החוג להיסטוריה של עם ישראל לשנת תשס"ט

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה פוליטית חדשה. אלבומי הניצחון, הספר "חשופים בצריח", וקובץ השיחות "שיח לוחמים" מהווים תגובות שונות ומנוגדות למלחמה, תגובות שניתן לזהותן כצירי זהות מתפצלים בזהות הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים. "שיח לוחמים" שימש תגובת נגד ל"פולחן הגנרלים" והילולת הניצחון שהתפתחה לאחר המלחמה. קורס זה יבחן את התהליכים שהובילו ליצירת קובץ זה ואת התכנים אשר נאמרו על ידי אותם חיילים שזכו לכינוי "יורים ובוכים".

דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: דיון, מקראות, מצגות, ועוד.

חובות הסטודנט:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים במהלך הקורס, מטלת סיכום : מבחן בית
הערה: מרבית המקורות בהם נשתמש במהלך הקורס מצויים כבר באתר הקורס (http://virtual2002.tau.ac.il) ב"מאגר הידע".

From Profound Anxiety to Euphoria: The Impact of the Six Day War on Israeli Society

In this course we will examine the events and processes that occurred in the wake of the abrupt transition from the anxiety of ‘the period of waiting’ to the euphoria of victory. The Six Day War can be perceived as a turning point in the consolidation of a new political map. The victory albums, the book The Tanks of Tamuz on the one hand, and The Seventh Day on the other, represent totally different reactions to the war that may be identified as the diametrically opposed directions, in which Israeli identity developed after the war. The Seventh Day served as a reaction to the ‘cult of the generals’ and the glorification of the victory following the war. The course will examine the processes leading up to the dilemmas expressed by the soldiers, described as “shooting and weeping”.

מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס נלמד להכיר את מאפייני ההיסטוריוגרפיה המקראית, ונבחן את הדרך שבה עיצבו מחברי הספרים ההיסטוריוגרפיים את ההיסטוריה של עם ישראל בימי הבית הראשון. נלמד על עולמם של ההיסטוריוגרפים המקראיים, על מטרות החיבור שכתבו ועל קהל היעד שלו הם ייעדו חיבור זה.
נעמת את התיאור המקראי עם מקורות מידע אחרים כמו ממצאים ארכיאולוגיים וכתובות קדומות, וננסה ללמוד מה הן המתודות ההיסטוריות שבעזרתן ניתן ליצור תמונה היסטורית מהימנה ככל האפשר של תולדות ישראל בימי הבית הראשון.

Introduction to Biblical Historiography (Introductory Lecture)

In this introductory lecture, which is part B of the introductory lecture given in 2008 academic year, we will deal with the books of Chronicles and Ezra and Nehemiah, as the example for the later phase of biblical historiography.
We will focus on the ways the historiographers used the historical sources in order to explain the past and use it as a source for the ideology and theology of their tome. In the lecture, we will deal with the different stages of the development of these books, and will focus on the sources the writers used, the image of the past they described and on their ideology, as expressed in the books they wrote.

שיעור המבוא נועד לפרוש בפני הסטודנטים תמונה מקיפה של ההיסטוריה של עם ישראל למן כינון מוסד הממלכה ועד לחורבן הבית ראשון וימי גלות בבל. במהלך השיעור נדגיש את האפשרויות ואת המגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי לצורך המחקר היסטורי, ונשלב את המקורות המקראיים (ובעיקר את ספר מלכים, בצד ספרי הנביאים וספר דברי הימים) עם הנתונים העולים מן התעודות החיצוניות ומהממצא הארכיאולוגי.
תלמידי הקורס יקבלו תמונה מקיפה וממצה על אופן צמיחתן, גיבושן ונפילתן של ממלכות ישראל ויהודה, על ייחודו של המקרא כמקור היסטורי, על מאפייניה של דת ישראל ותרבותו של העם, ועל תרומתם של המקורות שבידינו לחקר תולדות עם ישראל בימי בית ראשון.

The History of the Kingdoms of Israel and Judah (Introductory Lecture)

In this introductory lecture, we will present a comprehensive picture of the history of the kingdoms of Israel and Judah under Assyrian rule, and then, after the destruction of the kingdom of Israel (720 BCE) we will focus on the history of Judah until its destruction by the Babylonians (586 BCE).
During the lectures we will emphasize the possibilities and the limitations in the use of the Biblical text as a historical source. We will combine the Biblical descriptions with other historical sources, mainly Assyrian, Babylonian and Persian inscriptions, as well as with the archaeological material.

הסמינר יעסוק בספרות ההיסטוריוגרפית שבה מתוארים ימי שיבת ציון. לאחר מבואות קצרים, יתמקד הסמינר בקריאה, לימוד וניתוח של הטקסטים העיקריים, בעיקר בספר עזרא-נחמיה. בעזרת כלים בסיסיים של חקר המקרא, ננתח בסמינר את מקורותיו של התיאור, את שלבי חיבורו ואת תהליכי עריכתו. המטרה העיקרית תהיה לנתח את מגמותיו של החיבור ואת קהל היעד שלו הוא נועד, לברר מהי המציאות ההיסטורית המשתקפת בו, ובאיזו דרך הוא עיצב את פני התקופה בעיני בני הדור ובעיני הדורות הבאים.

Biblical Historiography in the Second Temple Period (MA Seminar)

The MA seminar will deal with the historiographic literature which describes the history of Judah and the Judeans in the Persian period. The seminar will focus on the basic tools of biblical research, with which we will read and investigate selected texts from the book of Ezra and Nehemiah. We will learn the different stages, editions and additions of the text, and will try to define the periods and stages of its development. The main goal will be to find out what is the historical reality that this book is reflecting, and in what way its writers were trying to shape the history of the nation for their own generation as well as for the future generations.

מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', למן הספרות הבתר-מקראית, עבור בספרות חז"ל ובספרות הרבנית, בספרות הפילוסופית, הליטורגית, ספרות הקבלה והסוד, וכלה בספרות ההשכלה, העיתונות היהודית והספרות המודרנית. תיאור הספריות יובא בהקשר של השימוש שעשוי חוקר תולדות ישראל לעשות במקורות הללו תוך הצגת הבעייתיות המיוחדת של כל 'ספריה'. במסגרת הקורס יכירו הלומדים גם את הכלים הביבליוגרפים העיקריים ויתרגלו את השימוש בהם.

העידן המודרני, משלהי המאה ה-18 ואילך, הוא תקופה של זעזועים נמרצים בתולדות האוכלוסיות בעולם. לצד תהליכי התיעוש, העיור וההגירה התפתחו אידיאולוגיות זהות חדשות. יהודים נדרשו להגדיר את זהותם מחדש ועמדו בלחצים שלא ידעו לפני-כן. בשיעור נתמקד באירועים ובתהליכים מעצבים בתולדות המקומות שבהם חיו היהודים, בתנאים החדשים שלהם הצטרכו להסתגל ובמעמדם בתנאים החדשים. נעבור ממוקד תמורות אחד לאחר, מחברת המהגרים האמריקנית לצרפת של המהפכה, משם לגרמניה ולרוסיה, מקום מושבם של רוב יהודי העולם בראשית התקופה המודרנית, ונסיים באזורי האסלאם: באימפריה העות'מאנית ובצפון-אפריקה הקולוניאלית. בכל אחד ממקומות אלה נעמוד על השפעת התמורות על מעמד היהודים, על שאלות זהותם ומגמות הדמוגרפיה וההגירה שלהם. לצורך ההשוואה, נלמד במסגרת זו במה היה גורל היהודים דומה לזה של מיעוטים אחרים, ובמה נבדל מהם.

