דיני קניין רוחני

Intellectual Property Law

http://www.tau.ac.il/law/yedion/silab/ip.htm

ד"ר מיכאל בירנהק

עו"ד עידן לרון

תשס"ח, סמסטר א

הקניין הרוחני היה בעבר נחלתם של מעטים בתעשיות מסוימות בלבד. כיום יצירות, המצאות, סודות מסחריים, סימני מסחר ומדגמים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות, חינוך, המסחר, ומחיינו בכלל. האם המשפט צריך להגן על משאבים לא מוחשיים, מתי וכיצד? בקורס נלמד את מושגי היסוד של הקניין הרוחני ונחלת הכלל, תוך עיון בהצדקות התיאורטיות ודיון ביקורתי בהשלכות הכלכליות והתרבותיות של ענף משפטי זה. במהלך הקורס נבחן את הענפים המרכזיים – זכויות יוצרים, פטנטים וסימני מסחר, ובמיוחד נעמוד על ההיבטים התרבותיים, כלכליים ופוליטיים שלהם, תוך דגש על מאבקים עכשוויים: גורל זכויות היוצרים באינטרנט, מעמדן של המצאות על הגֵנום האנושי או שיטות עסקיות, סימני מסחר בחברת מותגים גלובלית ועוד.

נוכחות והשתתפות

השיעור יתקיים ביום ב, 08:30 – 10:00 (חדר 101), וביום ה, 12:15 – 13:45 (חדר 101). הסטודנטים נדרשים להיות בכל השיעורים. סטודנטים שייעדרו לא יורשו להיבחן ולא יזכו בציון.

קשר:

ד"ר בירנהק: מועדי שעת הקבלה יפורסמו. דואל: birnhack@post.tau.ac.il

עו"ד לרון: idanl@supreme.court.gov.il

חומר קריאה

השיעור יתרכז בנושאים וברשימה המצורפת. במהלך הסמסטר עשויים לחול שינויים ברשימה (שימו לב בעיקר לשינויי חקיקה צפויים). לנוחותכם, הרשימה כוללת הנחיות קריאה, ולעיתים יש בהן גם חומר רקע לנושא הנדון. רוב חומר הקריאה (פסיקה) נמצא במקראות המודפסות, כמו גם מאמרים ברשות בעלי הזכויות בהם, כמובן. חקיקת קניין רוחני מעודכנת נגישה במאגרים המשפטיים המקוונים. אתר הקורס (http://www.tau.ac.il/law/yedion/silab/ip.htm) מקשר לרוב החומר, כמו גם אתר הקורס במערכת הוירטואל.

ציון הקורס

עבודות בכתב – 10%; בחינה מסכמת – 90%. הבחינה תיערך בספרים פתוחים. ציון בונוס של עד 5 נק' בזכות השתתפות תורמת במיוחד.

סמסטר נעים,

ד"ר מיכאל בירנהק

תוכן

מבוא. 3

זכויות יוצרים.. 3

א. הבסיס העיוני 4

ב. על נחלת הכלל. 5

ג. היצירה המוגנת. 5

1. היקף ההגנה. 5

2. רעיון/ביטוי 5

3. דמויות בדיוניות. 6

4. עובדה/ביטוי, מאגר מידע. 6

5. דרישת המקוריות. 6

6. היצירה והחפץ, דרישת הקיבוע. 7

7. דרישות פורמליות. 7

ד. אגד הזכויות. 8

5. זכויות מבצעים.. 11

6. זכויות מוסריות. 11

ה. אחריות ישירה ואחריות עקיפה. 12

ו. חריגים והגנות. 14

ז. בעלות. 14

1. בעלות המזמין 14

2. זכויות יוצרים במקום העבודה. 15

3. יצירה משותפת. 15

ח. רישוי יצירות. 15

ט. זכויות יוצרים בסביבה הדיגיטלית. 16

י. סעדים.. 17

יא. אגודות גבייה. 17

יב. היבטים בינלאומיים.. 18

יג. חלופות לזכויות יוצרים.. 19

סימני מסחר. 20

א. מהו סימן מסחר?. 20

1. סוגי הסימנים.. 20

2. היקף הזכות, הפרה. 20

3. על סימנים, מותגים ומשמעות. 21

4. כינויי מקור. 21

ב. סימן מוכר היטב ודוקטרינת הדילול. 21

ג. הגנה בינלאומית ופרוטוקול מדריד. 22

ד. גניבת עין 22

ה. סימני מסחר באינטרנט.. 22

פטנטים.. 23

א. כללי 23

ב. מושא ההגנה. 23

ג. הגנת מידע על תרופות. 24

ד. היבטים בינלאומיים.. 24

מדגמים.. 24

סודות מסחר. 25

קניין רוחני ועשיית עושר ולא במשפט.. 25

מבוא

איך שיר נולד? את התשובה אנחנו מכירים, אבל איך נולדת תוכנה? או סרט קולנוע? איך נולדת תרופה חדשה? לדיני הקניין הרוחני יש תפקיד מרכזי בעיצוב תהליכי יצירה, מחקר ופיתוח. מכאן, שיש להם משמעות תרבותית ומשמעות כלכלית לציבור כולו, וכמובן ליוצרים ולממציאים. את השיעור הראשון נפתח בהצגה כללית של הקניין הרוחני על ענפיו השונים ומאפייניו. עולם הקניין הרוחני נתון בשינויים דרמטיים נוכח התפתחויות טכנולוגיות דרמטיות כמו הטכנולוגיה הדיגיטלית או פריצות דרך במחקר הגנום האנושי וננוטכנולוגיה. בדיון נמפה הגורמים המרכזיים, ונאתר את מקומו של המשפט בהם. לקראת השיעור, נא קראו את פסק הדין בעניין גלגל"צ, והתוודעו ל"פרויקט הספרייה" של גוגל (Google Print Library). חפשו מספר ספרים וראו את סוג התוצאות). ראו גם את הביקורת עליו. מה דעתכם?

פריטים המסומנים ב # הם פריטי רשות.

1. רע"א 6141/02 אקו"ם בע"מ נ' גל"צ, פ"ד נז(2) 625

2. Google Book Search; כתבה על התביעה התלויה ועומדת, וכתבה על הפרויקט כאן

3. # וולטר בנימין, "יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני", הרהורים (כרך ב, תירגום שמעון ברמן, 1996)(1935, 1955) 156 - 163, 167, 169 - 170, 174 - 176

זכויות יוצרים

נפתח את הקורס בדיון בזכויות יוצרים (copyright). זהו תחום מרכזי שזכה להרחבה רבה בכל מישור אפשרי כמעט, ומתחום מסחרי של מו"לים הפך לנושא פוליטי ושנוי במחלוקת ממדרגה ראשונה. נוכח החוק החדש, אחד האתגרים שלנו יהיה לעמוד על החידושים שיש בו לעומת המצב המשפטי הקיים, ולשאול היכן יש עיגון של המצב המשפטי הקיים והיכן יש שינוי, ולהעריכו. אתגר מרכזי נוסף הוא הסביבה הדיגיטלית.

את הדיון נפתח בלימוד ההצדקות השונות המוצעות לזכויות יוצרים (ולקניין הרוחני בכלל), תוך שנעמוד על מרכזיות הרעיון של נחלת הכלל, לצד ההגנה הקניינית. לאחר מכן נבחן מה מוגן – ומה אינו מוגן, נלמד את תנאי הסף להגנת הדין על היצירות, ונעבור להיקף ההגנה. כאן נפרק את אגד הזכויות למרכיביו, ובמהלך הדיון נסטה גם ל"זכויות שכנות" – זכויות המבצעים והמשדרים. משם נמשיך באופן טבעי לשאלת ההפרה על סוגיה, ולהגנות שהדין מציע. השלב הבא הוא הסעדים שמציע הדין למי שזכותו הופרה. את הדיון בזכויות יוצרים נסכם בשלושה עניינים: תפקידן של אגודות הגבייה והתמלוגים דוגמת אקו"ם והפדרציה לתקליטים וקלטות, גורלן של זכויות היוצרים בעידן של גלובליזציה, וחלופות לזכויות יוצרים.

עוד על זכויות יוצרים, תוכלו למצוא בספרי היסוד הבאים:

ספרות כללית

טוני גרינמן, זכויות יוצרים (הוצאת איש ירוק, 2003)
שרה פרזנטי, דיני זכויות יוצרים (מהדורה שנייה, 2000)
ניבה אלקין-קורן, קניין רוחני בעידן המידע (האוניברסיטה המשודרת, 2005)
M. Nimmer & D. Nimmer, On Copyright (Bender & Co.)
Paul Goldstein, Copyright: Principles, Law and Practice (2d ed., 1996)
Copinger & Skone, On Copyright (2002, London, Sweet & Maxwell)

מסגרת החקיקה

החקיקה הקיימת בזכויות יוצרים היא חוק זכות יוצרים, 1911 (כן כן, אלף תשע מאות ואחת עשרה, זו לא טעות) ופקודת זכויות יוצרים, 1924. הנוסח המחייב של החוק עד לכניסת החוק החדש לתוקף הוא עדיין הנוסח האנגלי, שנמצא כאן. ביום 19.11.07 קיבלה הכנסת את חוק זכויות יוצרים החדש בקריאה שנייה ושלישית. הסילבוס כאן מתייחס גם לחוק החדש,. לאורך הרשימה ייקראו החיקוקים, בהתאמה: חוק זכות יוצרים, 1911 (או "החוק הישן"), הפקודה וחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (או "החוק החדש"). בנוסף, לעיתים נעיין בדברי חקיקה זרים, ובמיוחד:

§ ארה"ב: חוק זכויות יוצרים

§ האיחוד האירופי: דירקטיבה להרמוניזציה בזכויות יוצרים, 2001

§ הסכם TRIPS – Trade Related Aspects of Intellectual Property Rights 1995

§ הסכם WCT – WIPO Copyright Treaty 1996

א. הבסיס העיוני

מדוע הדין מגן על יצירות לא-מוחשיות יציר האדם? יש מספר הצדקות מרכזיות, שחלקן נגזר מההצדקות הכלליות לקניין, וחלקן ייחודי. קראו את הקטעים של ג'ון לוק, עניין אינטרלגו, וממאמרו של גיא פסח. ונדי גורדון מסכמת את הניתוח הכלכלי (כולל מאמרם הקלאסי של לנדס ופוזנר ברשות), ואילו נתנאל, אלקין-קורן ובנקלר שבחומר הרשות מציעים גישות דמוקרטיות, שגם בהן יש הבדלים.

