החוג לספרות לשנת תשס"ט

קורס לתאר שני (מ"א), שיעור.
קורס חובה לתלמידי/ות תואר שני בתכנית ללימודי מגדר, ובחוג לספרות (לאחר סיום ההשלמות, אם נדרשו).

מטרת הקורס לשרטט מפה של התיאוריות הבולטות היום במחקר העכשווי, היינו, במחקר שאינו ממשיך ישירות תיאוריות משנות הששים אלא שמפתח תיאוריות שראשיתן והתפתחותן סביב שנות השמונים. שלושת מוקדי הקורס – תיאוריות של מגדר, תיאוריות של ספרות ותיאוריות של קליטת העולם הויזואלית השליטה החל מהחצי השני של המאה ה- 20 – "מכסים" שורה של תיאוריות משיקות, שקשה היום לשרטט מפה תיאורטית מבלי לראות את כולן וכן את הצמתים הצולבים שלהן. תיאוריות המנסות לתאר ולהסביר את אופן התפישה, את הייצוגים ואת הבעייתיות של ה"גוף", למשל, ממוקמות על צומת של "פוליטיקה של זהויות", יחסי ייצוג וחומר, גלובליזציה, מימטיות לשונית ותמונתית, סוגיות של הכלה והדרה, דיון בקיומם של שברים וסתירות פנימיות ובמאמצים להעלים אותם ובתפקידים הלאומיים, האתניים, המעמדיים והדתיים של "גוף" בכלל ו"גוף" בהקשרים שונים. לשם כך יש צורך להבין, למשל, את הקשר בין פוקו, אלתוזר, באטלר, מירזוף, רוגוף, הארדט ונגרי, הומי באבא, ג'יימסון ועוד אחרים; היינו, תיאוריות ניאו-מארקסיסטיות, פוסטמודרניסטיות ובעיקר פוסטסטרוקטורליות, של לאומיות ושל פוסטקולוניאליות, של יחסי מגדר-אתניות-לאומיות-מעמד, והזליגה בין התיאוריות ושבירת הגבולות ביניהן ביחד עם שבירת תפישת הקוהרנטיות של הסובייקט והיציבות של יחסי הכוח.
הדיון ימקם את התיאוריות העכשוויות ביחס לתיאוריות סטרוקטרליסטיות ויעקוב אחר היחסים בין שתי קבוצות תיאוריות אלה.

חובות הקורס:
נוכחות והשתתפות פעילה – חובה.
הגשת עבודות-ביניים קצרות (בנות עמוד אחד).
הגשת רפראט (עבודת סיום קורס) בהיקף של 10-15 עמודים.

This is a compulsory course for graduate students (MA) of both the Department of Literature and The Gender Studies Program (in both program only after completion of the obligatory make-up courses from the undergraduate program); its aim is to acquaint students graduating from a variety of disciplines and with different levels of theoretical practice with the current theoretical arena on their first year as graduate students. The study of the theories themselves will briefly cover structural theories, and will move on to focus mainly on postmodern and post-structural philosophy and theories developed after the theoretical age of the 1960s, mainly as of the 1980s. The three foci of the course – gender, literature, visual culture – are strongly linked to each other both in terms of the theories they all use, and in terms of the topics they are concerned with today: materiality and representation; the body and pain; identity politics; globalization; verbal and virtual mimesis; exclusion and inclusion; gaps and inner contradictions (in theories and especially in texts), and the apparatuses used to veil the means of their concealment; and nationality, ethnicity, religion and class as related identity axes and theories. The course will try to point to the reciprocal effects of the theories of Foucault, Althusser, Butler, Jameson, Roggof, Mirzoeff, Hardt and Negri, Homi Bhabha and others.

Two short (one page) mid-term papers due towards the end of the term.
One 10-15 pages final paper.

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס, שלא נועד להציג גישה היסטורית של כרונולוגיה של התיאוריות הפמיניסטיות מראשיתן באקדמיה בסוף שנות הששים של המאה העשרים, מציב כנקודת המוצא שלו את הפילוסופיה הפוסטמודרנית ואת התיאוריות הפוסטסטרוקטורליות, תוך דיון בויכוח אודות התאפשרות פמיניזם פוסטסטרוקטורלי והפוליטיות של פוסטמודרניזם. בעיקרו, יעסוק הקורס בייצוגים של נשיות וגבריות והיחסים ביניהן, ובחשיבותם הקריטית של הייצוגים האלה לכינון הסובייקט. דרך סרטים, דימויים בפרסומות, סיפורים וקטעי פילוסופיה ועיתונות ייבחנו הסוגיות המרכזיות בשאלת הייצוג: כיצד נוצרים סטריאוטיפים, מה הפונקציות שלהם וכיצד חלים בהם שינויים; כיצד מוצרי תרבות מייצרים ומאשררים סטריאוטיפיזציה נשית וגברית; ועל אילו שאלות מנסות התיאוריות הפמיניסטיות לענות בהתייחס לייצוגים אלה. בעזרת מאמרים ייבחנו שאלות של היחסים בין החומריות לבין הייצוג; של אופני הקליטה (קריאה) האפשריים של מוצרי תרבות – הגמוניים, מהפכניים וחתרניים; ותיאוריות של כינון סובייקט והתפקיד של טקסטים בתהליך הבלתי נפסק והחוזר שוב ושוב הזה, בדגש על הזהות המגדרית.

חובות הקורס: נוכחות והשתתפות. קריאה שוטפת במהלך הקורס.
בחינות במהלך הקורס: יתקיימו 2-3 בחינות בקיאות והבנה קצרות במיוחד על מאמרים.
חובת סיום הקורס: בחינת כיתה.

This course will focus on concepts, problems, and theories that occupy the most recent, cutting-edge thoughts on gender. As a starting point for this course’s point of view on current feminist theories, issues raised by Postmodern philosophy and Poststructuralist theories such as the centrality of ideology and its contribution to political activism, solidarity, and gender-agency will be discussed. Also in discussion will be issues of subject-constitution and the centrality of “Reading” texts for self-constitution of an ever-changing, never coherent subject. These issues and others will be exemplified through the study of men’s and women’s representations: stereotypical (hegemonic), revolutionary, and subversive, in films, stories, and media. Issues such as representation and matter; the relations between feminist theories and postcolonial and queer theories; and how does stereotype matter will accompany the study of basic notions such as the concepts of “gender,” “otherness,” and “the female secret,” and the understandings of women’s writing, some of the chronology of the rise of feminist theories in philosophy and theory and their relevance today, and contemporary offshoots such as the study of “the body,” of nationality and post-nationality, and of the politics of the gaze and its variety of hierarchical power relations.

ה"פאם פאטאל" משתמשת בקסמיה האירוטיים נגד גברים, ואיפיוניה משקפים חרדות ומשאלות של גברים ושל נשים כאחד. במשך דורות הייתה ה"פאפ פאטאל" דגם בלעדי כמעט של אישה משוחררת או מתמרדת. גלגוליה משקפים הבדלים תרבותיים ביחס למעמד האישה ולמיניותה.
הקורס יכלול סקירה שלהם החל במצרים וביון הקלאסית, דרך מזרח אסיה ופולינזיה ועד ימינו.
דרישות קריאה: "פדרה, ראסין; "וזרח השמש", המינגוויי.
חובת נוכחות: אין; מטלות ביניים: אין; מטלת סיום הקורס: עבודה (ניתוח של יצירה);
הרכב ציון הגמר: 100% ציון העבודה

Stories of femmes fatals reflect anxieties and wishes of both men and women. For generations, femmes fatals were the only model of “liberated” women, highlighting cultural attitudes to female sexuality. The course will follow such stories from ancient Egypt and Greece to modern literature.

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן פילוסופי. כקוראים, הסטודנטים עדים לכך שהספרות צומחת מתוך אמת אישית וחברתית שאותה הופך הסופר לנגישה. כצופים, רואים הסטודנטים שהמדיום הקולנועי מתעתע כפי שדימויי חיי היומיום—המודעים ואילו שמקורם במוח הלא מודע—משטים בנו. אך בדומה לחוויית היומיום שהיא מקוטעת ושבורה ובכול זאת מייצרת תובנות או אפשרות להכללה, כך גם המבע הקולנועי והטקסט הספרותי יוצרים ברירות או קריאות. הסרט השלם מושתת על חיתוכים ועריכה שמהם עולה אמת אישית וחברתית ביחס למבנה העולם והתודעה שמתמודדת עימו. אך מכיוון שהצדק הוא מבנה אבסטרקטי ומורכב, המבע הלשוני מתקשה לייצג אותו באופן מועיל. הקולנוע והספרות מפתחים שיטות טכניות שמעמידות את הצדק במרכזה של היצירה גם כשזו מתארת מגוון רחב של אירועים.
מהו הקשר בין קולנוע וספרות לצדק, בין הבמאי/סופר לבין האפשרות לייצג שאלות שרק כוח השיפוט יכול להכריע בהן? מהו הקשר בין פעולת השיפוט והאפשרות להגדיר צדק, לבין בימוי כתיבה וקריאה, במיוחד בתקופה בה אנו חיים? בנוסף לכך ישאל הקורס מהו הקשר בין נרטיב להיסטוריה, בין וידוי לצדק, בין סיפור להישרדות, ובין משל לידיעה?
בשיעור יקראו הסטודנטים מהווידויים ויסבירו מה מביא את רוסו להעמיד למשפט את ז'אן-ז'אק. הסטודנטים יקראו את גזר הדין במשפטו של פלובר ויסבירו כיצד שופטת החברה את הסופר, בו בזמן שאמה בובארי, הגיבורה, חיה למען מימוש רצייתה, וכך מהווה מראה שמשקפת אי-צדק חברתי. הסטודנטים יבדקו קשרים בין "בפתח החוק" של קפקא ומאמרו של דרידה על הסיפור, לבין "דו"ח לאקדמיה," ויסבירו את הפער בין צדק למערכות של משפט וידע מובנים. בהמשך יבדקו הסטודנטים את מקומו של הצדק ביחס למות-המספר אצל בנימין. הסטודנטים יסבירו באילו מובנים שלילת כושרו של העד לדבר ולהאשים מבטלת קיומו של צדק, על פי ליוטר, אמרי, והרטמן. עוד יקראו הסטודנטים כיצד מסביר פרידלנדר את החלטתו של הרייך השלישי לחוקק חוקים מנוגדים לעקרונות מכוננים של המשפט שממילא הורסים את אפשרות חשיבתו של צדק. הסטודנטים ינתחו את מעמדו של המונולוג אצל קאמי ואת הקשר שלו לבגידה, להונאה עצמית, ולניסיון למסד צדק באיחור. הסטודנטים יחקרו קשר בין הלא-מודע והאירוע הטראומתי שהוא זוכר לבין הרצון לדעת/לכונן אמת. הסטודנטים יבדקו האם, לדעת מוריס בלנשו, קורבנות האסון יכולים להיות אקטיביים ולספר את סיפורם או שהאסון מכתיב את הסיפור שיספרו, את החלום שיחלמו, ואת החיים שינהלו? במהלך הקורס, יחקרו הסטודנטים קשר בין אי-פתיחות לאי-צדק כפי שאלו משתקפים בחמישה סרטים שדנים בקשר בין קולנוע להליך השיפוטי ולעקרונות הצדק המופשט: קרמר נגד קרמר, החותם השביעי, משפטי נירנברג, ביטוח חיים כפול, ונערה עובדת.
בסיום הקורס, בשיעור האחרון, יש להגיש עבודת בית קצרה (7 עמודים).

The course will describe connections between justice and film and literature by examining texts, films and psychoanalytical and postmodern articles on film and literature. Film and literature are interested in justice because in them something overt or covert is useful. The "storyteller" is a man who can give advice to his readers says Walter Benjamin. Film is a system of images that thinks life philosophically. As readers, students are witnessing that literature emerges from a personal and social truth that the storyteller makes accessible. As spectators, students see that the cinematic medium is misleading as the images of daily living—conscious images and those that emerge from the unconscious mind—mislead us. But in the same way that daily experiences are discontinuous and yet they produce possibilities of understanding or generalizing, film and literature clarify and create readability. The finished film is based on cutting and editing that uncover a personal and social truth related to the structure of the world and the consciousness that copes with it. Yet, because justice is an abstract complex structure language does not usefully represent it. Film and literature develop technical methods that position justice at the core of the work even when it describes a large variety of events.
What is the relation of film and literature to justice, of the director/author to the possibility of representing questions that uniquely the power of judgment can decide upon? What is the relation of judging and the possibility to define justice to directing, writing and reading, especially in the times in which we are living? What is the relation between narrative and history, confession and justice, storytelling and survival and allegory and knowledge?
Films and Texts: Kremer vs. Kremer, The Seventh Seal, Judgment at Nuremberg, Double Indemnity, Working Girl, Rousseau, Flaubert, Kafka, Camus, Derrida, Benjamin, Lyotard, Amery, Hartman, Friedlander, Blanchot and Freud.

הקורס יתמקד בסיפורים מן המיתולוגיה היוונית ומן האגדות הקלאסיות של האחים גרים. המקור הקולקטיבי של המיתוסים והאגדות מבליט דפוסים תרבותיים נפוצים: מו האב הגונן ועד האב הרודן דרך אבות נוכחים-נפקדים בחיי בנותיהם. דפוסים אלה ייבחנו הן בהשוואה ליחסי אימהות-בנות והן בהשוואה ליחסי אבות-בנים.

The focus is on Greek mythology and Grimms' tales: the collective sources of these reveal common cultural patterns in the West.
Comparisons with stories of fathers and sons, as well as mothers and daughters, support the characterization of paternal roles specific to daughters.

הסמינריון יוקדש לבירור המושג "משפחה" כפי שהוא עולה מפרשנותן של יצירות ספרות שונות. היצירות יהיו משל סופרות וסופרים שכתבו בתקופה של מאה השנים האחרונות, וביניהם: נחמה פוחצ'בסקי, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ, יעקב שטיינברג, לאה גולדברג, ש"י עגנון, ע' עוז, עמליה כהנא-כרמון, רות אלמוג, יואל הופמן, יהודית קציר, דורית רביניאן – ועוד. רשימה מפורטת תתפרסם באתר הווירטואל לקראת סוף סמסטר א' תשס"ח.

את רוב הסיפורים הריאליסטיים ניתן לקרוא דרך הפריזמה של סיפור משפחה, מתוך נסיון פרשני לחלץ מתוכם את המובן מאליו ואת הנחות היסוד של הסיפור ביחס למושג/למוסד "משפחה". הנרטיב של הסיפור, הדמויות המרכזיות והשוליות שלו עם דרכי אפיונן, הדרמה המתחוללת בו, ההתרה של הקונפליקט – כל אלה, ומרכיבים נוספים של הטקסט הספרותי, משתתפים בעיצוב עולם המשפחה, חיי המשפחה, היחסים הנקראים "משפחתיים". הדיון בסמינריון ינסה להתמקד בתימות בולטות אחדות המהוות סימן זיהוי אפשרי להגדרת סיפור המשפחה ולהצבעה על אופני ייצוג המשפחה בספרות.

הסמינריון יתנהל במתכונת של דיונים קבוצתיים המבוססים על הכנה מוקדמת של טקסטים מחקריים ושל יצירות ספרות בהתאם לרשימה מפורטת שתופיע באתר הווירטואל.
יוטלו במהלך הקורס מטלות קריאה וכתיבה. הציון בקורס ייקבע על פי ציון החיבור הסמינריוני שייכתב בסיומו.

Graduate Seminar (Women & Gender Studies; Hebrew Literature; Graduate Program in the Arts)

The seminar will be analyze and deconstruct the concept of "family" as it emerges from the interpretation of various literary works, with a wide interdisciplinary background of theories regarding family, roles, gender, work, siblings, androcentrism, patriarchalism, etc. Works to be discussed will be of women and men authors who wrote and published their works during the last century, and include, among others: Nechama Pohatchevsky, Dvora Baron, Y. D. Berkowitz, Jacob Steinberg, Lea Goldberg, Shmuel Yosef Agnon, Amos Oz, Amalia Kahana-Carmon, Ruth Almog, Yoel Hoffmann, Yehudit Katzir and Dorit Rabinyan. A full and updated list of works will be published on the course website.
Most realistic stories can be read through the prism of the family myth, along with the interpretative attempt to extract the obvious ideology and the cultural presuppositions embedded in the text. Discussion in this seminar will focus on several main themes and attempt to understand the disseminating role of literature regarding the cultural construction of family. We will move toward a definition of a 'family story' and point out techniques of representation of the family in literature.
This seminar will include group discussions based on the students pre-reading of both literary and research works posted on the website. Students are expected to add reading lists of their own.
Requirements: (1) reading and writing assignments throughout the seminar. (2) submission of a seminar paper at the end of the semester.
Final grade will be determined by the seminar paper.