בקורס ייעשה מאמץ לקשור את החומר הנלמד להיסטוריה המשפחתית של הסטודנטים, שיתבקשו (במסגרת מטלת רשות) להציג את קורות משפחותיהם ולנתחם לאור התהליכים והמושגים שנלמדו בקורס. דרך ההרצאות והפרזנטציות "נכסה" בקורס כמעט את כל פזורה היהודית.

The modern era, from the end of the 18th century onwards, was a period of intense change and upheaval in the history of populations throughout the world. Alongside the processes of industrialization, urbanization, and immigration, new ideologies of identity developed. Jews were required to define their identity anew and faced pressures they had not previously known. In this course, we will focus on formative events and processes in the history of the places in which the Jews lived, the new conditions to which they needed to adapt, and their status within those new conditions. We will move from one center of change to another: from the American society of immigrants to Revolutionary France, from there to Germany and Russia, the place of residence of the majority of the world's Jews at the beginning of the modern era, and we will conclude with the Muslim regions—the Ottoman Empire and colonial North Africa. In each of these regions, we will examine the effect of societal changes on the Jews' status, questions of Jewish identity, and their demographic and immigration trends. For the sake of comparison, we will use this framework to study in what ways the Jews' fate was similar to that of other minority groups, and in what ways it differed.

This course will integrate students' own family histories with the material taught: students will be asked to present, on a voluntary basis, their family histories and analyze them in light of the processes and concepts studied in the course. Through the lectures and student presentations, the course will touch on nearly all areas of the Jewish Diaspora.

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 10 – 12, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נעמוד בהרחבה על הרקע התיאולוגי של היהדות בגולה ושל הנצרות במאות הראשונות לספירה. נעמוד על תהליך הגירת היהודים לצפון- צרפת, גרמניה ואנגליה, על הקמת הקהילות היהודיות בארצות אלה ועל דרכי הפרנסה היהודית. נרחיב הדיבור על המאה ה- 11, ההתפתחויות התרבותיות בעולם היהודי ובעולם הנוצרי, ועל שיאה של המאה: מסע הצלב הראשון לארץ ישראל (1095 – 1099) והפגיעה ביהודי גרמניה בשנת תתנ"ו.

A study of Jewish history in Christian Europe from the 10th to the 12th centuries, in Medieval Northern France, England and Germany. We will examine extensively the theological background of Diaspora Jewry and of Christianity in the first centuries of the Common Era, the Jewish migration to Northern France, Germany and England, the establishment of Jewish communities in these areas and the ways in which the Jewish population earned its livelihood. We will expand our examination in the 11th century, investigating the cultural developments in both the Jewish and Christian worlds that reached a climax at the end of the century with the First Crusade to the Holy Land and the havoc wrought on Germany Jewry in 1096.

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 12 – 14, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נכיר את אורחות החיים של היהודים באזורים אלה, את הדרך בה התמודדו עם סביבתם הנוצרית המתחרה בהם, נתעכב על המאמץ החינוכי תחרותי של היהדות בגולה עם הנצרות המנצחת. נעמוד על תהליך התפתחות הקהילות ופיתוח כלים כדי להתמודד עם המציאות התובענית, נחקור את החברה היהודית בנושאי פנים כמו יחס לילדים, מעמד הנשים ועוד. נבדוק סוגיות מרכזיות בחיי יהודים אלה כמו: עלילות דם, שרפת התלמוד בפריז וגירוש היהודים מאירופה. נרחיב בנושא חיי התרבות ויצירות התרבות היהודיות בתקופה זו: תפילות, פרשנות המקרא, הפיוט, הרחבת ההלכה והתאמתה למציאות הסובבת, כתיבת ההיסטוריה היהודית ועוד.

A study of Jewish history in Christian Europe from the 12th to the 14th centuries, in Medieval Northern France, England and Germany. We will get to know the lifestyle of the Jews living in these areas, and the way in which they coped with the Christian environment that presented them with a constant threat. We will spend some time understanding the educational effort made by Diaspora Jewry to complete with a Christianity that appeared to be winning on all fronts. We will examine the process of development of the communities and the development of methods of coping with a reality that was extremely demanding. We will investigate the internal relationships within Jewish society such as the attitude to children, the status of women, and so forth. We shall also look at some of the central issues relating to Jewish life during this period: the blood libels, the burning of the Talmud in Paris and the expulsion of the Jews from Northern France, England and Germany. We will expand our examination to include Jewish cultural life and creativity during the period: prayers, commentaries on the Bible, liturgical poems, the expansion of Jewish Law and its adaptation to the realities of the environment, the writing of Jewish history and so forth.

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את ירושלים להתיישבות יהודית, ונלמד על הנסיבות להקמת יישוב זה. במאה התשיעית התיישבו בארץ ישראל הקראים. במסגרת שיעור זה נלמד על השפעת מגילות קומראן על הקראים שעלו לארץ ישראל. כמו כן נלמד על סיום מפעל המסורה, דהיינו שימור הנוסח של המקרא, כפי שהוא ידוע לנו היום.

The Muslim found in Palestine a relatively strong Jewish community. Its leadership-the Yeshiva- was then In Tiberias and served also as a center to many Jewish communities in the Diaspora. The Muslin conquest opened a new period in Jewish History: the Gaonate period. We shall study about the history of the Jewish leadership in Palestine, the renewal of the Jewish community in Jerusalem, the influence of Judaism on the holiness of Jerusalem in Islam, the Karaite settlement in Palestine, how the changing of power in Islam influenced the history of the Jewish population in the country. The main source for information is the Cairo Geniza.

שיעור: היישוב היהודי בבבל מראשית הכיבוש המוסלמי עד נפילת הח'ליפות העבאסית.
הכיבוש המוסלמי חיסל את האימפריה הפרסית הסאסנית ששלטה בבבל ובפרס. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בבבל תקופת הגאונים בהיסטוריה היהודית. הבולט מבין גאוני בבל היה ללא ספק סעדיה גאון, שבחשיבותו נדון. במסגרת שיעור זה יעלו הנושאים הבאים: תולדות הישיבות, תולדות ראשות הגולה, השפעת התרבות היהודית על האסלאם והשפעת התרבות המוסלמית על היהדות. צמיחת התנועה הקראית בבבל ובפרס.

Shiur:The Jewish Population in Babylonia from the Muslim Conquest until the Fall of the Abbasid Chaliphate
The Muslim conquest destroyed the Persian Sasanid Empire that had ruled Persia and Babylonia. Under the Persians a very important Jewish center had existed. The Babylonian Talmud is a witness for its importance. The Muslim conquest opened a

היישוב היהודי בארץ ישראל, 1905 – 1947
במרוצת המחצית הראשונה של המאה העשרים עוצבו היסודות ונקבעו קווי המתאר של מדינת ישראל. השיעור יעסוק בסקירת ובחינת הסוגיות העיקריות אשר עמדו על סדר היום היהודי והציוני בארץ ישראל בתקופה האמורה. יידונו במסגרתו העלייה וההתיישבות בארץ ישראל, יצירת המערכת הפוליטית היישובית, ההתמודדות עם הערבים והגופים הביטחוניים ביישוב, הקשרים עם בריטניה והדילמות המדיניות שהעסיקו את בני הזמן, האישים הבולטים במנהיגות היישובית והמתחים הרעיוניים, החברתיים והכלכליים שעמדו במוקדי השיח האינטלקטואלי והציבורי. השאלה שתעמוד במרכז הקורס היא מהם המרכיבים אשר על בסיסם ובאמצעותם השכיל היישוב היהודי להניח את המסד לכך ש"המדינה שבדרך" לא תיוותר בגדר פראזה ריקה אלא תהפוך למציאות ממשית.

