਀㰀䠀吀䴀䰀㸀 ਀㰀吀䤀吀䰀䔀㸀䘀氀愀琀氀愀渀搀㰀⼀吀䤀吀䰀䔀㸀 ਀㰀⼀䠀䔀䄀䐀㸀 ਀㰀䈀伀䐀夀 猀琀礀氀攀㴀∀昀漀渀琀ⴀ昀愀洀椀氀礀㨀愀爀椀愀氀㬀 挀漀氀漀爀㴀⌀    㘀㐀㬀 昀漀渀琀ⴀ猀琀礀氀攀㨀戀漀氀搀㬀∀  㸀 ਀㰀䈀㸀㰀䌀䔀一吀䔀刀㸀㰀䠀㄀㸀䘀氀愀琀氀愀渀搀 ⴀ ��픅�퐅㰅戀爀㸀㰀⼀䠀㄀㸀㰀⼀䌀䔀一吀䔀刀㸀㰀⼀䈀㸀㰀䈀刀㸀 ਀ ਀㰀瀀 挀氀愀猀猀㴀䴀猀漀一漀爀洀愀氀 搀椀爀㴀刀吀䰀 猀琀礀氀攀㴀✀洀愀爀最椀渀ⴀ戀漀琀琀漀洀㨀㘀⸀ 瀀琀㬀琀攀砀琀ⴀ愀氀椀最渀㨀爀椀最栀琀㬀 direction:rtl;unicode-bidi:embed'>אדווין, א. אבוט, גרסה עברית חדשה: ליה נרגד, בבל הוצאה לאור, תל-אביב, 2000

਀ ਀㰀瀀 挀氀愀猀猀㴀䴀猀漀一漀爀洀愀氀 搀椀爀㴀刀吀䰀 猀琀礀氀攀㴀✀洀愀爀最椀渀ⴀ戀漀琀琀漀洀㨀㘀⸀ 瀀琀㬀琀攀砀琀ⴀ愀氀椀最渀㨀爀椀最栀琀㬀 direction:rtl;unicode-bidi:embed'>אחרית דבר למהדורה העברית: ליאו קורי

਀ ਀ ਀ ਀

אבוט למד לימודים קלאסיים਀턀�񑘅턅�팅툅✅⸀ �퀅휅 퐀��픅 �󑘅픅퐅Ⰵ 퐀픅퀅 �픅퐅 ��퐅� 턀턅�퐅★焀甀漀琀㬀 퐀�픅팅픅� 턅픅 퐀휅�㰅⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 dir=LTR>),਀�� 퐅�툅 �퀅픅 ��� 퀀툅��퐅Ⰵ �퀅휅 񐀅팅픅 � 픅�Ⰵ �񑘅픅팅񑔅 턀턅� 픅 � 턀픅�Ⰵ ולאחר מכן, לימודים אקדמיים באוקספורד. אולם, בגיל חמישים אבוט פרש מעבודתו਀퐀휅�픅�� �팅� �퐅팅� 퀀 󐀅 혀�픅 ���턅퐅⸅ 퐀픅퀅 � � �픅� 픀�휅 턅񑔅Ⰵ 퐅�픅� מבינהם  עוסק בדיקדוק האנגלי ביצירתו של਀���⸅ 퀀 팀픅�픅 퐀턅�픅�픅 � 퐀휅턅퐅 퐀픅��픅�퀅� 퐀픅퀅 퐀턅� �퀅  팀� אלגוריות כגון זו המופיעה ב"מישוריה", אלא גם באופן ישיר ובהזדמנויות਀턅픅⸅㰀漀㨀瀀㸀㰀⼀漀㨀瀀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀⼀瀀㸀 ਀㰀瀀 挀氀愀猀猀㴀䴀猀漀一漀爀洀愀氀 搀椀爀㴀刀吀䰀 猀琀礀氀攀㴀✀洀愀爀最椀渀ⴀ戀漀琀琀漀洀㨀㘀⸀ 瀀琀㬀琀攀砀琀ⴀ愀氀椀最渀㨀爀椀最栀琀㬀 direction:rtl;unicode-bidi:embed'> 

