התנהגות השיחור של הקוצן המצוי והקוצן הזהוב כמערכת מודל לבחינת השפעת תחרות בין מינית, סיכוני טריפה ומבנה בית הגידול מאת רואי גוטמן הקוצן המצוי (Acomys cahirinus) פעיל הלילה והקוצן הזהוב (A. russatus) פעיל היום מתקיימים זה בצד זה. עבודה זו בוחנת את יחסי התחרות בין המינים, מנגנוני הדו-קיום והדחיקה התחרותית והתנהגות השיחור של הקוצן הזהוב בהעדר תחרות בין מינית. ארבע מכלאות נבנו בבית הגידול הטבעי, אליהן הוכנסו הקוצנים הזהובים בהתאם לטיפול: עם ובהעדר הקוצנים המצויים. נלמדו זמני הפעילות והשפעת מבנה בית הגידול ומחזור הירח על העדפות המיקרוהביטט ויעילות השיחור של הקוצן הזהוב, בהעדר תחרות בין מינית, ושל הקוצן המצוי והקוצן הזהוב בתחרות, כביקורת. כמו כן נבחנו הבדלים בין הטיפולים בקצב גידול האוכלוסייה של הקוצן הזהוב. זמני הפעילות וקצב גידול האוכלוסייה נבדקו בעזרת מלכודות. במהלך הניסוי נמדדה כמות המזון הנותרת (giving up density) עם שחר ועם רדת החשכה במגשים שהונחו בשלושה מיקרוהביטטים והכילו גרעינים ומצע מקומי. כמו כן נספר מספר המגשים ששוחרו בכל מיקרוהביטט. שני המינים התנהגו כמשחרים אופטימאלים ושינו את התנהגות השיחור בהתאם לשינויים בסיכון הטריפה הנחזה. מבנה המיקרוהביטט ותאורת הירח שימשו כאינדיקטורים להערכת סיכון הטריפה. מבנה המיקרוהביטט ובמיוחד קיומם או העדרם של מחסות זמינים, בהשוואה להעדר מחסה ממעל, נמצא כגורם המרכזי המשפיע על העדפות המיקרוהביטט בעוד תאורת הירח היוותה גורם משני. שני המינים שיחרו בלילות ירח מלא כמעט בכל כתמי המזון בהביטט הסלעי, אך ביעילות שיחור נמוכה יותר. מחזור הירח השפיע גם על השיחור היומי במגמה זהה להשפעתו על השיחור הלילי. יתכן וקיים ריתמוס פעילות פנימי המתואם עם מחזור הירח המשפיע על פעילות השיחור הן ביום והן בלילה ללא קשר ישיר לרמת התאורה. כמו כן יתכן וקיומו של זיכרון - "memory window" אודות עליית סיכון הטריפה בלילות ירח מלא מונע חזרה מהירה לשגרה בחלוף הלילה. בהעדר הקוצן המצוי מספר הגורים שנלכדו באוכלוסיית הקוצן הזהוב היה גבוה בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת. כמו כן בהעדר הקוצן המצוי הסיטו הקוצנים הזהובים את שעות פעילותם לעבר שיחור לאורך שני חלקי היממה, תוצאות המחזקות את קיומה של תחרות בין המינים. נראה כי מנגנון הדו-קיום המרכזי מבוסס על הפרדת זמני הפעילות ושיחור מזון הזמין באופן שונה בשעות שונות של היממה. גם בהעדר תחרות בין מינית, רוב רובן של לכידות הקוצן הזהוב ארעו במהלך היום, אז שוחרו מרבית המגשים ויעילות השיחור בהם היתה גבוהה בהשוואה ללילה. יתכן כי השיחור הלילי נתפס כמסוכן בהשוואה לשיחור היומי, מה שבשילוב עם ההתאמות ההפיזיולוגיות וההתנהגותיות לתנאי מדבר מביא להעדפת פעילות יומית. נמצא דמיון במאפייני התנהגות השיחור הלילי בין שני המינים ללא trade-off בין המינים במאפייני התנהגות השיחור. הקוצן המצוי ניחן ביתרון תחרותי - exploitation competition, בכל הממדים שנבחנו מה שמונע דו-קיום בין המינים בעודם פעילי לילה. נראה כי אינטראקציה זו דוחקת את הקוצן הזהוב לשחר בשעות היום. בנוסף, נראה כי פועלת במקביל אינטראקצית interference competition והיא המנגנון המרכזי המונע שיחור לילי של הקוצן הזהוב בנוכחות הקוצן המצוי. לראייה, גם בתנאי עודף מזון, אשר יתכן ומבטלים את ה- resource competition, לא תועדה כל פעילות לילית של הקוצן הזהוב בנוכחות הקוצן המצוי וקצב גידול אוכלוסיית הקוצן הזהוב, מדד ל- fitness, בהעדר תחרות, היה גבוה בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת.