החוג לאנגלית ולימודים אמריקניים לשנת תש"ע

בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות "גבוהה"; מה בחווייה "המודרנית" של פריס גרם לשגשוג האמנים הגברים ולדיכוי ולהשכחה של נשים יוצרות; אילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו הנשים האמניות בתקופה הנדונה; אילו מגמות חדשות עלו במחצית השניה של המאה העשרים שאיפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אמניות נשים; מה היתה השפעתו של העידן הפוסט מודרני על יצירתן של נשים ועוד.
חובות הקורס: קריאה שוטפת במהלך הקורס ומבחן בית.

In this course we will conduct a critical survey of the modern art history and of several canonical art works well-known, using feminist methodology and seminal texts regarding gender issues in these works.

We will perform re-readings of familiar subjects in art history and suggest interpretation that prevail in the contemporary disciplinary discourse, among them multi-culturalism; globalization and post-colonialism.

During the course will we survey two major time periods – the 19th Century and the 20th Century. In the first part, we will discuses and analyze artifacts from the European continent and in the second part we will move on to have a close look at art made in the Americas. We will be asking questions such as why so many of the art works focus on depicting the female body – mostly naked; what exactly was in the 'modern experience' of the 19th Century in Paris that gave way for man to prosper and to the exclusion of women-artists, and what kind of subjects, themes and media did women-artists work in during that period in spit of their difficulties; what is the connection and the relations between pornography and 'high art'; which new trends in the second half of the 20th Century gave way to new opportunities for women-artists and changed their position in the art-scene and in culture in general; and many more.

מתקפת הטרור על ארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001, ששיאה התנגשות המטוסים החטופים במגדלי התאומים וקריסת הבניינים, טלטלה את הפילוסופיה הפוליטית ואת הפילוסופיה של התחום החזותי. למעשה סיפקה המתקפה הזדמנות חריגה למפגש בין כמה מן התיאוריות הפילוסופיות החשובות ביותר בעת הזאת. הוגים מרכזיים כגון ז'אן בודריאר, סלבוי ז'יז'ק, פול ויריליו, ז'אק דרידה, ירגן הברמס וסוזן באק-מורס הגיבו לאירוע, כל אחד לשיטתו, ומחשבותיהם – לצד מחשבות של הוגים חשובים נוספים מן העבר ומן ההווה – מחדדות כמה מן הסוגיות הפילוסופיות הגדולות שמונחות היום על כף המאזניים, ובהן היחס בין הממשי לבין המדומה, ההבדל בין ביקורת לבין טרור וטיבה של המלחמה הניטשת בין הקפיטליזם המאוחר לבין מתנגדיו. במסגרת הקורס נברר מהו טיבו של העבר שהוליד את האירוע המכונה "11 בספטמבר", מהו האפקט שהיה לאירוע בהווה שבו התרחש ואיזה מין עתיד הוא מבשר.

הקורס יסתיים בהגשת עבודה.

Ohad Zehavi, Nine Eleven

The terror attacks on the US on September 11, 2001, which culminated in the crashing of the hijacked airplanes into the Twin Towers of the World Trade Center and in the buildings' eventual collapse, had an unsettling impact on political philosophy and on the critical theory of visual culture. In fact, the attack occasioned a unique encounter between some of the most important philosophical theories of this era. Key thinkers such as Jean Baudrillard, Slavoj Zizek, Paul Virilio, Jacques Derrida, Jurgen Habermas and Susan Buck-Morss have explicitly reflected on the event, each within their own particular frame of thought, and their deliberations, alongside those of other important thinkers, past and present, elucidate some of the major philosophical notions currently at stake, such as the relationship between the real and the virtual, the difference between criticism and terror, and the nature of the war raging between late capitalism and its opponents. We will consider the nature of the past that has brought about the event dubbed "Nine Eleven", look into the effect the event had in the present in which it took place, and wonder what kind of future it entails.

הקורס עוסק בעלייתה של ארצות הברית לדרגת מעצמת-על עולמית. מנקודת מבט של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה העשרים הפכה ארצות הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי, ולאחר מלחמת העולם השניה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. המושג "אמריקה" חרג מעבר לגבולות ארצות הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים, ותרבותיים שהפכו את אמריקה לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". השיעור פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות הברית בדורות האחרונים ובוחן אותן תוך נסיון לעמוד על השפעתן, לטוב ולרע, על העולם בו אנו חיים. השיעור ידון בין היתר בנושאים כמו המלחמה הקרה, מקרתיזם, שנות החמישים, שנות הששים, החברה הגדולה, תרבות הנגד, וייטנם, השמרנות החדשה, גלובליזציה, ההגמוניה האמריקאית באי-הסדר העולמי החדש. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה הנילווית. ספר מלווה לאורך כל הקורס: אייל נווה, המאה האמריקאית (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 2000)

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את הווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק בארועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19. ספר בסיס: אייל נווה, האתוס הליברלי בחברה האמריקנית ת"א: משרד הבטחון – האוניבריסטה המשודרת, 1997

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

פרופ' אייל נווה
התרגיל יעסוק בהתגבשות החברה האמריקנית במאות ה- 19-17. נתמקד בדפוסי ההתפתחות הכלכלית, החברתית והתרבותית של המושבות הבריטיות בצפון אמריקה, במהפכה האמריקנית והקמת ארה"ב, בנסיבות לניסוח החוקה האמריקנית, בתוכנה ובמשמעותה. הקורס ילווה את ההיסטוריה של ארה"ב עד לפרוץ מלחמת האזרחים באמצע המאה ה-19, וינסה לברר את הסיבות והשלבים שהביאו להתפרקות הברית ופרוץ המלחמה.

ד"ר דפנה שטראוס-דורון
בקורס יסקרו סוגיות מרכזיות בהיסטוריה החברתית, הכלכלית, הפוליטית והדתית של המושבות האנגליות בצפון אמריקה ושל ארצות הברית ערב מלחמת האזרחים. לאורך הקורס ייבחנו שני מוטיבים הקושרים בין הסוגיות השונות: תפיסת הייעוד וההבטחה האלוהית אשר עיצבה לאורך הדורות את הדרך שבה הבינו האמריקנים את תפקידם ההיסטורי ואת מעשה ההתיישבות וההתפשטות ברחבי היבשת; ובעיית ההגדרה של החברה האמריקנית ושל הרפובליקה האמריקאית לאור המתח המתמיד בין פרטים לכלל, בין קבוצות אתניות ללאום ובין מדינות לממשל מרכזי.

אי-אפשר להפריד בין יישוב ה"עולם החדש" לבין העבדות. עשרה מיליון אפריקאים "יובאו" לאמריקה - בלעדיהם החברה והכלכלה שקמו שם לא היו מן האפשר. כיצד ההגירה הענקית הזו התבצעה? האם היה לה תקדים? איזו מין חברה אמריקאית התהוותה כתוצאה מכך? מדוע הגזענות מלאה תפקיד כל כך מרכזי במפעל שנראה על פניו כלכלי-תועלתני גרידא? כיצד השפיעה העבדות על ההתפתחות האזרחית של מדינות אמריקה, ומדוע היא לא הכתה שורש בכל שטחי העולם החדש? למה דווקא אפריקה הייתה למקור כוח העבודה של אמריקה? מה הניע את ההתנגדות המדינית והמוסרית לקיום העבדות, שהלכה והתעצמה מהמאה ה-18? וכיצד ניתן להסביר את ההבדלים בין האופן בו בוטלה העבדות בצפון אמריקה (באמצעות מלחמת חרמה) ובדרום אמריקה (בשחרור הדרגתי)? הסמינר יתמקד בתולדות העבדות באמריקה הבריטית ובארצות הברית, לצד השוואות לדרום אמריקה, ולברזיל ולקובה בפרט.

החלום האמריקני הינו מרכיב מרכזי בעיצוב ההיסטוריה והזהות של ארה"ב. יש הטוענים כי זהו המניע העיקרי לגלי ההגירה שהקימו את החברה האמריקני, והמושג המרכזי שמצדיק את קיומה ואת פעולותיה לאורך ההיסטוריה. החלום מקבל מימדים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים, ולמרות השינויים שהוא עובר לאורך הזמן נוכחותו הקנונית קיימת עד עצם היום הזה. בסמינר נבחן בחינה ביקורתית את מרכיבי החלום האמריקני, על ביטוייו המגוונים, ועל התעתועים והאשליות שהוא מייצר, כמו גם על התקוות שהוא עדיין מספק ההופכות אותו לסוג של אידיאולוגיה מרכזית לחברה האמריקנית. סדר הדיון יהיה כרונולוגי, ובמהלכו נבדוק ביטויים של החלום במגוון תחומים תוך ניתוח תעודות מרכזיות המביעות את החלום והכרת ספרות מחקר בנושא. הסטודנטים יבחרו לעצמם נושאים ספציפיים וינתחו את נוכחותו של החלום האמריקני ואופני ביטויו בנושאים אלה.

הסמינר בוחן את היסודות הרעיוניים של הדמוקרטיה האמריקאית (ריבונות העם, חוקה, זכויות המיעוט, סובלנות, שוויון האזרחים, פלורליזם ושקיפות הממשל, בין השאר) ועושה זאת באמצעות מגוון של מקורות היסטוריים (הגות מדינית, פולמוסים עיתונאיים, יוזמות חקיקה, תנועות מחאה וביטויי תרבות פופולארית). הסמינר ייערך במקביל בשלוש אוניברסיטאות – בתל אביב, באל-קודס הפלסטינאית ובאוברלין קולג' האמריקאית – ובכל כיתה הלימודים יתבססו על אותה תוכנית. על כן, מעבר להיסטוריה של הדמוקרטיה, הסמינר בעצמו אמור ליצור שיח דמוקרטי בין משתתפיו. מלבד שתי הפגישות השבועיות הרגילות של הסמינר, התלמידים יידרשו לשעות נוספות: צפייה בסרטים, השתתפות בדיונים מקוונים באתר המשותף של הקורס (בשפה האנגלית) ופגישת סיכום של כל שלושת הכיתות שתתקיים בחו"ל בתום הסמסטר. הוצאות הנסיעה במימון המארגנים. ההרשמה כרוכה בראיון אישי ואישור המרצה.

