החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה לשנת תשס"ט

מטרת השיעור היא להקנות לתלמידים ידע ותובנות בסיסיות בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק השיעור בסדרה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית, הפוליטית והתרבותית. יערך בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. לאומיות, אימפריאליזם, קומוניזם, פשיזם ונאציזם יעמדו במוקדם של שיעורים ספציפיים. השיעור יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה הקודמת. ההרצאות ילוו בהקרנת קטעי סרטים תיעודים ועלילתיים מערך השיעורים 1) מבוא – עד כמה רצינית יכולה להיות הוראת היסטוריה בת זמננו? 2) ההמונים עולים על בימת ההיסטוריה – על דמוקרטיה ותרבות מודרנית. 3) אימפריאליזם ותחילת הגלובליזציה של העולם. 4) מלחמה העולם הראשונה - מאבק טוטאלי וניצחון הלאומיות.

במהלך השעורים נציג את המאה ה-19 מנקודת מבט של מורשת המהפכה הצרפתית, המאבק בין כוחות ההמשך לכוחות השינוי ונעקוב אחרי תהליכי המודרניזציה באירופה כפי שבאו לידי ביטוי במהפכה התעשייתית – ומכלול השינויים הדרמטיים אשר היא חוללה- השפעת המהפכה הדמוגרפית, תהליך העיור, גיבוש המעמד הבינוני, צמיחת מעמד הפועלים וגווני ההגות הליברלית והסוציאליסטית. תהליכים אלו יוצגו תוך התייחסות להבדלים בין מערב למזרח אירופה, וגיבוש המערכת הבינלאומית כפי שעוצבה בקונגרס וינה ב- 1815. מקום מיוחד נקדיש לצמיחת הלאומיות המודרנית, המאבק לשחרור לאומי, והקמת המדינות הלאומיות.

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

None

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה, התגובות האסלאמיות והלאומיות למשבר החברה המקומית, עלייתן של המדינות הטריטוריאליות לאחר מלחמת העולם הראשונה, משטרי הקצונה המהפכניים ולבסוף, הופעת התנועות האסלאמיות.

.סדרת ההרצאות מספרת את ההיסטוריה של עולם האסלאם בימי הביניים מתחילה בראשית הקריירה של הנביא מוחמד בחצי האי-ערב במאה השביעית ומסתיימת בשנת 1500 לערך. חלקה הראשון של הסדרה משרטט את התהליכים הפוליטיים העיקריים בתקופה זו. נעקוב אחרי הקמת המדינה המוסלמית, השושלות הערביות העיקריות וכיצד הצטרפה אליהן אליטה צבאית-תורכית, ששלטה במזרח התיכון כאלף שנה עד ראשית המאה העשרים. חלקה השני של הסדרה מתמקד בכמה סוגיות נבחרות שקשורות בחברה ובתרבות מוסלמית בימי הביניים, ובהן דגמים של התאסלמות, ההבדל בין שערוב להתאסלמות, תרבות חצר אליטיסטית, היווצרותן של כתות כדוגמת השיעים, ועוד.

This introductory lecture presents the history of the Muslim world in its first millenium, focusing on the Middle East. After discussing the main political events that forms the chronological framework for the course (sixth century to the advent of the Ottomans to the Middle East), we devote most of the course to social and cultural aspects of Muslim societies in the medieval Middle East. Among the issues discussed are topics like islamization and Arabization, state formation, court culture, urban communitis, the incorporation of Turkish military elites into the Muslim world, and cultural identities.

סקירה שיטתית של עיקרי דת האסלאם תוך התייחסות אל הזיקה שבין עיקרים אלה לבין ההיסטוריה של האסלאם.הנושאים הנדונים: התקופה שקדמה לאסלאם, המסורת המוסלמית על הנביא מחמד, הקוראן,פרשנות קוראן, התורה שבע"פ (חדית'),הלכה, תיאולוגיה,מיסטיקה,תפיסת הג'האד,האסלאם השיעי,כיתות באסלאם,אסלאם מודרני.

None

שיעור זה דן בתולדות האימפריה העת'מאנית מראשית ימיה במאה ה-14 ועד להפיכתה לרפובליקה התורכית המודרנית ב-1923. תוך כדי בחינת תולדותיה הכרונולוגיות של האימפריה, ינתח השיעור מוסדות, אישים, אירועים, מבנים כלכליים, ודפוסי תרבות וחברה. סוגיות שונות שייבחנו כוללות: הקמת האימפריה, שושלת בית עת'מאן, הצבא העות'מאני וכיבושיו, דפוסי אסלאם ודתות שונות באימפריה, המנגנון האגרארי-ניהולי, ארכיטקטורה ואסתטיקה, אתגרים חיצוניים ופנימיים, תקופות רפורמות שונות, ושינויי המאה ה-19 הארוכה. לצד ההרצאות, ילווה השיעור בקריאת טקסטים היסטוריים והיסטוריוגרפיים כתובים ובבחינת איורים, מפות, חפצים, מבנים וחומרים נוספים.
בנוסף לנוכחות בהרצאות השבועיות, יתבקשו התלמידים לקרוא ביבליוגרפיה בסיסית ולהבחן על כל החומר בסוף הסמסטר. יתקיים מבדק ביום ד' ה-25.3.2009, בשעה 18:00.
דרישות קדם:
הערות: נא לבדוק ולשריין את תאריך המבדק, המופיע כאן ובלו"ז הבחינות של סמסטר ב`.

