המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן לשנת תשס"ט

לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן המאה ה-17. בתוך כך, וככל שיותיר הזמן, נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט; בבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון; באתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי לגישות רציונליסטיות; בקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות; במשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר-ניוטונית לאנליטית וריאליסטית; בחידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה-18; בבעיתיות הפילוסופית לנוכח לידת מדעי ההתהוות בראשית המאה ה-19; בפילוסופיית המדע הקאנטיאנית; באמפיריציזם האנטי-בייקוני שלאחר היום; במשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה-20; ובעיקרי הגישות שפותחו בתגובה.

Following a brief and systematic introduction that surveys different approaches to philosophy of science, the main bulk of the course is devoted to describing and analyzing historically the main attempts to understand science philosophically since the 17th century. These, as time permits, will include discussions of the philosophies of science of Francis Bacon and Rene Descartes in their religious contexts; the problems presented to each by Newton's physics; the challenge to Cartesian rationalism posed by the differential calculus; that posed to the empiricist tradition by Hume's analysis of causation; the philosophical significance of the post-Newtonian parting of ways in physics between the analytical and realist schools; the birth of instrumentalism in the former; the philosophical problem of the emergence sciences; Kant's philosophy of science; the new post-Humean British empiricists; the philosophical crisis of the downfall of classical physics at the turn of the 20th century, and the new schools of philosophy of science that emerged thereon.

סיר ישעיה ברלין (1997-1909) נחשב כאחד מהוגי-הדעות החשובים ורבי-ההשפעה של המאה העשרים. הגותו הקיפה תחומים רבים: פילוסופיה פוליטית, תולדות הרעיונות, היסטוריה אינטלקטואלית, ספרות רוסית, ועוד. כמו כן נודע ברלין בפעילותו הדיפלומטית ובתרומותיו לויכוחים האידיאולוגיים הגדולים של תקופתנו, שבהם התבלט כליברל מובהק. בהגותו ובפעילותו מצטייר ברלין כפלורליסט שהאמין בחירות הפרט לחיים על פי צרכים וערכים אינדיבידואליים. הוא התנגד לכל תורה או צורה דטרמיניסטית בהיסטוריה, אך עם זאת הכיר גם בנוכחותן ובחיוניותן של תנועות לאומיות (ובכללן הציונות). הכרה זו הניעה את מחקריו על הוגים שמרניים ותנועות ריאקציונריות בהיסטוריה, כגון "ההשכלה-שכנגד" או הרומנטיקה, ועיצבה את תובנותיו המיוחדות ביחס למציאות הפוליטית המודרנית. בסמינר נעסוק באספקטים אלה ואחרים של הגותו. העבודה בסמינר תתבסס על מקורות ראשוניים בלבד – כתביו של ברלין (שרובם-ככולם תורגמו לעברית), וכתבי ההוגים שבהם עסק.

סמינר (שנתי). יום שני שעה 18-16, בשיתוף עם אודי אדלמן ויואב קני.

סילבוס
הסמינר יהווה סדנת עריכה של כתב עת לפילוסופיה ותיאוריה פוליטית. מדובר בכתב עת מקוון שיראה אור בחסות מכון כהן ובשיתוף עם גורמים אחרים בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה. בכתב העת יתפרסמו מאמרים שכל אחד מהם יוקדש למושג אחד בתחום המחשבה הפוליטית בת זמננו, בהקשר רחב של מושג "הפוליטי". המאמרים אמורים לבאר את המושג תוך הצגת שילוב מקורי בין שחזור ההיסטוריה שלו לבין סקירה של כמה כיווני מחשבה והקשרי דיון שבהם המושג נחשב ומופעל היום. העורכים בפועל של כתב העת יהיו אודי אדלמן, תלמיד לתואר שני במכון כהן ויואב קני, תלמיד לתואר שלישי בחוג לפילוסופיה. העורך האחראי הוא עדי אופיר.
כתב העת שיופיע פעמיים בשנה ייערך על פי אמות מידה אקדמיות מקובלות על ידי כיתת סטודנטים במתכונת הנהוגה בכתבי עת למשפטים. התלמידים שישתתפו בסמינר יהיו אחראים על הליך השיפוט של המאמרים שיוגשו לכתב העת ועל גיבוש תמטי של שני גיליונות. כל תלמידה תידרש ללמוד לעומק שני מושגים בכל סמסטר, לפי המאמרים שאותם תלווה במהלך הסמסטר. בנוסף להכשרה בתיאוריה פוליטית ובהיסטוריה של המחשבה הפוליטית יודרכו התלמידים בהיבטים השונים של עבודת העריכה האקדמית.
הסמינר מוגבל לשנים עשר תלמידים מלימודי התואר השני או השלישי. במקרה של מספר נרשמים גבוה יותר יתקיים הליך מיון שלפיו יבחרו התלמידים המתאימים. ההרשמה לסמסטר הראשון מחייבת הרשמה גם לסמסטר השני.
תלמידי מכון כהן שישתתפו בסמינר זה יהיו פטורים מן הסמינר המתודולוגי.

Conventionally the history of economics begins with the publication of Adam Smith’s Wealth of Nations (1776). In the following century, so the story continues, Malthus, Ricardo, and Marx developed certain of Smith’s doctrines, thereby creating ‘classical political economy’. Then around 1870 modern economic science emerged when other doctrines of Smith were translated into the language of the differential calculus. This conventional history is accepted by both mainstream and Marxists economists, and is tacitly supported by much postmodernist criticism of the ‘enlightenment project’ supposedly embodied in Smithian economics. The starting-point of this seminar is a conviction that this convention is flawed beyond redemption. The aim of the seminar is three-fold: (i) to demonstrate the inadequacy of this convention with regard to the history of British political economy in the century following the publication of the Wealth of Nations, (ii) to investigate some of the complex processes involved in the construction of this convention, and (iii) to generate resources that might be of use in the construction of an alternative history of political economy. The working assumption of the seminar will be that these tasks can only be accomplished by taking account of (a) the wider intellectual history of the period (e.g. developments in psychology, moral and natural philosophy), and (b) the wider social and political context of this intellectual history (e.g. the French Revolution and the emergence of the factory system).