4. U.S. Constitution, Art. 1, §8 cl. 8:

"Congress shall have the power… To promote the progress of science and useful arts, by securing for limited times to authors and inventors the exclusive right to their respective writings and discoveries"

5. ג'ון לוק, המסכת השנייה על הממשל המדיני (תרגום יוסף אור, תשנ"ז)(1690)
פרק ה', סעיפים 25 - 28 (רשות: כל פרק ה')

6. ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Line Bros. S.A, פ"ד מח(4) 133 (עובדות המקרה), 160 - 167

7. גיא פסח, "הבסיס העיוני להכרה בזכות יוצרים", משפטים לא (תשס"א) 359 - 383, 403 - 410

8. Wendy J. Gordon & Robert G. Bone, Copyright, in Encyclopedia of Law and Economics, 189-196, 199-201 (Vol. I, 2000)

9. # William M. Landes & Richard Posner, An Economic Analysis of Copyright Law, 18 J. Legal Stud. 325 (1989)

10. # Neil Weinstock Netanel, Copyright and a Democratic Civil Society, 106 Yale L.J. 283 (1996)

11. # Niva Elkin-Koren, Cyberlaw and Social Change: A Democratic Approach to Copyright Law in Cyberspace, 14 Cardozo Arts & Ent. L J. 215 (1996)

12. # Yochai Benkler, Free as the Air to Common Use: First Amendment Constraints on Enclosure of the Public Domain, 74 N.Y.U. L. Rev. 354 (1999)

ב. על נחלת הכלל

מה שאינו מוגן בזכויות יוצרים נמצא בנחלת הכלל (public domain), ונתון לשימוש חופשי (וחינם) על-ידי כל אחד, ללא הגבלה. מה יש בנחלת הכלל? כיצד היא מוגדרת? מה התפקיד של נחלת הכלל בקשר לעידוד היצירה, ואינטרסים אחרים? המושג העמום אבל החשוב הזה יופיע שוב ושוב בדיונים במהלך הקורס. קראו את הסבריה של ניבה אלקין-קורן, וגלשו בפרויקטים המופיעים להלן. אחד המגדירים של נחלת הכלל הוא תקופת ההגנה. ראו את המצב המשפטי בישראל, והשוו לזה בארה"ב, שם הוארכה תקופת ההגנה בשנת 1998 בעשרים שנה. קראו את "הרציו" בפרשת אלדרד (הרציו נקרא שם syllabus).

13. פרויקט בן יהודה

14. פרויקט גוטנברג

15. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 38 - 44

16. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 3

17. פקודת זכויות יוצרים, סעיף 5

18. ניבה אלקין-קורן, "על כלל ועל 'נחלת הכלל': מקניין רוחני לעשיית עושר ולא במשפט", עיוני משפט כה (התשס"א) 13 - 36

19. Eldred v. Ashcroft, 537 U.S. 186 (2003)(pp. 1-6)

20. # האתר של אריק אלדרד

ג. היצירה המוגנת

בשיעור הזה נבחן את מושא ההגנה של דיני זכויות יוצרים. ההגנה ניתנת ליצירות (works of authorship). בעקבות אמנת ברן, מגן הדין הישראלי על ארבעה סוגי יצירות (ראו סעיף 1 לחוק 1911, וסעיף 35 שהוא סעיף ההגדרות – ושימו לב גם להגדרות האחרות שם), כמו גם על תקליטים ומכשירים מסוימים (סעיף 19), ותוכנות מחשב (סעיף 2א לפקודה)). ראו גם סעיפים 1, 4, להצעת החוק. הסיווג יוצר קשיים פרשניים (האם שידור טלוויזיה מוגן?), ויש לו נפקות מצומצמת למדי (אבל ראו עניין סטרוסקי). לשם המחשה ראו את המקרה של יצירות אדריכליות (והשוו להצעת החוק). אלה מעמדות השופטים בעניין לב נ' המשביר המרכזי משכנעת יותר?

1. היקף ההגנה

21. אמנת ברן, סעיפים 1,2

22. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 1, 4

23. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיפים 1, 19(1), 21, 35

24. פקודת זכויות יוצרים: סעיף 2א

25. ע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן, בע"מ, פ"ד מ(3) 340, 344 – 345, 347 - 354 (עמ' 345 – 347 נדרשים לקריאה בסמוך, בנושא המקוריות)

26. ע"א 448/60 לב נ' המשביר המרכזי, פ"ד טז 2688

27. # סעיף 102 לחוק האמריקני

28. # ע"א 464/65 אונגר נ' פריס ישראל סרטים בע"מ, פ"ד כ(3) 6, 15

29. # ע"א 8393/96 מפעל הפיס נ' Roy Export, פ"ד נד(1) 577, 587 - 589

2. רעיון/ביטוי

לאחר שראינו מה כן מוגן, נבחן מה אינו מוגן: נעמוד על אבחנת היסוד בין רעיון, שאינו מוגן, לביטויו של הרעיון, שנהנה מההגנה (idea/expression dichotomy). שיטות הוראה, ידע משפטי והיקף ההגנה על דמויות בדיוניות ישמשו מקרי מבחן להמחשה. האם ראוי להגן על שיטה להוראת חשבון? (הרשקו) על ידע משפטי? (קריאת רשות: בן אוליאל).

30. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיף 5

31. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיפים 19(1), 21

32. פקודת זכויות יוצרים, סעיף 7ב

33. ע"א 23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב(3) 749, 751 - 773, 777 (שיטת הבדידים)

34. # ת"א (ת"א) 1296/99 בן אוליאל נ' זר, תק-מח 2002(2), 3236, ע' 1 - 5

3. דמויות בדיוניות

מה גורלן של דמיות בדיוניות? למשל, האם דמותו של דונאלד דאק מוגנת בזכויות יוצרים? (גבע) מה באשר לצ'רלי צ'פלין? (מפעל הפיס) גיבורי חסמב"ה? (מוסינזון) (לפרשות גבע ומוסינזון נשוב בהמשך הקורס). תוכלו לקרוא (רשות, אבל הטקסט הלא-משפטי קצר ומומלץ מאוד) גם את חוויותיה של המחברת שנקלעה לתביעת הפרה בגין ספרהּ.

35. רע"א 2687/92 דודו גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח(1) 251, 256 - 264

36. ע"א 8393/96 מפעל הפיס נ' Roy Export, פ"ד נד(1) 577, עובדות המקרה, וע' 592 - 595

37. ת"א (ת"א) 1437/02 מוסינזון נ' האפרתי, דינים מחוזי לג(8) 717

38. # שפרה האפרתי, "חסמב"ה ותעלומת חופש הביטוי", שקט, מדברים! התרבות המשפטית של חופש הביטוי (מיכאל בירנהק עורך, 2006), 355

4. עובדה/ביטוי, מאגר מידע

נמשיך באבחנה הנגזרת מקודמתה, בין עובדה לבין ביטויה. עובדה אינה מוגנת, ביטויה – מוגן. כיצד אפשר להסביר את האבחנה האלה? מה קורה כאשר מדובר באוסף של עובדות? החלטות של בית המשפט המחוזי בקשר ללוחות מודעות מקוונים גרמו לתזזית בשוק המודעות. קראו את ההחלטה בעניין מעריב. האיחוד האירופי בחר בהגנה ייחודית (sui generis) על מאגרי מידע. מה דעתכם? שאלות אלה יובילו אותנו לנושא הבא, של דרישת המקוריות.

38א. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיף 5

39. בש"א (ת"א) 002018/05, ת"א 001074/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ (החלטה מיום 3.3.05), עובדות + פסקאות ה-ח, יא-יב

40. # רע"א 2516/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ (2005)

41. # Directive 96/9/EC of the European Parliament and of the Council of 11 March 1996 on the legal protection of databases

5. דרישת המקוריות

לאחר שמצאנו כי מדובר ב"יצירה" שיש בה ביטוי ולא רק רעיון או עובדה, אנו פונים לדרישה המהותית המרכזית להגנת היצירה: דרישת המקוריות (originality). מה משמעותה? איך פורשה הדרישה בפסיקה? כיצד ניתן להצדיק (או שלא) את הפרשנויות השונות? בעניין סטרוסקי (קריאת רשות) יש הסבר אחד בקשר לדרישת המקוריות; בעניין אינטרלגו מומחש כיצד ההצדקות השונות של הזכות מכתיבות כללים משפטיים שונים בקשר למקוריות. ואילו פרשתEisenman שעסקה במגילות הגנוזות מאתגרת את ההבנה הזו. קראו בעיון את פסקי הדין, ואת הדיון המסכם בעניין Krone. שימו לב לפרשנות דרישת המקוריות, אבל גם להצדקת זכות היוצרים העולה מפסק הדין, לנרטיב שיש בו, ולמה שאין בו.

42. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיף 4(א): "זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; ... (ב) לענין סעיף קטן (א) מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו"

43. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 1(1) בנוסח העברי: "בהתחשב עם הוראות חוק זה, תהא זכות היוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה למשך הזמן הנזכר להלן לגבי יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות ..."

44. ובנוסח המקורי המחייב: "Subject to the provisions of this Act, copyright shall subsist throughout the parts of His Majesty's dominions to which this Act extends for the term hereinafter in every original literary, dramatic, musical and artistic work…"

45. ע"א 513/89Interlego נ' Exin Lines, פ"ד מח(4) 133, 167 – 173

46. ע"א 2790/93, 2811 Eisenman נ' קימרון, פ"ד נד(3) 817 – 840

47. ע"א 3422/03 Krone AG נ' ענבר פלסטיק משורין, פ"ד נט(4) 365, 368 – 370, 375 – 379 (פסקאות א, ב, ד(5))

48. # ע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן, בע"מ פ"ד מ(3) 340 – 349

49. # מיכאל בירנהק, "דרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים ושליטה תרבותית", עלי משפט ב (תשס"ב) 347

50. # Feist Publications, Inc. v. Rural Telephone Service Company, Inc., 499 U.S. 340 (1991)

6. היצירה והחפץ, דרישת הקיבוע

עקרון יסוד חשוב בדיני זכויות יוצרים הוא האבחנה שבין היצירה לבין החפץ הפיסי בו היא מקובעת, אם כי יש לעקרון חריגים (ראו ההסדר לגבי תקליטים ואת ההסדר לגבי צילומים). מה קורה לאבחנה בסביבה הדיגיטלית? החוק החדש קובע דרישת קיבוע (fixation) כללית, לעומת החוק הישן שקבע דרישה כזו רק לגבי חלק מסוגי היצירות. מה הטעם בה? כיצד נתמודד עם שידור חי בטלוויזיה, העברת קבצים באינטרנט או בטלפונים סלולאריים? ראו את ההתחבטות בעניין יעקב נ' ענבר, בקשר להרצאות בעל-פה.

51. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיף 4(א): "זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

52. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 35 (הגדרת יצירה דרמטית): "כולל כל חיבור לדקלום, יצירה או שעשוע של מחול בהצגה אילמת, שהסידור התיאטרוני או צורת-המשחק שלו קבועים בכתב או בדרך אחרת..."