אימפריות עלו ושקעו כבר בתרבויות המזרח הקדום. אימפריות לא היו ואינן "מערביות", או מודרניות דווקא. אך ההתפשטות המסיבית של מדינות ותרבויות מערביות בין המאה השמונה עשרה לימינו אנו, אל טריטוריות ולתרבויות שמחוץ לאירופה ולארה"ב, הייתה תופעה ייחודית ובלא תקדים. ראשית הקולוניאליזם החדש הזה היא במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה. רבים טוענים כי הוא ממשיך להתקיים גם לאחר תהליכי התפרקות האימפריות ותהליך הדה-קולוניזציה. האימפריות המערביות החדשות התייחדו לא רק במימדי הענק שלהן ובעוצמה צבאית וטכנולוגית, ולא בהכרח בכך ששלטו במישרין על טריטוריות קולוניאליות, אלא גם בכך שהיו נוכחות בחייהם, בהתנסויותיהם ובדמיונם של בני העידן המודרני —שולטים ונשלטים כאחד—ועצבו מדינות והתפתחותן, תנועות פוליטיות, את הכלכלה העולמית, זהויות לאומיות, מעמדיות ומיגדריות, ותרבויות—הן תרבות גבוהה, הן תרבות פופולארית. הבנת התפתחות האימפריות והמגעים הבין-תרבותיים בין "מערב" (כאזור, או מקום גיאוגרפי וכדימוי) ו"מזרח" מאפשרת לנו לקרוא, להבין מחדש, ולכתוב מחדש את ההיסטוריה של העידן המודרני.

לימוד ההיסטוריה של הקולוניאליזם המודרני עוסק בהשפעותיו באירופה עצמה בנפרד מהשפעותיו במזרח התיכון, או הרחוק. לרב גם מפרידים בין ההיסטוריה היהודית המודרנית לתולדות האימפריות. השיעור משלב באופן ייחודי שלושה תחומים אלה. בשיעור נדון בראיית ה"מזרח" וה"מערב", הגדרתם ודמיונם בעידן הנאורות של המאה השמונה עשרה, נבחן את "האימפריות של החומרים": בדים וטבק, פורצלן וקפה, בתרבויות צריכה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה באירופה ובמזרח התיכון, נבדוק תנועות לאומיות –באירופה, במזרח התיכון, וכן את הציונות, בזיקתן לקולוניאליזם, ננתח קשרים בין מלחמות מודרניות לאימפריות, בין אימפריאליזם לכלכלה—מתקופת התיעוש ועד לכלכלות הנפט, ובין אימפריליזם לתרבות ההמונים המודרנית (למשל בתערוכות עולמיות, בקולנוע ובטלוויזיה ובקשרים) נבחן גם את הקשרים שבין אימפריאליזם לגלובליזציה בימינו.

בשיעור נעשה שימוש נרחב במגוון של טקסטים מילוליים, מחוזים בינלאומיים ועיתונות, ועד לספרי מסעות, במפות, בספרות יפה, בצלומים, בציור, בסרטים דוקומנטריים ועלילתיים ובמוסיקה.

The Composition course is a one semester intensive remedial writing workshop required of those whose entrance examination score indicates serious deficiencies in composition skills, or who have failed the department Proseminar course. The workshop approach allows students to acquire and rehearse discourse skills (including grammar, mechanics, sentence structure, vocabulary, rhetorical structure) via continuous writing and revision and prepares them for writing academic papers in Literature. We will read and analyze a number of expository texts that engage topics of interest to the student of literature. We will also read a short story and look at a number of secondary sources which open critical discussions about the story. Aside from the in-class workshop twice a week, there will be regular home assignments in writing. Attendance in this course is mandatory.
Students are required to submit a portfolio of assignments, including one longer paper, at the end of the course. Successfully passing this course qualifies students to enroll in the Proseminar course.

An encounter with systematic thinking on fictionality and narrativity and the constituent categories for their rigorous analysis in literary texts and other manifestations of subjectivity such as story and discourse, focalization, forms of narration, kernel and satellite events, screen narratives and what they veil, the fictionality of truth, relieable and unreliable narration, the narrative structure of the phantasm.

Take-home exam

This course provides basic terminology and techniques for understanding and discussing poetry. On the assumption that poetic language is different from the language of prose, and reading poetry demands different tools, we will study subjects such as imagery, meter, speaker, and forms, through a close examination of examples from classical and contemporary English and American poetry.

WRITTEN ASSIGNMENTS: 2 hourly examinations, one final examination.

PRIMARY TEXT: Texts will be provided on Virtual TAU Site.

This course offers a general introduction to the rewarding world of Shakespeare. We will study six representative plays and a selection of sonnets which best capture in an overview the poetic brilliance, intellectual complexity, theatrical inventiveness, and above all the moving humanity of the mind at work in the 38 plays and the many poems left to posterity under the historically and biographically elusive name of William Shakespeare. Throughout, we will address issues of rhetoric and poetry, themes, genre, and staging, and the emerging patterns of thought and ideas which have made so many of the plays and sonnets perennially relevant ‘in states unborn and accents yet unknown’.

Primary texts: The course will focus on the close textual reading and analysis of a selection of sonnets and six plays representing the various dramatic genres making up the Shakespearean corpus: Richard II, Twelfth Night, Hamlet, Othello, Measure for Measure, and The Tempest.

Requirements: There will be a midterm and a final exam.

This course is meant to serve as a necessary introduction to the literary and cultural theory today. We will discuss such central theoretical issues as the nature of representation; the difference between fiction and non-fiction; the structure of narrative; and the foundations of aesthetic discourse. We will also consider the main trends in contemporary theory, including but not limited to, structuralism and post-structuralism, historicism, multiculturalism, and fictional-worlds theory. The course is not an historical overview but rather an introduction to the contemporary field of literary and cultural studies, aiming to highlight the crucial theoretical issues being debated today. As such, it will pair traditional and contemporary responses to the perennial questions of what is art; what is literature; what is the connection between art and society; and how aesthetic perception correlates (or not) with scientific, philosophical, or ideological positions. The course will also engage with problems arising from the social and technological conditions of postmodernity, particularly the ubiquity of the electronic media and their influence upon representation.

Among the theoreticians whose texts we will study are Aristotle, Immanuel Kant, Edmund Burke, Friedrich Nietzsche, Oscar Wilde, Viktor Shklovsky, Mikhail Bakhtin, Jean-Francois Lyotard, Roland Barthes, Michel Foucault, and Fredric Jameson. This is not the complete list.

Requirements: compulsory quizzes, a mid-term paper, and a final exam.

Attendance: compulsory. More than 3 absences will result in an inability to pass the course.

Composition of Grade: mid-term 40%, final 40%, class participation and quizzes: 20%.

This course is designed to introduce students to the British literary tradition, from the ninth to the twentieth centuries. We will read major texts of the English tradition, including works by Chaucer, Spenser, Shakespeare, Milton, Donne, Johnson, Swift, Wordsworth, Shelley, Browning, Rossetti, Tennyson, Hardy, Yeats, Woolf and Joyce. The course is organized according to the major literary movements and styles from Anglo-Saxon heroic poetry to modernism. These works and movements will be studied in the context of English history, philosophy, religion and with reference to other aspects of British culture, especially the visual arts.

Requirements: extensive reading, two midterms, and a final exam.

The purpose of this course is to examine the development of a distinct American cultural discourse from the Colonial period to the end of the 20th century. The texts read in class offer a variety of genres and voices representing the different facets of American cultural production.

TEXTS: The Norton Anthology of American Literature, Shorter Sixth edition, available at the Dyonon.

In addition we will read the following novels
Hawthorne, Nathaniel. The Scarlet Letter (Dyonon)
Twain, Mark. The Adventures of Huckleberry Finn (included in the
Norton Anthology)

There will be a written assignment, a midterm exam and a final exam.

The aim of the proseminar is to prepare you for participation in academic seminars and for the writing of seminar papers. You will be required to develop an extended, researched analysis of a literary work assigned in class. This course is designed to teach and rehearse specific skills, such as close reading and analysis of a literary text; defining purposes and terms; problematizing; planning, positioning yourself in an existing interpretive framework and finding your own perspective, addressing and negotiating critical views, developing a coherent critical thesis of your own, summarizing and abstracting; producing a bibliography, sifting evidence; revising purposes, contents, organization, language; editing, etc. The research paper you produce as a result of this course (about 10 pages, or 2000 words) will be your contribution to the ongoing conversation about the literary work. It is due at the end of the semester, but the first draft is submitted halfway through and then revised and expanded through discussions with the instructor and input from other students.

Text: a different primary text every semester.
A good English-English dictionary, such as the Webster’s, Oxford, Random House

Because this is an intensive writing course, please take into account that you will need to set aside between 6 and 8 hours per week for your reading, writing and library research in addition to the 4 hours of class time.

This course will examine some of the moral, ethical, romantic and aesthetic problems facing the poetry written during the reign of Queen Victoria by concentrating on various central figures, from Tennyson to Morris. The industrial revolution, the discoveries of Darwin, the alteration of significance of religion, resulted in the necessity of reevaluating institutions as broad as religion and as specific as love. This course will also focus on the aesthetic and decadent movement of the poetry written during the reign of Queen Victoria by concentrating on various central figures, from Swinburne to Yeats. The development of poetic forms, such as the sonnet sequence and the dramatic monologue, will be emphasized, particularly in their relation to the social and moral issues of the period.