מטרת התרגיל היא להציג כמה מהשאלות המרכזיות ומהחוקרים הבולטים במחקר המודרני המערבי בתחום לימודי חברות מוסלמיות בתקופה הטרום-מודרנית. הקורס מתמקד במזרח התיכון אך לעתים נעסוק גם באיזורים מחוץ לליבת עולם האסלאם, למשל הודו המוסלמית. המסגרת הכרונולוגית היא מהופעת האסלאם עד נפילתה של הסלטאנות הממלוכית בידי העות'מאנים, אך מבנה הקורס הוא נושאי ולא כרונולוגי. בחומר הקריאה ובדיונים יושם דגש על היבטים חברתיים ותרבותיים. יידונו, למשל, הנושאים הבאים: היווצרותה של מדינה מוסלמית כיישות פוליטית; תהליך האסלום של המזרח התיכון; ערים וקהילות עירוניות; תרבות חצר; תרבות פנאי ודת עממית; חיי משפחה, ועוד.

None

קריאה במאמרים (אנגלית ועברית) המתמקדים בנושאים מרכזיים בתפיסה הדתית של האסלאם על דורותיו: אופיו של הקוראן ודרכי פרשנות (מודרני וקלאסי), הבעייתיות שבחדית' ושימוש במקורות היסטוריים, תפיסות שונות של דמותו של הנביא מחמד (מזרח ומערב, מודרני וקלאסי), מחשבה תיאולוגית-פילוסופית קלאסית, עיקרים שיעיים קלאסיים, מוסר ומיסטיקה, מרכזיותו של החלום (מודרני וקלאסי), פניו השונות של הג'האד (מודרני וקלאסי), ירושלים כסמל.

None

התרגיל בתולדות האימפריה העות'מאנית יבחן מקרוב את הנושאים הנדונים בשיעור (ראה תאור של קורס מס' 06221004). חומר הקריאה בתרגיל יכלול מקורות עות'מאניים מסוגים שונים: כרוניקות היסטוריות, מסמכים, ספרות נוסעים (עות'מאניים וזרים באימפריה), ובחינת מבנים, וחפצים כדי ללמוד כיצד הבינו העות'מאנים את עצמם ולא רק כיצד אחרים (אירופאים בני הזמן או חוקרים מודרנים) תיארו אותם. בין השאר נראה כיצד ההיסטוריה העות'מאנית נכתבה וממשיכה להיכתב בצורה משתנה, למשל בשל אידיאולוגיות לאומיות. כך נוכל לבחון, לדוגמא, כיצד היסטוריונים תורכים, בלקנים, ערבים וגם ציונים מתייחסים לעברם העות'מאני.
כל פגישה תתבסס על ניתוח טקסט שהוכן מראש. נדון כדי להבין תהליכים ותמורות בתולדות האימפריה, וחשוב לא פחות, נבחן את הדברים כחלק משיח היסטוריוגרפי מתמשך ומשתנה. התרגיל כולל מבחן סופי וחובת השתתפות פעילה בפגישות. הציון יתבסס על הציון של המבחן, נוכחות בשעורים והשתתפות.

הקורס מתמקד בניתוח אופי הסולידריות המדינתית האופיינית לרוב מדינות העולם הערבי. נקודת המוצא היא העובדה כי רוב מדינות אלה אינן ניתנות לסיווג כ"מדינות לאום" על פי הדגם המוכר מההסטוריה האירופית, ולפיכך גם מספרות המחקר (להוציא את מצרים). הקורס עוסק בהסבר הסולידריות המדינתית של רוב מדינות, שלא על פי של "מדינת לאום" ברמה התיאורטית ובשיח האקדמי. בנוסף, מתמקד הקורס בניתוח מקרים ספציפיים של סולידריות מדינתית על סמך התפיסה האמורה.

ענינו של השעור הינו תולדותיהן של סוריה ושל לבנון בעת החדשה ועד לראשית שנות השבעים. השעור יבחן את השורשים והמקורות ההיסטוריים והרעיוניים של המדינה הסורית ושל המדינה הלבנונית, ויעסוק בהרחבה בהקמתן בשנות העשרים ובדרכן בשנות העצמאות הראשונות שלהן.

עיקרו של השעור יוקדש ראשית, לסוריה בעשרים וחמש שנות עצמאותה הראשונות - סוריה בשנות החמישים - בין מזרח למערב, סוריה תחת מפלגת הבעת', וכמובן, משמעותה והשלכותיה של מהפכת הבעת' מן ה- 8 במרץ 1963. פרק מיוחד יוקדש ליחסי סוריה - ישראל - בין מלחמה לשלום; שנית, ללבנון בחמישים השנים הראשונות לקיומה - הן תחת שלטון המנדט הצרפתי עד לשנת 1946 והן כמדינה עצמאית - האמנה הלאומית של שנת 1943, שנות העצמאות הראשונות, מלחמת האזרחים הראשונה - 1958, תקופת פואד שהאב ועוד.