קורס זה יעקוב אחרי חוויותיהם של יהודים ביבשת הצפון אמריקאית. בין השאר, יועלו בקורס השאלות הבאות: מתי ואיך הגיעו יהודים לאמריקה ואיך חוויותיהם משקפות את השינויים בחברה האמריקאית במהלך המאות ה-18, ה-19 וה - 20? האם החברה היהודית באמריקה באמת הייתה שונה משאר הקהילות היהודיות בעולם? או, האם גם היא עברה תהליכים דומים במהלך העת החדשה כמו אמנסיפציה, התבוללות ואנטישמיות? יתרה מזו, מה נוכל ללמוד על העולם היהודי והעולם בכלל על פי החוויה ההיסטורית של יהודי ארה"ב וקנדה. בנוסף לסקירת אירועים היסטוריים מרכזים, קורס זה ידון גם בהיבטים תרבותיים וגם ביחסים בין יהודים ובין קבוצות אתניות אחרות, ובמיוחד עם הקהילה השחורה בארה"ב.

This course will examine the lives and experiences of Jews on the North American continent. Among the questions that will be raised, this course will ask: When and how did Jews arrive in America and how do their experiences reflect changes in the larger society over the course of the eighteenth, nineteenth and twentieth centuries? Was the Jewish experience in America really so different from that of other Jewish communities? Or, did this community also go through similar processes characteristic of the modern era like emancipation, assimilation and antisemitism? Additionally, what can we learn about the Jewish world and about the modern world through the history of Jews in the US and Canada? In addition to an overview of central historical issues, this course will also look at cultural artifacts and relations between Jews and other ethnic groups, in particular African-Americans.

בשנות המדינה הראשונות נתון היה הציבור הישראלי במתח של מלחמה, עלייה ובניין אומה. מטרת הקורס היא להתחקות אחר תפקידן ומקומן של נשים בהוויה הלאומית בשנים אלה. בקורס נדון במעמדן של נשים, בדימוין העצמי ובתדמיתן הציבורית ונראה כיצד ביקשו נשים לקדם את מעמדן באמצעות השתלבות באתוס הלאומי ובשיח הלאומי. נבחן מקרוב את חייהן, תדמיתן ותפקידיהן של נשים עירוניות מזה ונשים בהתיישבות העובדת מזה. נעקוב אחר פעילותן של נשים בזירה הציבורית ונתחקה אחר כמה מאבקים הכרוכים בחקיקה שעניינה מעמד הנשים בחברה ובמשפחה. כן נבחן מקרוב את מערכת היחסים שבין נשים ותיקות ונשים עולות בדימוי, בפרקטיקה ובסרטי הסברה בני הזמן, על רקע מתחים וסטריאוטיפים בינעדתיים.
להלן רשימת הנושאים בהן נדון:
נשים ולאומיות: נשים בציונות
נשים ומאבקי נשים בארץ ישראל 1882-1948: נשים במושבות העלייה הראשונה, נשים פועלות, נשים אזרחיות
נשים במחתרות ובצה"ל
נשים עירוניות ומדיניות הצנע
נשים ופוליטיקה
נשים בהתיישבות העובדת
יחסי נשים ותיקות ועולות
מאבקי דת ומדינה: שיווי זכויות האשה, גיוס נשים לצה"ל ולשרות לאומי.

Jewish Women in 1950s Israel

השיעור ייתמקד בהסטוריה התרבותית של יהודי גרמניה, כפי שהיא עולה מסדרה של עימותים תרבותיים רחבים במאות ה- 19 וה- 20: העימות בין זרמים יהודיים שונים במהלך המאה ה- 19, העימות בין הקהילה היהודית והסביבה הגרמנית, כמו העימות בין אדאולוגיות ופרשנויות תרבותיות, פוליטיות ואינטלקטואליות, בקרב המשכילים היהודים- גרמנים. בין הנושאים הנידונים נציג את הניגוד בין דרישת האמנסיפציה ודרישת ההפרדה, בין חילון אוניברסאלי וזהות מובנית, בין קריאה יהודית- תיאולוגית ודגש תרבותי אסתטי, ועוד. בחצי הראשון של הסמסטר השיעור יתקדם מקריאה במקורות הראשוניים של יהדות גרמניה במאה ה- 19 והוויכוחים ההסטוריוגראפיים הרלוואנטיים, אל עבר הקונפליקט היהודי-גרמני, שהתגלע בתחילת המאה ה- 20. בחצי השני של הסמסטר נעבור בין מרכזים אינטלקטואליים של כתיבה יהודית גרמנית (המבורג, ברלין, וינה, פראג וירושלים) וננסה להבין את הגורמים להופעת המהפכנות הפוליטית והרדיקאליות התרבותית, המאפיינות את ההסטוריה התרבותית של יהדות גרמניה, עד ולאחר הגירתה לפלסטינה.

תרגיל זה יעקוב אחרי דמותם של יהודים בקולנוע האמריקאי, המזרח אירופאי והישראלי במהלך המאה העשרים. בנוסף לצפייה ודיון בסרטים אילמים מתחילת המאה, נצפה גם בסרטים ביידיש שנעשו בפולין ובאמריקה בין המלחמות וגם בסרטים הנוגעים בדמותם של יהודים, שהופקו בפולין, בישראל ובאמריקה במחצית השנייה של המאה העשרים. דגש מיוחד יושם על ייצוגם של תפקידים מגדריים, שאלות של יופי ויחסים בין יהודים ולא יהודים. הקורס יתרכז על איך דמותם של יהודים ויהודיות השתנו ממקום למקום במהלך המאה העשרים ואיך השינויים הללו משקפים את מקומם של היהודים בחברה הסובבת. כמו כן, נדון בשאלה האם סרטים מייצגים את המציאות, או שמא הם יוצרים מציאות חדשה?

This course will examine representations of Jews and Judaism in American, East European and Israeli film over the course of the twentieth century. In addition to viewing silent films from the beginning of the century, we will also view and analyze Yiddish films from interwar Poland and America and post-World War II representations of Jews and Judaism in all three centers. Special attention will be paid to questions of beauty, gender roles and relations between Jews and non-Jews. Do movies reflect reality; Or, do

המחלוקת בין תנועת העבודה לתנועה הרביזיוניסטית, 1940-1918
הקורס יעסוק בהתמודדות בין שני הזרמים הרעיוניים והמחנות הפוליטיים המרכזיים בתנועה הציונית ובארץ ישראל בתקופת המנדט – תנועת העבודה והתנועה הרביזיוניסטית. במוקד הקורס יעמדו התחרות והעימות ביניהן על השגת ההגמוניה בציונות בארץ ובתפוצות. בין הסוגיות שיידונו במהלך הקורס: היחס להתנדבות לגדודים העבריים, המחלוקת על ההישארות בתל-חי, היחס לכוח ולצבאיות בתנועה הלאומית, המטרה המדינית של הציונות, המאבק על השליטה במקומות העבודה, ההתנגשויות בין תנועות הנוער, רצח ארלוזורוב, הבלגה או תגובה בשנות המרד הערבי, גילויי המתח בין שתי התנועות בשירת התקופה.

