משפט חוקתי
- שנה א' מסלול 3
שנת
הלימודים תשס"ב (2002-2001)
שם המרצה:
ד"ר אייל גרוס
חדר
324, בנין מינקוף. טלפון: 6406382 03-,e-mail:
agross@post.tau.ac.il
שעות
קבלה: יום ב' שעות 14:00-14:30
שם
המתרגל: עו"ד רוברט ליכט-פטרן
חדר
מתרגלים. טלפון: 03-6356970, e-mail: petranro@post.tau.ac.il,
sharob@hotmail.co.il
שעות
קבלה: ייקבע
השיעור מתקיים ביום ג'
בשעות 11:15-14:00, אולם בן-שמש
דרישות: השתתפות בקורס דורשת קריאת
החומר, נוכחות והשתתפות בשיעורים, הגשת עבודות כפי שיימסר (משקלן הכולל 15% מהציון
הסופי), עמידה בבוחן הביניים (משקלו 25%) ובבחינה הסופית (משקלה 60%).
·
ציון מיטיב –
א. במסגרת
הקורס יערכו מספר "מבדקי בזק" במהלך השעור או התרגיל לצורך קבלת ציון מיטיב
של עד 4 נקודות. המבדקים יערכו ללא
חומר עזר ויסווגו בציון "עובר" ו"נכשל". הגשת כל מבדק בזק וסיווגו בציון
"עובר" יזכו את הסטודנט/ית בנקודה אחת. על סטודנט/ית המעוניין/ת בהטבה האמורה או בחלקה להגיש ארבעה
מבדקים לפחות (מספר המבדקים שיערכו יהיה במעט גבוה יותר כדי לאפשר לסטודנטים/יות
אשר באופן חד-פעמי ומכל סיבה שהיא נעדרו ממבדק בזק לעמוד במגבלה האמורה).
ב. ציון
מיטיב נוסף של עד 4 נקודות יינתן למספר מצומצם של סטודנטים וסטודנטיות בגין
מעורבות והצטיינות במסגרת השיעור.
חובה להביא לשיעורים קובץ חקיקה או
צילומים של חוקי היסוד וכן של כל חקיקה אחרת שרלבנטית לאותו שיעור לפי רשימת
הקריאה.
הערות: (1) יתכנו שינויים ותוספות
ברשימת הקריאה במהלך שנת הלימודים. (2) הסימון [מ] ליד פריט קריאה, פירושו שהפריט
נמצא במקראות של החומר לקורס הנמצא בקופסא בספריה. (3) בראשית כל נושא (שיעור אחד
או מספר שיעורים עוקבים) יחולק חומר הקריאה לנושא הבא שיילמד בלווית סדרה של שאלות
מנחות. מטרת השאלות היא לכוון את הקריאה לסוגיות המרכזיות שיידונו בשיעור. רצוי
להשיב, או למצער, לחשוב על השאלות (והתשובות האפשריות) במהלך הקריאה של חומר
הקריאה, הן כדי לאפשר דיון מעמיק וענייני בשיעור והן כדי לייעל את הקריאה וההבנה
של החומר לקראת העבודות והבחינות (4) בפס"ד או מאמרים יש לעתים הפניה לעמודים
מסוימים (או לפסקאות מסוימות) - פירוש הדבר כי העמודים המסוימים הם חובה ושאר
העמודים הם רשות בלבד. באשר לפס"ד רצוי לקרוא מעבר לעמודים המסוימים גם את
עובדות המקרה המתוארות בראשיתו של כל פס"ד.
מבנה
הקורס
I מבוא: ישראל
כדמוקרטיה חוקתית
II
רשויות השלטון בדמוקרטיה הישראלית והיחסים ביניהם: הפרדה והתערבות
III ההגנה
על זכויות האדם בדמוקרטיה הישראלית
IV
סיכום: החוקתיות בישראל - בין הפוליטיקה והמשפט
סמסטר
א'
I מבוא: ישראל כדמוקרטיה חוקתית
* יונתן שפירא, הדמוקרטיה בישראל (מסדה, 1977)
18-46, להתרכז בעמודים 34-43, על כל היתר מספיק לעבור באופן כללי בלבד [מ].
* ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ'
מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221, 352-355, 397-399, 422-425, 447-448
(להלן: "פס"ד חוק גל").
* רשות: רות גביזון, "המהפיכה החוקתית -
תיאור המציאות או נבואה המגשימה את עצמה", משפטים כח 21 (תשנ"ז)
34-47 (להלן: "גביזון"). מופיע גם כספר: רות גביזון, המהפיכה
החוקתית – תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה? (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1988) 23-32.
* רשות: אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט
הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, (מהדורה חמישית, שוקן, תשנ"ז), עמודים
19-39 (להלן: "רובינשטיין").
שאלה: מה ההבדל בין תיאורי
הדמוקרטיה הישראלית אצל הסוציולוג יונתן שפירא מחד גיסא, ואצל השופט אהרן ברק
מאידך גיסא? למה ניתן לייחס הבדלים אלה? מהם היתרונות והחסרונות של כל תיאור
מבחינה מעשית?
II רשויות השלטון בדמוקרטיה הישראלית והיחסים ביניהם: הפרדה והתערבות
א.
הסמכות המכוננת וחוקי היסוד
* ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
* חוקי היסוד של ישראל (לעבור בלבד):
חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: מקרקעי
ישראל, חוק יסוד: משק המדינה, חוק יסוד: נשיא המדינה, חוק יסוד: הצבא, חוק יסוד:
ירושלים בירת ישראל, חוק יסוד: השפיטה, חוק יסוד: מבקר המדינה, חוק יסוד: חופש
העיסוק, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
* הצעות חוקי יסוד (לעבור בלבד):
הצעת חוק יסוד: החקיקה, ה"ח תשנ"ג 89. הצעת
חוק יסוד: מגילת זכויות היסוד של האדם, ה"ח תשמ"ג 111, הצעת חוק יסוד:
זכויות במשפט, ה"ח תשנ"ד 100, 324, 335. הצעת חוק יסוד: חופש הביטוי
וההתאגדות, ה"ח תשנ"ד 101, 325. הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות,
ה"ח תשנ"ד 326.
*
אהרן ברק, פרשנות במשפט - כרך שלישי: פרשנות חוקתית (נבו, תשנ"ד)
37-45 (להלן: "ברק").
*
פס"ד חוק גל, 280-288, 359-383, 390-391, 401-402, 471-476, 482-486,
518-519, 399-401.
* רשות:
רובינשטיין, 43-45, 367-382.
