purpose, the nature of happiness and liberty, and man’s integral right to both. Several other issues relating to ethics, religion, and art were also discussed.
Classical Russian literature undoubtedly begins with A. S. Pushkin, the first Russian author to write of the aspirations and yearnings of the individual as well as of the “global” issues of his time. Pushkin enriched Russia with a world-encompassing aesthetic tradition, while attempting to capture the intellectual qualities of the ancient era and the Renaissance, the Age of Enlightenment and the modern period.
Works by A. S. Griboyedov, MY. Lermontov and N. V. Gogol will also be studied.

Course Goals
As an introductory course, the main goal is to expose students to central trends in 19th century Russian literature and to follow the unique development in Russian realism from Pushkin to Chekhov. Students will analyze the moral dilemmas facing the great Russian writers of the 19th century and discuss their relevance today. The course also employs the works studied to teach students critical reading.

Grade distribution: 20% home assignment 80% final exam

המאה ה-19 נחשבת ל"תור הזהב" בתולדותיה של הספרות הרוסית. אם בתחילת מסלול התפתחותה המואץ היא ניצבה בצלה של הספרות המערב-אירופית (ובפרט הצרפתית, האנגלית והגרמנית), הרי שעד מהרה היא התנתקה מהשפעתן ורכשה לעצמה קול ייחודי ואיכויות מקוריות, שהפכוה לאחת מהגדולות בעולם.
לספרות הרוסית מקום מיוחד בהתפתחותה הרוחנית של החברה הרוסית ובהתהוותה של הממלכתיות הרוסית. פרסומה של כל יצירה ספרותית גדולה חרגה מעבר לגבולות האירוע האמנותי המצומצם. ליצירות אלו הייתה תהודה תרבותית וחברתית נרחבת, והן עוררו פעמים רבות דיון סוער ואף בלתי-מתפשר לא רק בערכה האמנותי של היצירה, אלא בעיקר בעמדתו המוסרית והחברתית של המחבר. ניתן להבחין כי קלסיקונים של הספרות הרוסית מנסים להשיב באמצעות גיבוריהם על מכלול שאלות היסוד של ההוויה האנושית: מהות החיים ותכליתם, מהות האושר והחירות וזכותו של האדם לזכות בהם, כמו גם שורה של סוגיות נוספות, הנוגעות בין היתר לתחומי האתיקה, הדת והאמנות.
הספרות הרוסית הקלאסית מתחילה ללא ספק בא. ס. פושקין. הלה היה הסופר הרוסי הראשון שהשכיל למזג ביצירתו את שאיפותיו וכמיהותיו של האינדיבידואל עם הבעיות "הגלובליות" הרחבות יותר של זמנו. פושקין העשיר את רוסיה במורשת אסתטית חובקת-עולם, תוך כדי ניסיון ללכוד ביצירתו את איכויותיה הרוחניות של העת העתיקה והרנסאנס, של תקופת ההשכלה והעת החדשה.

חלק ב', סמס' ב'
ילמדו מתוך יצירתם של א.ס. טורגנייב, פ. מ. דוסטוייבסקי, ל. נ. טולסטוי וא. פ. צ'כוב.

מטרות הקורס:
הואיל ומדובר בקורס מבוא, המטרה העיקרית הינה לחשוף את הסטודנטים למגמות העיקריות של הספרות הרוסית במאה ה-19, לעקוב אחר התפתחות הייחודיות של הריאליזם הרוסי מפושקין ועד צ'כוב, לנתח את הדילמות המוסריות של הסופרים הרוסיים הגדולים ביותר של המאה ה-19 ולברר עד כמה הן אקטואליות כיום. מטרה נוספת של הקורס הינה פיתוח מיומנויות של קריאה אנליטית בטקסטים אצל הסטודנטים, באמצעות עיון ביצירות המוצעות בפניהם.

חלוקת הציון בקורס תעשה לפי: חלוקת הציון בקורס תעשה לפי 20% מטלה 80% ציון במבחן הסופי

Introduction to 19th Century Russian Literature (Second Semester)

The 19th century is considered the “Golden Age” in Russian literature. While in the early years of the accelerated development of the period, Russian literature was overshadowed by West European literature (particularly French, English, and German literature), Russian literature quickly freed itself of these influences and acquired its own unique voice and distinctive originality, turning it into one of the greatest literatures in the world.
Russian literature holds a unique position in the intellectual development of Russian society and in creating official state-approved Russian culture. The publication of every important literary work took on proportions beyond the limited artistic scope of the event. These works bore comprehensive cultural and social impact, and they often spurred volatile and passionate discussions not only on the artistic value of the work, but mainly on the author’s moral and social stance. Through their heroes, classical Russian authors attempted to respond to a variety of fundamental questions regarding human experience: The meaning of life and its purpose, the nature of happiness and liberty, and man’s integral right to both. Several other issues relating to ethics, religion, and art were also discussed.
Classical Russian literature undoubtedly begins with A. S. Pushkin, the first Russian author to write of the aspirations and yearnings of the individual as well as of the “global” issues of his time. Pushkin enriched Russia with a world-encompassing aesthetic tradition, while attempting to capture the intellectual qualities of the ancient era and the Renaissance, the Age of Enlightenment and the modern period.
Students will study wroks by I. S. Turgenev, F. M. Doestoyevsky, L. N. Tolstoy and A. P. Chekhov.

Course Goals
As an introductory course, the main goal is to expose students to central trends in 19th century Russian literature and to follow the unique development in Russian realism from Pushkin to Chekhov. Students will analyze the moral dilemmas facing the great Russian writers of the 19th century and discuss their relevance today. The course also employs the works studied to teach students critical reading.

Grade distribution: 20% home assignment 80% final exam

השיעור יעסוק באירועים מרכזיים ותהליכי יסוד שהתרחשו ברוסיה מהפיכתה לאימפריה בעלת השפעה בינלאומית בתחילת המאה ה-18 ועד לשחרור הצמיתים ב- 1861. בתקופה זו נערכו ברוסיה רפורמות מרחיקות לכת שהביאו ל"אירופאיזציה" של המדינה ועיצבו את פניה של החברה הרוסית; במהלך הקורס יוצגו ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של רפורמות אלו. נבחן את היחסים הבינלאומיים של רוסיה בתקופה זו, כולל השתתפותה במלחמות נגד נפוליאון, והשפעתן של מלחמות אלו על התגבשות הזהות הלאומית הרוסית. בקורס יושם דגש על המאפיינים של התרבות הרוסית כפי שהם התהוו בתקופה פורמטיבית זו. כמו כן, ייבחנו הסיבות וההשלכות של ביטול הצמיתות כמאורע פורץ דרך למודרניזציה הכלכלית והתפתחויות חברתיות ופוליטיות חדשות.
הקורס ייבנה על הרצאות; בסיומו תיערך בחינה שתתבסס על ההרצאות והביבליוגרפיה שתינתן במהלכן.

Introduction to the History of Imperial Russia (1700 – 1861)

This introductory course focuses on significant events and fundamental processes that took place in Russia between the years 1700 and 1861. Russia became an empire at the beginning of this period and for the next two centuries had a powerful impact on European geopolitics. The end of this stage of Russian history was marked by the emancipation reform of 1861, which liberated more than 23 million serfs. During this period Russia underwent other profound reforms, leading to "europeanization" of the state and the re-shaping of the society. The political, social and cultural consequences of these reforms will be discussed presented in the framework of the course. Russia's international relations, including its participation in the Napoleonic Wars, and the subsequent influence of these wars on the formation of Russian national identity will constitute another important aspect of the course. Further, the course will reveal the main characteristics of modern Russian culture that emerged in this seminal period of history. The concluding part of the course will be devoted to an examination of causes and consequences of the emancipation reform as an event that opened the way to economic modernization and to new social and political developments in Imperial Russia.
The course will consist of frontal lectures; the final exam will be based on the content of the lectures and the bibliography provided there.
Basic course books:

הקורס יתמקד בניתוח ספרותי ופרשנות של מספר יצירות פרי עטו של הסופר הקולומביאני הדגול, חתן פרס נובל לספרות.
בין ההבטים שיודגשו:
1) ההקשר ההיסטורי-חברתי-פוליטי של היצירות;
2) ההקשר הספרותי (סיפורת ה-"בום", איפיוניה וחשיבותה);
3) מרקם המציאות אצל גרסייה מרקז: הריאלי, הפנטסטי, המוגזם, האינטרטקסטואלי;
4) היחס בין יצירותיו ועיבוד זהותה של אמריקה הלטינית.

