|
חנה פרוינד-שרתוק, מכון כהן, אוניברסיטת תל-אביב
בהרצאה אציג חלקים מעבודת המאסטר שלי שנושאה היה "רגש וגוף ב-ביקורת התבונה המעשית וב-ביקורת כח השיפוט של קאנט לאור קריאות פמיניסטיות". תנאי השיפוט המוסרי והאסתטי נקבעים על ידי קאנט כתנאים שאינם מבוססים על יסודות ניסיוניים כלשהם ובוודאי שאינם נובעים מהניסיון הגופני האישי או הפרטי. הבנייתו של הרגש החיוני לשיפוט כ'רגש רוחני' או 'מושכל' כבר מעידה על כך שהוא אינו כולל יסודות חושניים-חומריים והיפעלותיים אלא מובן כעיקרון צורני בעל הכרחיות אובייקטיבית ולכן כחלק מהמבנה האפריורי של ההכרה. הגדרה כזו של תנאי השיפוט צריכה היתה לייתר עיסוק נוסף בדחייתם של הרגש החושני והגוף. אלא שקאנט, כפי שאראה, מפליג בשלילתם ובגינויים של אלה בביקורות השנייה והשלישית ובטקסטים אחרים, באופן אינטנסיבי ואפילו אובססיבי, מעל ומעבר לנדרש מבחינת הטיעון הפורמלי שלו. מאמץ זה של קאנט מבטא להנחתי את הקושי שלו בהרחקת היסודות החושניים-חומריים מן השיטה. יסודות אלה אשר הופכים בטקסט הקאנטי למוקצים (abject), מונכחים מחדש בכל מאמץ לדחותם. וכך, הטקסט שדורש התרוקנות ממרכיבים חושניים מוצא עצמו גדוש בהתייחסויות אליהם. הנחת המוצא של עבודתי היא שקאנט תופס את הגוף ותשוקותיו, את ההיפעלויות הריגשיות והחושניות כהפרעות שיש להתגבר עליהם בשיפוט. טענתי היא שהדרישה לרסן את דחפיו הגופניים של הסובייקט בעת השיפוט, כרוכה באופן פרדוקסלי בעבודה אינטנסיבית על הגוף לא רק בזמן השיפוט. לשם כך אראה שבמושג הדיסציפלינה המוסרית של קאנט מגולמת פרקטיקה של תרגול ואימון גופניים אותה כופה הסובייקט המודע לחובה על עצמו, בהתבסס על כללים תבוניים. אנסה להראות ששיטת משמעת זו נסמכת על עקרונותיה של תורת המוסר הקאנטית ותפקידה הוא לייצר את הגוף מחדש כגוף שאינו מושפע מחושניותו. אבהיר כמו כן את מעמד הקריאה הפמיניסטית בעבודתי. הבחירה במושגי הגוף והרגש, היא עצמה ביטוי לפרספקטיבה פמיניסטית על עבודתו של קאנט. זאת משום שהשיח הפמיניסטי מקיים דיון מקיף וביקורתי על רגשות וגופניות (המזוהים באופן מסורתי עם הנשי), על אופני ייצוגם בקאנון הפילוסופי המערבי ובתאוריות עכשוויות. איני עוסקת בעבודתי בהצגה מסודרת של תאוריה פמיניסטית זו או אחרת אלא שואבת מההגות הפמיניסטית את הלגיטימציה לקרוא את המודר ואת הלא-קיים בטקסטים, ולהצביע על הפער בין הקריאה את הטקסט מתוך מחוייבות לתנאיו שלו לבין קריאה המבקשת לזהות בטקסט את מה שהוא עקרונית מסרב לכלול בתוך מושגיו המחייבים.
ד"ר ליאו קורי ,
יו"ר
|
||