ההרצאה תעסוק במושג של קצות הארץ בשירתם של הומרוס והסיודוס, תוך שימת דגש על הקשריו השונים בקונספציה הגיאוגרפית והקוסמולוגית של משוררים אלה. הטענה המרכזית תהיה, שהגדרה של היקף מעגל האדמה והים, שתחום במבנה הקוסמי ההמיספרלי, כ"גיאוגרפיה דמיונית", אינה ממצה את מכלול הזיקות בין טריטוריות פנימיות וגבוליות. המידע שהומרוס והסיודוס מוסרים על קצות הארץ לא נתפס כבדיוני במהותו, והקבלה של המאזינים את תכניו כאמיתיים הייתה פועל יוצא של מידת האמון שהם רחשו למשוררים. גורם חשוב בהבניית האמת הגיאוגרפית של אזורי הספר היה "האינדיקציה" שלהם במקטעים שונים על פני מנשק הארץ והרקיע, שביטאה את עצם תפיסתם כ"משהו" ביקום. ההבדלה בין הטריטוריות המקיפות את מעגל האדמה והים לבין הטריטוריות שבתוכו לא התבטאה אלא בהבחנה בין מה שאנשים רגילים אינם 'יכולים לראות' לבין מה שהם 'יכולים לראות'. מתחמי הקוסמוס הגלויים והסמויים נתפסו כמציאויות בעלות דרגת ממשות שווה, ועיקרון הרצף המרחבי המתקיים ביניהם הודגש בעת הביצוע של השירה בפעולת ההצבעה עליהם בחוג האופק.