לתיאום תור התקשרו: 
אסתמה בילדים - כל מה שעלייך לדעת - פרופ' בנימין וולוביץ
גורמי סיכון למחלת האסתמה
ספר על אסתמה - פרופ' בנימין וולוביץ
תורשה אלרגיה ואסתמה זיהומים ויראליים דיאטה האם אסתמה היא מחלה פסיכוסומאטיתתורשה
הקשר בין תורשה ואסתמה אינו פשוט. למרות שגורמים תורשתיים משפיעים על הופעת מחלת האסתמה, אין היא נחשבת למחלה תורשתית. אמנם ניתן למצוא ריבוי מקרי אסתמה במשפחה הקרובה לחולה האסתמתי, אך יחד עם זאת לחולים אסתמתיים רבים אין סיפור של אסתמה במשפחה. ככל שיש יותר חולי אסתמה במשפחה הקרובה לנבדק (הורים אחים ואחיות) גדל הסיכוי לחלות באסתמה.
התכונה שעוברת בתורשה היא האטופיה. אטופיה מוגדרת כיכולת של הגוף לייצר כמויות גדולות של נוגדנים מסוג IgE כתגובה לחשיפה לגורמים מעוררי אלרגיה שונים, וכן היכולת של הגוף להגיב באופן חיובי לתבחיני עור. בעוד שאצל מרבית חולי האסתמה ניתן למצוא סימנים לאטופיה, רק חלק מהחולים שאצלם נמצאה אטופיה סובלים מאסתמה. לאחרונה חלה התקדמות במחקר הגנטי הקשור באסתמה, ומצטברות הוכחות שהגן הקשור ביצירת IgE 11 נמצא בכרומוסום. בנוסף לכך יש הוכחות, שגן אחר, האחראי על מרכיבים אחרים של התגובה האימונולוגית, נמצא בכרומוסום 5. כאשר ניתן יהיה למקם את הגן המדויק האחראי להופעת האסתמה על הכרומוסום המתאים ייפתחו אפשרויות חדשות לזיהוי ולטיפול במחלה.
בחזרה לגורמי סיכון למחלת האסתמה בחזרה לראשי הפרקים של הספר
אלרגיה ואסתמה
אלרגיה מהווה מרכיב חשוב בהתפתחותו ובקיומו של התהליך האסתמתי, אך לא המרכיב היחיד. חלק מהחומרים שאיתם אנו באים במגע יום- יומי יכולים לגרום אצל חלק מהאנשים להופעת מחלות או תופעות "אלרגיות", כמו נזלת אלרגית, דלקת עינים אלרגית, דלקת עור אלרגית ואסתמה. האנשים שאצלם יכולות להתרחש תופעות אלו הם אנשים "אלרגיים" לאותם חומרים. החומרים שיכולים לעורר את התגובה האלרגית אצל אותם אנשים נקראים "גורמים אלרגניים", והתגובה שמתרחשת אצלם, כאשר הם באים במגע עם אותם הגורמים האלרגניים, נקראת "תגובה אלרגית".
מבין הגורמים היכולים לעורר תגובה אלרגית אצל אנשים רגישים אפשר לציין את אבק הבית, קרדית אבק הבית, אבקת פרחים ופריחת עצים, פטריות ואחרים.
התגובה האלרגית: התגובה האלרגית כוללת כמה שלבים: בשלב הראשון גורם האלרגן החודר לגוף ליצירה מוגברת של נוגדנים מסוג IgE, אשר יוכלו לזהות את אותו גורם כאשר הוא יחדור לגוף בשנית, ולקשור אותו אליהם. בשלב השני, כאשר חודר אותו גורם אלרגני לגוף בשנית הוא מתחבר לאותם נוגדנים מסוג IgE הנמצאים על גבי תאי הדלקת, דבר המתחיל את תגובת השרשרת המכונה "התגובה האימונולוגית", אשר בעקבותיה מופיעים ה"תסמינים האלרגיים", כמו נזלת, דמעת, גרד בעור או התקף אסתמה. התגובה האלרגית יכולה להיות מידית או מאוחרת.
בדיקות אלרגיה: ניתן לאבחן אלרגיה (אטופיה) באמצעות שתי בדיקות עיקריות: בדיקת רמת נוגדני IgE ותבחיני עור. אצל אדם אלרגי (אטופי) נמצאה רמה גבוהה של נוגדני IgE בדם וכן נוגדנים מיוחדים נגד גורמים אלרגניים שונים. כמו כן נמצאה תגובה חיובית בתבחיני עור כאשר נפעיל על העור גירוי של הגורם האלרגני שאליו רגיש הנבדק. מאחר שרק חלק מהנבדקים שאצלם נמצאה עדות לאלרגיה (אטופיה) יסבלו מאסתמה, אין צורך לבצע את הבדיקות האלרגיות כבדיקות שגרתיות לחולי אסתמה.