תיאור הקורס: בספר הקלאסי של ביקורת הספרות הפמיניסטית The Madwoman in the Attic, מפרקות סנדרה גילברט וסוזן גובר את הדרכים להבניית הסובייקט הנשי בספרות: " Thus, because he is an author, a 'man of letters' is simultaneously, like his divine counterpart, a father, a master or ruler, and an owner: the spiritual type of a patriarch, as we understand that term in Western society." מתיאור זה של מבנהו או צורתו של הרומן במאות ה- 18-19 ולא רק מייצוג האידיאולוגיה שמייסדות אותן יצירות ענק של תרבות המערב עולה השאלה אותה חוקרות גילברט וגובר ובו בזמן הן גם חותרות תחתיה ומבנות אותה מחדש: "Where does such an implicitly or explicitly theory of literature leave literary women? If the pen is a metaphorical penis, with what organ can females generate texts?"
ראשית, יקראו הסטודנטים רומנים קנוניים מאת האחיות ברונטה, וג'ורג' אליוט שמאששים, מאייכים, חותרים תחת או מפריכים טענות שבהן מחזיקה ביקורת הספרות והביקורת הפמיניסטית בפרט. שנית, הסמינר יעמיד כלים חדשים לביקורת ספרות נשים. כלים אלה מתיימרים לטעון שספרות נשים כותבת מחדש—באופן סדיר ותדיר מהמאה השמונה עשרה ועד לספרות המאה העשרים—עמדות ספציפיות של הסובייקט הנשי בשפה ובשיח וגם בייצור התשוקה. בסמינר יחקרו הסטודנטים את מעמדה של ג'יין אוסטין—הרווקה הזקנה של הספרות האנגלית ובהרחבה המסמן המוחלט של מעמדה של הרווקה הזקנה בתרבות המערב—כפי שהוא עולה מאהבה ומשפט קדום. הסטודנטים יתבקשו לחקור ולהראות כיצד הסמל של הרווקה הזקנה מקבל מעמד אלגורי בתרבות ופועל לביזורו של האני כמו גם להחדרת מושג הדה-טוריטוריאליזציה לתוך הקורפוס הקנוני של הספרות. כמו כן, יבחנו הסטודנטים את החתירה תחת איבון המשמעות של המבנה המשפחתי שמעמידה מרי שלי בפרנקנשטיין. עם סיום הסמינר הסטודנטים יקראו טקסטים מאת קולט, ג'ין ריז, וירג'יניה וולף, ומרגריט דוראס. הסופרות מטרימות טענות שעולות בביקורת הספרות העכשווית. לאור יצירות מודרניות אלה הסטודנטים יבחנו מחדש טענות קנונית שרואות באישה רחם, כלי שברירי (delicate vessel)—שדומה גם לקופסת תכשיטים או ליומן אישי נעול על מפתח—העובר פטישיזציה כשהמבט הגברי מתאר את הקונטורים שלו, מגן על הספירה הביתית, וכך גם מכתיב את מרחב המחייה של הסובייקט הנשי באמצעים כלכלים ואסתטיים כמו גם את סגנון חייה של האישה, או את תפקידו של הסגנון בכתביה של הסופרת.
טקסטים וסרטים: מאמרים מאת גילברט, גובר, רות יזל, רולנד בארת', די. איי. מילר, וברברה ג'ונסון, כמו גם טקסטים פסיכואנליטיים של פרויד, לקאן, קריסטבה, וג'ולייט מיטשל. הסטודנטים יצפו בשני סרטים, The Lady Eve ומוות והעלמה.
חובות הקורס: קריאת חובה של כול הטקסטים, כפי שבהמשך יפורט בסילבוס, כמו גם צפיית חובה בסרטים, בין אם בהקרנות מאורגנות ובין אם באופן עצמאי. הסטודנטים יתנו רפרט בכיתה במהלך הסמסטר ועבודה סמינריונית או רפרט בסיום הסמינר.

Course Description: In The Madwoman in the Attic, the classical work of feminist literary criticism, Sandra Gilbert and Susan Gubar are deconstructing the feminine subject in literature: "Thus, because he is an author, a 'man of letters' is simultaneously, like his divine counterpart, a father, a master or ruler, and an owner: the spiritual type of a patriarch, as we understand that term in Western society." A question emerges from this description of the structure of the novel in the 18th-19th centuries—not just from the ideologies represented by these master texts of Western culture—which the scholars examine even while they subvert and reconstitute it: "Where does such an implicitly or explicitly theory of literature leave literary women? If the pen is a metaphorical penis, with what organ can females generate texts?"
First, students will read canonical novels that support, consolidate, subvert and even refute arguments made by literary and feminist criticism. Next, the students will read seminal articles in the field and fashion new tools for feminine criticism. These tools presume that feminine literature rewrites—systematically and perpetually from the eighteenth through the twentieth century—the specific postures of the feminine subject in language, discourse, and in the production of desire.
Texts and Films: Jane Austen, Emily and Charlotte Bronte, Jean Rhys, Mary Shelley, George Eliot, Colette, Marguerite Duras, Virginia Woolf, Alice Walker and articles by Gilbert, Gubar, Ruth Yeazelle, Roland Barthes, D. A. Miller, and Barbara Johnson, E. Anne Kaplan, Stanley Cavell, including psychoanalytical text by Freud, Lacan, Julia Kristeva, and Juliette Mitchell. Students will watch three films, The Lady Eve, Death and the Maiden, and Moonstruck.

In this seminar we will examine in detail Shakespeare’s dramatic preoccupation with the history, ideology, ethics and politics of ancient Rome through the close reading and analysis of four plays: Titus Andronicus, Julius Caesar, Antony and Cleopatra, and Coriolanus. Using the texts of the plays as a platform for discussion we will examine Shakespeare’s innovative use of classical sources, his experiments in these plays with genre and dramatic conventions, his engagement with epicurean and stoic philosophy, as well as the wider significance of Rome as a political allegory in the period, and the ways in which Shakespeare reinvents the Renaissance ideal of the Roman metropolis and the values associated with its ethos as a vehicle for Renaissance tragedy.

Primary texts: Titus Andronicus, Julius Caesar, Antony and Cleopatra, and Coriolanus with side glances at The Rape of Lucrece, Richard III, Hamlet, Cymbeline and Marlowe’s Tamburlaine the Great.

Requirements: A seminar paper of about 18-20 pages, oral presentations with written summaries to be handed in for evaluation, and two short take-home exam essays in lieu of a midterm.

תיאור הקורס
מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות המבוגרים? מה בין מודרניות ופוסט מודרניות בספרות הילדים? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס מבואי זה באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים.

דרישות הקורס:
קריאה שוטפת של מאמרים
מטלת סיום: מבחן בית

Introduction to Children's Literature and Child Culture

Course Description:
When was the modern child born and what was written for him? What happened to Llittle Red Riding Hood on her way from the 17th century to the 21st? Why did Lewis Carroll write three versions of Alice's Adventures in Wonderland? To whom does children's literature cater? Who doed children's literature differ from literature written for adults? How does modern psychology affect children's literature? How does Post Modernity affect texts for children?
These interdisciplinary cultural questions and others will be discussed in this introductory course.

כדי לגדול צריך לאכול. אולם יחד עם החלבונים, הפחמימות, הפלפל והמלח אנו סופגים לתוכנו את ההיסטוריה, האידיאולוגיה והמערך התרבותי-כלכלי שאפשרו את הכנת המאכל. במהלך הקורס ייבחנו הקשרים בין מזון למיניות, מוסר וזהות לאומית כפי שהם משתקפים בספרי ילדים מאת ח.נ. ביאליק, רואלד דאל, קורניי צ'וקובסקי והאחים גרים ועל רקע משנתם התאורתית של מרסל מוס, פייר בורדיה, הומי ק. באבא וג'וליה קריסטבה.

הציון הסופי- עבודת סיכום.

Eat and Grow: Food in children's literature

The complexity in which food is treated in children's literature enables the viewing of ideological, social and economic questions from a new perspective. The course will review the relationship between food and sexuality, morality and nationality through works by Bialik, Brothers Grimm, and Roald Dahl.

הקורס יעסוק בסיפורת העברית של ראשית המאה העשרים. שילוב של תנאים: יוצרים גדולים, פואטיקה ודרכי ביטוי מורכבים, השפעות של הספרות האירופית בת הזמן, אמצעי פרסום וקהל קוראים הביאו ליצירתו של פרק מפואר של הספרות העברית המודרנית. החידוש הבולט ביותר של ספרות ראשית המאה הוא הופעתה של דמות 'התלוש', הקשורה להתפתחויות כלכליות, חברתיות, פסיכולוגיות-נפשיות ורוחניות של החברה היהודית. חוויית התלישות, הקרע והניתוק ממשפחה ומסורת ובדידות חברתית וקיומית הביאה לגיבושה של מורכבות פסיכולוגית ותמורות לשוניות. נקרא מיצירותיהם של ברדיצ'בסקי, ברנר, בארון, ברקוביץ, גנסין, שופמן, שטיינברג ואח'

דרישות הקורס: נוכחות, קריאה סיפורים ומאמרים, בחינת סיום
סיום הקורס: בחינת כיתה- 100%

The Early Twentieth Century Narrative Fiction

In the early twentieth century, the combination of great writers, a sophisticated means of literary and linguistic expression, publishing options and a stable reading public resulted in the establishment of a genuine Hebrew literary fiction. The main figure in this generation: HaTalush , is a young Jew who separated himself from his family and tradition and tries to find his way in modern society. We will read stories from: Berdyczewski, Gnessin, Brenner, Shofman, Baron and Steinberg.

סוגית כתיבת נשים כשונה מן הכתיבה "האוניברסלית", קרי הגברית, נמצאת כבר כמה עשרות שנים במקום מרכזי בתורת הספרות. הקורס יבדוק את האיפיונים הייחודיים ביצירות מאת הסופרות הבולטות ה "משתבות" את הנושאים המרכזיים הקשורים לנשיות בהקשר החברה ההיסטוריה והתרבות של אמריקה הלטינית במאה ה-20.

היצירות הנלמדות והביבליוגרפיה עליהן הינן בעברית ובאנגלית.
נדרשת נוכחות של 75% של השיעורים.
נדרשת קריאה של היצירות לפני השיעור שדן עליהן.
הקורס יסתיים במבחן כיתה.

“To write as a woman”: Latin America woman writers

The course will deal with texts that “re-write” woman’s experience in different historical, social and cultural contexts in 20th century Latin America, as different from “universal”, i.e. masculine literature.

Texts and bibliography will be in Hebrew and English.

הקורס מקיף את יסודות תורת הפרוזה מנקודת הראות של תהליכי הקליטה של הקורא. מבחינה תיאורטית הוא מתמודד עם תיאוריות מקובלות בשנים האחרונות בתורת הספרות ובפסיכולוגיה של ההבנה, תוך דגש על "אסכולת תל-אביב". אך הקורס אינו אבסטרקטי: הוא מתקדם תוך הדגמה מסיפורי מופת מן הספרות העברית והכללית, ואגב כך מתכוון גם לפתח את כושר האינטרפרטציה של המשתתפים. בין הנושאים שיידונו: יחסי הגומלין בין טקסט לבין תהליכי ההבנה של הקורא; מילוי פערים; סדר הטקסט כקובע משמעות; המבנה המיוחד של המציאות בסיפורת וקשריה עם הלשון; דרכי המסירה: מבע משולב, נקודת תצפית, המספר והפרספקטיבות שלו; ועוד.

הקורס מורכב משיעור (4 ש"ס) וקבוצות של הדרכה אישית (2 ש"ס).

חובות הקורס: נוכחות; בחינה על החומר התיאורטי; שלוש עבודות-תרגיל בהדרכה אישית (פרט לתלמידים הפטורים מהדרכה אישית); עבודה מסכמת: אינטרפרטציה של סיפור; מבחן אמריקני על קריאה של מבחר נובלות.

קורס המבוא סוקר את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו, ומתאר את יוצריה הבולטים ואת המגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: הסטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי מאמצע המאה התשע-עשרה; יצירתו של ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים); "דור המעבר" בשלהי המאה התשע עשרה; תחילת הסיפורת העברית המודרנית בראשית המאה העשרים; צמיחת הסיפורת העברית בארץ-ישראל; הסיפורת בין שתי מלחמות עולם; יצירתו של ש"י עגנון; דור הפלמ"ח ודור המדינה; המודרניזם בשנות השישים; ניאו ריאליזם ופוסט מודרניזם. מטלת סיום בחינה בסוף כל סמסטר, נוכחות חובה.

יצירות מופת בספרות העברית
הקורס יציג קריאה בשורה של יצירות מופת בספרות העברית לדורותיה. כל שיעור ינתן על ידי מרצה אחר/ת ויוקדש ליצירה נבחרת אחת. רשימה מפורטת של המרצים היצירות וחומר הקריאה הנילווה יפורסמו באתר הקורס, ועל לוח המודעות של החוג בסמוך למועד ההרשמה.

הקורס יעסוק בקריאת רומאנים ובהתבוננות בהם משתי פרספקטיבות עיקריות: א. הרומאן כמסע, כתהליך.ב. הרומאן כמגדיר ומשקף מצב תרבותי וחברתי.
מטרת הקריאה בכשמונה רומאנים מרכזיים מתקופות שונות ומיבשות שונות היא כפולה:
היכרות עם אבני דרך בתרבות המערבית; ונסיון לשרטט דרכי התבוננות אפשריות המאירות אבני דרך אלה על המשותף להן והייחודי לכל אחת מהן.
מטלת סיום: בחינת כיתה. נוכחות חובה.

במרכז הקורס נידונה שיטת השקילה הטוני-סילאבית של השירה העברית המודרנית (בהברה הספרדית והאשכנזית). הלומדים בו מתוודעים אל שורה של מושגי יסוד מתחום הפרוזודיה ורוכשים מיומנות בזיהוי ובהגדרת סכמות חריזה ומשקל.

ד"ר עידית עינת-נוב
מטרתו העיקרית של הקורס היא לימוד שיטת המשקל של השירה העברית המודרנית (המשקל הטוני-סילאבי). כמו כן יידונו בו היבטים נוספים של מרקם הצליל בשירה, כגון הריתמוס, החרוז, סכמות של חריזה, המצלול, החיתוך לשורות והחלוקה לבתים, קיומן של גלישות משורת שיר אחת לבאה אחריה ועוד. מהו משקל, מהם תיפקודי המשקל בשירה, מה בין משקל לריתמוס, והאם יש לצליל ולמשקל משמעות - שאלות אלה יעמדו במוקד הדיונים בקורס. נכיר מאמרי יסוד בחקר התחום ונבדוק את אבחנותיהם התיאורטיות בקריאתם של טקסטים שיריים. מטלת סיום: בחינת כיתה.

Elements of Prosody
The main topic of the course is the Syllabo-Tonic System, which is in use in Modern Hebrew Poetry since the late 19 century. The students will be introduced to basic prosodic concepts, and will acquire skills in recognition and identification of metric and verse structures.

- מטרות הקורס הן (א) הצגה ראשונית של תחומים מרכזיים וטיפוסיים לשיר הקצר ו-(ב) פיתוח מיומנויות פרשניות, תוך דגש על תופעות אופייניות לשיר. התחומים השונים אשר יידונו ויודגמו בשעור ישמשו בסיס לעבודות הדרכה במהלך הקורס ובסיומו.
- דרישות הקורס: עבודות ההדרכה ומבחן סיום (להשלמות מ.א., עבודת סיכום ומבחן סיום).

A 4 hour core-course for undergraduate students, and a supplementary course for graduate students who did not study literature in their undergraduate stage.
The goals are twofold. (1) a basic panorama of central and typical aspects of the lyric; (2) the acquisition of an interpretive proficiency, especially in regard to poetic texts. The various subjects discussed and illustrated in class will be the topics of some working papers.
Undergraduate students are expected to write four papers (three throughout the semester, and a final paper at the end) and a final exam. Graduate students are expected to write the final paper and participate in the final exam.

הקורס יעסוק בעיר התל-אביב מפרספקטיבה מרחבית, היסטורית, תרבותית ואידיאולוגית. נבחן את דרכי ייצוג החוויה העירונית של תל-אביב בשירה העברית החל מן ההופעות הטקסטואליות הראשונות ועד הפרק המרכזי של שירת אלתרמן. בין המשוררים: שמעונוביץ, ראב, טמקין, למדן, אצ"ג, קרני, טלפיר, בת-מרים, שלונסקי, ואלתרמן.נוכחות חובה. מטלת סיום: בחינת כיתה.

Tel-Aviv Poetry: The Beginning
The course deals with the city of Tel-Aviv in special, historical, cultural and ideological
Perspectives. We will examine the ways of representation the urban experience of Tel-Aviv in Hebrew poetry. We will read poems from: Shimonovitz, Raab, Temkin, Lamdan, U.Z.Greenberg, Karny, Talpir, Bat-Miriam, Shlonsky and Alterman.