53. סעיף 101 לחוק האמריקני (הגדרת fixation):

A work is “fixed” in a tangible medium of expression when its embodiment in a copy or phonorecord, by or under the authority of the author, is sufficiently permanent or stable to permit it to be perceived, reproduced, or otherwise communicated for a period of more than transitory duration. A work consisting of sounds, images, or both, that are being transmitted, is “fixed” for purposes of this title if a fixation of the work is being made simultaneously with its transmission.

54. ע"א 8117/03 איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב (2006), פסקאות 1 - 11

7. דרישות פורמליות

בדין הישראלי אין דרישות פורמליות (של הודעת זכויות יוצרים – ©, רישום הזכות במרשם פומבי או הפקדת היצירה). עם זאת, לחלק מהדרישות האלה יתרונות ראייתיים.

55. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, סעיף 64

56. פקודת זכויות יוצרים, סעיף 9

57. # חוק הספרים (חובת מסירה וציון פרטים), תשס"א-2000

58. # סעיפים 401-412 לחוק האמריקני

ד. אגד הזכויות

זכות היוצרים מורכבת מאגד של זכויות, ולבעלי הזכות ניתנת הזכות הבלעדית להשתמש בהן. שני הענפים המרכזיים הם הזכויות הכלכליות (או החומריות) והזכויות המוסריות. מה נכלל באגד הזכויות? מה לא נכלל? מדוע? מה יש בהצעת החוק? האם ראוי להוסיף עוד זכויות לאגד זכות היוצרים, ואם כן, איזה? לאחר דיון כללי, נבחן את הזכויות אחת לאחת. במהלך הדיון נסטה מעט לתחום השכן של זכויות מבצעים.

59. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 11 - 17

60. החוק האמריקני, בסעיף 106

1. זכות ההעתקה

א. כללי

הזכות הראשונה, המרכזית, היא הזכות להעתקה (ומכאן הביטוי copyright): היא נתונה באופן בלעדי לבעלת זכות היוצרים, שיכולה להרשות לאחרים להשתמש בה, או לשלוט ביצירה כרצונה, בכפוף לחריגים והגנות שיידונו בהמשך הקורס. במהלך הקריאה, שימו לב לנקודות הבאות: האם דרך ההעתקה משנה?

בהזדמנות זו נתעכב על העתקה של תוכנת מחשב: מתוך הדיון על הפרת הזכות, נלמד על היקפה של הזכות מלכתחילה. ראו את פסק הדין בעניין הרפז, ואת הספקות המועלים בעניין אשרז. מה עמדתכם באשר להיקף ההגנה הראויה לתוכנות מחשב?

61. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 11(1), 12, 24 – 26

62. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 1(2): "לצרכי חוק זה, 'זכות יוצרים' פירושו זכות-יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה, ואם היצירה היא הרצאה – לקרוא את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה – לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; ..."

ובנוסח האנגלי:

"For the purpose of this Act, 'copyright' means the sole right to produce or reproduce the work or any substantial part thereof in any material form whatsoever, to perform, or in the case of a lecture to deliver, the work or any substantial part thereof in public; if the work s unpublished, to publish the work or any substantial part thereof…"

63. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 35 (הגדרת "העתקה מפירה")

64. פקודת זכויות יוצרים: סעיף 2א

65. ע"א 139/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מד(4) 16, 17 – 22 (פסקאות 1 – 7)

66. ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ' טרנסבטון בע"מ, פ"ד נז(5) 255, פסקאות 11 - 14, 24 - 27

67. # Whelan Associates v. Jaslow Dental Laboratory, 797 F.2d 1222 (3^rd Cir. 1986)

68. # Computer Associates International v. Altai, Inc., 982 F.2d 693 (2d Cir. 1992)

ב. העתקה זמנית

הסביבה הדיגיטלית מאתגרת את מושג ההעתקה. האם העתקה זמנית שהיא חלק מהתהליך הטכנולוגי של העברת קבצים ברשת, היא "העתקה"? (גם בהדלקת מחשב מועתקים קבצים מהזיכרון הקשיח – ה ROM אל הזיכרון הזמני של המחשב – ה RAM) האם ראוי להתייחס להעתקה טכנית כאל "העתקה"? בפרשת MAI בארה"ב (רשות) ניתנה תשובה חיובית, שבעקבותיה תוקן החוק שם, אולם רק במידה חלקית. השוו לעמדה האירופית ולישראלית.

69. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיף 26

70. העמדה האירופית: Article 5(1) of the Directive 2001/29/EC of the European Parliament and of the Council of 22 May 2001 on the harmonisation of certain aspects of copyright and related rights in the information society

Temporary acts of reproduction referred to in Article 2, which are transient or incidental [and] an integral and essential part of a technological process and whose sole purpose is to enable:

(a) a transmission in a network between third parties by an intermediary, or

(b) a lawful use of a work or other subject-matter to be made, and which have no independent economic significance, shall be exempted from the reproduction right provided for in Article 2.

71. החוק האמריקני, כפי שתוקן אחרי פרשת MAI: 17 U.S.C. §117(c):

(c) Machine Maintenance or Repair.— Notwithstanding the provisions of section 106, it is not an infringement for the owner or lessee of a machine to make or authorize the making of a copy of a computer program if such copy is made solely by virtue of the activation of a machine that lawfully contains an authorized copy of the computer program, for purposes only of maintenance or repair of that machine, if—

(1) such new copy is used in no other manner and is destroyed immediately after the maintenance or repair is completed; and

(2) with respect to any computer program or part thereof that is not necessary for that machine to be activated, such program or part thereof is not accessed or used other than to make such new copy by virtue of the activation of the machine.

72. # MAI Systems Corp. v. Peak Computer, Inc., 991 F.2d 511 (9th Cir. 1993), para. 1-6, 23-45

73. # Intellectual Reserve, Inc. v. Utah Lighthouse Ministry, 75 F.Supp.2d 1290 (D. Utah, 1999)

74. # Field v. Google Inc. (D. Nev., Jan 12, 2006)

ג. יצירה נגזרת

הזכות להכין יצירה נגזרת (adaptation, derivative right) מאפשרת לבעל הזכות לתרגם את היצירה לשפה אחרת, לשנות את המדיום שלה, את מימדיה (ליצור פסל על בסיס ציור, או להפך, למשל). הדין הישן הכיר במפורש רק בזכויות מסוימות, אולם מבין פסקי הדין עולה שהיצירה הנגזרת נחשבה ל"העתקה". בכל מקרה, החוק החדש קובע במפורש זכות כללית ליצירה נגזרת. מה המשמעות הכלכלית, תרבותית וחברתית של הזכות הזו? איך ניתן להצדיק אותה, על בסיס ההצדקות שלמדנו?

75. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 11(6), 16

76. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 1(2)(א)-(ד)

77. ת"א (ת"א) 031376/05 ויינברג נ' ויסהוף (2006), פסקאות 1 – 15, 25 - 47

78. # פולברג נ' הגלריה לאומנות ברובע היהודי בע"מ (פסק הבורר, ש. אלוני)

79. # החוק האמריקני, סעיף 106(2), והגדרת derivative work, בסעיף 101

80. # אורית פישמן-אפורי, היצירה הנגזרת בדיני זכויות יוצרים (2005)

2. אפיקי שיווק

משנוצרה היצירה, מעניק הדין לבעלי הזכויות שליטה מסוימת באפיקי השיווק של היצירה. הדין הישראלי הישן לא העניק לבעלים זכות כללית של הפצה, אלא (רק) זכות לפרסום ראשון וזכות מוגבלת בקשר להשכרה מסחרית של יצירות מסוימות. האם יש מקום להכיר בזכות כללית להפצה? בארה"ב ננקטה הדרך האחרונה, אולם לצד הזכות הכללית להפצה נקבעה הדוקטרינה של "מיצוי זכויות" או "כלל המכירה הראשונה" (first sale) שמשמעו כי לאחר המכירה הראשונה של החפץ בו מעוגנת היצירה, מסתיימת שליטת בעלי הזכות, וכך מתאפשר שוק יד שנייה. החוק החדש מוסיף אפיק שיווק נוסף לאגד הזכויות - העמדה לרשות הציבור (making available) שמותאם לסביבה הדיגיטלית. בדיון נתמקד בעניין עירית חולון. שיוביל אותנו גם להיתר לשימוש פרטי וביתי. תוכלו להרחיב ולקרוא את ביקורתו של אסף יעקב על פסק הדין ואת תשובת הח"מ. מה עמדתכם?

81. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 11, 14 - 15, 17, 69

82. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 1(2)

83. פקודת זכויות יוצרים: סעיפים 3ב – 3ו1

84. ע"א 326/00 עירית חולון נ' אן.אם.סי. מוסיקה בע"מ, פ"ד נז(3) 658

85. # אסף יעקב, "משפט אנלוגי בעולם דיגיטלי: על ספריות ציבוריות והעתקה פרטית", עיוני משפט כז (תשס"ג) 367

86. # מיכאל בירנהק, "השאלה ציבורית והעתקה פרטית: בעקבות עירית חולון נ' אן.אמ.סי. ובתגובה לאסף יעקב", עיוני משפט כז (תשס"ד) 885

87. # החוק האמריקני, סעיף 109

3. ביצוע פומבי

הזכות לביצוע פומבי (public performance) מטבעה מתייחסת בעיקר למוסיקה, אבל רלוונטית גם להקרנת סרטים, הצגה ודקלום. מהי ההצדקה לקיומה של הזכות? הזכות לביצוע פומבי הנתונה באופן ייחודי לבעלת הזכות תוחמת בדרך זו את היקף השימוש המותר למשתמשים: השמעה ביתית מותרת, השמעה פומבית אסורה. הפסיקה התחבטה רבות בשאלה זו: מהו "ביצוע", ומתי ייחשב הביצוע ל"פומבי" (גם אם לא תמיד הבחינו בתי המשפט בין שתי השאלות)? ראו את עניין קיבוץ הסוללים ואת פסק הדין של בית הדין להגבלים עסקיים בעניין הפדרציה. מהם המבחנים שהוצעו בפסיקה?

אגודות הגבייה (אקו"ם, הפדרציה לתקליטים) אוכפות את הזכות בקפידה רבה באמצעות חוקרים פרטיים. האם הזכות כוללת גם השמעה במספרה (ראו עניין ונדה קרן)? באוטובוס? במונית? במגרש כדורגל (עניין מכבי פתח תקווה) השמעה בעת המתנה בטלפון?

המשפט מתמודד עם הקשיים המעשיים גם באמצעות הטלת אחריות על מי שמרשה לאחר לבצע בפומבי יצירה (סעיף 2(3) לחוק 1911), למשל, בעל מועדון המרשה ל DJ להשמיע מוסיקה בחתונה. ראו את עניין אקו"ם נ' אוראל (ואם נישאתם בזמן האחרון, קראו את האותיות הקטנות בחוזה שערכתם עם האולם או גן האירועים...). מדוע? זהו מקרה פרטי של הטלת אחריות בגין הפרה עקיפה. בהמשך הקורס נבחן מצבים נוספים של אחריות עקיפה.

88. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 11(3), 13, 29, 49

89. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיפים 1(2), 1(3), 2(1)(VI), 2(3), 35 ("הצגה") – ראו גם את הנוסח האנגלי הבהיר יותר!

90. בש"א (נצ') 1343/99 קיבוץ הסוללים נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים ולקלטות (1999)

91. ה"ע (י-ם) 3574/00 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, פסקאות 128 – 139, 142 – 152, 157 - 173

92. אקו"ם על השמעה פומבית [רישיונות – סוגי רישיונות – השמעה פומבית]

93. הפדרציה לתקליטים על השמעה פומבית

94. # ת"א (חי' - שלום) 007779/03 אקו"ם נ' ר.ק. אוראל אירועים בע"מ (2004)

95. # ת"א (ת"א) 090117/99 אקו"ם נ' וונדה קרן (2002)

96. # ת"א (כ"ס) 002767/02 אקו"ם נ' עמותת מכבי אבשלום פ"ת – כדורגל (2003)

4. זכויות שידור

חברת הכבלים והלוויין מעבירות למנוייהן ערוצים זרים המשדרים שידורים ישירים של אירועי ספורט, ולעיתים, שידורים אלה משודרים במקביל בערוץ אחר שרכש "זכויות שידור". מאז פרשת טלה-איוונט, המסך מוחשך. האם זכויות היוצרים מופרות? איזה זכויות? של מי הן? פסק הדין בדיון הנוסף בעניין ערוצי זהב הוא זה שבגללו הוחשך המסך. פסק הדין החשוב הזה יאפשר לנו לבחון את שאלת זכויות השידור, אבל גם לתרגל את מה שנלמד עד כה. האם משחק כדורגל הוא יצירה? האם השידור הוא היצירה? מהן "זכויות שידור"? פסק הדין ישמש גם בסיס לשאלת ההפרה העקיפה בה נדון באחד השיעורים הקרובים.

97. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיף 14

98. דנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות' נ' Tele Event Ltd., פ"ד נח(6) 6:

· פסק דינו של השופט חשין: פסקאות 1 - 9, 27 - סוף

· פסק דינו של השופט ריבלין: פסקאות 6 - סוף

· פסק דינה של השופטת נאור

· פסק דינה של השופטת ביניש

99. # ה"פ (ת"א) 001101/01 רדיו ללא הפסקה בע"מ נ' רשות השידור (2002)

100. # גיא פסח, "זכויות שידור - גלגוליה של סבוניית [פסק הדין בעניין] א.ש.י.ר. וחלקה כגורם מעצב בשוק התקשורת", המשפט גיליון 17 (2004) 46

5. זכויות מבצעים

מבצע של יצירה, זכאי להגנה על הביצוע, בנפרד מההגנה הניתנת ליצירה הספרותית (מילים של שיר) וליצירה המוסיקלית (הלחן). ההגנה למבצע איננה בדיני זכויות יוצרים, אלא בדינים "שכנים" (neighboring rights) של דיני זכויות מבצעים. ראו את ההסדר שבחוק המיוחד לעניין זה, ואת פסק הדין בעניין הארגון היציג נ' דן. עניין פלטיאל דן ב"חלוקת העבודה" שבין הזכויות הקנייניות לזכויות החוזיות לפי החוק.

ברור שכוח המיקוח של רוב המבצעים נחות לעומת התעשייה. ראו למשל את הסכסוכים של מזי כהן, שלום חנוך ודנה אינטרנשיונאל, בחומר הרשות. מה הפתרון? מה ההצדקה לזכויות המבצעים? גלשו גם באתר של אשכולות, ארגון התמלוגים של המבצעים.

101. חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984

102. א (ת"א) 066737/03 הארגון היציג של המבצעים בישראל נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (2005)

103. אשכולות

104. # עיל"ם – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים

105. # ת"א (ת"א) 149/94 חברת התמלוגים לאמני ישראל בע"מ נ' פלטיאל, פ"מ תשנ"ה (3) 151

106. # ע"א 5597/90 מזי כהן נ' תקליטי סי.בי.אס בע"מ, פ"ד מז(3) 212

107. # ה"פ (ת"א) 133/02 שלום חנוך נ' אסנת הוצאה לאור (2003)

108. # ת"א (ת"א) 2147/98 הליקון בע"מ נ' כהן (1998)

6. זכויות מוסריות

הענף השני של אגד הזכויות הוא הזכויות המוסריות (droit moral), או כביטויו המוצלח יותר של פרופסור ויסמן, זכויות אישיות. מה הן כוללות? מאיזו הצדקה הן נובעות? אחד הקשיים שהתעוררו בקשר לזכויות המוסריות הוא עבירותן: האם אפשר למכור אותן? לוותר עליהן? מה קורה בהקשר של יחסי עבודה? קושי אחר, הוא ניצול לרעה של הזכויות להשגת וטו. החוק החדש קובע סייג של סבירות. מה דעתכם?

109. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 45 - 46, 50 - 52, 55, 59

110. פקודת זכויות יוצרים: סעיף 4א

111. רע"א 298/02 כרמי נ' היכל התרבות בע"מ (2002)

112. ע"א 782/87 אלחנני נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מו(3) 529 (1992), 531 - סוף

113. # א (ת"א) 018058/05 דני לבנשטיין נ' רפי גינת (2007)

114. # ת"א (חי') 977/86 טאו נ' הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בע"מ, פ"מ תשנ"ב(ג) 89

115. # ת"א (י-ם) 2441/89 קוק נ' סקאלר, פ"מ תשנ"ב(4) 3

116. # יהושע ויסמן, "הזכות המוסרית בדיני זכות יוצרים", מחקרי משפט ז (תשמ"ט) 51

ה. אחריות ישירה ואחריות עקיפה

1. הפרה ישירה

ההפרה היא צידה השני של הזכות. כאשר צד שלישי מבצע פעולה הנתונה באופן בלעדי לבעלי זכות היוצרים, כלומר פעולה שכלולה באגד הזכויות, ללא רשות, הרי הוא מפר (בכפוף לחריגים והגנות). לעיתים יש עדות ישירה על ההפרה, כמו חוקר פרטי שהקליט ביצוע פומבי של שיר, ביצוע שנעשה ללא רשות. במקרים אחרים נדרשים בתי המשפט לראיות נסיבתיות, ובעיקר – האם הייתה לנתבע גישה ליצירה, ומידת הדמיון בין היצירות. ראו את סעיפי החוק, את תיאור המצב המשפטי בעניין ענבר, ואת יישום הכללים שם. מה גורלו של "המעתיק ממעתיק"?

117. חוק זכות יוצרים, 1911, סעיף 2(1)

118. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, סעיפים 47, 50, 52, 53

119. ע"א 8117/03 איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב (2006), פסקאות 12 – 19, 22

2. הפרה משנית

לעיתים, עיקר הנזק לבעלי הזכויות אינו בהעתקה הראשונית, אלא במכירה ובהפצה המסחריות. הדין אוסר מכירת עותקים מפרים. מה גורל ההגדרה של "יצירה מפרה" באינטרנט, שבה אין חפץ פיסי?

120. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, סעיפים 1 ("עותק מפר"), 48

121. חוק זכות יוצרים, 1911, סעיף 2(2)

122. ת"א (ת"א) 2320/02 Inforgrames, Inc. (כיום: Atari Inc) נ' ש.י.י צעצועים בע"מ (2007), פסקאות א, ג, ד (החל מעמ' 7 – "זכות יוצרים – הפרה משנית") עד עמ' 13

3. הפרה תורמת

במקרים רבים בעלי הזכויות מתקשים באכיפה: המפרים הם רבים, מפוזרים, קשה להגיע אליהם, הנזק שכל אחד גורם קטן באופן שתוחלת התביעה (הסיכוי לזכות בתביעה במכפלת הפיצוי שיתקבל) נמוכה מעלות התביעה, הכוללת לא רק את ההוצאות המשפטיות, אלא גם נזקים למוניטין של התובעים בעיני לקוחותיהם. אחת הדרכים להתמודד עם כשלי אכיפה מעין אלה היא להטיל אחריות על גורם ביניים אשר אינו מפר בעצמו את הזכות, אולם בפעולתו מאפשר לאחרים (או אפילו מעודד אותם) להפר. במקרה אחד כזה כבר נתקלנו – האחריות על בעל אולם שמחות להפרה המתבצעת על-ידי ה DJ (סעיף 2(3) לחוק 1911). האם ראוי לקבוע דוקטרינה כללית כזו? ראו את סעיף 12 לפקודת הנזיקין.

במשפט הישראלי נקלטה דוקטרינת "ההפרה התורמת" (contributory infringement) בדיני הפטנטים, בעניין רב בריח. מה מרכיבי ההפרה התורמת לפי פסק הדין? האם ניתן להחיל את העילה על דיני זכויות היוצרים? האם נדרשים שינויים והתאמות – ומהם? בעניין שוקן נ' מפלגת העבודה החיל בית המשפט המחוזי בירושלים את הדוקטרינה גם בדיני זכויות יוצרים. האם פסק הדין עומד במבחן הביקורת?

מה גורלן של תוכנות/מערכות לשיתוף קבצים? פרשות Napster, Aimster, Grokster בארה"ב דנות בכך (רשות), ובארץ הסתיימה תביעה נגד אתר לשיתוף קבצים בפשרה (פרשת ליונטוורק). וודאו כי אתם מבינים את הבסיס הטכנולוגי הרלוונטי של נאפסטר לעומת גרוקסטר. כיצד הטכנולוגיה משפיעה על התוצאה המשפטית?

ומה גורלם של אתרי תוכן של גולשים (WEB 2.0), כמו למשל YouTube?

123. פקודת הנזיקין [נוסח חדש] סעיף 12: "אחריות של משתף ומשדל: לעניין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ, או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על-ידי זולתו, או מצווה, מרשה, או מאשרר אותם, יהא חב עליהם"

124. ע"א 1636/98 רב בריח בע"מ נ' בית מסחר לאביזרי רכב חבשוש בע"מ, פ"ד נה(5) 337

125. ת"א (י-ם) 6306/04 בית שוקן להוצאת ספרים נ' מפלגת העבודה הישראלית (2007), פסקאות 1, 2, 5 – 9, 12 – 18, 21, 29

126. על התביעה של ויאקום נגד יו-טיוב:

Eric Benderoff, Billion Dollar Battle: Viacom vs. YouTube, Chicago Tribune, March 14, 2007

וצפו בקטע הזה, ביו-טיוב, כמובן.