מוות הוא אולי האירוע הדרמטי ביותר בחייו של אדם ובחיי קהילה. זו נקודת המוצא של הקורס שעוקב אחרי המשמעויות הדתיות, החברתיות והתרבויות שיוחסו למוות בקהילות מוסלמיות מזרח תיכוניות בתקופות שונות בהיסטוריה. המוקד שלנו יהיו שאלות של זהות, קהילתיות, מאבקי כוח, גבולות חברתיים, וכיצד כל אלו נקבעו תוך הסכמה ותוך תחרות ועימות סביב סצינת המוות. בין הסוגיות שידונו הן התאבדות, מות שהידים במלחמה ומגיפה, המתת חסד בהלכה המוסלמית, הלוויות, בתי קברות, המוטיב הספרותי של "למות מאהבה", שיגעון ועבדות כ"מוות חברתי", איפיונו של העולם הבא (גן עדן וגיהנום), ועוד.

"Six Feet Under": Death in Muslim Societies (Fall 08)
Death, maybe the most dramatic event is the lives of an individual and his community, was the background on which social, religious and cultural ideals were formed, played out and contested. The course starts at this point and looks at Muslim societies in the Middle East in various periods in order to learn about community, identity, social hierachy, power struggles, morals and so much more which are aprt of Muslim realities. The specific case studies focus for example on funerals and graves, death as a literary motif ("dying of love", love fools), martyrdom, madness as a social death, euthanasia, etc.

השיעור תרגיל יטפל בניתוח ההתפתחות של תנועות אינטלקטואליות, אינטלקטואלים והוגים במזרח התיכון הערבי במאה העשרים. הוא ידון באסכולות האינטלקטואליות ובהוגים אינדווידואליים, יציג את הגותם וינתח את התימות המרכזיות של הטקסטים שהם ייצרו. יערך מאמץ למקמם את האינטלקטואלים ואת הטקסטים שלהם בהקשרים ההיסטוריים בהם נוצרו ואליהם הפנו את המסרים הרעיוניים שלהם.

None

השבטיות נתפסה עד לא מכבר כשריד מן העבר שנגזר עליו להיעלם עם התקדמות תהליכי המודרניזציה שהתרחשו במדינות המזרח התיכון במאה העשרים. אולם תופעה זו מוכיחה כוח שרידות מרשים במיוחד. בכך היא ממשיכה להיות אחד המאפיינים הבולטים של התרבות הפוליטית ברבות ממדינות האיזור. יתרה מכך, במחצית השניה של המאה העשרים גילו משטרים שונים מחדש את יתרונה של השבטיות לשמירת שרידותם ומעודדים אותה באופן פעיל. עיראק של צדאם חוסין וירדן הן שתי דוגמאות בולטות לכך. במהלך הקורס נבחן את התופעה על צורותיה המגוונות במספר מדינות במזרח התיכון המודרני ונעמוד על השפעתה על הפוליטיקה, התרבות והחברה.

None

זה כמה עשורים משמשת זירת המפרץ הפרסי מוקד עניין לנוכח עתודות הנפט המצויות בה וגורמי החיכוך בין המדינות השונות באזור. אמברגו הנפט, המהפכה האסלאמית באיראן, מלחמת איראן-עיראק, פלישת עיראק לכווית הם רק חלק מהאירועים הדרמטיים שהתרגשו על זירת המפרץ. הקורס יבחן את התהליכים המרכזיים בזירה זו תוך הצגת השחקנים האזוריים החשובים.

None

הקורס יחתור לניתוח ולהבנת אחד הגורמים המרכזיים המעצבים את הפוליטיקה במזרח התיכון בזמן החדיש: היחסים המורכבים בין מדינות ערב, והשפעות הגומלין בין המערכת הבין-ערבית וסוגיות כגון חדירת המעצמות למזה"ת, הסכסוך הישראלי ערבי ועליית כוחות של האסלאם הפוליטי. תוך כדי שימוש בתיאוריות היחב"ל וביניהן ה"ריאליזם" וגם ה"קונסטרוקטיביזם", הקורס ינתח את האבולוציה של המערכת מראשיתה בתחילת המאה ה- 20, דרך תקופת השיא של הפן-ערביות הרדיקלית בשנות ה- 50 וה- 60 ועד התייצבותה כמערכת מדינית מעוצבת ונורמטיבית. באמצעות ניתוח הדינאמיקה הבין-ערבית על רקע האתגרים הרבים שהעמידו גורמים פנים-ערביים, שחקנים אזוריים לא-ערביים, ומעצמות העל, הקורס אמור ללבן סוגיות כגון הזהות הערבית המודרנית המשתנה, תהליכי יצירת המדינה הערבית, השפעותיהן של אידיאולוגיות על-לאומיות ותת-לאומיות

None

עניינו של שעור זה הוא תולדותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי למן ראשיתה של הציונות בארץ ישראל, עבור לתקופת המנדט הבריטי והמאבק להקמת מדינת ישראל וכלה במלחמות ישראל-ערב ובמשא ומתן לשלום שמנהלת ישראל עם שכניה הערביים בעשורים האחרונים.

במוקד השיעור יעמוד יחסו של העולם הערבי לסכסוך עם ישראל. האופן שבו תפסו, ולמעשה תופסים עד היום, הערבים את הציונות ואת מדינת ישראל; שלבים בהידרדרות למלחמה; ורצינות וכנות המאמצים שנעשו לאורך השנים להשגת שלום ישראלי-ערבי.

במהלך השיעור יעשה שימוש, לצד מקורות עבריים ומקורות מערביים, גם במקורות ערביים המביאים את נקודת המבט הערבית ביחס לאירועי מאה השנים האחרונות של מערכת היחסים הערבית-יהודית.