הקורס יעסוק בהתפתחות התיאוריה של הספרות לאורך המאה העשרים. בסמסטר הראשון נעקוב אחר האסכולות הביקורתיות המרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים כגון פורמליזם רוסי, מרקסיזם, ביקורת פסיכואנליטית,הביקורת החדשה והסטרוקטורליזם. בסמסטר השני נעקוב אחר עליית הביקורת הפוסט-סטרוקטורלית והפוסט-מודרנית ונתמקד בזרמים כגון דקונסטרוקציה, פמיניזם, שיח מיעוטים ופוסט-קולוניאליזם. הקורס יתמקד בסיבות ההיסטוריות לעליית אסכולות ביקורתיות שונות, בזיקות בין אסכולות תיאורטיות וביקורתיות לזרמים ספרותיים בני-הזמן, במושגים המרכזיים העומדים בבסיס החשיבה התיאורטית של כל אסכולה, ובמאבקים בין אסכולות ביקורתיות השונות.
מטלת סיום: בחינת כיתה בסיום כל סמסטר. בתרגילי הקורס יינתנו עבודות במהלך הסמסטר ובסיומו.

לקורס שתי מטרות עיקריות: הכרת היסודות התיאורטיים והפואטיים של הספרות העממית, הסוגות (הז'אנרים) העיקריים שבהם היא מעוצבת ומגמות ראשיות בשיטות מחקרה; ובחלקו השני, הכרת המהלכים העיקריים של סיפור העם העברי מאז ראשיתו בתקופת המקרא ועד לסיפורי העם של עדות ישראל בתקופה המודרנית. במהלך הקורס יוצגו וינותחו טקסטים מרכזיים מתוך הספרות העממית העברית לדורותיה, וביניהם ז'אנרים כמו המיתוס, האגדה, המעשייה, הנובלה, המשל, הפתגם, הבדיחה והחידה.

Introduction to Jewish Folk Literature.
The course will be divided into two sections: the theoretical and the historical. In the first one will be presented the basic definitions of folklore and folk-literature and their context within the humanities and social sciences. The major genres (myth, legend, fairytale, fable, novella, proverb, riddle and joke) will be presented, as well as the basic research tools and approaches.
In the second part of the course will be presented the development and characteristics of Jewish folk literature, from the Hebrew Bible, to the modern, Israeli folk literature.

סקירה כללית של תולדות השירה העברית בימי הביניים, קודש וחול, כפי שנתגבשה למן ראשיתה (סביב המאה החמישית) בארץ ישראל, לאחר מכן בארצות המזרח ובספרד, עד סוף תקופת תור הזהב (אמצע מאה 12). בשיעור יידונו סוגי יצירה ליעדים שונים: שירים שנכתבו לבית הכנסת (פיוטים) וכאלה שנועדו להקשרים חברתיים מגוונים (שירי יין, חשק, שבח ועוד). דגש מיוחד יושם על הפעילות במרכז הספרדי בתקופה הנידונה. הלימוד ילווה בקריאה מדגמית של סוגי היצירות העיקריים.
בסוף הקורס: מבחן כיתה.

Introduction to Medieval Hebrew Poetry (part I)

This introductory course surveys the development of Hebrew Medieval poetry from its early beginnings, around the fifth century, until the end of the ‘Golden Age’ of the Spanish school (around mid 12th c.). The study of poetics and literary genres will be illustrated by reading chosen texts, both religious and secular in nature.

השיעור יעסוק בתולדות השירה העברית ובתופעותיה המרכזיות למן שלהי תור הזהב ועד לתקופות הרנסנס והבארוק. נבקר בספרד הנוצרית, בדרום צרפת ובאיטליה. נקרא שירים קלסיציסטיים, ניאו קלסיציסטיים וסונטים, סיפורים מחורזים ומקאמות, ונטעם טעמם של פרודיה ראשונה בעברית ושל מחזה עברי ראשון.
בסוף הקורס: מבחן כיתה.

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה, הסטרוקטורליסטים והפוסט-סטרוקטורליסטים.

בעיות יסוד בתורת הספרות: מבט מפרספקטיבה קוגניטיבית.

מטרתו העיקרית של הקורס היא לדון בבעיות יסוד שונות המעסיקות את תורת הספרות באמצעות קישורן למסגרות תיאורטיות שונות במדעים הקוגניטיביים.

הקורס יעסוק בעיקר בסוגיות הבאות:
- מהם המדעים הקוגניטיביים ומהו מעמדה של תורת הספרות במסגרתם.
- השימוש הפואטי והלא פואטי בשפה: מבט מפרספקטיבה של המדעים הקוגניטיביים.
- לשון השירה - מבט מפרספקטיבה קוגניטיבית.
- הטקסט הסיפורי הקצר - והכשירות הסיפורית.

חובות הקורס
1. במהלך הקורס יקראו הסטודנטים כ-9-8 מאמרים, אותם יוכלו למצוא בספריה המרכזית בתיק הקורס.
2. בסיום הקורס תתקיים בחינה.

Basic issues in literary theory: a cognitive perspective
The main goal of the course is to discuss several fundamental issues in literary theory by relating them to theories in the cognitive sciences. In particular, the course will address the following two fundamental issues:
1. The way poetic language conform and interfere with regular cognitive processes
2. Text processing and the short narrative text.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------

הקורס יעסוק ביצירות בפרוזה שנכתבו בתקופת הרנסאנס באיטליה ובצרפת. הקורס לא יעסוק ברנסאנס האנגלי, הספרדי או העברי ואחרים, וכן לא בשירה. יצירות הפרוזה שנבחרו לקורס מאפשרות להבין מספר שאלות בנוגע לתקופה ולארצות האלה, סוגיות שהעסיקו את בני-הזמן והגילום הז'אנרי של העקרונות הרנסאנסיים. השאלה המרכזית לדיון תהייה – מיהו הסובייקט הרנסאנסי? שאלה זו תידון הן במה שעולה מהטקסטים כשלעצמם, והן מפרספקטיבה מחקרית בת-זמננו ותוך שימוש בתיאוריות מודרניסטיות ופוסטסטרוקטוראליסטיות. נושאים לדוגמה: הופעתו של ז'אנר ספרי ההדרכה, ותפקידם; ראשיתה של האוטוביוגרפיה והסיבות לעלייתה דווקא בתקופה זו; המעבר מהסיפור הקצר אל הרומן כמעבר מרכזי לז'אנרים של הרנסאנס; עליית הבורגנות וערעור יציבות הסובייקט המעמדי; וה"מאבק על האשה", הויכוח שהחל כבר בימי-הביניים על כישוריה של האשה ושמגיע לשיאו ברנסאנס, תוך דגש על השתתפותן של נשים בויכוח עצמו.
בין היצירות שיילמדו: הנסיך של מקיאוולי; החצרוני של קסטיליונה; דקאמרון של בוקאצ'ו; ההפטמרון מאת מרגריט דה נאבאר; מסות של מונטיין; חיי לזאריו איש טורמס; הנסיכה דה קליו מאת מאדאם דה לה פאייט; שובו של מארטן גר (כטקסט מאוחר, בן-זמננו) וכן מכתביהם/ן של כריסטין דה פיזאן, בנדלו, אראזמוס ומארי דה פראנס.

Prose Masterpieces of the Renaissance

Focusing on prose writing in the French and the Italian Renaissance, this course will examine the emergence of “The Renaissance Man,” or, in current terminology, “the rise of the subject in the Renaissance.” At an era when “man” became the center of the world, and the center of the text, the issue of his (and her, albeit much less) way of life, his purposes in life, his scholarship and his profession (or the lack thereof) become a constituting force, which tries to transcend class, accepted norms, morality, and kinship. As part of the study of subject-constitution the course will also deal with the new genres of the Renaissance: the “manual,” the collection of short stories, and the autobiography.

קורס זה יעסוק בשירה ובתפיסות תיאורטיות של השיר ושל השירה. נעקוב אחר התפתחות החשיבה התיאורטית על השיר הלירי באמצעות קריאה של תיאורטיקנים כגון מוקזז'ובסקי, יאקובסון, ריפאטר, בלום, בנימין, אגמבן ועוד.
מטלת סיום: בחינת בית.

הקורס יעסוק בהתהוותה של מפת תיאטרון וגיבוש קנון של תיאטרון בהקשר חברתי ותרבותי. נדון בגורמי ההשפעה והתהליכים המעורבים הן ביצירת מפת תיאטרון והן בהתגבשותו של קנון. מקרה המבחן בו יתמקד הקורס הוא התיאטרון הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה: החידושים שהציעו מגמות תיאטרוניות שונות, כמו דרמה חברתית וגישות עדכניות של שייקספיר, שבאו לידי ביטוי במדיניות הלהקות שהוקמו ופעלו בלונדון בשנות החמישים והשישים וביצירותיהם של מחזאים מרכזיים. נבחן מספר מחזות של מחזאים מרכזיים בהקשר של השינויים שחלו בבריטניה בשנות החמישים והשישים בזירה התרבותית בכלל ובשדה התיאטרון בפרט.

Theatre: Between History and Poetics:

The course deals with the forming of theatrical map and canon within a social and cultural context. We will discuss the factors affecting, and processes involved in the emergence of both theatrical map and canon. The course will focus on the test case of postwar British theatre: innovative theatrical directions manifested in the policies of theatre companies founded and working in the 1950s and 1960s, and in the dramas of major playwrights. In addition we will examine a number of plays of major dramatists in the context of the changes taking place in Britain through the 1950s and 1960s in the cultural arena and in the theatrical field

מטרת הקורס: לשרטט קווי מתאר להתפתחות השירה העברית של מאתיים השנים האחרונות, תוך הארת השינויים הפואטיים במעבר מתקופה לתקופה ומאסכולה לאסכולה, על רקע התמורות החברתיות והפוליטיות. מהלך הקורס: במהלך הקורס יתוארו הנסיבות שהובילו ללידתה של השירה העברית החדשה, והתלמידים ייפגשו, שלב אחרי שלב, עם הזרמים הספרותיים העיקריים (שירת ההשכלה המוקדמת והמאוחרת; שירת התחייה; השירה האוונגרדית של שנות העשרים; השירה המודרניסטית-סימבוליסטית הארצישראלית; השירה המודרניסטית הישראלית; השירה הפוסט-מודרניסטית הישראלית, וכן עם מבחר טקסטים של משוררים מרכזיים

כל שירה העוסקת במציאות עליונה (מטאפיסית), נסתרת או אי רציונאלית, מתמודדת התמודדות "חזיתית" עם קשיי הבעתה בכלים המושגיים של הלשון. הלשון המושגית קשורה קשר הדוק אל מה ששרוי בגבולות ההשגה השכלית שלנו, ומה שמצוי מעבר לגבולות ההכרה השכלית שלנו הוא לפיכך בגדר הבלתי ניתן להבעה (The Ineffable). מכאן מתחייבת לכאורה קביעתו הידועה של ויטגנשטיין, ש"על מה שאי אפשר לדבר – על זה יש לשתוק". והנה, המשוררים בכל התקופות לא רק שאינם שותקים, אלא הם מתמודדים שוב ושוב עם הבעתו של המיסתורי, האי רציונאלי, הבלתי ניתן להבעה. השיעור ייוחד לעיון בטקסטים אשר נותנים ביטוי למציאות אחרת, שמעבר לגבולותיו של העולם הזה או מעבר לגבולותיו של האני המוכר - ומעמידים את הזר, המיסתורי, הנשגב, המאיים והמושך כאחת. המטרה העיקרית של השיעור תהיה בחינת האסטרטגיות הלשוניות שהמשוררים נוקטים כדי להכשיר את הלשון המושגית למסור איכויות בלתי מושגיות, אמוציונאליות וחמקמקות - שאינן לפי טיבה. ההנחה היא שמשוררים בני תקופות שונות מוצאים פתרונות דומים להכשרתה של הלשון להביע את הבלתי ניתן להבעה. דרישות השיעור: כתיבת תרגיל, בחינת סיום.

Revealing and Concealing in the Language of Poetry (Biblical Poetry, Hebrew Poetry in Spain, Modern Hebrew Poetry)

Any poetry which deals with a transcendental (metaphysical), unseen or irrational reality needs to confront head-to-head the difficulties of expressing such a reality with the conceptual tools of language. Conceptual language is intimately connected to what stands at the boundary of our mental perception; what lies beyond these bounds is the ineffable. This would seem to lend credence to Wittgenstein’s well-known dictum, “Whereof one cannot speak, thereof one must be silent”. However, poets of every age have not only refused to remain silent, but they struggle again and again to express the mysterious, the irrational, the ineffable. This course is devoted to texts which express another reality, one that lies beyond the boundaries of this world, or beyond the boundaries of the known ego. The course’s main objective is to inquire into the linguistic strategies used by poets in order to make conceptual language capable of non-conceptual, emotional, elusive and non-causal qualities. The main underlying assumption of the course is that poets of different ages find similar solutions to making language fit for expressing the inexpressible. Course requirements: Written exercise (optional), final examination.

הקורס ידון בייצוגיה הספרותיים של פוזיציית הנוודות והפזורה כעמדה קיומית נבחרת, כהשקפה מערערת על נורמות תרבותיות, פוליטיות וחברתיות וכנקודת מוצא ליצירה האמנותית. הדיון יתבסס על המשגות תיאורטיות שונות של מצבי נוודות פזורה. בהקשר היהודי-ישראלי הספציפי יידונו טקסטים ספרותיים המציעים להגדיר את הקיום היהודי כקיום "גלותי" (דיאספוריסטי), המתאפשר רק מחוץ לטריטוריה קבועה ובלעדית. הקורס יכלול קריאה בטקסטים מאת שלום עליכם, ברנר, עגנון, עוז, יהושע, אפלפלד, הנרי ג'יימס, נאבוקוב, זבאלד ואחרים.

Diasporic and Nomadic Narratives in Literature

The course will discuss literary presentations of diasporic and nomadic states as a preferred existential strategy, undermining cultural, political and social norms, and as a starting point for artistic creativity. Specifically within a Jewish context, the course will present literary works which offer diasporism as the core unique element of “Jewishness”. Required reading will include works of Hebrew writers such as Y.H. Brenner, S.Y Agnon, A. Oz, A. Appelfeld, and translated works by Shalom Aleichem, H. James, V. Nabokov, W.G. Sebald and others.

מקובל על חוקרים רבים להגדיר את קבלת הספירות, שהיא הזרם העיקרי במיסטיקה היהודית, כמאופיינת בזיקה מהותית לסמלים וסמליות. לפי שיטה מיסטית זו, כל רבדי המציאות – עולם ומלואו, התורה, הלשון, ההיסטוריה, גופו ונשמתו של האדם – משקפים את החיים הנסתרים של הכוחות העליונים. מתוך כך יש בקבלה עושר עצום וססגוני של סמלים לספירות העליונות. בקורס נדון בשאלות העקרוניות של תפיסת הסמל בקבלה (המקובלים עצמם, אגב, לא השתמשו במונח "סמל"), ובכמה קבוצות עיקריות של סמלים, כגון: אורות וצבעים, זרימה וקיבול, הלשון האנושית, גוף האדם, יחסי זכר ונקבה, דמויות מקראיות. לצורך זה ניעזר בקריאה מודרכת של קטעים מספר "שערי אורה" של המקובל ר' יוסף ג'יקטיליה, שבמשך מאות שנים (ועד היום) נחשב על כספר לימוד למתחילים בקבלה.
ידיעה מוקדמת בענייני מיסטיקה יהודית אינה נדרשת ואינה תנאי להרשמה לקורס זה.
מטלת סיום: בחינת כתה. נוכחות חובה. הציון ייקבע על פי הבחינה והפעילות בכתה.

Kabbalistic Symbolism
A basic theme in kabbalistic literature is the notion that the hidden life of the Godhead is reflected in all levels of being: Nature, the human body, the Torah, Language, and History. All these are conceived as fabrics into which symbols of the ten Sefirot (divine powers) are interwoven. The course will focus on Ports of Light, a late 13th century guide to the sefirotic symbolism. For generations this work has served as a textbook for students who wish to learn the basics of Kabbalah.

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן את ההיבטים השונים של יחסי ספרות ואתיקה במגוון יצירות ספרות. מטלת סיום: עבודת סיכום. ציון עבודת הסיכום ישוקלל יחד עם נוכחות, השתתפות והשקעה בשיעורים.

קריאה במבחר יצירות ספרות מקוריות ומתורגמות, עם בסיס תיאורטי מגוון מתחום תורת הספרות ומתחומים אחרים, כגון גיאוגרפיה, אורבניזם וארכיטקטורה.
נוכחות חובה.