טיפול בחיסונים לאלרגיה: לאחר שמגלים בתבחיני עור לאילו חומרים רגיש הנבדק, אפשר להציע לו לעבור סדרה של חיסונים, במטרה להפחית את התגובה שלו לאותם גורמים אלרגניים. העיקרון העומד בבסיסו של הטיפול בחיסונים הוא מתן זריקות תת-עוריות של הגורם שאליו רגיש הנבדק, תחילה במנות קטנות, ובהמשך במנות העולות בריכוזן, במטרה לגרום לגוף להתחסן כנגד אותו גורם אלרגני. באופן תיאורטי, הטיפול נראה הגיוני ומבטיח, אך באופן מעשי הוא כרוך בכמה בעיות. אמנם תבחיני העור מגלים לאילו חומרים רגיש עור הנבדק, אך אין הם מעידים על כך שאותם חומרים יגרמו אצל אותו נבדק להתקף של אסתמה כאשר הם יחדרו לריאותיו. החדרת חומרים אלרגנים לריאותיו של הנבדק במהלך בדיקה לקביעת החומר שאליו הוא רגיש חושפת את הנבדק לסכנת התקפי אסתמה רבים, שיכולים להתרחש במהלך הבדיקה. החומרים האלרגניים שיש באפשרותנו לבדוק הם רק חלק ממספר אין-סופי של גורמים אלרגניים, שאליהם יכול הנבדק להיות רגיש.
יש לזכור שבמהלך החיסונים, בנוסף לסיכון של הופעת התקף אסתמתי, יש סכנה להתפתחות "הלם אנפילקטי", שהוא תגובה אלרגית כללית של כל מערכות הגוף, המסכנת את חיי החולה ודורשת טיפול מידי באשפוז.
עד היום אין הוכחות מדעיות ברורות המעידות על כך שטיפול בחיסונים עוזר באסתמה, וזאת מכמה סיבות:
- קשה לערוך עבודות מחקר מדעיות מבוקרות לאורך זמן עם קבוצת בקרה של חולים שיקבלו חיסון דמה ללא החומר הפעיל.
- המהלך הטבעי של אסתמה, במיוחד אצל ילדים, הוא כזה, שעם הזמן הילדים הולכים ומבריאים מהמחלה גם ללא כל טיפול. לכן כאשר חולפות שנים ממועד מתן החיסונים (ללא קבוצת ביקורת) קשה להעריך איזה חלק מהחולים הבריא כתוצאה מ"החיסונים", ואיזה כתוצאה מהמהלך הטבעי של המחלה.
- המנגנון האלרגי הוא רק אחד המנגנונים הגורמים להופעת התקף אסתמתי. התקף אסתמתי יכול להיגרם בעקבות גירויים רבים אחרים, כמו גירויים נפשיים (רוגז, בכי, או צחוק), הפועלים דרך מנגנונים עצביים; כתוצאה משינויים במזג האוויר; כתוצאה ממאמצים גופניים המפעילים מנגנונים שונים, ולבסוף, זיהומים ויראליים יכולים אף הם לגרום להתקפי אסתמה בכמה מנגנונים, שרק אחד מהם הוא המנגנון האלרגי. .מכאן ברור, שטיפול בחיסונים יכול לכול היותר להקל במעט את מצבו של החולה האסתמתי, אך לא למנוע ממנו את הסכנה לסבול מהתקפי אסתמה, המופעלים על ידי מנגנונים שאינם אלרגיים.
בחזרה לגורמי סיכון למחלת האסתמה בחזרה לראשי הפרקים של הספר
זיהומים ויראליים
זיהומים ויראליים הם הגורם העיקרי להתקפים אסתמתיים אצל תינוקות וילדים עד גיל שלוש שנים, אך הם יכולים לגרום להתקפים אסתמתיים גם אצל ילדים בוגרים יותר וגם אצל מבוגרים. בגיל הילדות המוקדמת קשה להבדיל בין קוצר נשימה הנגרם בעקבות זיהום ויראלי, ברונכיוליטיס, לבין אסתמה, שכן התמונה הקלינית דומה. מרבית התינוקות הסובלים מברונכיוליטיס ויראלית בגיל הילדות המוקדמת לא יסבלו מאסתמה לאחר גיל 2-3 שנים. לאחרונה מצטברות הוכחות לכך, שאותם תינוקות שהבריאו לקראת גיל 2-3 שנים נולדו עם דרכי אוויר צרים יחסית לתינוקות אחרים. במהלך הזיהום הויראלי בדרכי הנשימה גורמת הדלקת (הבצקת) להיצרות נוספת באותם צינורות, ובעקבותיה מתרחש התקף הברונכיוליטיס.
הזיהום הויראלי גורם להתקף אסתמתי בכמה מנגנונים שונים. קיימים מנגנונים הקשורים בפגיעה ברירית דרכי הנשימה, אחרים בהפעלת IgE מיוחד לוירוס. כמו-כן ייתכן שהזיהום הויראלי מגביר את רגישות היתר של דרכי הנשימה לגורמים אלרגניים אחרים. יש לציין שזיהום חיידקי (דלקת בגרון או באוזניים) אינו גורם להתקפי אסתמה, מלבד אולי במקרים מסוימים אצל מבוגרים, שבהם יש קשר בין דלקת של מערות הפנים (סינוסיטיס) הנגרמת על ידי חיידקים ואסתמה.