הקורס יתמקד בקולנוע כטקסט ביקורתי המהווה ערוץ ייחודי לדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות במרחב שבו חופש הביטוי וההבעה אינו בגדר המובן מאליו. הקורס יתמקד בעיקר בהתייחסויות השונות של הקולנוע במזרח התיכון לסוגיות חברתיות כגון היחס למיעוטים דתיים, עדתיים ואתניים וסוגיות מגדריות. סוגיה אחרת היא הביקורת הפוליטית כלפי המשטרים בסוגיית הדמוקרטיזציה והרפורמות בתחום חירויות האדם. לפני הקרנת הסרט יתקיים דיון מקדים, וחלק מן ההרצאות תינתנה על ידי מרצים אורחים.

הקורס יתמקד בתהליכים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים שהתרחשו במצרים בעשורים הראשונים של המאה העשרים ועודם מתרחשים בה בעצם ימינו אלה. בין השאר ידונו בקורס סוגיות הנוגעות למאפייניה של הפוליטיקה המצרית בעידן המלוכה, בעידן הנאצריסטי וכן בתקופותיהם של הנשיאים אנואר סאדאת וחוסני מובארכ. הפוליטיקה המצרית תיבחן לאור המשברים הפנימיים- הכלכליים והתרבותיים, שחוותה החברה המצרית וכן לאור הלחצים החיצוניים, שהופעלו על המנהיגים המצרים ע"י מדינות אירופה אך בעיקר ע"י ארה"ב, בתביעה ליתר דמוקרטיזציה ולהעמקת הרפורמות. האסטרטגיות והטקטיקות שאמצו המנהיגים, עיקריו של השיח האינטלקטואלי והדתי, התוצרים התרבותיים פרי עטם של סופרים, משוררים, מחזאים ואנשי קולנוע יעמדו במרכז הדיון בקורס זה.

סמינר זה יבחן את תולדותיה של תורכיה המודרנית מאז סוף מלחמת העולם הראשונה ועד לימינו. הסוגיות הנדונות הן פוליטיות, כלכליות, חברתיות, ותרבותיות. נבחן גם את מקומה של תורכיה באזור ובעולם. חומר הלימוד כולל ספרים ומאמרי מחקר של חוקרים מודרניים, ספרי זיכרונות של תורכים, ספרות תורכית (בתרגום), מידע מהאינטרנט, מפות, סרטים, אוכל, ועוד. התלמידים מתבקשים גם לשים לב למקומה של תורכיה בחדשות ובתקשורת, ולהביא לתשומת לבנו כתבות מעניינות ואירועים אחרים הקשורים לנושא. כמו-כן, נתיחס להתרשמויות מביקורים בתורכיה וכן זכרונות משפחות יוצאי תורכיה או מדינות עת'מאניות לשעבר כאשר הדבר מתאפשר ומתקשר לחומר הנלמד.

הפרוס' יתנהל סביב דיונים בכיתה הבנויים על חומר קריאה שינתן לכל שעור. הנכם מתבקשים לבוא מוכנים לדיונים, עם שאלות (כל שאלה תתקבל!) והערות. רצוי מאד לרענן את הזיכרון בנושא הגיאוגרפיה והתופוגרפיה של תורכיה, ומקומה במפת המזה"ת ובכלל.

ציון הסמינר מורכב מציון השתתפות, ציון המבחן הסופי, וציון בעבודת הפרוס' הכתובה. תנאי מעבר בסמינר הוא ציון חיובי במבחן ובעבודה הסופית.

אפיוניה המגוונים של ערב הסעודית הופכים אותה לאחד המקרים היותר מרתקים באזורנו. הקורס נדרש לציוני הדרך החשובים בתהליך הקמתה של המדינה הסעודית ומתמקד בשורשי צמיחתה ובאפיוניה הדתיים הייחודיים. תוך הישענות על מחקרים הסטוריים (אך גם מפות, ספרי זכרונות וסרטים) נדון בסוגיות מרכזיות בפוליטיקה, בכלכלה, בחברה ובתרבות של מדינה זו. נעמוד על מורכבותו של המפגש ההסטורי בין מדינת הוהאביה לשפע הנפט, על ייחודיותו של בית המלוכה הסעודי ועל מעמדה של המדינה הסעודית במרחב הערבי והאסלאמי.

None

הסמינריון יעסוק בהיסטוריה הפוליטית, החברתית והתרבותית של ארץ ישראל/פלסטין בתקופה שבה נולד וצמח הסכסוך בין תושבי הארץ הערבים והיישוב הציוני, ובתהליכים שהובילו לעימות המכריע ביניהם ב-1947/48. נבחן את נקודות המוצא של שתי החברות, את שאיפותיהן, ואת מערכת היחסים המשתנה ביניהם לאורך התקופה. נבדוק את הדברים כפי שנראו בעיני בני שני המחנות מתוך מקורותיהם שלהם, וכן בעיני אחרים. חומר הקריאה יכלול בין השאר מקורות פלסטיניים בתרגום וכן (בהיקף מוגבל) גם בשפת המקור. נדרשת ידיעת השפה הערבית ברמת "מתקדמים" ומעלה.

סמינר זה יעסוק בהשתנות החברה במפרץ הפרסי תוך מעבר מישויות שבטיות וצורת חיים בדואית למדינות מודרניות ולרמת – חיים של התעשרות. בעיות ההסתגלות לשינויים אלה כמו גם למכשולים והאטה בתהליך ינותחו.

