מדעי היהדות לשנת תשס"ט

הסמינריון יוקדש לבירור המושג "משפחה" כפי שהוא עולה מפרשנותן של יצירות ספרות שונות. היצירות יהיו משל סופרות וסופרים שכתבו בתקופה של מאה השנים האחרונות, וביניהם: נחמה פוחצ'בסקי, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ, יעקב שטיינברג, לאה גולדברג, ש"י עגנון, ע' עוז, עמליה כהנא-כרמון, רות אלמוג, יואל הופמן, יהודית קציר, דורית רביניאן – ועוד. רשימה מפורטת תתפרסם באתר הווירטואל לקראת סוף סמסטר א' תשס"ח.

את רוב הסיפורים הריאליסטיים ניתן לקרוא דרך הפריזמה של סיפור משפחה, מתוך נסיון פרשני לחלץ מתוכם את המובן מאליו ואת הנחות היסוד של הסיפור ביחס למושג/למוסד "משפחה". הנרטיב של הסיפור, הדמויות המרכזיות והשוליות שלו עם דרכי אפיונן, הדרמה המתחוללת בו, ההתרה של הקונפליקט – כל אלה, ומרכיבים נוספים של הטקסט הספרותי, משתתפים בעיצוב עולם המשפחה, חיי המשפחה, היחסים הנקראים "משפחתיים". הדיון בסמינריון ינסה להתמקד בתימות בולטות אחדות המהוות סימן זיהוי אפשרי להגדרת סיפור המשפחה ולהצבעה על אופני ייצוג המשפחה בספרות.

הסמינריון יתנהל במתכונת של דיונים קבוצתיים המבוססים על הכנה מוקדמת של טקסטים מחקריים ושל יצירות ספרות בהתאם לרשימה מפורטת שתופיע באתר הווירטואל.
יוטלו במהלך הקורס מטלות קריאה וכתיבה. הציון בקורס ייקבע על פי ציון החיבור הסמינריוני שייכתב בסיומו.

Graduate Seminar (Women & Gender Studies; Hebrew Literature; Graduate Program in the Arts)

The seminar will be analyze and deconstruct the concept of "family" as it emerges from the interpretation of various literary works, with a wide interdisciplinary background of theories regarding family, roles, gender, work, siblings, androcentrism, patriarchalism, etc. Works to be discussed will be of women and men authors who wrote and published their works during the last century, and include, among others: Nechama Pohatchevsky, Dvora Baron, Y. D. Berkowitz, Jacob Steinberg, Lea Goldberg, Shmuel Yosef Agnon, Amos Oz, Amalia Kahana-Carmon, Ruth Almog, Yoel Hoffmann, Yehudit Katzir and Dorit Rabinyan. A full and updated list of works will be published on the course website.
Most realistic stories can be read through the prism of the family myth, along with the interpretative attempt to extract the obvious ideology and the cultural presuppositions embedded in the text. Discussion in this seminar will focus on several main themes and attempt to understand the disseminating role of literature regarding the cultural construction of family. We will move toward a definition of a 'family story' and point out techniques of representation of the family in literature.
This seminar will include group discussions based on the students pre-reading of both literary and research works posted on the website. Students are expected to add reading lists of their own.
Requirements: (1) reading and writing assignments throughout the seminar. (2) submission of a seminar paper at the end of the semester.
Final grade will be determined by the seminar paper.

שרידים פיסיים של העבר וצרכי ההווה נפגשים תדיר במציאות הישראלית, ומטבע הדברים ארכיאולוגים ניצבים במקומות המפגש: בחפירות, באתרי עתיקות פתוחים לקהל, במוזיאונים, או בייצוג חזותי וסמלי של העבר. מטרת הקורס לחשוף את התלמידים להקשר החברתי שבו פועלת הארכיאולוגיה ואשר ממנו היא מושפעת: לאופנים שבהם משמשת הארכיאולוגיה מרכיב פעיל בעיצוב תודעה היסטורית וחברתית בישראל, כלי למיצוב חברתי על ידי הכללה בזיכרון המשותף או הדרה ממנו, ושדה מאבק בין הכוחות המעצבים את הנוף הישראלי. לארכיאולוגיה ולפרשנות הארכיאולוגית תפקיד מרכזי בהענקת משמעות למקומות שבהם אנו חיים ולנוף שבו אנו נעים. משום כך, ארכיאולוגים – בעצם פעולתם – הם סוכנים חברתיים, אם למען אישוש המבנה הקיים, אם למען שינויו.
המשתתפים בקורס ייחשפו לספרות העולמית והמקומית הנרחבת בתחום הארכיאולוגיה הציבורית והחברתית, ובמקביל יעסקו באופן מעשי בתצפית ארכיאולוגית-חברתית.

Archaeology and Society in Israel

Physical remains of the past and present needs often clash in Israel, and archaeologists find themselves at these points of contact: in excavations, in publicly accessible archaeological sites, in museums, or in the act of visual or symbolic representation of the past. The aim of this course is to expose students to the social context in which archaeology functions and by which it is influenced: to the ways in which archaeology serves as a means of fashioning historic and social consciousness in Israel or as an agent of social positioning through inclusion in or exclusion from shared historic memory, and as a field upon which the forces that create the Israeli landscape compete. Archaeology and archaeological interpretation play a central role in conferring meaning on the places in which we live and the landscapes trough which we travel. Therefore archaeologists are – by dint of their scientific activity – social agents that either reinforce or subvert the existing structures.

Participants in the course will become acquainted with local and world literature on public and social archaeology, while participating in a practical exercise involving archaeological interaction with Israeli society.

נפתח בהקשר המצרי מהאלף השני של האלפבית השמי ונמשיך במהלך השנה לחידושי המחקר בהיבטים אחרים של נושא הסמינר, לפי הצעות התלמידים בתיאום עם המרצה.

We will begin with the Egyptian second-millennium context of the Semitic alphabet, and will continue with other aspects of the seminar’s subject, following the students’ suggestions in consultation with the lecturer.

הסמינר יעסוק בספרות ההיסטוריוגרפית שבה מתוארים ימי שיבת ציון. לאחר מבואות קצרים, יתמקד הסמינר בקריאה, לימוד וניתוח של הטקסטים העיקריים, בעיקר בספר עזרא-נחמיה. בעזרת כלים בסיסיים של חקר המקרא, ננתח בסמינר את מקורותיו של התיאור, את שלבי חיבורו ואת תהליכי עריכתו. המטרה העיקרית תהיה לנתח את מגמותיו של החיבור ואת קהל היעד שלו הוא נועד, לברר מהי המציאות ההיסטורית המשתקפת בו, ובאיזו דרך הוא עיצב את פני התקופה בעיני בני הדור ובעיני הדורות הבאים.

