יום ד' ,   7.6.2006,   18:00 - 20:00
Sackler School of Medicine, Room 201

שחלב סטולר-ליס, המחלקה לניהול מערכות בריאות
והמחלקה לתקשורת, אוניברסיטת בן גוריון

"עשינו כמה שגיאות- תפיסות ופרקטיקות של אחיות ורופאים במהלך העלייה הגדולה"

העלייה הגדולה בשנות ה-50' הקיפה יותר ממיליון איש שהיגרו לישראל בפרק זמן קצר יחסית. בניגוד לסוגיות אחרות הנוגעות לעלייה שנחקרו בהרחבה (ובעיקר המדיניות המוסדית של הגופים הקולטים, עמדותיהם הסטריאוטיפיות של הקולטים כלפי העולים, החינוך והעולים, יישוב העולים בשכונות וערי פיתוח וכו') סוגיית הבריאות בתקופת העלייה הגדולה נותרה עד עתה קופסא שחורה המחכה למחקר. המדינה, לצד ארגונים התנדבותיים מהארץ ומחו"ל, מוסדיים ופרטיים, השקיעו מאמץ אדירים בקליטתם הבריאותית של העולים החדשים, ובניסיון לחנך את העולים במהירות האפשרית לאורחות חיים בריאים, לפי עולם המושגים של הממסד הרפואי הקולט. הם השתמשו בארבעה טיפוסי פרקטיקות:הרחקה, החלפה, ריפוי ושינוי. חלק מהתהליכים הללו (העברת תינוקות לבתי תינוקות, ריפוי גזזת במחנות ועוד) התנהלו בכפייה, או באמצעות פרקטיקות כוחניות. חלקם, כמו פעולות ההדרכה והשינוי (למשל הדרכת אמהות באשר לגידול ילדים "נכון") דרשו פרקטיקות מתוחכמות יותר של שכנוע ויצירת שיתוף פעולה. לצורך זה נוצרו בתקופה המדוברת פרקטיקות מקומיות, ייחודיות וזמניות – אותן אני מכנה פרקטיקות מתגלגלות. חלק מהפרקטיקות המתגלגלות יודגמו בהרצאה.

העבודה מתבססת הן על ניתוח איכותני של 35 ראיונות עומק עם אחיות ורופאים שעבדו בתקופת העלייה הגדולה והן על מחקר ארכיוני רחב היקף.

העבודה דנה בהרחבה בתפיסות ובעמדות שמאפיינות את הצוות הרפואי של שנות החמישים כלפי המהגרים שהיו בטיפולם. הממצאים העלו מערך תפיסות מורכב הכולל שפע של סטריאוטיפים ודעות קדומות, לצד אמונה עזה בחיוניותה של העלייה ובמרכזיותה של הקליטה הבריאותית בתהליכי הקליטה והפיכת "הם" ל"אנחנו". הרצאה מתארת את תפיסת האחיות את עצמן לעומת תפיסתן את העולים, ונותנת כמה דוגמאות קונטקסטואליות להבדלים בתפיסות טיפוליות בין עולים לותיקים בתחומים כמו הנקה, אמצעי מניעה והפלות. המפעל הבריאותי זוכה בדיעבד לביקורת, הן מהמטופלים והן מהמטפלים (עשינו שגיאות) ולביקורת זו אתייחס בסיום ההרצאה.

.