פילוסופיה לשנת תשס"ט

במהלך הסמינר נקרא בחיבורו החשוב של שפינוזה, "אתיקה", תוך דגש מיוחד על שלושת חלקיו האחרונים. ננסה להבין מהי, לפי שפינוזה, תכליתה הקיומית, התרפויטית של הפילוסופיה; כיצד יכול האדם, באמצעות החשיבה הרציונלית הנוקשה, למצוא את דרכו אל האושר העליון, אל אהבת אלוהים השכלית; מהי הגרסה החילונית, האתיאיסטית, שמציע שפינוזה, לרעיון הדתי של גאולת הנפש. נפתח בקריאה מספרו המוקדם של שפינוזה, מאמר על תיקון השכל, הנושא אופי מעט אישי. אך מרבית השיעורים יוקדשו לקריאה באתיקה, בליווי מספר כתבים פרשניים מרכזיים.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפארט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 13.9.09.

Spinoza's Notion of Salvation -- Seminar for MA Students
This seminar focuses on Spinoza's Ethics, especially on its last three parts. Significant emphasis will be paid to Spinoza's conception of the therapeutic function of philosophy; to how supreme happiness is possible through strict logical reasoning; what precisely is Spinoza's secular, atheistic version of the traditional-religious notion of salvation. The course will begin by reading Spinoza's earlier work, On the Improvement of the Understanding. However, most meetings will focus on the Ethics and on central secondary literature.

בסמינר זה יידונו תפיסות העצמי והזולת באסלאם דובר הערבית בהקשרים שונים. הנושא ייבחן במיוחד מנקודת המבט של תרומת מושגים אלה לתפיסת סכסוכים, נהולם ויישובם. בין שאר הנושאים שייבדקו: מושגי יסוד של קולקטיביזם ואינדיבידואליזם, הכלל האסלאמי, הכלל הערבי, מושג האחר בקריטריונים דתיים, לאומיים, פוליטיים ואישיים. כמו-כן יידונו ההשלכות המעשיות (פוליטיות, משפטיות, אתיות, דתיות) של התפיסות הנ"ל.
הסמינר יכלול הרצאות פתיחה של המרצה, קריאת טכסטים בתרגום, והרצאות של המשתתפים.

דרישות הסמינר: השתתפות פעילה (10% מהציון הסופי).
הרצאת רפראט (15% מהציון הסופי).
עבודה סמינריונית או רפראט כתוב (75% מהציון הסופי).

סיום הקורס: עבודה כתובה.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפארט הוא עד תאריך 31.5.09.

Self and the Other in Arabic-speaking Islam

This seminar will examine perceptions of self and the Other in Arabic-Speaking Islam, in particular from the point of view of conflict and conflict management and resolution. Among the issues to be discussed – collectivism and individualism, Islamic and Arab community; the concept of the Other in religious, national, political and personal contexts. Also, practical implications of the above concepts will be studied, such as political, legal, ethical and religious.
The seminar will consist of the teacher’s lectures, readings in translated texts, and lectures by the participants.

הסמינר יתמקד ביוגה-סוטרה לפטנג'לי, טקסט מרכזי של מסורת היוגה ובפרשנויותיו השונות, 'קלאסיות' ומודרניות. נפתח עם קריאה בסאנקהיה-קאריקא על מנת להתוודע למושגי המפתח ש'שואל' פטנג'לי מאסכולת הסאנקהיה: פּוּרוּשָה ('עצמיות'), פְּרָקְרְטִי ('הקיום היומיומי') ו-קָיְוָלְיָה ('חופש'). לאחר מכן נקרא את היוגה-סוטרה מ-א' עד ת' בתרגום פרי עטי לעברית ונבחן שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות העולות מתוכה ובמרכזן שאלת הזהות העצמית. ננסה לברר במה היוגה של פטנג'לי מוסיפה ומחדשת על 'הדיאגנוזה של הקיום האנושי' שמציעה ה-סאנקהיה, ונתחקה אחר 'ההתכתבות' של פטנג'לי עם הבודהיסטים. לבסוף נדון אף ביוגה האינטגראלית של שרי אורובינדו ונתייחס למקומה של היוגה בדיאלוג העכשווי בין הודו והמערב.

הפגישות יתקיימו במתכונת של קבוצת-קריאה, והסטודנטים יידרשו לקריאה מרובה משיעור לשיעור.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפארט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 13.9.09.

Yoga Philosophy: A Close Reading

The seminar focuses on Pataסjali's Yogasūtra, a central text of the yoga tradition composed around the second or third century AD, and its numerous commentaries, ancient and modern. After a preliminary discussion of the Sānkhya Kārikā, We shall closely read Pataסjali's short (merely 196 verses) yet extremely condensed yoga-treatise (in my own Hebrew translation) to examine the philosophical and often psychological questions which the author endeavors to deal with. In the process of reading the text, class after class, we will get acquainted with basic yoga notions such as puruşa (Selfhood), prakŗti (the 'objective' world around and within us) and kaivalya ('aloneness', freedom), and follow Pataסjali's 'correspondence' with the Sānkhya tradition and the Buddhists. I will argue that for Pataסjali, freedom is an acquired capacity of disengaging objects; of disconnecting or withdrawing the senses from their objects; of suspending ordinary sense-perception (pratyakşa) in favor of 'yogic perception' (prajסā). To clarify my argument, I will spotlight Pataסjali's clear-cut distinction between puruşa and prakŗti, one's 'true selfhood' opposite everything which-is-not-the-self or everything which can be objectified. Together we shall try to figure out what it means to objectify/be objectified, a mechanism closely related in Pataסjali's thought to the notions of identification and 'appropriation'. Finally, we shall make an attempt at understanding the prajסā-notion, replacing sense-perception in the yogi's consciousness, and consequently to sketch the yogi's 'empty world' derived from this non-conventional knowledge-mode. As an appendix to the extended discussion of Pataסjali's Yogasūtra, we will briefly discuss the contemporary yoga philosophy of Sri Aurobindo, and perhaps even touch on the role and place of yoga in the present-day encounter between India and the west.

קריאה בספר השביעי של מנזיוס ככתב פרשנות ראשוני ל-אנלקטים של קונפוציוס ודיון ביקורתי במחקרים שנתפרסמו בשנים האחרונות על מנזיוס במערב ואלו הם:

http://www.amazon.com/Mencius-Interpretations-Alan-Kam-Leung-Chan/dp/082482377X/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=books&qid=1219130602&sr=1-1

http://www.amazon.com/Mencius-Becoming-Chinese-Philosophy-Culture/dp/0791462293/ref=sr_1_7?ie=UTF8&s=books&qid=1219129921&sr=1-7

http://www.amazon.com/Mencius-Early-Chinese-Thought-Kwong-loi/dp/0804740178/ref=sr_1_8?ie=UTF8&s=books&qid=1219129921&sr=1-8

http://www.amazon.com/Two-Questions-Integration-Philosophies-Whitehead/dp/1419628356/ref=sr_1_10?ie=UTF8&s=books&qid=1219129921&sr=1-10

http://www.amazon.com/Mencius-Foundations-Ethics-Ashgate-Philosophy/dp/0754604063/ref=sr_1_14?ie=UTF8&s=books&qid=1219130334&sr=1-14

http://www.amazon.com/Mencius-Masculinities-Dynamics-Morality-Philosophy/dp/079147030X/ref=sr_1_6?ie=UTF8&s=books&qid=1219129921&sr=1-6

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפארט הוא עד תאריך 31.5.09.

Reading Mencius Book 7 as an hermeneutic source for interpreting the Analects of Confucius

in the light of the following books which have been recently published about Mencius:

http://www.amazon.com/Mencius-Interpretations-Alan-Kam-Leung-Chan/dp/082482377X/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=books&qid=1219130602&sr=1-1

http://www.amazon.com/Mencius-Becoming-Chinese-Philosophy-Culture/dp/0791462293/ref=sr_1_7?ie=UTF8&s=books&qid=1219129921&sr=1-7

http://www.amazon.com/Mencius-Early-Chinese-Thought-Kwong-loi/dp/0804740178/ref=sr_1_8?ie=UTF8&s=books&qid=1219129921&sr=1-8

http://www.amazon.com/Two-Questions-Integration-Philosophies-Whitehead/dp/1419628356/ref=sr_1_10?ie=UTF8&s=books&qid=1219129921&sr=1-10

http://www.amazon.com/Mencius-Foundations-Ethics-Ashgate-Philosophy/dp/0754604063/ref=sr_1_14?ie=UTF8&s=books&qid=1219130334&sr=1-14

http://www.amazon.com/Mencius-Masculinities-Dynamics-Morality-Philosophy/dp/079147030X/ref=sr_1_6?ie=UTF8&s=books&qid=1219129921&sr=1-6

האם הפילוסופיה אמורה לשנות את חייו של המתפלסף? ומהו הקשר שבין היומרה הפילוסופית להשגת האמת ובין האפשרות ליישם אמת זו הלכה למעשה? הסמינר הנוכחי יעסוק בשאלות אלו תוך מיקודן לשאלת אפשרותה של פילוסופיה טרנספורמטיבית. מבנה הסמינר (לפחות בחציו הראשון) לא יהיה מתודי אלא פרגמנטרי, כאשר נעבוד על טקסטים שונים העוסקים, במישרין או בעקיפין, בגבולותיה של פילוסופיה טרנספורמטיבית. העיסוק בטקסטים אלה יהיה מנקודת ראות השוואתית, בעיקר בין טקסטים של ההגות ההודית ובין טקסטים, יצירות ספרות וסרטים מן התרבות המערבית. חלקו השני של הסמינר יעסוק במסקנות כלליות שתעלינה מהשוואות אלה.
ההשתתפות בסמינר מחייבת נוכחות מלאה והגשת רפרט בכיתה.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפארט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 13.9.09.

הן שפינוזה והן ניטשה רואים במושגי הטוב והרע תולדה של מצבים פסיכולוגיים של האדם. יחד עם זאת, לא מדובר, בעמדות זהות, מכיוון שמדובר בתפישות פסיכולוגיות שונות. שפינוזה, בהתאם להשקפתו הפסיכולוגית, מבקש להצביע על אפשרותם של מושגים אוניברסליים של טוב ורע, בעוד ניטשה שולל זאת מכול וכול. בסמינר נדון בעמדותיהם דרך קריאה מהחלקים השלישי והרביעי של הספר אתיקה לשפינוזה, ובסעיפים נבחרים מתוך ספריו של ניטשה מעבר לטוב ולרוע ולגניאולוגיה של המוסר.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפארט בסמסטר ב' הוא עד תאריך 13.9.09.

On Good and Evil: Spinoza and Nietzsche
Dr. Shai Frogel
Spinoza and Nietzsche claim that the concepts of good and evil are outcomes of human psychology. Yet, they don't define these concepts in the same way since they hold different psychological views. Spinoza, due to his psychological view, claims for universal concepts of good and evil whereas Nietzsche, according to his psychological view, totally negates this possibility. We will read from parts three and four of Spinoza's Ethics and selective sections from Nietzsche's books Beyond Good and Evil and Genealogy of Morals.

המסורת של תורות הנסתר הייתה זרם אינטלקטואלי מתמשך, ששורשיו במטאפיסיקה, קוסמולוגיה ודת. במסורת זו נעשו ניסיונות לחבר בין הצדדים השונים של הבריאה האלוהית במסגרת מבנה מורכב שהיה בנוי על קשרים, זיקות וקווי דמיון. היא תכלול במרוצת הזמן את הרכיבים העל-טבעיים של הדת הנורמטיבית, כגון השגחה עליונה, נבואה ומילנריות (חזונות אחרית הימים). כל אלה היו מבוססים על אמונה שלמה, כי היקום נבנה על-פי תוכנית, על-פי מבנה וחוקיות, ואם רק נזכה להבין את אלה, לא זו בלבד שנהיה מאושרים יותר, אלא אף נוכל להשפיע על מבנה היקום ולחולל בו שינויים. בין התופעות והתנועות שיידונו בקורס: רוסיקרוציאנים, בונים חופשיים, סוודנבורגים, ספיריטואליזם, מורמונים, תיאוסופיה, ותחילת הפונדמנטליזם.

The occult tradition is a coherent intellectual stream that has roots in metaphysics, cosmology and religion and which has tried to bring together widely disparate aspects of God’s Creation within a complex structure of connections, sympathies and affinities. It would come to include the more supernatural elements of normative religion, such as providence, prophecy and millenarianism. At the bottom of all this was the firm conviction that there is a plan to the universe, an underlying structure, and if only we understood it, not only would that knowledge make us happy, but we might even be able to manipulate its operation. Among the areas to be discussed are: Rosicruciansm, Freemasonry, Swedenborgianism, Spiritualism, Mormonism, Theosophy and the beginnings of Fundamentalism.

מדוע נוסחו התביעות הראשונות לסובלנות דתית דווקא בשיאו של עידן מלחמות הדת? באיזו מידה גילו בני אירופה יחס אוהד לתרבויות שהתגלו בפניהם ביבשות אחרות? אילו גישות התפתחו בזמן ההוא אל יהודים ומיעוטים אתניים אחרים באירופה המערבית? על סמך מבחר של טקסטים מן המאות השש-עשרה והשבע-עשרה, נדון בסמינריון ביסודות שהונחו אז לתורות הסובלנות המודרניות, תוך השוואה לתפישות מנוגדות שהתגבשו באותה עת.

בקורס זה ינותחו חיבורים קצרים מג'נר העקידה, בהם מתארים תיאולוגים מוסלמים את עקרונות אמונתם. בין היתר נקרא את העקאאיד של אבו חניפה, אבן חנבל, אבן בטה, אבן אבי זייד אלקיירואני, אלאשערי, אבן חזם, ואלע'זאלי, ונשוה ביניהן. בסוף הקורס כל סטודנט יכין עבודה סמינריונית בה הוא ינתח עקידה של מחבר שלא נדון בשיעורים.

In this course we shall analyse credal statements from the `aqida genre, in which Muslim theologians briefly explain the principles of their faith. Among other texts, we shall read and compare credal statements by Abu Hanifa, Ibn Hanbal, Ibn Batta, Ibn Abi Zayd al-Qayrawani, al-Ash`ari, Ibn Hazm and al-Ghazali. At the end of the course every student will write a seminar paper analysing the `aqida of an author not discussed in class.

הקורס ינתח את קשרי הגומלין בין לאומיות לדת במזה"ת המודרני, תוך דגש על סוגיות המעבר מזהות דתית לזהות לאומית, על אופן גיוס הדת לצרכיהן של תנועות לאומיות שונות, וכיצד התייחסו תנועות דתיות לאתגר הלאומי. בין היתר יעסוק הקורס במתח שבין זהות מצרית פרטיקולרית המתייחסת לעבר הפרעוני מול הדגש על המרכיב הערבי-אסלאמי בזהותה של מצרים; במתח שבין דת ולאומיות בתורתם של האחים המוסלמים במצרים; במקומו של המרכיב השיעי בלאומיות האיראנית הטריטוריאלית; במקומו של המתח בין שיעים לסונים בניסיונות לעצב זהות לאומית ערבית או טריטוריאלית בעראק, וכן בשילוב בין דת ולאומיות במישנתה של תנועת החמאס

הקורס יעסוק במעמדן הפוליטי של ערי המקדש בצפון בבל ומרכזה, במבנה אוכלוסייתן, באינטראקציה בינן לבין עצמן ולסביבתן הקרובה וכן בפעילות הכלכלית הענפה שבאה לביטוי בתעוד העצום מהן (רבבות לוחות בכתב היתדות).

The Babylonian temple cities in the 1st millennium BCE
The course will deal with the political status of the temple cities in northern and central Babylonia, the composition of their population, their interaction with the countryside as well as with the massive economic activity which is recorded in the abundant documentation (over 20.000 cuneiform tablets).

