|
יום ב' ,8.12.03, 00 : 20 - 00 : 18
חדר 496 בנין גילמן
הגב' אורית אבואב, מכללת בית
ברל
" חיזור ודחייה: תחילת מדע האנתרופולוגיה בישראל"
בהרצאתי אציג את ההקשר המוסדי
שבו התקיימו הניסיונות השונים להשריש את הדיסציפלינה האנתרופולוגית בתוך המדע
בישראל. מ-1925 שבה הועלה לראשונה לכונן אנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית,
חיזרה אנתרופולוגיה אחריה והיא נדחתה שוב ושוב, עד לתחילת שנות השבעים. מדוע
שדכנים שונים חשבו שהשידוך עשוי להיות מוצלח ומדוע נכשל? אנתרופולוגיה היתה
מדע חדש, האוניברסיטה העברית מוסד חדש, ושניהם ניסו לבסס את גבולותיהם לאור
תפיסות עולם לאומיות, מדעיות וחברתיות. גבולותיה היו עמומים: "אנתרופולוגיה"
היתה באמריקה דיסציפלינה הוליסטית שכללה התמחויות באנתרופולוגיה פיזית
ופלאונטולוגיה, ארכיאולוגיה, בלשנות וחברתית תרבותית. לעומת זאת, באירופה
למונח "אנתרופולוגיה" היתה משמעות של היבטים פיזיים ואילו המונח "אתנולוגיה"
שמור להיבטים החברתיים והתרבותיים. בשנות השלושים היו אריך בראואר, ארתור
רופין ורפאל פטאי השדכנים הראשיים. הוצע להקים מכון לאנתרופולוגיה (פיזית),
להכניסה למכון למדעי המזרח, למכון למדעי היהדות ולמכון לחקר יהדות המזרח,
והיא נדחתה, גם כשהוקמה הפקולטה למדעי החברה בתחילת שנות החמשים. עברו יותר
מעשר שנים עד שנאמר לדבק טוב. דחייתה עוד יותר קשה להסבר על רקע התאמתה
לאידיאולוגיות המדעיות והלאומיות חברתיות שהיו מקובלות: כשהציעו רופין
ובראואר בשנות השלושים, לערוך מדידות של תכונות גוף שונות אצל קבוצות יהודים,
הצעתו הלמה את מדע הגזע שהיתה לגיטימי עד מלחמת העולם השניה. עם גלי ההגירה
של שנות החמישים יועד לאנתרופולוגיה החברתית עתיד מבטיח ב"קליטת עליה" וסיוע
בפעולות ההתישבות. אבל הממסד לא התיחס לדוחותיהם ולממצאי מחקרם
והאנתרופולוגיה נשארה שולית. רק בשנות השבעים, כתגובה ליוזמה חיצונית של נדבן
יהודי, התאפשר השידוך, ומאוניברסיטת תל אביב שהיתה ראשונה התפשטה
האנתרופולוגיה לשאר האוניברסיטאות. אתמקד בשאלות הבאות: מדוע לא הצליחה
בתחילה ומתי חל השינוי? מה היה באנתרופולוגיה שמשך או דחה אותה כתחום מדעי
לגיטימי וחשוב במדע הישראלי? מהם התנאים החברתיים והאידיאולוגיים בהם
פעלה?
ד"ר ליאו קורי ,
יו"ר
|