הקורס יעסוק בסיפורי חניכה של סופרים וסופרות, מתוך התמקדות באחד המתחים המרכזיים המלווים חניכה ספרותית; הקונפליקט בין הכתיבה ל"חיים" ובפרט לחיי אהבה, הנתפסים, באופן מסורתי, כ"הפרעה" בדרכו של האמן למימוש עצמי מלא.
במהלך הקורס נבחן את היבטיו הפואטיים, הפסיכולוגיים והמגדריים של הקונפליקט כפי שאלה באים לידי ביטוי בסיפורי חניכה מערביים; בסיפורים מאת הנרי ג'ימס ותומאס מאן, ובספרות העברית בסיפורים מאת י.ח ברנר, א.נ. גנסין ש"י עגנון, עמליה כהנא-כרמון ורחל איתן.
בעזרת הטקסטים הספרותיים ננסה לענות על השאלות: האם התמסרות למעשה היצירה מוציאה בהכרח חיי רגש/ארוס/משפחה? מדוע חניכה ספרותית היא תמיד "גברית" והאם חניכה ספרותית נשית היא בהכרח סיפור של "אנטי-חניכה"?

The Kunstlerroman (German: "Artist novel") is a sub-genre of the Bildungsroman, which depicts an artist's growth to maturity.
The course will concentrate on one of the most crucial conflicts regarding the process of becoming an artist: the conflict between "art" and "life".
Throughout the course we will examine the poetic, Psychoanalytic and gendered aspects of this conflict, in the works of European and American Writers, such as Thomas Mann and Henry James, as well as Hebrew writers such as Y.H Brenner, U.N Gnessin, S.Y Agnon, Amalia Cahana Carmon and Rachel Eitan.

הקורס יעניק מבט כולל על הסיפורת הלטינו-אמריקאית מפרספקטיבה היסטורית. דגש מיוחד יושם על המחצית השנייה של המאה הקודמת. במהלך הקורס נסקור יוצרים בולטים - הוֹרָסְיוֹ קירוֹגה, חואָן רוּלְפוֹ, אלֶחוֹ קרפנטיר, ח.ל. בוֹרחס, חוּליוֹ קורטסר וגבריאל גרסיה מרקס - ונעמוד על חשיבות היצירות של סופרים אלה כיחידות אסתטיות עצמאיות וכאבני דרך בהתפתחות הספרותית של היבשת הלטינו-אמריקאית.

בקורס ייבחנו יצירות המדגימות פרקטיקה של כתיבה המבקשת לייצר אירועים טראומטיים קיצוניים כאובייקטים של ידע עבור נמענים שאין להם קשר ביוגרפי ישיר אליהם. תודגם התופעה, כי כתיבה המבקשת לגרום לקוראיה או לדמויות בסיפורים עצמם להכיר בקשר שלהם לסביבה פוסט-טראומטית משיגה את המעורבות מצדם, בתוך שהיא מעוררת אצלם כאב "פאנטום": כתיבה כזאת גורמת לנמען לזהות בזיכרון הטראומטי שהוא לכאורה נטול הקשר מבחינתו (כאיבר שנגדע וניטל ממנו הקשרו של הגוף) – זיכרון מוכר מאד, השייך לו עצמו, ומאפשרת לו לממש ולחוות את הכאב של הקורבן באופן שלא ניתן להבדילו מכאב "זכור" שלו. במהלך הקורס תקראנה בין השאר יצירות של גנסין, עמוס עוז, חנה בת-שחר, סוזן אדם ורונית ידעיה.

בקורס נעסוק בייצוגי האלימות ביצירותיהם של שלוש דמויות מרכזיות בספרות היידית במאה העשרים: הסופר למד שפירו והמשוררים פרץ מרקיש ואורי צבי גרינברג. בקריאת היצירות ננסה להתחקות אחר העמדה של מחבריהן ביחס למסורת היהודית, המרטירולוגיה ותפיסת ההיסטוריה שלה. במהלך הקורס נקרא טקסטים תיאורטיים של וולטר בנימין ומניפסטים בולטים של האוונגרד היידי; נדון בהבטיה הפואטיים של כתיבה העומדת כל כולה בסימנה של הקסטרופה כרצף אינסופי של מוות וחורבן ואינה מגלה לעין כל אופק של תקווה. הקורס אינו דורש ידיעת יידיש. הטקסטים יובאו בתרגום לעברית. מטלת הסיום: עבודת סיכום.

רחל בלובשטיין, אסתר ראב ויוכבד בת-מרים היו המשוררות הראשונות שהופיעו במרחב השירה העברית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, והופעתן שינתה ללא היכר את פניה של השירה העברית, הנכיחה בה לראשונה קולות של נשים והניחה את היסודות להתפתחותה של מסורת מגוונת ורציפה של שירה לירית עברית הנכתבת על-ידי נשים. השמעת הקול הנשי במרחב הפטריארכאלי של הספרות העברית לוותה בקשיים פנימיים, התחבטויות ופתרונות מגדריים ופואטיים, הניכרים בשירים עצמם. בחלקו הראשון של הקורס נציג את הדרמה של הופעת שירת הנשים בעברית על רקע המציאות ההיסטורית-לאומית, המגדרית והתרבותית בת הזמן. בהמשכו נתחקה אחר הדיאלוג שכל אחת משלוש המשוררות מקיימת עם עצמה ועם קוריאה, דרך השירים, בסוגיות של זהות מגדרית, ונבחן את התפיסות השונות שלהן ביחס לקשר בין כתיבה לנשיות ואת הפואטיקות השונות שכל אחת מהן גיבשה מתוך פרספקטיבה מגדרית ופסיכואנליטית.

מאז תום מלחמת העולם השנייה הולך ומצטבר מגוון רחב ביותר של ייצוגים של שואת יהודי אירופה, ואלה מכוננים את מחוזות הזיכרון הקולקטיביים של השואה. הזיכרון המתגבש במסגרתם הוא דינמי ומשתנה, ומשקף את הזמן והנסיבות התרבותיות, פוליטיות וחברתיות שבהקשרן הוא נוצר. נקודת המוצא של הקורס תהיה דיון במושגים "זיכרון קולקטיבי ו"מחוזות זיכרון" והכרת מנגנוני התיווך שבאמצעותם הם מתהווה. על בסיס זה יוצגו ויידונו "מחוזות זיכרון" במדיומים שונים (ספרות, תיאטרון, מוזיקה, מחול, קולנוע, טלוויזיה, אדריכלות).

The Texture of Holocaust Memory

Artistic representations of the Holocaust play a crucial role in constituting its collective “Lieux des memoire.” The collective memory generated by such works is dynamic and ever changing, and reflects the cultural, political and social circumstances under which they are created. The course’s underlying discussion will relate to the concept of collective memory and memory realms. It will lead to a preliminary study of collective memory of the Holocaust as constituted by literary, theatrical, musical, architectural and televised representations.

השיעור יתאר את השירה שנכתבה בישראל על ידי יוצרים ויוצרות מזרחים מאז שנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו. כיצד משתקפת החוויות המזרחיות של עליה/הגירה, של שוליות מרחבית וחברתית, של זרות לשונית, בשירה? האם ישנן עמדות פוליטיות מזרחיות או פמיניזם מזרחי? המשוררים המרכזיים שידובר בהם: ארז ביטון, מואיז בן הראש, סמי שלים שטרית, אמירה הס, מירי בן שמחון, ויקי שירן ואחרים.

הקורס יעסוק בקריאה לעומק של יצירותיה של קסטל-בלום, תוך ניסיון להדגיש את קשרי הגומלין שביניהן. הקריאה ביצירות תכוון לא רק לאינטרפרטציה שלהן, אלא גם לניסיון לתאר את טביעת האצבע הייחודית של היוצרת, העדפותיה במישורים השונים של הטקסט, והקשר האפשרי בין העדפות אלה.

The course will consist of reading and interpreting Castel-Bloom's work, while putting an emphasis on the interrelations between the different novels. Reading the novels will aim not merely at an interpretation, but rather at a description of the writer's unique finger-prints: her preferences in the various choices a writer makes, and the possible connections between these different preferences.

בתחילת המאה התשע-עשרה עלתה גרמניה לראשונה על במת הספרות העולמית, עם סופרים ומשוררים כמו גיתה, שילר ואחרים, שיצירותיהם תופסות עד היום מקום מרכזי בקאנון הספרותי הכללי. הקורס יעסוק בספרות הגרמנית בתקופה הקלאסית הזאת, על רקע הקשריה התרבותיים וההיסטוריים. נסקור את הרקע להתגבשות התרבות הגרמנית, ובאסכולות ספרותיות כגון ההשכלה, הסער והדחף, הקלאסיקה והרומנטיקה. פרק נרחב יוקדש ליצירתו של הסופר והמחזאי היינריך פון קלייסט (1777-1811), שיצירתו עדיין מרתקת קוראים וחוקרי ספרות בגרמניה ומחוצה לה. (לא נדרשת ידיעת השפה הגרמנית.) מטלת סיום: עבודת סיכום

German Classics
In the early 19th century, with poets and writers such as Goethe, Schiller and others, whose works are part and parcel of the global literary cannon even today, German literature made its first appearance on the European literary stage. This class will deal with German literature during this period, against its cultural and historical background. We shall consider the background for the emergence of the German literary culture, including schools like the Enlightenment, the Sturm und Drang, Classics and Romantics. Consequently, we shall focus on the short stories of Heinrich von Kleist (1777-1811), whose work still fascinates numerous readers in Germany and beyond.

בהפרש של כמה שנים, הצמיחה המאה ה-19 שני גיבורים חדשים, שקירבה גדולה ביניהם: הבלש והפסיכואנליטיקאי; שניהם ניחנו בראייה יוצאת דופן, שניהם הציעו פרוצדורה חדשה של גילוי האמת, ושניהם ביקשו לדעת עוד על האדם. מה אפשר ללמוד ממפגש בין שני הגיבורים האלה ומן האנלוגיה בין שתי הסוגות הספרותיות שהם עומדים במרכזן: הסיפור הבלשי ו"תיאור המקרה"? מה ראה זיגמונד פרויד בשרלוק הולמס וכיצד פתר ז'אק לאקאן את תעלומת "המכתב הגנוב" של אדגר אלן פו? ובעיקר: מה נדע על הפסיכואנליזה אם נבקש מן הבלש לחקור אותה? ומה נגלה על הבלש הספרותי, כאשר נשכיב אותו על הספה?

הקורס יעסוק בקריאה לעומק של יצירותיה של טוני מוריסון, תוך ניסיון להדגיש את קשרי הגומלין שביניהן. הקריאה ביצירות תכוון לא רק לאינטרפרטציה שלהן, אלא גם לניסיון לתאר את טביעת האצבע הייחודית של היוצרת, העדפותיה במישורים השונים של הטקסט, והקשר האפשרי בין העדפות אלה.

The course will consist of reading and interpreting Morrison's work, while putting an emphasis on the interrelations between the different novels. Reading the novels will aim not merely at an interpretation, but rather at a description of the writer's unique finger-prints: her preferences in the various choices a writer makes, and the possible connections between these different preferences.

רומן החניכה או ה"בילדונגסרומן"(Bildungsroman) , הוא ז'אנר שבמרכזו עלילת חייו המתגבשת של אדם צעיר, העוקבת אחר שלבי צמיחתו, עיצוב זהותו ו"כניסתו לחיים". הקורס יעסוק בז'אנר מפרספקטיבה ביקורתית-פמיניסטית שתבחן את ההקשר החברתי-תרבותי של צמיחתו ושל מאפייניו הספרותיים, של ההנחות התיאורטיות, החברתיות והערכיות שבבסיסו, ושל האידיאלים שהוא מעמיד. כל אלה ייבחנו באמצעות קריאה ברומנים שונים של "בילדונגסרומן" ובטקסטים תיאורטיים מגוונים הדנים באספקטים השונים של הז'אנר. בעקבות הביקורות הפמיניסטיות על הז'אנר נבחן את ההטיות המיגדריות שלו, את תפישת ה"אדם" שבבסיסו ואת דימוי הנעורים שבמרכזו. נשאל על המתחים הבולטים המכוננים את הז'אנר (בין נעורים לבגרות, בין אינדיבידואליות לחברתיות, בין חירות לקבלת סמכות), ועל תפישת הסובייקטיביות שהז'אנר מניח ומייצר. בהמשך לכך נעסוק בניסיונות לרביזיה ולשכתוב של הצורה הז'אנרית, ונשאל על האפשרות לקרוא מחדש (ואחרת) רומנים מסורתיים של חניכה.

הקורס משרטט דיוקנאות של משוררים בשירה העברית בת זמננו. הקורס ישים דגש על האקלים הסגנוני, ההיסטורי והפוליטי שעיצב את הפואטיקה של כל אחד מהם ושקבע את מקומם המרכזי או השולי בתוך ה"דור" ממנו צמחו.
הקורס מבוסס על הרצאות מתחלפות של מורי החוג ושל מרצים אורחים.

לימודים הומו-לסביים או תאוריה קווירית הוא תחום אינטרדיסציפלינרי שצמח באקדמיה האמריקנית בשנות השמונים. מאפייניו המרכזיים של התחום הם ניתוח המיניות כתוצר תרבותי והיסטורי ופרובלמטיזציה של היחסים שבין מין, מיניות ומגדר. הקורס יפגיש את הסטודנטים עם הוגים וטקסטים מרכזיים בשדה הלימודים ההומו-לסביים והתיאוריה הקווירית מישל פוקו, דייויד הלפרין, אדריאן ריצ', איב סדג'וויק, ג'ודית באטלר, גייל רובין, ועוד), יציג את המושגים והזרמים התאורטיים המרכזיים ויעמוד על השאלות והמחלוקות העיקריות בתחום.
מן הסטודנטים נדרש רקע קודם בתאוריה פמיניסטית או בלימודי תרבות, כגון הקורסים: מבוא לתאוריה ולביקורת של התרבות, בין המינים, או קורסים תיאורטיים אחרים בלימודי נשים.

Introduction to Queer Theory

Lesbian& Gay Studies or Queer Theory is a field of knowledge that analyzes sexuality as a cultural and historical product, and problematizes the relations between sex, gender, and sexuality. The course will introduce students to key texts by major theorists in the field (Michel Foucault, David Halperin, Eve Kosofsky Sedgwick, Judith Butler, etc.), and present major concepts, questions, and debates.
Previous acquaintance with feminist theory or cultural studies is required.
Course requirements include: active participation, 3 short written responses to the readings, and a final home exam. The final grade will be determined by the grade of the home exam.

הקורס יתמקד בדברי הגות ועיון בענייני יהדות, ציונות ומדינת ישראל, פרי עטם של אישים מובילים שפעלו בשדה הספרות העברית מאז סוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20. בין הסופרים שיידונו: ברדיצ'בסקי, אחד העם, ביאליק, ברנר, עגנון, אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, יונתן רטוש, נתן אלתרמן, א. ב. יהושע ועמוס עוז.מטלת סיום: בחינת כיתה.

אלישיה אוסטריקר, בספרה 'גניבת השפה', מספרת כי נשים כותבות ניסו תמיד לגנוב את השפה של התרבות הפטריארכלית. אחת הטקטיקות החשובות לביצוע פרוייקט זה היא החזרה לסיפורים המיתולוגיים, כמוסדות מרכזיים בתרבות, כאתרים שבהם מיוצרת ובהם מבוצרת מערכת הערכים הבסיסית ביותר שלנו כבני התרבות וקריאה בהם מחדש. הקורס יבהיר וידגים מהי קריאה פמיניסטית מהם מטרותיה ומהם אופניה, והוא יתמודד באמצעותה עם מספר נושאים מרכזיים במחשבה הפמיניסטית. במסגרת הקורס נקרא בשורה של אגדות ילדים מוכרות (סינדרלה, כפה אדומה, זהבה ושלושת הדובים, בת הים הקטנה, הנעליים האדומות, הקוסם מארץ עוץ ועוד) ונתבונן באופן בקורתי במעשה הבנית הזהות המגדרית (נשית או גברית) שהם מציעים: מסלולי חניכה, מבנה המשפחה, התפקיד האימהי, יחסי אם-בת, תפישות של זוגיות, מיניות, רומנטיקה, תכתיבים של גוף, תכתיבים של נפש וכו'. במקביל נתחקה אחר 'קריאות מחדש' של הטקסטים הללו בספרות באמנות ובקולנוע ונבחן את מבעם של הטקסטים ש'מתכתבים' ('מצטטים', 'חותרים תחת', 'משבשים', 'משכתבים' 'מפרשים') עם סיפור האגדה: מה משמיט/שותק/ מצנזר הטקסט החדש ומה הוא מוסיף/ מדגיש/ מפתח? מה השינויים שהוא מבצע ומה משמעותם? באיזה הקשרים חדשים הוא מציב את המעשיה הישנה? האם הוא 'מתקן'' ניסוחים מגבילים ודכאנים? האם הוא פותח אפשרויות? ואולי הוא משכפל את הדיכוי? או מייצר חדש במקום שלא נמצא במקור?

שיעור שיציע דיון ביצירתו של ס. יזהר לשלביה ולתקופותיה, תוך דגש על יחסי הזמן והמרחב שיצירה זו מגבשת והשפעתם על הסובייקט המתהווה בהקשרם, הפוליטיקה של הזהות הישראלית המתהווה בה, השאלות האקזיסטנציאליסטיות שהיא מעוררת והפואטיקה הייחודית האופיינית לה.