* רשות:
גביזון, 123-128. (חלק זה של המאמר לא מופיע בגרסת הספר).
שאלה: מהן הגישות השונות לגבי מקור
סמכות הכנסת לחוקק חוקי יסוד? מהם ההבדלים בין גישתם של השופטים שמגר וברק כפי
שבאה לידי ביטוי בפסק דינם בפרשת "חוק גל"? מה עשויה להיות הנפקות של
ההבדלים בין גישותיהם השונות?
ב. הרשות
השופטת - בית המשפט העליון: מבוא לביקורת שיפוטית ומעמד חוקי היסוד
1. הביקורת השיפוטית לפני 1992
* בג"צ 73/53 קול העם בע"מ נ' שר הפנים,
פ"ד ז 871.
* פנינה להב, "יד הרוקם: יריעת חירויות הפרט על פי
השופט אגרנט", עיוני משפט טז 475 (תשנ"ב) (יש לקרוא את כל המאמר פרט
לעמודים 490-497 וכן 507-509 שהם רשות בלבד).
* רשות: בג"צ 262/62 ישראל פרץ, ואח' נ'
כפר שמריהו, פ"ד טז (3) 2101.
* ע"א 45/70 רוגוזינסקי ואח' נ' מ.י.,
פ"ד כו (1) 129, 134-137.
* בג"צ 188/63 בצול ואח' נ' שר הפנים,
פ"ד יט (1) 337, פסה"ד של השופט ברנזון ופסקאות 8-10 לפסה"ד של
השופט זילברג (מומלץ לקרוא גם את שארית פסה"ד).
* ברק 46-57.
* בג"צ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד
כג (1) 693.
* בג"צ 107/73 נגב נ' מדינת ישראל,
פ"ד כח (1) 640, 641-642.
* בג"צ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח
חדשה נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מד (3) 529, 534, 551-554.
* גביזון, 73-95. (בגרסת הספר 53-77).
שאלה: השוו את קול העם עם רוגוזינסקי
ובצול. מה ההבדל ביניהם? מה ניתן ללמוד מכך על השאלה מהן סוגי הפעולות
עליהם יכל/ לא יכל בג"צ להעביר ביקורת שיפוטית לפני 1992? כיצד משתלב פס"ד
ברגמן בתמונה זו ומה ההסבר לכך?
2. הביקורת השיפוטית אחרי 1992
* אהרן ברק, "המהפיכה החוקתית: זכויות יסוד
מוגנות", משפט וממשל א' (תשנ"ב-תשנ"ג) 9, 9-15, 22-27.
* מנחם אלון, "חוקי היסוד: דרכי חקיקתם ופרשנותם -
מאין ולאן", מחקרי משפט יב (תשנ"ו) 253, 253-257.
* פס"ד חוק גל, 250-254, 259-278, 296-312,
318-327, 335-337, 349-352, 394 (פסקה 43(ג) של ברק), 397-399 (פסקה 47 של ברק),
402-419, 427-430, 433-441, 447, 547-568.
* משה לנדוי, "מתן חוקה לישראל בדרך פסיקת בית
המשפט", משפט וממשל ג' (תשנ"ו) 697.
* גביזון, 26-33, 95-110, 129-132. (בספר 15-22, 77-91,
106-110).
* אמנון רובינשטיין, "הכנסת וחוקי היסוד על זכויות
האדם", משפט וממשל, כרך ה' (תשס"א) 339, עמודים 339-351.
* רשות: בג"צ 1368/94 שי פורת נ' ממשלת ישראל,
דינים עליון כרך לה, 648.
* רשות: יהודית קרפ, "חוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו – ביוגרפיה של מאבקי כוח", משפט וממשל א (תשנ"ג) 323.
* בש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראל,
פ"ד מט (3) 355, 373-379, 388-405, 410-425, 438-440.
* רשות: דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת
ישראל, פ"ד מט (4) 589.
* רשות: בג"צ 3434/96 הופנונג נ'
יו"ר הכנסת ואח', פ"ד נ (3) 57.
* בג"צ 4676/94 מיטראל בע"מ נ' כנסת ישראל,
פ"ד נ (5) 15.
* בג"צ 5503/94 סגל נ' יו"ר הכנסת,
פ"ד נא (4) 529, פסק דינו של
השופט גולדברג כולו, פסק דינו של השופט חשין: פסקאות 1 עד 16. [מ].
* רשות: בג"צ 1715/97 לשכת מנהלי השקעות
בישראל ואח' נ' שר האוצר, פ"ד נא (4) 367. השופט ברק: פסקאות 1-21, 46,
60-61, 65-71 [מ].
* בג"צ 1384/98 אבני נ' ראש הממשלה,
פ"ד נב (5) 206.
* בג"צ 6055/95 שגיא צמח נ' שר הבטחון ,
פ"ד נג (5) 241, פסקאות 7, 14-44 לפסה"ד של השופט זמיר, שאר פסה"ד
ופסה"ד של השופט קדמי רשות בלבד.
* בג"צ 102/99 אורי משגב נ' הכנסת ואח', דינים
עליון, כרך נה, 566.
* בג"צ 5160/99 התנועה למען איכות השלטון נ'
ועדת חוקה, חוק ומשפט, פ"ד נג (4) 92.
* בג"צ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני
דתות, פ"ד נג (5) 337, פסקאות 14-16 לפסה"ד של השופט זמיר, פסקאות
7-11 לפסה"ד של השופט חשין (שאר הפסקאות בפסה"ד רשות בלבד).
* עלי זלצברגר וסנדי קדר, "המהפכה השקטה - עוד על
הביקורת השיפוטית לפי חוקי-היסוד החדשים", משפט וממשל ד' 489,
513-520.
* דן
אבנון, "ההיבט הלא-דמוקרטי של חוקי היסוד בנושא זכויות האדם", פוליטיקה,
גליון מס' 2 (תשנ"ט) עמ' 53[מ].
שאלה: ברק, אלון, לנדוי, חשין (בפסק דינו
בעניין חוק גל), וגביזון, מציעים כולם פירושים שונים למהלך החוקתי של שנת
1992. מה ההבדלים בין גישותיהם? אלו תפיסות שונות לגבי הדמוקרטיה הישראלית, וכן
לגבי בית המשפט ותפקידו במסגרת המהלך החוקתי באים לידי ביטוי בגישות אלו? כיצד
ניתן לעגן כל אחת מהגישות השונות בטקסט של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ושל חוק
יסוד: חופש העיסוק? מי מבין הנ"ל מציע לדעתך פרשנות ראויה יותר של חוקי היסוד
האלו?
