היסטוריה

בשנת 1931 ייסד המורה לטבע יהושע מרגולין את המכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב. מטרת המכון הייתה הכשרת מורים לטבע לילדי ישראל ,ובבסיס המכון עמדה המחשבה שהכרת הטבע היא הדרך הטובה ביותר לקשור אנשים לארצם.

המכון הביולוגי-פדגוגי הוקם במקום שהוקצה לכך על ידי עירית תל-אביב , בצריף שייעודו הקודם היה בית הכנסת הראשון של תל-אביב.

מרגולין ניהל את המכון עד יום מותו בשנת 1947. ממשיכו של מרגולין היה היינריך מנדלסון שעלה ארצה בשנת 1933 ועשה את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית. הוא יצר קשר עם מרגולין, החל לעבוד איתו, ולאחר מותו החליף אותו כמנהל המכון הביולוגי- פדגוגי.

לאחר מלחמת השחרור הציעה עירית תל אביב לפרופ' מנדלסון לבחור מקום אחר, גדול יותר, שישמש כאכסניה למכון. לאחר בדיקת אפשרויות שונות עבר המכון לאבו-כביר למבנה שנועד במקורו לשמש כבית חולים.

בשנת 1953 הוקם במקום "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע" בראשותו של פרופ' מנדלסון, בשנת 1956 צורף מכון זה למכון למדעי הרוח והפך לאוניברסיטה. הגן הזואולוגי היה לחלק מהאוניברסיטה החדשה, ושימש, בין השאר, גם להוראת סטודנטים. בשנת 1981 עבר הגן הזואולוגי למקומו הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה ברמת-אביב. בשנת 1995 הוקדש הגן לא. מאיר סיגלס מקנדה, אחד ממייסדי אגודת ידידי האוניברסיטה בקנדה. בשנת 1988 נחנך בנין על שם טרי ולורנס בסנר. פרופ' לורנס בסנר, נשיא אגודת הידידים בקנדה, הוא אחד מהתומכים המרכזיים של הגן הזואולוגי מזה שנים רבות.

בגן הזואולוגי, המשתרע כיום על, 28 דונם נמצאים בעלי חיים רבים, רובם מהארץ:
כ- 40 מיני יונקים, כ- 100 מיני עופות וכ- 80 מיני זוחלים ודו-חיים.בנוסף, מוחזקים בגן גם דגים רבים וחרקים, ומגוון רחב זה מייצג את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל.

לגן הזואולוגי שלוש מטרות:
1. מחקר
2. הוראה
3. שמירת הטבע