הסמינר יעסוק בספרות ההיסטוריוגרפית שבה מתוארים ימי שיבת ציון. לאחר מבואות קצרים, יתמקד הסמינר בקריאה, לימוד וניתוח של הטקסטים העיקריים, בעיקר בספר עזרא-נחמיה. בעזרת כלים בסיסיים של חקר המקרא, ננתח בסמינר את מקורותיו של התיאור, את שלבי חיבורו ואת תהליכי עריכתו. המטרה העיקרית תהיה לנתח את מגמותיו של החיבור ואת קהל היעד שלו הוא נועד, לברר מהי המציאות ההיסטורית המשתקפת בו, ובאיזו דרך הוא עיצב את פני התקופה בעיני בני הדור ובעיני הדורות הבאים.

Biblical Historiography in the Second Temple Period (MA Seminar)

The MA seminar will deal with the historiographic literature which describes the history of Judah and the Judeans in the Persian period. The seminar will focus on the basic tools of biblical research, with which we will read and investigate selected texts from the book of Ezra and Nehemiah. We will learn the different stages, editions and additions of the text, and will try to define the periods and stages of its development. The main goal will be to find out what is the historical reality that this book is reflecting, and in what way its writers were trying to shape the history of the nation for their own generation as well as for the future generations.

הסמינר ידון בנושאים הבאים:
א. ההיסטוריוגרפיה על הנושא.
ב. המקורות הפנימיים.
ג. המקורות החיצוניים.
ד. הפרובלמטיקה של הזהות.

בסמינר זה ידונו המשתתפים ביחסה של הכנסייה הקתולית לעם היהודי בתקופת השואה: בוויכוח הניטש עד היום בין המצדדים באפיפיור פיוס ה-12 וסבורים שלא יכול היה לנהוג אחרת, לבין המגנים אותו ומאשימים אותו בשתיקה ובחוסר מעש למרות שלדעתם יכול היה להציל יהודים רבים; בוויכוח נוסף, על הכמורה הנמוכה בארצות השונות וטיפולה בילדים יהודיים, לשם הצלתם או לשם המרת דתם; ובאופן שבו הכירה הכנסייה, ובייחוד האפיפיורים יוחנן ה-23 ויוחנן פאולוס השני, בעוול שגרמה לפני השואה ובמהלכה, וכיצד ניסתה לתקן אותו, על ידי שינויים תיאולוגיים ועל ידי חתימת הסכם עם מדינת ישראל.

The seminar participants will discuss the attitudes of the Catholic church towards the Jewish people during the Holocaust, and the unresolved debates regarding Pope Pius the XII and the lower clergy: could the Pope choose to act differently and raise his voice in favor of the besieged Jewish people, or to succumb, as he did, to the pressure of political and global limitations. Did the lower clergy hid Jewish children, and took care of them in order to rescue or to baptize them? Finally, the discussion will introduce the changes led by popes John the 23 and John Paul the Second vis-א-vis the Jewish people and the State of Israel in the aftermath of the Holocaust.

הסמינר יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות החדות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה שקיעת המרכז האשכנזי הימי ביניימי בגרמניה ועלייתו של המרכז בפולין מזה. מלבד ההיכרות עם שאלות היסוד, כגון התהוות הקהילה ומעמדה החברתי, הכלכלי והפוליטי בסביבתה, נדון במעמדה הדתי יוצא הדופן כלפי הקהילות היהודית בעולם ובעיקר בחברה היהודית האירופית. במהלך הסמינר נדון בדמויות המרכזיות שפעלו בעיר ב"תקופת הזוהר" שלה, ביניהם: ר' יעקב בירב, ר' שלמה אלקבץ, ר' משה קורדובירו, ר' יוסף קארו, וכמובן האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל. במהלכו גם נערוך הכרות קרובה עם טקסטים מרכזיים המזוהים עם צפת, ובכללם ספר השלחן ערוך לר' יוסף שבחי האר"י, ואחרים. כל הסוגיות הללו ידונו בהתייחס לשאלת מעמדה של צפת לא בסביבתה בלבד, אלא בסביבה היהודית של העת החדשה המוקדמת, הסביבה שצפת שימשה לה מעין בירה רוחנית.

תופעת התפוצות, כלומר חיים קהילתיים של יהודים מחוץ לארץ ישראל, החלה כבר לאחר חורבן בית ראשון ורבתה במהלך תקופת הבית השני ולאחריה. אך בתקופה שבין חורבן הבית השני לבין הכיבוש המוסלמי רק שני מרכזי חיים יהודיים מדברים בשם עצמם: יהודי ארץ ישראל ויהודי בבל.
עובדה זו משקפת גם את חשיבותם ועוצמתם ביחס לתפוצות האחרות.

מערכת היחסים שבין ארץ ישראל לבבל משקפת מצד אחד זיקות של קירבה ושיתוף פעולה ומן הצד האחר תחרות ומאבקים על הגמוניה.

בסמינר נבחן את התהליכים ההיסטוריים, הדמוגרפיים, ההנהגתיים, ההילכתיים והיצירתיים-ספרותיים שעיצבו ושיקפו את מערכת היחסים בין שני המרכזים הללו.

תשומת לב מיוחדת נקדיש לבחינת הספרות התלמודית כמראה וכמשקפת. היצירה הארצישראלית תשמש עבורנו מראה לדמותם של יהודי ארץ ישראל בעיני עצמם, וכמשקפת- דרכה הם התבוננו אל בבל; התלמוד הבבלי יתפקד כמראה לדמותה של יהדות בבל, וכמשקפת- המרחיקה מבטה אל יהודי ארץ ישראל.

Jewish communal life outside Eretz Israel, in the Diaspora, began with the destruction of the First Temple and developed during and after the Second Temple period.
Nevertheless, from the destruction of the Second Temple up to the time of the Moslem conquest (70-638 CE) there were only two Jewish centres which have left us their own records: Eretz Israel and Babylon. This literature is a reflection of their importance as contrasted with other Diaspora communities.

The relationships between Eretz Israel and Babylon reflect common interests and cooperation on the one hand, but rivalry and struggle for hegemony on the other.

In this seminar we shall examine the historical, demographic, social, halakhic and creative literary processes which shaped the relationship between these Jewish centres, a relationship with echoes even to the present day.

Special attention will be paid to the Talmudic literature as both a mirror and a telescope. The Palestinian literature serves us as a mirror for the self-image of the Jews of Eretz Israel; and as a telescope for observing Babylonia. The Babylonian Talmud serves us as a mirror for the Babylonians' self-image; and as a telescope for observing Palestinian Jewry.

הז'אנר העממי הקרוי "אגדה", ליווה את התרבות העברית מאז ראשיתה במקרא, דרך כל התקופות הראשיות של התפתחותה. ייחודו של ז'אנר זה היא שהוא מעוגן באירועים ההיסטוריים, אך בונה עלילה סיפורית המבוססת על דימיון ועל תפיסות עממיות על-טבעיות. האגדה היא חומר הגלם העיקרי של הזכרון הקולקטיבי של החברה. בחלקו הראשון של הקורס יוצגו העקרונות העיוניים של הז'אנר וינותחו דוגמאות נבחרות מכל תולדות הספרות העברית. חלקו השני של הקורס יתמקד במחקר פרטני של אגדות נבחרות בתולדותיה של הספרות העברית, תוך בדיקת מקומן בקונטקסט ההיסטורי והחברתי שבתוכן הן נוצרו ונפוצו.

The Folk Legend: History, Literature, Society.
This seminar will concentrate on a specific genre of folk creativity: the folk legend. However, this is the most continuous and central genre in the folklore of all cultures. It is divided into the historical legend, local legend and saints legend. Historically this is the genre that acted in Jewish culture since the Bible, in the Talmudic and Midrashic literature, in the Middle Ages and into the modern age. It is also a very popular genre in the modern context, known as "urban legend".