PRIMARY TEXTS:

All the reading will be available on the virtual site

WRITTEN ASSIGNMENTS: one hourly examination, one paper, one final examination.

This course will explore the various ways in which the visual has altered our ways of conceiving our world, ideas and selves. We will examine the ways in which politically motivated images are produced, circulated and consumed to both construct, reinforce, resist and overthrow articulations of sexual or racial beings, identities and subjectivities. We will consider what determines our looking, seeing or viewing practices, how looking is a form of power and how power can be gendered, eroticized or racialized. We will think about the ways in which new techniques of visualization transform the body itself into a visual medium, as we consider plastic surgery, fashion, performance and body art.

This course will focus on the first half of the twentieth century.

The literature of this period was marked both by modernist aesthetics and by dramatic social changes in the social fabric caused by reaction to the mass immigration at the beginning of the century and mass migration of African Americans to the North. It also saw the emergence of new voices in literature in terms of region, race, and ethnicity. We will look at the historical, sociological, and political factors that shaped the cultural production of this rich period, including nativism, blackface minstrelsy, dialect, and urbanism. We will discuss the works in the context of modernism as an artistic movement, including formal experimentation in narrative technique and characterization. Among the issues that will be addressed are plots of cross-cultural encounter, inscriptions of the “Other,” the construction of national identity, symbolic geography (such as the frontier, Europe, the urban underground, the South) and the ideological aspects of the representation of race, ethnicity, and gender.

Primary Works (not final):

Israel Zangwill, The Melting Pot
Willa Cather, The Professor's House
Henry Roth, Call It Sleep
Nella Larsen, Passing
William Faulkner, The Sound and the Fury
Zora Neale Hurston, Their Eyes Were Watching God (1932)
Richard Wright, "The Man Who Lived Underground"

F. Scott Fitzgerald, The Great Gatsby (1925)

Critical Works

Randolph Bourne, "Trans-National America"
Henry Louis Gates, Jr. "Writing, 'Race,' and the Difference it Makes"
Zora Neale Hurston, "Characteristics of Negro Expression"
Horace Kallen, "Democracy versus the Melting Pot"
Eric Lott, Black Face Minstresly and the American Working Class
Walter Benn Michaels, Our America: Nativism, Modernism, and
Pluralism
Werner Sollors, excerpts from Beyond Ethnicity and Neither Black Nor White Yet
Both
Eric Sundquist, excerpt from To Wake the Nations
Hana Wirth-Nesher, Call It English: The Languages of Jewish American Literature

This course will explore the link between Jazz music and 20th century American literature and culture. Listening to musical examples in the class and reading theoretical work on the politics of aesthetics, the course will offer an introduction to jazz as a basis for literary analysis. Examining texts such as the blues poetry of Langston Hughes, Toni Morrison’s Jazz, Norman Mailer’s “White Negro”, James Baldwin’s “Sonny’s Blues”, and Philip Roth’s The Human Stain, the course will explore the wide variety of jazz presences in literature. The different writers use jazz differently – as imagery, content, language, and narrative structure – in order to locate themselves in a particular historical, political, social, and aesthetic moment.

From Natty Bumpo and Huckleberry Finn to Superman and Jack Bauer, American culture has identified itself through the figures of its heroes. This course will focus on American Science Fiction as a genre that leans both on the canon of American culture and on ever-changing contemporary technologies. We will examine how American writers from the middle of the twentieth century onwards have created alternate geographies, societies, histories, and humanities, to explore contemporary anxieties, politics, and cultural concerns of American society. Central themes explored will be national ideologies and Cold War politics, the city, the suburb, gender, and language as we consider the American Body and how it is perceived, represented, or critiqued in this literature.

Michael Cunningham’s major novels Specimen Days, The Hours, and A Home in the End of the World as well as excerpts from his dialogic engagement in the poetry of Walt Whitman, Laws for Creation, will form the center of this course’s exploration of trauma and its after effects in memory, regret, and hope. Happily, the course converges with Cunningham’s arrival in Tel Aviv University as this year’s distinguished Writer in Residence in our Department’s Yael Levin Writer in Residence Program. His serendipitous visit will generate opportunities for our students to discuss the works and the course’s thematic focus with the writer himself.
Cunningham’s novels and the other works that we will view and read highlight the affinities as well as the tension between the personal, the historical, the medical, and the cultural aspects of trauma and the ways they are represented in contemporary culture. We will place particular attention on the ideological and narrative mechanisms of self-production as they are invested in American cultural demarcations of the healthy and the pathological self. Our major goal will be to trace the value-laden ramifications of the concepts of autonomy, individual responsibility, self-care, and self-harm, how these are related to various conceptions of trauma, and the meanings they retain in the popular usage and medical ethics discourse to this day.

Additional literary texts:

Virginia Woolf, Mrs. Dalloway

William Faulkner, As I Lay Dying

Sylvia Plath, The Bell Jar

Cynthia Ozick, The Shawl

Excerpts from:

Oliver Sacks, A Leg to Stand On

Stories of Illness and Healing: Women Write Their Bodies, Eds. Sayantani DasGupta & Marsha Hurst

Film screenings:

The Hours (2002); Directed by Stephen Daldry

Mrs. Dalloway (1998); Directed by Marleen Gorris

The aim of this course is to trace the genesis of two conflicting versions of reality in the Victorian Age and to relate them to the historical and cultural milieu of the nineteenth century. Realism and fantasy are more than just literary modes; they are ways of conceptualizing historical and psychological experience through specific narrative forms. Consequently, our emphasis will be on these narrative forms and their connection to such nineteenth-century developments as urbanization, theory of evolution; and psychoanalysis. We will read a selection of short fictions by Charles Dickens, George Eliot, Joseph Sheridan Le Fanu, and R. L. Stevenson and compare them to non-fictional texts by Charles Mayhew, Charles Darwin, Sigmund Freud and others.

Requirements: class participation, a midterm paper, and a final.

Attendance is compulsory.

Final grade: 40% midterm, 40% final, 20% class participation.

This course will consider the emergence of early African American literature in the nineteenth century and its evolvement in the twentieth century. The course will focus on the African American struggle for freedom – from slavery, prejudice and discrimination, as conveyed through a variety of literary texts (slave narratives, autobiographies, short stories, novels and essays). The course will address the various difficulties black authors faced in their endeavor to create a unique voice within the larger American discourse, and will further examine varying attitudes toward identity, race and gender, as conceived by diverse authors at various junctions in the African American discourse.

The course will deal with major figures, trends and texts of French thought in the first half of the 20th century.
Academic philosophy during this period was both trying to save its positivist, eclectic, critical or historicizing traditions into the new century and was profoundly renewed through thinkers as Bergson or new fields such as epistemology or sociology. But it was often at the margins or even outside of philosophy as discipline or even the academy as institution that thought felt the strongest exigency to step beyond the limits of its very possibility: psychiatry found thinking to be disturbingly ‘automatistic’, Kojטve, Sartre, Levinas discovered Hegel, Husserl and Heidegger as necessary resources for renewal, and surrealism and other types of literary adventure (in Artaud or Bataille) attacked academic thought with a profound and serious anti-philosophical conviction.
The course will proceed by exemplary readings of important texts of the period; material will be provided in French as well as in English translation.

Prospective Syllabus

1st week

1st session
Introduction – philosophy, anti-philosophy, literature – the academic situation – journals,
publishing houses, scenes

2nd session
Henri Bergson: Time Reconsidered

2nd week

1st session
Pierre Janet / Gaכtan Gatian de Clיrambault: Automatisms–mental and psychic

2nd session
Emile Durkheim / Marcel Mauss: Elementary Forms, fait social and Gift

3rd week

1st session
Paul Valיry: Ego scriptor

2nd session
Gaston Bachelard: The Epistemological Obstacle and Imagination

4th week

1st session
Jean Wahl: Kierkegaard, Hegel and the Concrete

2nd session
Alexandre Kojטve: Antihumanism and the Reading of Hegel

5th week

1st session
Jean-Paul Sartre / Emmanuel Levinas: Early Reception of Phenomenology

2nd session
Simone Weil: Labor and Grace

6th week

1st session
Georges Bataille: From Coins to God’s Prostitution

2nd session
Andre Breton, Surrealism, Antonin Artaud: Attacks on Thinking and the Intermittences
of Being

In this course we will examine texts that have come to be considered "postmodern". The term "postmodernism" is employed in ideological battles as a derogatory term, denoting anything from disloyalty to one's country to reckless relativism and overall moral degeneration. In this course we will attempt to dispel this view. In our reading of the novels (and films), we will focus on the ways they question notions of "self", "body", "narrative" and "history". We will examine the ways in which these particular texts deconstruct the idea of coherent subjectivity in different thematic, narrative and generic forms. We will read a science – fiction novel, a feminist novel, a postcolonial/postmodern novel and a novel that has come under attack for being "too postmodern". We will also watch the filmic adaptation of Dick's novel which offers interesting versions of an imagined future and explores the limits and possibilities of the human body.

Our reading of the texts is by no means the only way or the right way. That would not be very "postmodern". My aim in this course is to introduce you to texts I find intriguing and challenging. I hope to demonstrate how these texts enact some of the concerns of the postmodern moment.