This seminar will be held on Sundays, 12.00 – 4.00 pm, and conducted in English. Students will be required to make one class presentation and to submit an end of term paper; the subject of this paper to be decided through consultation with the instructor.

Syllabus

The following syllabus is intended to provide a sense of the kind of material and likely direction of the seminar. However, the seminar is conceived as an open-ended investigation. Hence, if any issues command our attention and appear to require further investigation we will pursue them at the expense of other material.

The procedure we will follow in approaching our material will not be chronological, and perhaps demands both a brief explanation and also an overview. In a nutshell, the half-century following the French Revolution (1789) constitute a particularly contentious period of British intellectual history, and it therefore makes sense to arrive at secure foundations before tackling the developments of these stormy years. We will therefore begin by exploring three distinct themes: (i) the actual writings of Adam Smith in the late 18th century, (ii) a number of readings of Adam Smith developed in 1858 and the 1870s, and (iii) the relationship between these Victorian readings and contemporary developments in political economy. Only once we have grasped the (quite astounding) gap between what Smith thought he was doing and the various things the Victorians were convinced he was doing will we turn our attention to the complex and fraught processes by which Smith’s vision of commercial society was transformed almost beyond recognition in the immediate aftermath of the French Revolution. Finally, and as this early nineteenth-century transformation comes into focus, we will return to the 1870s and attempt to reinterpret some of the key moments in what is usually taken to be the emergence of modern economics.

Note that good scholarly editions of many of our primary texts may be found online at the ‘Online Library of Liberty’: http://oll.libertyfund.org. (Also useful is the ‘Internet Text Archive’: http://www.archive.org – use ftp option).

Week 1: ‘Das Adam Smith Problem’
(i) T. H. Buckle, History of Civilisation in England (1858), volume 3, chapter 5 (on Adam Smith’s method)
(ii) Smith, Theory of Moral Sentiments (1759), Part I, Section I + Part II, Section II

Week 2: Education in History
(i) Marshall, manuscript notes on Wealth of Nations (WN), Book V, articles (c. 1870)
(ii) Smith, WN, Book V, articles on education (1776)

Week 3: Natural law, Deduction and the Historical Method
(i) T. E. Cliffe Leslie, ‘The Political Economy of Adam Smith’ (1870)
(ii) Smith, Lectures on Jurisprudence (c. 1762)

Week 4: Social Science and Evolution
(i) Leslie Stephen, History of English Thought in the 18th Century (1876), volume II, chapter IX, Part IV (on Smith’s political economy)
(ii) Smith, WN, Book V, chapter 1 and 2

Week 5: Some Contexts of Adam Smith
(i) Knud Haakonssen, ‘Protestant Natural Law Theory’ (2004)
(ii) Haakonssen, ‘Natural Jurisprudence and the Theory of Justice’ (2003)
(iii) Hans Aarsleff, ‘Philosophy of Language’ (2006)

Week 6: Common Sense Philosophy
(i) Thomas Reid (reading to be decided)
(ii) Dugald Stewart (ditto)

Week 7: Malthus: God, Nature and Morality
(i) T. R. Malthus, An Essay on the Principle of Population (1789)
(ii) A. Waterman, Christian Political Economy (1991)

Week 8: Ricardo’s ‘Classical Political Economy’
(i) David Ricardo, Principles of Political Economy (1817)
(ii) Smith, WN, Part I

Week 9: James Mill’s Philosophical Radicalism
(i) James Mill, ‘Essay on Government’ (1820)
(ii) James Mill, Analysis of the Phenomena of the Human Mind (1829)

Week 10: Coleridge and Romantic Criticism
(i) Coleridge, Biographia Literaria (1817)
(ii) Donald Winch, Riches and Poverty (1996)

Week 11: ‘Economic Man’
(i) John Stuart Mill, ‘On the Definition of Political Economy’ (1836)
(ii) Neil de Marchi, ‘The Case for James Mill’ (1983)

Week 12: Jevons’s Mechanical Mind
(i) W. S. Jevons, Theory of Political Economy (1871)
(ii) Harro Maas, ‘Mechanical Rationality’ (1999)

Week 13: Alfred Marshall’s Psychology
(i) Alfred Marshall, ‘Ferrier’s Proposition One’ (c. 1868)
(ii) Marshall, ‘Ye Machine’ (c. 1868)

Week 14: Historical Economics
(i) Smith, WN, Book III
(ii) Marshall and Marshall, Economics of Industry, chapter 7 (1879)
(iii) Arnold Toynbee, Lectures on the Industrial Revolution in England (1884)

במהלך הסמי נר נבחן את שיטות העבודה והמחקר הנדרשות לכתיבה של עבודות גמר ומאמרים בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. הסמינר יתחיל בתרגיל, במהלכו יוצג נושא מחקר בפני התלמידים והם ודרשו להסביר כיצד יכתבו מאמר על נושא זה - כיצד יגיעו למקורות המתאימים, אופי האנליזה שיעשו, השיקולים הקשורים לפרסום המאמר בכתב עת מסוים והשפעתם על אופי הכתיבה. בשלב השני, תלמידים הנמצאים בשלבי סיום של עבודתם המחקרית ו/או כתבו מאמר מחקר הנמצא בשלבים סופיים של הכתיבה או אשר נתקבל לפרסום, ינתחו את תהליך המחקר והכתיבה שלהם ויציינו את הבעיות בהן הם נתקלים. בשלב השלישי ידרשו תלמידים הנמצאים בתחילת דרכם להגדיר את נושא עבודתם, לציין את הבעיות בהן נתקלו במהלך הגשת הצעת המחקר (אם הגישו), ולתת דין וחשבון על המתודולוגיה שלהם. בסוף הקורס נחזור לתרגיל בו התחלנו וננסה לבדוק שוב את אופי המחקר והכתיבה של מאמר מדעי לאור הלקחים שהפקנו.