החברה הים-תיכונית היהודית של המאות העשירית – השלוש עשרה היא חברה אוהבת וצורכת שירה שהיקפה מפתיע את הקורא המודרני. בסמינר נתמקד בבחינת ההקשר החברתי של יצירות שירה ופרוזה אומנותית שנתחברו במרכזים הגדולים של אגן הים התיכון: ארץ ישראל (כולל סוריה ועיראק), מצרים, איטליה ספרד וצפון אפריקה בתקופה זו. נבדוק את מקומה של השירה בחיי הציבור היהודי על רקע תרבות הסביבה בהקשרים רחבים ומגוונים: בבית הכנסת, בחיי היום יום של היחיד, במסגרת אפיסטולרית, פולמוסית, לימודית, שעשוע ועוד.

Hebrew Poetry in a Mediterranean Society
The Jewish Mediterranean society of the 11-13th centuries was known to appreciate and use poetry, both for secular and liturgical needs. In centers such as Eretz Yisrael, Syria, Egypt, South Italy and Spain poetry served private and community activities, e.g. in letters, polemics, for instructions, pleasure etc.). These various literary pieces will be examined and analyzed taking into account the influence from the surrounding culture.

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים ובמפעלי הכינוס של הסיפור החסידי שבהם עסק עגנון ייבחן יחסו לחסידות, וזאת על רקע יחסה הכללי של הספרות העברית החדשה לתנועה זו ולמורשתה הספרותית. ברקע תעמודנה סוגיות כמו שאלת הייצוג הספרותי של אירועים היסטוריים הקשורים בתנועת החסידות, דרכי ה"עיבוד" האמנותי של מסורת ספרותיות חסידיות, וכן שאלת המהימנות ומידת השימושיות של הטקסט הספרותי עבור ההיסטוריון. הסמינר יכלול גם סיור בירושלים בעקבות עגנון והחסידים.

בהודו מתקיימות מספר קהילות דתיות בדו-קיום במשך אלפי שנים. דו-קיום זה הביא לפיתוח מושג החילוניות כסובלנות לבעלי אמונות אחרות. הקורס יעסוק במיעוטים דתיים שונים בהודו, כולל היהודים, ותרומתם לעושרה התרבותי.
בה בעת , בעשורים האחרונים חלה גם מתיחות באותו דו-קיום, שאיימה להרוס את היחסים ההרמוניים בין הקהילות השונות. היחסים בין הקהילות הם מהגורמים החשובים ביותר בהחלטות לגבי אופי הקואליציות הממשלתיות, הן ברמה הארצית והן במדינות השונות. הקורס יזהה מגמות ביחסים בין הקהילות, הנוגעות לשיח העכשווי בהודו.
טיבו של החינוך בהודו הפך לשדה הקרב בין המצדדים בחילוניות לבין קבוצות הינדואיות פונדמנטליסטיות. בזמן שלטונה של המפלגה ההינדואית הלאומנית, נעשו מאמצים להתאים את החינוך ללאומניות ההינדואית. היתה לכך התנגדות עזה, אשר עדיין מתקיימת במדינות בהן המפלגה הלאומנית שולטת. הקורס יעסוק במערכת החינוך בהודו תוך התייחסות לתופעה זו.

הסמינר יציע מבט ביקורתי ותמטי בנושאים מרכזיים בבודהיזם היפני, ככוח מכונן תרבות. בין הנושאים שיוצעו: הכריזמה של המייסד והאיש הקדוש בבודהיזם היפני; מרכזיותו של המרחב המובנה (הר, מקדש) להבנת הבודהיזם ביפן; החיבור בין הבודהיזם לפולחני הקאמי (תורת ה"הונגי' סואיג'קו); הריטואל הבודהיסטי ותפקידו החברתי והפוליטי; הקשר העמוק בין בודהיזם, הון, ושלטון ביפן; האשה בבודהיזם היפני; האסתטיקה בבודהיזם היפני, והשפעת הבודהיזם על אמנויות יפן; ובודהיזם בתרבות העממית

Not Just Zazen: Teaching and Practice in Japanese Buddhism

The seminar offers a critical and thematic view of central topics in
Japanese Buddhism, as a culture-building force. Among the issues to be
discussed: The charisma of the religious founder and the holy man in
Japanese Buddhism; the centrality of structured space (mountain, temple)
to the understanding of Japanese Buddhism; the relation between
Buddhism and kami-cults (the Honji-suijaku thought); Buddhist ritual and
its social and political role; the profound connection between Buddhism,
wealth, and government in Japan; Women in Japanese Buddhism;
Aesthetics in Japanese Buddhism, and the influence of Buddhism on
Japanese Arts; and Buddhism in folk culture.

ה-לאו-דזה (老子), או ספר הדרך והסגולה (道德經) כפי שהוא נקרא החל מן המאה השנייה ולאילך, הוא ספר-הספרים של הקנון הדאואיסטי ואחת משתי אבני היסוד של התרבות הסינית, לצד המאמרות שערכו תלמידי קונפוציוס. הוא היה מקור השראה לתנועות דתיות וחברתיות, להוגים, משוררים, ציירים, אלכימאים ומבקשי אלמות. הוא גם הספר המתורגם ביותר במערב (אחרי התנ"ך), ויש כיום מאות תרגומים בכל שפות אירופה. הוא נולד בתקופה שבה הפילוסופיה הסינית היתה פוריה במיוחד, אחד מהכתבים המרובים שבעליהם התחרו ביניהם על הדרך שבה צריך הפרט לנהל את ענייניו והשליט את מדינתו. אלא שמאוחר יותר רוב המתחרים נשרו מהמירוץ, ולא נשארו אלא צאצאיהם הרוחניים המגוונים של קונפוציוס ושל מחבר הספר שלפנינו, אם כי כולם ניזונו גם מיריביהם החצי-נשכחים של השניים – הלגליסטים, הלוגיקנים, המוהיסטים, אנשי החזרה אל הטבע והמטפיזיקאים של היִין והיאנג וחמשת הכוחות הפועלים. ואז, במאה השלישית לספירה נכנס השחקן השלישי לזירה, הבודהיזם, וטרף מחדש את הקלפים. אבל ענייננו בסמינר אינו תולדות המחשבה הדאואיסטית, או הפרקטיקה הדתית, המוסדות הכנסייתיים, הנזירים המתבודדים, ובני האלמוות הקשורים במישרין או בעקיפין ב"ספר הדרך והסגולה". נצמצם איפוא את העניינים שנעסוק בהם בסמינר בספר הזה עצמו ובספרי פילוסופיה סינית אחרים בהם מפעפעת הרוח של ה-DAO (הדרך) הדאויסטי כגון המעשה הפנימי 那業 מתוך הגואן דזה 管子; האחד הגדול הוליד את המים 太一生水 שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות בשנת 1993 בגואו-דיאן ובקטע מתוך לרדת אל מקור הדרך 源道 שהוא פרק הפתיחה של החואי-נאן דזה 淮南子.

הסמינר יתמקד בשני האפוסים הגדולים של הודו, המהאבהארטה והראמאינה. נקרא אפיזודות מרכזיות וניגע בשאלות הקיומיות העולות מתוכן לגבי טבע האדם והמתח בין דהרמה ('יומיומיות') ו-מוֹקְשָה ('חופש', 'טרנס-יומיומיות'). נדון בטכניקות ספרותיות וסיפוריות, בממדים פילוסופיים ופסיכולוגיים בשתי היצירות, ו'בגלגוליהן' לגרסאות מודרניות ומדיומים עכשוויים כגון קולנוע וספרות בת-זמננו. המהאבהארטה של פיטר ברוק, קְהָל נאייק ('הגיבור הרע') של סובהאש גהאי ו'אדמה אדומה וגשם סוחף' של ויקרם צ'נדרה הם רק שלוש דוגמאות לעיבודים-פרשנויות מודרניים של 'הודו האפית'.

The Great Indian Epics

The seminar is dedicated to India's 'great epics', the Mahābhārata and the Rāmāyana. We shall read key-episodes and discuss existential questions which they raise regarding human nature and the tension between dharma ('life and living in the world') and mokşa ('freedom', 'trans-worldliness'). We shall further discuss literary techniques and storytelling 'secrets', philosophical and psychological dimensions of the 'great stories' and modern versions of the epics in cinematic and contemporary literature forms. Peter Brook's Mahabhharata, Subhash Ghai's Khal Nayak ('The Villain') and Vikram Chandra's Red Earth and Pouring Rain are three examples of modern interpretations of 'epic India'.