היצירות הנכללות בתכנית הינן:
•"האישה שהיתה באה בשש" (סיפור קצר)
•"אין לקולונל מי שיכתוב אליו" (רומן)
•"על אהבה ושדים אחרים" (רומן)
•"מאה שנים של בדידות" (רומן)

השיעורים יושלמו על ידי ביבליוגרפיה מתאימה.

THE MAGIC IN THE REAL: WORKS BY
GABRIEL GARCIA MARQUEZ

The course will focus on analysis and comprehension of some of the narratives by Garcia Marquez, with special focus on:
a) Historial, social and political context
b) Literary context (the Latin American “Boom”)
c) Levels of reality in his fiction: the fantastic, the exceptional, the real, and the intertextual
d) Latin American identity as constructed in his fiction

Syllabus:
1) “The Woman who used to come at six” (short story)
2) Nobody Writes to the Colonel (novel)
3) On Love and Other Demons (novel)
4) A Hundred Years of Solitude (novel)

Bibliography will be provided during the course.

ספרות הילדים עשירה בדמויות מעוררות חלחלה וברגעים של בעתה ופחד. הקורס יבקש לבחון מפרספקטיבות תיאורטיות שונות היפעלויות של אימה, חרדה ובהלה בילדות ובספרות ילדים. במהלך הקורס נתחקה אחר מעמדם התרבותי של הזאב, המכשפה, המפלצת והענק, נחקור את תפקודו של חלום הבלהות, ונדון בשאלה האם הפחד יפה לבריאות הנפשית של הילד ושל ההורה הקורא. נעמוד על ההבדלים השונים בין המושגים פרנויה, פוביה וחרדה ועל מופעיהם הרטוריים, ונבדוק את זיקותיהם למרחב הביתי ולספרה המשפחתית. בנוסף יעסוק הקורס בקשרים בין רגש הפחד להבניית האחר. בין הסיפורים שנקרא בשיעור יהיו "כיפה אדומה" של האחים גרים, "פחדרון בארון" מאת מרסר מאיר ו"הקוסם מארץ עוץ" מאת ל. פרנק באום. נבחן סיפורים אלה לאור התיאוריות של מלני קליין, זיגמונד פרויד, סלבוי ז'יז'ק וז'וליה קריסטבה.

הקורס יסתיים בעבודה.

Who's Afraid of the Big Bad Wolf?

Does children's literature have to be scary? The course will review the scary characters in children's literature, from the wolf in Little Red Riding Hood to Maurice Sendak's Where the Wild Things Are.

את טורו המחורז בשם: "ברדיו תל-אביב" (1932), סיים המשורר יהודה קרני בשורות: "הוי מה יקרת לי תל-אביב, / אולם כירושלים לא תהיי לי עד עולם". ואילו הסופר י"ד ברקוביץ בהגיעו לירושלים במסגרת מסעות תיירות שערך הגיע למסקנה אחרת:
"כי אתה בעצמך מתהלך בימים הראשונים על-פני חוצות ירושלים ברוח נכאה, אחרי הרווחה היהודית הגדולה בתל-אביב, שנתנה בלבך בפעם הראשונה בחייך את הרגשת האושר של מולדת, נפלת כאן שוב לתוך מצוקת נכר".
הניגוד, הפיצול, ההבחנה וההנגדה שבין ירושלים לתל-אביב, הפכו מאז נוסדה תל-אביב (תרס"ט) ליסודות המארגנים את תדמיתן של שתי הערים והמגדירים את אופיין מתוך תלות ותגבור הדדי. הן הדימוי התרבותי והן ההופעות הספרותיות יצרו מבנים בינאריים, אופוזיציוניים בין ירושלים לתל-אביב, כשהיחס ביניהם הפך פוליטי באופיו ונגע, למעשה, למשמעותה של התרבות העברית הלאומית והחילונית בארץ-ישראל ובמדינת ישראל. הניגוד בין הערים והמטאפוריזציה שלהן נוגע לשאלות של מרחב, מיקום מבנה אנושי וזיכרון היסטורי: הר/שפלה או ים; סגור וקבוע/חשוף ודינאמי; שמרני/מתירני או דקדנטי; קר/חם; אבן/חול ומכאן: יציב/ארעי; ותיק/חדש; מסורת/חולין; כובד ההיסטוריה/התחלה חדשה והיעדר כבילות ועוד ועוד...
לכל אחת מן הערים מסורת כמעט אינסופית של ייצוג ספרותי. בקורס נבחן את הספרות הנוגעת באופן ייחודי בקיטוב שבין השתיים כהוויות מנוגדות, או כפי שניסח זאת ברקוביץ: "ירושלים שונה כל-כך מתל-אביב שבכניסתך הראשונה לשם נדמה לך, כאילו באת לא לעיר אחרת, אלא לארץ אחרת.

מטלה מסכמת: מבחן בית

Between old and new: Jerusalem and Tel-Aviv in Hebrew literature

The course shows the tension between Jerusalem and Tel-Aviv and the way this tension represented in Hebrew Literature. Series of oppositions as old and new; holy and secular; high and low; a place of bravery and a place of hedonism and so forth, describe the relations between those two important cities.
We will read from: Ben-Zion, Berkovitz, Greenberg, Alterman and other writers.

בחינה של שאלות ורעיונות פילוסופיים העולים בפריזמה של מציאות וירטואלית, תוך שימוש במבעים קולנועיים שונים לשם המחשה, מ"אודיסיאה 2001" ועד "מטריקס", הנוגעים לתפיסת המציאות שלנו ולאופן בו המרחב הקיברנטי החדש משליך על הפרובלמטיקה הישנה של היחס סובייקט-אובייקט ובעיית ההכרה, זאת על רקע המעבר מאטומים לביטים או מאובייקטים פיזיקליים לאובייקטים ויזואליים והעיסוק המתבקש בפער בין מופע לייצוג, באמת ובממשות, בתודעה ובינה מלאכותית, בסיבתיות ורצון חופשי, בזהות אישית.

From the Real to the Virtual: Same Question, Different Reality

A critical examination of the questions and philosophical ideas which arise from the perspective of virtual reality, using various cinematographic expressions from the film 2001: A Space Odyssey (1968) to The Matrix (1999), concerning our conception of reality and the way cyberspace reflects on the new problematics of the subject-object relation against the background of the transition from atoms to bytes or from physical to visual objects and the consequent concern with the gap between appearance and representation, with truth and reality, with consciousness and artificial intelligence, with causality and free will, and with personal identity.