We shall examine the methods of research required for the writing of theses and scientific papers in the history and philosophy of science. The seminar will start with an exercise presenting a research subject and the students will asked to present their work plan if they were asked to write a paper about this subject: how they plan to obtain the appropriate literature, the nature of the analysis required, publication of the paper in a scientific journal, and the considerations this entails. At the next stage students who are at the final stages of their research and/or have submitted a scientific paper for publication, will be asked o present their work, analyzing the process of research and writing and point to the problems they encounter. At the third stage, students who are starting their research will be asked to define their research subject, highlight the problems they face, and the methods they use. At the end of the course we shall return to the initial exercise and discuss again the methodological aspects of writing of the scientific paper.

מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי תפיסה מקובלת זו מבוססת על השקפה מוטעית, וכי ניתן להראות את ההיפך בדיוק: הפיסיקה המודרנית מאששת את קיומו של עולם חיצון שאינו תלוי בנו.
בכך יש חזרה לרעיונו המרכזי של עמנואל קאנט אשר חשב כי הפיסיקה בימיו (דהיינו, תורת ניוטון) מאששת את תורת ההכרה שלו וסופו של דבר שני אלו יחד יכולים למחוק את ה"סקנדל" הפילוסופי של חוסר היכולת להוכיח את קיום העולם החיצון.
נשאלת אפוא שאלה מעניינת: אם היינו מקימים את קאנט מקברו ומראים לו את ממצאי הפיסיקה המודרנית, האם היה משנה את תורת ההכרה והמטפיסיקה שלו? אילו תיקונים הוא היה נאלץ להכניס בתורתו? האם אלו תיקונים מהותיים או בשוליים בלבד?
הקורס יתמקד בפירוש חדש למדע המודרני בהתבסס על תורת הכרה קאנטיאנית "מתוקנת".
בתחילת הקורס יובא פירוש מקורי (מנוגד לרוב המפרשים המודרניים) לתורת קאנט. התיזה הפרשנית המרכזית היא כי קאנט היה ריאליסט אבסולוטי וכי מפעלו הוא ניסיון להציב תיאוריה מטפיסית מדעית (הניתנת לבחינה אמפירית) על העולם והאדם המכיר בתוכו. אח"כ יוסברו ממצאי תורת היחסות ותורת הקוונטים (בצורה המיועדת לתלמידים שאינם פיסיקאים) ויובאו ממצאים אמפיריים מהשנים האחרונות, של ניסויים שנעשו בפיסיקה (במיוחד לבדיקת אי-שוויון בל), ואשר "מוכיחים" את נכונות טענותיו של קאנט. מטרתי להראות כי תורת ההכרה של קאנט והמטפיסיקה שלו הן היחידות המתיישבות עם גילויי הפיסיקה והמתמטיקה החדשות.

הערה:
הקורס מתאים לתלמידי המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ולתלמידי החוג לפילוסופיה המתעניינים במדע ובתורת ההכרה ובפילוסופיה של הלשון.

קבלת קרדיט:

מבחן בית (למי שצריך ציון על שיעור בלבד)
מועד א' בתאריך: שבוע ראשון של החופשה השנתית

סילבוס
שיעור מבואי שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מקאנט עד פרויד. השיעור ידגיש את ההקשר הפילוסופי המודרני של שממנו מתפתחות ואחר כך נפרדות התיאוריות הביקורתיות של המאה העשרים. הסקירה תכלול את תפיסת הביקורת של קאנט, מבוא קצר לשיטה ההגליאנית, ביקורת הכלכלה המדינית של מרקס, מושג האידיאולוגיה של מרקס ואנגלס, רדיקליזציה של העמדה הביקורתית וערעור יסודותיה אצל ניטשה, והצגת הפסיכואנליזה כביקורת תרבות.
שיעור זה מהווה שיעור השלמה לתלמידי תואר שני במכון כהן או שיעור מן המניין לתלמידי הב.א. הכללי.

סילבוס: הסמינריון ידון בהיבטים שונים של הקשר בין המאורע ההיסטורי, ייצוגו ההיסטוריוגרפי ועיצובו של הזיכרון ההיסטורי. המהפכה הצרפתית תשמש כמקרה מבחן

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

השיעור יהיה הזדמנות לפגישה ראשונה עם כמה מן ההוגים המרכזיים שתרמו לתיאוריה הביקורתית במאה העשרים: אדורנו, בנימין, פוקו, דרידה, סעיד, באטלר וז'יז'ק. מחשבתם תוצג על רקע התפתחויות אינטלקטואליות רלוונטיות בתחומי הסמיוטיקה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה והפסיכואנליזה. בשיעור יובלטו מושגי הסובייקט והשיח והשינויים בתפיסת הביקורת כצורת מחשבה ופעילות.

תנאי להשתתפות בשיעור זה: השתתפות בשיעור מבוא לתיאוריה ביקורתית I או שיעור אחר שבו נלמדו כתבים של מרקס, ניטשה ופרויד.

סילבוס
הסמינר יציע קריאה בטקסטים של סופרים, פילוסופים והוגים מתחומי
הפילוסופיה הפוליטית ולימודי התרבות שהקדישו מקום מרכזי במחשבתם לאלימות,
כמושג וכתופעה חברתית ופוליטית. נקרא טקסטים של הובס, קלייסט, ניטשה,
פוקו, ארנדט, שמיט, ג'יראר, דרידה, בנימין, פאנון, סלין, קוטזיי, טאוסיג,
ממדאני ובמבה. נתמקד בשני צירי דיון עיקריים: הסדרת האלימות באמצעות החוק
ובלעדיו (במצבים מהפכניים, בעת השעיית החוק או נסיגתו, במצבי חירום
ובאזורי חירום); מקומו של הגוף בארטיקולציה של האלימות ובהצדקתה. זו
תהייה הנחת המוצא של הדיון: לעומת ייצוג אינפלציוני של אלימות באמצעי
התקשורת בקולנוע ובאמנות, עיסוק אינטנסיבי יחסית באלימות בתחומים שונים
של מדעי החברה (פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה), והרחבה של מושג
האלימות לתיאור פעילות לשונית ותרבותית בתחום התיאוריה הביקורתית, ההגות
הפוליטית עוסקת באלימות מבעד לפריסמה המשפטית וממעטת לעסוק באלימות
כשלעצמה. הטקסטים שנקרא יהיו בסיס לתיקון הנטייה הרווחת הזאת

Text and image in the history of biology

Until recently, historians of science have focused only on textual material as sources of historical research. Visual representations incorporated in published or unpublished sources were generally ignored or, at best, considered as secondary, accompanying ‘illustrations’ in the sense of the word. The pictorial depictions of plants or animals, the envisioning of microscopical observations or even tables, graphs and diagrams were not considered as objects deserving an analysis at its own stake.