כשג'ואנג דזה מבקש להביא משל ביחס לשלמות האנושית הוא מגייס לשם כך "ידידים" ממשיים ומדומים, ביניהם רבו לאו דזה, ויתכן שגם יריבו קונפוציוס, ידידו הקרוב הלוגיקן הואי דזה, הקיסר הצהוב, ציפור הפנג, אך גם דג השוחה בנהר, נגן הקתרוס המופלא צ'או וון, המנצח הקפדן שי קואנג , רב הטבחים דינג, שישי היפה, האשה עם החטוטרת, שיכור, ג'יה השודד, ומעל כולם הון דון ("תוהו ובוהו"). בסמינר נבחן מה תפקידם של אלו בעמדתו הפילוסופית של ג'ואנג דזה? הייתכן שלכולם יש "דרך"? האם ניתן לאפיין אותה באמצעותם? מי הוא הון דון ומה חשיבתו של כאוס במסגרת תפיסת הסדר השלם של ג'ואנג דזה? וכשאין אלוהים בתמונה, איך עשוי להיראות המודל שנתחקה אחריו? כשאין "אמת" האם יש ידע? מה מאפייניו?
נשאל יחד שאלות אלו ואחרות דרך קריאה בתרגומים לחיבור "ג'ואנג דזה" ובפרשנויותיו.
כל המשתתפים נדרשים להשתתפות פעילה ולעבודה אישית על טקסט שיבחרו בו.

The Drunken, the Thief, and the Hunchbacked Woman

In order to demonstrate human perfection Zhuangzi recruits real and imaginary friends among whom we can find his Master, Laozi and perhaps his opponent Confucius as well, his close friend the logician Huizi, the Yellow Emperor, The huge bird Peng and the fish in the river, The lute player Mr. Chao Wen, the acclaimed orchestra conductor Kuang, cook Ding, beautiful Xishi, the hunchbacked woman, a drunken, robber Zhi, and above all, Hun Dun ("Chaos"). In the seminar we will explore the role of these figures in Zhuangzi's philosophy. Does everybody have a "way"? Can we understand it through the different personalities? Who is Hun Dun and what is his role in the doctrine?
Active participation is demanded in the course.

יחסי מורה תלמיד עומדים בבסיס אורחות החיים של תרבויות אסיה. בין אם זה מורה הדת, המורה הפילוסוף, מה שאנחנו קוראים המורה הרוחני, מורה הזן, או המורה לאמנות הלחימה, קדרות, או ריקוד – היחסים המיוחדים והמורכבים הללו נמצאים במרכז החיים של הודו, טיבט, סין ויפן. יחסים אלה נוגעים לא רק לתלמיד עצמו אלא גם למשפחתו, ולקהילה כולה. מה מידת הדבקות הראויה בגורו, מתי צריך 'להרוג את הבודהה', כמה הזנייה, ניצול ועריצות כרוכים ביחסים אלה, וכמה שחרור, חינוך, ואור הם מביאים לעולמו של התלמיד והקהילה כולה – כל אלה יעמדו במרכז החקירה של סמינר אינטגרטיבי זה. התלמידים יבחרו בנושאים מתוך התרבות הקרובה לליבם.

The Guru as Teacher and Enemy – Teacher -Disciple Rleationship in Asian Cultures
Teacher-disciple relationship stand at the center of most Asian cultures. The religious master. the philosopher, what we would name 'the spiritual master', the zen master, or the master of martial arts, pottery or dance – this complex and unique relationship are at the center of life in India, Tibet, China and Japan. This relationship do not touch only upon the life of the disciple, but also relate to his or her family, and the whole community. How much is the right devotion to the guru, when it is desirable 'to kill the buddha', how much abuse, use and tyranny is involved in this relationship, and how much freedom' education and light it brings to the disciple's life – all these will be at the center of the seminar's research projects. The students will choose their subject form the culture they prefer.

'Though He slay me, yet will I trust in Him' - Theodicy and Protest in the Bible and Jewish Philosophy

התאודיציה, הצדקת האל, היא כוח מניע מרכזי בהתמודדות של היחיד והציבור עם
משברים לאומיים. למן ימי הבית הראשון, ובמיוחד נוכח חורבן ירושלים ויהודה
וראשית הגלות בבבל במאה השישית לפה”ס, ועד למוראות העת החדשה והמאה
העשרים בתולדות העם היהודי בארצות העולם ובארץ ישראל, נדרשו יוצרים
והוגים להתחבט בשאלות אישיות ולאומיות, כגון חלקו של ה' במשבר, שאלת הצדק
האלהי, ההשגחה ודרכיה, והקשר בין ה' לעמו וליחיד בעת המשבר ואחריו. כבר
במקרא ובהגות היהודית לדורותיה מצויים לצד הצדקת האל גילויים של ספק,
התרסה ואפילו הכחשה.
בסמינר נקיים דיוני חתך בנושאים הנזכרים מתוך עיון ביצירות נבחרות מן
המקרא, מספרות חז"ל וימי הבינים ועד להגות היהודית המודרנית והתמודדותה
התאולוגית עם השואה.
במסגרת הסמינר נתמקד בין היתר בפרקי נבואה מן הספרים ירמיה ויחזקאל,
בקינות מתהלים ואיכה, בסוגיות התלמודיות על רבי עקיבא ועשרת הרוגי מלכות
והשפעתם על מקורות ימי ביניימים, ביצירתו של ביאליק 'גיא ההרגה', בספר
'אש קודש' ובהגותם של אליעזר ברקוביץ, הנס יונס, הרבי מלובביץ' ואחרים.

למרות האכזבות החוזרות ונשנות רצופים תולדות עם ישראל בתקוות משיחיות חדשות לבקרים. בקורס זה נעיין במגוון טקסטים משיחיים שנכתבו עד למאה הי"ז (מחמת היקפו של החומר כל הקשור בתנועה השבתאית לא יכלל בקורס זה). ננסה לעמוד על תבניות החשיבה המאפיינות תחום זה (כולל ההתיחסות לפסוקים קבועים במקרא וכן אופני חישוב הקץ), על הדימויים המרכזיים המשרתים אותה ועל הקשריו ההיסטורים של כל מקרה ומקרה בפני עצמו. ביבליוגרפיה בסיסית: יהודה אבן שמואל (קויפמן), מדרשי גאולה, ירושלים-ת"א תשי"ד. משה אידל, משיחיות ומיסטיקה, האוניברסיטה המשודרת, תל אביב תשנ"ב. צבי ברס (עורך), משיחיות ואסכטולוגיה – קובץ מאמרים, ירושלים תשמ"ד.

The Spiritual World of the Maharal of Prague
המהר"ל מפראג הוא אחד מגדולי ההוגים, שקמו לישראל במאה ה-16, והשפעתו לדורות
מכרעת, עד שאפשר לכנותו "התיאולוג הלא רשמי של היהדות הרבנית". בכתביו
המקיפים הוא מציג תורת מוסר מרתקת, בירורים עמוקים לגבי מהותם של ישראל
וייחודם, כפי שאלה משתקפים בקיומן של תורה ומצוות, קודיפיקציה משיחית רבת
עניין, ועוד ועוד. הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות אלה, שחוזרות ונידונות על
ידו שוב ושוב, בעיקר על פי שלושה מספריו הידועים ביותר - "נתיבות עולם",
"תפארת ישראל" ו"נצח ישראל", אך גם חיבורים אחרים מתוך מפעלו הספרותי רב
ההקף, כמו פירושיו למסכת אבות ולאגדות הש"ס, ילוו אותנו במהלכו. כמו כן
נעמוד על השימוש המרתק, שעושה המהר"ל במושגים פילוסופיים (לרוב
אריסטוטליים) וקבליים, להבעת רעיונותיו, כשהוא הולך בנתיבותיהם של חז"ל
והיהדות הרבנית.

