האם התנשמת (Tyto alba) היא טורף סתגלני (אופורטוניסט)? מאת מלי טורס הרכב מזונם של טורפים, עשוי לשמש אותנו ללמידה על אורחות חייו של הטורף כמו גם על הדינמיקה, גבולות התפוצה וצפיפות של אוכלוסיית הנטרפים. התנשמת (Tyto alba), בהיותה טורף לילי עשויה לספק מידע רב על המתרחש בשדות במהלך הלילה בצורת צנפות. התנשמת שייכת לסדרת דורסי הלילה (Strigiformes), ותפוצתה היא קוסמופוליטית. בישראל היא יציבה ומקננת ברוב חלקי הארץ. במהלך הלילה התנשמת נוהגת לצוד בשדות פתוחים המעוטרים במקומות עמידה ותצפית כגון עצים ועמודי חשמל, שמהם ניתן לצפות במתרחש בשדה ולצאת למעופי ציד. הרכב מזונה של התנשמת היה מקור לעבודות רבות במהלך המאה האחרונה. התנשמת עשויה לצוד מגוון גדול של מיני טרף החל מיונקים, ציפורים, זוחלים, דו חיים וכלה בחסרי חוליות, אך נראה כי בעולם כולו יש לה העדפה ברורה לצייד של יונקים קטנים המהווים בדרך כלל למעלה מ- 80% מסך כל פרטי הטרף. ההבדל בין האתרים השונים נובע בעיקר מהרכב אוכלוסיית מיני היונקים בטבע המשתנה בהתאם למאפייני האוכלוסיה המקומית בכל אזור בנפרד. מקובלת ההנחה כי ישנם שני סוגי טורפים. טורף סתגלני (אופורטוניסטי), המרכיב את הדיאטה שלו על פי צפיפות מיני הטרף בשדה, וטורף מתמחה, אשר צד בהעדפה מין טרף מסוים גם כשצפיפותו נמוכה מאוד. מינים סתגלניים עשויים לייצב את אוכלוסיית הנטרפים ברמת צפיפות נמוכה לעומת טורף מתמחה שעשוי לגרום לחוסר יציבות ולתנודות קיצוניות בצפיפות אוכלוסיית הנטרף. קיימים חילוקי דעות בין מדענים האם התנשמת צדה את טרפה באופן אופרטוניסטי או שמא היא מתמחה במין טרף מסוים אותו היא נוהגת לצוד. לכך יש השלכות חשובות כאשר רוצים להשתמש בהרכב הדיאטה על מנת לבחון או להעריך את אוכלוסיית הנטרפים באזור. מטרת העבודה היתה לבחון את אופי הצייד של התנשמת בהתאם להרכב אוכלוסיית הנטרפים בשדה, ואת יכולתה לווסת את אוכלוסיית הנטרפים. הצנפות בעבודה זו נאספו מקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן, המקיים מזה כ- 20 שנה חקלאות אורגנית בחלק משדותיו, ומשתמש בתנשמות כמדביר ביולוגי כנגד מכרסמים. מאז 1983 הוצבו בשדות הקיבוץ תיבות קינון המיועדות לתנשמות בכמות הולכת וגדלה. במקביל הופסק השימוש בחומרי הדברה כנגד מכרסמים. במהלך עבודה זו התבצעה אנליזה של צנפות ושל מאספי צנפות מפורקות שנלקחו מתוך תיבות קינון, בסיום עונת הרבייה. סך הכל נבדקו תכולתן של תיבות מ- 18 מחזורי קינון שונים המתפרשים על פני 6 שנים וחמישה אזורים שונים בקיבוץ. במהלך פירוק החומר והפרדת העצמות, הוגדרו עד לרמת המין או הסוג 15,840 חלקי טרף שונים המרכיבים מספר נטרפים מינימלי של כ- 4,800 פרטים שונים השייכים לשש מחלקות חי שונות. כ- 94% מפרטי הטרף שייכים למחלקת היונקים ואילו השאר שייכים לעופות, חרקים, זוחלים, דו חיים ועכבישיים. תוצאות המחקר הראו כי ישנו הבדל מובהק בין השנים 1997 ו- 2001 בהרכב הדיאטה של התנשמות. לא היה הבדל משמעותי בין אתרים שונים בשדות הקיבוץ בתוך כל שנה בנפרד. הבדל זה בין השנים נובע בעיקר מהחלפה של מין הטרף העיקרי, נברן השדות (Microtus guentheri), במיני טרף חליפיים –עכבר הבית (Mus musculus) ומריון מצוי (Meriones tristrami). התופעה חזרה על עצמה גם בבחינת הרכב הדיאטה על פי מספר פרטי הטרף הניצודים, וגם על פי הביומסה. החלפה זו התרחשה בעיקר בשנים 1999-2000 והופיעה במקביל לירידה החדה בצפיפות הנברנים בשטח המחקר. שינוי זה בהרכב המזון מעיד על יכולת הצייד האופורטוניסטית של התנשמת. ליכולת התגובה הפונקציונלית של התנשמת המופיעה בעקבות הירידה בצפיפות מין הנברן, ישנן השלכות חשובות בהקשר להדברה ביולוגית ויכולתה של התנשמת לווסת את אוכלוסיית המזיקים בשדות ולשמור את אוכלוסיית המזיק ברמות צפיפות נמוכות.