Only toward the end of the twentieth century historians have realized the potential of visual analysis. The ‘pictorial turn’ in the history of science refers to the fact that at least in some cases the visual aspects of scientific knowledge are more important than the texts alone. Very often it is only through the analysis of the visual representation of scientific knowledge that we can understand the theoretical and conceptual change in science. This applies both for botanical illustrations in the eighteenth century and to the depiction of antibodies in modern immunology, to the observations of cells in the early nineteenth century and to the visualisation of cognitive processes as currently employed in cognitive studies.

The seminar will be composed of two parts: a methodological and a historical part. In the methodological part, we will discuss the relation between text and image and the possible ways by which a historian can use non-verbal sources in her analysis. We will discuss the wider implications for the methodology of the history of science and its relation with neighbouring disciplines like literary studies and history of art.
In the historical part of the seminar, we will analyse one particular case study in the history of science where the pictorial aspect played a central role, namely the establishment of biology as a scientific discipline in the first decades of the nineteenth century. Studying a series of historical sources, we will discuss the role of visual representations in the establishment of scientific knowledge on plants and animals. Special attention will be given to the study of embryological development, to the microscopical study of life processes and the discovery of cells.

סילבוס:
הסמינר יעסוק בהיבטים שונים של הגותו של הארי פרנקפורט הנוגעים agency, ובכלל זה דיוניו בזהות עצמית, מחוייבות נורמטיבית, רצון חופשי ושכילה מעשית. נעיין במבחר מכתביו בנושאים אלה, בדגש על עבטודותיו האחרונות, ובכתבי חלק ממבקריו הבולטים.
הסמינר מיועד לתלמידי מוסמך בעלי רקע בפילוסופיה אנליטית.
הסמינר יניח היכרות מוקדמת טובה עם אסופת חיבוריו הראשונה של פרנקפורט:
The Importance of what we Care about, Cambridge University Press, 1988
וכן עם ספרה של קריסטין קורסגארד
The Sources of Normativity, Cambridge University Press, 1996.

קבלת קרדיט:
2 רפרטים ו/או עבודה סמנריונית

הקורס יערך ב- 7 שבועות מרוכזים 30/4/09-11.6.09

Emotions were the focus of intense debates in medieval and early modern philosophy. Tho-mas Aquinas, William Ockham, Renי Descartes, Baruch de Spinoza and many other philoso-phers explored the nature of emotions, the role they play in our mental life and the impact they have on our actions. Scholastic and modern thinkers did not confine themselves to de-scribing particular emotions but analyzed them within the framework of a comprehensive theory of the mind. As soon as this theory changed, the explanation of emotions changed as well. Therefore, one needs to look at the transformation of the theoretical framework (e.g., the transition from Aristotelian to Dualist and Monist theories of the mind), if one wants to un-derstand the crucial changes that took place in the period between 1250 and 1650.

This course will focus on four prominent philosophers in the discussions on emotions, paying particular attention to their metaphysical framework. We will deal with the following prob-lems:
1. The nature of emotions: How was the ontological status of emotions explained? How were emotions related to beliefs, wishes, sensations and other mental states? And what place was assigned to bodily aspects of emotions?
2. The causal mechanism of emotions: What kind of causal story did medieval and early modern philosophers tell about emotions? What role did perceptions and beliefs play in this story? And what were emotions supposed to cause in turn?
3. The responsibility for emotions: Were emotions taken to be passive states that simply affect us? Or were they considered to be states that we can actively control? And if so, how far reaches this control? Can we be blamed if we fail to control them?

We will discuss these questions on the basis of a close reading of selected texts by Aquinas, Ockham, Descartes and Spinoza (see list of primary sources). No special knowledge of these authors or their intellectual background is required. All texts are available in English transla-tion. Knowledge of Latin and French is helpful but not necessary.

Literature
Primary sources

Descartes, R., The Passions of the Soul, in: The Philosophical Writings, vol. 1, transl. by J. Cottingham, R. Stoothoff, D. Murdoch, Cambridge & New York: Cambridge Univer-sity Press 1985.
Spinoza, B., Ethics, in: A Spinoza Reader, transl. by E. Curley, Princeton: Princeton Univer-sity Press 1994.
Thomas Aquinas, The Emotions, in: Summa Theologiae, vol. 19, transl. by E. D’Arcy, Cam-bridge & New York: Cambridge University Press 2006.
William of Ockham, Quodlibetal Questions, transl. by A. Freddoso & F. E. Kelley, New Ha-ven & London: Yale University Press 1991.

Secondary literature (only introductions and surveys, a detailed list for each author will be provided at the beginning of the course)

Brown, D. J., Descartes and the Passionate Mind, Cambridge & New York: Cambridge Uni-versity Press 2006.
Della Rocca, M., Spinoza, London & New York: Routledge 2008.
James, S., Passion and Action. The Emotions in Seventeenth-Century Philosophy, Oxford: Clarendon 1997.
Knuuttila, S., Emotions in Ancient and Medieval Philosophy, Oxford: Clarendon 2004.
Lagerlund, H. & Yrjצnsuuri, M. (eds.), Emotions and Choice from Boethius to Descartes, Dordrecht: Kluwer 2002.