127. # A&M Records Inc. v. Napster, Inc., 239 F.3d 1004 (9^th Cir. 2001)

128. # In Re Aimster Copyright Litigation, 334 F.3d 643 (2003)

129. # Metro-Goldwyn-Mayer Studios, Inc. v. Grokster Ltd. 545 U.S. 913 (2005)

130. # פרשת ליונטוורק: ת"א (חי') 915/05 אן.אם.סי מוסיקה בע"מ נ' הירש ואח' (פרוטוקול, פשרה ופסק דין, 8.1.06); מיכאל בירנהק, למה להילחם בצרכני המוסיקה?, The Marker, 25.1.06

131. # מיכאל בירנהק, "לידתה של עוולה: הפרה תורמת בדיני פטנטים", טכנולוגיה של צדק: משפט, מדע וחברה (עורך: שי לביא, תשס"ג), 169

4. חסינות?

כאשר מדובר בספקי שירות באינטרנט הגיע המחוקק למסקנה כי ראוי לחסן גורמי ביניים מסוימים מפני תביעות. ראו את ההסדרים שננקטו בארה"ב (וגם דוגמה למכתב "הודעה והסרה") ובאיחוד האירופי, כמו גם את ההסדר המוצע בישראל, בתזכיר חוק מסחר אלקטרוני של משרד המשפטים. מנגנון ההודעה והסרה אומץ במידה מסוימת בבית משפט שלום, בעניין על השולחן (רשות). שימו לב למשמעות ההסדרים: אם מתקיימים תנאי הסעיף – הרי ספק השירות חסין מתביעות. אם אין מתקיימים התנאים, אין פירושו שהספק אחראי, אלא רק שאין לו חסינות, וכעת יש להוכיח את התביעה כנגדו ולבססה על עילה אחרת, של הפרה ישירה, תורמת או שילוחית.

132. תזכיר חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ו-2005, סעיפים 10 – 14

133. Digital Millennium Copyright Act (DMCA), as codified in 17 U.S.C §512

134. Example of a Cease and Desist Letter, from Chilling Effect

135. הדירקטיבה האירופית לסחר אלקטרוני, סעיפים 12 - 15 (שימו לב: ההפניה היא לסעיפים שבעמודים 12 - 13, לא להערות הפתיחה של הדירקטיבה!)

136. # א (ת"א) 064045/04 על השולחן מרכז גסטרונומי בע"מ נ' אורט ישראל (2007)

ו. חריגים והגנות

לצד הזכויות המוענקות ליוצרים (וחליפיהם), קובע הדין גם שורה של הגנות ופטורים למשתמשים: גם אם הייתה העתקה, למשל, היא לא תיחשב להפרה, או שתיחשב להפרה, אבל כזו שיש למעתיק הגנה מממצא של אחריות. פטור אחד כבר פגשנו – טביעה ושעתוק פרטיים וביתיים של קלטת (סעיף 3ג לפקודה). ראו את ההגנות האחרות הקבועות בסעיף 2, 8, ובמיוחד התעכבו על הגנת השימוש ההוגן (fair use, fair dealing), וכן ראו את ההגנות המוצעות בהצעת החוק, והשינויים המוצעים לעומת המצב הקיים. כיצד פורשה הגנת הטיפול ההוגן בעניין גבע? וודאו כי הבנתם את מרכיבי ההגנה, ועיינו במקור ההשראה הפרשני – סעיף 107 לחוק האמריקני. מה התפקיד של זכות היסוד בדבר חופש הביטוי בעיצוב ההגנות? האם בכלל יש מקום לחופש הביטוי בעיצוב ההגנות? האם יישום הגנת הטיפול ההוגן בעניין גבע משכנע? נחזור גם לפרשת חסמב"ה. כיצד ניתן להצדיק את ההגנות בכלל ואת הגנת השימוש ההוגן בפרט?

137. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 18 - 32, 58

138. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיפים 2(1), 8

139. החוק האמריקני: סעיף 107

140. רע"א 2687/92 דודו גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח(1) 251, 264 - סוף

141. ת"א (ת"א) 1437/02 מוסינזון נ' האפרתי, דינים מחוזי לג(8) 717

142. א (י-ם) 008107/01 זום 77 בע"מ נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ (2003)

143. # Campbell v. Acuff-Rose Music Inc., 510 U.S. 569 (1994)

144. # Eldred v. Ashcroft, 537 U.S. 186 (2003)

145. # Suntrust Bank v. Houghton Miffin Co., 268 F.3d 1257, 1259 (11th Cir. 2001)

146. # ניבה אלקין-קורן, "הוראה בסביבה דיגיטלית וזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה", המשפט גיליון 17 (2004) 20

147. # ענת שקולניקוב, "מות הברווז – פרודיה וסטירה בדיני זכויות יוצרים, רע"א 2687/92 גבע נ' וולט דיסני", המשפט ה (תשס"א) 235

148. # דפנה לוינסון, "שימוש הוגן בזכויות יוצרים", משפטים טז (תשמ"ו) 430

ז. בעלות

מיהו בעלי היצירה? הכלל היסודי הוא שהמחברת (author) הראשונה היא הבעלים. לכלל זה שני חריגים (מה ההצדקה להם?): האחד, הוא "חריג המזמין". החוק החדש כולל שינוי לעניין זה, ולגביו התחולל מאבק היוצרים. האם מצבם השתפר? החריג השני מתייחס למצב בו נוצרת יצירה במסגרת יחסי עבודה (ראו את סעיף 5(1)(ב) לחוק 1911, על חריגיו). מיהו עובד לעניין זה? (השוו גם להסדר של "המצאת שירות" בסעיפים 131 - 132 לחוק הפטנטים). מהם המבחנים שננקטו בפסיקה? פסק הדין בעניין Tasini שנפסק בבית המשפט העליון בארה"ב בשנת 2001 (רשות) שינה את כללי המשחק בקשר ליצירות של פרילאנסרים. כיצד לפי דעתכם הגיב השוק לפסק הדין (ובכלל זה השוק הישראלי)? ראו את פסק הדין בעניין רון קופמן. הסעיף שעסק בכך בחוק 1911 הושמט בחוק החדש, בעקבות הסכמה בין העיתונאים למו"לים. מצבים נוספים מעוררי עניין הם בעלות בצילומים (ראו פרשת דרור, שדנה בצילומי אסון ורסאי), בעלות ביצירה משותפת (עניין סיון, עניין זרודי).

1. בעלות המזמין

149. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 33, 35 - 37

150. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 5(1)

151. ת"א (ראשל"צ) 460/02 קרן ואסף דרור נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (2002)

152. ע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן, בע"מ, פ"ד מ(3) 340

153. # חוק רשות השידור, תשכ"ה-1965, סעיף 38: "זכות היוצרים ביצירה שהוכנה על פי הזמנת הרשות תהא נתונה לרשות, זולת אם הוסכם אחרת בין מי שהכין את היצירה או החומר ובין הרשות."

2. זכויות יוצרים במקום העבודה

154. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיף 34

155. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 5(1)(ב)

156. חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, סעיפים 131 - 132:

131. הודעה על אמצאות

עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש.

132. אמצאות עקב שירות

(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.

(ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד.

157. ת"א (י-ם) 2441/89 קוק נ' סקאלר, פ"מ תשנ"ב(4) 3, 7 – 9, 15 - 21

158. ע"א 571/68 ינאי נ' מנספלד, פ"ד כג(1) 501

159. בר"ע (ת"א) 2857/06 רון קופמן נ' וואלה תקשורת בע"מ (2007)

160. # אז' (ת"א) 001484/97 אורבוך נ' משרד החינוך התרבות (2004)

161. # ת"א (י-ם) 002366/00 בן דב נ' מזר (2004)

162. # New York Times Co., Inc. v. Tasini, 533 U.S. 483 (2001)

163. # יהושע ויסמן, "הבעל הראשון של זכות יוצרים", עיוני משפט יד (תשמ"ט) 29

3. יצירה משותפת

164. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, סעיפים 1 (הגדרה), 39

165. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיף 16

166. ת"א (ת"א) 2014/99 זרודי נ' שנקמן, תק. מח. 2002(2) 3236

167. # ע"א 1567/99 סיון נ' שפר, פ"ד נז(2) 913

ח. רישוי יצירות

בעלי זכויות, ובמיוחד בסביבה הדיגיטלית, אינם מסתפקים בהגנת דיני זכויות יוצרים, ומחפשים אפיקי הגנה נוספים. אפיק אחד כזה נמצא ברישיונות שימוש ובדיני החוזים. מחמת המודל הכלכלי-עסקי המקובל בענף רישוי יצירות קשה לעיתים להבחין בין העברת הבעלות לבין מתן רישיון (ראו עניין סיון נ' שפר, לעיל).

שוק התוכנה מעורר קשיים אחרים. האם אפשר להתנות בחוזה על חריגים והגנות לטובת המשתמשים הקבועות בחוק, למשל על הגנת השימוש ההוגן או על האפשרות להנדסה חוזרת? ראו את עניין אגמה, את ההסבר על הרישיונות בעניין אפלקר, את פסק הדין בעניין Davidson (רשות), ואת ביקורתה של פרופ' אלקין-קורן.

168. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, סעיף 37

169. בש"א (י-ם) 2184/02 Microsoft Corp. נ' אגמה מחשוב 1999 בע"מ (2002)

170. ת"א (ת"א) 001476/96 מיקרוסופט נ' אפלקר שיווק מחשבים 1987 בע"מ (2005), פסקאות 1 – 3, 5, 9 – 15, 30, 32, 57

171. ניבה אלקין-קורן, "הסדרה עצמית של זכויות יוצרים בעידן המידע", עלי משפט ב 319, 323 - 332 (תשס"ב)

172. # Davidson v. Internet Gateway, Inc. (E.D. MI. 2004) 3-14, 17-28

ט. זכויות יוצרים בסביבה הדיגיטלית

מה קורה לזכויות היוצרים בסביבה הדיגיטלית? במהלך הקורס דנו עד כה בשאלות אלה במפוזר, והגיעה העת למבט ממוקד. כאשר אנחנו מבצעים פעולות פשוטות של גלישה, שליחת דואל, או הורדה והעלאה של קבצים באמצעות תוכנות לשיתוף קבצים (peer-to-peer, או בקיצור – p2p) ברשת. עד כמה הכללים המשפטיים שלמדנו במהלך הקורס בכלל ישימים - כעניין מצוי, ומתאימים - כעניין רצוי, לסביבה טכנולוגית דינאמית? חישבו על הכללים השונים – מהי היצירה המוגנת באתר אינטרנט למשל? מה עולה בגורל דרישת הקיבוע? דנו כבר בהעתקה זמנית ובקשיים שהיא מעוררת. מה בדבר אגד הזכויות כולו? העלאת קובץ מוסיקה היא גם פרסומו, אולי הפצתו, ובדרך נוצרים עותקים זמניים, ואולי זו בכלל פעולה לשימוש פרטי-ביתי? נראה שרבות מהנחות היסוד של דיני זכויות היוצרים פשוט קורסות בהגיען לרשת דיגיטלית כמו האינטרנט, טלוויזיה דיגיטאלית או טלפונים סלולאריים מהדור השלישי).