None

הקורס יתמקד במספר מחלוקות מרכזיות בכתיבה ההיסטורית על המזרח התיכון המודרני, במגמה לעמת בין גישות מחקר ומתודולוגיות שונות שהתפתחו בשנים האחרונות. בין היתר יעסוק הקורס בויכוח על האורינטליזם; שורשי הכשלון הכלכלי של המזרח התיכון בהשוואה לאזורים אחרים בעולם; סוגית "ההיסטוריונים החדשים" בסכסוך הישראלי הערבי, ושורשי מהפכת 1979 באיראן.

None

סמינר זה יעסוק בהיבטים של רפואה ושל אתיקה רפואית בחברות מסלמיות מימי הביניים ועד העת החדשה. חומר הקריאה והדיונים ישלבו דיון בתיאוריות הרפואיות המקובלות עם סוגיות אתיות וחברתיות שונות. יִדוֹנוּ, למשל, קונפליקטים בין ההלכה לרפואה בסוגיות כגון פיריון או מוות; תפיסות רפואיות ותרבותיות על אודות הגוף והנפש; התפתחותם של מוסדות בריאות מסוגים שונים; התחרות המקצועית, החברתית והכלכלית בין מרפאים מסוגים שונים; יחסן של חברות מוסלמיות לחולים ולמחלות כדוגמת צרעת ושיגעון; מערכת היחסים בין הרופא לחולה; ועוד.

Medicine and Medical Ethics in Muslim Societies (Spring 08)
This seminar deals with some of the issues pertaining to health and sickness, medicine and medical ethics in Muslim societies, past and present. The central theme is that medicine is a human experience and as such is embedded in society and culture. Hence medicine is discussed here includes the realm of knowledge and social applications in specific historical settings, rather than discussing medicine as a universal reality. We will talk about nosologies and treatments, aetiologies like holism, socially and culturally constructed and organized responses of individuals to health and illness, medical institutions, social networks and professional communities

הקורס יעסוק בהתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שעברו על מדינות צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) במאה העשרים ובהשפעות הקולוניאליזם והלאומיות על התפתחויות אלה. הקורס יתמקד גם בכיוונים הבולטים כיום במחקר ההיסטורי על צפון אפריקה

None

שיעורי המבוא יתקיימו במהלך הסמסטר הראשון במתכונת של פגישה אחת בכל שבוע של לימודים.

שיעורי המבוא יועברו בסדרה של הרצאות שביניהן ישולבו סרטים תיעודיים.

בכוונת המבוא להקנות לך ידיעה בסיסית בהיסטוריה של יבשת אפריקה שמדרום לסהרה. נושאי הפגישות השונות אורגנו באופן כרונולוגי ויקיפו שלוש חטיבות זמן עיקריות: אפריקה בתקופה הקדם קולוניאלית; בתקופה הקולוניאלית ובתקופת העצמאות. הלימוד וההבנה של תקופות היסטוריות אלו, יעניקו לך בסיס איתן להבנת ההתרחשויות העכשוויות ביבשת אפריקה.

חומר הקריאה רובו ככולו בעברית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. קריאה של מספר עמודים לפני כל פגישה ופגישה תרחיב ותעשיר את ידיעותיך ותאפשר הבנה טובה יותר של חומר הלימודים המועבר בשיעור

None

הקורס יעסוק בעיצוב זהויות לאומיות וישויות פוליטיות מודרניות במדינות ה"גרעין" של המגרב על רקע התקופות הפרה-קולוניאלית וקולוניאלית. הוא יבחן את עוצמת ההשפעות מהתקופות הללו על הזהות הלאומית המודרנית ויבדוק את מידת ההצלחה של תהליכי בניית המדינה ובניית העם בשלוש המדינות.

מה הקשר בין סיפור שלמה המלך ומלכת שבא לבין ההיסטוריה של אתיופיה? מה בין הכנסייה האורתודוכסית האתיופית לבין הכנסייה הקופטית במצרים? מדוע צווה מוחמד על מאמיניו "עזבו את האתיופים כל עוד הם עוזבים אתכם"? האם המלחמות המתמשכות בין אתיופיה ואריתריאה ובין אתיופיה לסומליה במהלך המאה העשרים הן מלחמות דת בעיקרן? במהלך הקורס נדון בשאלות אלה ואחרות תוך ניתוח הקשרים ההיסטוריים שהתפתחו בין אתיופיה לבין המזרח התיכון מאז קבלת הנצרות באתיופיה במאה הרביעית ועד לימינו, ונתמקד בעיקר בסוגיות הקשורות בקשר שבין אתיופיה לבין המרחב המזרח תיכוני במהלך המאה העשרים.

None

הקורס ייבחן סוגיות חברתיות פוליטיות וכלכליות מרכזיות באפריקה המודרנית תוך שימוש בסרטי תעודה וסרטי קולנוע.. בקורס ייבחנו תופעות כמו קולוניאליזם, יחסי שחור –לבן, שחיתות, שימוש לרע בכוח, איידס, מילת נשים ועוד. השיעור ימשך 4 שעות רצופות אשר יחולקו להרצאה, דיון וצפייה בסרט. על התלמידים יהיה לקרוא חומר רקע לפני כל מפגש. נוכחות במפגשים היא חובה. בסוף הקורס יינתן מבחן בית.