שיעור מבוא: ברזיל במאה העשרים. אירועים מרכזים ונקודות ציון. היקף החומר הנלמד. אמצעי תקשורת המונים בקונטקסט היסטורי רחב.
אמצעי תקשורת המונים בברזיל ובאמריקה הלטינית: רקע כללי אודות,התפתחות אמצעי תקשורת המונים באמריקה הלטינית. אמצעי תקשורת המונים, קפיטליזם ותהליכים כלליים של מעבר מהמרכז אל הפריפריה.
ברזיל בין 1930-1964, מדינה, תרבות וכלכלה: נקודות מפנה בהיסטוריה הפוליטית, תרבותית וכלכלית של ברזיל והקשר בינן לבין התפתחות אמצעי תקשורת המונים.
עיתונות מסחרית: רקע כללי להתפתחותה בעולם. פריצת דרך בברזיל. בעלים ומקורות מימון. פרסום בעיתונות והקשר שבין הון, מעצמות זרות ותקשורת. מודלים לחיקוי. זרמים פוליטיים וכלכליים עיקרים.
הרדיו המסחרי בברזיל: הצעדים הראשונים של הרדיו בברזיל. המעבר לרדיו מסחרי. הקשר שבין רדיו ליצירת אומה בברזיל. הרדיו בתקופת האסטדו נובו. ז'אנרים רדיופוניים עיקריים. רדיו והתפתחות המוסיקה הפופולארית הברזילאית.
הפרסום המסחרי בברזיל: ההיסטוריה המוקדמת של הפרסום בברזיל.כניסתם של סוכנויות הפרסום בינלאומיים. השפעתו של הפרסום על התפתחות התרבות הפופולארית המודרנית של ברזיל. הפרסום והתפתחות ז'אנרים רדיופוניים וטלוויזיוניים בברזיל.
טלוויזיה בברזיל 1950-1964: התקופה המוקדמת. התפתחויות מרכזיות בזירה הפוליטית הברזילאית. בעלים וקשריהם עם הזרמים הפוליטיים המרכזים. ההפקות מקומיות מול ההפקות זרות. היסטוריה אוראלית של חלוצי הטלוויזיה.
תקשורת המונים בברזיל תחת שלטון צבאי (1964-1979): עלייתו של השלטון הצבאי. מדיניות הכלכלית והתרבותית של השלטון האוטוריטארי. מדיניות הצבא עבור אמצעי תקשורת המונים. עלייתה וצמיחתה של רשת גלובו. התפתחויות טכנולוגיות: הוידיאו טייף ושידורי לוויין .
על התפתחות ז'אנרים טלוויזיונים תחת שלטון צבאי (1964-1979):
התפתחות ז'אנרים טלוויזיוניים תחת השלטון הצבאי. על הקשר שבין טלנובלות, חתרנות ומוצרי יוקרה. עלייתם ודעיכתם של תוכניות האולפן. תוכניות דוקומנטאריות בין תעמולה גלויה למחאה סמויה.
המעבר לדמוקרטיה ייצוגית קליאנטליזם וחזרתו של הגרוטסקי לטלוויזיה (1979-1989):
יחסים חדשים בין בעלים למוקדי הכוח השלטוניים. חזרתו של הגרוטסקי למסך.

Brazilian Mass Media(1920 - 1989) A Cultural - Historical Approach

The present course explores the development of mass media in Brazil during most of XX century focusing on cultural and political aspects of media contents production and consumption. During the course, we will discuss key text on Brazilian and Latin American media and popular culture, and we will analyze printed press, radio and television contents from a historical perspective.

הקורס מציע הזדמנות ללמידה "אחרת" המבוססת על התנסות חוויתית כחברי קבוצה.
מטרותיו: הכרות ולמידה של תהליכים בקבוצה קטנה. בדיקה, הכרה והבנה של מחשבות, רגשות והתנהגות של המשתתף בקבוצה, בהתייחס להשפעה ההדדית של הפרט על הקבוצה ושל הקבוצה על הפרט.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: הקורס מחייב נוכחות רצופה. זכות הסטודנט לבחור את הדרך בא יבטא את נוכחותו בקבוצה. העדרות מעל שני מפגשים לא מאפשרת לקבל ציון בקורס.
בתום הקורס תוגש על ידי הסטודנטים עבודה מסכמת שתכלול ניתוח אינטגרטיבי של התהליך הקבוצתי והאישי בהתייחס להיבטים תיאורטיים מתחום הקבוצה. מומלץ לנהל רישום אחרי המפגשים.

מרכיבי הציון הסופי: הציון בקורס ינתן אך ורק על בסיס עבודת סיכום שתוגש בסיום הקורס.

Interpersonal Relations in a Group

The course offers an opportunity of a different way of learning, which is based on experiencing the group processes as a group member. During the course, the students will be introduced to the processes in a small group. Examination, understanding and being conscious of thoughts, feelings and behavior of the group member, in relation to the mutual influence between the individual and the group.

שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם - הפסיכו-אנאליזה היא אולי המכאיבה מכולן. היא עימתה את האדם עם העובדה שלא זו בלבד שעולמנו אינו מרכז היקום ולא זו בלבד שהאדם איננו נזר הבריאה אלא שהוא "אינו אדון אפילו בביתו שלו". כך פרויד (1917) המכוון לכך ש"האני" האמור לנהל ולתאם את הסובייקט ולייצגו כלפי פנים וכלפי חוץ, בעצם אינו יודע אותו אלא באופן חלקי בלבד. כל השרוי בעלטת הלא-מודע אינו בשליטתו ונעלם ממנו.
בקורס מבוא זה תושם הפסיכו-אנאליזה על הספה, תוך ניסיון לבחון בראיה ביקורתית את התפתחותה של התיאוריה שהותירה חותם כה עמוק על תרבות המערב ושרדה את חילופי המילניום – קונטרברסלית כתמיד. מלבד הצגת רעיונותיה המרכזיים של הפסיכואנליזה יושם הדגש על זיהוי מאפייני דמות האדם (בתפקידו כמטפל וכמטופל) כפי שאלה מצטיירים במודלים השונים של הפסיכואנליזה מפרויד ועד ימינו. תפיסת דמות האדם מתפתחת במקביל לתהליך התפתחותה של התיאוריה, מ"אובייקט חלקי" המחפש את מהותו האמיתית בעולם של "אמת מוחלטת" – ל"סובייקט שלם" המגלה ובתוך כך גם בורא את "עצמו האמיתי" במרחב אינטר-סובייקטיבי של "אמת יחסית".

מטלת סיום: מבחן בית

The Third Blow - Man's image in Psychoanalysis

Three major blows have been inflicted upon man's pride, and next to Darwinism and the Copernican revolution, the most painful one was probably delivered by psychoanalysis. For psychoanalysis forced man to face the fact that not only that our world is not the center of the universe, and not only that man is not the pinnacle of Creation, but also man is not even "master of his own home". This was Freud's (1917) way of saying that the "ego", which is supposed to manage and coordinate the subject, while representing him inwardly and outwardly, in fact only has very partial acquaintance with it; for everything that lies in the shadow of the unconscious is unknown to him and is beyond his control.

In this course we shall invite psychoanalysis to "lie on the couch"; using a critical approach we shall study the development of this theory, which left such a profound impact on Western civilization but - having survived the passage into the third millennium - remains as controversial as ever. Apart from presenting the main ideas of psychoanalysis, we shall identify the characteristics of man's image (in his role as therapist and patient) as seen in the different psychoanalytic models, from Freud to present day. We shall follow the change in the perception of man's image, as it evolves in parallel to the development of psychoanalytic theory, from a "part object" looking for its real essence in a world of "absolute truth", to a "whole subject" who discovers - and by so doing also creates - his "real self" in an intersubjective space of "relative truth".

השיעור יעסוק בהשפעות תהליכי החילון המודרני על היהדות הישראלית. ראשית, אנו נדון במשמעויות המרובות של המונח 'חילוניות'. שנית, נגדיר את האתגרים המרכזיים אותם מציב תהליך החילון כלפי החברה הדתית, בדגש על האתגרים המוסדיים והתרבותיים (נרטיביים). חלק מרכזי בשיעור יתמקד בדרך בה הקהילות האורתודוקסיות ביהדות הישראלית מתמודדות נוכח האתגרים המוסדיים והתרבותיים של החילון ביהדות הישראלית. בעקבות עבודותיו התיאורטיות של פיטר ברגר אנו נגדיר שלוש אסטרטגיות ניצפות של התמודדות החוגים הדתיים אורתודוקסיים נוכח הפיכת החילון לחלק בלתי נפרד מהמבנה החברתי – היבדלות, התפשטות והשתלבות.
השיעור הוא חלק מקורסי מיומנויות הלמידה, מה שאומר כי בסיומו תוגש עבודה. מהות העבודה היא הצעה למחקר בנוסח מדעי החברה. העבודה לא תעלה על חמישה עמודים שירחיבו באחד הנושאים האפשריים לדיון באתגר החילוני לחברה הדתית בישראל ויציעו שאלה אפשרית למחקר עתידי בנושא. הדרכה אישית ושיעורים הנוגעים בדרך בניית העבודה ינתנו במהלך הקורס. בכדי להקל על אופן בניית העבודה יוגשו במהלך השיעור שתי מטלות. האחת תגבש את הנושא ותציע ספרות ראשונית מתאימה. השניה תרחיב על הנושא ותציע ראשי פרקים לדיון לקראת גיבוש שאלת המחקר.

