לקראת הבחירות: מעל 75% מערביי ישראל תומכים בהצטרפות מפלגה ערבית לקואליציה

אוניברסיטת תל אביב מפרסמת את מחקר העמדות בחברה הערבית החדש של תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, במרכז משה דיין. מהנתונים עולה כי אם תקום מחדש הרשימה המשותפת שיעור ההצבעה יזנק ל-61.8% והרשימה המשותפת תזכה ב-15.5 מושבים בכנסת.

תמיכה משמעותית בשילוב פוליטי על רקע שחיקה בביטחון ובשייכות

עיקרי הממצאים שעולים מהסקר:

• שיעור ההצבעה בחברה הערבית צפוי להישאר דומה לבחירות האחרונות, אך איחוד מחדש לרשימה משותפת עשוי להעלות משמעותית את ההצבעה ולהכפיל כמעט את כוחן של המפלגות הערביות. אילו נערכו היום הבחירות לכנסת, שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית היה 52.4%, בדומה לשיעור שנצפה בבחירות לכנסת ה-25 (53.2%) ,שנערכו בנובמבר 2022. במצב זה, חד"ש-תע"ל (5.3 מושבים) ורע"מ (3.9 מושבים) צפויות לעבור את אחוז החסימה, ואילו בל"ד אינה צפויה לעשות זאת (2.6 מושבים). לעומת זאת, אם תקום מחדש הרשימה המשותפת בתור איחוד של ארבע המפלגות הערביות בדומה לעבר – חד"ש, תע"ל, רע"מ, בל"ד – שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית יזנק ל-61.8%, והרשימה המשותפת עשויה לזכות ב-15.5 מושבים.
• רוב מכריע בחברה הערבית תומך בהשתתפות פוליטית מלאה, כולל כניסה של מפלגה ערבית לממשלה הבאה, בכל הרכב או בממשלת מרכז–שמאל. רוב גדול (77.4%), תומך בהצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה שתקום לאחר הבחירות הבאות: 45.6% תומכים בהצטרפות לכל ממשלה שתקום, ו-31.8% תומכים בהצטרפות לממשלת מרכז-שמאל. שיעורים אלו דומים לממצאי סקרים קודמים שערכה תוכנית קונרד אדנאואר במהלך המלחמה.
• האלימות והפשיעה הן הסוגייה המרכזית עבור הציבור הערבי. רוב מכריע ממשתתפי הסקר (74%), ציין כי הסוגייה החשובה ביותר כיום עבור הציבור הערבי היא הטיפול בבעיית האלימות והפשיעה. סוגיות בולטות אחרות הן הסדרת הסוגייה הפלסטינית (7.6%), והסדרת התכנון והבנייה ביישובים הערביים (7%).
• הזהות הערבית והאזרחות הישראלית הן שני מרכיבי הזהות המרכזיים של האזרחים הערבים. בזהותם האישית של האזרחים הערבים בולטים שני מרכיבים עיקריים: הזהות הערבית (35.9%), והאזרחות הישראלית (31.7%). שני מרכיבים נוספים הם ההשתייכות לדת (17.3%), והזהות הפלסטינית (14.7%).
• תחושת הביטחון אישי נמוכה מאוד, לצד מצב כלכלי טוב יחסית. רוב מכריע בציבור הערבי (76.6%), מעידים כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה. הסיבה העיקרית המשפיעה לרעה על מצב הרוח שלהם היא ריבוי מקרי האלימות ביישובים הערביים (51.9%), ובצדה החשש מפני התפרצותה של מלחמה חדשה באזור (14.2%), מצבם של הפלסטינים בעזה (11.3%), ומצוקה כלכלית (10%). לעומת זאת, רוב גדול (73.4%) ממשתתפי הסקר מעידים כי מצבם הכלכלי טוב יחסית – השיעור הגבוה ביותר שנמדד בסקרים שערכה תוכנית קונרד אדנאואר במהלך המלחמה.
• הרעה ביחסים על היהודים בעקבות המלחמה וירידה בתחושת השייכות למדינה. רוב גדול בקרב משתתפי הסקר (74.6%), ציין כי היחסים בין האזרחים הערבים ליהודים בישראל הורעו במהלך השנתיים האחרונות בעקבות המלחמה; 45.8% מהם אף ציינו כי היחסים הורעו במידה רבה. 37.5% ממשתתפי הסקר ציינו כי תחושת השייכות שלהם למדינה נחלשה בעקבות המלחמה בשנתיים האחרונות. בצד זאת, 50.8% מהם אמרו כי המלחמה לא השפיעה לכאן או לכאן על תחושותיהם ביחס למדינה.
• רוב הציבור הערבי תומך בשיתוף פעולה פוליטי עם יהודים, אך לא סבור שיהודים תומכים בכך. רוב בציבור הערבי (64.6% מהנשאלים), מאמין בשיתוף פעולה פוליטי ערבי-יהודי, אולם רק 44.7% מהם סבורים כי בציבור היהודי אכן יש תמיכה בשיתוף פעולה פוליטי כזה.
• כמחצית מהציבור הערבי תומכים בפתרון שתי מדינות לסכסוך. כמחצית מהציבור הערבי (47.3%), סבורים כי הפתרון הריאלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא שתי מדינות על בסיס קווי 1967. רק 14% סבורים כי הפתרון הריאלי הוא מדינה אחת, מהים עד הנהר, משותפת לישראלים ולפלסטינים, ו-8.5% מציעים פתרון אזורי בתיווך בינלאומי. לעומת זאת, 21% מהנשאלים סבורים כי אין פתרון מדיני באופק.

ד"ר אריק רודניצקי, מנהל תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, במרכז משה דיין: "השנתיים האחרונות היו לא פשוטות עבור האזרחים הערבים, שכן המלחמה המתמשכת בעזה וסבלה של האוכלוסייה הפלסטינית הטרידו אותם מאוד. אולם התמיכה בהצטרפותה של מפלגה ערבית לקואליציה כמו גם האמונה בשותפות פוליטית ערבית-יהודית, בצל המלחמה הממושכת, כל אלה מלמדים כי הציבור הערבי מפגין בגרות פוליטית ראויה לציון, שומר על ערכי הסדר הציבורי והדמוקרטיה, ומבקש כעת לתרום את חלקו לשיקום החברה הישראלית כולה מן המלחמה. למרות העימות הקשה והממושך ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המצפן הפוליטי של האזרחים הערבים בישראל נותר ממוקד בסוגיות האזרחיות המעסיקות אותם על בסיס יום-יומי. הסוגייה הפלסטינית תמיד נמצאת ברקע, אולם עבור הרוב המכריע בציבור הערבי היא לא מכתיבה את סדר העדיפויות הפוליטי".

^{ד"ר אריק רודניצקי}