Biblical Historiography in the Second Temple Period (MA Seminar)

The MA seminar will deal with the historiographic literature which describes the history of Judah and the Judeans in the Persian period. The seminar will focus on the basic tools of biblical research, with which we will read and investigate selected texts from the book of Ezra and Nehemiah. We will learn the different stages, editions and additions of the text, and will try to define the periods and stages of its development. The main goal will be to find out what is the historical reality that this book is reflecting, and in what way its writers were trying to shape the history of the nation for their own generation as well as for the future generations.

בעת החדשה המוקדמת (שלהי המאה ה-15 עד המאה ה-17) התחוללו שינויים עמוקים בתולדות אירופה הנוצרית, ובאזורי האסלאם באסיה ובצפון-אפריקה. באירופה נפתחה התקופה בגילויים הגיאוגרפיים הגדולים, ובהופעת זרמים רוחניים חדשים כמו הרנסאנס, ההומניזם והרפורמציה הדתית. בקדמת אסיה ובצפון-אפריקה השתלטה מעצמה חדשה, האימפריה העות'מאנית, שחבקה את רוב שטחי האסלאם ואף חדרה לאזורים נוצריים במזרח אירופה ובדרומה. בכל האזורים האלה התגוררו יהודים שעברו, על רקע התמורות הכלליות, זעזועים משלהם, ובראשם התפוררות המרכזים היהודיים בחצי האי האיברי ובעמק הריינוס, והתפתחות מרכזים חדשים במזרח: באזורי פולין והאימפריה העות'מאנית. לשינויים אלה התלוו תמורות ופעילויות רוחניות, כולל לידתה של התנועה המשיחית השבתאית שהקיפה ופילגה כמעט את כל הקהילות היהודיות במאה ה-17.

בסמינר זה ידונו המשתתפים ביחסה של הכנסייה הקתולית לעם היהודי בתקופת השואה: בוויכוח הניטש עד היום בין המצדדים באפיפיור פיוס ה-12 וסבורים שלא יכול היה לנהוג אחרת, לבין המגנים אותו ומאשימים אותו בשתיקה ובחוסר מעש למרות שלדעתם יכול היה להציל יהודים רבים; בוויכוח נוסף, על הכמורה הנמוכה בארצות השונות וטיפולה בילדים יהודיים, לשם הצלתם או לשם המרת דתם; ובאופן שבו הכירה הכנסייה, ובייחוד האפיפיורים יוחנן ה-23 ויוחנן פאולוס השני, בעוול שגרמה לפני השואה ובמהלכה, וכיצד ניסתה לתקן אותו, על ידי שינויים תיאולוגיים ועל ידי חתימת הסכם עם מדינת ישראל.

The seminar participants will discuss the attitudes of the Catholic church towards the Jewish people during the Holocaust, and the unresolved debates regarding Pope Pius the XII and the lower clergy: could the Pope choose to act differently and raise his voice in favor of the besieged Jewish people, or to succumb, as he did, to the pressure of political and global limitations. Did the lower clergy hid Jewish children, and took care of them in order to rescue or to baptize them? Finally, the discussion will introduce the changes led by popes John the 23 and John Paul the Second vis-א-vis the Jewish people and the State of Israel in the aftermath of the Holocaust.

הסמינר יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות החדות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה שקיעת המרכז האשכנזי הימי ביניימי בגרמניה ועלייתו של המרכז בפולין מזה. מלבד ההיכרות עם שאלות היסוד, כגון התהוות הקהילה ומעמדה החברתי, הכלכלי והפוליטי בסביבתה, נדון במעמדה הדתי יוצא הדופן כלפי הקהילות היהודית בעולם ובעיקר בחברה היהודית האירופית. במהלך הסמינר נדון בדמויות המרכזיות שפעלו בעיר ב"תקופת הזוהר" שלה, ביניהם: ר' יעקב בירב, ר' שלמה אלקבץ, ר' משה קורדובירו, ר' יוסף קארו, וכמובן האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל. במהלכו גם נערוך הכרות קרובה עם טקסטים מרכזיים המזוהים עם צפת, ובכללם ספר השלחן ערוך לר' יוסף שבחי האר"י, ואחרים. כל הסוגיות הללו ידונו בהתייחס לשאלת מעמדה של צפת לא בסביבתה בלבד, אלא בסביבה היהודית של העת החדשה המוקדמת, הסביבה שצפת שימשה לה מעין בירה רוחנית.

בשנת 970 כבשו הפאטימים השיעים את מצרים ואת ארץ ישראל. הפאטימים הקימו את קהיר והפכוה לבירת ח'ליפותם. בארץ ישראל נמצאה באותה עת ישיבת ארץ ישראל. עולה השאלה אם הגאון, ראש הישיבה, היה ראש היהודים בח'ליפות הפאטימית. יש הגורסים שהנגיד שישב בקהיר שימש ראש היהודים. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על ידי הצלבנים, התחזק ללא ספק כוחו של הנגיד במצרים. כך נבין את מעמדו הרם של הרמב"ם במצרים שאחז בתואר נגיד, בעת חילופי השלטון המצרים. בנו הראב"ם שימש נגיד אף הוא, ולא היסס מניסיון לבצע רפורמות חשובות ביהדות בת זמנו. יש לציין שהן הרמב"ם והן בנו נאבקו בהנהגת ישיבת ארץ ישראל שהתיישבה במצרים בעקבות הכיבוש הצלבני של ארץ ישראל.

In 970 the Shiite Fatimids conquered Egypt and Palestine. The Fatimids built Cairo which became the capital of their chaliphate. In Palestine at that time the Gaon was the head of the Yeshiva. Did he become the head of the Jews in the Fatimid Chaliphate? Some scholars argue that the Nagid, who lived in Cairo was the head of the Jews in the Fatimid chaliphate.
After the Crusaders conquered Palestine, the Nagid in Egypt gained power and became the head of the Jews in Egypt. Thus we can understand the political power of Maimonides who served as a Nagid, mostly under the Ayubids. His son Abraham served also as a Nagid and he did not hesitate to make reformations in Judaism of his time. It should be mentioned that Maimonides and his son were struggling for power against the Yeshiva of the Land of Israel which settled in Cairo after the Crusade conquest of Palestine.

סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה.

Jewish-Christian dabate in late antiquity and the Middle Ages
A study of the literature of the Jewish-Christian debate in late antiquity and the Middle Ages: its social and historical context; its reflection of ambiguity and ambivalence in either side's perception of the other; and its assets and liabilities for fruitful historical research.