התרגיל יתמקד בתיאור של החיים בעולם היהודי במשך חודש אוגוסט 1939 – החודש שלפני המלחמה – וזאת על רגע החודשים שקדמו לו – ומהפרספקטיבה של החודשים שבאו אחריו.
הכוונה היא לתת תמונה רחבה ככל האפשר של ההיבטים השונים של "חיי היום יום" ושל המאורעות הפוליסטיים כאחת.
התמונה הזאת גם תבליט את הפער בין תיאור המאורעות כפי שהוא השתקף בעדויות בנות הזמן, מצד אחד, ובמחקר ההסיטורי מצד אחר.

בסמינר תידון הזיקה בין תנועת ההשכלה, האידיאולוגיה והפרוגרמה שלה, ותוצריה, ובין תהליכי השינוי שעברו על החברה היהודית במערב אירופה ובמזרחה במשך המאה – 19. שאלת הייסוד שתידון היא האם תהליכי השינוי ("מודרניזציה") היו פועל יוצא מפעילות המשכילים, או שהיו תוצר של תהליכים "אובייקטיביים".

בשנת 970 כבשו הפאטימים השיעים את מצרים ואת ארץ ישראל. הפאטימים הקימו את קהיר והפכוה לבירת ח'ליפותם. בארץ ישראל נמצאה באותה עת ישיבת ארץ ישראל. עולה השאלה אם הגאון, ראש הישיבה, היה ראש היהודים בח'ליפות הפאטימית. יש הגורסים שהנגיד שישב בקהיר שימש ראש היהודים. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על ידי הצלבנים, התחזק ללא ספק כוחו של הנגיד במצרים. כך נבין את מעמדו הרם של הרמב"ם במצרים שאחז בתואר נגיד, בעת חילופי השלטון המצרים. בנו הראב"ם שימש נגיד אף הוא, ולא היסס מניסיון לבצע רפורמות חשובות ביהדות בת זמנו. יש לציין שהן הרמב"ם והן בנו נאבקו בהנהגת ישיבת ארץ ישראל שהתיישבה במצרים בעקבות הכיבוש הצלבני של ארץ ישראל.

בשיעור זה תידון שאלת המתח בין האירועים בתקופת השואה כפי שהתקבעו בתודעה הציבורית היהודית, לבין ההיסטוריוגרפיה, כלומר כתיבם וניתוחם של אירועים אלה על ידי היסטוריונים וכותבי היסטוריה. בפגישות הראשונות יושם דגש על אופיו של חומר התשתית של הכתיבה לרבדיו – יומנים, מכתבים, עדויות, תעודות, עיתונות, ספרי זיכרונות, פרוטוקולים של משפטים וכדומה. אחר כך יתרכז הדיון בהתפתחות ההיסטוריוגרפיה בארץ מהיווסדה של יד ושם, לאחר משפט אייכמן ועם צמיחתם של דורות חדשים של היסטוריונים, ובהשוואה לכתיבה מקבילה בחו"ל. במסגרת זו ידונו גם סוגי כתיבה אחרים, כמו כתיבתם של חרדים ושל פוסט ציונים על הציונות והשואה, או של דוברים של תנועות ומפלגות התובעים את מקומן בהיסטוריה ובזיכרון.

The lectures will concentrate on the tension between Holocaust events as engraved in public Jewish opinion, and their historiography. The first lectures will deal with the layers of material created since the 1940s, such as Diaries, letters, testimonies, memoirs, protocols and the like. The following discussions will be devoted to the evolvement of historiography in Israel since the inception of Yad Vashem, the Eichmann Trial and the emergence of new generations of historians in Israel and abroad. Other genres of writing about the Holocaust, such as Orthodox and post-Zionist, or youth movement members competing for their movement's place in history, will finalize the issue.

לאחר משבר גירוש ספרד בשנת 1492 עברה החברה היהודית שינויים דמוגרפיים, תרבותיים וכלכליים רבים. חלק גדול מהעם היהודי שם פעמיו אל תחומי האימפריה העות'מאנית שקלטה בסבר פנים יפות את המגורשים ואת אחיהם שסבלו מרדיפות בארצות אחרות. הנדודים והתלאות, כמו גם המיפגש בין יוצאי גלויות שונות, יצרו חברה יהודית מורכבת ומעניינת שהתרכזה בבלקן, בתורכיה, ובארצות דוברות ערבית: סוריה-א"י ומצרים.
השיעור יתמקד בשינויים שחלו בחברה ובמשפחה היהודית במאתיים השנים הראשונות שלאחר הגירוש, ובמיוחד במעמדן של נשים בחברה.
תוך שימוש במקורות ראשוניים, כגון: ספרות שאלות ותשובות, תקנות מקומיות, איגרות ותיאורי נוסעים, פסיקת בתי דין מוסלמיים, ועוד, נעקוב אחר מעמדן של נשים וזכויותיהן. נשווה בין קהלים ועדות במקומות שונים, ונתייחס להשפעות פנימיות וחיצוניות על הפסיקה ההלכתית.

התוצאות המדיניות, הצבאיות והפוליטיות של מלחמת העצמאות עיצבו את דמותה של מדינת ישראל. הקורס יתמקד בבחינתן של שורת עימותים והחלטות במרוצת השנים 1949-1947: מי "גירש" את הבריטים?; החלטת החלוקה; "משבר השיירות" ומבצע "נחשון"; פינוי האוכלוסייה הלא לוחמת מיישובים מותקפים; "מעטים מול רבים"?; דיר יאסין ועזיבת הפלסטינים – גירוש או בריחה?; הוויכוח על הכרזת המדינה; מדוע לא נכבשה ירושלים העתיקה?; פיטורי הרמ"א, הכישלונות בלטרון, "מרד האלופים" ו"ועדת החמישה"; פרשת "אלטלנה"; רצח ברנדוט; "הקנוניה" עם עבדאללה וההחלטה על "הבכייה לדורות" (אי כיבוש הגדה המערבית); פירוק הפלמ"ח; ההכרזה על ירושלים כבירה; הנסיגה מכיבושי מבצע "חורב"; המחיר האנושי – גיבורים ומונצחים.