None

This course will explore the link between Jazz music and 20th century American literature and culture. Listening to musical examples in the class, and reading theoretical work on the politics of aesthetics, the course will offer an introduction to jazz as a basis for literary analysis. Examining texts such as the blues poetry of Langston Hughes, Toni Morrison’s Jazz, Norman Mailer’s “White Negro”, James Baldwin’s “Sonny’s Blues”, and Philip Roth’s The Human Stain, the course will explore the wide variety of jazz presences in literature. The different writers use jazz differently – as imagery, content, language, and narrative structure – in order to locate themselves in a particular historical, political, social, and aesthetic moment.
Course requirements: attendance, short written exercises, final exam.

עיונים בכתבי טברי ומסעודי ההיסטוריים
החלק העיוני: הקדמה ארוכה על התפתחות כתיבת ההיסטוריה בעולם המוסלמי החל מן כתיבת המסורות ועד לכתיבת היסטוריה ממש בכתבי טברי ומסעודי. בשלב השני קריאת חיבורים עתיקים המבוססים על מסורות בלבד. בשלב השלישי קריאת קטעים נבחרים מכתבי טברי ומסעודי, קטעים שיהיו קשורים באירועים היסטוריים חשובים. אגב ניתוח הקטעים יושם דגש על שיטת הכתיבה של שניהם ועל ההבדלים בינם לבין קודמיהם.

Studies in the historical works of Tabari and Masudi
The theoretical part: A comprehensive introduction on the development of historical writing in the Muslim world, from the Riwayat through the actual writing of history in the works of Tabari and Masudi In the second stage, reading ancient compositions based only upon the Riwayat. In the third stage, reading selected passages from the writings of Tabari and Masudi, selections connected to important historical events. In analyzing the passages, emphasis will be placed on the writing methods of each and on the differences between them and their predecessors.

על פי החוק האסלאמי הריגה או פציעה מחייבות פיצוי כספי, שתשלומו מוטל על קבוצת הסולידריות של הפוגע. הקורס סובב סביב השאלה מי הם האנשים המרכיבים קבוצה זו. על בסיס טקסטים הלכתיים והיסטוריים, פרשנות קוראן וחדית' יידונו שינויים בהרכב הקבוצה המשלמת. אלה משקפים שינויים פוליטיים וחברתיים, ובאמצעותם ייעשה נסיון להבין את הזיקה בין משפט אסלאמי למשפט פרה אסלאמי, ובין משפט וחברה באסלאם.

According to Islamic law, homicide or bodily injury require financial compensation, to be paid by the perpetrator's group of solidarity. Through legal and historical texts, commentaries on the Qur'an and Hadith, the course will deal with the question who makes up this group. Changes in the composition of the blood-money group reflect political and social changes that will shed light on the relation between Islamic and pre-Islamic law, and between law and society in Islam.

בשלהי המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20, הולך ומתפתח במצרים ובמקומות נוספים זרם הגותי רב השפעה- המודרניזם האסלאמי- החותר למציאת מענה אסלאמי לאתגרי המפגש הטעון עם המערב וערכיו.

בקורס נקרא מכתביהם של שניים מההוגים המרכזיים של זרם זה- מחמר עבדה ורשיד רדא (תוך ניסיון לעמוד גם על ההבדלים ביניהם),וכן מאמרי מחקרי אודות מפעלם.נבדוק גם כיצד נתפס מפעלם בראייה מצרית מודרנית.
נדרשת ידיעת ערבית ברמת מתקדמים לפחות(קריאת טקסט בעזרת מילון).

This course will deal with the thought of two prominent Muslim thinkers –Muhammad Abduh and Rashid Rida , who are considered the founders of Islamic Modernism .This important school of thought searched(in the last quarter of the 19 th century and the beginning of the 20th century) for ways to reconcile Islam with the challenges-practical and ideological- posed by the growing western influence.
Good knowledge of Arabic is required.

מטרת הסמינר היא לתרגל מחקר היסטורי בתולדות המזרח התיכון בעת החדשה תוך שימוש במקורות ראשוניים, רובם ככולם בערבית, והתמודדות עם בעיות מתודולוגיות ומחקריות. נעשה זאת באמצעות בחינת סוגיות בהיסטוריה של הספר הערבי, ייצורו, שיווקו, וקריאתו בעשורים שלאחר כניסת הדפוס לאזור, מאמצע המאה התשע-עשרה ואילך. התלמידים/ות יחקרו מקרי-מבחן מתולדות ראשית השימוש בדפוס, על השלכותיו החברתיות, התרבותיות והפוליטיות, יבצעו מחקר מקורי ויציגו את ממצאיהם/ן לדיון בפורום הסמינר.

מהפכות ומלחמות אזרחים הנן תופעה נפוצה בקורותיו של המזרח התיכון בעידן המודרני. הסמינר מתחקה אחר שורשיהן ומהלכיהן של מרידות ומהפכות באזורנו ובדינאמיקה של מלחמות אזרחים במזרח התיכון. מרד עראבי, המהפכה הכמאליסטית, הפיכות הקצינים במדינות ערב השונות, המהפכה האסלאמית באיראן, האנתפאדה ומלחמות האזרחים בלבנון, תימן ואפגניסתאן – כל אלה ראויים לשמש מקרי מחקר הדורשים אפיון תוך בחינה השוואתית ובמקביל להתפתחויות גיאופוליטיות, אזוריות וגלובליות.

Revolutions and Civil Wars in the Modern Middle East

Revolutions and civil wars have become a common phenomenon in the modern history of the Middle East. The seminar explores the origins and dynamics of revolutions and civil wars in the Middle East. The Urabi Revolt, The Kemalist Revolution, military regimes, the Islamic Revolution in Iran as well as civil wars in Lebanon, Yemen and Afghanistan – all these make suitable case studies that should be comparatively analyzed in line with the changing geopolitical and regional developments.