3. הביקורת השיפוטית - הצדקות תיאורטיות
* רשות: Marbury
v. Madison 1 Cranch (5 U.S.)
137 [מ]
* ברק, 59-65.
* פס"ד חוק גל 425-427.
* רשות: גביזון 61-72 (בספר 43-55).
* רשות: John Hart Ely,
Democracy and Distrust, 73-84, 86-95, 97-101 (1980).
* רשות: Alexander
M. Bickel, The Least Dangerous Branch 16-16 (1962).
* רשות:
Ronald Dworkin, Taking Rights Seriously
132-137,140-142,144,146-149 (1977).
שאלה: מה הבעייתיות בביקורת שיפוטית
שמעוררת את הדיונים הרבים בחיפוש ההצדקות התיאורטיות לה? האם יש להבחין לעניין זה
בין ביקורת שיפוטית על חקיקה ובין ביקורת שיפוטית על אקטים מנהליים? מה הבעייתיות
של בימ"ש או בימ"ש לחוקה על בסיס ייצוגי ומה הבעייתיות בהעדר ייצוגיות?
1. הבחירות לכנסת
(א) שוויון בבחירות לכנסת
* בג"צ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד
כג (1) 693.
* רשות: בג"צ 246/81 אגודת דרך ארץ נ'
רשות השידור, פ"ד לה (4) 1.
* רשות: בג"צ 141/82 רובינשטיין ואח' נ' יו"ר הכנסת, פ"ד
לז (3) 141.
* רשות: בג"צ 3434/96 הופנונג נ'
יו"ר הכנסת ואח', פ"ד נ (3) 57.
* רע"א 12/99 מרעי נ' סאבק, פ"ד נג
(2) 128, חשין (פסקאות 4-20), לוין (1-2).
(ב) השתתפות רשימות בבחירות לכנסת - ומבוא לסוגית ישראל
כ"מדינה יהודית ודמוקרטית"?
* רשות: סמי סמוחה, "שסעים מעמדים, עדתיים
ולאומיים ודמוקרטיה בישראל", מתוך: אורי רם, החברה הישראלית: היבטים
ביקורתיים, (ברירות, 1993), 172-202 [מ].
* רות גביזון ועסאם אבו-ריא, השסע היהודי-ערבי
בישראל: מאפיינים ואתגרים עמ' 19-27 (המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשנ"ט)
[מ].
* רות גביזון, "מדינה יהודית ודמוקרטית: זהות
פוליטית, אידיאולוגיה ומשפט", עיוני משפט יט (3) 631 (תשנ"ה). (מופיע גם בקובץ: "מדינה יהודית ודמוקרטית -
קובץ מאמרים" בעמ' 169).
* רשות: רות גביזון, "מדינה יהודית
ודמוקרטית: אתגרים וסיכונים", בתוך: רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית
- ספר הזכרון לאריאל רוזן-צבי ז"ל (תשנ"ח), עמ' 213.
* חוק יסוד: הכנסת (תשומת לב מיוחדת לסעיף 7א).
* חוק הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה (נוסח משולב),
התשכ"ח- 1969, סעיפים 63, 64.
* ע"ב 1/65 ירדור נ' יו"ר ועדת הבחירות
לכנסת השישית, פ"ד יט (3) 365.
* פנינה להב, ישראל במשפט – שמעון אגרנט והמאה
הציונית, עמ' 252-272 (עם עובד, תשנ"ט) [מ]
* רשות: ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט (2) 225.
* ע"ב 1/88 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות
לכנסת השתים-עשרה, פ"ד מב (4) 177, פסקאות 6-12, 17-20 לפסה"ד של
הנשיא שמגר.
* ע"ב 2/88 בן-שלום נ' ועדת הבחירות המרכזית
לכנסת השתים-עשרה, פ"ד מג (4) 221.
* יואב פלד, "זרים באוטופיה: מעמדם האזרחי של
הפלסטינים בישראל", תיאוריה וביקורת 3 (1993) 21, 21-24, 27-33. [מ].
* חוק המפלגות, התשנ"ב- 1992, תשומת לב מיוחדת
לסעיף 5.
* רשות: רע"א 7504/95 יאסין ואח' נ' רשם
המפלגות ואח', פ"ד נ (2) 45.
* רע"א 2316/96 איזקסון נ' רשם המפלגות ואח',
פ"ד נ (2) 529, פסקאות 5-43 לפסה"ד של השופט חשין (מומלץ לקרוא את פסה"ד
של השופטים טל וזמיר).
* רשות:
רע"א 6709/98 היועמ"ש נ' רשימת מולדת-גשר-צומת פ"ד נג
(1) 351.
*
ע"ב 2600/99 ארליך נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ,
פ"ד נג (3) 38.
שאלה: מה ה"רציו" של
הלכת ירדור (דעת הרוב) שבגינה נפסלה הרשימה שם? בקריאת הפסיקה שעוסקת בסעיף
7א לחוק יסוד: הכנסת (ניימן 2 ובן-שלום) נבחין בין שתי רמות דיון:
הראשונה עוסקת במבחנים להפעלת הסעיף, והשניה בתוכן המהותי שיצק בית המשפט באשר למה
שנאמר בסעיף על אופי המדינה. לגבי השאלה הראשונה, מהם סוגי המבחנים השונים להפעלת
הסעיף? לגבי השאלה השניה, מהו התוכן המהותי שיוצקים השופטים השונים לסעיף 7א? מה
המשמעות של כך לגבי אופי המדינה והדמוקרטיה בה והאפשרות לנסות ולשנותם?
כיצד משנה סעיף 5 לחוק המפלגות את התמונה? הפסיקה
העוסקת בסעיף 5 עוסקת גם היא ביציקת תוכן מהותי לסעיפים העוסקים באופי המדינה. במה
שונה דרכו של השופט חשין בעניין זה בפס"ד איזקסון מדרכם של השופטים
בפרשת בן-שלום?
2. תפקידי הכנסת (קריאה עצמית)
* רובינשטיין, 640-656, 683-684.
3. סדרי עבודת הכנסת והתערבות בג"צ בהם (קריאה
עצמית)
* רובינשטיין, 433-449, 450-458, 462-466.
* בג"צ 652/81 שריד נ' יו"ר הכנסת,
פ"ד לו (2) 197, פסקאות 4-10 לפסה"ד של השופט ברק.