הקורס משמש מבוא ראשוני להכרת ההיסטוריה של מדינת ישראל בעשור הראשון. בקורס יידונו הקשיים והאתגרים שהציב המעבר מדפוסי הארגון והחברה היישוביים אל מוסדות המדינה משזו קמה. כן יוצגו בקורס בעיות היסוד שעמן התמודדו המדינה והחברה והפתרונות לבעיות אלה, שבאו לידי ביטוי במדיניות הממשלה בתחומי העשייה המרכזיים. להלן רשימת הנושאים שיידונו בקורס:
1. מבוא: המעבר מיישוב למדינה, הקמת מוסדות ומאפייני המשטר
2. המערכת הפוליטית בעשור הראשון: שלוש כנסות, שמונה ממשלות
3. העלייה והקליטה: מקורות, מאפיינים, קשיים
4. כלכלת ישראל: מדיניות הממשלה ותגובות הציבור
5. התיישבות חקלאית, התיישבות עירונית וסוגיית פיזור האוכלוסין
6. החינוך
7. מדיניות החוץ והביטחון
8. סיכום: דיוקנה של המדינה בראי התקשורת

Israel: the first decade

השיעור יעקוב אחרי פרקי יסוד בהתהוותה של הקהילה היהודית הגדולה בהיסטוריה היהודית, למן המחצית הראשונה של המאה הט"ז, שעה שגלי הגירה מן קהילות העתיקות של גרמניה, בוהמיה ומורביה מבססות את התרבות הקהילתית העירונית בפולין, דרך התבססות המרכז היהודי הגדול באוקראינה שהתבסס על משק האחוזה הפולני, ועד לשקיעתה של הקהילה בעקבות חלוקות פולין בשליש האחרון של המאה הי"ח. על הנושאים שידונו בשיעור נמנים בין השאר יסודות הקהילה היהודית בפולין, האוטונומיה היהודית וועד ארבע ארצות, פרעות ת"ח ות"ט, פולין כמרכז תורה, תנועות משיחיות במאות הי"ז והי"ח, ראשיתה של החסידות ותהליכי תילון בשלהי התקופה.

תרגיל: תולדות היישוב היהודי בירושלים תחת שלטון האסלאם מראשית הכיבוש עד 1260.
הכיבוש המוסלמי פתח את שערי ירושלים להתיישבות יהודית לאחר פרק זמן ארוך של היעדרות יהודים מממנה. במחצית השנייה של המאה התשיעית התיישבו הקראים בעיר, והקימו בה מרכז רב חשיבות. ברבע הראשון של המאה העשירית עברה ישיבת ארץ ישראל הרבנית, מי שהנהיגה קהילות רבות בתפוצות, מטבריה לירושלים. לתולדות הקהילות היהודיות בעיר והישיבה במסגרת השלטון המוסלמי נקדיש תרגיל זה. המקור העיקרי לידיעות הוא תעודות מגניזת קהיר.

The Muslim conquest opened the gates of Jerusalem to Jewish settlement after of long period of Jewish absent from the town. In the middle of the 9th century the Karaites established their community in the town, which became a very important center for them. In the first quarter of the 10th century the Rabbanaite Yeshiva of the Land of Israel, which served as a center for many Jewish communities in the Diaspora moved from Tiberias to Jerusalem. This course will be devoted to the history of the Jewish communities in the town. The main source for information is documents from the Cairo Geniza.

מטרת הקורס:
להקנות ידע על התחייה והתקומה של התנועה הלאומית היהודית בבריה"מ ועל שינויי האידיאולוגיה שלה מסיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 עד תקופת הדמוקרטיזציה בעידן גורבצ'וב בשנות ה- 80 ותחילת העלייה ההמונית.
בקורס זה נדבר על גורמי ההתעוררות הלאומית של יהודי בריה"מ", על מדיניות השלטון הסובייטי כלפי היהודים והתנועה הלאומית שלהם במהלך כל התקופה הנדונה. נבדוק היבטים ציוניים, דתיים ותרבותיים של התנועה. נתמקד במאבקם של היהודים למען זכותם לעלות לישראל, להגר למדינות המערב או להישאר בבריה"מ ולהיות "יהודי" לכל דבר.
נתרכז על יחסי-הגומלין שבין התנועה הלאומית היהודית לבין זרמי התנועה הדיסידנטית האחרים בבריה"מ (התנועה לזכויות האדם, הארגונים הדמוקרטיים והלאומניים).
נברר את חלקה של מדינת ישראל, הארגונים היהודיים הבינלאומיים ויהדות מדינות המערב במאבק למען היהדות הסובייטית ובתמיכתם בתנועה הלאומית היהודית בבריה"מ.

לימוד שיטתי של שיטות המחקר להתמודדות עם סוג זה של מקור, והצלבתו עם המקורות האחרים של היהודים בימי הביניים. ברור מקיף על מגבלותיו ויתרונותיו של המקור לחקירה ההיסטורית. הנושאים שילמדו: ענייני קהילה ומוסדותיה, ענייני אישות. המקורות שיבדקו הם מהאזור הצפון-צרפתי/ גרמני במאות עשירית עד הארבע-עשרה.

A systematic study of research methods to deal with a particular type of source material and cross-referencing with other Jewish medieval sources. A comprehensive examination of the limitations and advantages of working with the sources in historical research. The subjects to be studied are: affairs relating to communities and communal institutions, matters concerning marital relations. The sources to be examined are from the area of northern France and Germany from the 10th to the 14th centuries.

השיעור יעסוק בתקופה רבת-תהפוכות בתולדות העולם הקלאסי ובתולדות ישראל: תקופת שקיעתן ונפילתן של הרפובליקה הרומית, הממלכות ההלניסטיות ומדינת החשמונאים, שאירעו בעת ובעונה אחת במאה הראשונה לפני הספירה. ארץ ישראל היתה אחת הזירות המרכזיות לתמורות אלו. את מה שהתחולל בה מתארים ההיסטוריונים בני הזמן העתיק. ראשון להם הוא פלאוויוס יוספוס, ההיסטוריון של ימי הבית השני.

התנצרותה של הקיסרות הביזנטית במחצית הראשונה של המאה הרביעית יצרה תקדים היסטורי רב משמעות: לראשונה שלטה בארץ ישראל אימפריה, שארץ זו עמדה במוקד עולמה התרבותי והדתי.
אלא, שארץ ישראל לא היתה ריקה והמשיכו לחיות בה קבוצות אוכלוסייה אחרות: יהודים, שומרונים ופגאנים.
היהודים והשומרונים, ראו את הארץ הזו כמולדתם הפיסית והאידיאית, והם נאבקו על שימור הזיקה ההיסטורית הזו.
במהלך השיעור נעקוב אחר התהליכים הפוליטיים, הדתיים, הישוביים והכלכליים ששיקפו את המאמצים לניצורה של ארץ הקודש, כמו גם אחר התגובות ו"מהלכי-הבלימה" מצידם של יהודים, שומרונים ופגאנים.
נתבונן גם בהשפעות ההדדיות, שהשפיעו קבוצות האוכלוסין השונות הללו אלו על אלו.

A Jew, a Samaritan and a Christian met in Byzantine Eretz Israel …
The Byzantine Empire - a Christian Empire from the first half of the 4th century - created a significant historical precedent: for the first time Palestine/ Eretz Israel stood at the cultural and religious heart of the Empire that ruled over it. But Eretz Israel was not empty: Jews, Samaritans and Pagans carried on living there.
Jews and Samaritans still perceived the country as their own, materially and ideologically, and struggled to preserve this historical continuity.

During the course we shall trace the political, religious, social and economic processes which reflect the efforts to Christianise the Holy Land, as well as the reactions of the Jews, Samaritans and Pagans, and their attempts to prevent Christianisation. We shall also look at mutual influences among these different ethnic and religious groups.