מטלת סיום: עבודה

The Secularization Challenge in Israeli Judaism

This Course will discuss the influences of the Modern Secularization process in lsraeli Judaism. First we will try to understand the multilple models in time and space of the notion 'Secularizaion'. Second we will try to understand the institute and the culture (narrative) challenges of the secularization - as a multiple-modernity phenomenon - to the religious communities in general and especially in the Israeli Judaism. The main case we will analayze is the orthodoxies reactions to the seculraization challenges. Follow Peter Berger's typology we will distinguish between three patterns of the Orthodox communities strategies that deal with the Secularization process: 1) The Isolation Strategy; 2) The Extanded Strategy; 3) The Integration Strategy.

"היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן" - "היהודי הגלותי".
קורס זה עוסק בתיאור סוכני השינוי שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית החדשה. בקורס נתמקד בתיאור קווי המתאר ומאפייני היסוד של דמות "האדם החדש" של המהפכה הציונית ובניתוח התהליכים שגרמו לדעיכתה ההדרגתית של דמות זו כמודל ההתנהגות המצופה בחברה הישראלית. הקורס נוקט בגישה רב-תחומית הבוחנת את הסוגיות בהן נעסוק דרך זוויות מבט רבות: הגות, חינוך, אמנות, ספרות, ספרות ילדים, תיאטרון, קולנוע, שפה, ריקוד, שירה, זמר, ספורט ועוד.

דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: דיון, מקראות, מצגות, ועוד.

חובות הסטודנט:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים במהלך הקורס, מטלת סיכום: מבחן בית

הערה: מרבית המקורות בהם נשתמש במהלך הקורס מצויים כבר באתר הקורס (http://virtual2002.tau.ac.il) ב"מאגר הידע".

From Jew to Hebrew and back again?The Forging of Israeli/Jewish Identity

‘The New Jew’, ‘The Hebrew’, ‘the sabar’ – these concepts reflect the striving of the Zionist revolution to forge an alternative identity, totally different from the old ‘Diasporic Jew’.
This course deals with the change agents who participated in the project of building a new Israeli identity. We will focus on the fundamental characteristics of the concept of ‘the new person’ at the heart of the Zionist revolution and analyze the processes leading to the gradual waning of this figure as a model Israeli society was expected to emulate. In this course the approach is multidisciplinary, examining these issues from philosophical, educational and linguistic perspectives, as well as their manifestations in art, literary works (including children’s literature), the theater, cinema, dance, music, sport and so on.

הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק.
הקורס מציג, באופן היסטורי ורעיוני, השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה מהעת העתיקה ועד "הרטוריקה החדשה" של חיים פרלמן מהמאה העשרים. ההוגים שבהשקפותיהם עוסק הקורס הם: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, קמפבל, ניטשה וחיים פרלמן.

הקורס יסתיים בבחינה.

Introduction to Rhetoric

Rhetoric is the art of oration, and indeed was identified originally with the orators and their practice. Yet, during the history of western thought different thinkers have presented different view concerning its essence, its goal and its subjects.
The course presents, historically and philosophically, the central rhetorical views from ancient time to Perelman's "new rhetoric" of the twentieth century. It discusses the views of Plato, Aristotle, Cicero, Quintilian, Augustine, Ramus, Bacon, Campbell, Nietzsche and Chaim Perelman.

מדוע אנו צופים בקולנוע? מהם מנגנוני ההשפעה של מדיום זה הכופים עלינו להאמין, או לפחות לחשוב, על הרעיונות המשוגרים אלינו? הקורס יעסוק במכלול האמצעים שבהם משתמש הקולנוע על מנת לפתות אותנו לחשוב על חיינו, השקפותינו, אמונותינו לאור מטאפורה בדיונית המציבה בפנינו סוגיות הרלוונטיות לחיינו. סוגיות אלה עוסקות תמיד ברגשות ובערכים אנושיים בסיסיים ואוניברסאליים: אהבה, שנאה, שלום, מלחמה, צדק, עוול, השגיות, כשלון, טוב ורע. במהלך הקורס יודגמו תכני הלימוד בעזרת צפייה בקטעי סרטים.

מטרות הקורס
1. הכרת מונחי יסוד בדרמה.
2. זיהויים של תבניות סיפור מקובלות ויישומן בקולנוע.
3. הכרת מכלול המנגנונים העיצוביים העומדים לרשותו של היוצר על מנת "להשפיע" על הקהל.
4. יישום תכני הלימוד בניתוח סרט.

דרישות הקורס
• קריאת חומר רקע לקראת כל שיעור
• עבודה מסכמת

The Rhetoric of Film

The course will engage in the overall means used in films in order to seduce or even to force us to evaluate our lives, opinions and beliefs. For instance, films use metaphors that commonly represent universal human feelings and values: love, hate, peace, justice and injustice, failure and success. These metaphors invite us to reconsider our lives. In the course of the semester excerpts of films will be used in order to demonstrate key issues.

התלהמות, אלימות, הפרה בוטה של כללי הדיון התרבותי – אלוהן מקצת התכונות המיוחסות לשיח הפולמוסי. ובכל זאת, נוכחותו במרחב הציבורי גדלה והולכת. קורס זה מבקש להעמיד במבחן את הדעות המקובלות לגבי השיח הפולמוסי, לאפיין את דפוסי התנהלותו ולהצביע על תפקידיו השונים בזירה הדמוקרטית. בעזרת כלים השאובים מתורת הרטוריקה והארגומנטציה ומתיאוריות בחקר השיח, ננתח דוגמאות קונקרטיות ונעמוד מקרוב על תרומתו ומאפייניו של הפולמוס בשיח הציבורי, כפי שהוא מופיע בכלי התקשורת השונים, בעיתונות, בספרות, ובאינטרנט.
לאחר סקירה ממצה של המסגרת התיאורטית, יתארגנו התלמידים בקבוצות עבודה, ויעסקו במקרי מבחן מגוונים בהנחיית המרצה. כל קבוצה תתבקש לבחור נושא, תתנסה באיסוף שיטתי של מקורות ראשוניים, ותערוך ניתוח עצמאי במטרה להצביע על מאפייניו של העימות הפולמוסי בזירה הציבורית ועל התפקידים שהוא ממלא במשטר הדמוקרטי. בסוף הסמסטר, תצגנה הקבוצות את תוצאות מחקרן בפני הכיתה.

הציון יורכב באופן הבא:
1. עבודה עיונית על אחד ממימדי השיח הפולמוסי הנלמדים בכיתה (הגדרת ייחודו של השיח הפולמוסי לעומת סוגי שיח מקבילים כגון הדיון; סוגית האלימות המילולית; מידת הלגיטימיות של השיח הפולמוסי במסגרת הארגומנטציה המבקשת לבסס הסכמה ולפתור סכסוכים; מעמדה של ההתקפה האישית בצורת טיעון ad hominemועוד) - 40%.
2. ניתוח מעמיק של דוגמא נבחרת במסגרת העבודה הקבוצתית: הצגתה בעל-פה בכיתה והגשת עבודה מקיפה בכתב בסוף הסמסטר – 60%.

Polemical Discourse in the Contemporary Democratic Sphere

Although polemical discourse is generally condemned as a violation of the rules that allow for reasonable dialogue and argumentative exchange, it plays an important role in the democratic sphere. We will analyze the specificity of polemical discourse, its place in argumentation theory and the functions it fulfils in the democratic sphere (with a strong emphasis on Israel and France). The analysis will be based on case studies in books, in the press, on TV or in the internet. The students will work in small groups on a subject of their choice; they will gather relevant material to construct a corpus, and analyze it in the theoretical framework provided in the first part of the course.