Time, Territory and Identity in S. Yizhar’s Literature
.

A discussion of S. Yizhar’s literature along its stages and periods, emphasizing the time-space relations it postulates and the influence of these relations on the “Israeli subject” Yizhar creates, as well as on the existential questions it provokes.

הקורס יוקדש לקריאה בטקסטים עכשוויים של פרוזה ישראלית. ננסה לעמוד על כיוונים ומגמות שונים, ולאפיין קווי מתאר של היצירה המתהווה.

The course will be devoted to reading contemporary Israeli prose fiction. We will try to outline different directions and preferences, and to sketch the characteristics of Israeli fiction as it currently evolves.

השירה העברית באיטליה בימי הביניים היא יצירה מעניינת וייחודית בשל היותה צומת למפגש השפעות מכיוונים שונים: מארץ ישראל והמסורת הפייטנית, מספרד והמסורת האנדלוסית והשפעות שמקורן בתרבות האיטלקית. במהלך הקורס נקרא מבחר מיצירות שנתחברו בין המאות התשיעית ועד החמש עשרה: שירי קודש וחול, חיבורי פרוזה ומקאמה.

Major Trends in Hebrew Poetry in Italy

Medieval Hebrew poetry in Italy is influenced by three major poetic traditions: the liturgical Hebrew poetry (piyyut) of Eretz Yisrael, the Spanish Andalusian school and the local Italian literary creations. We shall read and discuss various literary forms (poetry and rhyming prose) written in Italy between 9th-15th centuries.

השיעור יסקור את התפתחות השירה שנכתבה על ידי נשים משנות העשרים ועד ההוה. במרכזו יעמדו מספר שאלות אידיאולוגיות-ספרותיות: מה מאפייני הכתיבה הנשית בראשיתה (רחל, אסתר ראב, פינקרפלד) בהשוואה למשוררים המודרניסטיים של שנות העשרה והעשרים? האם משוררות תקופת המדינה הביאו לשינוי בשיח הספרותי של תקופתן (גולדברג לעומת משוררי חוג שלונסקי-אלתרמן, רביקוביץ לעומת משוררי "לקראת", יונה וולך לעומת ויזלטיר והורביץ)? האם קיימת תמאטיקה או שפה נשית ייחודית ומה טיב הקישור ה"סטריאוטיפי" בין נשיות לשיגעון? האם ניתן להגדיר שירה פוליטית נשית? מה היה יחסה של ביקורת הספרות העברית לשירת נשים במהלך המאה העשרים?
הקורס ילווה בקריאת מאמרים בפמיניזם (קריסטבה, סיקסו, באטלר, פלמן)

קריאת שלושת ספרי הפרוזה של שבתאי ברצף, עם התמקדות בעיצוב המרחב של העיר תל אביב והשתנותו ההדרגתית. הקורס יכלול סיור ב"מעונות עובדים" ובמה שהיה פעם שכונת נורדיה ויציץ להיסטוריה האורבנית של מקומות אלו.
נוכחות חובה.

Tel Aviv in the Prose of Jacob Shabtai
In most of Shabtai’s prose, the city (mainly Tel Aviv) is a major theme. Shabtai’s settings are based upon the particular, actual city, but his art transforms the everyday locations into well organized spatial-poetic locus. We shall read his three prose books and follow the changes in the characteristics of Tel Aviv, a city the author both longed for and despised.

במרכז הקורס תעמוד שאלת ייצוגה של השואה בתרבות הישראלית (ספרות, שירה, מחזאות ועוד) תוך מעקב אחרי התמורות והשינויים בדימויה השואה שחלו מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד עצם הימים האלה. בין הנושאים שידונו: "הפלנטה האחרת: עדותו של ק. צטניק", "חנה סנש: לידתו של מיתוס", "חיים גורי נוכח משפט אייכמן","עולמו של אהרן אפלפלד", "ספרותם של בני הדור השני".
מטלת סיום: בחינת כיתה.

רוברט פארק (Park) בחיבורו הקלאסי: "העיר: הצעות לחקירת ההתנהגות האנושית בסביבה האורבנית" ([1925] 2004) כותב בהתייחסו לשכונה:
אין ספק שאחת העובדות החברתיות יוצאות הדופן ביותר, שהורתה ולידתה בעבר הרחוק, היא אותה הבנה אינסטינקטיבית שאדם המקים את ביתו ליד ביתך, יש לו חזקה מסוימת על הרגשת החברות שלה... יש מקום להתייחס לשכונה, אשר הנה יחידה חברתית – בזכות קווי המתאר שלה המוגדרים היטב, בזכות השלמות האורגנית הפנימית שלה ובזכות התגובות המידיות שלה – כאל ישות הפועלת כתודעה חברתית [...].
התייחסותו של פארק אל השכונה במונחי מרחב, אורח-חיים ותודעה מגלמת אפשרויות מגוונות להתבוננות ולבחינת מרחב השכונה במונחים 'רכים' (soft space). הכוונה להתייחסויות מפרספקטיבה חברתית, תרבותית, פסיכולוגית, ומתוך בחינה של אפשרויות הביטוי והייצוג של השכונה בספרות ובאומנויות. דיונים הנוגעים למקום והתמקמות, הגירה והשתלבות, גבול וחצייתו, בית, שכנות, קבוצה, טקסים, משחק, מנהיגות וזיכרון משתלבים בציר המרכזי של הקורס הנוגע לחוויית הילדות ומרכזיותה בהבנת השכונה. נוכחות חובה. מטלת סיום: בחינת כתה.

הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות במחשבת העיר הגדולה כמרחב פיסי-ארכיטקטוני וכמרחב אנושי. תתברר הסוגיה העקרונית של ייצוג עיר גדולה בטקסט הספרותי, אפשרויות הייצוג, מגבלותיו וגישות יסוד במיפוי התמה העירונית. בשלב זה נשלב עיון ביצירות עקרוניות מן הספרות הכללית.
בהמשך נתאר מהלך אבולוציוני של השתנות דרכי הופעתה של העיר הגדולה בסיפורת העברית החל מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. השתנות בדרכי עיצוב המרחב, בעמדות האידיאולוגיות כלפי הנוכחות של העיר ובמעמדו של היחיד, נקודת התצפית שלו ועמדתו בדיאלוג עם הסביבה האורבנית.
נוכחות חובה. מטלת סיום: בחינת כיתה.

The Urban Experience
The course deals with the main issues of city thought in physical- architectonic and human space Perspectives. We will examine the options of representation the city in literary text, the limits of representation and the basic approaches in "mapping" the urban theme. Afterwards we will describe an evolutionary course in city representation in Hebrew prose from the middle of the nineteenth century till the middle of the twentieth century.

השיעור יתמקד ביצירתו של יוסף חיים ברנר – במכתביו, סיפוריו ואף ברומנים שלו – תוך מעקב אחר התפתחותו כמודרניסט. דגש מיוחד יושם על מה שג'וליה קריסטבה כינתה בזות. באמצעות קריאה אינטנסיבית בכתביו השונים נעקוב אחר תהליכי כינון הסובייקטיביות של הגיבור הברנרי, תהליכים הכרוכים תמיד בהקצאה של הבזוי. נחקור מהו הבזוי, כיצד הוא מכונן, ומהן המשמעויות הפסיכולוגיות והפוליטיות של הבזות.
מטלת סיום: בחינת בית

This course will offer a close reading of the writings of the Hebrew modernist Y.H. Brenner. Reading his letters, essays and prose-fiction, we will focus on the abject in Brenner's ouevre. As a psychological and political category, the abject can shed light on Brenner's conceptions of writing and being.

מעבר למרכזיותה של תשוקה הומוארוטית בקנון הספרותי המערבי כולו, הזהות הגיית המודרנית הולידה ספרות שעוסקת במפורש בחוויית החיים ההומואית בחברה הומופובית. על אף ההבדלים הסגנוניים וההקשרים ההיסטוריים והלאומיים השונים, ניתן למצוא קוים משותפים, תמטיים ומבניים, ביצירתם של סופרים הומואים במאה העשרים. בקורס נקרא מבחר רומנים וסיפורים קצרים של יוצרים כגון אוסקר ווילד, תומס מאן, מרסל פרוסט, אנדרה ז'יד, א.מ. פורסטר, ז'אן ז'נה, ג'יימס בולדווין, אנדרו הולראן ודניס קופר, ונבחן את כתביהם כנסיונות שונים לנסח את החויה של חריגות מינית ולהעניק שפה למרחב קיום שהוא מושתק בשיח הדומיננטי. זאת מבלי להניח קיומה של ”מהות הומוסקסואלית” או ”הוויה הומוסקסואלית” אוניברסלית שאותה הטקסטים מבטאים, אלא מתוך תפיסה של היצירות כחלק מעצם מפעל הבניית הזהות ההומואית, שככל זהות מושתתת על נרטיבים.
דרישות הקורס: נוכחות פעילה, 2 תגובות כתובות למאמרים ועבודת סוף סמסטר.

הקורס יציג את דמותו של המשורר נתן אלתרמן (1970-1910) בהקשר היסטורי וביוגראפי, תוך סימון צמתים מרכזיים בתולדות חייו וביצירתו.

העובדה שמחבריה של ספרות הילדים הם מבוגרים בעוד נמעניה צעירים, השפיעה מאז ומתמיד על היותה ערוץ קבוע וחד-צדדי של הנחלת מסרים, העוברים מבעלי הידע וקובעי מדיניות התרבות אל מי שנתונים לחינוכם ולפיקוחם. בתרבות העברית בארץ ישראל הייתה לעובדות אלה חשיבות ראשונה במעלה; מלאכת הבניין של הבית הלאומי נזקקה לתמיכתם ולסיועם של מנגנוני התרבות וספרות הילדים נרתמה באופן טבעי להעניק לה סיוע זה.
התגייסותה של ספרות הילדים למעשה החניכה של נמעניה תעמוד אפוא במרכז השיעור. נעמוד על עקרונותיה התיאורטיים, נבדוק את השינויים שחלו באופייה במהלך המאה העשרים ונתוודע אל הדרכים הספרותיות שבאמצעותה היא ביקשה להשפיע תפיסות העולם של קוראיה.
בין היוצרים שיידונו בקורס: צבי לבנה, אליעזר שמאלי, ברכה חבס, ימימה אבידר-טשרנווביץ, יגאל מוסינזון, נחום גוטמן, פוצ'ו, דבורה עומר ואורי אורלב.
מטלת סיום: עבודת סכום

[2]
Shaping the Identity in Hebrew Children’s Literature
Many cultural systems have been involved in building the National Home of Israel, one of theme was Hebrew Children's Literature. In this course we will focus on the principles of the Hebrew Prose for Children from the 1930’s to the 1970’s, examining the poetic ways by which literature is meant to influence its young addressee's world view.

העניין שמגלה מחקר הספרות העברית בסיפורת של אורי ניסן גנסין אינו פוחת עם השנים. חידושי הסגנון שהנהיג בסיפוריו, תפיסתו הדקה את נפש האדם, שיטות הסיפר שפיתח, יניקתו – ובו בזמן התנתקותו – מן הסביבה הספרותית ומן ה"חיים" גם יחד, מוסיפים לפרנס את שדה המחקר הספרותי ולרתקו. בקורס זה נתוודע אל הסיפורת של "בעל הנפש ההומיה והקרה", כפי שתיאר ברנר את גנסין רעהו, נעמוד על פואטיקת הסתירות שאפיינה אותה, ונתחקה אחר התפקיד הייחודי שנודע לה בהתפתחות הספרות העברית המודרנית.
הקורס יתנהל בין שני מהלכי דיון, אשר ישלימו זה את זה: מהלך התבוננות כרונולוגי, שיבאר את תהליכי ההתפתחות הפנימיים של קורפוס הסיפורת הגנסיני; ומהלך התבוננות תמטי, שיידרש אל חומרי המציאות שאותם ייצג גנסין בסיפוריו ואל הגיון בחירתם.
מטלת סיום: עבודת סיכום

Uri Nissan Gnessin: By him and beside him
In this course we will be introduce to Uri Nissan Gnessin's Prose, its contradictions poetics and its unique role in the development of Modern Hebrew Literature.

האמונה בעל טבעי והתפקיד המרכזי שניתן לה בתרבות מהווים מאפיין בולט של חברת ימי-הביניים. בשיעור נעמוד על המופעים השונים של העל טבעי בסיפורת העברית של התקופה בטקסטים הדתיים והלא דתיים שבה. ניפגש עם גיבורים וגיבורות, מפלצות ודרקונים, שדים ושדות. נקרא על נפלאותיהם של מחוזות מרוחקים ועל התרחשויות משונות בבתי השכנים. בתוך כל אלה ננסה לברר את תפקידו של העל טבעי במנטאליות של היהודי איש ימי הביניים, מה היה תפקידן של אמונות אלה בחיים הקהילתיים? כיצד התייחס אליהן הממסד הרבני? מה תפקידן הפואטי של התופעות הללו במסגרת הסיפורית הכוללת ועוד. חלק מהקורס יוקדש לתרגול מחקר הטקסטים מימי הביניים ולעיון בתיאוריה של חקר תרבויות ימי הביניים.

הקורס יעסוק בגרסאות שונות סיפורי חיים: רומנים המייצגים עלילות חיים בדויות, אוטוביוגרפיות (אוטנטיות לכאורה) המעוצבות כטקסטים ספרותיים – ומה שביניהם. הדיון יתייחס לאסטרטגיות דומות ושונות של כתיבה וכתיבה מחדש של סיפורי חיים - מבחינת מבני העומק של העלילות, הסמכות המספרת, התחבולות הרטוריות והקונפליקטים הנובעים מכל אלה. בהקשר זה יוצגו סוגיות כגון הבנייתה של זהות והגדרה עצמית, אינטגרציה ודיסאינטגרציה, היוודעות וגילוי עצמי. ברשימת הקריאה יכללו יצירות מאת ביאליק, ברנר, עמוס עוז, רות אלמוג, רונית מטלון ויואל הופמן, וכן יצירות מתורגמות מאת טולסטוי, נאבוקוב, אנדרה ז'יד, ז'ורז' פרק ואחרים.

Re-biography: Life Stories

The course will survey various versions of literary life-stories (fictive life-stories in novels and short stories, “real” autobiographies presented as literary texts etc.) and will present polemics over and probelmatics of the definition of the genre. It will discuss the deep structures, narrating authorities and epic situations in literary life-stories and follow the consequent conceptualizations of self identity, self knowledge, integration and disintegration. Required reading will include prose works of Hebrew writers such as H.N. Bialik, Y.H. Brenner, A. Oz, R. Almog, R. Matalon and Y. Hoffman, and translated works by Tolstoy, A. Gide, G. Perec and others.

השיעור יעסוק בכתיבתם של פרימו לוי ומרק אדלמן על השואה – על אושוויץ במקרה של לוי ועל גטו ורשה במקרה של אדלמן. נשאל שאלות הנוגעות לכתיבת זיכרונות לעומת כתיבה ספרותית, ספרות המתחפשת לזכרונות, וסלקציה של חומרים כאקט פואטי ופוליטי.

The course will deal with Primo Levi's and Marek Edelman's writings on the Holocaust. Levi deals with the experience of Auchwitz, and Edelman with that of the Warsaw Ghetto. We shall deal with questions concerning the differences between memoirs and literature, with the writing of literature which pretends to be a memoir, and with the selection of writing materials as a poetic and political act.

מטרת הקורס להציג יצירות מספרות העולם ומן הספרות

,הישראלית, המתקיימות על קו התפר שבין השירה לסיפורת

:תוך התייחסות לתיאוריות בתחום הז'אנר. דרישות הקורס:

.נוכחות בשיעורים וכתיבת עבודת סיכום

The Lyrical Short Story

The course will discuss the literary works in Hebrew and translated literature which
combine poetry and fiction. We will read the works of Gennesin, Kahana-Carmon,
and Hoffman.

מטרת הקורס להציג את חשיבותו של הביצוע הקולי של היצירה הספרותית
וללמוד את השלבים המובילים מאינטרפרטציה מפורטת שלו אל הקלטתו
תוך אפשרות לשלב גם הקלטה של פסקול, שנערך או שהולחן במיוחד עבורו
]בשילוב עם בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה[
בקורס נקרא יצירות מן הספרות הישראלית ומספרות העולם, וכן טקסטים
שנכתבו על ידי המשתתפים.
דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים והשתתפות פעילה
הכנת עבודת סיכום כתובה ומוקלטת.

Mixed Forms

Poetry reading and creating a sound-track for a poem will be the topics of the course. We will discuss Israeli modern poetry and concentrate on the potential of performance
And setting the poem to music.