הסמינר יעסוק ביצירתה של התרבות העברית בארץ ישראל בשנים 1882 – 1948 – במצע האידיאולוגי שלה, במוסדות התרבות, בתוצר הספרותי והאומנותי, ובמערכת הנורמטיבית החדשה – תוך נסיון להבחין בין מה שהוגדר כ"תרבות עברית" ומה שהיה "תרבות בעברית".

תופעת התפוצות, כלומר חיים קהילתיים של יהודים מחוץ לארץ ישראל, החלה כבר לאחר חורבן בית ראשון ורבתה במהלך תקופת הבית השני ולאחריה. אך בתקופה שבין חורבן הבית השני לבין הכיבוש המוסלמי רק שני מרכזי חיים יהודיים מדברים בשם עצמם: יהודי ארץ ישראל ויהודי בבל.
עובדה זו משקפת גם את חשיבותם ועוצמתם ביחס לתפוצות האחרות.

מערכת היחסים שבין ארץ ישראל לבבל משקפת מצד אחד זיקות של קירבה ושיתוף פעולה ומן הצד האחר תחרות ומאבקים על הגמוניה.

בסמינר נבחן את התהליכים ההיסטוריים, הדמוגרפיים, ההנהגתיים, ההילכתיים והיצירתיים-ספרותיים שעיצבו ושיקפו את מערכת היחסים בין שני המרכזים הללו.

תשומת לב מיוחדת נקדיש לבחינת הספרות התלמודית כמראה וכמשקפת. היצירה הארצישראלית תשמש עבורנו מראה לדמותם של יהודי ארץ ישראל בעיני עצמם, וכמשקפת- דרכה הם התבוננו אל בבל; התלמוד הבבלי יתפקד כמראה לדמותה של יהדות בבל, וכמשקפת- המרחיקה מבטה אל יהודי ארץ ישראל.

Jewish communal life outside Eretz Israel, in the Diaspora, began with the destruction of the First Temple and developed during and after the Second Temple period.
Nevertheless, from the destruction of the Second Temple up to the time of the Moslem conquest (70-638 CE) there were only two Jewish centres which have left us their own records: Eretz Israel and Babylon. This literature is a reflection of their importance as contrasted with other Diaspora communities.

The relationships between Eretz Israel and Babylon reflect common interests and cooperation on the one hand, but rivalry and struggle for hegemony on the other.

In this seminar we shall examine the historical, demographic, social, halakhic and creative literary processes which shaped the relationship between these Jewish centres, a relationship with echoes even to the present day.

Special attention will be paid to the Talmudic literature as both a mirror and a telescope. The Palestinian literature serves us as a mirror for the self-image of the Jews of Eretz Israel; and as a telescope for observing Babylonia. The Babylonian Talmud serves us as a mirror for the Babylonians' self-image; and as a telescope for observing Palestinian Jewry.

הקורס ישמש כמבוא ללימודי התואר השני בכל תחומי ההיסטוריה של עם ישראל, ויתמקד בשלושה נושאים עיקריים:

• ציוני דרך בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית; המשגת המקצוע בדורות האחרונים; ההיסטוריה היהודית וההיסטוריון הפוסט-מודרני.

• התמצאות ביבליוגרפית: כתבי עת וספרי עזר בסיסיים, דרכים לביצוע חיפושים ביבליוגראפיים, ספריות חשובות בארץ ובחו"ל, מאגרי מידע, כלים אינטרנטיים.

• אסטרטגיות לתכנון עבודות סמינריוניות והצעות מחקר: יסודות לחשיבה מתודולוגית תקינה, גיבוש תכניות מחקר ויישומן, הכוונת תלמידים למנחים אפשריים.

האם יהודים במרכז ובמזרח אירופה תמיד חלמו לחיות אך ורק בארץ-ישראל? אם לא, מתי ואיך התגבשה האידיולוגיה הקרויה היום "ציונות"? יתרה מזו, איזה סוגים שונים של "ציונויות" ולאומיות יהודית התפתחו באזורים אלו ומתי? שאלות אלו ושאלות רבות אחרות יהוו את מוקד הדיון בסמינר זה. בנוסף לקריאה אינטנסיבית של טקסטים מרכזיים במהלך ההיסטוריה של הלאומיות היהודית והציונות, ננסה להבין גם את הקשר בין תנועות לאומיות אחרות (הפולנית, הגרמנית, והרוסית) והלאומיות היהודית וגם את ההבדלים בין גוונים שונים של לאומיות יהודית וציונות, אם לא "ציונויות". דגש מיוחד יושם על קריאה יסודית של טקסטים, השוואה לתנועות לאומיות לא יהודיות וגם שילוב של חומר תיאורטי מחקר הלאומיות והתרבות, כולל סוגיות מגדריות.

Did the Jews of Central and Eastern Europe really dream of moving to Eretz Yisrael for centuries? If not, when and how did the ideology now known as Zionism arise? Moreover, what were the different kinds of Zionisms that arose in these areas and when? These and other questions will serve as the focus of this MA seminar. In addition to close readings of central texts in the history of Jewish nationalism and Zionism, we will also try to understand the connection between other national movements (Polish, German, Russian) and Jewish nationalism as well as the differences between various versions of Jewish nationalism and Zionism, if not Zionisms. Special attention will be placed on intensive readings of texts as well as comparisons to other national movements in Eastern and Central Europe and also the integration of theoretical literature on nationalism and cultural studies, including works on gender.

הז'אנר העממי הקרוי "אגדה", ליווה את התרבות העברית מאז ראשיתה במקרא, דרך כל התקופות הראשיות של התפתחותה. ייחודו של ז'אנר זה היא שהוא מעוגן באירועים ההיסטוריים, אך בונה עלילה סיפורית המבוססת על דימיון ועל תפיסות עממיות על-טבעיות. האגדה היא חומר הגלם העיקרי של הזכרון הקולקטיבי של החברה. בחלקו הראשון של הקורס יוצגו העקרונות העיוניים של הז'אנר וינותחו דוגמאות נבחרות מכל תולדות הספרות העברית. חלקו השני של הקורס יתמקד במחקר פרטני של אגדות נבחרות בתולדותיה של הספרות העברית, תוך בדיקת מקומן בקונטקסט ההיסטורי והחברתי שבתוכן הן נוצרו ונפוצו.

The Folk Legend: History, Literature, Society.
This seminar will concentrate on a specific genre of folk creativity: the folk legend. However, this is the most continuous and central genre in the folklore of all cultures. It is divided into the historical legend, local legend and saints legend. Historically this is the genre that acted in Jewish culture since the Bible, in the Talmudic and Midrashic literature, in the Middle Ages and into the modern age. It is also a very popular genre in the modern context, known as "urban legend".

