מגישים:
ליאור עוז, עודד נרקיס, איתן מן


בין חומותיו של מתחם "צהלון" שנמצא על פינת שדרות ירושלים ורחוב ארליך ביפו, ניצב מבנה "מרכז יום לקשיש צהלון". המבנה אשר נבנה ב-1933 נועד לשמש כבית החולים הראשון ביפו – בית חולים דג'אני. את בית החולים הקים ד"ר פואד איסמעיל דג'אני, סמוך לביתו באיזור הפרדסים על שדרות ג'מאל פחה החדשות, מחוץ לחומות העיר יפו. בית חולים דג'אני שימש כבית חולים ליולדות וכירורגי וטיפל, בין היתר, גם בקצינים בריטים בתקופת המנדט. את בניין בית החולים תכנן האדריכל יצחק רפופורט, אחד מאדריכלי הבאוהאוס החשובים שפעלו בישראל באותה תקופה.

פואד דג'אני נפטר ביפו ב-1940 ומצבתו עודנה נמצאת סמוך למבנה בית החולים, מוסתרת בצמחייה צפופה. ב-1948 גורשה המשפחה מביתם ובית החולים עבר לאפוטרופוס "נכסי נפקדים". לתקופה קצרה שימש כבית חולים צבאי ומיד לאחר מכן עבר לידי משרד הבריאות.

באפריל 1949 הוחלט במשרד הבריאות על הקמת בית חולים ליולדות ולילדים, בבית חולים דג'אני לשעבר. בית החולים החדש נועד לפתור בעיות חמורות של היעדר שירותי בריאות באזור יפו, חולון ובת-ים עם קום המדינה. בניין בית חולים דג'אני שימש כבניין "מחלקת ילדים" בבית חולים "צהלון".

במהלך השנים הורחב המתחם ונבנו בו בניינים נוספים במימון משרד הבריאות, הבעלים הנוכחיים של הקרקע. ב-1980 בית החולים ליולדות התאחד עם בית חולים וולפסון ו"בית חולים דג'אני" שינה את צורתו ותפקודו – נוספה לו קומה והוא הפך ל"מרכז יום לקשיש".

חוץ ממבנה בית החולים והוילה של דג'אני, ישנם בניינים נוספים במתחם שמתפקדים כבית אבות סיעודי , מחלקות אשפוז גיריאטריות ומשרדי עמותת "קשת", שמנהלת את המתחם.

שימור מבנה "בית חולים דג'אני" היא משימה שמחייבת שימור של מתחם בית החולים כולו, ששינויו השפיע באופן ישיר על מבנה בית החולים. מבנה בית החולים הוא מקרה מיוחד בו למרות כל הטלטלות של ההיסטוריה, הוא הצליח לשמור על ייעודו המקורי – מבנה ציבור שמספק שירותי בריאות.


תיק תיעוד (PDF)
חזרה לרשימת הפרויקטים...
חזית מזרחית
חזית מערבית