בשיעור הזה נבחן את הקשיים האלה, אבל נתמקד בתופעה אחרת. לצד דיני החוזים, מבקשים בעלי הזכויות לנקוט גם הגנה טכנולוגית, המכונה בשם הכולל Digital Rights Management (DRM). בכל קובץ pdf יש למעשה מנגנון כזה, כמו גם בספרים אלקטרוניים, מוסיקה מורשית ועוד. המקור המשפטי להגנה הוא סעיף 11 לאמנת האינטרנט של WIPO משנת 1996 (WIPO Copyright Treaty – WCT), והיישום הבולט ביותר עד כה הוא בחוק האמריקני ה- Digital Millennium Act 1998, או בקיצור – DMCA. החוק הזה מוסיף, בין היתר, רובד הגנה שלישי לבעלי הזכויות – הגנה על המנגנונים הטכנולוגיים אשר מגנים על היצירות המוגנות בדיני זכויות יוצרים. עיינו בהסדר האמריקני, ונסו לפצח אותו (אכן, החוק מסורבל משהו), ראו את ההנחיה בסעיף 6 לדירקטיבה האירופית (סעיף – לא פסקאות הפתיחה!), האם ראוי לאמץ הסדר דומה בישראל?

173. WIPO Copyright Treaty, art. 11:

Contracting Parties shall provide adequate legal protection and effective legal remedies against the circumvention of effective technological measures that are used by authors in connection with the exercise of their rights under this Treaty or the Berne Convention and that restrict acts, in respect of their works, which are not authorized by the authors concerned or permitted by law.

174. Digital Millennium Copyright Act, Pub. L. No. 105-304, 112 Stat. 2860 (1998), codified as 17 U.S.C. §§1201-1205

175. EU Directive 93/98/EEC on the Harmonization of Certain Aspects of Copyright and Related Rights in the Information Society (May 2001), Article 6

176. # Universal Studios Inc. v. Reimerdes, 111 F.Supp.2d 294, 303-306, 315-324 (S.D.N.Y. 2000)

177. # Lexmark International Inc. v. Static Control Components Inc. 387 F.3d 522 (6th Cir. 2004)

178. # ניבה אלקין-קורן, "זכויות יוצרים ותחרות: משוק עותקים למשטר רישוי", דין ודברים ב 485 (2006)

י. סעדים

החוק והפקודה מקנים לבעלי הזכויות שורה של סעדים אזרחיים, ולצידם יש גם אמצעי אכיפה פלילית. בעקבות הסכם טריפס, הוקמה במשטרה יחידה לקניין רוחני, ומספר מפרים אפילו נשלחו למאסר בפועל. בשיעור נתמקד באכיפה האזרחית. ראו במיוחד את ההסדר של פיצוי סטטוטורי (סעיף 3א לפקודה) ואת הכללים שנקבעו לגביו בפסיקה.

179. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007: סעיפים 53, 56 - 65

180. חוק זכות יוצרים, 1911: סעיפים 6 - 9

181. פקודת זכויות יוצרים: סעיפים 3 - 3א, 7ג, 10 - 14

182. ע"א 592/88 שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל, פ"ד מו(2) 254

183. ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ' טרנסבטון בע"מ, פ"ד נז(5) 255, פסקאות 15 - 18, 28 - 30

184. # ע"א 4500/90 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מט(1) 419

185. # ע"א 3616/92 דקל שירותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית לשרותי ניהול אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, פ"ד נא(5) 337

186. # ת"א (נצ') 831/90 סאדר מחשבים בע"מ נ' אלקטו, פ"מ תשנ"ד (1) 177

יא. אגודות גבייה

בדיון בזכות לביצוע פומבי הזכרנו את אגודות הגבייה של היוצרים השונים (אקו"ם, הפדרציה לתקליטים), כמו גם בדיון בזכויות המבצעים (אשכולות, עיל"ם). כיצד פועלות אגודות? מה תפקידן? בשנים האחרונות מצויות האגודות תחת מתקפה – פנימית וחיצונית. פנימית – מצד יוצרים הסבורים שהם מקופחים בחלוקת התמלוגים, כמו הבמאים. האם הבמאים הם בכלל "יוצרים" כמובנו המשפטי של הביטוי? ראו את עניין תל"י נ' קשת. חיצונית – מצד הממונה על ההגבלים העסקיים. הדיון הזה יביא אותנו לעיין ביחס שבין קניין רוחני להגבלים עסקיים בכלל. האם פעילות האגודות צריכה ליהנות מפטור מדיני ההגבלים העסקיים? מה ההצדקה לקיומן? גלשו באתרי האגודות השונות וקראו את פסקי הדין.

187. אקו"ם, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ

188. אשכולות, עיל"ם – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים

189. איגוד הבמאים ואיגוד התסריטאים

190. ת"א (ת"א) 001419/01 תל"י נ' שידורי קשת בע"מ (2005)

191. חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, סעיף 3:

"על אף האמור בסעיף 2, לא ייחשבו כהסדרים כובלים הסדרים הבאים: ... (2) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים, ובלבד שנתקיימו שניים אלה –

(א) ההסדר הוא בין בעל הנכס ובין מקבל זכות השימוש בו;

(ב) אם נכס כאמור טעון רישום על-פי דין – שהוא נרשם; ..."

192. ה"ע (י-ם) 3574/00 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, פסקאות 1 - 46, 52 - 70, 83 - 84, 114 - 120

193. # ת"א (ת"א) 3388/98 אן.אם.סי. מוסיקה בע"מ נ' ברזילי (2002)

194. # החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין אקו"ם (2004)

195. # אריאל כץ, "מונופולין ותחרות בניהול משותף של זכויות ביצוע פומבי", דין ודברים ב 551 (2006)

196. # גיא פסח, "אגודות לניהול משותף של זכויות יוצרים – מבט נוסף על יעילות והגינות", דין ודברים ב 621 (2006)

יב. היבטים בינלאומיים

אחת המגמות העכשוויות הבולטות בקשר לדיני הקניין הרוחני בכלל היא הגלובליזציה. יש מספר מסגרות בינלאומיות (שראשיתן במאה התשע עשרה) ליצור מסגרת משפטית אחידה. הקלות שבה מוצרי מידע חוצים גבולות, במיוחד בסביבה הדיגיטלית, היא זו שמגבירה את הצורך בתיאום והאחדה במישור הבינלאומי. האחדת הדין (או הרמוניזציה, כפי שהיא מכונה לעיתים) היא מטרה אחת של המסגרות הרב-לאומיות להגנת הקניין הרוחני. הסכם טריפס, שהוא חלק מארגון הסחר העולמי (WTO) מתיימר ליצור האחדה כזו, בין היתר על-ידי הכלה של אמנת ברן על תיקוניה. ראו גם את הארגון העולמי להגנת הקניין הרוחני (WIPO). אבל אין לטעות. אין מדובר כאן רק במטרות תמימות ורצויות. כאשר מאחידים את הדין, יש לשאול – לפי איזה דין? ובעיקר, מי קובע? הטענה של מבקרי הגלובליזציה היא שהסכם טריפס כופה נורמות של מדינות חזקות (ושל תאגידים חזקים באותן מדינות) על מדינות חלשות. תוצאה נוספת היא שהמישור הרב-לאומי (מולי-לאטראלי) הפך לבסיס למישור הדו-לאומי. במיוחד משמעותי בעניין הזה ההסדר האמריקני לפי סעיף 301 לחוק הסחר האמריקני, תהליך המכונה לפיכך "301 Report". עיינו בהסכם טריפס, במסגרת הכללית שבו, וכן בדו"ח 301 האחרון (במיוחד הפסקה על ישראל). קראו גם את ביקורתו של פיטר דראהוס.

197. הסכם טריפס

198. US Trade Representatives, 2007 Special 301 Report, p. 26:

"Israel will remain on the Priority Watch List in 2007. Israel appears to have left unchanged its intellectual property regime that results in inadequate protection against unfair commercial use of data generated to obtain marketing approval. Israel also left unchanged aspects of its 2005 law that significantly reduced the term of pharmaceutical patent protection by reducing the time granted to compensate for delays in obtaining regulatory approval of a drug. Information provided by Israel regarding steps it has taken to preclude reliance on data generated to obtain marketing approval for exports is a positive step towards addressing the United States’ concerns on this issue. However, the United States remains concerned by the weak protections offered by Israel to pharmaceutical innovators. The United States looks to Israel to provide a higher level of protection that reflects its status as a partner in the U.S. – Israel FTA and its objective of becoming a member of the OECD. The United States is also monitoring proposed amendments to Israel’s copyright regime to ensure that there is no weakening of national treatment for U.S. rights holders in accordance with the 1950 agreement between the United States and Israel. The United States urges Israel to strengthen its IPR protection and enforcement regimes and hopes to expand its engagement with Israel on these issues during the coming year."

199. Peter Drahos, Information Feudalism (2002) 108-120

200. # ארגון הסחר העולמי (WTO)

201. # World Intellectual Property Organization – WIPO

202. # Laurence R. Helfer, Regime Shifting: The TRIPS Agreement and New Dynamics of International Intellectual Property Lawmaking, 29 Yale J. Int’l L. 1 (2004)

203. # Michael D. Birnhack, Global Copyright, Local Speech, 24 Cardozo Arts & Ent. L.J. 491, 505 - 530 (2006)

יג. חלופות לזכויות יוצרים

ההתרחבות העצומה של דיני זכויות יוצרים בשנים האחרונות על-ידי מחוקקים ובתי משפט בארץ ובעולם (הוספת זכויות, הארכת תקופת ההגנה, צמצום הפטורים ופרשנות מֵצֵרה של ההגנות, ההתפשטות לסביבה הדיגיטלית, הרחבת היקף האחריות, ההיבטים הבינלאומיים, החמרת הענישה והגברת האכיפה הפלילית) - כל אלה הביאו לתגובת נגד: יוצרים ומשתמשים מתקוממים על הכרסום הנמשך בנחלת הכלל ובאיזון המסורתי שביסוד דיני זכויות יוצרים, וחרדים לגורל עתיד היצירה, המחקר והפיתוח, לגורל השיח הציבורי הנשלט על-ידי מספר קטן של גורמים חזקים המתחזקים עוד יותר. המבקרים חרדים גם מפני שליטה תרבותית באמצעות דינים תמימים למראה, לזכויות של חופש ביטוי, לפיתוח הסביבה הדיגיטלית, לנזקים של התערבות המשפט בזירה הטכנולוגית הדינאמית המתפתחת ועוד. כל זה נכון גם בקשר לענפים אחרים של הקניין הרוחני, ובמיוחד פטנטים לתרופות.