Texts

Fury by Salman Rushdie

Do Androids Dream of Electric Sheep by Philip K. Dick

Cosmopolis by Don DeLillo

Written on the Body by Jeanette Winterson

Film

Blade Runner

Course Requirements

Attendance and active participation
Mid-term paper
Final take home exam

Rhyme is one of the most persistent, mysterious, and salient features of poetry, and has been part of English poetry for hundreds of years. It has been used in many different ways for many different, even contradictory effects. In this class we will read a wide selection of poetry both old and new, and discover how rhyme works and why it works. We will also read excerpts from theoretical texts about rhyme to help us think through rhyme’s power and paradoxical attributes. As students’ suggestions for rhymed poems to consider are most welcome, we will also look at examples of rhyme outside of poetry.

This course examines the complexities of Jewish American poetry. While this tradition of poetry dates back two centuries, it has only recently been labeled a distinct category, and scholars are only beginning to explore its thematic and formal features. In tandem with theoretical works on Jewish American writing, we will read texts by numerous poets, including Emma Lazarus, Charles Reznikoff, Muriel Rukeyser, Allen Ginsberg, Adrienne Rich, Jerome Rothenberg, Alicia Ostriker, Jacqueline Osherow, and Marge Piercy, among others. Throughout the course we will keep in mind at least one deceivingly simple question: how do we define Jewish American poetry?

When we think of the word “Gothic”, various images come to mind: the mysterious castle, locked rooms and secret passageways, a tyrannical villain, and the vulnerable hero or heroine who is subjected to unspeakable terror. In producing these images, the Gothic also encodes a critique of patriarchal tyranny, and thus an explicit or implicit political awareness. At the end of the eighteenth century, this signaled specifically an engagement with the social, political and economic upheaval which characterized the period and with the desire for individual freedom articulated by the French Revolution. In this course we will read texts that engage with these issues, and that display the recurring themes and images that mark literary works as “Gothic”, and which, in doing so, also exhibit the variety and heterogeneity of the genre.

Texts:
Horace Walpole, The Castle of Otranto
Matthew Lewis, The Monk
Ann Radcliffe, The Italian
Charlotte Smith, Letters of a Solitary Wanderer, "The Story of Edouarda"

What makes a text a poem? Different thinkers have suggested different answers to this question. Is it the emotional state of the speaker? Does it have to do with particular content? Is it anything written in lines? Anything we decide to read as a poem? One interesting answer is that the definitive and defining element in a poem is its rhythm. In that sense poetry is unique because it creates for the reader a particular experience of time and temporality. In this class we will discover the ways a poem enacts its temporality through various levels of rhythm, sound, and meaning. We will read poems by poets old and new, from Shakespeare to Nikki Giovanni. Students' suggestions for poems to consider in class are most welcome!

Is it possible to kill Julius Caesar and forget all about him? What does Shakespeare think about the task of the poet? Is Oscar Wilde's art an art for art's sake or rather an art which desires to put its teeth into the social manners of the time? Is it really that important to be earnest? And how should one remember the Holocaust and by what means this remembrance is compared to cannibalism? What is the relation between the poetic and the political?
The course will focus on Theatre and its relation to ethics. The reading material will consist of plays by Shakespeare, Wilde and Tabori, as well as theoretical texts by Benjamin, Artaud and Brecht, among others.
Course requirements: a text presentation by each student and a final take home exam.

This course offers selected readings of poets who gradually came to be grouped together as the major voices of English Romanticism: Blake, Wordsworth, Coleridge, Shelley, and Keats. We shall examine the complexity of fundamental Romantic concepts such as memory, poetic inspiration, the Sublime, Self and Nature, childhood, personal and political freedom, and the role of language. Besides close analysis of individual poems, the course will discuss some of the historical, political and cultural contexts of Romantic ideology and aesthetics, and will consider the influence of Romantic poetry on future generations.

Requirements: one midterm paper, short class assignments, a final exam.

Texts: students should purchase the following book: English Romantic Poetry: An Anthology, ed. Stanley Appelbaum (1996). Additional poems will be provided for photocopying.

הקורס יעסוק ביצירה היהודית באמריקה בראשית המאה העשרים ובפסגות שאליה הגיעה ספרות יידיש כמבטאת הנאמנה של חיי המהגרים בעולם החדש. במהלך הקורס, נבחן את התהליכים שעברה הספרות היהודית, מספרות משכילית ביידיש ובעברית, דרך הספרות הפופולארית ועד ליצירה מודרניסטית בשלה ומורכבת, שהיא מפסגות ספרות יידיש ומפסגות השירה המודרניסטית בכלל. הקורס הוא בעל אוריינטציה היסטורית, ויבחן את האופן שבו תמורות היסטוריות קיבלו ביטוי במהלכים פואטיים. כמו כן נבחן את המתח המרכזי שעומד בלבה של היצירה היהודית באמריקה בתקופה זו: המתח בין העולם הישן והעולם החדש – אמריקה ואירופה.

היצירות שתעמודנה במרכז הקורס הן:

- שלום-עליכם – מוטל בן פייסי החזן
- ל. שפירא – "דאק"
- יעקב גלאטשטיין – "רומאני יאש"

בנוסף ייוחד מקום לשירה היידית באמריקה, ממנה נקרא מבחר מיצירתו של מוישה-לייב הלפרן, מאני לייב ואהרון גלאנץ ליילס ואחרים.

The course deals with Jewish writings in America at the turn of the 20th century, and the poetic peaks reached especially by Yiddish literature, faithfully depicting immigrant life in the New World. During the course we will examine the evolution of American Jewish Literature, from the Haskalla tradition, through the popular "Pulp" (Shund) literature and into the mature Modernist works of the 1920's and 1930's; works that include some of the peaks not only of Jewish literature but of all Modernist writing.
The course is historically oriented and will examine the ways in which history was expressed poetically. Special consideration will be given to the contrast between the Old continent and the New World; the major tension behind the Jewish literary works of the era.

The works that we will read include:

- Sholem Aleichem: Mottle, Paisy the Cantor's Son
- L. Shapiro – "Doc"
- Y. Glatstein - The Yash Novels

In addition we will read a selection of Yiddish poems by poets such as Moishe-Leib Halpern, Many Leib and A.G. Leyeles

The emphasis in this course is on the contemporary drama produced during the past three decades. The plays have been drawn together with a view to exploring certain interconnections in their themes: territory, property, oppression (political and sexual), the boundaries of the 'normative'. In addition we will examine the historical and cultural in each play as written by the playwright; attention will be paid to the cultural and theatrical milieux from which each play arose, and to the varied methods which the writers choose to showcase their ideas.

Caryl Churchill, Top Girls 1982
Timberley Wertenbaker, Our Country’s Good 1988
Tony Kushner Angels in America: Millennium Approaches 1990
David Mamet, Oleanna 1992
Tom Stoppard, Arcadia 1993
Patrick Marber, Closer 1997
Ronald Harwood, Taking Sides 1997

If the purpose of literature is to produce meaning and convey it to the reader, it is surprising that many early American writers tend to idealize what author J K Paulding called "the art of no meaning," a type of writing that takes pride in doing away with meaning. How can textuality be meaningless? And why is this writing uniquely American? Taking up these questions, this course will analyze the concept of meaninglessness from an American perspective, and explore it in relation to national, social and cultural changes occurring in the years between the Declaration of Independence and the Civil War (1776-1865). Among the themes discussed will be American exceptionalism, gender, literary capitalism, the dead letter office, the blank page, scribbling mania, and the history of the book.
Requirements: short reading responses, take-home exam.

Is science fiction (SF) a specifically American genre? More interestingly, is America a science-fictional country?

This course is both as an introduction to the narratology of SF and as an inquiry into the role of SF in America's self-representation. In particular, we will focus on the alternate history ("what if?") of the United States and consider it as a locus of cultural and political anxieties of the country whose sense of historical uniqueness is shadowed by distrust or the past and fear of the future. We will start with a theoretical discussion of the unique narrative features of SF and its capacity to inscribe what Fredric Jameson called "the political unconscious". Then we will consider the genre of alternate history or "counterfactuals" and its relation to historical representation in general. And finally, we will read novels by Robert Heinlein, Philip K. Dick, Kim Stanley Robinson and others to discover the "political unconscious" of America's fraught relation with its own historical identity.

Requirements: two papers, class participation, a final.

Attendance: compulsory.

Grade composition: each paper 25%, class participation 20%, final 30%.

Christopher Marlowe – poet, dramatist, government spy, suspected atheist, and compulsive transgressor – is one of the most fascinating and enigmatic literary figures of the high English Renaissance. Compared with the fame of his contemporary, William Shakespeare, Christopher Marlowe is relatively unknown today, but at the height of Marlowe's success in the late 1580s and the early 1590s it was Shakespeare who was struggling to emerge from his rival’s shadow, until Marlowe’s death in a brutal pub brawl in 1593. Marlowe was the great innovator of the Elizabethan stage; his string of sensational theatrical hits, starting with the two Tamburlaine the Great plays and culminating with the outrageous Doctor Faustus and The Jew of Malta, completely reinvented the theatrical and poetic conventions of English declamatory poetry and drama. Marlowe brought to life sensational characters, all outlandish caricatures of human ambition alive with flamboyant rhetorical and poetic energy never seen before on the London stage. In his brief but brilliant career as a semi-professional poet and dramatist, Marlowe also transformed English poetry. He almost single-handedly unleashed a rampant, yet refined, Ovidian eroticism on the English imagination, and introduced a rhetorical edge and sensuality to English verse that would haunt English poetry for generations to come. Moreover, and perhaps most significantly, Marlowe achieved all this while offending every conventional and platitudinous sensibility of his time, whether about religious faith and morality, gender and sexuality, political power and sovereignty, or of the very idea of what it is to be human. In this seminar we will examine in detail Marlowe's surviving body of work, which includes several English translations of classical Latin poetry, a number of original poems in a variety of classical genres (pastoral, Ovidian love lyric, epigrams and epitaphs) and seven plays. Throughout, we will try and come to terms with Marlowe’s unique imaginative world, where the Renaissance conceit of man as a microcosm gifted with infinite powers of self-fashioning and self-improvement is relentlessly explored for its most lurid absurdities and its equally alluring power.