From Jesus to Paul

תנועתו המשיחית של ישו מנצרת משתלבת בנוף הביקורות החברתית והדתית בסוף
ימי הבית השני, אך בניגוד לתנועות דומות (ולו למחצה) הקהילה הנוצרית אינה
מתפרקת בשעת מות המנהיג. היא מתפתחת ומשנה תדמית, דפוסי יסוד בהבנת מושגי
יסוד, כגון משיח, גאולה, חטא וכן הלאה.
נציגה של הנצרות המשתנה הוא פאולוס השליח הראשון אשר השאיר אחריו דברין כתובים.
הסמינר ינסה להבין את השינויים על מנת להגיע להבהרת תהליך יצירת
דת-יש-מעין.
למתעניינים , ניתן לקרוא את דברי המבוא של דוד פלוסר בחוברת של האוניברסיטה המשודרת.

Ethical Dilemmas in the Halakhah
הקורס ידגים מקורות בספרות חז"ל שבהם נידונו או הוכרעו דילמות מוסריות ומשפטיות מתחומים שונים. הקורס ינסה לבודד מתוך המשא והמתן התלמודי תפיסות יסוד מוסריות-הלכתיות של תנאים ואמוראים.

Mesopotamian Texts and Biblical Research for Beginners


לימוד יסודות הדקדוק האכדי. קריאת מבחר מחוקי חמורבי בלשון האכדית ובחינת זיקתם לחקר המקרא. בנוסף, נסקרים בקורס טקסטים מסופוטמיים מז'אנרים נוספים, כגון: ספרות החכמה, מיתוסים, אפוסים והתכתבויות רשמיות.

קריאה בתעודות אכדיות שיש להן זיקה לחקר המקרא.

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של לימודי הרוח והחברה.

בין הנושאים שיידונו: דרכי קריאה; סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם; נרטולוגיה ושיטות ספרותיות אחרות; בקורת הרטוריקה; גישות פמיניסטיות; תרומות אפשירות של פסיכולוגיה ופסיכואנליזה; בקורת אידיאולוגית; שימוש באמנות ויזואלית ומדיה.

Chronicles as Laboratory
ספר דברי הימים, שהוא אחד הספרים המאוחרים באסופת המקרא, הוא בעל זיקה ברורה לספרים שקדמו לו. פעמים הוא מעתיק מהם, פעמים משנה אותם, פעמים הוא מתעלם מהכתוב בהם ופעמים מוסיף עליהם. במילים אחרות, ספר זה מהווה מעין מעבדה שמאפשרת לנו לעקוב אחרי דרכי הכתיבה של סופרי המקרא. באמצעות המעקב אחר יחסו של הספר למקורותיו יכיר הלומד את מבנה הספר, לשונו, עיצובו הסגנוני ועולמו הרעיוני. כמו-כן, במהלך הקורס יתבררו סוגיות כמו: מה מידת המהימנות ההיסטורית של הספר, באיזו מידה הוא מבטא את המציאות המדינית והחברתית בימי הבית השני, האם ניתן לראות בו שלב מעבר מן היהדות המקראית אל היהדות הבתר-מקראית, מה מעמדו של הספר בתרבות היהודית, ועוד.

Legal proceedings in ancient Israel
חוק ומשפט - במסגרת הסמינר נעסוק בהיבטים מגוונים של ספרות החוק ושל המשפט המקראי. נבחן את מעמדם של קבצי החוקים בתורה ואת תוקפם - באיזו מידה החוק המקראי היה גם החוק של החברה הישראלית הקדומה; נעסוק בשלל זיקות הגומלין הקיימות בין החוק המקראי לבין הסיפור המקראי; נעסוק בפואטיקה של החוק המקראי, קרי, במאפיינים הספרותיים, הרטוריים, והסיפוריים של החוקים. החוקים יבחנו ביחד עם מסורות משפטיות המשתקפות בז'אנרים ספרותיים אחרים במקרא, וכן על רקע מסורות משפטיות משותפות מתרבויות המזה"ק.

Jehoyachin Exile and its Reflections in the Biblical Historiographic and Prophetic Literature
גלות יהויכין נזכרת במקרא ובמקורות היהודיים הבתר מקראיים מעט, למרות היותה אירוע דרמטי מכריע בתולדות ישראל של תקופת המקרא. מן הראוי לבדוק את הסיבות להדחקתה ולברר מה בכל זאת ניתן ללמוד עליה מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. בקורס יידונו העדויות הישירות על גלות זו מן התעודות הבבליות, ההיסטוריוגרפיה המקראית וספר יחזקאל. כן תיבחן השאלה, באיזו מידה יש במקרא כתובים המתייחסים שלא במישרין לגלות יהויכין, וכתובים שנכתבו בקרב אותה גלות בלא שיש ציון גלוי לכך.

War, violence, gender and conflict-solving in the Hebrew Bible
מהם הקשרים והשפעות הגומלין בין אלימות, דת כפי שהיא משתקפת או מתועדת בכתבי הקודש שלה, מלחמה ויחסי מגדר?
האם וכיצד ניתן לפתור קונפליקטים אלימים בעזרת הוראות דתיות?
שאלות אלה, רלוונטיות היום כמו בעבר לדורותיו, ייושמו לטקסטים מקראיים נבחרים.
ביו הנושאים ספציפיים שיידונו יהיו: דמות האל כחייל, אונס כמטפורה וכלי מעשי לכיבוש, “חרם”, פרופגנדה
ואלימות מילולית, אידיאולוגיות של מלחמה, שלום וסוגיו.

?What Remains of the So-Called ‘Priestly’ Sources
בחקר המקרא ’הקלסי‘ נחשב זיהוי הרבדים המכונים ’כהניים‘ לאבן פינה מרכזית, בצד הרובד החוקתי הקשור בספר דברים. אך בעוד שזיהוי הרובד הדברימי נתאשר שוב ושוב לאור ממצאים חדשים שונים, הרי שאפיון הרובד הספרותי המזוהה עם חוגי הכהונה נתקל בקשיים גוברים והולכים. כיום רבים הדבקים בדרך זו או אחרת בגישה ’הקלסית‘, מדועים אף הם לקשיים אלה. בסימנר זה נעמוד על יחידות ספרותיות שונות שזוהו עם האסכולה ’הכהנית‘, הן בסיפורת והן בחוק, ונבחן באיזו מידה ניתן עדיין לייחס תוקף לזיהויים הנוהגים בגישה ’הלקסית‘, ולאיזה הקשר תרבותי והיסטורי יש לייחס יחידות אלה.

King and Prophet in 1-2 Samuel: Dialogue and Conflict
בספר שמואל ממלא החזון הנבואי תפקיד מרכזי ביותר, בייחוד כאשר הנביא מתייצב לצד המלך או כנגדו. הפרשיות הנוגעים בעניין זה תופסות מקום חשוב בחקר המקרא ובייחוד בחקר הנבואה והמחשבה המקראית, אם כי הניתוח היה על פי רוב רעיוני או ’היסטורי‘. כיום ניתן לנתח פרשיות אלה לאור גישות חדשות המעמידות במוקד את מהלך הדו-שיח ואת דרכי המשא ומתן. ביחד עם חומר חשוב מהמזרח הקדום, ובייחוד מתעודות מארי, ניתן לשפוך אור חדש על פרשיות אלה, ובכך על ספר שמואל מצד אחד, ומצד שני על הספרות הנבואית.
סמינר זה יתמקד בספר שמואל, ועם זאת יעסוק גם בכתובים אחרים, ויאפשר חיבור עבודות בכל הפרשיות שיש בהן מפגש בין נביא ובין נושאי שררה.