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק את הרלוונטיות של התיזה הזו ביחס לשירת השואה הישראלית, אלא להגדיר בצורה ברורה את אופי המעבר בין הכתיבה המוקדמת על השואה (קובנר, אלתרמן ואצ"ג) לכתיבה של שנות השישים והשבעים (פגיס, עמיחי, יעוז קסט, בנציון תומר), ואת ייחודה של כתיבת הדור השני לשואה (עודד פלד ואחרים). האם ההבחנה הרווחת בין "זיכרון פרטי" לבין "זיכרון ציבורי" עשויה להוות קנה מידה רלוונטי לגבי שירה זו, האם ניתן להבחין בנראטיבים ספרותיים מתחלפים, כיצד משפיעים שינויי נורמות בשירה העברית על התמורות בשירת השואה, אילו שימושים נעשו בשואה במסגרת שירה פוליטית מחאתית החל משנות השמונים, כיצד התייחסו ל"תעשיית השואה" בתרבות ובשירה הישראלית - שאלות אלו ואחרות יידונו בעזרת ספרות תיאורטית מחקרית על הנושא, וכמובן באמצעות קריאה במגוון טקסטים.

הסמינר יעסוק בראשיתו של המודרניזם העברי באירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. השאלות המרכזיות שיעלו במהלך הסמינר: כיצד הם התמודדו עם נוסח הכתיבה של מנדלי ועם העולם החווייתי והאידיאי שלו; אילו חידושים פואטיים הוכנסו לסיפורת העברית בתקופתם; מהו דיוקנו של האדם ושל היהודי כפי שעולה מיצירותיהם; מהם הז'אנרים בהם כתבו; כיצד הם משקפים את תפיסת המרחב החדשה בתקופתם; כיצד משקפים תרגומיהם הספרותיים את הנורמות המודרניסטיות שלהם; מה השפעה שהיתה לספרויות האירופיות (הרוסית, הגרמנית) על הסופרים העברים, וכיצד קיבלה אותם הביקורת הספרותית.

החברה הים-תיכונית היהודית של המאות העשירית – השלוש עשרה היא חברה אוהבת וצורכת שירה שהיקפה מפתיע את הקורא המודרני. בסמינר נתמקד בבחינת ההקשר החברתי של יצירות שירה ופרוזה אומנותית שנתחברו במרכזים הגדולים של אגן הים התיכון: ארץ ישראל (כולל סוריה ועיראק), מצרים, איטליה ספרד וצפון אפריקה בתקופה זו. נבדוק את מקומה של השירה בחיי הציבור היהודי על רקע תרבות הסביבה בהקשרים רחבים ומגוונים: בבית הכנסת, בחיי היום יום של היחיד, במסגרת אפיסטולרית, פולמוסית, לימודית, שעשוע ועוד.

Hebrew Poetry in a Mediterranean Society
The Jewish Mediterranean society of the 11-13th centuries was known to appreciate and use poetry, both for secular and liturgical needs. In centers such as Eretz Yisrael, Syria, Egypt, South Italy and Spain poetry served private and community activities, e.g. in letters, polemics, for instructions, pleasure etc.). These various literary pieces will be examined and analyzed taking into account the influence from the surrounding culture.

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים ובמפעלי הכינוס של הסיפור החסידי שבהם עסק עגנון ייבחן יחסו לחסידות, וזאת על רקע יחסה הכללי של הספרות העברית החדשה לתנועה זו ולמורשתה הספרותית. ברקע תעמודנה סוגיות כמו שאלת הייצוג הספרותי של אירועים היסטוריים הקשורים בתנועת החסידות, דרכי ה"עיבוד" האמנותי של מסורת ספרותיות חסידיות, וכן שאלת המהימנות ומידת השימושיות של הטקסט הספרותי עבור ההיסטוריון. הסמינר יכלול גם סיור בירושלים בעקבות עגנון והחסידים.

סמינר לתלמידים מתקדמים, בעלי הכרות קודמת עם סוגיות יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית בהקשר של מדעי הרוח. הסמינר יציג מודלים של ביקורת ספרות פסיכואנליטית ויציע דיון ביקורתי בהם. יידונו בו הזרמים והאסכולות בתיאוריה של המפגש בין פסיכואנליזה וספרות והפולמוסים ביניהם, תוך דגש על ההבדלים בין עמדות סטרוקטורליסטיות ופוסט-סטרוקטורליסטיות.

Literature and Psychoanalysis

An advanced seminar, offered for graduate students with previous acquaintance with psychoanalytic theory within the domain of cultural studies. The seminar will present models of psychoanalytic literary criticism and will involve the students in a critical discussion of them. Lessons will be arranged around readings of some prominent, post-Freudian papers on issues such as subjectivism, Oedipalism, narcissism, hysteria and the uncanny.

מטרת הקורס לעמוד על מאפייני הפוסט-מודרניזם ולבחון את השפעתו .

קריאה בטקסטים תיאורטיים תשולב בניתוח על ספרות ישראלית.
ביצירות מן הספרות הישראלית בתחומי השירה והסיפורת. נתמקד

ביצירתם של יונה וולך, יואל הופמן, רונית מטלון , ואורלי קסטל-בלום.

דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים והשתתפות פעילה

.רפרט קצר בעל-פה ובחירה בין רפרט לעבודה סמינריונית - בכתב

Postmodern Hebrew Literature

Postmodernism in Israeli literature will be discussed in the seminar. We will read the poetry of Yona Wallach, and the fiction of Yoel Hoffman, Ronit Matalon and Orly Castel-Blum.

הסמינר יתמקד ב"המצאת" הפסיכולוגיה ותיאור חיי הנפש בספרות העברית בשלהי המאה התשע עשרה. נעקוב אחר הקשיים הלשוניים והאידיאולוגיים שעמדו בפני הכותבים העברים בבואם לתאר "פסיכולוגיה" ונבחן את דרכי התמודדותם עם קשיים אלו לאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים. לאורך הסמינר נקרא יצירות של מנדלי מוכר ספרים, ברנר, גנסין, עגנון וכהנא-כרמון ונעמוד על הזיקות שבין הפסיכולוגי לפוליטי.
נוכחות חובה.

תיאור הלשון מתבסס בדרך כלל על נתונים מן הלשון הכתובה. לדוגמה, מושגים תחביריים כגון "משפט" או "נושא" ו"נשוא" נתמכים על ידי המבנה הסולידי של הלשון הכתובה. הלשון המדוברת שונה במבניה מן הלשון הכתובה. מטרת הסמינר לבדוק במה. נשאל את עצמנו האם כדאי לנו להשתחרר מכבלי העיון בלשון הכתובה כדי להכיר בייחודה המבני של הלשון המדוברת, וכיצד נוכל לעשות זאת. ננסה לזהות מבנים ולבדוק כיצד להכריע בשאלות שונות מתחומיו המגוונים של העיון הבלשני. עיקר עיוננו יכוון לשאלה: מהן היחידות הבסיסיות של תחביר הלשון המדוברת. כדי לבדוק שאלה זו נעיין הן ביסודות הסגמנטליים שבלשון (המילים, המורפימות), והן ביסודות הסופרסגמנטליים (אינטונציה ויסודות פרוזודיים אחרים). עיון זה יצריך גם שימוש בכלים ממוחשבים, ואנו נעיין באופציות קיימות.