4. חסינות חברי הכנסת והסרתה
* חוק יסוד: הכנסת, סעיפים 6, 16-18, 42א, 42ב, 43.
* חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם,
תשי"א- 1951.
* רשות: דו"ח הוועדה הציבורית לבחינה מחדש
של נושא חסינות חברי-הכנסת.
* רשות: בג"צ 306/81 פלאטו שרון נ' ועדת
הכנסת, פ"ד לה (4) 110.
* רשות: בג"צ 507/81 אבו חצירא נ' היועץ
המשפטי לממשלה, פ"ד לה (4) 561.
* רשות: בג"צ 620/85 מיעארי נ'
יו"ר הכנסת, פ"ד מא (4) 169, 181-186, 196-236, 267-275.
* רשות: בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת
ישראל, פ"ד מח (4) 492.
* בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל,
פ"ד מט (1) 661, פסקאות 1-44, 71 לפסה"ד של המשנה לנשיא ברק, פסקאות 1-6
לפסה"ד של השופט גולדברג, פסקאות 1-9 לפסה"ד של הנשיא שמגר.
* רשות: בג"צ 5368/96 פנחסי נ' היועץ
המשפטי לממשלה, פ"ד נ (4) 364.
* רשות: בג"צ 5151/95 כהן נ' היועץ
המשפטי לממשלה, פ"ד מט (5) 245.
* רשות: בג"צ 3966/98 אמיתי - אזרחים
למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' ועדת הכנסת , פ"ד נב (3) 529.
שאלה: מה הן התכליות שביסוד כל
אחת מהחסינויות: העניינית והדיונית? האם הביקורת השיפוטית משרתת תכליות אלו? האם
הליך הסרת החסינות הדיונית הוא הליך ראוי? האם ניתן לחשוב על הליך טוב ממנו?
1.הבחירות לממשלה, הרכבתה, הרכבה, ואחריותה
* חוק יסוד: הממשלה החדש (לאחר ביטול הבחירה הישירה -
תשס"א - 2001).
* חוק הממשלה (פרסום הסכמים), תשס"א - 2001.
* בג"צ 3895/96 טל נ' ועדת הבחירות המרכזית
לכנסת ה- 14 ולראשות הממשלה, פ"ד נ (3) 45.
* בג"צ 606/01 ברקה נ' ועדת הבחירות המרכזית,
פ"ד נה (2) 577.
* בג"צ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, פ"ד
מה (1) 749, 760-767, 775-776, 785-788, 798-800, 802-805, 836-853, 865-867.
* רשות: בג"צ 1601/90 שליט נ' פרס,
פ"ד מד (3) 353.
* רשות: בג"צ 1523/90 לוי נ' ראש ממשלת
ישראל, פ"ד מד (2) 213.
* בג"צ 5364/94 ולנר נ' יו"ר מפלגת העבודה
הישראלית, פ"ד מט (1) 758, פסקאות 4-17 לפסה"ד של הנשיא שמגר, כל
פסה"ד של השופט ברק, פסקאות 5-8 לפסה"ד של השופט גולדברג, פסקאות 7-10
לפסה"ד של השופט אור, כל פסה"ד של השופט חשין (שאר פסה"ד מומלץ).
* בג"צ 4094/93 התנועה למען איכות השלטון
בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז (5) 404, פסקאות 8-21 לפסה"ד של
הנשיא שמגר (מומלץ לקרוא את שאר פסה"ד).
* רשות: בג"צ 4267/93 אמיתי - אזרחים
למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד מז (5) 441.
* רשות: בג"צ 2533/97 התנועה לאיכות
השלטון נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא (3) 46.
* רובינשטיין, 731-746.
שאלה: מהן
התפיסות השונות לגבי תפקיד ביהמ"ש באכיפת נורמות שלטון תקינות שבאות לידי
ביטוי בפסיקה? מהן המחלוקות העמוקות יותר שברקע המחלוקת בין השופט ברק לשופט אלון?
מה היתרונות והחסרונות של גישת כל אחד מהם?
מהי
המחלוקת שבקרב שופטי בית המשפט העליון לגבי הסכמים פוליטיים בפס"ד ולנר?
תשומת לבכם לכך שחלק מההוראות בהסכמים קואליציונים שנתפסו כבעייתיות בפסק הדין ז'רז'בסקי
וכן הסוגיה שנדונה בפסק-דין שליט, מוסדרים כיום בסעיפים מפורשים כיום
בחוק הממשלה (פרסום הסכמים). כיצד אפשר לראות את הדיאלוג שבין בג"צ
למחוקק בהקשר זה?
2. סמכויות הממשלה
* רובינשטיין 747-751, 778-785, 790-793.
* בג"צ 5167/00 וייס נ' ראש הממשלה,
פ"ד נה (2) 455, פס"ד של הנשיא ברק, פסקה 2 לפסה"ד של השופט לוין,
פסה"ד של השופט טירקל, פסה"ד של השופט זמיר.
3. סמכויות חירום של הממשלה (קריאה עצמית)
(א) תקנות ההגנה המנדטוריות
* רובינשטיין, 261-270.
(ב) תקנות שעת חירום
* חוק יסוד הממשלה - סעיפים 49, 50, 53, 64.
* רובינשטיין 809-825.
* בג"צ 6971/98 פריצקי נ' ממשלת ישראל,
פ"ד נג (1) 763, עמודים 778-777.
* בג"צ 2994/90 פורז נ' ממשלת ישראל,
פ"ד מד (3) 317.
* חוק יסוד: נשיא המדינה
* פ' להב, "חבית ללא חישוקים", מדינה,
ממשל ויחסים בינלאומיים (1990) 19 [מ].
* בג"צ 426/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל ואח',
פ"ד מ (3) 505, 516-539, 541-596, 600-611, 621-632.
* מרדכי קרמינצר, "חנינת השב"כ - האם עמד בית
המשפט הגבוה לצדק במבחן?", עיוני משפט יב (תשמ"ז) 595, 613-619.
* רשות: בג"צ 6163/92 אייזנברג נ' שר
הבינוי והשיכון, פ"ד מז (2) 229.
* רשות:
בג"צ 706/94 שפרה רונן נ' פרופ' אמנון רובינשטיין ואחרים, פ"ד נג
(5) 389.
שאלה: פרשת השב"כ העלתה על פני השטח
מחלוקות שונות, שבאות לידי ביטוי בדעות של השופטים השונים בפסק-דין ברזילי.
