יום ב' ,   25.12.06,   18:00 - 20:00
חדר 449 בנין גילמן

דר' עידן לנדו
החוג לבלשנות, אוניברסיטת בן-גוריון

"טבע האדם: לא לוח חלק, לא חקוק בסלע"

הוויכוח הקלאסי בעניין התרומה היחסית של התורשה והסביבה בקביעת האופי וההתנהגות האנושיים קיבל תפנית מעניינת ופרובוקטיבית בספרו האחרון של סטיבן פינקר "הלוח החלק" (2002 במקור, 2005 בעברית). בהרצאה זו אדון בתרומתו המקורית של פינקר לוויכוח – הן מצד הטיעונים התקפים והן מצד הבלבולים המושגיים וההטיות האידאולוגיות שהוא משקף.

פינקר תוקף שלוש דוקטרינות מודרניות – הלוח החלק, הפרא האציל, ורוח הרפאים במכונה – שעדיין רווחות מאד בקרב מדעי הרוח והחברה. זאת על אף שהנחות היסוד שלהן הופרכו באופן ניצח בעשורים האחרונים על ידי מאסה של ממצאים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מדעי המוח וגנטיקה התנהגותית. העובדה שבמאה ה-21 עדיין חוקרי תרבות וחברה הוגים באדם כאילו בא לעולם ללא כל מערכת מושגית מולדת, ללא כל צרכים ודחפים ביולוגיים – היא הרת הסון. אונטולוגיה שקרית מאפשרת אידאולוגיה שקרית, לפיה אין גבול ליכולת הסביבה לעצב את הפרט, אם בכלל מכירים ביישות הזאת, "פרט". יתירה מזאת, החשש העמוק מפני ההכרה בטבענו המולד מיוסד על כשל מושגי (הבלבול בין המצוי לרצוי) וסיוטים הסטוריים (תורות גזע למיניהן) – בעוד שהבנה נאורה של טבע האדם והשלכותיו תשחרר אותנו משני הבורות היקושים האלה.

בחלק השני של ההרצאה אתייחס להסבר שפינקר מעניק לטבע האדם – מדוע ולמה טבועות בו התכונות שטבועות בו. פינקר הוא חסיד נלהב של הפסיכולוגיה האבולוציונית, לפיה חיי הנפש שלנו ניתנים להסבר כתולדה של מנגנונים ביולוגיים שנבררו במהלך אלפי שנות אבולוציה משום שתרמו להישרדות המין. הפסיכולוגיה האבולוציונית, כך אטען, אינה מסוגלת לספק את התשתית ההסברית שהיא מתיימרת לספק. למעשה, מדובר באוסף של ספקולציות הקשורות בקשר רופף בלבד לעובדות, וחולשותיהן המתודולוגיות מזדקרות לעל עין ברגע שמעמידים אותן לביקורת מדעית. הכוח המניע של הדיסציפלינה הפופולרית הזאת הוא בעצם אידאולוגי ולא מדעי: זו הכמיהה השמרנית מאז ומעולם להצדיק את הקיים על חשבון כל חלופה אחרת שניתן היה לדמיין, רק שהפעם מגוייסת "הברירה הטבעית" כדי לפסול את מה שאינו רצוי.

קריאה מומלצת לקראת ההרצאה:
 פינקר, סטיבן. 2005. הלוח החלק: על הכחשת טבעו המולד של האדם בימינו. הוצאת מטר: עמ' 74-23