What questions should we ask about a work of literature? What questions does literature pose for us? The seminar will focus on the questions that scholars of literature ask: what does a work mean? What were the author’s intentions and can we recuperate these? How do a work’s formal features create meaning? We will also consider major landmarks in the history of literary criticism, and the disputes among scholars about how to interpret literature. We will work on developing skills in posing questions about literary texts. Finally, we will turn to the questions that literary texts ask us, questions about life and death, relationships, making choices, and work. Texts will include works by Marvell, Pope, Thompson, Milton, Bradstreet, Crashaw, Tennyson, Johnson, Bronte, Wordsworth, Whitman, Dickinson, Rossetti, Conrad, Frost, Stevens, Pound, Owen, Hughes and Auden.

Requirements: several short assignments and either a referat or seminar paper.

In 1958-1959, Jacques Lacan devoted a sizeable portion of his annual seminar to a psychoanalytic re-examination of Shakespeare's canonic tragedy, Hamlet, retruning to it again four years later. Lacan's re-examination of the Shakespearean text followed those of Freud (espeically in "Psychopathic Characters on the Stage"), Ella Sharpe, and Ernest Jones. Lacan's return to Hamlet differs from that of his post-Freudian predecessors in being less an instance of a hermeneutics alient to the fundamental concepts of psychoanalysis than an occasion, closer in spirit to Freud's utilization of Hamlet to explore the formal relations between the structure of tragic action and the structure of neurosis to account for the function of the literary form of tragedy in psychic life. Lacan returns to Hamlet to explore the dialectics between unconscious desire and its interpretations, the masks through which it appears as if from afar; to elaborate the theorizations of mourning and melancholy, of obsessional desire and its relation to time, and in the tenth seminar, of anxiety and of feminine fury. In this seminar we will return to Hamlet via Lacan, closely reading lacan's interventions in order to try and determine what it is about the play, most partiuclarly about its peculiarly literary, formal and rhetorical qualities, that renders it such a powrerful instance where psychoanalysis turns to literature in order to learn more about the enigmas that are its concern and try to extract further psychoanalyticla knowledge that is properly hamletic.

BA seminar; open to graduate students at the discretion of the teacher

This is a theoretical seminar whose aim is to introduce students to the cultural phenomenon of postmodernism and to situate it in the wider historical context of postmodernity. This is a subject of primary importance for understanding both the current historical situation and the cutting-edge developments in literary and cultural theory. Because the field is so vast, we are going to approach it through the relation between postmodernism and narrativity. This will enable us to relate to postmodernism's conceptualization of time and space; its denial of history; and its approach to subjectivity and agency.

We will read seminal texts by Roland Barthes, Jacques Derrida, Michel Foucault, Jean-Francois Lyotard, Jean Baudrillard, Hayden White, Fredric Jameson, Mark Currie, Patricia Waugh and others.

Requirements: class participation, a short paper, a class report, and a final paper.

Attendance: compulsory.

This seminar examines literary works of American women writers from the 1960s to the present. Their fiction reflects the diversity inherent in the contemporary scene of cultural pluralism. We will explore issues of identity formation raised by these authors who share American political citizenship but differ in their racial and ethnic affiliation.

TEXTS will include works by Grace Paley, Alice Walker, Bharati Mukherjee, Jamaica Kincaid, Jhumpa Lahiri and Gish Jen.

REQUIREMENTS: class attendance and participation, short papers, class presentation and seminar paper.

Using the model of William Butler Yeats, this seminar explores the psychological and spiritual journey of a number of major poets in American Literature. Although the possibility of development can only be perceived in long-living poets who also provide dates to their work, there are numerous poets in the twentieth century who fulfil this criteria: Theodore Roethke, William Carlos Williams, Robert Lowell, Adrienne Rich, Anne Sexton, and Galway Kinnell are clear examples of this phenomenon, which in its American evolvement is inseparable from the America dream of fulfillment.

PRIMARY TEXTS:

The primary readings will be available on the Virtual TAU site.

In addition each student will be required to report in detail concerning 2 critical and biographical works about a poet, a group of Internet site as well as chapters from the following works.

Lipking, Lawrence. The Life of the Poet: Beginning and Ending Poetic Careers.

Diggory, Terrence. Yeats and American Poetry.

SEMINAR REQUIREMENTS:

In addition to a referat, due one month after the last class, students will be expected to present a poem from the schedule in class and discuss it in relation to the general topic of the seminar. This presentation, in outline form, will be submitted in writing to the instructor before the class. The grade will also be composed of active class participation.

Are we living in a post-temporal age?

If the form of this question is a paradox ("age" presupposes temporality), it is because the postmodern relationship between time and narrative is inherently paradoxical. Postmodernism has been defined as denial of time and narrative; at the same time, it has affirmed the necessity of narrative for apprehending historical change.

In this seminar, we will try to resolve this paradox by disentangling the theoretical imbrications of temporality and narrativity. Starting from the premise that narrative is the way in which human beings conceptualize passage of time, we will look at the cultural and generic templates of inscribing time and history. Going beyond the distinction between "public" and "private" time, we will engage with historical and scientific writings to consider different ways, in which the enigma of time is resolved through narrative. We will look at determinism, contingency, apocalypse and other forms of narrative temporality in both literary and non-literary texts. We will also consider the issue of postmodern a/temporality and its relationship with scientific (quantum theory and Darwinism) and political (collapse of utopian ideologies) developments.

The seminar is primarily theoretical. We will discuss texts by Albert Einstein, Stephen Hawking, Stephen Jay Gould, Jean-Francois Lyotard, Fredric Jameson, Hayden White and others. As illustrations of various theoretical positions, we will also analyze fictional works, both literary and cinematic, including, but not limited to, H. G. Wells' The Time Machine, The Terminator movies, Philip K. Dick's The Man in the High Castle, and Martin Amis' Time's Arrow.

Confronting the inexpressible and the unsayable is a commonplace of human experience. Every day of our lives we experience those moments when language fails us; when ideas, emotions or mental images—those things which fall under the nebulous category of sense, not to say meaning—are mis-transmitted, misinterpreted, or simply passed over in silence in the processes of human communication. Finding the words to describe an idea, an image, or an emotion is not only the greatest obstacle to human language but also the greatest challenge for its art. Taking a very broad view of the term ‘literature’ – a medium which depends solely on written language to (mis)communicate its ideas – we will examine in this seminar the fundamental preoccupation in Western thought and written culture with negation, where language communicates most by falling silent and showing itself failing. This will be an interdisciplinary seminar: we will read literary works of fiction and poetry along side philosophical, theoretical and theological texts ranging in time and place from pagan antiquity to postmodernity. Only by adopting a thoroughly interdisciplinary approach will we be able to pursue the relevant threads of thought which implicate Plato and Derrida, Dante and Beckett, or John Donne and T. S. Eliot in a continual discourse about the empowering limits and failings of language. Throughout, we will raise and continually re-assess a number of broadly conceptual questions: does the discourse of the unsayable in Western thought constitute a moving towards or away from such ineffable absolutes as God, ethics, or what is designated as the 'real'? Is the reality of an object which eludes language extrinsic to the failings of language, or is constituted by its very failings? At what stage and under what intellectual condition does negativity in discourse give way to mysticism (in the broadest sense of the term)? Is what we call 'mysticism' itself a lexical and intellectual misnomer when associated in some spiritual contexts with the experience of unsayability? And finally, what are the formal, aesthetic, and textual implications of the silence which is attached to presence (or the absence of presence) in Western thought about being and language?

Reading: It is in the nature of a seminar of this scope that the choice of reading texts will be selective, not to say arbitrary. Authors and thinkers omitted from the syllabus will therefore be just as significant in their absence – indeed their silence – as those that are included. Nevertheless, some selection is possible given the historical trajectory of apophasis – or the negation of speech – in Western thought. We will therefore read, in relative chronological order (though not necessarily in historical order), a wide range of texts which at their core negotiate, either theoretically or substantially, the problems of negation and unsayablity in human experience. Reading will include extended excerpts from the following texts: Plato's Parmenides and Meno, Plotinus' Enneads, key episodes in The Hebrew Bible and The New Testament, Philo's On the Law of Allegory and The Mutability of Names, Augustine's Confessions, Pseudo-Dionysius the Areopagite’s Divine Names and Mystical Theology, Rambam’s More Nevochim and Aquinas’s Summa, Meister Eckhart’s sermons, Dante's Paradiso, The Cloud of Unknowing, Cusanus' Of Learned Ignorance, Teresa of Avila’s Interior Castle, Jakob Bצhme’s On Election of Divine Grace, Kant’s The Critique of Judgment, Nietzsche’s Twilight of the Idols and the Antichrist, Kierkegaard’s Fear and Trembling, Kafka’s ‘On Parables’ and ‘The Silence of the Sirens’, Wittgenstein’s ‘A Lecture on Ethics’ and Tractatus, Heidegger’s On the Way to Language, Beckett’s The Unnamable and Waiting for Goddot, Simone Weil’s ‘He Whom We must Love is Absent’, Freud’s The Interpretation of Dreams and The Project for a Scientific Psychology, Lacan’s Seminar VII, Levinas’s Otherwise than Being or Beyond Essence, Derrida’s On The Name, Jean-Luc Marion’s God Without Being, and select poems by John Donne, George Herbert, Shelley, Gerard Manley Hopkins, Emily Dickinson, T.S. Eliot, Wallace Stevenson, and Paul Celan.

Requirements: A referat of around 15 pages, and oral presentations with short written summaries to be handed in for evaluation.