Philosophical Interpretations of the Book of Job In Medieval Jewish Philosophy
Professor Sara Klein-Braslavy

ספר איוב, אחד מספרי החכמה במקרא, מיוחד מבין ספרי המקרא בכך שהוא עוסק בעיקר בשאלה תיאולוגית אחת, שאלת 'צדיק ורע לו'. זהו גם ספר מיוחד במינו מבחינת המבנה הספרותי שלו ומבחינת הלשון שבה נכתב. הספר איתגר את הפרשנים בכל הדורות וזכה לפירושים רבים גם בפילוסופיה היהודית בימי הביניים. הפילוסופים היהודים ניסו להבין אותו במסגרת ההגות התיאולוגית והפילוסופית שלהם ובאמצעות דרכי פרשנות המקרא שפיתחו.
בסמינריון זה נעסוק בעיקר בשלושה פירושים ימי ביניימייים לספר איוב: פירושו של רס"ג, פירושו של הרמב"ם ופירושו של הרלב"ג. נעמוד על דרכי פרשנות המקרא של הוגים אלה, על הדרך שבה הבינו את סיפורי המסגרת של הספר ואת המבנה הדיאלוגי של סיפור הפנים שלו וכיצד התמודדות עם השאלות התיאולוגיות המרכזיות שעלו בו: שאלת 'צדיק ורע לו', שאלת מקור הרע, שאלת ההשגחה ושאלת ידיעת האל במסגרת הגותם ותמונת העולם הפילוסופית שלהם.

Secular Religiosity and the Quest for Meaning in Modern Jewish Thought

הסמינר יעסוק בהבנתן של תפיסות עולם חילוניות המחפשות גשר אל עולם הדת מבלי לוותר על הנחות יסוד של המחשבה החילונית. תפיסות המעוגנות בהגות הפילוסופית של המאה התשע עשרה בכלל וזו האקסיסטנציאליסטית בפרט. הסמינר יתמקד במיוחד במשנותיהם של א.ד. גורדון, מרטין בובר, לב שסטוב, והנס יונס בעיקר לאור התייחסויותיהם לשאלת הדת ומשמעות החיים. תשומת לב מיוחדת תוקדש ליצירות האדם והטבע של גורדון, אני ואתה של בובר, רומי וירושלים של שסטוב ומאמריו התיאולוגיים והאקולוגיים של יונס.

Don Isaac Abravanel, leader and Jewish humanist
בסמינר זה נעקוב אחרי התפתחות חייו ויצירתו של יצחק אברבנאל (1437-1508) בפורטוגל, קסטיליה ואיטליה. יצחק אברבנאל היה סוחר, איש פיננסים ומנהיג קהילתי שידע לשלב עשייה והגות על פי המודל החדש של האציל ההומניסטי. בסמינר ננסה לעמוד על יחסי הגומלין המרתקים שבין חייו הציבוריים לבין יצירתו הפרשנית הענפה. כך נעבור דרך תחנות חייו החשובות : הצלחתו הראשונה בחצר פורטוגל, בחירתו לקסטיליה ועלייתו בחצר המלכים הקתולים, יציאתו עם מגורשי ספרד אחרים לנאפולי ולמונופולי וסוף חייו בוונציה. מסע זה בביוגרפיה המדינית והאינטלקטואלית של אברבנאל יגלה לנו אישיות מורכבת המשקפת את רוח הרנסאנס וגם את השאלות החדשות של היהדות המודרנית.

הספרים – תיקוני זוהר ורעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) נכתבו ככל הידוע לנו על ידי מחבר אחד, זמן קצר לאחר כתיבתו של ספר הזוהר בספרד ובסגנון דומה – לכאורה מתוך המשך ה'תופעה הזוהרית'. בקורס זה נקרא בספר המאוחר מבין השנים – הרעיא מהימנא. ספר זה נדפס קרעים קרעים בתוך ספר הזוהר. אנו נעיין בגרסה רצופה יותר מזו הנדפסת. ננסה לעמוד על טיבו של הסיפור המוצג בו (סיפור שאי אפשר להבחין בו בנוסח המודפס וזאת בגלל קיטועו) ונתעמק ביחסו האמביוולנטי כלפי ספר הזוהר . ביבליוגרפיה בסיסית: י' תשבי ופ' לחובר, משנת הזוהר, כרכים א-ב, תשל"א, תשל"ה. ע' גולדרייך, 'בירורים בראייתו העצמית של בעל תיקוני הזוהר', משואות - מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' א' גוטליב ז"ל, עורכים: מ' אורון, ע' גולדרייך, תל אביב תשנ"ד, עמ' 496-459. הנ"ל, '"לעז" איברי בפרגמנט בלתי ידוע של בעל תיקוני זוהר', בתוך: י' דן (ער.), מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח (=דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית - ספר הזוהר ודורו) (תשמ"ט), עמ' 121-89
הערות:

Studies in the Hasidic School of Gur
הקורס יעסוק בחסידות גדולה ומרתקת זו, שנתגבשה בפולין במחצית השניה של
המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, והוא יתבסס בעיקר על קריאה בספר "שפת אמת",
קובץ הדרשות הגדול של ר' יהודה אריה ליב, נכדו של מייסד האסכולה, והטקסט
הקאנוני של חסידות זו עד היום. הקורס יעסוק בסוגיות המרכזיות בעולמה
הרעיוני של חסידות גור: מעמדו של העולם ומושג ה"טבע", תכלית הופעתו של
אדם בעולם הזה ודרכי השגתה, ארץ ישראל ומהותה של הגלות, שליחות ישראל
בגלותם וטיב גאולתם, תפיסת השבת כחוויה המיסטית המרכזית בעולמה של
חסידות גור, אמת ואמונה, תורה ומצוות בראי הפרשנות החסידית, ועוד ועוד.
.

Life at home' in the yard and in the street according to sabbtcal laws
הקורס יתמקד בסוגיות מן התלמוד הבבלי בהם נידונו עניינים אורבניים,כגון:דרכים רחובות מבואות שבילים, בתים חצרות, מבואות גגות אכסדרה,שערים , חומות, אמת מים בארות ,מוקצה, קרפף , דיר, סהר, שדה גינה ועוד.
בקורס נעמוד על דרכי המחקר התלמודי, בירורי נוסחאות, בירורי מושגים, השתלשלות הלכתית.
כמו כן נעסוק בהשוואת המקורות בתלמוד הבבלי למקבילותיו בתלמוד הירושלמי, תוספתא
מדרשי הלכה ומדרשי אגדה.

Yerushalmi-Baba Kamma
לימוד שיטתי במסכת בבא קמא עם המפרשים הקלאסיים ופירושו של פרופ' שאול ליברמן ז"ל בספר: "ירושלמי נזיקין".
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בסגנונה המיוחד של המסכת, בזמן עריכתה, ובמחלוקת אפשטיין וליברמן בנוגע למקום עריכתה; וכן דיון בכ"י אסקוריאל,
ובחשיבותו לבירור הנוסח של המסכת.

Reading Jewish Magical Texts

מטרת הסמינר להכיר את עולמה של ספרות הכישוף היהודית בעת העתיקה, בימי הביניים, ובראשית העת החדשה. לשם כך, נתמקד בקריאה של מבחר גדול של ממצאים ארכאולוגיים וכתבי יד מאגיים יהודיים - החל בקערות ההשבעה הבבליות וקמיעות המתכת הארץ-ישראליים, עבור דרך הפרגמנטים המאגיים מגניזת קהיר וכלה בכתבי-יד מאגיים יהודיים מספריות שונות בעולם. בתחילת השנה נתמקד בטכסטים שכבר פורסמו, אולם בהמשכה נעבור לקרוא טכסטים שלא פורסמו מעולם, אותם נקרא או מצילומי מיקרופילם או מצילומים דיגיטליים באיכות גבוהה. במהלך קריאת הספרות המאגית ננסה להבין אילו סוגים של פרקטיקות מאגיות היו חביבות על יהודים בתקופות שונות, מי היו האנשים שעסקו במאגיה ומי היו לקוחותיהם, ומה עוד ניתן להסיק מתוך ספרות זו על עולמם החברתי, התרבותי והדתי של יהודים בתקופות שונות.

הסמינר יעסוק בריטואלים המיוחדים המקדשים זמן ומקום. הנחת העבודה היא שאין הזמן והמקום מתקדשים מעצמם, אלא יש ריטואלים מיוחדים העושים זאת. בנוסף לכך ידון הסמינר בריטואלים המשמרים את הזמן ואת המקום בקדושתם. המקורות שישמשו את הדיון הם מקראיים ואחרים במסגרת היהודית, ויובאו בחשבון גם ריטואלים מקבילים הידועים מדתות אחרות.