חלק מהמבקרים פיתחו שיטות משפטיות וחברתיות שונות שנועדו להציע חלופה להגנה של הקניין הרוחני, אם כי לפחות חלק מהשיטות המוצעות עושות זאת באופן חתרני, תוך שימוש בדין עצמו. ראו את תנועת הקוד הפתוח (המוצר המוּכַּר ביותר שלה הוא מערכת ההפעלה לינוקס, אולם יש עוד מוצרים רבים שנוצרו במסגרת של קוד פתוח), ואת תנועת ה Creative Commons. פרופסור לורנס לסיג מאוניברסיטת סטנפורד הוא "הגורו" של התנועה. תוכלו לקרוא את ספרו, שפורסם כמובן, תחת רישיון של הפרויקט.

204. Creative Commons; Creative Commons - Israel

205. Free Software Foundation

206. Richard Stallman, The GNU Manifesto

207. הרישיון הציבורי הכללי של GNU - גרסה 3.0 בעברית – תרגום: עו"ד חיים רביה

208. # Lawrence Lessig, Free Culture (2004)

סימני מסחר

ענף מרכזי נוסף של הקניין הרוחני הוא דיני סימני המסחר, הגם שיש ויכוח אם לכלול אותו תחת כותרת זו. במה שונה ענף זה מזכויות היוצרים והפטנטים? האם הוא ראוי להיקרא קניין רוחני? מהי ההצדקה להגנה על סימני המסחר – ומהם שיקולי הנגד?

ספרות כללית

· א' ח' זליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם (תשל"ג)

· יעקב וחנה קלדרון, חיקויים מסחריים בישראל (1996)

· עמיר פרידמן, סימני מסחר – דין, פסיקה ומשפט משווה (מהדורה שנייה, 2005)

· מיגל דויטש, עוולות מסחריות וסודות מסחר (2002)

א. מהו סימן מסחר?

1. סוגי הסימנים

במהלך הקריאה של החומר המפורט להלן, וודאו כי אתם מבינים את ההבדלים בין סוגי הסימנים השונים (סימן גנרי, סימן מתאר, סימן רומז וסימן שרירותי), ומהי משמעות שנייה/אופי מבחין. פסקי הדין בעניין מועדון מנויי טוטו זהב מבהיר את הסיווג (ובהמשך, בדיון בגניבת עין, פסק הדין בעניין עיתון משפחה מבהיר מאוד). ראו גם עניין יוטבתה ("אשל"), ובחומר הרשות תוכלו לקרוא על גורלם של "גלאט למהדרין", "קופי טו גו", ו"תירוש". כדי להתרשם מדרך הפעולה של סימני המסחר, גלשו במאגר המידע של רשם סימני המסחר, וחפשו סימנים שונים המוכרים לכם. ראו גם את הסיווג להגדרים (בתקנות סימני המסחר) ואת ההגבלות שנרשמו לעיתים לסימנים.

209. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972, סעיפים 1 - 16, 31, 41, 64 [הקישור למשרד המשפטים – בקידוד Unicode- UTF8]

210. ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873, פסקאות 1, 5 - 15

211. ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה בע"מ (2007), פסקאות א-ג, ח-כב

212. מאגר סימני המסחר, ישראל

213. # מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (2007)

214. # ע"א 2673/04 קופי טו גו שיווק (1997) בע"מ נ' שקד (2007)

215. # ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ (2006)

216. # International Trademark Association

217. # תקנות סימני המסחר (תיקון מס' 4), התשנ"ב- 1992

218. # הסכם טריפס, סעיפים 15-21

219. # משרד רשם סימני המסחר, ארה"ב

220. # החוק האמריקני (Lanham Act), מקודד ב: 15 U.S.C. §1125

2. היקף הזכות, הפרה

כמו גם בזכויות יוצרים, היקפה של הזכות הנובעת מסימן המסחר מוגדרת גם באמצעות הצד השני של המטבע – הכלל המשפטי בדבר הפרה. ראו את המבחנים שפותחו בפסיקה לבחינת קיומה של הטעיה, למשל בעניין יונילוור, שעסק בסימן המסחר של Dove ובסימן אחר.

221. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972, סעיפים 1 (הגדרת "הפרה"), 46 - 50, 57 - 59א

222. ע"א 8441/04 Unilever נ' שגב (2006)

223. # איריס סורוקר, "ייבוא מקביל של מוצרים המוגנים בסימן מסחר – הפתרון החוזי", עיוני משפט כז (תשס"ג) 323

3. על סימנים, מותגים ומשמעות

מעבר לפן המסחרי (ראו את ספרו של הרשטין) יש לסימני המסחר פן סמיוטי. סמיוטיקה הוא ענף מחקר בבלשנות העוסק בחקר הסימנים ומשמעותם. הקושי המרכזי שמתעורר בקשר לסימני מסחר הוא שהם הופכים לחלק מהשפה שבה אנחנו מדברים, חושבים ומתנהגים. הסימן המסחרי הופך למילה בשפה, והשפה הופכת למסחרית. למעוניינים – תוכלו להרחיב בחומר הרשות המפורט כאן, במיוחד במאמריהם של בִּיבּ ודרייפוס. המחשה למתח הסמיוטי יש בפרשת אריאל מקדונלד: צפו בפרסומת (הכלולה בפסק הדין) של ברגר קינג. האם אדם מנוע מלהשתמש בשמו בהקשר מסחרי?

224. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972, סעיף 47

225. ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד, פ"ד נח(4) 314, פסקאות 1, 2, 5, 11 - 29

226. # רם הרשטין, המיתוג המודרני – גישוות שיווקיות בניהול מותגים (2004)

227. # Barton Beebe, The Semiotic Analysis fo Trademark Law, 51 UCLA L. Rev. 621 (2004)

228. # Rochelle Cooper Dreyfuss, Expressive Genericity: Trademarks as Language in the Pepsi Generation, 65 Notre Dame L. Rev. 397 (1990)

229. # נעמי קליין, NO LOGO (תרגום – עידית פז, 2002)

4. כינויי מקור

במהלך הדברים נעמוד בקצרה גם על ענף נספח, של כינויי מקור – האם ידעתם שיש בירה בשם באדוויזר מתוצרת צ'כית? האם היצרן האמריקני של בירה בשם דומה זכאי להשתמש בשם? ומה באשר לתה דרג'ילנג ולשימוש בשם זה לתיאור הלבשה תחתונה? (רשות). לימדו את הסדר ליסבון כפי שהוא מתואר בפסק הדין שלהלן. פנקס כינויי המקור הישראליים כלל רק כינוי אחד, Jaffa, שנמחק בשנת 2005, לפי החלטת רשם סימני המסחר, אך הוחזר לפנקס בערעור.

230. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972, סעיפים 1 ("ציון גיאוגרפי"), 11(6א), 11(6ב), 11(11), 11(12)

231. חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, תשכ"ה-1965

232. # ד"נ 376/90 Busch Incorporated-Anheuser נ'Budejovicky Budvar , פ"ד מו(4) 843

233. # ע"א 10959/05 Tea Board, India נ' Delta Lingerie S.A.OF Cachan (2006)

234. # וע' (י-ם) 1011/05 המועצה לייצור צמחים ולשיווקם – ענף פרי ההדר נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (12.7.07)

ב. סימן מוכר היטב ודוקטרינת הדילול

לאחר שהכרנו את עקרונות היסוד של דיני סימני המסחר, נעבור לחידושים של השנים האחרונות שהם תוצאה של תהליך הגלובליזציה בקניין הרוחני – ההכרה בחוק בסימן מוכר היטב ("סימן מפורסם"), שהיא תוצאה של הסכם טריפס, ודוקטרינת הדילול הקשורה בהכרה זו. ראו את פסק הדין בעניין אבסלוט. האם ההרחבה הזו של ההגנה על הסימנים מוצדקת בעיניכם? מה מחירה?

235. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972, ס' 1, 4(4א), 11(13), 11(14), 46א, 57, 59(ב)

236. # ע"א 9191/03 V. & Vin Spirit Aktieboalg נ' אבסלוט שוז בע"מ, פ"ד נח(6) 869, פסקאות 1, 4א-4יד

237. # ע"א 6181/96 קרדי נ' Bacardi, פ"ד נב(3) 276

238. # ת"א (י-ם) 8617/01 חברת ניו סאונד ליצירה אומנותית בע"מ נ' חברת מאסטר קאסיט בע"מ (2003)

ג. הגנה בינלאומית ופרוטוקול מדריד

ישראל הצטרפה לפרוטוקול נספח לאמנת מדריד (פרוטוקול מדריד) בדבר הגשת בקשה אחת, בינלאומית לרישום סימני מסחר בכמה מדינות בו-זמנית.

239. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972, ס' 1, 54-56, 56א-56יג, כולל נספח א

240. פרוטוקול מדריד (נוסח עברי)

241. תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007

242. # פרוטוקול מדריד - הסבר כללי, רשם סימני המסחר בארה"ב

ד. גניבת עין

העוולה של גניבת עין, המצויה כיום בחוק העוולות המסחריות, משלימה את ההגנה על הסימן המסחרי. מהם ההבדלים בין ההגנה המשפטית על סימן מסחר לעוולה של גניבת עין? על מה בעצם מגנה העוולה? ומה מחירהּ? פסק הדין בעניין עיתון משפחה הוא המחשה בהירה.

243. חוק עוולת מסחריות, התשנ"ט-1999, סעיפים 1, 11, 13

244. ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי בע"מ – עיתון משפחה נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה", פסקאות 1 - 22

245. # תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס-1999

246. # ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' Les Verreies de Saint Gobain, פ"ד מה(3) 224

247. # בג"ץ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 309

248. # ע"א 7980/98 שרון (צ'ופי) פרוינדליך נ' אורן חליבה, פ"ד נד(2) 856

249. # ת"א (נצ') 001155/04 מיכל להב נ' שלמה מזרחי (2004)

ה. סימני מסחר באינטרנט

השימוש במילות מפתח ברשת האינטרנט במקומות שונים בה מתנגש לעיתים עם דיני סימני מסחר. מילות מפתח משמשות כתגיות המתארות אתרים (meta tags) וטקסטים, כשמות מתחם (domain names), שבו עוסקים פסקי הדין בחומר הרשות בעניין לשכת עורכי הדין וסלקום, ולאחרונה גם לשם מיפתוח (keying) במודל הפרסום של גוגל, Adwords, שבו עוסק עניין מתאים לי.

250. ה"פ (ת"א) 000506/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות נ' קרייזי ליין בע"מ (2006)

251. גוגל AdWords

252. איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC): כללי הקצאת שמות המתחם

253. ICANN : Uniform Domain Name Dispute Resolution Policy

254. # ה"פ (ת"א) 810/01 לשכת עורכי הדין בישראל נ' בן דוד (2003)

255. # ה"פ (ת"א) 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' אקוונט תקשורת מחשבים בע"מ, דינים מחוזי לג(3) 424 (1999)

256. # החלטות הוועדה המייעצת ל ISOC

257. # ת"א (ת"א) 2308/02 זר.פור.יו בע"מ נ' א. פרחי שדרות חן בע"מ (2002)

258. # AntiCyberSquatting Act, מקודד ב 15 U.S.C. §1125(d)

פטנטים

ענף מרכזי נוסף של הקניין הרוחני הוא דיני הפטנטים. בפקולטה מוצעים קורסים ספציפיים בתחום, ולכן במסגרת השיעור נעמוד על עקרונות היסוד של דיני הפטנטים ונבחן שאלות אקטואליות קשות.