It is a truism that the classical literary heritage of ancient Greece and Rome is the foundation on which the entire Western European literary canon is built. While no one doubts the truth of this platitude, coming to terms with its far-ranging implications remains a formidable challenge to the student of European literature. The intellectual, imaginary and historical links between the rich pagan world of the Mediterranean basin and the Christian cultures which subsequently rose from its ruins becomes more remote and elusive with each intervening century. Obscured by centuries of Christian anxiety about its pagan cultural legacy, the literary classical heritage nevertheless survives in ripples of imaginative echoes and influences. The poetry of Homer, Anacreon, Pindar, Catullus, Virgil, Horace and Ovid (to name only the most famous) continues to haunt the European imagination. Poets in every age have returned to these ancient writers for inspiration, and in this seminar we will trace the unique trajectory of this influence on English literature throughout the ages. Reading a wide selection of English poetry, ranging in time from Chaucer to Derek Walcott, we will examine the ways in which different English poets, in widely differing historical and cultural contexts, reimagine, reinterpret, and recreate the classical genres, themes, and sensibilities of their Greek and Roman ancestors. Throughout, we will try and assess the discrete impact of the classical imagination on issues of evolving style and English poetic form, generic developments, rhetoric and modes of expression, and the complex ideas which the classics in each case lend themselves to.

Reading: the seminar will require a large amount of background reading. To be able to discuss cogently the impact of the classics on the poetry we read in the seminar students will have to read, ideally in advance of the seminar, the following texts at the very least (in whichever translation is available to them): Homer’s Iliad and Odyssey, Virgil’s Aeneid and Eclogues, Lucan’s Pharslia (aka Civil War), the poems of Catullus, Horace’s Odes and Epodes, Ovid’s Metamorphoses. Familiarity with Anacreon, Theocritus, Pindar, Apollonius of Rhodes’ Argonautika, Tibullus, Propertius, and Juvenal will also be useful. Throughout the seminar itself we will read the following texts of English poetry (provisional list): Chaucer’s Troilus and Criseyde, Sidney’s sonnets, excerpts from Spenser’s The Faerie Queene, Marlowe’s and Rowe’s translation of Lucan, Chapman’s translation of Homer, Shakespeare’s Venus and Adonis, Jonson’s The Forest, Milton’s ‘Lycidas’ and books I and II of Paradise Lost, Dryden’s Aeneis, Pope’s The Rape of the Lock and translations from Homer, selected poems by Shelley, Keats, Wordsworth, Matthew Arnold, Swinburne, Manley Hopkins, Yeats, Auden, Ted Hughes and a reading of Derek Walcott’s Nobel prize winning epic poem, Omeros.

Requirements: A referat of around 15 pages, and oral presentations with short written summaries to be handed in for evaluation.

This course borrows its title from a journal by the same name. It is guided by the notion that modernity and modernism, though often made mistakenly synonymous, are coterminous in many ways. We will be examining certain cruxes of the “modern”—nuclearity, psychoanalysis, surrealism, Darwinism, feminism, aesthetic deviance— along with the term’s shift into a conceptual rather than a temporal category. Authors will include T.S. Eliot, Virginia Woolf, Roland Barthes, Walter Benjamin, D.H. Lawrence, Ian McEwan, Susan Sontag, Hanif Kureishi, J.M Coetzee, W.G. Sebald. Films: Dr. Strangelove: Or How I Learned to Stop Worrying and Love the Bomb, The Atomic Cafי, My Son the Fanatic.

The seminar will deal with exemplary figures and texts of the “classical modernism” in European literature, i.e. roughly the period from 1890 to 1930.
The class will proceed through a series of close readings of selected texts and passages. Particular attention will be paid to the conflict of psychological and linguistic-literary categories in the analysis of the modernist text. The paradoxes inherent to the concept of modernism–to be the event in history that repeats the history of the attempt to do away with History altogether; the desire to strip away from language in the name of language–will be a central concern of the discussion.
Taught in English; texts will be provided in the original (French, English, Italian, Portuguese) as well as in English translation where necessary.

Prospective Syllabus

1st week

1st session
Introduction – the notion of “modernism” – the “field” of modernism: subject and
writing – Nietzsche, Mauthner, Hofmannsthal and the question of language

2nd session
A paradigm of modernity? “Stream of consciousness” (William James, Edouard Dujardin, Virgina Woolf et al.)

2nd week

1st session
Marcel Proust, A la recherche du temps perdu – From Time and Memory to Space and
Forgetting

2nd session
Walter Benjamin, “Zum Bilde Proust” and other essays – The Task of the Modern Critic

3rd week
1st session
Franz Kafka, Oktavhefte – Writing, Time, Form

2nd session
Rainer Maria Rilke, Die Aufzeichnungen des Malte Laurids Brigge – The
Unrecognizable Prose Poem

4th week
1st session
Fernando Pessoa, Livro do Desassossego – ‘Heterography’

2nd session
Italo Svevo, La coscienza di Zeno – Consciousness as Unconscious

5th week
1st session
James Joyce, The Portrait of the Author / Stephen Hero – Epiphany and the Instant of Modernity

2nd session
James Joyce, Finnegans Wake – Can language(s) be counted (on)?

6th week
1st session
Poetry from Stיphane Mallarmי to Francis Ponge – Crises of Verse and Opinions on
Flowers Changed

2nd session
Hollow Man, Men Without Qualities, Hingemachte Mהnner – Scenes of the Subject without Subjectivity in T. S. Eliot, Robert Musil and Daniel Paul Schreber

This seminar will explore the way in which popular culture interweaves with poetry from the period of the nineteenth century until the present. Various media and poetry will be used. One example: the thematic and formal use of popular music, from dance hall, and children’s songs, to rock, blues and jazz will be traced in poetry by Swinburne, Yeats, Eliot, William Carlos Williams, Jack Kerouac, Langston Hughes, Allen Ginsberg and others. The use in music of poetic references as well as poetic elements will also be considered. Other areas of popular culture include dance, comics, television, Internet, and film.

SEMINAR REQUIREMENTS

Students are required to prepare an organized presentation for class on a date and subject to be determined between the instructor and the student within three weeks of the beginning of the semester. This aspect of the seminar is essential in order to organize appropriate materials and bibliography. Students who cannot fulfill this requirement should not register for this seminar

Two one-page bibliographical reports

Six one page papers concerning the reading for the class

One examination written in class.

One ten-page paper due one month after then end of the semester.

Active class participation.

Seminar Papers must be handed in to the office three months after the last clas

Canada has been defined as a country of multiple borderlines - geographical, sociopolitical and cultural. The course aims to explore these borderlines as contributing to the structuring of Canadian selfhood, in the attempt to understand the relation between the search for a distinctive Canadian national and cultural self-image and the re-visioning of female selfhood.

We will focus on texts by women writers of the from the 1960. Among the writers studied are Margaret Laurence, Margaret Atwood Joy Kogawa, Carol Shields and Dionne Brand.
REQUIREMENTS: Active participation, written critical responses, class presentation, referat.

This annual reading seminar is designed as an encounter, on the graduate level, with complex theoretical texts crucial to the thinking of literature, poetcs, and the arts. We will read together texts by Kant, Hegel, Freud, Heidegger, Derrida, Deleuze, Badiou, Agamben, Nancy, Lacan, Michelle Montrelay and others. The seminar is mandatory for graduate students who are teaching assistants and teachers of directed readings in the department. Registration for other gradaute students is contigent upon the discretion of the instructor.

How do works of Jewish American writers serve as sites of cross cultural translation? We will discuss the artistic strategies, cultural dynamics, and the politics of translation as these are exemplified in texts that mediate between cultures in terms of language, religion, and ethnicity. Among the many aspects of cross cultural translation, we will be emphasizing the place of Hebrew in Jewish American writing: as icon, typeface, transliteration, intertext, liturgy, ethnic and religious signifier. Readings will be drawn from Sholem Aleichem, Isaac Bashevis Singer, Cynthia Ozick, Grace Paley, Karl Shapiro, Jerome Rothenberg, Henry Roth, Walter Benjamin, Charles Reznikoff, and others. Theoretical readings will draw on Walter Benjamin, David Damrosch, Naomi Seidman, George Steiner, Geoffrey Hartman, and others

היבטים בהיסטוריה התרבותית של האינטרנט: קיברנטיקה, תרבות-הנגד והסייבר כתרבות אמריקאית.
מטרת השיעור לבחון את "המצב הדיגיטלי" מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים של התרבות הדיגיטלית קרי, במקורות ובתכני השיח שהזינו את המאמץ המכונן של תרבות הסייבר. לעניין זה יוצג ההקשר ההיסטורי הרחב ובראש ובראשונה, היחס המיוחד והאמביוולנטי של התרבות והאמריקאית לטכנולוגיה, למושג הקהילה ולמושג הסְפרfrontier)) הפיזי והתרבותי. בהקשר זה יוצג שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, שאפיין את שיח 'ההצדקה' של מי שראו עצמם כסוכניה של התרבות הזו לאורך כל שנות ה-90. נעמוד על ההיסטוריה התרבותית של האינטרנט כחלק בלתי נפרד מהופעתו של עידן האינפורמציה בד בבד עם חרדת המלחמה הקרה וכתוצר לאופטימיזם, שלא לומר אוטופיזם, התרבותי והחברתי שעורר מדע הקיברנטיקה בראשית שנות הששים. בהקשר זה נסקור מקרוב את האידיאולוגיה המורכבת של תרבות הנגד של שנות ה 60 שאימצה אלמנטים מן האידיאולוגיה הקיברנטית כמכשיר ל"גאולה" חברתית ופוליטית ובכך, הזינה את שיח האינטרנט והטעינה אותו באופטימיזם מחד גיסא, ובביקורתיות מאידך גיסא.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות חובה
האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום קורס
מרכיבי הציון הסופי: ציון העבודה

The "Digital Situation" and the Techno-Utopia Discourse: Cyberculture as American Culture

Aspects in Internet's cultural history: Cybernetic, counterculture and the Cyber as American culture.
The aim of this course is to examine Cyberculture and the "digital situation" from historical and cultural standpoint. Accordingly, the class intends to focus on the cultural roots of Cyberculture; it is to say, on the contents and discourse which nourished the effort of establishing Cyberculture as popular culture.
For achieving this goal, we shall examine the historical context in which the ambivalent sentiment of the American culture concerning technology, community and the notion of the frontier, both in its physical and cultural aspects, has been manifested. In this respect the cyber discourse will be examined as derived from an optimistic tradition or even, utopian belief in the spiritual value of technology.
We shall look at the short cultural history of the Internet as part of the ambiance of the Cold War, as well as the outcome of the emergence of the Cybernetic revolution and the Information Age. By the same token we shall scrutinize the complex ideology of the counterculture movement of the 60th, a movement which saw the Cybernetic ideology as a vehicle for achieving social salvation and cultural resurrection. And by doing so, the spokesmen of the counterculture laid the foundations for the profound optimism of what will be known, two decades later, as the Internet culture.

