מגישים:
עדי מור, אורן גרינספן


קולנוע פארוק נבנה ב-1940, כנראה כקולנוע קיץ פתוח משלים לקולנוע אלהמברה. בעליו היו חוסייני וממדוח נבולסי, יושב ראש חברת "סינמה פלסטין". בעקבות חוסר הצלחתו של העסק הועברה בשנת 1946 הבעלות על המבנה בתוך משפחת נבולסי והוצעו תוכניות להקמת מבנה מגורים על חצי ממגרש הקולנוע. ב- 1948 ננטש המבנה על-ידי דייריו והועבר לבעלות האפוטרופוס לנכסי נפקדות. הוא שוכן מחדש על-ידי עולים מאירופה, בניהם רוב של רופאים יוצאי בולגריה. הסיפור של קולנוע פארוק מגלם בתוכו את סיפורם של מבנים רבים ביפו, אשר ההיסטוריה משתקפת בחזות שלהם. היא מתבטאת בשכבתיות, בחיבור ובנתק בין הישן לחדש. הקיום המקביל של ההרס והבניה הוא שהביא להחלטה לשמר את שני המבנים, הקולנוע ובית הרופאים, ולהפוך אותם לארכיון יפו. הארכיון נועד לשמר את הזיכרונות של אנשי יפו, כמו גם זיכרונות קולקטיביים, המשלימים ביחד את התמונה של העיר שהייתה מול מה שהיא היום.


תיק תיעוד (PDF)
חזרה לרשימת הפרויקטים...