הקורס ינתח את קשרי הגומלין בין לאומיות לדת במזה"ת המודרני, תוך דגש על סוגיות המעבר מזהות דתית לזהות לאומית, על אופן גיוס הדת לצרכיהן של תנועות לאומיות שונות, וכיצד התייחסו תנועות דתיות לאתגר הלאומי. בין היתר יעסוק הקורס במתח שבין זהות מצרית פרטיקולרית המתייחסת לעבר הפרעוני מול הדגש על המרכיב הערבי-אסלאמי בזהותה של מצרים; במתח שבין דת ולאומיות בתורתם של האחים המוסלמים במצרים; במקומו של המרכיב השיעי בלאומיות האיראנית הטריטוריאלית; במקומו של המתח בין שיעים לסונים בניסיונות לעצב זהות לאומית ערבית או טריטוריאלית בעראק, וכן בשילוב בין דת ולאומיות במישנתה של תנועת החמאס

העיר אדירנה שימשה כבירתה השנייה של האימפריה העת'מאנית, בשנים 1421 (בקירוב) ועד ל-1453, שנת כיבוש קונסטנטינופל. גם לאחר מכן, המשיכה אדירנה להיות עיר חשובה במישור הפוליטי, צבאי, כלכלי-מסחרי ותרבותי, ואף לשמש כמקום מושבו של הסלטאן, לפעמים לתקופות ארוכות. בעיר היה ארמון אימפריאלי בהיקף דומה לזה של תופקאפי באסתנבול, אך נשאר ממנו היום רק שרידים ושברים. בהשוואה לחשיבותה ההיסטורית, נכתב מעט מאד על תולדות אדירנה העת'מאנית.
למרות שהמחקר המדעי על תולדות העיר הוא קטן, קיימים מקורות רבים ומגוונים המאירים את עברה העשיר. מקורות אלה הם עת'מאניים בתורכית עת'מאנית וכוללים גם תעודות ניהוליות וגם כרוניקות היסטוריות. בנוסף, הרישומים של נוצרים ויהודים שחיו בעיר או עברו שם מעידים על תולדותיה של העיר. בסמינר אנו נסקור את הספרות המחקרית כדי ללמוד על העיר אדירנה ככל האפשר. על בסיס סקירה זו, כל תלמיד/ה י/תעבוד על מקור מסוים כדי לתרום משהו להבנת תולדותיה של העיר מקרוב ולהבין היטב את הבעיות הספציפיות הכרוכות בחקר האימפריה העת'מאנית בכלל, והעיר אדירנה בפרט. במהלך הסמינר נדון במקורות השונים וננסה להגיע להבנה מחודשת של העיר.

דרישות קדם לסמינר:
• קורס בסיסי בתולדות האימפריה העת'מאנית
• שפת מחקר אחת ברמה של קריאת מקורות. לצורך העניין, ייחשבו שפות מחקר: עברית (של חומרים היסטוריים מלפני המאה ה-20), תורכית עת'מאנית, צרפתית, גרמנית, לאדינו, רוסית, בולגרית ואולי יוונית.
דרישות הסמינר: רגילות לסמינר מ.א., ז"א עבודה סמינריונית, רפראט, או השתתפות פעילה, לפי הצרכים של כל תלמיד ותלמידה.
שימו לב: גם "משתתפים פעילים" שאינם צריכים לכתוב עבודה ייתבקשו לעבוד על טקסט מקורי ולהשתתף בכל הפגישות של הסמינר.

הקורס עוסק בעיצוב המדינה הערבית וקשיי הקיום שלה. הסברים תיאורטיים והדגמות מעשיות הם מוקד הדיון, תוך הדגשת השיח המקובל והתפיסות החדשניות הקשורות בו.

The course discusses the shaping and the difficulties in the making of the Arab State. Theoretical explanations and exemplifications are the focus of the discussion. The academic discourse and notably new approaches will be emphasized.

הסמינר יעסוק בשאלות מפתח במחקר על תולדות סכסוך ישראל-ערב תוך בחינה של מגוון סוגיות היסטוריות ומתודולוגיות. המטרה של הסמינר היא ללבן סוגיות כגון רוויזיה ורוויזיוניזם היסטורי; מקורות היסטוריים והשימוש בהם; שינויים בפרספקטיבות היסטוריות ואידיאולוגיות; תודעה היסטורית ואחריות היסטורית; והדרך בה כל הסוגיות האלו באות לידי ביטוי במחקר החדש על תולדות היחסים בין ישראל וערב.

The Palestinian National Movement-A Documentary Study

This course deals with the evolution of the Palestinian national movement through the analysis of original documents and the reading of relevant background material, starting from the First World War (the Husayn-McMahon correspondence and the question of Palestine), through the British Mandate, the Arab Rebellion, the War of 1948, the foundation of the PLO, the civil war in Jordan, the invasion of Lebanon, the Intifada, the Oslo process and its collapse and up to the second Intifada and the rise of Hamas.

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש, בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את טיעוניה של הפטריארכליה הדתית , החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת נשים המגובה הן ע,י אנשי הדת והן ע"י המימסד הרפואי. הקורס יתמקד במאבקן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, תורכיה, הרשות הפלסטינית, וכן במאבקן של נשים ערביות ויהודיות אזרחיות מדינת ישראל.

