יום ד' ,   10.5.2006,   18:00 - 20:00
Sackler School of Medicine, Room 201

ד"ר עינת אברהמי, החוג לספרות אנגלית, אוני' בר-אילן

"התמסרות נרטיבית מול התמודדות נרטיבית בסיפור המחלה של אילנה המרמן"

ההרצאה תתמקד בסיפור המחלה של אילנה המרמן, כדוגמה להתמודדות מורכבת של הפרט עם מה שארתור פרנק הגדיר כ"התמסרות נאראטיבית" בחוויית המחלה המודרנית. ההתמסרות הנאראטיבית, על פי פרנק, היא התמסרותו של האדם החולה והקרובים לו לסיפור המחלה "המנצח" של הנאראטיב הרפואי, כלומר לסיפור שמסופר על ידי הרופאים, אותו סיפור שמולו כל הספורים האחרים נשפטים בסופו של דבר כנכונים או כשקריים. סיפור זה, כמובן, אינו רק ייצוג של המציאות אלא מכונן אותה ממש: הדיאגנוזה והפרוגנוזה הרפואית מתוות, סימולטנית, מהות לשונית, הצהרה שיפוטית, ותוכנית לפעולה על הגוף החולה בעולם הממשי.

סיפורה הכובש של אילנה המרמן, שנכתב כארבעה חודשים לאחר מותו של בעלה ניראד, נע בין שני מישורי-זמן. מצד אחד, הוא עוסק באופן אובססיבי כמעט בהתמסרותה הנאראטיבית ותלותה הגמורה במערכת הרפואית בזמן מחלתו של ניראד, ובפרשות הדרכים הרבות בהן ניצבה אז בין ציות לבין בחירה, בין הציבורי לבין הפרטי, בין הכניעה לנרטיב המנצח לבין תחושות ההשפלה, הייאוש והחרטה, שהתפרצו מעת לעת בניסיונות שווא להתקומם. מצד שני, סיפורה מדגיש את עצם מעשה הכתיבה על המחלה כתהליך נרטיבי של למידה על העצמי, ושל לימוד מחדש של המטרות אליהן מובילה מפת חייה המשתנה. בהווה של מעשה הכתיבה, המרמן עוסקת בשאלות שהמערכת הרפואית נמנעת בדרך כלל מלשאול: שאלת החיים והמוות האישיים, השאלה איך למות ואיך להניח לאדם קרוב למות. עמדתה הנחרצת, מה שלמדה במסע אל המוות ועכשיו היא נוטלת על עצמה ללמד אחרים, היא שלרפואה ולרופאים אין תשובה לשאלה הפילוסופית "איך למות", ושמול תביעותיה המוסריות של שאלה זו אין הרופאים שונים משאר בני התמותה. ביקורתה מופנית כלפי המערכת הרפואית, המנכסת לעצמה את אותן הכרעות הכרוכות בשאלות של חיים ומוות, שממילא (לדעתה של המרמן) היא אינה רוצה ואינה מסוגלת לטפל בהן. בתיאור המסע ללא שוב של ניראד ושלה, במעשה הכתיבה שלו ושלה, היא רואה את האפשרות לגלות מה שהרפואה מסתירה, "כפי שעשתה הספרות מאז ומעולם"..