דר' אבנר בן זקן, אוניברסיטת הרווארד ב-1574 הסולטאן העות'מאני מורד השלישי הזמין את תקי אל-דין אבן-מערוף להקים מצפה כוכבים באיסטנבול. עם ידע יוצא דופן באומנות המכניקה תקי אל-דין בנה מכשירי תצפית ושעון מכני שבהם השתמש בתצפית שלו על כוכב השביט של 1577. באותו עשור טיכו בראה השתקע באורניבורג משם הוא צפה באותו כוכב שביט וקיים תצפיות עד סוף המאה השש-עשרה. מצפה הכוכבים האחרון של העולם המוסלמי ומצפה הכוכבים המשמעותי הראשון של האירופאים פעלו בו זמנית לזמן מה. היסטוריוגרפיה עכשווית נוטה לתאר את שני הפרוייקטים כמתפתחים באופן ליניארי בשני מסלולים נפרדים. אולם, בחינה חדה יותר תראה תמונה שבה שני הצדדים שהיו יריבים דיפלומטית ודתית חיפשו תשובות למשבר תרבותי ופוליטי באמצעות תצפיות על אותן תופעות אסטרונומיות. האם יתכן כי השניים היו מודעים אחד לשני?
פרופ' ליאו קורי , יו"ר |
||