בין המחלוקות שניתן לאתר בפסק הדין נמצא הדיון על אופי תפקיד נשיא המדינה ומוסד
החנינה, היחס בין מוסד זה ובין תפקידן של רשויות אחרות, והיחס בין דרישות
הדמוקרטיה ושלטון החוק לבין מה שנתפס כצרכי הבטחון. כיצד מתמודדים השופטים השונים
עם מחלוקות אלה?
1. היועץ המשפטי לממשלה
* רובינשטיין 759-777.
* בג"צ 943/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד (2) 485.
* רשות: בג"צ 3425/94 גנור נ' היועץ
המשפטי לממשלה, פ"ד נ (4) 1.
* רשות: בג"צ 2534/97 ח"כ יונה יהב
נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא (3) 1.
* רשות: בקשה לצו על תנאי בבג"צ 2534/97 ח"כ
יונה יהב נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא (3) 39 .
* בג"צ 3087/99 התנועה לאיכות השלטון נ' היועץ
המשפטי, פ"ד נד (1) 414.
* הועדה
הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי למשלה ונושאים הקשורים בכהונתו, דין
וחשבון, עמ' 11-24, 37-41, 78-83 (תשנ"ט). [מ]
שאלה:
מה המתח בין תפקידיו השונים של היועץ המשפטי לממשלה? מה הבעיות המיוחדות שמאפיינות
את ההתערבות השיפוטית בהחלטותיו?
2. ביקורת המדינה
* חוק יסוד: מבקר המדינה
* רשות: בג"צ 4914/94 טרנר נ' מבקרת
המדינה, פ"ד מט (3) 771.
3. ועדות חקירה
* רשות:
רובינשטיין, 834-849.
לחזור ולעיין ב:
* בג"צ 4094/93 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת
ישראל, פ"ד מז (5) 404.
* בג"צ 5364/94 ולנר נ' יו"ר מפלגת העבודה
הישראלית, פ"ד מט (1) 758.
* ע"ב 1/65 ירדור נ' יו"ר ועדת הבחירות
לכנסת השישית, פ"ד יט (3) 365.
* ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ'
מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221.
* בג"צ 715/98 רובינשטיין נ' שר הבטחון,
פ"ד נב( 5) 481.
שאלה: מה הוא תפקידו של בית-המשפט
העליון במסגרת שילוש הרשויות מחוקקת-מבצעת-שופטת? מה הן סמכויותיו ביחס לרשות
המכוננת? מה היא חלוקת הכוחות הרצויה בין הפונקציות החוקתיות השונות בדמוקרטיה
הישראלית?
סמסטר
ב'
III - ההגנה על זכויות
האדם בדמוקרטיה הישראלית
1. הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות
האדם - 1948.
2. Ronald Dworkin,
Taking Rights Seriously, 184-185
3. Ronald Dworkin, “Liberalism”, 196-198.
4 Morton Horwitz, “Rights”.
5. קרול
גיליגן, "בקול שונה", עמ' 9-10, 31-32, 43-57.
כל
החומר בנושא זה נמצא בספריה במקראה
של משפט חוקתי המסומנת כמקראה מס' 4.
שאלה: דבורקין,
הורביץ, וגיליגן, מציגים בתורם גישות שונות לגבי זכויות. דבורקין מציג את הגישה
הליברלית, הורביץ את הגישה הביקורתית, וגיליגן את הגישה הפמיניסטית. מה ההבדלים
בין גישותיהם? איזו משמעות יש להבדלים אלו?
1.
כבוד האדם כזכות מסגרת ומבוא לחוק היסוד
* חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
* אהרן ברק, "זכויות יסוד מוגנות: היקף
ומגבלות", משפט וממשל א' 253 (תשנ"ג), ביחוד עמודים 259-261.
* רות בן-ישראל, "השלכות חוקי היסוד על חקיקת
העבודה", שנתון משפט העבודה ד' 29 (תשנ"ד) ביחוד עמודים 30-33.
* רשות: עמ"מ 10/94 פלונים נ' שר הבטחון
, פ"ד נג (1) 97.
* דנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הבטחון פ"ד נד (1) 721.
* בג"צ 2967/00 ארד נ' כנסת ישראל,
פ"ד נד (2) 188.
שאלה: מה המשמעות של הזכות ל"כבוד
האדם" בחוק היסוד? מה התוכן שיוצק אליה ברק? האם ביקורתה של בן-ישראל מעידה
על תפיסה שונה של זכויות, על תפיסת עולם שונה? כיצד יש להבין את פסק-דין פלונים
לאור ההבטחה להגנה על זכויות אדם בחוק היסוד ובמאמרים שקראנו?
2. מתן תוכן קונקרטי לכבוד האדם: כבוד האדם בכיבוד המת
* ע"א 294/91 חברה קדישא גחש"א
"קהילית ירושלים" נ' קסטנבאום, פ"ד מו (2) 469.
* רשות: בג"צ 5688/92 ויכסלבאום נ' שר
הבטחון, פ"ד מז (2) 812.
* רשות: דנג"צ 3299/93 ויכסלבאום נ' שר
הבטחון, פ"ד מט (2) 195.
* בג"צ 3933/92 ברכאת נ' אלוף פיקוד מרכז,
פ"ד מו (5) 1.
* רשות: ע"א
6024/97 פרדריקה שביט נ' חברא קדישא גחש"א ראשל"צ, פ"ד נג
(3) 600.
* בג"צ 7583/98 בכרך נ' שר הפנים, פ"ד
נד (5) 832.
* בג"צ 6195/98 גולדשטיין נ' אלוף פיקוד מרכז,
פ"ד נג (5) 317.
שאלה: מה הקשר בין ההחלטות בענין קסטנבאום
וויכסלבאום מצד אחד, ובין ההחלטה בענין ברכאת מצד שני? כיצד אפשר
להסביר את היחס ביניהם?
פס"ד קסטנבאום מעלה שאלות עקרוניות רבות בדבר
זכויות האדם: מתן תוכן קונקרטי לזכות לכבוד האדם, היחסים בין היחיד והחברה, ומעמד
זכויות האדם ביחסים בין פרטים. מה הקווים שמתווה פסק הדין בכל אחת מסוגיות אלו?
* רשות: ע/ 58 / 283 עופר נ' תצ'ר , פסקים עליון
מד (1960) 362, 372-374, 404-410.
* בג"צ 66/89 ליגה לזכויות אדם נ' שר הבטחון,
פ"ד מד (2) 221.
* בג"צ 873/89 יואב הס נ' שר הבטחון, דינים
עליון, כרך לט' 2 (וכן במקראה מס' 4).