הקורס יעסוק בהתפתחות מגמות אוונגרדיות בקרב הציבור היהודי דובר היידיש במזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם ויתמקד בעיקר באוונגרד היהודי היידישיסטי כפי שבא לביטוי במגמות הפוליטיות ובזרמים האמנותיים כגון אקספרסיוניזם, פוטוריזם, קונסטרוקטיביזם, דאדאיזם, אנרכיזם וגילויים מגוונים של אוונגרד אמנותי ואינטלקטואלי.
הקורס יתמקד בביטויים השונים של המגמה האוונגרדית בספרות ובשירת היידיש, בתאטרון, בקולנוע, במוסיקה ובאמנויות החזותיות.
הקורס ילווה במצגות ויזואליות, מוסיקה, סרטים וקטעי ארכיון נדירים.
מטלת סיכום: עבודה.

Yiddish and Avant-Garde in Inter-War Eastern Europe
Aviv Livnat

The course will deal with developments of Avant-Garde trends among the yiddish speaking Jewish population in inter-war Eastern Europe.
The focus will be mainly on Yiddish Avant-Garde as expressed in Political tendencies and artistic currents as Expressionism, Futurism, Constructivism, Dadaism, Anarchism and diverse expressions of political and artistic Avant-Garde.
The course will deal with varied expressions of Avant-Garde in Yiddish Literature and poetry, theatre, cinema, and the Arts.
Visual presentations, music, films and special archival materials will accompany the course.

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

חובות הסטודנטים:
עבודה בסוף הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
נוכחות

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales

The course will deal with fairy tales as folk tales, and their various versions till our days. The meetings will focus on the way the Grimm Brothers wrote them for adults and for children in the nineteen's century, in comparison with the way these fairy tales are written for children today, and especially with the way they are adapted for children by Walt Disney's films as a cultural phenomena.
The comparison will focus on the way the society's norms and the culture and world views of a certain society and era are exposed in Grimm's versions and the other versions and adaptations till today. This will include Gender discussions and a discussion referring to various approaches to children and childhood. The course will include also a discussion about the esthetic value of the literary text: the language, the characters, the plot, the point of view and other artistic aspects of those versions.
The discussion will include also a comparison with other classical texts which were adapted for young children, as Andersen's tales, the Greec Mythology and other Mythologies as well as Classics like Peter Pan and folk tales from eastern cultures.

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש, בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את טיעוניה של הפטריארכליה הדתית , החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת נשים המגובה הן ע"י אנשי הדת והן ע"י המימסד הרפואי, ומינויין של נשים לשופטות ולרשמות נישואין, מישרות שהיו שמורות אקסלוסיהית לגברים בלבד. הקורס יתמקד במאבקן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, תורכיה, הרשות הפלסטינית, וכן במאבקן של נשים ערביות ויהודיות אזרחיות מדינת ישראל.
דרישות הקורס ומרכיבי הציון: הציון הסופי בקורס יהיה מורכב מעבודת תרגיל (רשות) אשר ערכה הינו 5% מכלל הציון הסופי. השתתפות אקטיבית בשיעורים ובדיונים המתנהלים בהם שמשקלה בציון הסופי אף הוא 5% ובחינת בית מסכמת שערכה 90% מן הציון.

Feminism beyond the Veil-Can the two Co-exist?
Dr. Mira Tzoreff

The course focuses on the struggle of Muslim Women in both several Arab countries (Egypt, Saudi Arabia, Turkey, and the Palestinian Authority) and among Israeli Arab and Jewish women, as well as in Europe, to improve their life conditions and their legal status as equal citizens.
Their struggle was and remains completely different from that of Western feminists since we are dealing here with religious women who use the religious knowledge they acquired and the unique interpretation they give to the Holy Scriptures as a means to empower themselves in both family and society. Through this knowledge they are able to challenge the patriarchal political religious and social establishment that uses the scriptures to reinforce their own status and, simultaneously, weaken that of women. By giving a voice and a space to these religious and veiled women we will try to deconstruct the binary approach between religion and feminism in the Middle East.

זהו קורס בין-תחומי הקשור הן לנושאים של לאומיות, תרבות וזהות והן להיסטוריה היהודית והישראלית. במוקד הקורס תיבחן שאלה מרכזית בזהות הישראלית והיא שאלת יחסי הישראליות והיהודיות כסיפור של רצף והמשכיות מול סיפור של ניתוק והתחלה חדשה. הקורס ידון בשאלות אלה כפי שהן משתקפות בעבודות האמנות הפלסטית (בעיקר ציור ופיסול) בארץ מאז ראשית המאה ה-20 ובשיח הפרשני המלווה אותה. ההיסטוריוגרפיה המקובלת מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כמודרנית ו'אנטי-גלותית', ובמשתמע מכך גם אנטי-יהודית. ואולם עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות בארץ מגלה התחבטות לא מבוטלת של האמנים בשאלת זהותם היהודית, עיסוק בתכנים ובסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומאבקים סביב הגדרת הקאנון לנוכח שאלת היהודיות שבאמנות הישראלית.
ראשיתה של הפעילות האמנותית היהודית בארץ ישראל היתה עם הפנים למסורת היהודית. אך תוך זמן קצר הופיעו גישות נגדיות ששאפו לייחוד מקומי ומודרני, ואחרות שדחו את המקומי לטובת 'סגנון יהודי' מודרני שמקורותיו באופי אתני. המגמה המודרניסטית-מערבית (שנתפסה כ'אוניברסלית') השלטת בקאנון הישראלי באמנות מאז שנות החמישים סייעה להדחקת כל התייחסות לטראומה של השואה. לגיטימיזציה חלקית לנושא זה מאז שנות השמונים הולידה בשנות התשעים את ראשיתו של שיח ביקורתי בשאלת הזהות היהודית באמנות הישראלית.
השתתפות: חובה
ציון סיום הקורס: מבחן

How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

This is an interdisciplinary course that links issues of national and cultural identity with aspects of Jewish and Israeli history. At the heart of the course will be the relationship between Jewishness and Israeliness as a story of continuity vs. the story of a new beginning. The course will consider these points as reflected in the visual art and the art discourse since the early 20th century. Conventional historiography of Israeli art emphasises the aspiration of the visual art to construct itself separately from Jewish art, i.e. as ‘Israeli’ and thus as ‘modern’ and ‘anti-exilic’ reflecting a common Zionist narrative. A deeper analysis of the artistic activities and the work of pivotal artists reveals a significant interest in issues of Jewish identity of the artists, attraction to themes and styles that have been identified as Jewish, and some fierce controversy surrounding the formation of the canon of Israeli art and the role of Jewish aspects in it.

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

Jacques Lacan

The course will be dedicated to a presentation of the psychoanalytic theory of Jacques Lacan (1901-1981), the radical French psychoanalyst. During the course, we will examine Lacan’s “iconoclastic,” perhaps even Jewish, attitude that emphasizes the Symbolic (instead of the Imaginary) order, the role of language and the Father’s position in relation to the subject. To that end, we will read texts such as “Mirror Stage” (1936), “Seminar III – Psychoses” (1955-6), Seminar XI (1964), and a special attention, naturally, will be given to Lacan’s “Introduction to the Names-of-the-Father Seminar” (1963).

מטרת הקורס: הצגת תשובות שונות לשאלת משמעות החיים: אושר, אמונה, מוסר, אהבה, כסף ועוד.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? מבחינה פילוסופית יוגדרו: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. תוצגנה גישות פסיכולוגיות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, קאנט, פסקל, שופנהאואר, קירקגור, ניטשה, ויטגנשטיין וקאמי; ולעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (רובו מבחן רב-ברירה, אמריקאי).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להביא לכל שיעור טקסטים שיופיעו באתר ולהשתתף בקבוצת הדיון שתתקיים בו במהלך הסמסטר.