הקורס יערך ב- 7 שבועות מרוכזים 1.5.09-18.6.09

Emotions were the focus of intense debates in medieval and early modern philosophy. Tho-mas Aquinas, William Ockham, Renי Descartes, Baruch de Spinoza and many other philoso-phers explored the nature of emotions, the role they play in our mental life and the impact they have on our actions. Scholastic and modern thinkers did not confine themselves to de-scribing particular emotions but analyzed them within the framework of a comprehensive theory of the mind. As soon as this theory changed, the explanation of emotions changed as well. Therefore, one needs to look at the transformation of the theoretical framework (e.g., the transition from Aristotelian to Dualist and Monist theories of the mind), if one wants to un-derstand the crucial changes that took place in the period between 1250 and 1650.

This course will focus on four prominent philosophers in the discussions on emotions, paying particular attention to their metaphysical framework. We will deal with the following prob-lems:
1. The nature of emotions: How was the ontological status of emotions explained? How were emotions related to beliefs, wishes, sensations and other mental states? And what place was assigned to bodily aspects of emotions?
2. The causal mechanism of emotions: What kind of causal story did medieval and early modern philosophers tell about emotions? What role did perceptions and beliefs play in this story? And what were emotions supposed to cause in turn?
3. The responsibility for emotions: Were emotions taken to be passive states that simply affect us? Or were they considered to be states that we can actively control? And if so, how far reaches this control? Can we be blamed if we fail to control them?

We will discuss these questions on the basis of a close reading of selected texts by Aquinas, Ockham, Descartes and Spinoza (see list of primary sources). No special knowledge of these authors or their intellectual background is required. All texts are available in English transla-tion. Knowledge of Latin and French is helpful but not necessary.

Literature
Primary sources

Descartes, R., The Passions of the Soul, in: The Philosophical Writings, vol. 1, transl. by J. Cottingham, R. Stoothoff, D. Murdoch, Cambridge & New York: Cambridge Univer-sity Press 1985.
Spinoza, B., Ethics, in: A Spinoza Reader, transl. by E. Curley, Princeton: Princeton Univer-sity Press 1994.
Thomas Aquinas, The Emotions, in: Summa Theologiae, vol. 19, transl. by E. D’Arcy, Cam-bridge & New York: Cambridge University Press 2006.
William of Ockham, Quodlibetal Questions, transl. by A. Freddoso & F. E. Kelley, New Ha-ven & London: Yale University Press 1991.

Secondary literature (only introductions and surveys, a detailed list for each author will be provided at the beginning of the course)

Brown, D. J., Descartes and the Passionate Mind, Cambridge & New York: Cambridge Uni-versity Press 2006.
Della Rocca, M., Spinoza, London & New York: Routledge 2008.
James, S., Passion and Action. The Emotions in Seventeenth-Century Philosophy, Oxford: Clarendon 1997.
Knuuttila, S., Emotions in Ancient and Medieval Philosophy, Oxford: Clarendon 2004.
Lagerlund, H. & Yrjצnsuuri, M. (eds.), Emotions and Choice from Boethius to Descartes, Dordrecht: Kluwer 2002.

המכניקה היא אחד המדעים העתיקים שנולדו ביוון הקלסית. יחד עם זאת, מה נחשב לידע מכני בתקופות שונות משתרע על פני תחום רחב ובלתי מובחן שכולל שימוש במכונות פשוטות כמו מאזניים ומנוף, התחקות אחר העקרונות שמאחורי פעולת המכונות, מדע של תנועות טבעיות ותנועות מאולצות ומדע מתימטי של שיווי משקל בנוסח ארכימדי. יתירה מזו, בעת החדשה המוקדמת, לעיסוק במכניקה התלוו תוויות חברתיות ומוסדיות ברורות. על רקע אינטלקטואלי וחברתי כזה נקדיש את הסמינר לקריאה בטקסט מוקדם, יחסית, של גליליאו על המכניקה. במסגרת זו ננסה לברר את הקשר השיטתי בין מכניקה למדעים המתימטיים ובין עיסוק במכניקה לניסוי. כמו כן נעסוק בדינמיקה החברתית אשר קבעה את המעמד והסמכות של מדע זה.

הסמינר יתבסס על קריאה שיטתית בהרצאות של מישל פוקו בקולג' דה פראנס בשנים 1979-1976. נעקוב אחרי החקירה הגנאלוגית שפוקו מציע למערך השליטה הריבוני, למשילה (governmentalitי) ולגלגוליה מהכוח הפסטורי (pastoral power) עד למדינה המודרנית, ולביו-כוח (bio-pouvoir). נשתמש בשילוב יוצא הדופן שפוקו מציע בין חקירה היסטורית לחשיבה תיאורטית כדי לברר את ההבניה הממשלית של "העניין המוסרי" ולהציג מחדש שאלות פילוסופיות מוכרות על "טובת המדינה", על שלטון, ביטחון וחירות.
הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני.

האם היה גליליאו גליליי אבי המדע החדש - כפי שעיצב הוא עצמו את דמותו בספרו הגדול על שני המדעים החדשים? כיצד צומח מדע חדש ממדע אחר שקדם לו? מה בין תוכן מדעי לשיח מדעי בתקופתו של גליליאו? שאלות אלה יעמדו במרכז הקריאה שלנו בספרו המוקדם של גליליאו "על התנועה" (1590 ). עיקר הדגש יהיה על פענוח התהליכים האינטלקטואלים והחברתיים בהם מעוגנים המושגים הבסיסיים של המדע הגליליאני ביניהם כובד,קלות, תנועה, מהירות. נטען כי הדיאלוג הביקורתי אותו ניהל גליליאו עם העתיקים – בעיקר אריסטו – ועם בני תקופתו חיוני להבנת התפתחותו האינטלקטואלית כמו גם להתחקות אחר פרשית חייו ההיסטורית.