਀

הרעיון המדעי המרכזי שסביבו מתנהל ספרו של אבוט הוא਀퐀�픅� � 퐀�񑘅팅 퐀턅�� 픀� ��픅�픅Ⰵ ���픅񑔅 퐀휅�񑔅 턀픅�� �ⴅ��팅��Ⰵ �퐅턅񑜅 퀀 משמעותו. מאז פורסם לראשונה "מישורה" ב-1884 עבר הרעיון של המימד הרביעי਀툀�툅픅�񑔅 턅񑔅 턀퐅 퐀�팅� 팀픅픅퀅⸅ 턀�턅픅 퐀�픅 픅 퀀��픅Ⰵ 픅� ��턅� � קוראי "מישוריה" הופנתה אל הספר כל פעם מכיוונים שונים, שחלקם בוודאי਀퐀�픅 ��񑔅 퀀 퐀�휅턅 팅 �퀅픅팅⸅ 퐀팅픅툅�퐅 퐀턅픅�� 턀�픅 ��� 픅퐅 �픅 퐀�휅픅⸅ 픅퐅 זו מעוררת בדמיון הקולקטיבי, יותר אולי מכל רעיון מדעי אחר, זיקה ישירה למושג਀퐀�񑘅팅 퐀턅��⸅ 픅퀅񑔅 픀�턅񑔅 턅񑔅 퐀턅�픅 턀턅픅 퐀񑔅 � 퐀픅�� 퐀�픅퀅 ב"מישוריה" כאל אלגוריה לעולם הפיזקלי החדש שתורת היחסות חשפה בפנינו.਀퀀�퀅 턅픅�Ⰵ 󐈅픅턅�Ⰵ 퀀턅픅� �턅 퀀 픅 �픅 ��픅񑔅 퐅 㰀戀㸀�� 㰀⼀戀㸀퀅����񑜅 פרסם את מאמרו הראשון שעסק ביחסות. יתרה מזו, בכל מאמריו הראשונים בתחום,਀퀀����񑜅 �픅 �퀅 � 턀팅� 󐀅퐅� 퀀 픅픅 퐀휅팅퐅 ��픅툅 퐀�񑘅팅 퐀턅��⸅ �퐅��㨅 תגובתו לקשרים הראשונים שהוצעו בכיוון הזה הייתה של דחייה מוחלטת. הראשון שפיתח את਀퐀 턀񑜅 픅 퐀�휅픅 퐀�� �턅񑜅 �픅� 퐀툅�퀅픅���퐅 퐀퀅턅퐅ⴅ�񑘅팅� 퐀�퐅 퐀����퀅� הרמן מינקובסקי (Hermann਀䴀椀渀欀漀眀猀欀椀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀刀吀䰀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 氀愀渀最㴀䠀䔀 猀琀礀氀攀㴀✀昀漀渀琀ⴀ昀愀洀椀氀礀㨀䐀愀瘀椀搀✀㸀㰀猀瀀愀渀 dir=RTL>) החל מ-1907, ואיינשטיין ראה בכך התגנדרות פורמלית ומיותרת של਀����퀅񑔅Ⰵ �퀅 퐀�퐅 턀퐅 픀�퀅 󐀅픅� �팅� �퐅픅� 픅턅픅 �혅���픅 휀팅픅 �픅픅 �픅⸅ נדרשו עוד מספר שנים של עבודה והבנת השלכותיה של גישת מינקובסקי כדי שאינשטיין਀�픅 �퀅� 퀀 퐀툅�퐅 픀񑘅�� 퀀 �픅휅 픅 퐀�휅픅 �픅팅 퐀퀅픅 퐀휅픅턅퐅 퐅툅�퐅 퐀혅픅 מאפשרת. ואז כעבור כמה שנים, ב-1926 , פורסמה מהדורה מחודשת של਀☀焀甀漀琀㬀��픅�퐅★焀甀漀琀㬀 �  퐀퐅��픅 퐀툅픅턅 턀픅 퐀�휅픅 픀턅�픅� 퐀�񑘅팅 퐀턅�� הצמוד לה. מלאכת כתיבת המבוא למהדורה ההיא של "מישוריה" נמסרה לידי਀퐀�혅�퀅� 픀픅񑐅�퀅� 툀퀅� ⠀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀䰀吀刀 猀琀礀氀攀㴀✀洀猀漀ⴀ戀椀搀椀ⴀ昀漀渀琀ⴀ昀愀洀椀氀礀㨀䐀愀瘀椀搀✀㸀圀椀氀氀椀愀洀 Garnett. גם הופמן וגם גארט਀퐀팅툅�픅 턀��픅휅팅Ⰵ 턀�턅픅퀅픅 �턅픅Ⰵ 퀀 퐀퐅 � 픅 퐀�휅픅 픀� �픅� ☀焀甀漀琀㬀�픅��픅 החלל", והסיוע הפוטנציאלי שקריאה בספרו של אבוט יכולה להעניק להבנתם של אלה.