|
|
|
|
הגיאולוגיה של המזרח התיכון מרצה: שמוליק מרקו קורס זה ניתן פעם בשנתיים (לסירוגין עם קורס "גיאולוגיה של רעידות אדמה") הקורס יינתן בשנת תשע"ה בסמסטר א' ויכלול שלוש שעות שבועיות בכתה. במידה ויהיה תקציב נצא לשני ימי סיור שעליהם נודיע בכתה. רמת הקורס תתאים לתלמידי שנה ג' ומעלה שעמדו בדרישות המקדימות, ובהתאם להיקפו הוא יקנה 3 נקודות. מטרת הקורס להקנות ידע רחב על ההיבטים השונים של הגיאולוגיה כפי שמתבטאים בתצפיות במזרח התיכון ובמיוחד בישראל. דרישות מוקדמות הקורס מיועד לתלמידים שלמדו מבוא לגיאולוגיה, מבוא לגיאופיזיקה וקמפוס (מחנה מיפוי). תרגילים הגשת כל התרגילים - חובה. התרגילים יתבססו על איתור ודלייה של מידע ממאגרים מקוונים, מפות גיאולוגיות ומאמרים מהספרות המקצועית בארץ ובעולם. סיורים הסיורים הם חלק בלתי נפרד של הקורס וההשתתפות בהם היא חובה. בכל סיור יינתנו מטלות כגון הגשת סיכום כתוב או עבודה מספרות. על מועדי הסיורים תינתן הודעה בתחילת הקורס. ציון א. כל משתתף יציג בפני כולם מצגת על נושא שיבחר. ב. ציון סופי ישוקלל על פי המצגת ועל פי עבודה, נושאים לעבודות ינתנו במהלך הקורס. קריאת חובה מאמרים לקריאה ינתנו במהלך הקורס. נושאי השיעורים בקורס 1מאפייני האזור על פי מפת תבליט ומפה גיאולוגית: מיקום בין יבשה לים. טופוגרפיה – רמות גבוהות מבותרות בשוליהן, עמקים עמוקים מאד. הבתימטריה בים התיכון מעידה על היסטוריה מורכבת. כיצד נוצר קו החוף ומתי? שולי היבשת אופיניים לשוליים פאסיביים, גבול קרום יבשתי ואוקיאני. אזור נמוך מאד בלב אזור גבוה. איזורים נרחבים מכוסים בסדימנטים. איזורים גבוהים פגיעים לאירוזיה והעמקים מתמלאים בסדימנטים. תמונת הלוחות כיום: לוח ערב נפרד מאפריקה, מתנגש באירואסיה, מחליק שמאלה יחסית לתת-לוח סיני. הפעילות הצעירה – מתבטאת ברעידות אדמה. מגמתיזם צעיר. המפות הגיאולוגיות מראות יחידות שונות באזורים סמוכים – עדות למעוותים. נתחיל מתשתית היבשת. התצפיות צריכות להתאים למה שידוע לנו על היווצרות יבשות. חלוקה לתשתית וכיסוי. אי התאמה. איך קובעים גיל של מישור אירוזיה. מה מצוי בכל יחידה, איך נראה המגע בין היחידות: התשתית בעיקר מגמתים ומטמורפים עתיקים מ-580 מ"ש ובכיסוי סדימנטים צעירים מ-570 מ"ש. השלבים העיקריים בעיצוב האזור: תשתית, פנפליין, כיסוי, ביקוע ועיצוב הנוף. 2היווצרות התשתית: דוגמא להיווצרות יבשות. שיטות המחקר - על פי יחסי שדה בין המגמתיים למטמורפיים, הרכב הסלעים וקביעת גילים רדיומטריים בשיטות K-Ar, U-Pb, Rb-Sr . בעייתיות במדידת גילים, השגיאה באחוזים בודדים גורמת לאי ודאות בסדר גודל של פרקי זמן ארוכים מאד בתקופות קדומות. פיזור המסלע במחשופי התשתית מראה גושי גרניט וביניהם תפרים אופיוליטיים. תנאי המטמורפוזה – על פי מינרלים מטמורפיים. הפנפליין מלמד על הפסקת התהליך. סוף האורוגנזה – קראטון. הקרום החדש שנוצר – השילד הערבו-נובי. גבולות השילד – על פי הגילים השונים מהשילדים השכנים. התהליך העיקרי דומה להיווצרות קשתות איים, התבגרותן, והצטברות ליבשת. האירוע הפאן-אפריקני. 