|
דר' זאב פוזנר, מכון כהן סוגיה המצויה מזה זמן על סדר יומה של תורת המורכבות היא כיצד להבנות לתוך המודלים המקובלים, יכולות שהן מרכיבים של סמאנטיקה. כאשר לאותה יחידת אינפורמציה מספר משמעויות אפשריות (פוליסמיה) – על המודל לבחור באילו נסיבות לפעול כך ובאילו אחרת. בשנות ה-70 של המאה ה-20, הועתק יישום מתודת המורכבות מהמכאניקה הסטטיסטית אל חקר המושאים, המהווים כיום את תחומי הליבה שלה: ביו-אינפורמאטיקה, טכנולוגית האינפורמציה, האקלים, ולאחרונה גם אל תחומי ידע נוספים כגון 'רשתות- חברתיות' וכלכלה. יכולת 'ההנדסה לאחור' של אבולוציות, שהתפתחה תוך יחסי גומלין עם מחקר מערכות הליבה הציפה את הצורך לכלול במודלים מרכיבי סמאנטיקה, כגון: עודפות, פוליסמיה, מטונימיה, ודומיהם. אולם בדיעבד ניתן להבחין, שתוך תהליך הפיכתם של תחומי חקר ליישום של גישת המורכבות, נשמר המיקום הדומיננטי של זרימת הידע ממה שנחשב מדעי הטבע ומוסדותיהם אל מדעי האדם, אף שמבחינת מתודת המורכבות אין הבדל בין מושאים משני הסוגים. למרות שמתקיימת תנודתיות במערכת זרימת הידע, ותחומי הליבה עוברים לשליטה של תורת המורכבות, המערכות המוכלות נותרות יציבות, כלומר, הן נשלטות עדיין על ידי אותו דגם/סדר, אשר שלט בה בעבר. זו דוגמא בקנה מידה כלל-תרבותי לתהליך, שמתכונת האנליזה שלו מודגמת בהרצאה, בקנה מידה של רחוב בעיר הישראלית. יציבות זו עיכבה מציאת פתרונות לסוגיית הסמאנטיקה, שכן דווקא מערכת תרבותית-מרחבית נוחה יותר כמושא מחקר, לצורך זה. בהרצאתי אסביר בקצרה איך ניתן לשנות מודלים של מערכות הליבה כדי לכלול אותם במודל של מערכת תרבותית-מרחבית, ואדגים את יכולת האנאליזה המתקבלת, מקרה של שתי יחידות תרבותיות-מרחביות המעניינות אותנו: הרחוב הצדדי והרחוב הראשי, שבעיר הישראלית. במהלך ההדגמה אצביע על מרכיבי המודל שהידע להבנייתם מקורו במדעי האדם ועל הפתרון הכלול בו: שחזור ידע לוקאלי על ידי שימוש במנגנוני הזיכרון, הפועלים בעיר הישראלית.
|
||