בעת החדשה המוקדמת (שלהי המאה ה-15 עד המאה ה-17) התחוללו שינויים עמוקים בתולדות אירופה הנוצרית, ובאזורי האסלאם באסיה ובצפון-אפריקה. באירופה נפתחה התקופה בגילויים הגיאוגרפיים הגדולים, ובהופעת זרמים רוחניים חדשים כמו הרנסאנס, ההומניזם והרפורמציה הדתית. בקדמת אסיה ובצפון-אפריקה השתלטה מעצמה חדשה, האימפריה העות'מאנית, שחבקה את רוב שטחי האסלאם ואף חדרה לאזורים נוצריים במזרח אירופה ובדרומה. בכל האזורים האלה התגוררו יהודים שעברו, על רקע התמורות הכלליות, זעזועים משלהם, ובראשם התפוררות המרכזים היהודיים בחצי האי האיברי ובעמק הריינוס, והתפתחות מרכזים חדשים במזרח: באזורי פולין והאימפריה העות'מאנית. לשינויים אלה התלוו תמורות ופעילויות רוחניות, כולל לידתה של התנועה המשיחית השבתאית שהקיפה ופילגה כמעט את כל הקהילות היהודיות במאה ה-17.

הסמינר יעסוק בשלביה הראשונים של תנועת החסידות ויבחן את תהליכי התגבשותה וצמיחתה על רקע החברה היהודית המסורתית בפולין במאה הי"ח. הקורס יתמקד בשני הדורות הראשונים של החסידות – הבעש"ט ובני דורו; ר' דב בער המגיד ממזריץ' ותלמידיו. תשומת לב מיוחדת תינתן לשאלות בעלות אופי היסטורי-חברתי: דמותו ההיסטורית של הבעש"ט, תורת הצדיק ובעיית ההנהגה, החצר החסידית בראשיתה, דרכי התפשטותה של החסידות.

הסמינר ידון בנושאים הבאים:
א. ההיסטוריוגרפיה על הנושא.
ב. המקורות הפנימיים.
ג. המקורות החיצוניים.
ד. הפרובלמטיקה של הזהות.

בסמינר זה ידונו המשתתפים ביחסה של הכנסייה הקתולית לעם היהודי בתקופת השואה: בוויכוח הניטש עד היום בין המצדדים באפיפיור פיוס ה-12 וסבורים שלא יכול היה לנהוג אחרת, לבין המגנים אותו ומאשימים אותו בשתיקה ובחוסר מעש למרות שלדעתם יכול היה להציל יהודים רבים; בוויכוח נוסף, על הכמורה הנמוכה בארצות השונות וטיפולה בילדים יהודיים, לשם הצלתם או לשם המרת דתם; ובאופן שבו הכירה הכנסייה, ובייחוד האפיפיורים יוחנן ה-23 ויוחנן פאולוס השני, בעוול שגרמה לפני השואה ובמהלכה, וכיצד ניסתה לתקן אותו, על ידי שינויים תיאולוגיים ועל ידי חתימת הסכם עם מדינת ישראל.

The seminar participants will discuss the attitudes of the Catholic church towards the Jewish people during the Holocaust, and the unresolved debates regarding Pope Pius the XII and the lower clergy: could the Pope choose to act differently and raise his voice in favor of the besieged Jewish people, or to succumb, as he did, to the pressure of political and global limitations. Did the lower clergy hid Jewish children, and took care of them in order to rescue or to baptize them? Finally, the discussion will introduce the changes led by popes John the 23 and John Paul the Second vis-א-vis the Jewish people and the State of Israel in the aftermath of the Holocaust.

החברה היהודית האשכנזית (צפון-צרפת, גרמניה, אנגליה) בימי הביניים הייתה כמעט נטולת יכולת של כפייה. לא היו לה כלים של משטרה, צבא והיא אף נזהרה מאוד מלהכניס את השלטון הנוצרי כמרכיב במלאכת האכיפה. אנו נבחן מקצת מן הנורמות שעיצבו אנשי התקופה, נגדיר את הצורה בה החליטו מהי הסטייה מן הנורמה, נבחן את היחס כלפי סטייה הזו וכלפי הסוטים עצמם, ונבדוק את המוסדות שיצרו כדי להתמודד עם מי שבחר לסטות מהדרך הנורמטיבית. הטיפוסים שיבדקו הם "אלמים" אנשים שלא משלמים מיסים, "מוסרים" אנשים המשתפים פעולה עם השלטון הנוצרי וה"משומדים" – אנשים שעברו לדת הנוצרית. מומר

The medieval Ashkenazic communities (of northern France, Germany and England) had almost no ability to impose themselves on their members. They had no police or army and were loath to involve Christian authorities in these matters. We shall examine some of the norms that shaped the people of the period, and define the way in which they decided what constituted a deviance from the norm. We shall take a look at the attitude to deviance and to the deviants themselves and investigate the institutions that were established to cope with those who chose to stray from what was considered to be normative behaviour. In particular we shall examine tax-evaders, collaborators with the Christian authorities and Jewish converts to Christianity.

בקורס זה תוצג ותיבחן הזיקה שבין המקום הקדוש לבין יסודות תרבותיים מרכזיים כמו האמונה, הפולחן, היצירה העממית, העליות לרגל. הדיון יתקיים על בסיס טקסטים שנוצרו סביב המקומות הקדושים בימי הביניים וראשית העת החדשה.
הדיון יערך על סמך טקסטים גאוגרפיים ימי-בינימיים העוסקים בארץ-ישראל ובמקומות הקדושים שבה, ובדרכי השימוש בהם לגבי ההיסטוריון. הקורס יקנה לתלמיד יכולת קריאה וניתוח של טקסט מדיוואלי, יפגיש את התלמידים עם כתבי יד, יעמוד על בעיות מתודולוגיות המתבקשות מן העיסוק בכתבי יד, ויבחן את דרכי הכתיבה הגאוגראפית העברית בימי הביניים.

הסמינר יפתח בסקירה על תולדות יהודי מרוקו לאורך הדורות. נעבור לדיון בהיבטים תרבותיים האופייניים לארץ ולתושביה ערב החדירה הקולוניאלית לצפון-אפריקה במאה ה-19. משם להשפעת ההתפשטות של רשת כי"ח (החל מ-1862) והכיבוש הצרפתי (1912), שהכניסו את יהודי מרוקו לחוג התרבות הפרנקופונית.
בהמשך הקורס נתמקד במצבם של יהודי מרוקו לאחר מלחמת העולם השנייה. נכיר את דיוקנם ערב גלי העלייה וההגירה הגדולים, מבחינה דמוגרפית, תרבותית, כלכלית ופוליטית. ננסה להבין מדוע הפכו יהודי מרוקו לסמל הבעייה העדתית במדינת ישראל הצעירה, נעקוב אחרי גלי העלייה שלהם, קליטתם והשפעתם על התרבות הישראלית משנות החמישים ועד היום.

הסמינר יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות החדות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה שקיעת המרכז האשכנזי הימי ביניימי בגרמניה ועלייתו של המרכז בפולין מזה. מלבד ההיכרות עם שאלות היסוד, כגון התהוות הקהילה ומעמדה החברתי, הכלכלי והפוליטי בסביבתה, נדון במעמדה הדתי יוצא הדופן כלפי הקהילות היהודית בעולם ובעיקר בחברה היהודית האירופית. במהלך הסמינר נדון בדמויות המרכזיות שפעלו בעיר ב"תקופת הזוהר" שלה, ביניהם: ר' יעקב בירב, ר' שלמה אלקבץ, ר' משה קורדובירו, ר' יוסף קארו, וכמובן האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל. במהלכו גם נערוך הכרות קרובה עם טקסטים מרכזיים המזוהים עם צפת, ובכללם ספר השלחן ערוך לר' יוסף שבחי האר"י, ואחרים. כל הסוגיות הללו ידונו בהתייחס לשאלת מעמדה של צפת לא בסביבתה בלבד, אלא בסביבה היהודית של העת החדשה המוקדמת, הסביבה שצפת שימשה לה מעין בירה רוחנית.