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives

Aims: This course will introduce students to fundamental philosophical and psychological theories on the meaning to life. This will include the writings of salient philosophers, such as Plato, Kant, Pascal, Shopenhauer, Kierkegaard, Nietzsche, Wittgenstein and Camus; and renowned psychologists, such as Fraud, Jung, James, Fromm, Frankel and Yalom.

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה פוליטית חדשה. אלבומי הניצחון, הספר "חשופים בצריח", וקובץ השיחות "שיח לוחמים" מהווים תגובות שונות ומנוגדות למלחמה, תגובות שניתן לזהותן כצירי זהות מתפצלים בזהות הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים. "שיח לוחמים" שימש תגובת נגד ל"פולחן הגנרלים" והילולת הניצחון שהתפתחה לאחר המלחמה. קורס זה יבחן את התהליכים שהובילו ליצירת קובץ זה ואת התכנים אשר נאמרו על ידי אותם חיילים שזכו לכינוי "יורים ובוכים".

דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: דיון, מקראות, מצגות, ועוד.

חובות הסטודנט:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים במהלך הקורס, מטלת סיכום : מבחן בית
הערה: מרבית המקורות בהם נשתמש במהלך הקורס מצויים כבר באתר הקורס (http://virtual2002.tau.ac.il) ב"מאגר הידע".

From Profound Anxiety to Euphoria: The Impact of the Six Day War on Israeli Society

In this course we will examine the events and processes that occurred in the wake of the abrupt transition from the anxiety of ‘the period of waiting’ to the euphoria of victory. The Six Day War can be perceived as a turning point in the consolidation of a new political map. The victory albums, the book The Tanks of Tamuz on the one hand, and The Seventh Day on the other, represent totally different reactions to the war that may be identified as the diametrically opposed directions, in which Israeli identity developed after the war. The Seventh Day served as a reaction to the ‘cult of the generals’ and the glorification of the victory following the war. The course will examine the processes leading up to the dilemmas expressed by the soldiers, described as “shooting and weeping”.

אומנות הרטוריקה הוגדרה עוד מקדמת דנה כמרכיב חיוני בחינוכו של כל אדם משכיל ובן חורין. היא הייתה כלי רב עוצמה בעולם הפוליטי, הרשיעה וזכתה דמויות ידועות באולמות המשפט, אך יתרה מכך, אומנות הנאום והשכנוע גם תפסה מקום מרכזי בהתנצחות בין תורות אקדמיות, היוותה כלי חינוכי מרכזי ושמשה כמושא הערצה והשראה אומנותית.
הקורס "רטוריקה יישומית" משלב לימוד תיאורטי במושגי היסוד של הרטוריקה היישומית באמצעות ניתוח שיטתי של דוגמאות היסטוריות ואקטואליות. הקורס יתמקד באלמנטים התוכניים של אומנות הרטוריקה ויסייע לסטודנטים להבין באופן טוב יותר את מהותן של אינטראקציות תקשורתיות, ניתוח נכון של הנאמר, בנייה אפקטיבית של קווי טיעון ושמירה על מוקד דיון המתאים להם. הקורס עוסק בהקניית יסודות השכנוע באינטראקציות כתובות (מאמרי דעה, ניירות עמדה, חומרי הסברה) ודבורות (נאום, ראיון, משא ומתן, דיון).
הציון בקורס יתחלק באופן הבא - השתתפות ומילוי מטלות בית - 60% ומבחן כיתה מסכם – 40%.

Applied Rhetoric
Rhetoric is the art through which a speaker or writer acquires command of the world of concepts and values as presented to his audience. Since its creation, rhetoric has served as a powerful political and legal instrument, moreover, the art of speech and persuasion has also served as scientific tool, a mean for education and an object of inspiration for art.
The course will focus on the content elements of the art of Rhetoric through a systematic analysis of historical and actual examples. It will assist the students in understanding the essence of communication interactions, the construction of lines of arguments and understanding how to keep the focus of a discussion on a pre conceived, desired track.
The course will include theoretical discussions about the basic elements of the art of Applied Rhetoric alongside practical exercises of those principals in both written interactions (op-ed, position paper, public relation materials) and oral interactions (speech, interview, negotiation, debate).
The grade will be composed of: participation and home assignments 60%, final class exam 40%.

הקורס יעסוק בהבנת מושג החרדה מפרספקטיבות תיאורטיות וטיפוליות מגוונות. נעסוק בחוויית החרדה מתוך עמדה אקזיסטנציאליסטית, ונלמד להבחין בין חרדה נורמאלית ופתולוגית. נלמד על מקומה של החרדה בהתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית, מזיגמונד פרויד, דרך מלאני קליין, לעבר דונלד וויניקוט והיינץ קוהוט. בהמשך נסקור את התיאוריה ההתנהגותנית, הקוגניטיבית, והמטא-קוגניטיבית של חרדה. ההפרעה האובססיבית-קומפולסיבית תשמש אותנו כמקרה מבחן שילווה את הקורס: נתבונן בייצוגים של ההפרעה בקולנוע ובטלוויזיה, נדבר על שליטה ואשליית-שליטה, נחווה פרדוקסים של עצירת מחשבות ונתבונן בדוגמאות קליניות מפורטות.

דרישות הקורס: קריאת ביבליוגרפיה.
הקורס יסתיים בעבודת סיכום.
הציון הסופי יכלול את עבודת הסיכום בלבד.

Who's afraid of anxiety?

The course will center on understanding the concept of anxiety, from different theoretical and treatment perspectives. We will conceptualize the experience of anxiety from an existential point of view, and will learn to differentiate normal from pathological anxiety. We will trace anxiety in the development of psychoanalytic thought, from Sigmund Freud and Melanie Klein to Donald Winnicott and Heinz Kohut. We will then review modern Behavioral, Cognitive and Metacognitive models of anxiety. The Obsessive-Compulsive Disorder will be used as a case-study throughout the course: we will look at representations of this disorder in television and cinema, discuss control and illusion of control, experience thought suppression paradoxes and asses detailed clinical examples.

מחשבתו של ז'אן פול סארטר – אחד מההוגים הצרפתיים החשובים של המאה העשרים – מאופיינת על ידי ניסיונו לחדש את מחשבת המוסר על בסיס שונה מזה עליו ניסו ההוגים הקלאסיים של אירופה המודרנית לבססה, וזאת בלב ליבה של אירופה הקרועה של אחרי מלחמת העולם השנייה. אולם בד בבד, הגותו של סארטר מתאפיינת בכך שהיא ניסתה לחשוב מחדש, אחרי המלחמה, את שאלת היהודי, הרחק מכל קונוטציה שלילית ששאלה זו לבשה בתקופות קודמות (החיבור של סארטר הרהורים בשאלה היהודית הוא ניסיון לחשוב את האדם היהודי ביחס לאירופה באופן חיובי). השאלות הקיומיות הכלליות (שאלת האדם, שאלת המוסר), נדונות כך במחשבת סארטר בצד שאלות ייחודיות הנוגעות לעובדתיות היהודית (השאלה היהודית) – שילוב המזמין רפלקסיה ייחודית על המודרניות של היהודי לה יוקדש הקורס.

הקורס יתחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון, וכרקע כללי, נתייחס לפילוסופיה הקיומית של סארטר מתוך עיון הן בפרוזה שלו (הבחילה) והן בכתיבה העיונית שלו (הישות והאין). את החלק השני של הקורס נקדיש לקריאה של ההרהורים בשאלה היהודית (1946) מתוך פרספקטיבה של הפילוסופיה הכללית של סארטר. החלק האחרון של הקורס יוקדש למחשבה המאוחרת של סארטר – זו שבאה לביטוי בספר תקווה עכשיו (1980) – בה הוא בוחן מחדש את עמדותיו הקודמות באופן ביקורתי, ומבקש לחשוב את האדם היהודי באופן חיובי.