הקורס ינתח את השפעת טכנולוגיות המידע והתקשורת, החל מהדפוס והטלגרף וכלה באינטרנט ובטכנולוגיות הסלולאריות , על תופעות ותהליכים מרחביים בני זמננו. הקורס יתרכז בשלושה תהליכים חברתיים בעלי היבט מרחבי מובהק: תהליך הגלובליזציה והפיכתו של העולם ליחידה מאוחדת אחת, תהליך הרישות והמעבר ממבנים חברתיים היררכיים למבנים שטוחים ותהליך הוירטואליזציה- המיקום מחדש של הפרקטיות החברתיות במרחב הוירטואלי.

הרכב הציון הסופי בקורס: 100% מבחן הבית

Spatial Aspects of the Information Revolution

In this course we discuss the impact of communication technologies on the social space. We analyze the role of different technologies (printing, telegraph, television and mainly the internet) in shaping current spatial processes such as: Globalization, Networking and Virtualization.

הקורס משתמש בכלי המחקר של מדעי החברה על מנת להתבונן בפעילויות חברתיות ברשת ולבדוק כיצד יחיד ורבים חיים ביחד במרחב הרשת, כיצד יחסים בינאישיים מתעצבים בחלל זה וכיצד נבנים דפוסי חברות חדשים בקהילות חדשות.

אין דרישות קדם לקורס
חובות התלמידים: קריאה שוטפת של החומרים והשתתפות פעילה בדיונים בכיתה

הקורס יסתיים בעבודת בית
מרכיבי הציון הסופי: 80% עבודת בית
20% השתתפות פעילה בכיתה

Introduction to Sociology of the Internet: Social interactions, networks and social capital in Cyberspace

The course uses the conceptual tools of sociology, and social science in general, to examine how individuals socialize and interact in cyberspace, and how communities and social network are formed.

עד לא מכבר היתה "מגילת הזכויות" של גולש האינטרנט מפוארת. ליצור, להחליף, לקשר, לתכנת, לפרסם, להביע, ואפילו להשתגע – כולן, היו זכויות יסוד ברשת. לא עוד. בשנים האחרונות עברה האינטרנט שורה ארוכה של תמורות. חוקי זכויות היוצרים, עלייתה של גוגל, סוגיית ניטראליות הרשת ושאלות באשר למעמד חופש הביטוי, האנונימיות, הפרטיות, החלפת קבצים ועוד הובילו ללידתה מחדש של הרשת. מי ירוויח מאילוף האינטרנט ומי יפסיד? במהלך הקורס ננתח את האירועים המרכזיים שהשפיעו על אופייה של הרשת משנות ה-60' ועד היום, ונבדוק מהו הלקח מכל אירוע וכיצד הוא עומד להשפיע על ההווה והעתיד הדיגיטלי שלנו.
מטלת סיום: מבחן כתה (מבחן אמריקאי)

Taming of the Shrew – Landmarks in the Internet Development

A while ago, the Internet's "bill of rights" was grandiose. Not anymore. In the past few years the Internet experienced deep transformations. Copyright laws, the birth of Google, the dot.com era, the hactivism phenomena and questions regarding the status of free speech, anonymity, file sharing etc. led to the rebirth of the Internet. Who will benefit from the taming of the shrew and who will lose? During this course we will analyze the main events that influenced the Internet from the early 60's until our time and examine the lesson from each and any event.

מאז היווצרותו והודות למבנהו הייחודי, מרחב הסייבר מתאפיין בעיצוב מחדש של קהילות מצד אחד, וביכולת משוכללת להשתלבות כלכלית של חברות ויחידים למטרות רווח. הקורס יעסוק ביחסי הגומלין של שני ממדים מרכזיים אלה של מרחב הסייבר. טענת המחקר בקורס זה היא שלשני ממדים אלה, הממד הקהילתי והממד העסקי שורשים אנגלו-סקסים (באנרכיזם, ליברטריאניזם) תרבותיים עמוקים ורבי השפעה. שני ממדים אלה מתאפיינים לעיתים ביחסים הרמוניים ולעיתים ביחסים הרסניים זה לזה.
שיעור +21 (5 + 12 מרץ)
מבוא: בורגנים או בוהמה, עסקים או אנרכיזם
במבוא זה נבחן שני נרטיבים מרכזיים המבוססים על אחד ממאפייני העומק של החברה מהערבית המודרנית. בלעדי נרטיבים אלה הזוקקים לשני מימדים של הקיום המודרני, אין להבין את השניות המאפיינת את האינטרנט.
אין דרישות קדם לקורס
חובות התלמידים: קריאה שוטפת של החומרים והשתתפות פעילה בדיונים בכיתה
קריאת חובה:
אורן הרמן, "המסע אל מקורות טוב הלב" אודיסיאה, גליון 1, 2008, עמ. 30-37.
David Brooks, Bobos in Paradise: The New Upper Class and How They Got There, Simon and Schuster, 2000.
Theodore Roszak, The Making of a Counter Culture: Reflections on the Technocratic Society and its Youthful Opposition, University of California Press, 1969.
שיעור 3 + 4 (19 + 26 מרץ)
הארכיטקטורה הקיברנטית: בין אנרכיזם אנגלו-סקסי (ליברטריאניזם)
וקפיטליזם
כיצד האינטרנט השתנה מיציר הקומפלקס התעשייתי צבאי של המלחמה הקרה למעוזם של האקרים אינדיבידואליסטים ואנרכיסטים – נוער הפרחים של שנות השישים. מהו אנרכיזם ומהו ליברטריאניזם
קריאת חובה:
Fred Turner, From Counterculture to Cyberculture: Stewart Brand, the Whole Earth Network and the Rise of Digital Utopianism, University of Chicago Press, 2008, pp. 1-68.
Timothy C. May, “A Crypto Anarchist Manifesto” in Peter Ludlow (ed.) High Noon on the Electronic Frontier: Conceptual Issues in Cyberspace, MIT Press, 1996(1991) pp. 237-239.
שיעור 5 (2 אפריל)
המעבר מחברה מתועשת ל network society
קריאת חובה:
Manuel Castells, The Internet Galaxy: Reflections on the Internet, Business, and Society, Oxford University Press.
Fred Turner, From Counterculture to Cyberculture: Stewart Brand, the Whole Earth Network and the Rise of Digital Utopianism, University of Chicago Press, 2008, pp. 237-262
שיעור 6 (23 אפריל)
מושג הקהילה בעולם הסייבר
כיצד התהווה מושג הקהילה שהוא מן המרכזיים בחלל הוירטואלי
קריאת חובה:
Manuel Castells, “Virtual Communities or Network Society?” in The Internet Galaxy: Reflections on the Internet, Business and Society, Oxford University Press, 2001, pp. 116-136.
Howard Rheingold, “Community Development in the Cybersociety of the Future” in (David Gauntlett, ed.) Web.Studies: Rewiring Media Studies of the Digital Age, pp. 170-177
Pavel Curtis, "MUDding: Social Phenomena in Text-Based Virtual Realities” in Peter Ludlow, ed., High Noon on the Electronic Frontier: Conceptual Issues in Cyberspace, MIT 1996, pp. 347-374. http://www.eff.org/pub/Privacy/Security/Hacking_cracking_phreaking/Net_culture_and_hacking/MOO_MUD
Wellman, Barry & Guilia, Millena (1999) Net Surfers Don't Ride Alone: Virtual Communities as Communities in Marc Smith and Peter Kollock (ed.) Communities in Cyberspace. London: Routledge.