* רשות: ע"פ 466/88 אנקונינה נ' התובע
הצבאי הראשי, פ"ד מד (2) 353.
שאלה: הזכות לחיים היא אולי החשובה
ביותר. מה הקשיים בהגנה המשפטית עליה? באילו דרכים היא מופרת, שלא מוצאים את דרכם
לפסיקת בג"צ?
* ע"א 506/88 שפר נ' מדינת ישראל, פ"ד
מח (1) 87, 96-107, 144-145, 167-180, 188-195.
* רשות: ה"פ 1030/95 (ב"ש) ישראל
גלעד נ' מרכז רפואי סורוקה, פס"מ תשנ"ו (1) 441.
שאלה: בפס"ד שפר מציג השופט
אלון את הדרך בה יש להשתמש לדעתו בעקרון של ערכי מדינת ישראל כ"מדינה יהודית
ודמוקרטית". מה דעתכם על הדרך בה הולך השופט אלון? אלו בעיות ניתן למצוא בה?
ה.
זכות לשלמות הגוף, איסור עינויים, או יחס אכזרי או לא אנושי
1. אמצעי חקירה מותרים ואסורים
* בש"פ 2145/92 מדינת ישראל נ' גואטה,
פ"ד מו (5) 704, 707-714, 719, 724-726.
* רשות: ע"פ 124/87 נאפסו נ' התובע
הצבאי הראשי, פ"ד מא (2) 631.
* ועדת החקירה לענין שיטות החקירה של שירות הבטחון
הכללי בנושא פעילות חבלנית עוינת - דין וחשבון (דו"ח לנדוי - 1987), עמ'
69-72 [מ].
* בג"צ 2581/91 סלחאת נ' ממשלת ישראל,
פ"ד מז (4) 837.
* בג"צ 8049/96 חמדאן נ' שב"כ (לא
פורסם) [מ].
* בג"צ 3124/96 מובארק נ' שב"כ (לא
פורסם) [מ].
* מרדכי קרמינצר וראם שגב, "הפעלת כוח בחקירות
שירות-הביטחון הכללי – הרע במיעוטו", משפט וממשל ד' (תשנ"ח) 667, 667-690, 705-716, 723-728.
* דניאל סטטמן, "שאלת המוחלטות המוסרית של האיסור
לענות", משפט וממשל ד' (תשנ"ח) 161.
* בג"צ 5100/94 הוועד הציבורי נ' עינויים
בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג (4) 817 [מ].
שאלה: פסק הדין בבג"צ 5100/94 - מה
משמעותו, כיצד הוא עומד ברקע דו"ח לנדוי וההחלטות שבאו אחרי דו"ח לנדוי
ולפני פסק הדין החדש? מה ניתן ללמוד מההחלטות השיפוטיות ההן, לגבי המותר והאסור
בחקירות השב"כ? מה ניתן ללמוד מפסק הדין החדש?
2. אלימות מצד המדינה ודרכים להגן מפניה
* רשות: בג"צ 425/89 צופאן נ' הפרקליט
הצבאי הראשי, פ"ד מג (4) 718.
* ע"פ 3632/92 גבאי נ' מדינת ישראל,
פ"ד מו (4) 487.
* ע"פ 1752/00 מדינת ישראל נ' ערן נקש
תקדין עליון 2000 (2) בעמ' 95.
3. תנאי מאסר ומעצר
* בש"פ
3734/92 מדינת ישראל נ' עזאזמי, פ"ד מו (5) 72.
* בג"צ 5395/94 אבו קווידר נ' מפקד בית סוהר
חברון, דינים עליון, כרך מ בעמ' 945 (מ).
4. אלימות פרטית וחובת המדינה להגן מפניה
* ע"פ 4596/98 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נד
(1) 145.
* ע"פ 5224/97 מדינת ישראל נ' רחל שדה אור,
פ"ד נב (3) 374.
* ע"פ 4405/94 מדינת ישראל נ' אלגני, פ"ד מח
(5) 191.
5. אלימות ואכזריות כלפי בעלי חיים וחובת המדינה
להגן מפניה
* רע"א 1684/96 עמותת "תנו לחיות לחיות"
נ' מפעלי נופש חמת גדר, פ"ד נא (3) 832.
1. חופש הביטוי הפוליטי וחופש העיתונות
(א) ה"פרדיגמה השניצריאנית" ומעבר לה
* רשות: בג"צ 243/62 אולפני הסרטה
הרצליה נ' גרי, פ"ד טז (4) 2407.
* בג"צ 680/88 שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי,
פ"ד מב (4) 617, פסקאות 1-17 לפסה"ד של השופט ברק, מומלץ ביותר לקרוא את
שאר פסה"ד.
* בג"צ 6218/93 כהן נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד
מט (2) 529.
*
בג"צ 4915/00 "רשת" חברת תקשורת והפקות נ' ממשלת ישראל,
פ"ד נד (5) 451, פסקאות 8-26, להתמקד באיזון בין חופש הביטוי לחופש העיסוק
לפסה"ד המשותף.
* רשות: בג"צ 6396/96 סימונה זקין נ'
ראש עירית באר-שבע, פ"ד נג (3) 289 [מ].
* אילנה דיין-אורבך, "המודל הדמוקרטי של חופש
הביטוי", עיוני משפט כ 377, 377-392, 422-437 (תשנ"ז).
* אהרן
ברק, "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה", משפטים כ"ז
223, 237-246.
שאלה:
מהי הפרדיגמה השניצריאנית עליה מדברת אילנה דיין? מה המשמעות לפריצתה, כפי שמציעה
דיין?
(ב) האם יש "פרדיגמה שניצריאנית"? חופש העיתונות בין
סעיף 19 לתקנה 94 והצנזורה
* פקודת העיתונות, סעיף 19.
* תקנות ההגנה (שעת חירום) - תקנה 94, תקנה 97.
* בג"צ 73/53 חברת "קול העם" נ' שר
הפנים, פ"ד ד 871.
* בג"צ 644/81 עומר אינטרנשיונל נ' שר הפנים,
פ"ד לו (1) 227.
* בג"צ 322/81 מחול נ' הממונה על מחוז ירושלים,
פ"ד לז (1) 789.
* רשות: בג"צ 541/83 עסלי נ' הממונה על
מחוז ירושלים, פ"ד לז (4) 837.