Existential Philosophy and the “Jewish Question” – A reading in J.-P. Sartre’s Thought

The course will address Sartre’s philosophy as a post World War II philosophy which is trying to rethink the fundamental question of ethics (mainly in Being and Nothingness). This attempt is coupled in Sartre’s thought with an original effort to think the Jewish question anew (as formulated in his Reflexions sur la question juive). Those two aspects of Sartre’s philosophy (the question of ethics and the “jewish question”) and the way they interact, will be the subject of our study.

בסמינר נעקוב אחר גלגוליו של מושג הלא מודע בפסיכואנליזה מימיו של פרויד ועד זמננו. בעזרת המושג ננסה לזהות ולאפיין כמה מהתחנות המרכזיות בהתפתחות הפסיכואנליזה כתיאורייה קלינית וכתיאורייה ביקורתית.
חלקו הראשון של הסמינר יוקדש לקריאת עומק בחיבורים אחדים של פרויד שבהם מסתמן הלא מודע כתגלית המרכזית וכתחום החקירה העיקרי של הדיסציפלינה החדשה. נכיר את גלגוליו של המושג במטאפסיכולוגיה הפרוידיאנית המתפתחת ובתיאורייה הקלינית שנגזרה ממנה (תיאוריית החלום, מושג הטראומה, תיאוריית החרדה, תיאוריית האבל, חיי האהבה).
במוקדו של החלק השני של הסמינר תעמוד השאלה: האם שמר הלא מודע על מקומו המרכזי בפסיכואנליזה הפוסט-פרוידיאנית? מה מקומו של המושג בהגותם של ממשיכיו/מבקריו של פרויד, והאם ניתן עדיין לראות בו מושג גבול, או "מבחן שיבולת", לתיאוריות פסיכואנליטיות שונות? בחלק זה של הסמינר נקרא מאמרים מהספרות הפסיכואנליטית שעוסקים במושג הלא מודע מפרספקטיבות אנליטיות שונות: תיאוריית יחסי האובייקט, מלאני קליין וממשיכיה, פסיכולוגיית העצמי, הזרם ההתייחסותי והאינטרסובייקטיבי, פסיכואנליזה צרפתית בת זמננו. בחלק השלישי של הסמינר נהרהר בשאלה האם יש במושג הלא מודע הפרוידיאני כדי להוות תשתית להשקפת עולם, או לאתיקה פסיכואנליטית?
נוסף על העבודה הסמינריונית כל משתתף בסמינר יתן רפראט קצר לפני הכיתה שיהיה מבוסס על קריאה אישית באחד הטקסטים שיקראו בשיעור (המשתתפים יוכלו לבחור בין טקסטים של פרויד לבין טקסטים של "ממשיכיו" או ספרות משנית שתופיע בביבליוגרפיה).

הרכב הציון: רפרט (בעל פה) 50%; עבודה סמינריונית 50%

Freud and beyond: Selected Texts

The seminar aims at exploring the psychoanalytic concept of the Unconscious from various perspectives: historical, epistemological, clinical and ethical. The first part will focus on Freud's early essays in which he postulated the existence of an unconscious domain in the mind and laid the ground for viewing the investigation of the unconscious as the main task of psychoanalysis. In the second part we will try to identify the place and status of the unconscious in Freud's later theorizing and in the work of some post-Freudian analysts. Did the unconscious retain its central position as the Shibboleth of psychoanalysis i.e. as standing at the frontier of psychoanalytic praxis and psychoanalytic controversies? In the last part of the seminar we will try to integrate our encounter with Freudian and post-Freudian notions of the unconscious into the broader question of psychoanalytic Weltanschauung and psychoanalytic ethic.

הסמינר מבקש לבחון את גבולות ישימותה של המחשבה האובייקטיבית בפסיכואנליזה. בעשורים האחרונים, הודגש הפן היחסי, ותלוי ההקשר, בחשיבה הפסיכואנליטית. זאת, עד לכדי סובייקטיביזם המונע הגדרתה של חוקיות ברורה. בסמינר, ננסה לבדוק האם ניתן להגדיר, בעולם התוך-נפשי, חוקים אשר אינם תלויי הקשר. בשלושת המפגשים הראשונים תוצע (על ידי המנחה) מערכת חוקים אובייקטיבית הלקוחה מתוך עולם הסוציולוגיה. זאת, מתוך הנחה כי התנהלות העולם האובייקטאלי (קרי, עולם ההפנמות) נענית לחוקיות סוציולוגית. לאחר מפגשי פתיחה אלו, כל משתתף יבחן פן אחר ממערכת זו, וידון בישימות החוקים הנגזרים ממנו בהבנה של- (ובהשפעה על-) חיי הנפש.

חובות הסטודנטים:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

Post-post-modern psychoanalysis: Returning to a scientific method?

The seminar is aimed at attempting to evaluate the applicability to objectivism in psychoanalysis. During the past three decades, psychoanalysis accentuated its relative and contextual nature. In the seminar we will try to expose general, non-contextual, rules dominating the intra-psychic world. The first three sessions will be devoted to the mapping of contemporary psychoanalytic thinking. Assuming that, as nowadays psychoanalysis claim, the intra-psychic world holds a society of multiple self-s, consecutive sessions will attempt to apply sociological thinking on this world.

מה בין נשים לגברים שעברו את השואה? מהם ההבדלים בין חוויותיהן של נשים לחוויותיהם של גברים בתקופת השואה? מהן התובנות החדשות העולות בעקבות התבוננות בתודעת השואה של הציבור בארץ לגווניו ולזרמיו באמצעות דיון בנשים? שאלות אלה ואחרות יעמדו במרכז הסמינריון, בו נעסוק בנושא השואה ותודעת השואה מההיבט המגדרי. תחום זה חדש יחסית, ובדומה לתחומים אחרים הנבדקים ונבחנים מהזווית המגדרית, עורר ויכוח ער בין חוקרות וחוקרים בדבר הלגיטימיות שלו.
במהלך הסמסטר נדון בנוכחותן של נשים בשואה בשיח הציבורי בארץ וביחסו של הציבור הישראלי לגווניו לנשים בשואה, במטרה להפיק תובנות חדשות ביחס לתמורות הפוליטיות, האידיאולוגיות, החברתיות והתרבותיות שחלו בחברה הישראלית, במיוחד בהקשר של מקומן ומעמדן של נשים ומקומו ומעמדו של ציבור הניצולים. זאת על בסיס מקורות היסטוריים, ביניהם עדויות ניצולות וניצולים, טקסטים עיתונאיים, פרוטוקולים של הכנסת ושל בתי משפט, נאומים, מכתבים ויומנים.
דרישות הקורס: (1) השתתפות פעילה בכיתה וגילוי מעורבות בתכנית הסמינריון. (2) רפראט בע"פ. (3) הגשת עבודה סמינריונית או רפראט, בהתאם לעניין.

Zivia Lubetkin, Lena Kuchler, Anne Frank: Women in the Holocaust in the Israeli Public Discourse

The goal of the seminar is to examine the Israeli society's perceptions of the Holocaust and Holocaust survivors in gender perspective. We will discuss the unique experience of Jewish women during the Holocaust, as it was expressed and reflected in the Israeli public discourse. The main period of our discussion will be the 1950s and early 1960s, years of the formulation of Israeli society, an immigrant society coalescing into one societal fabric. During the semester we will read and analyze variety of historical documents, such as testimonies, protocols, reportages, letters and memoirs.