הפיוט בראשיתו היה שירת קודש המשולבת בתפילה ומושרת בבית-הכנסת. לימים יצא הפיוט מבית הכנסת אל אירועים משפחתיים וקהילתיים שונים, סביב מעגל השנה והחיים, ובקהילות ישראל השונות נוצרו מסורות שונות ומגוונות מבחינה טקסטואלית, מוזיקלית וטקסית. מסורות אלו עברו תהליכים מתמידים של שינוי, כאשר בדור האחרון, עם מעבר חלק גדול מן הקהילות לישראל, נוצרו בהן שינויים נוספים והשפעות הדדיות, וחלקן הועמדו בסכנת שכחה, בשל תהליכי שלילת הגולה והמזרח בישראל, ודחיקתו של עולם הפיוט ממרכז העולם התרבותי היהודי לשוליו.
הקורס יעסוק בפיוט המושר בקהילות ישראל השונות, כאשר באופן ייחודי לא ילמדו הטקסטים של הפיוט באופן מנותק מן המוזיקה של הפיוט, או להפך. בכל מפגש ישתתף גם פייטן מומחה, אשר ילמד את הקבוצה לשיר את הפיוט על פי אחת המסורות. נכיר את המסגרות השונות בהן שרים פיוטים, את התפתחות וגיבוש המסורות הקהילתיות השונות, נבחן תחנות שונות בתולדות השירה והפיוט, סוגות של פיוטים ודמויות מרכזיות של פייטנים. נלמד על הרקע המוזיקלי המגוון בו נוצרה המוזיקה של הפיוט, וההיסטוריה של הקשר בין הטקסט למוזיקה. הפיוטים ילמדו מתוך נקודת המוצא של ההווה, או הדורות האחרונים, כפי שהתקבלו במסורות של הקהילות השונות, ועל-כן ניתן בקורס מקום מרכזי לפייטנים בני המאות האחרונות, מרבי ישראל נג'ארה במאה ה-16 ועד לרבי דוד בוזגלו במאה ה-20. בין המסורות שילמדו: חלב (ספרד-ירושלים), מרוקו, חסידות ועיראק.
אין צורך בידע מוזיקלי או ניסיון קודם בשירה מצד הסטודנטים.

הקורס יעסוק במורכבות של מושג הבית בתרבות ובספרות, ובהשלכותיה על תפישות לאומיות של מולדת כ"בית". ננסח שאלות הקשורות לזיקה בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי והלאומי; נעמוד על הקשר בין תפישת הבית לתפישת הגוף, על הקשרים בין בית, משפחה ומגדר, על קביעות לעומת ארעיות, על תפישת המרחב ותחושת השייכות, על הבית כמקום מאוים ועל הפואטיקה של ההתגוררות; נקרא שירים וקטעי פרוזה מאת ח"ן ביאליק, אצ"ג, אבות ישורון, לאה גולדברג, אהרן שבתאי, יאיר הורביץ, דליה רביקוביץ, יהודית הנדל ואחרים, ונבחן תופעות האופייניות למרחב הביתי: האופוזיציה העתיקה בין "יושבי קבע" לבין "נוודים", האבחנה בין פנים לחוץ, האידיאליזציה של הבית לעומת ההתעקשות על חוסר בית ונדודים, עזיבת הבית והשיבה הביתה, יחסי שכנות, מרחבים ציבוריים המובנים כ"בית", מרחבים אפלים בתוך הבית, רוחות רפאים כתופעה מקומית-ביתית, ועוד.

המאכלים ומנהגי האכילה תופסים חלק מרכזי באופן שבו מבינה ומבנה החברה הישראלית את זהותה. הקורס יבקש לבחון כיצד משתתפת הספרות העברית בניסוח טקסי האכילה הישראליים, ולהתחקות מפרספקטיבה קולינרית אחר הזיקות בין מיניות ללאומיות באמצעות דיון ביצירותיהם של ח.נ. ביאליק, י.ל. גורדון, יהודית הנדל, דליה רביקוביץ' וסמי ברדוגו. במקביל נעסוק בתיאוריות פסיכואנליטיות, סטרוקטורליסטיות ופוסט-סטרוקטורליסטיות העוסקות באוכל, באכילה ובגוף האוכל, וננסה להבין את יחסי הגומלין בין טעמו של המאכל לטעם ספרותי.

מטרת הקורס לבחון את שיח האהבה בספרות מימי קדם ועד ימינו. עיון בתיאוריות פילוסופיות, פסיכולוגיות וסוציולוגיות בנושא האהבה, ישולבו בקריאת טקסטים מן הספרות העברית וספרות העולם. השפעת המסורת המערבית, לצד

המסורת היהודית על יצירות בספרות הישראלית. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, הגשת רפרט קצר בעל-פה, ובחירה

The Discourse of Love in Literature

The discourse of love from the Song of Songs to modern literature will be discussed in the seminar. We will read texts of Israeli writers. The course will have multiple foci
sociological and philosophical, and psychological.

בקורס ייבחנו התכונות המייחדות את הסיפור שבעל-פה לעומת הסיפור הכתוב. יוגדרו הז'אנרים של הסיפור העממי בימי הביניים: המיתוס, האגדה, המעשייה, המשל, הנובלה. העיון בעקרונות הז'אנריים יודגמו באמצעות מבחר סיפורים בני התקופה. הנושאים העיקריים של הסיפור הביניימי: היסטוריה, מאגיה, סיפורים פמיניסטיים, אגדות קדושים ואקסמפלום יהיו היסוד לבחינת הסיפורים בקורס. כן יילמדו הדרכים לעיון עצמאי בקריאת וניתוח טקסטים עממיים וביניימיים.

The Hebrew Folk-Tale in the Middle Ages.
This is and advanced seminar, that will explore the basic sources of the folk creativity in the Middle Ages, their historical context and their affinity with the non Jewish culture that was created by other cultures of the Middle Ages.
In the second part of the course, the students will research and write individual research papers, in which they will be trained to study and present original themes of medieval Hebrew creativity.

המשורר החשוב והפורה ביותר של התקופה, שהיה בן בית בחבורת המקובלים המפורסמים (האר"י, אלקבץ, אזכרי ואחרים), ומי שייסד אסכולה שירית חדשה הוא ישראל נג'ארה (צפת 1550 – עזה 1625). רבים משירי ישראל נג'ארה ושירי המקובלים מושרים עד היום בהתכנסויות פרה-ליטורגיות מגוונות .
בסמינר נקרא ונדון בהרחבה בשירי ישראל נג'ארה ובשירים שחיברו המקובלים בני צפת, ואשר נועדו לעטר טקסים שחודשו על ידם כגון 'תיקון חצות', 'משמרות' ועוד. נדון גם במעמדן של היצירות בהקשרם החברתי, הטקסי והמוסיקלי לצד דיון באמנות השיר על היבטיו השונים.

Hebrew Poetry Amidst Mystics in Safed (16th c.)

Israel Najara (1550-1625) is the most famous poet who flourished in Safed and Syria among the well known mystics of the time (e.g. S. Alkabetz, E. Azikri, Isaac Luria and others). He was responsible for the development of a new literary school, and his many poems were sung, mostly in para-liturgical gatherings bearing mystical inclinations. We shall read and examine such poems, and learn about their poetics and social functions.

שנות הששים מסמנות צומת מעניין בתולדות השירה הישראלית: בראשית העשור מתפרסם ספרו של נתן זך "שירים שונים" המבטא את הפואטיקה החדשה של חבורת "לקראת" בצורה המסכמת והמגובשת ביותר. בשנים אלה מנסחים משוררים מבוגרים יותר השייכים לחבורת שלונסקי-אלתרמן את הפואטיקה שלהם, מתוך התמודדות עם האקלים הספרותי והתרבותי החדש (אלתרמן, רטוש, ישורון, גולדברג). בשנים אלה קם גם דור ספרותי צעיר יותר בשירה העברית (ויזלטיר, וולך, שבתאי ואחרים) אשר מערער על הפואטיקה של זך ועמיחי ומציע רגישות ספרותית בלתי מוכרת.
מטרת הסמינר לתאר את המאפיינים הספרותיים והאידיאיים של כל אחת מקבוצות משוררים אלה, את ההשפעות של מסורות שירה שונות על קבוצות המשוררים, ואת ההשפעה הבין-דורית שהיתה למשוררים צעירים על המשוררים המבוגרים והמבוססים בתקופה זו,.

מאז תקופה קדומה נערכו טקסי החתונה בקהילות ישראל בחגיגיות רבה. בטקסים הללו היה מרכיב פולחני כגון עלייתו של החתן לקרוא בתורה ומעמד החופה וסעודת המצווה, וכן מרכיב חברתי מקומי שהתבטא במסיבות ובמשתאות. בשני ההקשרים הללו תפסה השירה מקום מרכזי וחשוב. בקורס נקרא ונדון ביצירות שנכתבו להזדמנויות אלה במרכזים השונים: בארץ ישראל; בספרד; במרכז אירופה (אשכנז) ועוד. לשירי החתונה לדורותיהם יש מעמד מיוחד בין סוגי השיר השגורים: מקומם באזור ביניים בין שירי קודש ושירי החול וניתן למצוא בהם מיזוג מעניין בין תפיסות פואטיות שונות. השירים ייבחנו גם מההיבטים האלה וכן מצד התפתחותם ההיסטורית במרכזים השונים, מתוך כוונה ללמוד מהם על טעמם המשתנה של קהל היעד שלהם.

Medieval Hebrew Epithalamia

The marriage ceremony was always accompanied in the Jewish society by songs, i.e. poems. For every stage of the ceremony special poems were composed; some for the occasion of the groom reading the weekly portion in the synagogue, some for the festive meals and the like. We shall read and examine epithalamia originating in different centers (Eretz Yisrael, Spain, Italy, Ashkenaz), written to embellish various occasions, thus learn about customs and aesthetic values appreciated in these places.

המלה 'שירה' בעברית היא דו-משמעית: היא מציינת יצירה מורכבת ממלים ((poem וגם זמר ((song . בימי קדם בכל התרבויות העתיקות שירה (לירית) נעה יחד עם מנגינתה והיו מהות אחת בלתי נפרדת. כך היה ברוב המקרים גם בשירה העברית, קודש וחול כאחד. בסמינריון נבקש לבדוק את מקומה של המוסיקה בביצוע הטקסטים של שירה, בעיקר בתחום שירת הקודש, במרכזי יצירה שונים: ארץ-ישראל, ספרד, איטליה והמרכזים המזרחיים שלאחר גירוש ספרד. עיקר עניינינו יהיה נתון להשפעת הליווי המוסיקלי על הטקסט של השיר מבחינת התבניות, הלשון והפרוזודיה. לצורך זה, ובהעדר מסורת של רישום מנגינות בתווים, נבדוק מגוון גדול של טקסטים שיריים המציגים בעיצובם הצורני עקבות של השפעות מוסיקליות. ייבדקו בתשומת לב הזיקות שבין התופעות העולות מן השירה העברית ואלה הידועות לנו מתרבויות הסביבה.

Influence of Music on the Development of Medieval Hebrew Poetry
In the middle ages the use of musical notes was not practiced among Jews and Muslims in the Eastern counties. The Hebrew poems (mainly of liturgical nature) were sung, and the melodies and modes of performance were indicated by incipits and special forms of the poems. We shall examine the influence of the musical performance on the prosody and structural development of poems composed in various countries, from 7th-16th centuries.

הקורס יעסוק במחזות של מספר מחזאים אמריקניים מרכזיים בהקשר של ההיסטוריה של תיאטרון אמריקני. נבחן את העקרונות הפואטיים של מחזאים כמו יוג'ין אוניל, טנסי וויליאמס ואדוארד אולבי וכן נדון בהתקבלותם הביקורתית.
חובות הקורס: קריאה של מספר מחזות של המחזאים הנידונים וכמה מאמרים העוסקים ביצירותיהם, הצגת רפרט וכן הגשת סמינריון או עבודה מסכמת.

American Playwrights: Poetics and History:

The seminar deals with a number of plays of major American playwrights in the context of the history of American theatre. We will examine poetic principles in the plays of Eugene O'Neill, Tennessee Williams and Edward Albee and discuss these dramatists' critical reception.

הסמינר יתרכז בתיאוריות של הרומן של המאה ה- 19, שהוא הרומן הריאליסטי בשיאו, ואולי גם ז'אנר הרומן בכלל בשיאו. מבט מהיר לאחור יאיר שורה של טקסטים שנחשבים במחקרים שונים לראשיתו של הרומן – הרומן הפיקרסקי; רומן המכתבים; ורומנים של המאה ה- 17 ובעיקר המאה ה- 18. אולם עיקר הסמינר ייסוב סביב התפישות השונות של משמעות הסוגה (הז'אנר), משמעות האיפיון כ"רומן ריאליסטי" ומאפיינים ייחודיים מהיבטים של משטור הבורגנות, כניסת הפסיכולוגיזם, קריאות פמיניסטיות וקריאות קוויריות. אחרי מעבר מהיר על הגישות ה"קלאסיות" למאפייני הרומן הריאליסטי יתמקד החלק הארי של הסמינר בקריאות המארקסיסטיות, המגדריות והקוויריות, והפוסטקולוניאליות. במהלך הסמינר, לצד מאמרים, פרקים וקטעים תיאורטיים, ייבחנו גם טקסטים ספרותיים, כל אחד מכמה זוויות תיאורטיות: אות השני מאת נתנאל הות'ורן, אנה קארנינה מאת לב טולסטוי, מנספילד פארק של ג'יין אוסטן ומאדאם בובארי של גוסטב פלובר.

Theories of the 19c. Realist Novel

This seminar will follow the development of the genre of the novel from its perceived beginnings in the 17 and 18 centuries, but will focus on the novels of the 19c., which answer to the characterization of “realist” and, to a minor extent, also “psychologist-realist.” Along side Marxist, Postcolonial, and

התנ"ך הוא הספר המתורגם ביותר: הוא תורגם למספר עצום של שפות, ולרבות מהן - יותר מפעם אחת. למה? מה משמעותו התרבותית של תרגום התנ"ך לשפה כלשהי? אלה קשיים מעורר התרגום, וכיצד התמודדו אתם מתרגמים בלשונות ובזמנים שונים? מה בין תרגום יהודי לתרגום נוצרי של התנ"ך? מה חשיבותם של תרגומי התנ"ך להיסטוריה ולתיאוריה של התרגום? הסמינר יעסוק במכלול הסוגיות ההיסטוריות, התרבותיות והמחקריות הכרוכות במקרא ותרגומיו, בתקופות ובתרבויות שונות.
נוכחות חובה. מטלת סיום: עבודת סיכום.

Translating the Bible
No book has been more often translated than the Bible, which was translated into a huge number of languages, often more than once. Why? What is the cultural significance of translating the Bible into a given language? What difficulties are faced by those undertaking the task, and how did various translators deal with them through the ages? What is the difference between a Jewish and a Christian Bible translation? What is the importance of Bible translations in the history and theory of translation? This seminary will address the complex historical, cultural and theoretical questions of Bible translations in various settings, cultures and times.

הסמינר יבחן קטגוריות של פעולה ברומנים וסיפורים קצרים של שלושת הסופרים הקנוניים ובסרטים שחוקרים את המקור של הפעולה או של אי האפשרות לפעול. הסמינר יאבחן את ההבדל בין סוגים שונים של פעולות אנושיות ואת ההקשר שאליו הן משתייכות. הסטודנטים ילמדו להבדיל בין פעולות שמקורן בדחף (passion), ובתשוקה (desire), וכן ישאלו הסטודנטים מה תפקידה של האינטנציונאליות בביצוע פעולה ולבסוף ינתחו הסטודנטים פעולות שמקורן בחשיבה ואת האופן שבו הן מיוצגות בטקסים ובסרטים שילמדו. תפקידו של המוח הלא-מודע ושאלת הקשר בין הלא-מודע לאחר יעמדו במרכז הדיון. הדיון יתמקד גם בשאיפה למימזיס או ריאליזם, זהות, ואוטונומיה. לקריאת הטקסטים ולצפייה בסרטים יתלוו לימוד תיאוריה של ספרות, ביקורת, קולנוע וטקסטים פסיכואנליטיים.

Desire, Melancholy, Mimesis: Renoir, Balzac, Eliot, Zola

The seminar will examine categories of action in novels and short stories of the authors above and in films that study the origins of action and the inability to take action. Students will learn to distinguish between different kinds of actions that emerge from passion or desire and will examine the role of intentionality in acting. As the course winds up students will analyze actions that follow from thinking and how these are represented in texts and films. The role of the unconscious mind and the question of the relation of the unconscious to otherness will take center stage in the discussion. We will also focus on the aspiration to attain mimesis or realism, identity, and autonomy. The reading and viewing of films will be supplemented by studying literary and film theory, and by reading psychoanalytical texts.