בשנת 970 כבשו הפאטימים השיעים את מצרים ואת ארץ ישראל. הפאטימים הקימו את קהיר והפכוה לבירת ח'ליפותם. בארץ ישראל נמצאה באותה עת ישיבת ארץ ישראל. עולה השאלה אם הגאון, ראש הישיבה, היה ראש היהודים בח'ליפות הפאטימית. יש הגורסים שהנגיד שישב בקהיר שימש ראש היהודים. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על ידי הצלבנים, התחזק ללא ספק כוחו של הנגיד במצרים. כך נבין את מעמדו הרם של הרמב"ם במצרים שאחז בתואר נגיד, בעת חילופי השלטון המצרים. בנו הראב"ם שימש נגיד אף הוא, ולא היסס מניסיון לבצע רפורמות חשובות ביהדות בת זמנו. יש לציין שהן הרמב"ם והן בנו נאבקו בהנהגת ישיבת ארץ ישראל שהתיישבה במצרים בעקבות הכיבוש הצלבני של ארץ ישראל.

In 970 the Shiite Fatimids conquered Egypt and Palestine. The Fatimids built Cairo which became the capital of their chaliphate. In Palestine at that time the Gaon was the head of the Yeshiva. Did he become the head of the Jews in the Fatimid Chaliphate? Some scholars argue that the Nagid, who lived in Cairo was the head of the Jews in the Fatimid chaliphate.
After the Crusaders conquered Palestine, the Nagid in Egypt gained power and became the head of the Jews in Egypt. Thus we can understand the political power of Maimonides who served as a Nagid, mostly under the Ayubids. His son Abraham served also as a Nagid and he did not hesitate to make reformations in Judaism of his time. It should be mentioned that Maimonides and his son were struggling for power against the Yeshiva of the Land of Israel which settled in Cairo after the Crusade conquest of Palestine.

סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה.

Jewish-Christian dabate in late antiquity and the Middle Ages
A study of the literature of the Jewish-Christian debate in late antiquity and the Middle Ages: its social and historical context; its reflection of ambiguity and ambivalence in either side's perception of the other; and its assets and liabilities for fruitful historical research.

הסמינר יעסוק ביצירתה של התרבות העברית בארץ ישראל בשנים 1882 – 1948 – במצע האידיאולוגי שלה, במוסדות התרבות, בתוצר הספרותי והאומנותי, ובמערכת הנורמטיבית החדשה – תוך נסיון להבחין בין מה שהוגדר כ"תרבות עברית" ומה שהיה "תרבות בעברית".

בקורס נעקוב אחר כמה מן האירועים הבולטים שעוררו עניין רב בחברה הישראלית בעשורים הראשונים. נציין במיוחד אירועים שהציתו מחלוקות ציבוריות ופוליטיות ונדון בהכרעות שעיצבו את משטר המדינה, את מעמדם של אזרחיה וזכויותיהם ואת זהותם הקולקטיבית. אירועים אלה נחרתו בזיכרון הקולקטיבי ומציינים אבני דרך בסיפורה של החברה הישראלית.
בין האירועים שיידונו בקורס: המאבק על החוקה, מדיניות הצנע, קליטת העלייה, המאבק על חרות הביטוי ובג"צ 'קול העם', פעולת התגמול בקיביה, משפט קסטנר, אירועי ואדי סאליב, פרשת לבון ומשפט אייכמן.
נדרשת השתתפות פעילה
רפראט בכתה
לסיום הקורס נדרשת עבודה סמינריונית, או עבודת סיכום בתאום עם המרצה.

Key events in Israeli History: Politics, Law and the Israeli Public

הסמינר המוצע יתנהל בשני צירים. הציר הראשון יעסוק בהתהוות דף התלמוד, למן הדפסתו בראשונה בוונציה בשנים ר"פ – רפ"ג והלאה בדפוסים מאוחרים לו, תוך מעקב אחרי כלי העזר שאפשרו את הפיכתו לטקסט תקשורתי, העומד בלב השיח התרבותי היהודי בחברה המסורתית. הציר השני יעסוק במעמדו המרכזי של התלמוד הבבלי במערכות החינוך היהודיות המסורתיות ואף בקרב משכילים, בהשפעתו על התרבות היהודית על פניה השונות, ומקומו בתוך השיח הספרותי בתקופות הנזכרות.
הנחת היסוד העומדת מאחורי הנושאי היא כי הדפסת התלמוד כפי שנדפס עשתה את התלמוד, עוד יותר מבעבר, לטקסט יסוד. הטקסט שהיה הטקסט הנלמד העיקרי בכל שלב בשלבי החינוך היהודי, ולימודו היה לחלק מרכזי בתרבות הפנאי של כל גבר בחברה המסורתית, ועל נשים יחידות בתוכה, וכי השפיע ומשפיע, עד היום על התרבות העברית.

The Printed Edition of the Talmud as an Early Modern Formative Text

תופעת התפוצות, כלומר חיים קהילתיים של יהודים מחוץ לארץ ישראל, החלה כבר לאחר חורבן בית ראשון ורבתה במהלך תקופת הבית השני ולאחריה. אך בתקופה שבין חורבן הבית השני לבין הכיבוש המוסלמי רק שני מרכזי חיים יהודיים מדברים בשם עצמם: יהודי ארץ ישראל ויהודי בבל.
עובדה זו משקפת גם את חשיבותם ועוצמתם ביחס לתפוצות האחרות.

מערכת היחסים שבין ארץ ישראל לבבל משקפת מצד אחד זיקות של קירבה ושיתוף פעולה ומן הצד האחר תחרות ומאבקים על הגמוניה.

בסמינר נבחן את התהליכים ההיסטוריים, הדמוגרפיים, ההנהגתיים, ההילכתיים והיצירתיים-ספרותיים שעיצבו ושיקפו את מערכת היחסים בין שני המרכזים הללו.

תשומת לב מיוחדת נקדיש לבחינת הספרות התלמודית כמראה וכמשקפת. היצירה הארצישראלית תשמש עבורנו מראה לדמותם של יהודי ארץ ישראל בעיני עצמם, וכמשקפת- דרכה הם התבוננו אל בבל; התלמוד הבבלי יתפקד כמראה לדמותה של יהדות בבל, וכמשקפת- המרחיקה מבטה אל יהודי ארץ ישראל.

Jewish communal life outside Eretz Israel, in the Diaspora, began with the destruction of the First Temple and developed during and after the Second Temple period.
Nevertheless, from the destruction of the Second Temple up to the time of the Moslem conquest (70-638 CE) there were only two Jewish centres which have left us their own records: Eretz Israel and Babylon. This literature is a reflection of their importance as contrasted with other Diaspora communities.

The relationships between Eretz Israel and Babylon reflect common interests and cooperation on the one hand, but rivalry and struggle for hegemony on the other.

In this seminar we shall examine the historical, demographic, social, halakhic and creative literary processes which shaped the relationship between these Jewish centres, a relationship with echoes even to the present day.