בין਀퐀�퐅팅픅픅 퐀�퀅픅휅픅 �픅 픅�픅 퀀 ��񑜅 퀀 혀픅 �ⴅ㄀㤀㤀㄀Ⰰ 퀅 �턅픅퀅퐅 �턅 퐀����퀅� תומס בנקהוף (Thomas਀䈀愀渀挀栀漀昀昀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀刀吀䰀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 氀愀渀最㴀䠀䔀 猀琀礀氀攀㴀✀昀漀渀琀ⴀ昀愀洀椀氀礀㨀䐀愀瘀椀搀✀㸀㰀猀瀀愀渀 dir=RTL>). הנושא החדש שבנקהוף מדגיש במבואו הוא הקשר שבין המימד הרביעי਀�턅񑜅 퐀�휅턅񑔅 퐀퀅��픅�񑔅 퐀휅팅񑔅 ⠀팀퀅혅⤅Ⰰ 픀턅�Ⰵ ���픅�� � 퀀�퐅 �퀅 �픅 퐀퐅Ⰵ �퀅 הכרנו קודם לכן, לייצוגים גרפיים מעניינים של מימדים שמעל המימד השלישי. באמצעות਀퐀�휅턅 �� ��� 턀퀅픅턅���񑔅 팀��픅�񑔅 턀�� 퀀턅퐅 �񑘅팅񑔅 픀�퀅픅 턀픅퐅 픅�퐅 픀�� עיניים חתכים "רוחביים" תלת-מימדיים, מכל כיוון שנרצה, של האובייקטים਀퐀퀅턅퐅ⴅ��팅��񑔅 퐀��픅⸅ 혀퐅 퀀󑜅 퐀�픅� 퀅턅픅� 퐀팅툅񑔅 턀픅Ⰵ �퀅 픅턅 ��픅�퐅 �픅픅팅 לעולם התלת-מימדי דרך חתכים דו-מימדיים של הכדור. חתכים אלה מופיעים בעולם਀퐀팅픅ⴅ�񑘅팅� 󐈅툅�񑔅 턀툅픅팅� �퐅 ⠀�� 퐅픅퀅 �툅�퐅 턀�퀅픅 턀퐅��⤅⸀ 픀��Ⰵ 픅� 퐀� הדמיון, אנו מוזמנים למעשה לתהות איך יכולנו אולי לבנות בהכרתנו התלת-מימדית਀��픅񑔅 �픅�� 턀� 퀀턅퐅 �񑘅팅񑔅 팀� 퐀턅픅픅 턀휅�񑔅 퐀�ⴅ�񑘅팅�񑔅 �퐅�⸅ 퐀�휅턅 המודרני, כך מדגיש בנקהוף במבואו, מציע סיוע משמעותי מאוד במלאכה זו של הפעלת਀퐀팅��픅� � � 퐀��픅픅� 퀅턅픅� 퐀팅툅񑔅 턀픅⸅㰀漀㨀瀀㸀㰀⼀漀㨀瀀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀⼀瀀㸀 ਀㰀瀀 挀氀愀猀猀㴀䴀猀漀一漀爀洀愀氀 搀椀爀㴀刀吀䰀 猀琀礀氀攀㴀✀洀愀爀最椀渀ⴀ戀漀琀琀漀洀㨀㘀⸀ 瀀琀㬀琀攀砀琀ⴀ愀氀椀最渀㨀爀椀最栀琀㬀 direction:rtl;unicode-bidi:embed'>מהדורה਀휀팅퐅 픅팅 �픅 � ☀焀甀漀琀㬀��픅�퐅★焀甀漀琀㬀 퐀픅�퐅 턀ⴅ㄀㤀㤀㤀 픀�턅픅퀅퐅 �턅 ★焀甀漀琀㬀✀ �혅�퀅� מ-MITAlan਀䰀椀最栀琀洀愀渀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀刀吀䰀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 氀愀渀最㴀䠀䔀 猀琀礀氀攀㴀✀昀漀渀琀ⴀ昀愀洀椀氀礀㨀䐀愀瘀椀搀✀㸀㰀猀瀀愀渀 dir=RTL>), המוכר גם כסופר ומסאי਀�픅�휅 턀혅�픅 �픅⸅ 턀팅턅�픅 � 퐀 � 퀀턅픅�Ⰵ ���𑘅� 퐀�� 픅팅 팅 퀀휅팅 팅񑘅퐅 픀�턅 הזכיר את הזיקה בין רעיונותיו של אבוט לבין אחת התורות הנחשוניות והשנויות ביותר਀턀�휅�픅 � 퐀�혅�퐅 턀񑘅�픅Ⰵ ☀焀甀漀琀㬀픅 퐀���񑔅★焀甀漀琀㬀 ⠀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀䰀吀刀 style='mso-bidi-font-family:David'>String Theory

