בהרצאתי אדון בשיח החיסונים של תחילת המאה ה - 20, תקופה בה אנשי בריאות הציבור (Public Health) קונים להם אחיזה בספירת היום יום. תקופה זו, הבאה לאחר גילוי התאוריה החיידקית, מתאפיינת בפיתוחם המואץ של חיסונים שונים ובמעורבות הולכת וגוברת של מערכות ממסדיות שונות בניסיון להפוך את החיסונים לחובה: בין אם כתנאי כניסה לביה"ס או כתנאי קבלה לעבודה, או במצבים של חיסון באופן המוני בזמן הופעתם של מגיפות שונות. אך בעוד החיסונים נחשבים בעיני רבים כפרדיגמה של הצלחה, החיסונים זכו לקיתונות של ביקורת והתנגדות שאף הגיעו לממדים של מרד אזרחי במקומות רבים, באופן שאין לו כמעט אח ורע לאורך ההיסטוריה של הרפואה. בהרצאתי אשחזר את הכוחות השונים שפעלו כנגד החיסונים בתקופה זו, בעיקר בארה"ב ובאנגליה, מתוך הקונטקסט החברתי והתרבותי של סוף המאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20. בתקופה זו חברו להם מספר קבוצות שהשקיפו בדאגה על מה שנתפס בעיניהם כחדירה בעייתית של המדינה על שלוחותיה השונות לחיי הפרט והמשפחה. בניגוד לנרטיב הסטנדרטי של ההיסטוריה של החיסונים, המציג קבוצות אלו כמסוכנות ולא רציונליות, עיון מעמיק יותר מגלה קבוצות שונות המנסות ליצור דיאלוג בינן לבין עצמן במקביל למשא ומתן עם הממסד הרפואי.