הסוכנים הכפולים של מערכת החיסון

גליובלסטומה היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המוח, אחד מהסרטנים האלימים והקטלניים בבני אדם: תוחלת החיים הממוצעת של החולים בה היא כשנה עד כשנה ושלושה חודשים מרגע הגילוי. לרוב, המעקב המדעי אחר התפתחות הגידול הסרטני בקרב חיות מודל נעשה ללא מערכת חיסון פעילה, בכדי לאפשר את קליטת תאי הסרטן בגוף ואת התפתחותם. החיסרון במודל נפוץ זה הוא בכך שמערכת החיסון אינה קיימת או אינה מתפקדת כראוי, מה שמונע מהחוקרים לעקוב אחר האינטראקציה בינה ובין תאי הגידול. 

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בחן לראשונה את התפתחות הגידול הסרטני גליובלסטומה בקרב חיות מודל בעלי מערכת חיסונית תקינה, במטרה לדמות בצורה הטובה ביותר את התפתחות הגידול בבני אדם. בצורה כזו הסרטן מתפתח בצורה מדורגת עד להתפתחות גידול מאסיבי, מה שמאפשר מעקב צמוד אחר התפתחותו ולכל אורך הדרך ניתן לעקוב אחר האינטראקציה של תאי הסרטן עם תאים שונים של מערכת החיסון. ממצאי המחקר הראו שישנם תאים במערכת החיסון שעל אף שתפקידם המקורי הוא לתקוף את התאים הסרטניים ולחסלם, הם פועלים "כסוכנים כפולים" שמגבירים ומעצימים את האגרסיביות והמסוכנות של הגידול.

המחקר נערך בהובלתה של ד״ר דינורה פרידמן-מורבינסקי ופררנה מגוד מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז. לצדם, ד״ר ליאת רוסו-נורי ואיגנסיו מסטנדריאה, אף הם מהפקולטה למדעי החיים, וכן חוקרים נוספים מהפקולטה לרפואה ע״ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב וממכון ויצמן למדע. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Cell Reports.

שינוי תפקיד בשלט רחוק

במסגרת המחקר, גילו החוקרים כי לתאים הנקראים נויטרופילים תפקיד קריטי באינטראקציה עם הגידול הסרטני. נויטרופילים הם תאים במערכת החיסון, שמקורם במוח העצם, ומטרתם לבלוע או לחסל חיידקים ופטריות ולטהר את הזיהומים שנגרמו מהם. "הנויטרופילים הם החיילים הראשונים במערך הקרב של מערכת החיסון", אומרת ד"ר פרידמן-מורבינסקי. "כאשר הגידול מתחיל להתפתח, הנויטרופילים הם בין הראשונים שמגויסים לכיוונו ותוקפים אותו על מנת לחסלו״.

יתר על כן, לחוקרים התברר כי הנויטרופילים נמצאים בקרבת הגידול לכל אורך ההתפתחות שלו, וישנו גיוס מתמשך ועקבי שלהם ממוח העצם. הדבר המפתיע שהתגלה במהלך מחקר זה, הוא כי הנויטרופילים משנים את תפקידם: אם בתחילת הדרך, בעת הופעת הגידול הראשוני, הנויטרופילים הגיעו על מנת להילחם בגידול, הרי שעם הזמן הנויטרופילים המגויסים לאזור הסרטני מגיעים על מנת לתמוך בהתפתחותו. לדברי ד"ר פרידמן-מורבינסקי: "הנויטרופילים מגויסים תחילה ע"י הגידול עצמו והופכים מאנטי-סרטניים לפרו-סרטניים, וכתוצאה מכך הם מחמירים את הנזק שהגידול עצמו יוצר". בנוסף החוקרים גילו כי תהליך השינוי בתכונות של הנויטרופילים יכול להתבצע ב"שלט רחוק", עוד לפני שהם בכלל מתקדמים לכיוון הגידול עצמו.

"המחקר הראה כי השינוי בתכונות של הנויטרופילים מתרחש עוד במוח העצם עצמו – בו כלל אין גידול: הגידול הסרטני ממוקם רק במוח ומשם מצליח לשנות את תכונות התאים אותם הוא מגייס", מוסיפה ד"ר פרידמן-מורבינסקי. "הגילויים החדשים במחקר זה עשויים לשפוך אור גם על דרכי הטיפול האימונותרפיות, אשר צוברות תאוצה רבה בשנים האחרונות. באחד מסוגי הטיפול האימונותרפי, מוציאים מגוף החולה תאי T, מעבדים אותם ומחזירים אותם לגוף החולה כך שהחדירו להם יכולות ריפוי מוגברות. אחת הבעיות המרכזיות היום הוא העובדה שגם תאים אלו שנשלחו לריפוי עוברים דיכויי ופעולתם מושתקת. אם נדע כיצד לשנות את יחסי הגומלין בין הנויטרופילים לתאי ה-T כך שהדיכוי שלהם יופחת, לדבר יהיו השלכות על יעילות הטיפול האימונותרפי".

לא מן הנמנע כי גילויים אלה הם הצעד הראשון לקראת פיצוח מנגנון ההשפעה ההדדית בין מערכת החיסון ובין גידולים סרטניים אלימים שגובים, כאמור, את חייהם של רבים כל כך.