הסמינר יחקור את התשוקה של סופרים, משוררים, ופילוסופים לייצג את צמיחתו של האדם לתוך האנושיות ואת הרצון להסביר את גדילתו של האני האינדיבידואלי. החל מרוסו ודניאל דפו, דרך וורדסוורת, ביירון, מרי שלי, וולט ויטמן, ניטשה, אמרסון, אידית וורטון, נלה לרסן, ועד מרסל פרוסט ופיליפ רות, מנסים סופרים ומשוררים לכתוב טקסט אוטוביוגראפי שמסביר כיצד גדל מוחו של המשורר או איש הרוח. ההוגים חוקרים מימדים שונים של האישיות כגון דחפים, תשוקות וגוף, כמו גם פנים אלוהיים של ההוויה האנושית כגון החוויה האסתטית וההתמודדות עם שאלות אתיות והנשגב. כמו כן נעקוב אחר טקסטים בתיאוריה של הספרות שעוסקים בשאלה האוטוביוגראפית ונכתבו על ידי גדולי חוקרי הספרות והפמיניזם של ימינו כגון: פול דה מאן, מוריס בלנשו, ז'אק דרידה, הלן סיקסו, ברברה ג'ונסון, שושנה פלמן, וגילבט וגובר. בקורס ילמדו טקסטים אוטוביוגראפיים מהשירה והפרוזה כמו גם מאמרים של הביקורת הפוסטמודרנית והפמיניסטית. בד בבד יוקרנו סרטים שבמרכזם עומדים סיפורים אוטוביוגרפיים, הסטודנטים יצפו בעבודות אומנות רלבנטיות (אוטופורטרטים, עירום נשי וגברי), וילמדו טקסטים פסיכואנליטיים שקשורים לשאלת ההתפתחות של העצמי.

Theoretical Aspects of Autobiographical Writing

The seminar will examine the desire of novelists, poets and philosophers to represent the growth of man into humaneness and the wish to explain individual self grows. Beginning with Rousseau and Defoe, through Wordsworth, Byron, Mary Shelley, Walt Whitman, Nietzsche, Emerson, Edith Wharton, Nella Larsen, to Marcel Proust and Philip Roth these writers try to author a text that explains the growth of the mind of the poet or the man of letters. These thinkers inquire different aspects of the personality, such as drives, passions and corporeality, and they study the divine aspects of the human being, such as the aesthetic experience and ideas about ethics and the sublime. We will also study literary theory that examines autobiography. It was written by the most prominent theoreticians of our times: Paul Deman, Jacques Derrida, Maurice Blanchot, Helen Sixous, Barbara Johnson, Shoshana Felman and Gilbert and Gubar. The students will study autobiographical texts in poems and prose and postmodern and feminist articles on the same topic. At the same time, students will watch films that focus on autobiographical stories, and look at art pieces (autoportraits and female and male nude) and will study psychoanalytical text that explain the growth of selfhood.

הרעיון הכנעני, פרי רוחו של המשורר יונתן רטוש, ביקש ליצור הבדלה מוחלטת בין ה"יהודים" ל"עברים" ולהכריז על כינונה של אומה עברית חדשה; היה זה רעיון מאתגר ומעורר פולמוס, שזכה לתהודה ארוכת טווח במגזרים שונים של החברה הישראלית. מטרת הקורס היא לענות על השאלה – "הכנעניות, מהי?" – וזאת על יסוד בחינה מקפת של מניספטים רעיוניים, כתבי עת, פרקי ספרות ושירה, ביקורת ספרותית, הגות היסטורית, יצירות אמנות ועוד.

'דרך המלך' היהודית לקבלת ידע 'שמימי' הייתה עיסוק אינטלקטואלי-אנליטי בתורה שבכתב ובעל פה, ובמיסטיקה היהודית – קבלת סודות בעל פה מפי מקובל מוסמך. אולם היו שביקשו לעשות 'קיצור דרך' אל הידע הנסתר, באמצעות טכניקות מיסטיות ומאגיות שהמשתמשים בהן האמינו כי הן מזכות אותם בגילויים ממרום. התמקדות מיוחדת תהייה בטכניקה הקרויה 'שם הכותב', שמקובל לזהות אותה עם מה שקרוי 'כתיבה אוטומטית' (דהיינו כתיבה מתוך התרופפות משמעותית של פיקוח התודעה). במפנה המאות הי"ג והי"ד רווחה בקרב מקובלים מסויימים בספרד הטענה, כי ספר הזוהר נכתב בטכניקה זו. נבחן טענה זו ונבקש להראות כי מחברה של השכבה המאוחרת יותר בספרות הזוהר, זו של 'תיקוני הזוהר', סביר מאוד להניח כי אכן השתמש ב'שם הכותב'. במסגרת דיון משווה נבדוק אם אפשר, עם כל הבדלי הזמן והמהות, ללמוד על הכתיבה האוטומטית מסופרים מודרניים שהשתמשו בה בעשור השני והשלישי של המאה העשרים: המשורר האירי ייטס, שהאמין כי זכה (באמצעות אשתו ה'מדיום') לגילויים מאת רוחות מדריכות חיצוניות ('קונטרולים'), והמשורר הצרפתי אנדרה ברטון, שיחד עם חבריו בתנועה הסוראליסטית שהקים, עסקו בכתיבה אוטומטית מתוך אמונה שזו תאפשר 'הכתבה' של תכנים מודחקים מן הבלתי-מודע.
הערה: ידיעה מוקדמת בתחום המיסטיקה היהודית אינה תנאי קבלה לקורס זה. השלמות וסקירות מבוא יינתנו במהלך הקורס בהתאם לצורך.

Divine Inspiration as an Obtainable Goal in Jewish Mystical Literature

According to Jewish tradition, sacred knowledge can be obtained by intellectual study of the Torah, or (in Jewish mysticism) by oral transmission of secrets from a kabbalistic master to his students. But beside that traditional ways, some magical-mystical techniques were used in order to get direct access to divine inspiration. The course will focus on the 'Writing Name', a technique of automatic writing, in which the writer adjures Angels to move his hand, thus enabling him to write down sacred materials which, supposedly, he could not have reached in a conscious state. Some modern cases of automatic writing, where the 'dictating' agent is either spirits (the mediumistic experience of W.B. Yeats and his wife) or the unconscious (A. Breton and the surrealists), will be discussed as well.

מטרת הקורס לקרוא יצירות ספרות, שבהן משולבים תצלומים, תוך התייחסות
אל התמונה כטקסט, ולבחון את מאפייני הצורות המעורבות, המחייבות קריאה
בשתי שפות - הוויזואלית והוורבאלית.
.הקורס יקנה כלים בקריאת תצלומים ויאפשר היכרות עם התאוריה בתחום.
כמו כן, יוצגו במסגרתו סיפורים ורומנים מן הספרות העולמית ומן הספרות
העברית, אשר מתמקדים בעולמו של הצלם, בקריאה בתצלומים, או בטכניקות
שמקורן בתחום הצילום. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים והשתתפות פעילה
וכן רפרט קצר בעל-פה, ובחירה בין רפרט לעבודה סמינריונית - בכתב

Another Way of Telling – Photography and Literature

The seminar will discuss literary works that include photographs. We will learn how to read a photograph as a text and will discuss the works of w.g. zebald, Amos Oz, and ronit Matalon.

הסמינר יעסוק בשני תחומים. א. הגדרה ותיחום של הז'אנר המכונה "ריאליזם מאגי" מול ז'אנרים קרובים לו אך נבדלים ממנו כגון הפנטסטי, פנטזיה, מדע-בדיוני וכדומה. ב. קריאה בטקסטים של יוצרי פרוזה ריאליסטית- מאגית – מארקס, מאיר שלו, ואחרים.

The seminar will deal with two separate, though related issues: A. A definition and differentiation of magic realism vis-א-vis similar but distinct genres such as sience fiction, fantasy, the fantastic and so on. B. Reading texts of magic realism such as novels by Garcia Marquez, Meir Shalev and others.

'הסובייקט' הוא אחד המושגים הרווחים ב'שיח' התרבותי היום ולבטח אחד השנויים ביותר במחלוקת. בסמינר זה ננסה להבין מה עבר על הסובייקט מתקופת פריחתו הגדולה בנאורות ועד כמעט 'מותו' בידי 'האחר' של הפוסט-סטרוקטורליזם; נמפה את המקומות המרכזיים שבהם הוא מופיע – מהמשפט והפסיכיאטריה ועד הפילוסופיה, הפסיכואנליזה וחקר הספרות; נדון בתפיסות סובייקט מתחרות – מהקלאסיות ועד העכשוויות – לאקאן, בודריאר, פוקו, דרידה, ליוטאר ודלז; נמקם את נקודות המחלוקת וההסכמה ביניהן; ונצביע על כיוונים חדשים של מחשבה אודותיו.

הסמינר יתחקה אחר דילמות של אמנות ויצירה, כפי שהן מיוצגות בסיפורי האמן של שמואל יוסף עגנון, ויעמיד מולן את ההתמודדויות עם דילמות אלו ביצירות את"א הופמן, אונורה דה בלזאק, תומס מאן ופרנץ קפקא. הדיון יידרש למפנה ההיסטורי-תרבותי מרומנטיקה למודרניזם, ויציע הבנות פסיכואנליטיות לדמותו של האמן תוך התייחסות לזיקה שבין מעשה היצירה ללא מודע, למלנכוליה, למיניות וליחס בין מעשה היצירה האמנותי לבין זה הלאומי.

סמינריון מ.א. (פתוח לתלמידי ב.א. במסלול תורת הספרות בעלי ממוצע 85 לפחות).
במוקד הסמינר שאלה שיש לה אופי ייחודי בבידיון. לצורך זה נבדוק את מעמדו של המספר ביחס למשתתפים האחרים באקט התקשורת הסיפורי (המחבר, הקוראים והדמויות). נושאים עיקריים: אופן קיומו של המספר, טווח ידיעתו, (חוסר) מהימנותו, היערכותו לנמען. נקרא סיפורים, נובלות, שירים ומאמרים. דרישות הקורס: להציג את אחד המאמרים (מאמר שאינו כלול בביליוגרפיה המשותפת) ועבודת רפראט על טקסט (סיפורי או שירי) שלא נלמד בכתה. המעוניינים יפתחו את העבודה לסמינrריון.

The Narrator's (Un)reliability in Fiction
A 2 hour graduate seminar. Our goal is to understand what how a narrator in fiction can become unreliable. For this purpose, we'll juxtapose the narrator with the other central participants in the narrative act of communication (the author, the readers, the fictive agents). The main topics of discussion include: the narrator's ontology; his/her sources of information (omniscience vs. limited knowledge); various theoretical notions of fictional (un)reliability; and the narrator's orientation to (or awareness of) the addressee(s). The bibliography includes theoretical papers, short stories and poems (especially dramatic monologues). Each participant is expected to summarize and present a theoretical paper (that is not part of the shared bibliography) and to analyze the narrative situation in a text (that has not been discussed in class or in the bibliography).

הז'אנר העממי הקרוי "אגדה", ליווה את התרבות העברית מאז ראשיתה במקרא, דרך כל התקופות הראשיות של התפתחותה. ייחודו של ז'אנר זה היא שהוא מעוגן באירועים ההיסטוריים, אך בונה עלילה סיפורית המבוססת על דימיון ועל תפיסות עממיות על-טבעיות. האגדה היא חומר הגלם העיקרי של הזכרון הקולקטיבי של החברה. בחלקו הראשון של הקורס יוצגו העקרונות העיוניים של הז'אנר וינותחו דוגמאות נבחרות מכל תולדות הספרות העברית. חלקו השני של הקורס יתמקד במחקר פרטני של אגדות נבחרות בתולדותיה של הספרות העברית, תוך בדיקת מקומן בקונטקסט ההיסטורי והחברתי שבתוכן הן נוצרו ונפוצו.

The Folk Legend: History, Literature, Society.
This seminar will concentrate on a specific genre of folk creativity: the folk legend. However, this is the most continuous and central genre in the folklore of all cultures. It is divided into the historical legend, local legend and saints legend. Historically this is the genre that acted in Jewish culture since the Bible, in the Talmudic and Midrashic literature, in the Middle Ages and into the modern age. It is also a very popular genre in the modern context, known as "urban legend".

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק את הרלוונטיות של התיזה הזו ביחס לשירת השואה הישראלית, אלא להגדיר בצורה ברורה את אופי המעבר בין הכתיבה המוקדמת על השואה (קובנר, אלתרמן ואצ"ג) לכתיבה של שנות השישים והשבעים (פגיס, עמיחי, יעוז קסט, בנציון תומר), ואת ייחודה של כתיבת הדור השני לשואה (עודד פלד ואחרים). האם ההבחנה הרווחת בין "זיכרון פרטי" לבין "זיכרון ציבורי" עשויה להוות קנה מידה רלוונטי לגבי שירה זו, האם ניתן להבחין בנראטיבים ספרותיים מתחלפים, כיצד משפיעים שינויי נורמות בשירה העברית על התמורות בשירת השואה, אילו שימושים נעשו בשואה במסגרת שירה פוליטית מחאתית החל משנות השמונים, כיצד התייחסו ל"תעשיית השואה" בתרבות ובשירה הישראלית - שאלות אלו ואחרות יידונו בעזרת ספרות תיאורטית מחקרית על הנושא, וכמובן באמצעות קריאה במגוון טקסטים.

הסמינר יעסוק בראשיתו של המודרניזם העברי באירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. השאלות המרכזיות שיעלו במהלך הסמינר: כיצד הם התמודדו עם נוסח הכתיבה של מנדלי ועם העולם החווייתי והאידיאי שלו; אילו חידושים פואטיים הוכנסו לסיפורת העברית בתקופתם; מהו דיוקנו של האדם ושל היהודי כפי שעולה מיצירותיהם; מהם הז'אנרים בהם כתבו; כיצד הם משקפים את תפיסת המרחב החדשה בתקופתם; כיצד משקפים תרגומיהם הספרותיים את הנורמות המודרניסטיות שלהם; מה השפעה שהיתה לספרויות האירופיות (הרוסית, הגרמנית) על הסופרים העברים, וכיצד קיבלה אותם הביקורת הספרותית.

הסמינר יעסוק בסופרים הכותבים בשפה שאינה שפת אימם, או בשפה שהם מזהים עם שפתו של הרוב השולט או המדכא. סופרות שחורות שכותבות אנגלית בארצות הברית וסופרים ערבים שכותבים עברית בארץ: אפשרויות של חתרנות, כניעה, התרסה?

The seminar will deal with writers who create in a language which is not their native tongue, or which they percieve as the language of the ruling or oppresive majority. Black female English writers in the United States and Arab Hebrew writers in Israel: Options for subversivenss, surrender, defiance?

החברה הים-תיכונית היהודית של המאות העשירית – השלוש עשרה היא חברה אוהבת וצורכת שירה שהיקפה מפתיע את הקורא המודרני. בסמינר נתמקד בבחינת ההקשר החברתי של יצירות שירה ופרוזה אומנותית שנתחברו במרכזים הגדולים של אגן הים התיכון: ארץ ישראל (כולל סוריה ועיראק), מצרים, איטליה ספרד וצפון אפריקה בתקופה זו. נבדוק את מקומה של השירה בחיי הציבור היהודי על רקע תרבות הסביבה בהקשרים רחבים ומגוונים: בבית הכנסת, בחיי היום יום של היחיד, במסגרת אפיסטולרית, פולמוסית, לימודית, שעשוע ועוד.

Hebrew Poetry in a Mediterranean Society
The Jewish Mediterranean society of the 11-13th centuries was known to appreciate and use poetry, both for secular and liturgical needs. In centers such as Eretz Yisrael, Syria, Egypt, South Italy and Spain poetry served private and community activities, e.g. in letters, polemics, for instructions, pleasure etc.). These various literary pieces will be examined and analyzed taking into account the influence from the surrounding culture.

הקורס יעסוק בתהליכי התקבלות של יוצרים בתיאטרון. נבחן אסטרטגיות ודינמיקה של ביקורת ואת תפקידם במסגרת תהליך התקבלותו של יוצר בתיאטרון וכן נדון בתרומתם של יוצרים שונים לגיבוש דימויים הביקורתי.
במהלך הקורס נדון במספר מקרי מבחן ספציפיים וכן בדוגמאות (מן התיאטרון הבריטי, האמריקני או הישראלי) שיציגו הסטודנטים בהתבסס על בדיקת מקרי מבחן נוספים.

In the Critical Chains: Critics and Theatre Creators:

The seminar deals with reception processes of theatre creators. We will examine strategies and dynamics of criticism and their role in the reception processes of theatrical creators as well as the playwrights' own contributions to the shaping of their critical image. We will discuss a number of specific test cases from the British theatre, American theatre and Israeli theatre.

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים ובמפעלי הכינוס של הסיפור החסידי שבהם עסק עגנון ייבחן יחסו לחסידות, וזאת על רקע יחסה הכללי של הספרות העברית החדשה לתנועה זו ולמורשתה הספרותית. ברקע תעמודנה סוגיות כמו שאלת הייצוג הספרותי של אירועים היסטוריים הקשורים בתנועת החסידות, דרכי ה"עיבוד" האמנותי של מסורת ספרותיות חסידיות, וכן שאלת המהימנות ומידת השימושיות של הטקסט הספרותי עבור ההיסטוריון. הסמינר יכלול גם סיור בירושלים בעקבות עגנון והחסידים.