סילבוס: הסמינר יוקדש כולו לקריאה בטקסטים של אדורנו על אמנות, מוסיקה וספרות ולדיונים בהקשריהם הסוציולוגיים והפילוסופיים

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

קבלת קרדיט:
משימת בית: הגשה בתאריך___________

סילבוס: השיעור יציג באורח פנורמי את הגותם של דמויות מפתח בתיאוריה החברתית של המאה ה-19 – אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו

קבלת קרדיט:
מבחן בית

קורס תשתית במדעי החיים לתלמידי מדעי הרוח והחברה. זהו קורס של "ביולוגיה ללא ביולוגים". מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בביולוגיה, ולא להוות קורס מבוא למדעי החיים לביולוגים מתחילים. אף שאין דרישה לידע מוקדם בביולוגיה, יתכן כי חלק מהסטודנטים ירצו להיעזר בקריאת חומר רקע, שינתן על ידי המרצה. הקורס יתחיל בנסיון להגדיר חיים, ועבור לדיון במחקר על מוצא החיים כנקודת מוצא תאורטית ואמפירית. גישות שונות למחקר בביולוגיה – הגישה הניסויית, הגישה ההשוואתית והגשה האבולוציונית ידונו מנקודת ראות היסטורית ומושגית, תוך מתן דוגמאות וקראת מאמרים קצרים בעלי חשיבות היסטורית. הקורס יתן בסיס להבנת מבנים והתליכים ביולוגיים כמו המבנה התאי, תהליכי תורשה והתפתחות, תהליכי אבולוציה, ותהליכי בקרה ברמות ארגון שונות. ההיבטים החברתיים והפוליטיים של מחקרים ביולוגיים יידונו אף הם בהקשרים הרלונטיים.

We shall examine the methods of research required for the writing of theses and scientific papers in the history and philosophy of science. The seminar will start with an exercise presenting a research subject and the students will asked to present their work plan if they were asked to write a paper about this subject: how they plan to obtain the appropriate literature, the nature of the analysis required, publication of the paper in a scientific journal, and the considerations this entails. At the next stage students who are at the final stages of their research and/or have submitted a scientific paper for publication, will be asked o present their work, analyzing the process of research and writing and point to the problems they encounter. At the third stage, students who are starting their research will be asked to define their research subject, highlight the problems they face, and the methods they use. At the end of the course we shall return to the initial exercise and discuss again the methodological aspects of writing of the scientific paper.

תרגיל בפילוסופיה של המדע (המשך)
------------------------------------------------------------
סילבוס – סמסטר ב', תשס"ט

במסגרת התרגיל נקרא ונדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע, במאה העשרים. הקורס יעסוק בשאלת מקור הידע המדעי, מבנהו ותוקפו, באמצעות התמקדות בשלושה אספקטים מרכזיים של פילוסופית המדע במסורת האנליטית: ההבחנה בין משפטים אנליטיים וסינתטיים, מושג ההסבר המדעי, ושאלת אמות המידה לקידמה ולפעילות רציונאלית במדע. במהלך הקורס נפתח דיון סביב הנושאים המרכזים בהם עוסקים הטקסטים וננסה לבדוק, בין היתר, מדוע שאלות אלה העסיקו כמה מגדולי הפילוסופים, עד כמה הושפעו פילוסופים אלה מעמדות קודמיהם והגיבו להן, ומה הייתה תרומתם להבהרתן וניסוחן המחודש של השאלות.

על המשתתפים בתרגיל מוטלת חובת ההשתתפות, והגשה בכתב של שלוש עבודות קצרות.

בסמינר זה נעסוק בפילוסופיה של מייצגה המובהק של הנאורות בתקופת "ויימאר", לאמור בתקופה שבין שתי מלחמות העולם בגרמניה. נשים דגש מיוחד על תפישתו של קאסירר את ההפכים של נאורות: מיתוס, דת, הרומאנטיקה, פילוסופית החיים וכו'. נדרשת נכונות לקרוא ולדווח בסמינר על כתבים של קאסירר ואחרים, ורצויה (אך לא נדרשת) ידיעת גרמנית לקריאת כתבים שלא תורגמו.

פילוסופיה של המתמטיקה
הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה?

במהלך הקורס נסקור מספר גישות מסורתיות המנסות להתמודד עם בעיות אלו, וננתח את היתרונות והחסרונות של כל אחת מן הגישות הללו.

הקורס סוקר שאלות המתמקדות בעיקר בשני תחומי ידע מתמטי מרכזיים: הגיאומטריה והאריתמטקיה. הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה או בפילוסופיה, והמושגים הנדרשים ילמדו לפי הצורך במהלך הקורס עצמו.

בסוף הקורס יתקיים מבחן שבו התלמידים יתבקשו לקרוא טקטס העוסק בפילוסופיה של המתמטיקה, ולענות על מספר שאלות הקשורות לטקסט, תוך התייחסות לחומר שנלמד בקורס. למידע נוסף על המבחן יש להקיש כאן.

ראשי פרקים להרצאות
הפילוסופיה של המתמטיקה מהי? כמה שאלות למחשבה
ידע א-פריאורי וידע אמפירי, ידע אנליטי וידע סינתטי - קאנט והסינתטי א-פריאורי
הגיאומטריה האאוקלידית ומשמעותה הפילוסופית
הגיאומטריה הלא-אאוקלידית ומשמעותה הפילוסופית
תורת קאנט לאור גילוי הגיאומטריות הלא-אאוקלידיות - פרשנויות אפשריות
אריתמטקיה במבט היסטורי - התפתחות מערכות המפסרים
האקסיומות של פיאנו והגדרות מערכות המספרים
יסודות המתמטיקה - גישות מסורתיות ובקורתן
משפטי גדל ומשמעותן הפילוסופית
גישות אלטרנטיביות בפילוסופיה של המתמטיקה

This course is devoted to discussing the basic philosophical issues related with the question of mathematical knowledge: what is the nature of this kind of knowledge? How it is possible? What is different and what is common to mathematical knowledge and other kinds of scientific knowledge? Is mathematical knowledge certain? If so: what is the source of this certainty? What is the subject matter of mathematics?

The course discusses various traditional approaches to answering these kinds of questions, while trying to disclose their strengths and weaknesses. Two main filed of mathematical knowledge are at the focus of discussion: geometry and arithmetic.

Students with strong backgrounds in either mathematics or philosophy will be able to connect in a significant way the topics discussed in the course with their own background knowledge. Nevertheless, the course does not assume previous knowledge in either field, and all the necessary concepts will be defined and discussed from scratch.