'Though He slay me, yet will I trust in Him' - Theodicy and Protest in the Bible and Jewish Philosophy

התאודיציה, הצדקת האל, היא כוח מניע מרכזי בהתמודדות של היחיד והציבור עם
משברים לאומיים. למן ימי הבית הראשון, ובמיוחד נוכח חורבן ירושלים ויהודה
וראשית הגלות בבבל במאה השישית לפה”ס, ועד למוראות העת החדשה והמאה
העשרים בתולדות העם היהודי בארצות העולם ובארץ ישראל, נדרשו יוצרים
והוגים להתחבט בשאלות אישיות ולאומיות, כגון חלקו של ה' במשבר, שאלת הצדק
האלהי, ההשגחה ודרכיה, והקשר בין ה' לעמו וליחיד בעת המשבר ואחריו. כבר
במקרא ובהגות היהודית לדורותיה מצויים לצד הצדקת האל גילויים של ספק,
התרסה ואפילו הכחשה.
בסמינר נקיים דיוני חתך בנושאים הנזכרים מתוך עיון ביצירות נבחרות מן
המקרא, מספרות חז"ל וימי הבינים ועד להגות היהודית המודרנית והתמודדותה
התאולוגית עם השואה.
במסגרת הסמינר נתמקד בין היתר בפרקי נבואה מן הספרים ירמיה ויחזקאל,
בקינות מתהלים ואיכה, בסוגיות התלמודיות על רבי עקיבא ועשרת הרוגי מלכות
והשפעתם על מקורות ימי ביניימים, ביצירתו של ביאליק 'גיא ההרגה', בספר
'אש קודש' ובהגותם של אליעזר ברקוביץ, הנס יונס, הרבי מלובביץ' ואחרים.

Mesopotamian Texts and Biblical Research for Beginners


לימוד יסודות הדקדוק האכדי. קריאת מבחר מחוקי חמורבי בלשון האכדית ובחינת זיקתם לחקר המקרא. בנוסף, נסקרים בקורס טקסטים מסופוטמיים מז'אנרים נוספים, כגון: ספרות החכמה, מיתוסים, אפוסים והתכתבויות רשמיות.

קריאה בתעודות אכדיות שיש להן זיקה לחקר המקרא.

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של לימודי הרוח והחברה.

בין הנושאים שיידונו: דרכי קריאה; סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם; נרטולוגיה ושיטות ספרותיות אחרות; בקורת הרטוריקה; גישות פמיניסטיות; תרומות אפשירות של פסיכולוגיה ופסיכואנליזה; בקורת אידיאולוגית; שימוש באמנות ויזואלית ומדיה.

פרשנות המקרא היהודית שהתפתחה בימי הביניים בארצות האסלאם והנצרות משקפת תהליכי חשיבה חדשים על המקרא: מבנהו הספרותי, דרכי עיצובו והיבטיו ההיסטוריים. בקורס נשאל מה מקומה של האוריינות החדשה ומודל האינטלקטואל החדש שצומחים בקרב היהודים במאות העשירית ואילך, במיוחד בארצות האסלאם, בפריצת הגבולות המוכרים (בפרט מפרשנות חז"ל) בהתייחסות לטקסט המקראי? האם התפתחותה של תודעה היסטורית חדשה ביחס למקרא קשורה אף היא בעידן זה בו מתגבשים מודלים ספרותיים חדשים בקרב היהודים?. שאלות אלו תקפות גם לגבי הפרשנות האשכנזית, שאף בה ניכרים סימניה של תודעה תרבותית חדשה, הנסבה סביב מודל אורייני חדש. השאלות ההיסטוריות במובהק איתן מתמודדים פרשני הפשט המזרחיים בפרט, רבנים כקראים, נוגעות אף לתובנותיהם החדשות באשר לעריכתו וחיבורו של המקרא . שני מוקדים עיקריים של התפתחות – ההיסטורי והספרותי - יידונו בקורס מבחינה השוואתית על רקע השפעתן של תפיסות דומות בפרשנות המוסלמית והנוצרית של ימי הביניים, וקיומם של תקדימים מסוימים לנושא בספרות חז"ל.

Chronicles as Laboratory
ספר דברי הימים, שהוא אחד הספרים המאוחרים באסופת המקרא, הוא בעל זיקה ברורה לספרים שקדמו לו. פעמים הוא מעתיק מהם, פעמים משנה אותם, פעמים הוא מתעלם מהכתוב בהם ופעמים מוסיף עליהם. במילים אחרות, ספר זה מהווה מעין מעבדה שמאפשרת לנו לעקוב אחרי דרכי הכתיבה של סופרי המקרא. באמצעות המעקב אחר יחסו של הספר למקורותיו יכיר הלומד את מבנה הספר, לשונו, עיצובו הסגנוני ועולמו הרעיוני. כמו-כן, במהלך הקורס יתבררו סוגיות כמו: מה מידת המהימנות ההיסטורית של הספר, באיזו מידה הוא מבטא את המציאות המדינית והחברתית בימי הבית השני, האם ניתן לראות בו שלב מעבר מן היהדות המקראית אל היהדות הבתר-מקראית, מה מעמדו של הספר בתרבות היהודית, ועוד.

Legal proceedings in ancient Israel
חוק ומשפט - במסגרת הסמינר נעסוק בהיבטים מגוונים של ספרות החוק ושל המשפט המקראי. נבחן את מעמדם של קבצי החוקים בתורה ואת תוקפם - באיזו מידה החוק המקראי היה גם החוק של החברה הישראלית הקדומה; נעסוק בשלל זיקות הגומלין הקיימות בין החוק המקראי לבין הסיפור המקראי; נעסוק בפואטיקה של החוק המקראי, קרי, במאפיינים הספרותיים, הרטוריים, והסיפוריים של החוקים. החוקים יבחנו ביחד עם מסורות משפטיות המשתקפות בז'אנרים ספרותיים אחרים במקרא, וכן על רקע מסורות משפטיות משותפות מתרבויות המזה"ק.