בחזרה לגורמי סיכון למחלת האסתמה בחזרה לראשי הפרקים של הספר
דיאטה
תופעות אלרגיות שונות יכולות להתרחש בעקבות אכילת מזון. בדרך כלל התופעות קשורות למערכת העיכול, כמו כאבי בטן או שלשול; לעור כמו פריחה או גירוד, אך יש אנשים המגיבים בתופעות הקשורות למערכת הנשימה, כמו שיעול או צפצופים אחרי שתיית חלב או אכילת ביצים, צבעי מאכל או חומרי שימור המוספים למזון.
מבחינים בין רגישות למזון על רקע אלרגי, כמו רגישות לחלב, לביצים, לדגים, המופעלת באמצעות מנגנון הקשור בנוגדנים מסוג IgE, לבין רגישות לחומרים שאינם אלרגניים הנמצאים במזון, כמו רגישות למאכלים המכילים היסטמין בכמות גדולה (שימורים של דגי טונה או דגי מקרל), ולבין רגישות לחומרים המוספים למזון (חומרי שימור או חומרי צבע).
אין נתונים מבוקרים היכולים להשיב על השאלה, האם דיאטה שבה נמנעים מלאכול את מרכיבי המזון הידועים כאלרגניים יכולה להשפיע לטובה על חולים באסתמה.
כמו כן, אין הוכחות ברורות לקשר בין שתיית חלב פרה לבין הופעת סימני אסתמה, או לקשר בין הימנעות משתיית חלב פרה ובין שיפור באסתמה.
להלן חלק מהתוצאות הסותרות שהתקבלו בעבודות המחקר שבדקו את הנושא:
- הזנת תינוקות שהתבססה על אבקת חלב פרה לא שינתה את הסיכוי שלהם לחלות במחלות אלרגיות, כולל אסתמה.
- הוצאת החלב מתפריט של אמהות לילדים שהיו בסיכון תורשתי לחלות באסתמה בשלב האחרון של הריונן, לא שינתה את שכיחות הופעת המחלה אצל ילדיהן.
- מתן חלב פרה לתינוקות עם סיפור משפחתי של אטופיה הגדיל את הסיכוי להופעת תופעות אלרגיות שונות, כולל אקזמה (אסתמה לא נבדקה).
- צירוף של הוצאת חומרים אלרגניים מהתפריט יחד עם אמצעים סביבתיים נוספים, כמו מניעת חשיפה לאלרגנים, הקטינה את שכיחות הופעת המחלות האלרגיות בילדים, כולל אסתמה.
מאחר שאין כיום הוכחות חד-משמעיות לקשר בין דיאטה לאסתמה, אין צורך להמליץ על דיאטה מסוימת לחולי אסתמה.
בחזרה לגורמי סיכון למחלת האסתמה בחזרה לראשי הפרקים של הספר
האם אסתמה היא מחלה פסיכוסומאטית
אין כל הוכחה לכך שגורם פסיכוסומטי כלשהוא יכול לגרום להופעת מחלת האסתמה אצל אדם בריא. יחד עם זאת, גורמים פסיכוסומטיים שונים, כמו מתח נפשי, יכולים לגרום להופעת התקף אסתמתי. המחלה עצמה יכולה להשפיע על מצבו הנפשי ועל התנהגותו של החולה מסיבות רבות:
- התקף האסתמה עצמו הוא לפעמים חוויה קשה ומפחידה. במהלך התקף יש קושי ניכר בנשימה והרגשת חנק המדאיגה את החולה, עד כדי איום על קיומו.
- התרופות המשמשות לטיפול באסתמה, בעיקר התרופות ה"מרחיבות" את דרכי הנשימה, כמו ונטולין או בריקלין, יכולות לגרום לאי-שקט ולדפיקות לב מהירות.
- ילד הסובל מאסתמה מפסיד ימי לימודים (ללא הצדקה) ואינו משתתף (ללא הצדקה) בחלק מהפעילויות הספורטיביות בחוגים בשעות אחר הצהריים, דבר המשפיע לרעה על הדימוי העצמי שלו ועל הביטחון העצמי שלו.
- בעקבות המחלה נוצרים במשפחה קשיים ביחסים ובמילוי התפקידים של כל אחד מבני המשפחה מסתבר שההפרעות בהתנהגות, הלחצים והמתחים הנפשיים של הילד ושל משפחתו חולפים לאחר שהחולה ובני משפחתו מכירים היטב את המחלה, מכירים את גורמי הסיכון להתקפים, נמנעים מגורמים המעוררים התקפים, יודעים כיצד לנהוג בזמן התקף וכאשר החולה מקבל טיפול נכון. אם יש קושי למשפחה להתמודד עם מהלת האסתמה של הילד, אפשר להיעזר בטיפול פסיכולוגי למשפחה.