ספרות כללית

עמיר פרידמן, פטנטים: דין, פסיקה ומשפט משווה (2000)

א. כללי

הפטנט מגן על המצאות בנות-יישום, ומקנה לבעליו שימוש ייחודי בהמצאה, למשך תקופת ההגנה. בשונה מזכויות יוצרים, כדי לזכות בהגנת פטנט יש לרשום את הפטנט אצל רשם הפטנטים, לאחר בדיקה קפדנית, תהליך הכרוך גם בחשיפת ההמצאה לציבור, בעלות גבוהה ובהמתנה ממושכת. תנאֵי-הסף לקבלת פטנט גבוהים בהרבה מדרישת המקוריות שבדיני זכויות יוצרים, ותקופת ההגנה קצרה יותר, אולם ההגנה חזקה יותר והיקף החריגים למשתמשים ללא רשות מצומצם יותר. עיינו בחוק הפטנטים ובפסיקה שלהלן, ועימדו על תנאי הסף: מהו מושא הגנה? מה איננו מוגן? מה משמעות תנאי הסף להגנה (מושא הגנה בר-פטנט, חידוש, התקדמות המצאתית, תועלת, תיאור מפורט דיו), וכיצד הם משקפים את ההצדקות היסודיות של הקניין הרוחני?

259. חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, סעיפים 1 - 10, 12 - 13, 30 - 32, 44, 49 - 50, 52, 54א, 64א - 64יב, 84 - 87, 94, 116 - 124, 132, 178, 182 – 183

260. ע"א 665/84 סאנופי בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד מא(4) 729

261. הסכם טריפס, סעיפים 27-34, 39(3)

262. # ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45

263. # רשות הפטנטים, משרד המשפטים

264. # חוק הפטנטים בארה"ב

265. # דפנה לוינסון-זמיר, "שיקולים כלכליים בהגנה על המצאות", משפטים יט (תשמ"ט) 143

266. # ע"א 793/86 פורת נ' צ.מ.ל. ציוד מודרני לרפואה בע"מ, פ"ד מד(4) 578

267. # ע"א 47/87 חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' בחרי, פ"ד מה(5) 194

ב. מושא ההגנה

ההגנה על המצאות מעוררת מחלוקות חברתיות, כלכליות ופוליטיות רבות בשנים האחרונות. האם ראוי להגן על שיטות לטיפול רפואי? על תרופות? ובמצבי משבר רפואיים? – ראו את הצהרת דוחא. האם ראוי להגן על שיטות לעשיית עסקים (methods of doing business)? – ראו ענין תמיר. ומה באשר להגנה על אורגניזמים מן החי – ופרוייקט הגנום האנושי (ראו את ההסבר של הפרוייקט האמריקני הציבורי, והשוו לפרוייקט הפרטי של חברת סֵלֵרה)?

268. הצהרת דוחא של ארגון הסחר העולמי, 2001

269. החלטת רשם הפטנטים בעניין אלי תמיר, בקשת פטנט 131733 (2006), פסקאות 1, 2, 7, 10 – 12, 15 – 21, 28 – 55 [שיטות עסקיות]

270. פרויקט הגנום האנושי, וההסבר של הפרויקט על פטנטים

271. הפרויקט המסחרי של חברת סלרה

272. # State Street Bank & Trust Co. v. Signature Financial Group, Inc. 149 F.3d 1368 (Fed. Cir. 1998)

273. # Amazon.com, Inc. v. Barnesandnoble.com, Inc., 239 F.3d 1343 (Fed. Cir. 2001)

274. # Jeff Bezos, An Open Letter on the Subject of Patents (2000)

ג. הגנת מידע על תרופות

מה תפקידן של החברות הגנריות בשוק התרופות? חברת טבע, כידוע, היא חברת התרופות הגנרית הגדולה בעולם. כיצד משפיע נתון זה על דיני הפטנטים בישראל? נעמוד גם על המחלוקת בישראל בנושא Data Exclusivity (ראו את הסעיף מפקודת הרוקחים, את עניין מרק ועניין בריסטול-מיירס). ישראל נתונה ללחצים מתמשכים בנושא (ראו לעיל, דו"ח 301 האמריקני).

275. פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981, סעיף 47ד

276. בג"ץ 5379/00 Bristol-Myers Squibb Company נ' שר הבריאות, פ"ד נה(4) 447

277. ת"א (ת"א) 2292/04, בש"א 19810/04 מרק בע"מ נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (2005)

ד. היבטים בינלאומיים

נעמוד בקצרה גם על היבטים בינלאומיים של בקשת פטנט, במסגרת ה- PCT (Patent Cooperation Treaty). שימו לב – מדובר בהליכים בלבד, ולא בפטנט בינלאומי.

278. חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, סעיפים 48א-48ח

279. PCT (WIPO)

280. מחלקת ה- PCT אצל רשם הפטנטים הישראלי

מדגמים

ענף נוסף של הקניין הרוחני מגן על הצורה האסטטית של מוצרים תעשייתיים. במובן זה, דיני המדגמים (Design) הם הכלאה של דיני זכויות יוצרים, המגנים על מרכיבים שאינם פונקציונאליים, ושל דיני הפטנטים, המגנים על קניין רוחני תעשייתי. קראו את הסעיפים מתוך הפקודה ואת פסקי הדין המופיעים להלן. וודאו כי אתם מבינים מהו מדגם, מהם התנאים להכרה במדגם, ומה המבחנים שנקבעו בפסיקה להפרה. מה תכלית ההגנה? שימו לב ליחס שבין דיני זכויות היוצרים לדיני המדגמים, עניין שדנו בו כבר בקשר לעניין אינטרלגו.

281. פקודת הפטנטים והמדגמים, סעיפים 2 (הגדרת "מדגם"), 3(3), 30, 33, 37

282. חוק זכות יוצרים, סעיף 22

283. ע"א 7125/98 מיפרומאל תעשיות בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נז(3) 702, פסקאות 1 – 3, 6 - 20

284. # ע"א 3406/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' אקרשטיין תעשיות בע"מ, תק על 99(1) 590

285. # תקנות המדגמים, 1925

286. # ע"א 513/89Interlego נ' Exin Lines, פ"ד מח(4) 133

287. # אמנון גולדנברג, "הגנת העיצוב התעשייתי", ספר לנדוי, כרך ג (תשנ"ה) 1159

288. # אתר רשם המדגמים

סודות מסחר

בניגוד לדיני הפטנטים המחייבים חשיפה וגילוי של ההמצאה, מֵגֵנים דיני סודות המסחר (Trade Secret) על מידע סודי, בהקשר המסחרי. בהסתמך על ההצדקות השונות לקניין רוחני, ועל האיזונים שבין הציבור ליוצר/ממציא שבהם דנו בהקשרים קודמים: כיצד אפשר להסביר את ההגנה המשפטית לסודות מסחריים? וודאו שאתם מבינים מהו סוד מסחרי ומה היקף ההגנה. שאלת ההגנה לסוד המסחרי מתעוררת בדרך כלל במצבים בהם עובד לשעבר פורש ומקים (או מצטרף) לעסק מתחרה, או כאשר שותפות עסקית באה אל קיצה. כיצד משתלבים שיקולי חופש העיסוק (היזכרו בפסקי הדין בעניין AES ורדגארד, המוכרים לכם מקורסים אחרים) בהכרעה המשפטית? בנוסף, שימו לב להגנת ההנדסה החוזרת (Reverse Engineering). מה תכליתה?

289. חוק עוולת מסחריות, התשנ"ט-1999, סעיפים 5 - 23 (במיוחד סעיפים 5 - 10)

290. ע"א 2600/90 עלית חברה ישראלית לתעשיות שוקולד וסוכריות בע"מ נ' סרנגה, פ"ד מט(5) 796

291. # ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ נ' כרמקס בע"מ, פ"ד נא(3) 421

292. # AES Systems Inc. נ' סער, פ"ד נד(3) 850 (2000)

293. # עע (ארצי) 164/99 פרומר נ' רדגארד בע"מ, פד"ע לד (1999) 294, 312

294. # גד טדסקי, "סודות עסקיים", הפרקליט לה (תשמ"ג) 5

295. # מיגל דויטש, עוולות מסחריות וסודות מסחר (2002)

296. # דיוויד גילה, "סודות מסחריים – תחרותיות ופערי מידע", דין ודברים ב 675 (2006)

קניין רוחני ועשיית עושר ולא במשפט

במהלך הקורס ראינו מדי פעם את היחסים שבין ענפי הקניין הרוחני השונים: גם אם מושא ההגנה דומה, הרי יש כללי "סידור עבודה" פנימיים, כמו למשל סעיף 22 לחוק זכות יוצרים המגדיר מתי האפיק הראוי להגנה הוא דיני מדגמים ולא דיני זכויות יוצרים, או פרשת אינטרלגו, שבה הבהיר בית המשפט כי דיני המדגמים הם המתאימים לקוביות הדופלו. ראו גם את ע"א 4030/02 עמיחי טרייד בע"מ נ' שרש ערכות נוודים בע"מ, על הקשר שבין דיני הפטנטים לעוולה של גניבת עין). ראינו גם את היחס שבין דיני החוזים לדיני הקניין הרוחני. האם הגנה על-ידי ענף של הקניין הרוחני ממצה את ההגנה המשפטית? במילים אחרות, האם ההגנה היא הסדר שלילי? השאלה התעוררה במצבים בהם לא נהנה התובע מהגנת הקניין הרוחני, למשל משום שנמנע מרישום זכותו במקום שנדרש רישום. האם הוא זכאי להגנת דיני עשיית עושר ולא במשפט? קראו את "הרציו" של פסק הדין בעניין א.ש.י.ר., ואת ביקורתה של אלקין-קורן.

297. חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979

298. רע"א 5768/94, 5614/95, 993/96 א.ש.י.ר. יבוא יצוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289

299. # ניבה אלקין-קורן, "על כלל ועל נחלת הכלל: מקניין רוחני לעשיית עושר ולא במשפט", עיוני משפט כה (תשס"א) 9, 36 - 64

300. # ע"א 2972/95 יוסף וולף ושות' בע"מ נ' דפוס בארי שותפות מוגבלת, פ"ד נג(3) 472

301. # ת"א 2085/00 Merck & Co. Inc. נ' אוניפארם בע"מ (2001)

302. # בש"א 2343/03 חברת קליק נ' רו-דן אופנה בע"מ (2003)