כבר בעת כתיבת ספרם הראשון הבינו אשכול ווכמן שהכתב שפיתחו הוא כתב-תנועה ולא כתב-ריקוד, כיוון שניתן להשתמש בו לתיאור תנועתה של כל שרשרת איברים קשיחים,יהיה זה באדם, בחולייתן, בחרק, בפרוק-רגליים או ברובוט. מתוך כ-80 כתבי-ריקוד שפותחו במהלך ההיסטוריה, כתב התנועה אשכול-וכמן הוא היחידי המבוסס על ערכים גיאומטריים אוניברסליים ולכן המתאים ביותר לניתוח מדעי של התנועה. השימוש הזואולוגי הראשון נעשה בכתב לצורך ניתוח התנהגות החיזור של "התן הזהוב"(גולני, זיידל, אשכול,1969). מאז, פורסמו עשרות רבות של מאמרים המבוססים על שימוש בכתב במרכזים שונים בעולם (המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת ת"א,המחלקה למדעי המוח באוניברסיטת Lethbridge ,קנדה, והמחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת Gainsville פלורידה, ארה"ב).

במחקר המדעי מאפשר הכתב זיהוי של תבניות תנועה מורכבות של שרשרות איברים הנעים סימולטנית זה על גבי זה. בעזרת תיאור של התנועה יחסית למרחב ,יחסית לגוף בעל החיים עצמו, או יחסית לבן הזוג, הוצאו לאור קביעויות תנועתיות שמהוות משתני מפתח בהתנהגות, תהיה זו התנהגות חקירת המרחב, התפתחות התנועה בחולדות, הליכה בעכברים, הליכה בחמוסים, או התנהגות קרב טקסי בגיריות הדבש.

בעזרת הכתב אופיין הרצף התנועתי בין התנהגות סטריאוטיפית פשוטה להתנהגות חופשית ומורכבת,

הן בבעלי חיים חופשיים והן תחת השפעת תרופות פסיכו אקטיביות או לאחר נזק שידרתי או מוחי ונוסחו עקרונות ארגון משותפים למגוון רחב של אורגניזמים, החל בזאבים וכלה בעכברים ובזבובי פירות.