Jehoyachin Exile and its Reflections in the Biblical Historiographic and Prophetic Literature
גלות יהויכין נזכרת במקרא ובמקורות היהודיים הבתר מקראיים מעט, למרות היותה אירוע דרמטי מכריע בתולדות ישראל של תקופת המקרא. מן הראוי לבדוק את הסיבות להדחקתה ולברר מה בכל זאת ניתן ללמוד עליה מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. בקורס יידונו העדויות הישירות על גלות זו מן התעודות הבבליות, ההיסטוריוגרפיה המקראית וספר יחזקאל. כן תיבחן השאלה, באיזו מידה יש במקרא כתובים המתייחסים שלא במישרין לגלות יהויכין, וכתובים שנכתבו בקרב אותה גלות בלא שיש ציון גלוי לכך.

War, violence, gender and conflict-solving in the Hebrew Bible
מהם הקשרים והשפעות הגומלין בין אלימות, דת כפי שהיא משתקפת או מתועדת בכתבי הקודש שלה, מלחמה ויחסי מגדר?
האם וכיצד ניתן לפתור קונפליקטים אלימים בעזרת הוראות דתיות?
שאלות אלה, רלוונטיות היום כמו בעבר לדורותיו, ייושמו לטקסטים מקראיים נבחרים.
ביו הנושאים ספציפיים שיידונו יהיו: דמות האל כחייל, אונס כמטפורה וכלי מעשי לכיבוש, “חרם”, פרופגנדה
ואלימות מילולית, אידיאולוגיות של מלחמה, שלום וסוגיו.

?What Remains of the So-Called ‘Priestly’ Sources
בחקר המקרא ’הקלסי‘ נחשב זיהוי הרבדים המכונים ’כהניים‘ לאבן פינה מרכזית, בצד הרובד החוקתי הקשור בספר דברים. אך בעוד שזיהוי הרובד הדברימי נתאשר שוב ושוב לאור ממצאים חדשים שונים, הרי שאפיון הרובד הספרותי המזוהה עם חוגי הכהונה נתקל בקשיים גוברים והולכים. כיום רבים הדבקים בדרך זו או אחרת בגישה ’הקלסית‘, מדועים אף הם לקשיים אלה. בסימנר זה נעמוד על יחידות ספרותיות שונות שזוהו עם האסכולה ’הכהנית‘, הן בסיפורת והן בחוק, ונבחן באיזו מידה ניתן עדיין לייחס תוקף לזיהויים הנוהגים בגישה ’הלקסית‘, ולאיזה הקשר תרבותי והיסטורי יש לייחס יחידות אלה.

King and Prophet in 1-2 Samuel: Dialogue and Conflict
בספר שמואל ממלא החזון הנבואי תפקיד מרכזי ביותר, בייחוד כאשר הנביא מתייצב לצד המלך או כנגדו. הפרשיות הנוגעים בעניין זה תופסות מקום חשוב בחקר המקרא ובייחוד בחקר הנבואה והמחשבה המקראית, אם כי הניתוח היה על פי רוב רעיוני או ’היסטורי‘. כיום ניתן לנתח פרשיות אלה לאור גישות חדשות המעמידות במוקד את מהלך הדו-שיח ואת דרכי המשא ומתן. ביחד עם חומר חשוב מהמזרח הקדום, ובייחוד מתעודות מארי, ניתן לשפוך אור חדש על פרשיות אלה, ובכך על ספר שמואל מצד אחד, ומצד שני על הספרות הנבואית.
סמינר זה יתמקד בספר שמואל, ועם זאת יעסוק גם בכתובים אחרים, ויאפשר חיבור עבודות בכל הפרשיות שיש בהן מפגש בין נביא ובין נושאי שררה.

עוסק בעיון בלשון חז"ל על שני רבדיה – לשון התנאים ולשון האמוראים. בסיס העיון הוא קריאה בטקסטים מספרות האמוראים של ארץ-ישראל (בראשית רבה, ויקרא רבה, התלמוד הירושלמי) ודיון בסוגיות הלשוניות העולות מהם תוך השוואתם למצוי בלשון התנאים. חלקו השני של הסמינריון ייוחד להצגת רפארטים שבהם יציגו המשתתפים את פרי עיונם בטקסט נבחר.

Aspects of biblical redaction and composition in pre-modern exegesis

הקורס מתמקד באופיה של לשון מדוברת בכלל והלשון העברית בפרט, תוך קריאת ספרות מתאימה. התלמידים יתנסו בהקלטה ובתמלול של טקסט דבור ספונטני, ולאחר מכן נעמוד על תופעות מיוחדות ללשון המדוברת העולות מתוך הטקסטים. התופעות מתחלקות לכאלה הקשורות באופן ביצועה של הלשון הדבורה ולכאלה המהוות חלק מדקדוקה. נתרכז בעיקר בתופעות מתחום התחביר תוך שילוב מתמיד של הצורה עם הפונקציה. כדי לבסס את ההבחנה בין הלשון הכתובה והדבורה נשווה טקסטים שיש להם שתי גרסאות, כגון השוואת הדיבור בתכניות טלוויזיה לכתוביות בעברית המלוות אותן, השוואת ראיונות בעל פה לציטוים מהם בעיתון ועוד.

עד לאמצע המאה העשרים נחשבה ספרות ההלכה והמדרש הביטוי הכתוב היחיד של היצירה העברית מימי החשמונאים ואילך. עם גילוי מגילות מדבר יהודה נתברר שחטיבות ספרות גדולות נתחברו בימים ההם, וללשונותיהן ייחוד ניכר. ועוד נתברר שהארמית והעברית דרו בכפיפה אחת והפרו זו את זו. המגילות משקפות חברה דו-לשונית שיצירות ספרותה המגוונות מבטאות את אמונותיה ואת דעותיה. הסמינריון מציע לפני המשתתפים בו קטעים מן הספרות בת הזמן ללשונותיה בייחודה מזה ובקשריה עם מה שקדם לה מזה.

THE BIBLICAL DICTIONARY AND ITS HEBREW TRANSFORMATIONS
מטרת הסמינר להפגיש את התלמידים עם כלל הסוגיות הסמנטיות והמילונאיות הכרוכות באוצר המילים של המקרא. במהלך המפגשים מתוודעים התלמידים אל כל מילוני המקרא, קדומים ומאוחרים, עם תרגומי המקרא לארמית וללשונות אחרות, עם ספרות חז"ל הנוגעת לפרשנות הטקסק המקראי, עם חיבורי הדקדוק והמילון של חכמי ימי הבניים ועם ספרות המחקר הענפה של העת החדשה. מקום לא מבוטל תופסים גם דיונים בבעיות לקסיקורגפיה כלליות.
תשומת לב מיוחדת תוקדש למילון ההיסטורי של הלשון העברית-המצוי בו לפי שעה והעתיד והרצוי להיות כלול בו.