Rituals Consecrating Time and Place
This seminar will examine the special rituals that make time and place holy. The assumption is that special structured rituals have to be done in order to create sites and dates as special entities the preservation of which require, in turn, the doing of a different kind of rituals. Biblical and other texts will e considered as well as rituals known from other religions.

Tradition, Exegesis and Revolution in Tannaitic Halakhah
הקורס יעסוק באתגרים הדרשניים שהציבו פרשות מקראיות שונות, על היבטיהן ההגותיים וההלכתיים, בפני תפיסות העולם והערכים של התנאים. נסקור את דרכי התמודדותם של חז"ל במדרשי ההלכה, במשנה ובתוספתא, עם הכתובים ועם עולם הערכים הנשקף מהם בנושאים כגון הטומאה ומעמדה בחיי החולין; היחס אל האשה, אל האישות ואל המשפחה; בין יהודים ונוכרים; בין משפט ומאגיה; בין המיסטי והרציונלי. הקריאה בספרות התנאית, בעיקר במדרשי ההלכה, תשמש צוהר לדרכי חשיבה ופרשנות של חז"ל ולהכרת הסוגות השונות של ספרותם.

Body/Soul/Heart: A Chapter in Rabbinic anthropology
יחסי גוף-נפש הן מן החידות הגדולות בספרות חז"ל. מחד, מקורות רבים מניחים חלוקה זו כמובנת מאליה, מאידך ברי כי חז"ל אינם שותפים לדואליזם ההלניסטי, שבו הגוף הוא אויב (או קבר) של הנפש. מהו סוג הדואליזם החז"לי? מהו יחסם לגוף? האם יש בהקשר זה התפתחות בין מוקדם למאוחר, בין א"י לבבל? מהי 'נפש' בספרות חז"ל? מהו 'לב'? שאלות אלו ייבחנו תוך עיון בסוגיות נבחרות מכל רחבי ספרות חז"ל, מתוכן נבקש לשרטט פרק באנתרופולוגיה תלמודית.

The Teacher of Righteousness and Community Formation in Qumran
כת-מדבר-יהודה היא אחת הקבוצות המעטות מימי הבית השני אשר ניתן לראות בה
ארגון קבוצתי, תאולוגיה מובחנת ובהתאם גם פרשנות-מקרא משלה. לפי העדויות
של ה"כת" עצמה נועד תפקיד בולט לדמות בלתי ידועה ממקורות אחרים: מורה
הצדק. ללא ספק דמות זו היא גם כריסמאטית וגם בעלת יכולת פרשנית יוצאת דופן.
במהלך הקורס נבדוק את העדויות על אודות הדמות ואת מפעלו של מורה הצדק.

הקורס יעסוק בגישות שונות לחקר הדת, האמונה הדתית והפרקטיקה הדתית. נבחן תופעות דתיות ושאלות דתיות שונות על ידי שימוש בגישות פילוסופיות, פסיכולוגיות, אנתרופולוגיות וסוציולוגיות. כמו כן ננסה להבין את היחס בין תיאולוגיה, פילוסופיה של הדת ומדע הדתות.

דת ואתיאיזם הוא הנושא השנה של הסמינר המתודולוגי של תוכנית הלימודים במדעי הדתות. כל תלמידי התוכנית חייבים להשתתף בסמינר מתודולוגי אחד במהלך לימודיהם לתואר שני. הסמינר יתמקד באתיאיזם כתופעה תרבותית והיסטורית המאתגרת מאז ומתמיד את הממסדים הדתיים. נתחיל בדיון בעיסוק האינטנסיבי שהתחדש בעשור האחרון בשאלת האתיאיזם וניכר בכתיבה פופוליסטית ומדעית בתחום כולל עיון בספרו של דוקינס יש אלוהים?. נעבור לחקר האתיאיזם בעולם הקלאסי לאור משנותיהם של דמוקריטוס, אפיקורוס ולוקרטיוס לשם בירור שורשיו של האתיאיזם בתרבות המערבית. נעיין בכתבים יהודיים מן העת העתיקה המתמודדים עם סוגיה זו ובהם כתבי יוסף בן מתתיהו ומאמרי חז"ל סביב המושג אפיקורוס ופרשת אלישע בן אבויה. בהמשך הסמינר נדון במהותו של האתיאיזם באסיה ובמיוחד בבודהיזם ונעסוק שוב בעולם המודרני. נבחן את עליית החילון במערב, נדון ביחס שבין חילוניות לאתיאיזם, ההצדקות הפילוסופיות לאתיאיזם ואגנוסטיציזם משפינוזה ועד ראסל ונבחן את מקום האתיאיזם במחשבה היהודית המודרנית.

תופעת העידן-החדש רווחת בספירות חברתיות מגוונות בתקופתנו, הן בזרמים פילוסופיים ודתיים והן בפרקטיקות שונות. סמינר זה יתחקה אחר זרמי ההגות שעיצבו את מחשבת העידן-החדש המודרנית. נתוודע לשורת הוגים, מדענים, קוסמים ומאמינים, נאתר את מקורותיהן המוקדמים של פרקטיקות מאגיות ואזוטריות שונות ונערוך סקירה השוואתית של אחוות, מסדרים ואגודות-סתר, דוגמת הבונים-החופשיים ואחוות רוזנקרויץ. נתמקד באגודה התיאוסופית (Theosophical Society) של מדאם בלווצקי, שיצרה בשלהי המאה ה- 19 את הסינתזה בין תחומיה השונים של חכמת הנסתר (Occultism), ונכיר כמה מתנועות הבת שלה, כמו האגודה האנתרופוסופית (Anthroposophical Society) של רודולף שטיינר. כל אלה יסייעו לנו למפות את גבולות מחשבת העידן-החדש ולשפוך אור על הרבגוניות הרעיונית המאפיינת אותה.

קנאות דתית באיסלאם וביהדות במאה העשרים. מבט השוואתי.

מה טיב הקשר בין כמיהה לנשגב, אמונה טוטלית, מודרנה וקנאות דתית? האם היהדות יכולה להצמיח קנאות קיצונית אלימה כמו זאת של האיסלאם?
המודרנה ערערה עמוקות את המבנה היררכי, הפוליטי והאמוני של החברות המסורתיות. כנגד רוב היהודים שאימצו בהתלהבות את ערכי הנאורות, המיעוט החרדי הגיב לחילון באסטרטגיה של התבדלות חברתית והתבצרות תרבותית. לעומתם, האורתודוקסיה המודרנית בחו"ל והציונות הדתית בארץ בחרו בהשתלבות חברתית כדרך השפעה והישרדות. בעולם האסלאמי הרחב פי מאה, התגובות למודרניזציה המערבית לבשה לרב צורות של מאבקים לאומיים ומעמדיים. הפונדמנטליזם מציג פתרון מאתגר למשבר הזהות של רבבות מאוכזבי המודרנה: לו רק "נחזיר עטרה ליושנה", סדר העולם יחזור לתיקונו.
במסגרת הסמינר, (1) נעיין בהתפתחות התארגנויות דתיות "מסורתניות" שונות באסלאם הסוני והשיעי וביהדות. עבור כל תנועה, נשאף להבין את סיבות הופעתה והצלחתה, כמו גם חזונה הפוליטי ומנגנוני פעולתה, ונשחזר מתוך הטקסטים המכוננים את עולמה הרוחני ומקורותיה. (2) נחפש את המשותף והנפרד מסביב לקטגוריות כמו משיחיות, חזרה לעידן עבר, אלימות, מקומיות וגלובליזציה, מודעות פוליטית, שאיפה לאוטנטיות, שלילת המערב, יחס למיעוטים, לנשים ולחוזרים בתשובה, עוד'. (4) לבסוף, נעריך את הסכנות לביטחון העולמי ונבדוק דרכים למיתון התופעות הלא-רצויות.