਀

עצם਀�픅�� � �퐅팅픅픅 턅픅 픀�픅�휅픅 �퀅픅� 퐀񑔅Ⰵ 픀퐅팅툅񑔅 퐀픅񑔅 퐅픅�픅 턀�턅픅퀅픅 שנכתבו להן, מדגימות משהו אודות העניין הרב והמתחדש, שרעיון המימדים העליוניים਀�픅 퀀� �턅픅 턅 � 픅퀅񑔅⸅ 휀픅턅 � 혀퀅 �퐅��팅 퀀 퐀팅턅񑔅 턀픅픅�퐅 퐀퀅픅�퐅 ולציין שבהקשר המדעי הצר, הרעיון של המימד הרביעי מעורר אמנם התעניינות כלשהי, אך਀퐀픅퀅 휅픅 ��퐅�픅 픅퀅 �� 턀��픅휅팅㰅⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀䰀吀刀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 氀愀渀最㴀䠀䔀 dir=LTR style='mso-bidi-font-family:David'>  ובעל חשיבות עליונה. במחצית המאה התשעה-עשרה,਀퐀휅픅�픅 񑘅�픅 턀휅 퐀툅�퀅픅���퐅Ⰵ 픀턅� ���� � �퐅 ��픅퐅 툀�퀅픅���픅 לא-אאוקלידאות, הולידו את ההתעניינות השיטתית הראשונה ברעיון המימד הרביעי. בדרכים਀픅픅 픀턅퐅팅툅퐅Ⰵ 퐀픅픅팅픅 퐅�񑔅 퐀픅��񑔅 픀툅팅�񑔅 턀�픅� 퐀혅퐅 픀턅퐅��픅�픅Ⰵ 픀턅� �퐅�휅 שאבוט עצמו שאב את ידיעותיו עליו מהמקורות השונים שעמדו לרשות הציבור המשכיל (אך਀퀅�픅 픅 ��픅 턀�팅⤅ 턀픅픅⸅ 퀀󑜅Ⰵ 턀픅 퐀턅񑔅 � 퐀�퀅퐅 퐀ⴅ퐅 퀅픅 퀀픅 שורה ארוכה של מאמרי פופולריזציה על הנושא, שנכתבו ע"י מתמטיקאים אנגליים਀�픅턅񑐅񑔅Ⰵ 팀픅툅� 툀✅�񑘅 툀✅픀혅 񑐅턅� ⠀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀䰀吀刀 猀琀礀氀攀㴀✀洀猀漀ⴀ戀椀搀椀ⴀ昀漀渀琀ⴀ昀愀洀椀氀礀㨀 David'>James J. Sylvester਀⠀圀椀氀氀椀愀洀 䬀⸀ 䌀氀椀昀昀漀爀搀⤀ 㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀刀吀䰀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 氀愀渀最㴀䠀䔀 style='font-family:David'>. מתמטיקאים אלה ביקשו לפרסם בפני਀퐀퐅� 퐀휅턅 � 픅퀅� 퐀퀅툅�� 퀀 퐀퐅�툅񑔅 퐀휅픅턅񑔅 � ���퐅� 퐀툅��񑔅 툀퀅픅㰅⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 dir=LTR> (G.B. Riemann) (H. von਀䠀攀氀洀栀漀氀琀稀⤀ 㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 搀椀爀㴀刀吀䰀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀猀瀀愀渀 氀愀渀最㴀䠀䔀 猀琀礀氀攀㴀✀昀漀渀琀ⴀ昀愀洀椀氀礀㨀䐀愀瘀椀搀✀㸀㰀猀瀀愀渀 dir=RTL>    בתחום.

਀

C.H. HintonP.D. OuspenskyClaude Bragdon 

਀

לקריאה਀픅㨅㰀漀㨀瀀㸀㰀⼀漀㨀瀀㸀㰀⼀猀瀀愀渀㸀㰀⼀戀㸀㰀⼀瀀㸀 ਀㰀瀀 挀氀愀猀猀㴀䴀猀漀一漀爀洀愀氀㸀䰀椀渀搀愀 䐀⸀ 䠀攀渀搀攀爀猀漀渀Ⰰ 㰀椀㸀吀栀攀 䘀漀甀爀琀栀 䐀椀洀攀渀猀椀漀渀 愀渀搀 渀漀渀ⴀ䔀甀挀氀椀搀攀愀渀 Geometry in Modern Art, Princeton University Press (1983)., Houghton Mifflin (1985).  

਀

http://www.fractalwisdom.com/FractalWisdom/fourth.html

਀

 http://www.cyburban.com/~mrfhttp://www.evl.uic.edu/EVL/VROOM/HTML/PROJECTS/13Hanson.htmlhttp://forum.swarthmore.edu/mam/00/612/dimension/four.htmlhttp://www.geocities.com/CapeCanaveral/7997/

਀

http://www.comp-help.com/ciuca/ho00003.html

਀ ਀ ਀
਀㰀⼀䈀伀䐀夀㸀 ਀