The Politics of the Cinematic Gaze

“The Gaze” can be thought of as a political apparatus: a policing apparatus, following Bentham and Foucault; an apparatus of responsibility, following Levinas, Delbo, and van Alphen; and an apparatus of subject constitution, as, for example, is clearly visible in Renaissance texts. This politics of “looking,” “gazing,” and “seeing” as it appears in the cinematic medium will be the focus of this seminar. How can one describe the politics of the characters’, the spectators’, and the camera’s gaze? Is it a different political apparatus, does it give rise to a different responsibility? The “gaze” at the screen, usually understood in psychoanalytical terms, will be “looked at” through the “lens” of the juncture between subject-constitution, always as part of a subjection-apparatus, and psychoanalysis, following psychoanalytical theories of cinema together with Butler’s (using Althusser’s) theory. Can responsibility be constituted in the darkened, invisible conditions of the theater house, with no “Big Eye” watching? And are non-public sites of spectatorship also non-political? Are there differences between the politics of responsibility of the documentary gaze, the pornographic gaze, and the gaze as understood by the epistemology of visual culture? Can the cinematic gaze be changed, and with it the politics of the gaze at large?

הקורס יעמוד על ריבוי הפנים של האקספרסיוניזם בעידן שיא השפעתו על השירה
העברית; יצביע על מכנים משותפים, אך גם על המגמות השונות, שמצאו להן מקום
תחת גג פואטי משותף. ידונו שירי המשוררים: אורי צבי גרינברג, דוד פוגל,
בר פומרנץ, אסתר ראב

Expressionist patterns in the Hebrew Poetry of the 1920s

The course will focus on the many modes of Expressionist poetics
co-existint during the decade when Expressionism impacted Hebrew
poetry, forming in it one of the main modalities of Modernism. It will
deleneate both the common denominators and the differences between the
various Expressionist trends. Poems by U.Z. Greenberg, David Fogel,
Ber Pomerants, and Esther Raab will be discussed.

סמינר לתלמידים מתקדמים, בעלי הכרות קודמת עם סוגיות יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית בהקשר של מדעי הרוח. הסמינר יציג מודלים של ביקורת ספרות פסיכואנליטית ויציע דיון ביקורתי בהם. יידונו בו הזרמים והאסכולות בתיאוריה של המפגש בין פסיכואנליזה וספרות והפולמוסים ביניהם, תוך דגש על ההבדלים בין עמדות סטרוקטורליסטיות ופוסט-סטרוקטורליסטיות.

Literature and Psychoanalysis

An advanced seminar, offered for graduate students with previous acquaintance with psychoanalytic theory within the domain of cultural studies. The seminar will present models of psychoanalytic literary criticism and will involve the students in a critical discussion of them. Lessons will be arranged around readings of some prominent, post-Freudian papers on issues such as subjectivism, Oedipalism, narcissism, hysteria and the uncanny.

הקורס יתרכז בשני הספרים על אליסה - בארץ הפלאות ומבעד למראה - תוך התייחסות ליצירות אחרות של לואיס קארול. הקריאה בהן תתמקד במכלול של שאלות הקשורות זו בזו, ובראשן: היחסים בין לשון לעולם, הכשלים בתקשורת האנושית, והגדרת הנונסנס כסוג של כתיבה ספרותית. התלמידים יוכלו לכתוב עבודות גם על חומר שלא נלמד בקורס ישירות, כגון ניתוחים השוואתיים.

Language, Logic and Fiction: Reading Lewis Carroll

The seminar will focus on the two Alice books, with glances at other works by Carroll. Their reading will in turn focus on a set of interrelated questions, especially the traffic between words and world, the breakdown in human communication, and nonsense as a kind of literary writing. Students can write papers on material not directly studied in class, such as comparative analyses

מטרת הקורס לעמוד על מאפייני הפוסט-מודרניזם ולבחון את השפעתו .

קריאה בטקסטים תיאורטיים תשולב בניתוח על ספרות ישראלית.
ביצירות מן הספרות הישראלית בתחומי השירה והסיפורת. נתמקד

ביצירתם של יונה וולך, יואל הופמן, רונית מטלון , ואורלי קסטל-בלום.

דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים והשתתפות פעילה

.רפרט קצר בעל-פה ובחירה בין רפרט לעבודה סמינריונית - בכתב

Postmodern Hebrew Literature

Postmodernism in Israeli literature will be discussed in the seminar. We will read the poetry of Yona Wallach, and the fiction of Yoel Hoffman, Ronit Matalon and Orly Castel-Blum.

.

המטפורה בשפה, בספרות, ובאמנות:

הקורס יציג וינתח מספר גישות מודרניות במחקר המטפורה, בתורת הספרות, בפילוסופיה, בלשנות, אמנות, בשיח הפוליטי, ובחשיבה החינוכית.

1. מהי מטפורה: האם היא תופעה לשונית או תופעה מושגית.
2. מהן הפונקציות העיקריות של המטפורה?
3. המטפורות שאנו חיים על פיהן: תופעת המטפורה הקונצפטואלית על פי לייקוף וג'ונסון.
4. המטפורה בשירה: כאן נקרא וננתח מספר דוגמאות קלאסיות של מטפורות מרכזיות בשירה.
5. המטפורה באמנות החזותית: ניתוח ציורים ותמונות פירסומת.
6. המטפורה – כמכניזם של למידה.
7. מטפורות בשיח הפוליטי.
חובות הקורס
1. קריאה של כ-8 מאמרים. 2. עבודת סיכום, ו\או עבודה סמינריונית. 3. רפרט בכתה או בכתב.

Metaphor in language, literature, art and political discourse

The course will discuss the fundamental role played by metaphor in diverse domains such as ordinary language, poetic language, visual art and political discourse.

חשיבה מטפורית ואנלוגית: פרספקטיבה בין-תחומית

בחלקו הראשון של הקורס יוצגו עקרונות החשיבה המטפורית. לאחר מכן נדון בחשיבה המטפורית בגילוייה בתחומים כמו בניית מושגים, עיצוב תפישות, למידה, היסקים ועוד.

Metaphorical and analogical thought
The course will discuss several fundamental principles of metaphorical thought, and the ways they are affect language use and various cognitive processes.

מיועד אך ורק למתרגלי הדרכות אישיות במוא לסיפורת

הסמינר יתמקד ב"המצאת" הפסיכולוגיה ותיאור חיי הנפש בספרות העברית בשלהי המאה התשע עשרה. נעקוב אחר הקשיים הלשוניים והאידיאולוגיים שעמדו בפני הכותבים העברים בבואם לתאר "פסיכולוגיה" ונבחן את דרכי התמודדותם עם קשיים אלו לאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים. לאורך הסמינר נקרא יצירות של מנדלי מוכר ספרים, ברנר, גנסין, עגנון וכהנא-כרמון ונעמוד על הזיקות שבין הפסיכולוגי לפוליטי.
נוכחות חובה.

במסגרת הקורס נדון במחזות מרכזיים של המחזאי זוכה פרס נובל ל-2005, הארולד פינטר. נבחן עקרונות פואטיים במחזותיו, המייצרים אפקט אניגמטי ומאיים. כמו כן נבחן את ה"דיאלוג" החמקמק ורב התהפוכות בין המחזאי לבין הביקורת – מחד, תגובות המבקרים ליצירותיו בשלבים שונים בקריירה שלו ומאידך, תרומתו של המחזאי לגיבוש דימויו הביקורתי.

Harold Pinter: Poetic Principles and Critical Construct:

The seminar deals with the career and work of the British playwright Harold Pinter, laureate of the Nobel Prize for Literature in 2005. We will examine poetic principles in Pinter's plays that create an enigmatic and threatening affect. In addition we will discuss the ongoing dialogue established between the playwright and critics of his work—the critics' responses to his work through different stages of his career, and the playwright's own role in the shaping of his image as dramatist.

הקורס סוקר מספר תיאוריות מודרניות
> ופוסט-מודרניות בתרגום מאת חוקרים ומבקרים כוולטר בנימין, ג'ורג' שטיינר,
> גדעון טורי, איתמר אבן זוהר, אדווין גנצלר, לורנס וונוטי, דאגלס
> רובינסון, סוזן באסנט, אנדרה לפברה, אנטואן ברמן, סנדרה ברמן ואחרים.
> הדיון בקורס יחל בהגדרת המונחים מודרניזם ופוסט-מודרניזם, ובבחינת אותן
> הגדרות ביחס לשינויים והתפתחויות שונות בחקר התרגום. תוך התייחסות
> לעבודותיהם של וולטר בנימין, מישל פוקו, וז'אק דרידה, הדיון בקורס יעסוק
> בתפקידיו המשתנים של התרגום והמתרגם תוך התייחסות לנושאים כגון: מקור
> ותרגום, גלובליות ומדיה בתרגום, תרגום ופוליטיקה, תרגום פמניסטי, תרגום פוסט קולוניאלי ועוד.
>

מטרת הקורס היא לבדוק כיצד תרגום, ממש ככתיבה יוצרת, יכול לשמש כלי להעברת מסרים גלויים וסמויים.
הקורס יציג ויחקור סוגים שונים של התערבות מניפולטיבית בתרגום, החל משינויים קלים ועד לצנזורה.
מבנה הקורס:
הקורס יכלול מספר שיעורים בסיסיים, ולאחריהם יתבקשו הסטודנטים לבחור תחום מחקר ולחקור אותו.
מטלות:
במהלך הקורס, כל סטודנט יציג עבודת מחקר. בסוף הסמסטר תוגש טיוטה ראשונה של העבודה (רפרט או עבודה סמינריונית, לפי הצורך) לאישור. כחודשיים לאחר מכן יוגש הנוסח הסופי. תיתכן עבודה בזוגות. העבודות ייבחרו מתוך רשימת נושאים שתוצג בכיתה. הסטודנטים מוזמנים להציע נושאים.
לדוגמה:
לפי נושאים: מניפולציות אידאולוגיות בתחום דת או אמונה, בתחום המוסר, בתחום הפוליטי.
לפי מערכות: ספרות ילדים, ספרות נוער, ספרות מבוגרים.
לפי ז'אנרים או מגעים בין ז'אנרים: מדע בדיוני, ספרות וקולנוע, רומנים היסטוריים, ספרות עיון, פסיכולוגיה, פילוסופיה.
לפי תקופות: הבדלי גישה בתרגום לעברית בתקופת הקמת המדינה והיום.
לפי ספרויות מקור: סלקטיביות בבחירת תרבות שראוי לתרגם ממנה.
לפי בתי הוצאה: גישות אידאולוגיות והבדלי מדיניות.
הנוכחות בשיעורים חובה

Translation & Ideology
The purpose of this course is to examine how translation, just like original writing, can become a vehicle for transmission of ideological messages, more often than not subversive. The course will inquire into cases of manipulative interference in translation, from subtle changes to outright censorship.
After a few introductory lessons, students will be required to present their own research into the matter. The final task will be a written form of their research.
Attendance is compulsory.

במסגרת הלימודים המעשיים בתרגום, סדנה זאת נועדה להקנות ולפתח את מיומנויות התרגום באמצעות התמקדות בעריכת טקסט מתורגם. הדגש אינו על לשון המקור (שתהיה על-פי רוב אנגלית; ידיעת שפות נוספות אינה הכרחית) ולא על שפת היעד ("עריכת לשון"), אלא על "הדבר השלישי", הנוסף, שהוא מלאכת התרגום. באמצעות שורה של טקסטים בסגנונות, בז'אנרים ובנושאים שונים נדון בבעיות אופייניות לטקסט המתורגם ולעריכתו. אופן הלימוד יהיה בראש ובראשונה מעשי – מדי שיעור נעבוד על טקסט אחר – ובהקשר זה יידונו גם נושאים תיאורטיים בתורת התרגום.
נוכחות חובה. מטלת אמצע ועבודת סיכום. הציון ייקבע על פי המטלות.

Dr. Ran HaCohen: Translation Workshop
This workshop aims at enhancing translation skills by concentrating on editing already-translated texts. The emphasis is neither on the source language (which will usually be English; reading comprehension in other languages is recommended but not required), nor on the target language (i.e. Hebrew), but on "the third thing", which is translating skills. Using a series of texts in a wide range of genres, styles and subjects, we shall discuss the typical problems of translated texts and their editing. The study will be practically oriented – dealing with a different text every session – while, in this context, theoretical issues in translation studies will be considered as well.

בקורס תידון בפרוטרוט שורה של מושגי-יסוד בתורת התרגום המודרנית: טקסטים מקבילים, תרגומיות מול תרגום, התרגום כפעולה חברתית-תרבותית, כתהליך קוגניטיבי וכתוצר, תרגום "אופטימאלי" לעומת תרגום ממשי, האילוצים שהתרגום כפוף להם מתוך הדגשת מושג הנורמה, יחסים בין תרגום למקור (אפשריים, קיימים ו"נתבעים") ועוד. מטרת הקורס: לפתוח פתח לעיונים מתקדמים בתרגום, ובעיקר מחקרים תיאוריים-הסבריים, וכן לספק בסיס רחב להרחבות יישומיות. חומר רקע: כעשרה מאמרים בתורת התרגום. את רובם יש לקרוא במהלך הקורס, בהקבלה להתקדמותו. לשיעור נלווה תרגול בקבוצות (התרגילים אינם חובה לתלמידי החוג הבוחרים בקורס ואינם נחשבים להם במניין השעות, מלבד לבוחרים בהתמחות בלימודי תרגום). במהלך העבודה בתרגיל ייקראו ויידונו אחדים מן המאמרים הנכללים בביבליוגרפיה של השיעור.

VERSIONS AND TRANSLATIONS OF THE BIBLE
למקרא נוסחים רבים. לצד נוסח המסורה (הוא הנוסח העברי המשמש אותנו כיום) מצויים לנו טקסטים מקראיים ממגילות קומראן; החומש השומרוני; הנוסחים המשתקפים מן התרגומים העתיקים: תרגום השבעים (הוא התרגום ליוונית) והתרגומים הארמיים, ועוד. בקורס זה נשווה ונעמת בין הגרסאות השונות. בבדקנו חטיבות פסוקים מספרי המקרא השונים, נלמד להתחקות אחר התהליכים והמהלכים שהובילו ליצירת גרסאות - ענייני נוסח (שיבושים), מסורות שונות, ומידה רבה של פרשנות.

הסמינר מבקש לבחון את הממשק שבין יצירה פואטית להתנסות נבואית ומיסטית ביצירתם של רשב"ג, ריה"ל והראב"ע. בסמינר נבחן את התפתחותם של מספר מסורות מיסטיות במאות ה"יא והי"ב בשירה העברית האנדלוסית. באמצעות עיון במספר שירים נבחן מספר רעיונות עומק שמקורם במיסטיקה היהודית הקדומה ונבחן כיצד הם מפותחים ובאים מתוך כך לידי ביטוי ביצירת המופת של משוררים שהיו גם אנשי סוד ומיסטיקה מהמעלה הראשונה. כך למשל נעיין בחדירה של מספר ערוצי עומק של המיסטיקה היהודית וביניהם המיסטיקה של השם המפורש והשפה העברית, המיסטיקה החזיונית של יורדי המרכבה והתחום האזוטרי של מעשה מרכבה ומעשה בראשית וכיצד אלו התפתחו, התעשרו והתעצבו על ידי גדולי המשוררים העבריים בימי הביניים. בסמינר נבחן מספר שירים מייצגים המהווים התפתחות חשובה בהתגבשותו של הזרם המיסטי היהודי בימי הביניים ובספיגה ובעיצוב של הזרם הניאו אפלטוני היהודי ומתוך כך בעיצוב מחדש של הדת היהודית כדת טרנספורמטיבית -מיסטית שביסודה ערכים מיסטיים של השתלמות רוחנית ומיסטית, דבקות והתקשרות ארוטית בשם המפורש.
תיאור מפורט של שאלות היסוד של הסמינר יינתן בפגישות הראשונות.

חובות:
1. חלה חובת השתתפות מלאה במפגשי הסמינר (יותרו עד שלושה חיסורים).
2. חלה חובה של הבאת ספרים או מקורות אחרים בהתאם לצורך. כמו כן תוטלנה עבודות סיכום קצרות של מאמרי מפתח.
3. בנוסף לעבודות הנזכרות כל המשתתפים חייבים בהגשת עבודה בסיום הקורס. ניתן להגיש או עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.
4. עבודת רפרט: נושא העבודה יתואם עם המרצה ויש להגיש אותה לא מאוחר מהשיעור האחרון בסמסטר. עבודת רפרט לא תעלה על 10 עמודים.
5. עבודה סמינריונית: את נושא העבודה יש לתאם עם המרצה עד פסח, וראשי פרקים יוגשו לאישור המרצה. כללי הגשת העבודה הם בהתאם לדף ההנחיות המצוי אצל מזכירת החוג. מועד ההגשה הוא ככתוב בידיעון.