* רשות:
Ronen
Shamir, “Legal Discourse, Media Discourse and Speech Rights: The Shift from
Content to Identity - the Case of Israel”, 19 Int’l J. of the Sociology of
Law 45 (1991).[מ]
שאלה: קול
העם הוא אחד מפסקי הדין המפורסמים ביותר של ביהמ"ש העליון. מה קרה לקול
העם כאשר סוגיה דומה לסוגיה שעלתה בו עלתה בפסיקה שלאחריו?
(ג) סוגיות
מיוחדות ברשות השידור ובערוץ 2
* בג"צ 1/81 שירן נ' הועד המנהל של רשות השידור,
פ"ד לה (3) 365.
*
בג"צ 399/85 כהנא נ' הועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא (3) 255,
פסקאות 1-39 לפסה"ד של השופט ברק, שאר פסקאות פסה"ד של השופט ברק (הפעלת
שקה"ד המינהלי - מומלץ), פסקאות 3-9 לפסה"ד של השופט בך.
* רשות: בג"צ 2888/97 נוביק נ' הרשות השניה לרדיו וטלביזיה,
פ"ד נא (5) 193.
שאלה: פסקי הדין שירן וכהנא
מעלים שאלות לגבי נושאים שפילגו, ואולי עדיין מפלגים, את החברה הישראלית. כיצד
בוחר בית המשפט העליון להתמודד עם נושאים אלו כפי שהם עולים בפסיקה זו? מה מלמדת
הפסיקה על הנגישות לחופש הביטוי ובפרט לשידור הציבורי?
(ד) איסורים פלילים על חופש הביטוי (לרבות דיבור גזעני)
* חוק העונשין, תשל"ז- 1977, סעיפים 133-138,
144א- 144ה, 173.
* הצעת חוק העונשין (תיקון מספר 63) (איסור הסתה
לאלימות), התשס"א - 2001, הצ"ח 3017, התשס"א, בעמ' 728.
* ע"פ 2831/95 אלבה נ' מדינת ישראל, פ"ד
נ (5) 221, השופט מצא: פסקאות 1-31, השופטים ברק, טל, טירקל.
* ע"פ 4147/95 ג'בארין נ' מדינת ישראל,
פ"ד נ (4) 38.
* דנ"פ 8613/96 ג'בארין נ' מדינת ישראל,
פ"ד נד (5) 193, פסה"ד של השופט אור ופסה"ד של השופט קדמי בלבד
(מומלץ לקורא את שאר פסה"ד).
* ע"פ 6696/96 בנימין כהנא נ' מדינת ישראל
, פ"ד נד (1) 535.
* דנ"פ 1789/98 מדינת ישראל נ' בנימין כהנא,
פ"ד נד (5) 145, פסקאות 14-31, 33-37 לפסה"ד של השופט אור, פסקאות 1-2
לפסה"ד של השופט ברק, פסקאות 2-8 לפסה"ד של השופטת דורנר.
* רשות: ע"פ 697/98 טטיאנה סוסצקין נ' מדינת
ישראל , פ"ד נב (3) 289.
* רשות: Matusda, Lawrence, Delgado & Crenshaw,
Words that Wound - Critical Race Theory, Assaultive Speech, and the First
Amendment (1993), 1-15. [מ]
* איל בנבנשתי, "הסדרת חופש הביטוי בחברה
מקוטבת", משפטים ל 29 (תשנ"ט).
שאלה: מה הרציונלים לאיסורים הפלילים על
ביטוי גזעני? השוו את גישות מצא וברק בעניין אלבה. מה הדומה ומה השונה בין
גישותיהם? האם וכיצד מבטאים ההבדלים תפיסות שונות לגבי משמעות הדיבור הגזעני? לגבי
תפיסת רעיון הזכויות החוקתיות?
(ה) סוגיות מיוחדות בחופש העיתונות
* חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984, סעיף
71.
* חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965
* ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג
(3) 840, פסקאות 1-7, 15-39 לפסה"ד של השופט ברק.
* דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות נ' קראוס,
פ"ד נב(3) 1, פסקאות 1-10 לפסה"ד של המשנה לנשיא לוין, פסקאות 20-48
לפסה"ד של השופט אור, פסה"ד של השופט זמיר (הערה על האתיקה העיתונאית),
פסה"ד של השופט מצא (הערה קצרה), פסקאות 1-6, 18-62 לפסה"ד של השופט
חשין (צמצום תיאור העובדות), שאר פסה"ד רשות בלבד.
* ב"ש 296/86 ציטרין נ' בי"ד משמעתי של
לשכת עו"ד, פ"ד מא (2) 337, פסקאות 4-6, 9-18 לפסה"ד של הנשיא
שמגר.
* רשות: ע"פ 696/81 אזולאי נ' מדינת
ישראל, פ"ד ל"ז (2) 565.
2. חופש הביטוי האומנותי
* פקודת סרטי הראינוע
* חוק העונשין, תשל"ז - 1977, סעיפים 214-214א.
* סעיף 6כה לחוק הבזק, התשמ"ב - 1982 (השם שונה
לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 לאחר חוק הבזק (תיקון 25)
התשס"א - 2001.
* בג"צ 14/86 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים
ומחזות, פ"ד מא (1) 421, פסה"ד של השופט ברק (פסה"ד הקצרים של
השופטת נתניהו והשופט מלץ מומלץ).
* בג"צ 4804/94 חברת סטיישן פילם בע"מ נ'
המועצה לביקורת סרטים ומחזות,פ"ד נ (5) 641, ברק, חשין פסקאות 1-19, 48.
* בג"צ 6126/94 גיורא סנש נ' רשות השידור ,
פ"ד נג (3) 817, פסה"ד של השופט ברק, פסה"ד של השופט חשין [מ]
* נטע זיו-גולדמן, "פורנוגרפיה, חופש הביטוי
וזכויות נשים", מעמד האשה בחברה ובמשפט 339 (תשנ"ה).[מ]
* רשות: Catharine MacKinnon, Not A Moral Issue
[מ]
* בג"צ 1514/01 גור אריה נ' הרשות השניה
לטלויזיה ולרדיו, טרם פורסם.
שאלה: לאור וסטיישן פילם
הם פסקי דין בהם באות לידי ביטוי גישות שונות לגבי חופש הביטוי האומנותי? מה שונה
בגישות הננקטות בשני פסקי הדין? כיצד מתמודד בית המשפט העליון בלאור עם
האמירות שבמחזה "אפרים הולך לצבא"? מה דעתך על אמירותיהם של השופטים
השונים לגבי תוכן המחזה? מה ההצדקות הפמיניסטיות להגבלות על פורנוגרפיה? מה דעתך
על טיעונים אלו?