Special attention will be paid to the Talmudic literature as both a mirror and a telescope. The Palestinian literature serves us as a mirror for the self-image of the Jews of Eretz Israel; and as a telescope for observing Babylonia. The Babylonian Talmud serves us as a mirror for the Babylonians' self-image; and as a telescope for observing Palestinian Jewry.

הקורס ישמש כמבוא ללימודי התואר השני בכל תחומי ההיסטוריה של עם ישראל, ויתמקד בשלושה נושאים עיקריים:

• ציוני דרך בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית; המשגת המקצוע בדורות האחרונים; ההיסטוריה היהודית וההיסטוריון הפוסט-מודרני.

• התמצאות ביבליוגרפית: כתבי עת וספרי עזר בסיסיים, דרכים לביצוע חיפושים ביבליוגראפיים, ספריות חשובות בארץ ובחו"ל, מאגרי מידע, כלים אינטרנטיים.

• אסטרטגיות לתכנון עבודות סמינריוניות והצעות מחקר: יסודות לחשיבה מתודולוגית תקינה, גיבוש תכניות מחקר ויישומן, הכוונת תלמידים למנחים אפשריים.

בשנת 66 לספה"נ פרצה מלחמת החורבן ועיקרה הסתיים בשנת 70 עם חורבנם של ירושלים ובית המקדש.

כשישים שנה מאוחר יותר פרצה מלחמת בן-כוסבה, המרד הגדול ביותר של יהודי ארץ ישראל כנגד השלטון הרומי.

מה ארע בין שתי המרידות הגדולות הללו? מה היו תוצאות מלחמת החורבן? אילו לקחים הסיקו יהודי ארץ ישראל מכישלונה? מה הקשר, אם בכלל, בין לקחים אלו לבין הסיבות שהובילו למלחמה נוספת, כשני דורות מאוחר יותר?

בסמינר נבחן את התהליכים הפוליטיים, היישוביים, ההנהגתיים, החברתיים והתרבותיים-דתיים שהתרחשו במרוצת התקופה הזו.

תשומת לב מיוחדת נקדיש לבחינה מתודולוגית של המקורות השונים העומדים לרשותנו: יוסף בן מתתיהו, הספרות התלמודית על רבדיה השונים, היסטוריוגרפיה רומית, היסטוריה כנסייתית, תעודות מדבר יהודה וממצאים ארכיאולוגיים. ננסה לברר ולהגדיר את הכלים המחקריים שבסיועם ניתן להסיק מסקנות היסטוריות מן המקורות המגוונים הללו.

In 66 CE the First Jewish War broke out, ending in 70 CE, with the destruction of both Jerusalem and the Temple. About 60 years later (132 CE) it was followed by the Ben-Kosba [Bar Kokhba] War, the greatest of Jewish rebellions against Rome.

What happened in the years in between? What were the consequences of the First Jewish War? What did the Jews learn from its failure? What is the connection, if any, between what they learned then and the causes of the next war, only two generations later?

In this seminar we shall examine the historical processes from a number of different aspects: politics, settlement pattern, leadership, social structure and religious and cultural changes.

Special attention will be paid to methodology and the use of sources: Josephus' writings, the Talmudic literature with its historical stratigraphy and generic elements, Roman historiography, Christian historiography, the papyri from the Judean Desert and archaeological findings. We shall analyse and define the appropriate methodology for reaching historical conclusions from the various sources.

האם יהודים במרכז ובמזרח אירופה תמיד חלמו לחיות אך ורק בארץ-ישראל? אם לא, מתי ואיך התגבשה האידיולוגיה הקרויה היום "ציונות"? יתרה מזו, איזה סוגים שונים של "ציונויות" ולאומיות יהודית התפתחו באזורים אלו ומתי? שאלות אלו ושאלות רבות אחרות יהוו את מוקד הדיון בסמינר זה. בנוסף לקריאה אינטנסיבית של טקסטים מרכזיים במהלך ההיסטוריה של הלאומיות היהודית והציונות, ננסה להבין גם את הקשר בין תנועות לאומיות אחרות (הפולנית, הגרמנית, והרוסית) והלאומיות היהודית וגם את ההבדלים בין גוונים שונים של לאומיות יהודית וציונות, אם לא "ציונויות". דגש מיוחד יושם על קריאה יסודית של טקסטים, השוואה לתנועות לאומיות לא יהודיות וגם שילוב של חומר תיאורטי מחקר הלאומיות והתרבות, כולל סוגיות מגדריות.

Did the Jews of Central and Eastern Europe really dream of moving to Eretz Yisrael for centuries? If not, when and how did the ideology now known as Zionism arise? Moreover, what were the different kinds of Zionisms that arose in these areas and when? These and other questions will serve as the focus of this MA seminar. In addition to close readings of central texts in the history of Jewish nationalism and Zionism, we will also try to understand the connection between other national movements (Polish, German, Russian) and Jewish nationalism as well as the differences between various versions of Jewish nationalism and Zionism, if not Zionisms. Special attention will be placed on intensive readings of texts as well as comparisons to other national movements in Eastern and Central Europe and also the integration of theoretical literature on nationalism and cultural studies, including works on gender.

להמצאת הדפוס במאה החמש-עשרה היו השפעות מרחיקות לכת על האדם, החברה והתרבות בעולם המערבי, בזיקת גומלין אל תהליכים אחרים שהתחוללו באותה תקופה. החברה היהודית מיהרה לאמץ אף היא את הטכנולוגיה החדשה, שחוללה גם בקרבה שינויים חשובים ביותר. עולם האסלאם, מסיבות שונות, נמנע מלאמץ את "ההעתקה המלאכותית" עד למאה התשע-עשרה, אך משנכנס הדפוס, הוא גרם גם בעולם האסלאמי מהפכה של ממש. בשיעור יידונו התמורות באוריינות, בסוגי הספרות הנקראת ובקהלי הקוראים בשלוש התרבויות, וכן בהשלכות של תמורות אלה על החינוך, השלטון והתפתחותן של תרבויות לאומיות.

במרכז הקורס תעמוד שאלת ייצוגה של השואה בתרבות הישראלית (ספרות, שירה, מחזאות ועוד) תוך מעקב אחרי התמורות והשינויים בדימויה השואה שחלו מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד עצם הימים האלה. בין הנושאים שידונו: "הפלנטה האחרת: עדותו של ק. צטניק", "חנה סנש: לידתו של מיתוס", "חיים גורי נוכח משפט אייכמן","עולמו של אהרן אפלפלד", "ספרותם של בני הדור השני".
מטלת סיום: בחינת כיתה.

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים ובמפעלי הכינוס של הסיפור החסידי שבהם עסק עגנון ייבחן יחסו לחסידות, וזאת על רקע יחסה הכללי של הספרות העברית החדשה לתנועה זו ולמורשתה הספרותית. ברקע תעמודנה סוגיות כמו שאלת הייצוג הספרותי של אירועים היסטוריים הקשורים בתנועת החסידות, דרכי ה"עיבוד" האמנותי של מסורת ספרותיות חסידיות, וכן שאלת המהימנות ומידת השימושיות של הטקסט הספרותי עבור ההיסטוריון. הסמינר יכלול גם סיור בירושלים בעקבות עגנון והחסידים.

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות.

חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.