Topics in Israeli Hebrew Research

הסמינר יתמקד בתיאור תופעות נבחרות בפונולוגיה ובמורפולוגיה של העברית הישראלית ובמספר מבנים תחביריים והבחנות סמנטיות – ובשיטות המחקר האופטימאליות לניתוחם. בתחום הפונולוגיה יוצגו וינותחו תהליכים מרכזיים על פי מידת הביסוס הפונטי שניתן לייחס לכל אחד מהם, ו/או האילוצים המורפולוגיים הפועלים עליהם, ויידונו דרכים לאיסוף נתונים אותנטיים, ולגרימה להפקה טבעית של מידע מבוקש. במורפולוגיה יתרכז הדיון בבחירת תבנית הגזירה הספציפית על ידי הדובר ו/או המחדש, בפועל, בשם התואר, ובשם העצם. מדידת הפרודוקטיביות של תבניות הגזירה תיערך בשלוש צורות: מבדקי פרודוקטיביות, השוואת מילונים, והיחס שבין מלים יחידאיות בתבנית ספיציפית למספר המוחלט של היקרויותיה בקורפוס גדול. כן יוצגו דרכים לבניית קורפוס עיתונאי ו/או ספרותי לניתוח מורפולוגי, תחבירי וסמנטי של השפה הכתובה.
העבודה הסופית תציג מחקר מקורי בנושא מוגדר מאחד התחומים שיידונו בסמינר, ויכולה להתמקד בכל אחת מן השיטות שתידונה בשיעור, או בשילוב של מספר שיטות.

The innovative language and style of H. N. Bialik

הסמינר יבחן את החדשנות בלשון ובסגנון של ביאליק בסוגות השונות של כתיבתו: שירה, עריכה, מסות, שירי ילדים, אגדות, שיר עם, תרגומים, ועוד. תיבחן השפעתו הרבה של ביאליק על העברית בני דורו ועל הבאים אחריו.

Philosophical Interpretations of the Book of Job In Medieval Jewish Philosophy
Professor Sara Klein-Braslavy

ספר איוב, אחד מספרי החכמה במקרא, מיוחד מבין ספרי המקרא בכך שהוא עוסק בעיקר בשאלה תיאולוגית אחת, שאלת 'צדיק ורע לו'. זהו גם ספר מיוחד במינו מבחינת המבנה הספרותי שלו ומבחינת הלשון שבה נכתב. הספר איתגר את הפרשנים בכל הדורות וזכה לפירושים רבים גם בפילוסופיה היהודית בימי הביניים. הפילוסופים היהודים ניסו להבין אותו במסגרת ההגות התיאולוגית והפילוסופית שלהם ובאמצעות דרכי פרשנות המקרא שפיתחו.
בסמינריון זה נעסוק בעיקר בשלושה פירושים ימי ביניימייים לספר איוב: פירושו של רס"ג, פירושו של הרמב"ם ופירושו של הרלב"ג. נעמוד על דרכי פרשנות המקרא של הוגים אלה, על הדרך שבה הבינו את סיפורי המסגרת של הספר ואת המבנה הדיאלוגי של סיפור הפנים שלו וכיצד התמודדות עם השאלות התיאולוגיות המרכזיות שעלו בו: שאלת 'צדיק ורע לו', שאלת מקור הרע, שאלת ההשגחה ושאלת ידיעת האל במסגרת הגותם ותמונת העולם הפילוסופית שלהם.

Secular Religiosity and the Quest for Meaning in Modern Jewish Thought

הסמינר יעסוק בהבנתן של תפיסות עולם חילוניות המחפשות גשר אל עולם הדת מבלי לוותר על הנחות יסוד של המחשבה החילונית. תפיסות המעוגנות בהגות הפילוסופית של המאה התשע עשרה בכלל וזו האקסיסטנציאליסטית בפרט. הסמינר יתמקד במיוחד במשנותיהם של א.ד. גורדון, מרטין בובר, לב שסטוב, והנס יונס בעיקר לאור התייחסויותיהם לשאלת הדת ומשמעות החיים. תשומת לב מיוחדת תוקדש ליצירות האדם והטבע של גורדון, אני ואתה של בובר, רומי וירושלים של שסטוב ומאמריו התיאולוגיים והאקולוגיים של יונס.

Don Isaac Abravanel, leader and Jewish humanist
בסמינר זה נעקוב אחרי התפתחות חייו ויצירתו של יצחק אברבנאל (1437-1508) בפורטוגל, קסטיליה ואיטליה. יצחק אברבנאל היה סוחר, איש פיננסים ומנהיג קהילתי שידע לשלב עשייה והגות על פי המודל החדש של האציל ההומניסטי. בסמינר ננסה לעמוד על יחסי הגומלין המרתקים שבין חייו הציבוריים לבין יצירתו הפרשנית הענפה. כך נעבור דרך תחנות חייו החשובות : הצלחתו הראשונה בחצר פורטוגל, בחירתו לקסטיליה ועלייתו בחצר המלכים הקתולים, יציאתו עם מגורשי ספרד אחרים לנאפולי ולמונופולי וסוף חייו בוונציה. מסע זה בביוגרפיה המדינית והאינטלקטואלית של אברבנאל יגלה לנו אישיות מורכבת המשקפת את רוח הרנסאנס וגם את השאלות החדשות של היהדות המודרנית.

הספרים – תיקוני זוהר ורעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) נכתבו ככל הידוע לנו על ידי מחבר אחד, זמן קצר לאחר כתיבתו של ספר הזוהר בספרד ובסגנון דומה – לכאורה מתוך המשך ה'תופעה הזוהרית'. בקורס זה נקרא בספר המאוחר מבין השנים – הרעיא מהימנא. ספר זה נדפס קרעים קרעים בתוך ספר הזוהר. אנו נעיין בגרסה רצופה יותר מזו הנדפסת. ננסה לעמוד על טיבו של הסיפור המוצג בו (סיפור שאי אפשר להבחין בו בנוסח המודפס וזאת בגלל קיטועו) ונתעמק ביחסו האמביוולנטי כלפי ספר הזוהר . ביבליוגרפיה בסיסית: י' תשבי ופ' לחובר, משנת הזוהר, כרכים א-ב, תשל"א, תשל"ה. ע' גולדרייך, 'בירורים בראייתו העצמית של בעל תיקוני הזוהר', משואות - מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' א' גוטליב ז"ל, עורכים: מ' אורון, ע' גולדרייך, תל אביב תשנ"ד, עמ' 496-459. הנ"ל, '"לעז" איברי בפרגמנט בלתי ידוע של בעל תיקוני זוהר', בתוך: י' דן (ער.), מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח (=דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית - ספר הזוהר ודורו) (תשמ"ט), עמ' 121-89
הערות:

Studies in the Hasidic School of Gur
הקורס יעסוק בחסידות גדולה ומרתקת זו, שנתגבשה בפולין במחצית השניה של
המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, והוא יתבסס בעיקר על קריאה בספר "שפת אמת",
קובץ הדרשות הגדול של ר' יהודה אריה ליב, נכדו של מייסד האסכולה, והטקסט
הקאנוני של חסידות זו עד היום. הקורס יעסוק בסוגיות המרכזיות בעולמה
הרעיוני של חסידות גור: מעמדו של העולם ומושג ה"טבע", תכלית הופעתו של
אדם בעולם הזה ודרכי השגתה, ארץ ישראל ומהותה של הגלות, שליחות ישראל
בגלותם וטיב גאולתם, תפיסת השבת כחוויה המיסטית המרכזית בעולמה של
חסידות גור, אמת ואמונה, תורה ומצוות בראי הפרשנות החסידית, ועוד ועוד.
.

Life at home' in the yard and in the street according to sabbtcal laws
הקורס יתמקד בסוגיות מן התלמוד הבבלי בהם נידונו עניינים אורבניים,כגון:דרכים רחובות מבואות שבילים, בתים חצרות, מבואות גגות אכסדרה,שערים , חומות, אמת מים בארות ,מוקצה, קרפף , דיר, סהר, שדה גינה ועוד.
בקורס נעמוד על דרכי המחקר התלמודי, בירורי נוסחאות, בירורי מושגים, השתלשלות הלכתית.
כמו כן נעסוק בהשוואת המקורות בתלמוד הבבלי למקבילותיו בתלמוד הירושלמי, תוספתא
מדרשי הלכה ומדרשי אגדה.

Yerushalmi-Baba Kamma
לימוד שיטתי במסכת בבא קמא עם המפרשים הקלאסיים ופירושו של פרופ' שאול ליברמן ז"ל בספר: "ירושלמי נזיקין".
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בסגנונה המיוחד של המסכת, בזמן עריכתה, ובמחלוקת אפשטיין וליברמן בנוגע למקום עריכתה; וכן דיון בכ"י אסקוריאל,
ובחשיבותו לבירור הנוסח של המסכת.

Reading Jewish Magical Texts

מטרת הסמינר להכיר את עולמה של ספרות הכישוף היהודית בעת העתיקה, בימי הביניים, ובראשית העת החדשה. לשם כך, נתמקד בקריאה של מבחר גדול של ממצאים ארכאולוגיים וכתבי יד מאגיים יהודיים - החל בקערות ההשבעה הבבליות וקמיעות המתכת הארץ-ישראליים, עבור דרך הפרגמנטים המאגיים מגניזת קהיר וכלה בכתבי-יד מאגיים יהודיים מספריות שונות בעולם. בתחילת השנה נתמקד בטכסטים שכבר פורסמו, אולם בהמשכה נעבור לקרוא טכסטים שלא פורסמו מעולם, אותם נקרא או מצילומי מיקרופילם או מצילומים דיגיטליים באיכות גבוהה. במהלך קריאת הספרות המאגית ננסה להבין אילו סוגים של פרקטיקות מאגיות היו חביבות על יהודים בתקופות שונות, מי היו האנשים שעסקו במאגיה ומי היו לקוחותיהם, ומה עוד ניתן להסיק מתוך ספרות זו על עולמם החברתי, התרבותי והדתי של יהודים בתקופות שונות.

הסמינר יעסוק בריטואלים המיוחדים המקדשים זמן ומקום. הנחת העבודה היא שאין הזמן והמקום מתקדשים מעצמם, אלא יש ריטואלים מיוחדים העושים זאת. בנוסף לכך ידון הסמינר בריטואלים המשמרים את הזמן ואת המקום בקדושתם. המקורות שישמשו את הדיון הם מקראיים ואחרים במסגרת היהודית, ויובאו בחשבון גם ריטואלים מקבילים הידועים מדתות אחרות.

Rituals Consecrating Time and Place
This seminar will examine the special rituals that make time and place holy. The assumption is that special structured rituals have to be done in order to create sites and dates as special entities the preservation of which require, in turn, the doing of a different kind of rituals. Biblical and other texts will e considered as well as rituals known from other religions.

Tradition, Exegesis and Revolution in Tannaitic Halakhah
הקורס יעסוק באתגרים הדרשניים שהציבו פרשות מקראיות שונות, על היבטיהן ההגותיים וההלכתיים, בפני תפיסות העולם והערכים של התנאים. נסקור את דרכי התמודדותם של חז"ל במדרשי ההלכה, במשנה ובתוספתא, עם הכתובים ועם עולם הערכים הנשקף מהם בנושאים כגון הטומאה ומעמדה בחיי החולין; היחס אל האשה, אל האישות ואל המשפחה; בין יהודים ונוכרים; בין משפט ומאגיה; בין המיסטי והרציונלי. הקריאה בספרות התנאית, בעיקר במדרשי ההלכה, תשמש צוהר לדרכי חשיבה ופרשנות של חז"ל ולהכרת הסוגות השונות של ספרותם.

Body/Soul/Heart: A Chapter in Rabbinic anthropology
יחסי גוף-נפש הן מן החידות הגדולות בספרות חז"ל. מחד, מקורות רבים מניחים חלוקה זו כמובנת מאליה, מאידך ברי כי חז"ל אינם שותפים לדואליזם ההלניסטי, שבו הגוף הוא אויב (או קבר) של הנפש. מהו סוג הדואליזם החז"לי? מהו יחסם לגוף? האם יש בהקשר זה התפתחות בין מוקדם למאוחר, בין א"י לבבל? מהי 'נפש' בספרות חז"ל? מהו 'לב'? שאלות אלו ייבחנו תוך עיון בסוגיות נבחרות מכל רחבי ספרות חז"ל, מתוכן נבקש לשרטט פרק באנתרופולוגיה תלמודית.

The Teacher of Righteousness and Community Formation in Qumran
כת-מדבר-יהודה היא אחת הקבוצות המעטות מימי הבית השני אשר ניתן לראות בה
ארגון קבוצתי, תאולוגיה מובחנת ובהתאם גם פרשנות-מקרא משלה. לפי העדויות
של ה"כת" עצמה נועד תפקיד בולט לדמות בלתי ידועה ממקורות אחרים: מורה
הצדק. ללא ספק דמות זו היא גם כריסמאטית וגם בעלת יכולת פרשנית יוצאת דופן.
במהלך הקורס נבדוק את העדויות על אודות הדמות ואת מפעלו של מורה הצדק.