3הכיסוי על גבי אי התאמה: "הפלטפורמה" של הפנפליין מתכסה בסדימנטים בצורת יתד – ככל שמדרימים הכיסוי דק יותר, כ-2 ק"מ באילת וכ-6 ק"מ בחוף הים התיכון. מתחת לפנפליין - סלעי התשתית, בעיקר מגמתים ומטמורפים שנוצרו בעומק של 10-15 ק"מ. איזוסטזה – מכניזם לחשיפת סלעים עמוקים. איך נוצר הפנפליין – שילוב של אירוזיה ואיזוסטזה. באיזה מקום על פני כה"א? עדויות לאקלים טרופי ואינקלינציה מגנטית שטוחה מעידה על היות האזור בתחום של כ- °10 מקו המשוה. גילו של הפנפליין בין המגמתיים הצעירים ביותר לסדימנטים העתיקים ביותר. קצבי אירוזיה בשרשרות הרים מודרניות מאפשרים חשיפת פלוטונים שהתגבשו בעומק כ-10 ק"מ תוך כ-10 עד 20 מ"ש. הקצב תלוי גם באקלים. עדויות לאגן השקעה: בדרום ים המלח חשוף קונגלומרט סרמוג' וכמוהו נקדח ברמון ובצניפים, כ-100 ק"מ דרומה. בנגב מצוי אגן "סוף אורוגני". תצורות צניפים וסרמוג' מכילות מינרלים לא יציבים, עדות להסעה קצרה. המשקעים הקמבריים, ההתפוצצות הקמברית, הטרילוביטים והברכיופודים, מרבצי הנחושת והמנגן. 4הפאליאוזואיקון (קמבריום אורדוביק סילור דיבון קרבון פרם). בעיקר משקעים קלסטיים, בנגב המרכזי יש רק פרם עליון, מוכר רק מקידוחים. איצבוע של פאציאס ימי ויבשתי. ההצפות של ים רדוד, אין משקעים של ים עמוק. המשמעות של הצטברות שכבות עבות של סדימנטים = השתפלות האגן. בירדן כמעט כל הפאליאוזואיקון מיוצג, ובאילת רק הקמבריום. המסקנה: בפרם התרחשו הרמה וגידוע. הקדמה לביקוע שמתרחש במזוזואיקון, קביעת הגבול בין היבשה לים התיכון. 5הטריאס והיורא – הצפות ונסיגות, מגמטיזם, ותחילת הביקוע בחוף. מידע מקידוחי דבורה ורמאללה: לגונה בגרבן – הרבה אבפורטים. בקידוח עתלית – וולקנים. סיגנל מגנטי חזק. מפות גרבימטריות ומגנטיות – אנומליות וגבול ים-יבשה שינויי פאציאס מיבשתי בדרום לימי בצפון. פנגיאה מתחילה להתבקע. מאפייני ביקוע יבשה. היווצרות שולי יבשת פסיביים. בתחילת הביקוע נוצרים סלעי מקור טובים לנפט. ביורא התיכון הרבה נפט באזור המפרץ הפרסי, בארץ יש גז. 6החלק העליון של היורא חסר בארץ וסלעי הקרטיקון התחתון מונחים על אי התאמה זויתית. קונגלומרט ערוד – עדות לאירוזיה. וולקנים בתוך אבני החול מאפשרים תיארוך – 140 עד 120 מ"ש. בראשית הקרטיקון: אירוזיה וכיסוי יבשתי, אוקיאנוס התטיס. נקודה חמה – מגמתים בכל הארץ. מסלול נדידת אפריקה על פי המגמתים. התחממות-עליה, התקררות-השתפלות מפלטפורמה לקימוט סינסדימנטרי. אגן עשת-צניפים. שינויים באופי הסדימנטים: מגיר ודולומיט לצור-קירטון-פוספוריט. שינויי פאציאס מצפון לדרום עדויות לעומק הים: גידוע הוולקנים בכרמל, עקבות דינוזאורים בבית זית. הקשת הסורית: משמעות הקימוט, השוואה בין פלמירה לנגב, המכתשים 7ציור חתכים ממפה גיאולוגית האוליגוקן – תקופה מעוטת יצוג ראשית הביקוע, עדויות להרמה סביב ים סוף חתך צפון-דרום בסיני הבקע כאלמנט אקולוגי (נדידת חי וצומח) 8מבנה ים סוף ושוליו – דוגמא לשלבים ראשוניים של ביקוע לוח אנומליות מגנטיות - עדויות לקרום אוקיאני, באיזה חלק מהקרקעית? מודלים של פתיחה: התקדמות (דפורמציה פנימית) מול פתיחה זויתית אחידה (לוח קשיח) התרוממות, וולקניזם, העתקה נורמלית, היווצרות קרום אוקיאני קטבי אוילר שיעור 9הרמה+מגמתיזם+העתקה...מהו סדר האירועים? עדויות לסימולטניות על פי גרפונקל (עדויות לפתיחה זויתית על פי עקבות ביקוע והתאמת אלמנטים גיאולוגיים על פי תצ"ל) עדויות עיקריות לתנועת טרנספורם שמאלית מתי החלה התנועה ומה הקצב? למה זה חשוב? המבנה הפנימי של הבקע, גרבנים מעויינים מידת המהיימנות של מצייני התנועה השונים 10איך נקבע מקום הבקע? הצערה מול ביקוע חדש: אין התאמה למבנים פריקמבריים דפורמציה בשולי הבקע, משטרי מאמצים רוטציות ופאליאומגנטיזם 11טרנספורם – עד כמה טרנספורם "טהור"? העתקים מתפצלים: כרמל, רום, רשאייה, סרג'איה, רעידות אדמה, העתקים פעילים, פאליאוסייסמולוגיה 12אגמים בבקע, שינויי אקלים עיצוב הנוף
קישורים אתר ההיסטוריה הגיאולוגית של אזור אילת גיאולוגיה של ישראל - אתר של דב פרימרמן עשה/י בעצמך - מפות טופוגרפיות |
|
|
|