שיעור 7 (30 אפריל)
השוק כתופעה כלכלית היסטורית מגיע לסייבר
קריאת חובה:
Fred Turner, From Counterculture to Cyberculture: Stewart Brand, the Whole Earth Network and the Rise of Digital Utopianism, University of Chicago Press, 2008, pp. 103-206.
שיעור 8 (7 מאי)
חילופי קבצים, כלכלת מתנות או עשיית רווחים מסחרית?
קריאת חובה:
Eric S. Raymond, The Cathedral and the Bazaar: Musings on Linux and Open Source by an Accidental Revolutionary, O’reilly Media 2001.
John Perry Barlow, “Napster’s Enormous Music Room” New York Times
http://members.aye.net/~hippie/barlow/jpb-nap.htm
Don Tapscott and Anthony D. Williams, Wikinomics: How Mass Collaboration Changes Everything, Portfolio, 2008.
Robert Scoble and Shel Israel, Naked Conversations: How Blogs are Changing the Way Businesses Talk to Customers, 2006.
Lawrence Lessig, Free Culture: How Big Media Uses Technology and the Law to Lock Down Culture and Control Creativity, Penguin 2004
http://www.free-culture.cc/freeculture.pdf
שיעור 9 10 + (14 מאי + 4 יוני)
eBay כמקרה מבחן: כיצד קהילה ופעילות מסחרית מתנגשים
Ofer Nordheimer Nur, The Sovereign State of eBay Unpublished manuscript.
שיעור 11 (11 יוני)
מודלים פוליטיים למרחב האינטרנט
אם נכונה הטענה שהאינטרנט הוא מרחב בעל מימד פוליטי, מהם הכלים הפוליטיים הרלוונטיים למרחב זה?
קריאת חובה:
מבחר מתוך
Peter Ludlow, Crypto Anarchy, Cyberstates, and Pirate Utopias, MIT Press, 2002
The Debate over the Internet Governance: A Snapshot in the Year 2000 (Interview with John Perry Barlow) http://cyber.law.harvard.edu/is99/governance/barlow.html#governance5
A Declaration of the Independence of Cyberspace (Feb. 1996)
שיעור 12 (18 יוני)
סיכום

חובת נוכחות, וקריאה שוטפת.

הקורס יסתיים בעבודה.

10% נוכחות ו 90% עבודה.

Communities,Marketplace,Politics in Cyberspace

Since its inception, and as a result of its unique structure, cyberspace has come to transform, shape and reshape the ways in which individuals interact with online communities. It has also allowed for unprecedented for-profit activities between individuals and companies. This course examines the ways in which these two primal dimensions intersect and interact with each other. The research hypothesis that generates this class claims that these two dimensions have deep cultural roots in Anglo-saxon anarchism (Libertarianism). These two dimensions prove to be both harmonious and destructive to each other.

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה זו – תוך התמקדות במודרניזם באמנות החזותית. איך נראה המודרניזם? איזלו בשורות אסתטיות חדשות הוא נשא בחובו? כיצד הדהדו בו שינויים תאורטיים כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם, פורמליזם?
אל מול העוצמה והחדשנות של המודרניזם ניצבו לאורך כל הדרך תנועות אשר הצביעו על אופציות יצירה וחשיבה אחרות. בהמשך הקורס נתמקד בתנועות אנטי מודרניסטיות אלו – האוונגרד – אשר העלו שאלות חדשות בנוגע למעמדו של המדיום, של האמנות (או הספרות) כקטגוריה נפרדת מ"העולם והחיים", והציעו מערכים שונים של מענים ופרוצדורות לסוגיות האסתטיות, האונטולוגיות והפוליטיות.
לסיום נתמקד בשינויים הדרמטיים אשר חלו החל משנות השישים המאוחרות, אשר נהוג לסכמם תחת המטריה של פוסט-מודרניזם. במה הוא שונה מהמודרניזם? מהם מאפייניו? אלו סוגיות חדשות הוא מעלה? האם ניתן לראותו כממשיך המודרניזם, או כתפנית היסטורית?
במהלך הקורס נקרא טקסטים מכוננים הדנים בשלושת המהלכים החשובים הללו. המפגשים ילוו בהקרנת דימויים וסרטים רלוונטים.

Modernism, Anti-modernism, Post-modernism

Although some historians point to the 17th century as the beginning of the modern era, usually when referring to this epoch, a set of social, political, cultural, technological, and disciplinary changes, that began in the middle of the 19th century, are seen as the starting point. In this course we will examine what are the central characteristics of modernism – the aesthetic breakthrough that was set under way in this period. While not excluding other media, we will concentrate on the visual arts, especially the fine arts. How did Modernism look? What were its new aesthetic credos? What were its relationship to new theoretical approaches, such as Marxism, psychoanalysis, and formalism?
Against the innovative force of modernism, all along the way, stood movement who suggested other ways of thinking about, and making, culture. Next, we will see how these anti-modernist movements – the avant-guarde – raised new questions in regard to the status of the medium, the object, and art itself. We will check what procedures and responses they offered to aesthetic, ontological, and political problems. Finally, we will concentrate on the dramatic changes that took place from the 1960', usually under the term "post-modernism". How is it different from modernism? What are the new issues it raises? Can it be seen as a continuation of modernism, or as a historical turn?

הקורס יעסוק באופן רוחבי וביקורתי, בינתחומי, בתרבות המערבית כתופעה, כתפיסת עולם וכשיטה, בניסיון לייצר מספר הבחנות או תובנות ביחס למרכיבי יסוד ולמאפיינים מובהקים שלה, וכן לזהות מושגי מפתח וצמתי הכרעה חברתיים, פוליטיים, כלכליים ורעיוניים שעיצבו את הזהות התרבותית המערבית והשפיעו על אופן התגבשותה. הדיון מכוון לבירור של צמד המילים השכיח ביותר אולי במדעי הרוח והחברה, לניסיון להבין את טיבן של ההשלכות האינטלקטואליות והמעשיות של המושג 'תרבות המערב' לחיינו-אנו, ולמאמץ לייצר בסיס ראשוני לשיח משותף בינתחומי לחקר תרבות זו ולחקר השוואתי של תרבויות.

To the West and Back: A Critical [Re]View

A critical, lateral, and interdisciplinary examination of Western culture as a phenomenon, as a world view, and as a system in an attempt to produce several distinctions or insights regarding basic constituent elements and typical characteristics as well as to identify key concepts and social, political, and economic junctures that shaped Western cultural identity and affected the way it materialized. The discussion is aimed at clarifying the practical and intellectual implications of the concept "Western culture" to our lives and at creating a common ground for interdisciplinary, methodological, and comparative investigations of cultures in general.

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

חובות הסטודנטים:
עבודה בסוף הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
נוכחות

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales

The course will deal with fairy tales as folk tales, and their various versions till our days. The meetings will focus on the way the Grimm Brothers wrote them for adults and for children in the nineteen's century, in comparison with the way these fairy tales are written for children today, and especially with the way they are adapted for children by Walt Disney's films as a cultural phenomena.
The comparison will focus on the way the society's norms and the culture and world views of a certain society and era are exposed in Grimm's versions and the other versions and adaptations till today. This will include Gender discussions and a discussion referring to various approaches to children and childhood. The course will include also a discussion about the esthetic value of the literary text: the language, the characters, the plot, the point of view and other artistic aspects of those versions.
The discussion will include also a comparison with other classical texts which were adapted for young children, as Andersen's tales, the Greec Mythology and other Mythologies as well as Classics like Peter Pan and folk tales from eastern cultures.

"הבלש" הספרותי נראה לראשונה בלונדון, בשנת 1840, בסיפורו של הסופר האמריקאי אדגר אלן פו, "איש ההמון". אבל בתוך לא יותר מכמה עשורים, החלה דמותו לצוץ בערים שונות, בספרויות שונות, החליפה שמות ולשונות ולבוש, אך שמרה תמיד על תפקידה וצברה פופולריות הולכת וגוברת, עד שבראשית המאה ה-20 נהפכה לאחת הדמויות הנצרכות ביותר בספרות ובתרבות הפופולרית בכלל.
הקורס יעקוב אחר הולדת הטקסט הבלשי והדמות העומדת במרכזו, ויתאר את האבולוציה של מופעי הבלש במאה השנים הראשונות לאחר היווצרותו, דרך קריאה בטקסטים היסודיים של הז'אנר, מאת אדגר אלן פו, וילקי קולינס, אמיל גבוריו, ארתור קונן דויל, ג'. ק. צ'סטרטון, אגתה כריסטי, ז'ורז' סימנון וריימונד צ'נדלר. באמצעות הדיון באבולוציה של הטקסט הבלשי ושל דמות הבלש יבקש הקורס גם להציע חקירה כללית יותר במושג הז'אנר הספרותי: מהו ז'אנר ספרותי? מדוע הוא נולד וכיצד? איך הוא מתפתח? ואילו שינויים הוא עובר כאשר הוא "מהגר" מתרבות לתרבות ומשפה לשפה?

- במסגרת שעור זה נקרא (במקור האנגלי) מספר סיפורים מתקופות שונות של יצירתו של ג'יימס. מטרת השיעור להכיר את התפתחות הפואטיקה הג'יימסיאנית– הן בארגוני היצירה השלמה (למשל, העלילה, נקודת התצפית) והן ביחידות הקטנות, הלשוניות.
- דרישות הקורס: השתתפות פעילה (כולל עבודות קצרות לאורך הקורס) וקריאת מספר מאמרים בנושא הפואטיקה של ג'יימס. בסיום הקורס עבודת סיכום על סיפור שלא נלמד בכתה.

We will read early and late tales, with the goal of following the evolution of Jamesian poetics. Our discussion will focus on both global organizations (e.g., plot and viewpoint) and linguistics minutiae.
Active participation includes reading tales and essays as well as the regular submission of short exercises. In the final paper, students are expected to analyze a tale that hasn't been discussed in class.

הקורס יעסוק במחזות של מספר מחזאים אמריקניים מרכזיים בהקשר של ההיסטוריה של תיאטרון אמריקני. נבחן את העקרונות הפואטיים של מחזאים כמו יוג'ין אוניל, טנסי וויליאמס ואדוארד אולבי וכן נדון בהתקבלותם הביקורתית.
חובות הקורס: קריאה של מספר מחזות של המחזאים הנידונים וכמה מאמרים העוסקים ביצירותיהם, הצגת רפרט וכן הגשת סמינריון או עבודה מסכמת.

American Playwrights: Poetics and History:

The seminar deals with a number of plays of major American playwrights in the context of the history of American theatre. We will examine poetic principles in the plays of Eugene O'Neill, Tennessee Williams and Edward Albee and discuss these dramatists' critical reception.