Course Requirements:
Participation in class discussion: 10%
Class presentation: 20%
Final paper: 70%

הסמינר מבקש להתמקד בהיבטים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים וכן, בהשלכותיו של השינוי הטכנולוגי— הדפוס, מכונת הדפוס הממוכנת והמדיומים האלקטרונים השונים— על ההיסטוריה של העיתונות החל מן המאה השמונה ועד לעידן האינפורמציה הנוכחי. בסמינר יידונו סוגיות מפתח להבנת היסטוריה זו, בראש ובראשונה: הזיקה בין הליברליזם להולדת העיתונות. כמו כן, יחסי כותבים-קוראים בעידן הדפוס; עיתונות פופולארית ואמנציפציה פוליטית; עיתונות ועליית הלאומיות המודרנית; עיתונות, מהפכה ורדיקליזם; העיתונות המטרופולינית במאה התשע-עשרה או, העיתונאי כאתנוגרף; יחסי ספרות-עיתונות; על קוראות וכותבות: נשים ועיתונות; המאה התשע-עשרה והולדת כתב-העת הפופולארי; מן הטלגרף ועד לעיתונות המשודרת: זמן, מקום ובידור; תקשורת כאובססיה. ולבסוף, עיתונות בעידן האינטרנט: פני יאנוס של העיתונות המקוונת; בין קוראים לכותבים ולהפך: בלוגים ורשתות חברתיות כמדיום לעיתונות "מלמטה" (participatory Journalism); המקרה של אינדימדיה (Indymedia Journalism) ובהקשר זה, ננסה לעמוד על התוקף והמשמעות, לטוב ולרע, הגלומה ב"הכרזת העצמאות" הלא רשמית של אוהדי ודוברי המדיה-החדשה: !We are the media.
חובות הסמינר:
השתתפות פעילה חובה, הגשת רפרט וכתיבת סמינר.

Issues in the History of Journalism: from 18th century Pamphlet, to the 21st century Blogosphere

This seminar looks at the social, cultural, and political aspects, as well as the implications of technological innovations on the history of journalism, since the 18th century until the current information age. We will be discussing some key issues such as: Liberalism as the cradle of early journalism; the relationships between readers and writers in the age of the printing-press; popular press and political emancipation; journalism and nationality; journalism, radicalism and revolutions; 19th century metropolitan journalism and the role of the journalist as an ethnographer; women-read, women-write: journalism and women; the 19th century and the birth of the popular periodical; broadcasting journalism: the Telegraph, the Radio and the Television. In the final part of the seminar we shall examine the complex relationships between journalism and the Internet. We shall focus on issues such as: the Janus face of the online magazine; blogs and social-networks as a medium for 'journalism from below'; participatory journalism: the Indymedia case, and in this regard we shall try to clarify, or to refute, the significance which was embodied in the unofficial 'declaration of independent' used by the new-media protagonists: "we are the media!"

מטרת הסמינר היא לבחון את היחסים בין שלש גישות בולטות לחקר השיח (discourse): "משחקי שפה" של לודביג ויטגנשטיין, "ארכיאולוגיית הידע" של מישל ופוקו ו"הרטוריקה החדשה" של חיים פרלמן. כל אחת מהגישות מסבירה באופן שונה את התנאים לשיח רציונאלי ואפשרותו, יחד עם זאת כולן עושות זאת דרך דחיית הקשר המסורתי שבין רציונאליות ואמת.

Aspects of Discourse : Wittgenstein, Faucoult and Perelman

The goal of the seminar is to examine the relations between three major approaches to the nature of discourse in the twentieth century: Ludwig Wittgenstein's "language games", Michel Foucault's "archaeology of knowledge" and Chaim Perelman's "new rhetoric". Each approach explains differently the conditions for rational discourse and its possibility though all do it by rejecting the traditional connection between rationality and truth. Wittgenstein does it by pointing to the pragmatic nature of language, Foucault by exposing the historical a priori ground of each act of speaking and Perelman by revealing the rhetorical aspects of rationality.

א. רציונל הקורס ומטרותיו
המפגש בין חלשים (עניים, מיעוטים אתניים וגזעיים, מיעוטים לאומיים, קבוצות פריפריאליות, נשים, צעירים, זקנים) לחזקים (קבוצות הגמוניות למיניהן), יתפתח כמעט תמיד על בסיס יחסי כוח ומאבק. במקרה הטוב יסתיים עימות ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע הוא יסתיים בפרצי התקוממות ואלימות, או מה שנפוץ יותר, בשימוש מגוון ב"נשק החלשים", כגון דבקות במסורות פרטיקולריות, נאמנות עזה למקום או ל"מולדת הקטנה", שימור אגדות עם, קיום פולחנים קמאיים, התנכרות לתרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, שמועות, רכילות, הומור, מחאה גלויה ועוד, השוחקים מבפנים את הסדר הקיים. קווי השיח המשותפים וקווי הסתרתו, הם מעניינו של הקורס שלפנינו. באמצעות ניתוחם התוכני, התחבירי והרטורי על שלל היצגיהם, נבקש לעמוד על הנסיבות שבהן עשוי השיח הסמוי להגיע למצבי התפרצות, שבכוחם להניע תהליכי שינוי עמוקים, והנסיבות שבהן עשוי הטקסט הגלוי, על כל הסכנות הכרוכות בשימוש בו, לתמוך אף הוא בתהליכי שינוי, מבלי שיסגיר את בעליו, החוששים שמא יבולע להם. חלקו התיאורטי של הקורס יתבסס על ספריו האנתרופולוג ג'יימס סקוט (Scott), מחלוצי ניתוח 'שפת החלשים'.

ב. חובות הקורס
קריאה שוטפת של חומרי החובה של הקורס וניתוחם הביקורתי; קריאת ספר וניתוחו; בחינה מסכמת.
1. הגשת ניתוח ביקורתי על אחד מחומרי הקריאה התיאורטיים של הקורס (הסברים מפורטים בנספח): 5%.
2. ניתוח יצירת ספרות יפה או עיונית רלוונטית: 15%.
3. נוכחות בהרצאות ומעורבות התהליך הלמידה: 10%.
4. הגשת רפרט: 10%.
5. עבודה סמינריונית: 60%.

Public and Hidden Transcripts in Power Relations and Social Resistance

The encouter between the weak (the poor, ethnic and national minorities, groups from the periphery, women, youth and the elderly) and the strong (the hegemony) nearly always revolves around power relations and struggle. In the optimal case, a conflict results in the emergence of common denominators. Yet, it can also end in bursts of rebelion and violence or, what is more common, in a use of a range of "the weapons of the weak", such as clinging to traditions, fierce loyalty to the place and "the little homeland", preserving folktales, practicing ancient rituals, ignoring the hegemonic culture, indifference, avoidance, rumours, humor, open protest, etc. All of these behaviors erode the existiing order from within. The course discusses the two approaches. Via content, syntax and rhetoric analysis, the circumstances when the hidden discourse might reach a bursting point, which can generate deep change processes, are explored and the circumstannces when the public transcript might support such processes are studied. The theoretical part of the course is based on books by anthropologist James Scott, a pioneer scholer of the "weaks' weapons".

Course Requirements and Grading
Analysis of one of the courses' reading materials (5% of the course grade); Active participation in the discussions (10% of the course grade); Cover to cover reading and critically analyzing of a relevant book (15% of the course grade); Presentation on the final project's topics (10% of the course grade); a final project (60% of the course grade).

הסמינר יעסוק בהגדרות שונות של מיתוסים כז'אנר המגדיר תופעות קוסמולוגיות וחברתיות. נעסוק בהרחבה באופן שבו מתבטאים המיתוסים בטקסים שונים השייכים למחזור השנה ולמחזור חיי אדם. נדון בשיח בין מיתוסים לטקסים תוך הצגת דוגמאות מגוונות המתייחסות לקבוצות שונות (דתיות, לאומיות, מקומיות ועוד): מיתוסים וטקסים בחברה הפאגאנית, בחברה הנוצרית באירופה, זיקות בין מיתוס לטקס בחברה היהודית והארץ ישראלית תוך בחינת השפעות של תרבויות אחרות, מיתוסים וטקסים במרכז אמריקה ובדרומה, במזרח הרחוק ועוד.

Myth to Ritual: The Myths behind Rituals and Celebrations

The seminar will deal with the various definitions of myth as a genre that defines cosmological and social phenomena . We shall discuss extensively the manner in which myth is expressed in various ceremonies that belong to the yearly cycle and the human life cycle. The dialogue between myth and rites will be discussed in relation to diverse examples that refer to different groups ( religious, national, local and more): Myth and rites in the Pagan society, the Christian European society, relations between myth and rites in the Jewish and Eretz Israeli society (while examining the influence by other cultures) and myth and rites in Central America, South America, the Middle East and more.