סילבוס: הסמינר יעסוק בעיונים היסטוריים ופילוסופיים במושג הפילוסופיה. ספר היסוד שישמש כמקראה בסיסית לסמינר Slavoj Žižek (ed.), Mapping Ideologyהוא:

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

תולדות הטכנולוגיה הן מוקד למחקר תוסס, רב גוני, ומעניין במיוחד, אשר הולך ומתפתח במהירות רבה בחמישים השנים האחרונות. השיעור יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות טכנולוגיות חדשות התפתחויות חברתיות באופן בלתי נמנע. קשרי הגומלין המשתנים בין מדע וטכנולוגיה יבחנו לאור השוואת חוקי תנועת החומר היסודיים של אריסטו לחיבור על הבעיות המכניות של ראשוני תלמידיו ביוון הקדומה, ולאור התפתחותם של שעון המטוטלת ומכונת הקיטור בתחילת העידן המודרני. קשרים שונים בין מדע, מפעלים טכנולוגיים גדולים, ודימויים חברתיים יבחנו על רקע יבוש ביצות במאה ה-17, הקמתן של רשתות חשמל בתחילת המאה ה-20, והדיון הציבורי הלוהט בימינו סביב "אפקט החממה."

ציון ינתן על פי מבחן בית. מועד יקבע בתחילת בקורס.

שלמה מימון (1753-1800) כתב פירושים לכתבים פילוסופיים, החל באריסטו וחלה בקאנט. הסמינר יתמקד בשאלה אם ניתן לייחס לו פילוסופיה שיטתית שממנה נובעות העמדות שהוא נוקט בפירושיו או שעמדותיו אינן עקביות, או לחילופין מתאימות עצמן לפילוסופיה אותה הוא מפרש. נתרכז בכתבים המצויים בעברית או באנגלית: "מסה על הפילוסופיה הטרנסטנדנטאלית" (פירוש ל"ביקורת התבונה הטהורה"), "גבעת המורה" (פירוש ל"מורה נבוכים" ובתוכו גם פירוש ל"מועדי השחר" למנדלסזון), בחליפת המכתבים עם ריינהולד ובחלקים מאוטוביוגרפיה ("חיי שלמה מימון").

בימינו נראית הגישה המדעית-טבעית לבאורן של תופעות טבע ולעיצובן של מערכות טכנולוגיות כמובנת מאליה. לא כך היו פני הדברים בתרבויות הקדם-הלניסטיות של הים התיכון והמזרח התיכון. תופעות טבע נבחנו, הוסברו, חושבו מתמטית, ובחלקן אף נובאו בהצלחה במסגרת תובנות שהיו יותר דתיות ומיתולוגיות מאשר מדעיות במובן המקובל עלינו כיום. מכונות עוצבו ונבנו מאז שחר ימיו של האדם, אבל לפני התקופה ההלניסטית אין עדויות לנסיון שיטתי לבאר את פעולתן על בסיס עקרונות תיאורטיים כלליים, בעלי זיקה חלקית לפחות לחוקי טבע יסודיים. לאור דברים אלה, מטרת הקורס היא להציג מבוא לתולדות החשיבה המדעית כהיבט של ההיסטוריה האינטלקטואלית במסגרת תרבותית מוגדרת, תוך התמקדות בהתפתחותה של גישה מדעית-רציונאלית הן לחקר תופעות הטבע והן לניתוחן ועיצובן של מכונות במהלך התקופה ההלניסטית.

ציון ינתן על פי מבחן בית. מועד יקבע בתחילת בקורס.

To us, nowadays, it seems obvious to consider both natural phenomena and industrial design in terms that rest on a foundation of rationalized natural science. However, this was not the case in the Mediterranean and Near-Eastern cultures of the Ancient World. Natural phenomena were considered, accounted for, mathematically computed, and even successfully predicted in terms that were more religious and mythological than naturalistic. Machines had been designed and built since the early days of mankind, but there is little or no evidence before the Hellenistic period of any systematic attempt to relate their operation to a set of explicitly enunciated theoretical principles that are at least partially based on basic laws of nature. In view of this, the main purpose of the course is to provide an introduction to the history of scientific thinking by examining the emergence, primarily in the Hellenistic period, of a rationalized approach to the study and explanation of natural phenomena, as well as to the design and analysis of man-made machines.

קורס תשתית בפיזיקה לתלמידי מדעי הרוח והחברה. מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בפיזיקה, ולא להוות קורס מבוא לפיזיקאים מתחילים. הקורס יתחיל במכניקה ותורת הכבידה של ניוטון. בשלב זה של הקורס ינתן דגש על מהות ההסבר הפיזיקאלי עפ"י ניוטון שכולל מושגים כגון כוח, מאסה, מרחב וזמן מוחלטים, וחוקי תנועה. בהמשך נעבור לדפוסי החשיבה שמאפיינים תורות של שדות, ונתמקד בתורת השדה האלקטרומגנטי של מקסוול. לאחר מכן נלמד על עיקרון היחסות ותורת היחסות של אינשטיין, ונבחן תוצאות של תורה זו. לבסוף הקורס יתמקד בעקרונות בסיסיים של המכניקה הקוונטית. הקורס יגע בישומים של הפיזיקה שלהם חשיבות היסטורית, כגון הסבר תנועות מערכת השמש, ניתוח האור כתופעה אלקטרומגנטית, העקרונות שהובילו לגילוי וניצול אנרגיה גרעינית, וכן הלאה.
מבחן כיתה בסיום הקורס

הקורס יתמקד בהתפתחות המחשבה המדעית בתרבות המערב, מאז תקופת המהפיכה מהדעית ועד תחילתה של המאה העשרים. לצורך זה יבחנו מספר נושאים ומספר תקופות, שמקובל לראות בהם ציוני דרך מרכזיים בתולדות המדעים בפרק הזמן האמור: 1) המהפכיה המדעית והשכלותיה; 2); מדע, המהפיכה מצרפתית והנאורות; 3) מדע בתקופת הרומנטיזים; 4) מדע ומודרניזם; 5) משימור האנרגיה ועד תורת היחסות

ציון ינתן על פי מבחן בית. מועד יקבע בתחילת בקורס.