דרישות הקורס ומרכיבי הציון: הציון הסופי בקורס יהיה מורכב מעבודת תרגיל (רשות) אשר ערכה הינו 5% מכלל הציון הסופי. השתתפות אקטיבית בשיעורים ובדיונים המתנהלים בהם שמשקלה בציון הסופי אף הוא 5% ובחינת בית מסכמת שערכה 90% מן הציון.

Feminism beyond the Veil-Can the two Co-exist?

The course focuses on the struggle of Muslim Women in both several Arab countries (Egypt, Saudi Arabia, Turkey, and the Palestinian Authority) and among Israeli Arab and Jewish women, as well as in Europe, to improve their life conditions and their legal status as equal citizens.
Their struggle was and remains completely different from that of Western feminists since we are dealing here with religious women who use the religious knowledge they acquired and the unique interpretation they give to the Holy Scriptures as a means to empower themselves in both family and society. Through this knowledge they are able to challenge the patriarchal political religious and social establishment that uses the scriptures to reinforce their own status and, simultaneously, weaken that of women. By giving a voice and a space to these religious and veiled women we will try to deconstruct the binary approach between religion and feminism in the Middle East.

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את ירושלים להתיישבות יהודית, ונלמד על הנסיבות להקמת יישוב זה. במאה התשיעית התיישבו בארץ ישראל הקראים. במסגרת שיעור זה נלמד על השפעת מגילות קומראן על הקראים שעלו לארץ ישראל. כמו כן נלמד על סיום מפעל המסורה, דהיינו שימור הנוסח של המקרא, כפי שהוא ידוע לנו היום.

The Muslim found in Palestine a relatively strong Jewish community. Its leadership-the Yeshiva- was then In Tiberias and served also as a center to many Jewish communities in the Diaspora. The Muslin conquest opened a new period in Jewish History: the Gaonate period. We shall study about the history of the Jewish leadership in Palestine, the renewal of the Jewish community in Jerusalem, the influence of Judaism on the holiness of Jerusalem in Islam, the Karaite settlement in Palestine, how the changing of power in Islam influenced the history of the Jewish population in the country. The main source for information is the Cairo Geniza.

שיעור: היישוב היהודי בבבל מראשית הכיבוש המוסלמי עד נפילת הח'ליפות העבאסית.
הכיבוש המוסלמי חיסל את האימפריה הפרסית הסאסנית ששלטה בבבל ובפרס. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בבבל תקופת הגאונים בהיסטוריה היהודית. הבולט מבין גאוני בבל היה ללא ספק סעדיה גאון, שבחשיבותו נדון. במסגרת שיעור זה יעלו הנושאים הבאים: תולדות הישיבות, תולדות ראשות הגולה, השפעת התרבות היהודית על האסלאם והשפעת התרבות המוסלמית על היהדות. צמיחת התנועה הקראית בבבל ובפרס.

Shiur:The Jewish Population in Babylonia from the Muslim Conquest until the Fall of the Abbasid Chaliphate
The Muslim conquest destroyed the Persian Sasanid Empire that had ruled Persia and Babylonia. Under the Persians a very important Jewish center had existed. The Babylonian Talmud is a witness for its importance. The Muslim conquest opened a

להמצאת הדפוס במאה החמש-עשרה היו השפעות מרחיקות לכת על האדם, החברה והתרבות בעולם המערבי, בזיקת גומלין אל תהליכים אחרים שהתחוללו באותה תקופה. החברה היהודית מיהרה לאמץ אף היא את הטכנולוגיה החדשה, שחוללה גם בקרבה שינויים חשובים ביותר. עולם האסלאם, מסיבות שונות, נמנע מלאמץ את "ההעתקה המלאכותית" עד למאה התשע-עשרה, אך משנכנס הדפוס, הוא גרם גם בעולם האסלאמי מהפכה של ממש. בשיעור יידונו התמורות באוריינות, בסוגי הספרות הנקראת ובקהלי הקוראים בשלוש התרבויות, וכן בהשלכות של תמורות אלה על החינוך, השלטון והתפתחותן של תרבויות לאומיות.

Language and Society in Ethiopia

מטרת הקורס להעניק ידע בסיסי על נושאים שקשורים לשפה ולחברה באתיופיה. בקורס זה נכללים בין היתר: סיווג של שפות באתיופיה, דיאלקטים של אמהרית, שפת נשים, שפה של קבוצות מסוימות, אמהרית מעורבבת, שמות פרטיים בשפות שונות, וכו'.

מטרות הקורס הכרת התכונות הגיאוגרפיות, פיסיות ואנושיות, של המרחב המזרח תיכוני. הבנת תהליכים מרכזיים המשפיעים על מהלך התפתחות המרחב. נושאי לימוד עיקריים - תחומיו הגיאוגרפיים של המזרח התיכון. תכונות פיסיות והשפעתן על רמת הפיתוח האזורית. - דרכי השימוש במשאבי הקרקע והמים במרחב. הקשיים בייצור המזון. - מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים. השלכות גידול האוכלוסין וההטרוגניות הדתית על תפקוד המדינות. תהליכי הגירה תוך ובין מדינתיים. - יצירת המפה המדינית של האזור. סכסוכי גבול ומאבקם של לאומים. - מגמות שינוי במרחב המזרח תיכוני. בהדגמה ירדן ומצרים.

None