This course focuses on the development of scientific thinking in Western thought from the time of the Scientific Revolution, in the 17th Century, and up to the turn of the 20th Century. Special attention will be devoted to several topics that are usually considered to represent milestones in the history of science in this period of time: (1) the Scientific Revolution and its consequences; (2) Science, the French Revolution and Enlightenment; (3) Science and Romanticism; (4) Science and Modernism; (5) From Energy Conservation to Relativity Theory

הסמינר עוסק באתגר לפניו עומדים כיום חקר התורשה והאבולוציה. גילויים חדשים בביולוגיה מולקולרית ומחקרים וגישות חדשות בתחומי חקר התנהגות בעלי חיים וההתנהגות אנושית מצטרפים יחדיו ליצירת תמונה שונה מזו שהייתה מקובלת במשך 50 השנים האחרונות. על פי תמונה חדשה זו:

לא רק גנים ווריאציה תורשתית בגנים, עוברת מדור לדור.
חלק מהוריאציה התורשתית אינו אקראי.
שינויים אבולוציוניים אינם כרוכים בהכרח בשינוי בתדירות גנים באוכלוסיות.
שינויים אבולוציוניים תלויים לא רק בתהליכים של סלקציה; יש מקום גם לתהליכי אינסטרוקציה.

הקורס יעסוק בהצדקתן של טענות אלה. נלמד על תהליכים שונים של העברת מידע מדור לדור: ברמה הגנטית, ברמה האפיגנטית, ברמה ההתנהגותית הלא-סימבולית, והרמה הסימבולית האופיינית לבני אדם.
בתחילה נסקור סימני דרך עיקריים באבולוציה של תיאורית האבולוציה מאז דרווין ועד היום. מטרתה של סקירה זו לקבל מושגים בסיסיים ופרספקטיבה היסטורית, ולהבין כיצד הגענו לראיית העולם המקובלת (עליה מערער קורס זה).
בשלב השני נבחן את היחס בין גן לתכונה, ואת המורכבויות שבקשר זה. דיון זה יאפשר הבנה של מושגים וגילויים בביולוגיה מולקולרית, בעיקר בגנטיקה מולקולרית. בהמשך נסקור מחקרים חדשים על מקורן של וריאציות גנטיות.
נעבור לסקירה של מערכות תורשה לא-גנטיות. נתחיל במערכת העברת מידע דרך מערכות תורשה אפיגנטיות, המעבירות מדור תאים אחד למשנהו (ולעיתים מאורגניזם רב-תאי אחד למשנהו) וריאציות במצב התפקודי של תאים. נתאר מערכות אלה, ונראה את הבדלים שבין סוג העברה זה לבין העברת מידע גנטי.
נעבור לסקירה של העברת מידע נלמד דרך יחסים חברתיים בבעלי חיים לא-אנושיים, בעקר ביונקים ובעופות. נתאר יצירת מסורות בבעלי חיים ונדון במשמעות האבולוציוניות של מערכות אלה.
ננסה להבין את דרך העברת המידע באופן סימבולי המאפיין את העברת המידע מדור לדור בקרב בני האדם. נבחן גישות אבולוציוניות שונות המתמודדות עם התורשה התרבותית בקרב בני האדם.
לאחר סקירה ואפיון זה של כל אחת מארבע מערכות העברת המידע בנפרד, ננסה לראות כיצד מערכות אלה מתקשרות זו עם זו: יחסי הגומלין שביניהן והשפעתן, לאורך זמן אבולוציוני. בסיומו של הקורס נדון באבולוציה של מערכות העברת מידע, ונתמקד באבולוציה של מערכות המעבירות מידע מושכל מדור לדור. במהלך כל השעורים נבדוק את המשמעות של זווית הראיה והגילויים החדשים שמציג הקורס לתפישה המקובלת של האבולוציה. בסוף הקורס נתאר את קווי המתאר של הסינתזה החדשה המתגבשת.

קבלת קרדיט:
מבחן / עבודה / מבחן בית

תאריך מבחן : סוף הסמסטר

”פרוגרס” ו”אבולוציה” הן שתי הנחות-על מרכזיות בתרבות המאה ה19 ומיוצגות האחת בשיח על החברתי, האחרת בשיח על הטבע החי. במהלך המאה שני מיני השיח משפיעים ומושפעים הדדית ונשזרים זה בזה . הסמינר ידון בשזירה זו בהקשר תהליכי התיעוש, התגבשות מוסדותיה של מדינת הלאום הריכוזית ושלוחותיה הקולוניאליות וכינונם של שדות שיח ופרקטיקות חברתיות חדשים.

קבלת קרדיט:
עבודה
רפרט או סמינריונית

'Progress' and 'Evolution' in the nineteenth century.
Both "Progress' and "Evolution" had served as principal underlying suppositions of 19th century culture, and were initially represented the first in the discourse on the social and the latter in the discourse on living nature. Throughout the 19th century these two discourses had interacted and mutually influenced one another. The seminar will discuss these webs of influence and interaction, the constitution of new social practices and discourses, within the context of processes of industrialisaion, the crystallysation of the 'nation state' and its centralising institutions and colonial enterprises.

סילבוס:
בסמינר נדון בנסיונו של דורקהיים לכונן סוציולוגיה מדעית בצרפת בשלהי המאה התשע עשרה כמקרה מבחן למקומם של מודלים מדעיים בכינונה של דיסציפלינה חדשה במדעי החברה , וכתאור של מאבק בשדה התרבות ברפובליקה השלישית בצרפת במפנה המאה.

קבלת קרדיט:
/ עבודה - רפרט או סמינרניונית

Emile Durkheim: constituting scientific sociology and images of science in the Third Republic, France.

The seminar will focus on Durkheim's attempt to constitute "scientific sociology" in France at the end of the 19th century. The seminar will discuss it as a case study for the role of images of science in the founding and establishment of new disciplines in the social sciences, as well as a combat within the cultural field of the Third Republic at the turn of the century