3. חופש הביטוי המסחרי
* בג"צ 606/93 קידום נ' רשות השידור, פ"ד
מח (2) 1, פסה"ד של השופטת דורנר, פסה"ד של השופט חשין, פסה"ד של
השופט בך.
* רשות: בג"צ 5118/05 מאיו סימון פרסום נ' הרשות השניה
לטלוויזיה ולרדיו, פ"ד מט (5)
751.
* בג"צ 4644/00 יפאורה נ' הרשות השניה,
פ"ד נד (4) 178.
1. חקיקת שוויון
* חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א - 1951.
* חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988.
* חוק הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998
* חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למרומות
בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א – 2000
2. מין
* בג"צ 153/87 שקדיאל נ' השר לעניני דתות,
פ"ד מב (2) 221.
* רשות: בג"צ 953/87
פורז נ' ראש עירית תל-אביב-יפו, פ"ד מב (2) 309.
* בג"צ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת
ישראל, פ"ד מח (5) 501.
* בג"צ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר
העבודה והרווחה, פ"ד נד (3) 630.
* בג"צ 4541/94 מילר נ' שר הבטחון,
פ"ד מט (4) 94.
* דב"ע נו 3-129 פלוטקין נ' אחים אייזנברג
בע"מ (טרם פורסם) [מ].
* עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' זוהר בן אשר
פ"ד נב (1) 650.
* פרנסיס רדאי, ""על השוויון" משפטים
כ"ד 241 (תשנ"ד).
* רות בן ישראל, "השוויון במשפט העבודה מנין
ולאן", שנתון משפט העבודה כרך ו' 85 (תשנ"ו) 87-107חובה
עמודים: 112-114, היתר רשות.[מ]
* רשות: רות בן-ישראל, "דיני עבודה: שוויון
בעבודה נוסח שנת אלפיים - המרשם הישראלי", ספר השנה של המשפט בישראל -
תשנ"ו, 577.
* רונן שמיר ומיכל שטראי, "שוויון הזדמנויות בבית
הדין לעבודה: לקראת סוציולוגיה של ההליך השיפוטי", שנתון משפט העבודה
כרך ו' 287 (תשנ"ו).[מ]
* רשות: Catharine MacKinnon, “Sex Equality: On
Difference and Dominance”, in Toward a Feminist Theory of the State 215 (1989).
* רשות: אורית קמיר, "איזו מין הטרדה: האם
הטרדה מינית היא פגיעה בשוויון או בכבוד האדם", משפטים כט 317, ביחוד
עמודים 319-322, 361-388 (תשנ"ח).
שאלה: מה תפיסה השוויון שבאה לידי ביטוי
בפסיקת בג"צ בנושא הפליה מטעמי מין? כיצד התפתחה פסיקה זו עם השנים? כיצד
עולה פסק-דינה של השופטת דורנר בענין אליס מילר עם הפסיקה שקדמה לפסק דין
זה?
3. נטיה מינית
* בג"צ 721/94 אל על נ' דנילוביץ, פ"ד
מח (5) 749.
* בג"צ 273/97 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' שר
החינוך, פ"ד נא (5) 822.
* בג"צ 1779/99 ברנר-קדיש נ' שר הפנים,
פ"ד נד (2) 959.
* אלון הראל, "בתי המשפט
והומוסקסואליות – כבוד או סובלנות?", משפט וממשל ד עמ' 785
(תשנ"ח).
* אייל גרוס, "דנילוביץ, שטיינר, והתיאוריה
הקווירית", משפט נוסף, כרך 1, בעמ' 47-54 (נמצא בספריה במדור כתבי עת
בעברית).
שאלה: מה ההבדלים בין גישות השופטים
השונים בענין דנילוביץ? מה הביסוס המשפטי למסקנה של כל אחד ואחת מהם? מה
הביסוס המשפטי לפסק הדין בענין האגודה לשמירת זכויות הפרט?
4. לאום
* בג"צ 30/52 ועדה להגנה על אדמות נצרת נ' שר
האוצר, פ"ד ט 1261.
* בג"צ 114/78 בורקאן נ' שר האוצר,
פ"ד לב (2) 800.
* רשות: אביגדור פלדמן, "המדינה הדמוקרטית
מול המדינה היהודית: חלל ללא מקומות, זמן ללא המשכיות", עיוני משפט
כרך יט (3) עמ' 717.
* בג"צ 200/83 וותאד נ' שר האוצר, פ"ד
לח (3) 118.
* רשות: בג"צ 528/87 אביטן נ' מנהל
מקרקעי ישראל, פ"ד מב (4) 298.
* בג"צ 3491/90 אגבריה נ' שר החינוך והתרבות,
פ"ד מה (1) 221.
* רשות: בג"צ 168/91 מילאדי מורקוס נ'
שר הביטחון, פ"ד מה (1) 467.
* רשות: בג"צ 3954/91 אגבריה נ' שר
החינוך והתרבות, פ"ד מה (5) 742.
* בג"צ 240/98 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר
לעניני דתות, פ"ד נב (5) 167.
*
בג"צ 6698/95 קעדאן נ' מנהל מקרקעי ישראל , פ"ד נד (1)
258.
* אליקים
רובינשטיין, "לא סוף הגשמת הציונות", קרקע מס' 49 (תש"ס – 2000), עמ' 15.
* בג"צ 113/99 עדאלה נ' השר לעניני דתות , פ"ד
נד (2) 164.
* בג"צ 2814/97 ועדת המעקב העליונה לענייני
החינוך הערבי בישראל נ' משרד החינוך, פ"ד נג (3) 233.
* בג"צ 6924/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ'
ממשלת ישראל, טרם פורסם [מ].
* עזמי בשארה, "על שאלת המיעוט הפלסטיני
בישראל", מתוך: החברה הישראלית - היבטים ביקורתיים 203 (תשנ"ד)
[מ].
* רשות:
עזמי בשארה, "הערבי הישראלי: עיונים בשיח פוליטי שסוע", ציונות: פולמוס
בן זמננו – גישות מחקריות ואידיאולוגיות, (המרכז למורשת בן גוריון, שדה בוקר,
1996) עמ' 312.
* רשות:
רובינשטיין, עמ' 306-312.
* רות גביזון ועסאם אבו-ריא, השסע היהודי-ערבי
בישראל: מאפיינים ואתגרים (המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשנ"ט) [מ].
* רשות: רות גביזון, ישראל כמדינה יהודית
ודמוקרטית: מתחים וסיכויים, עמ' 113-120 (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ט).
* ברוך קימרלינג, "מהפכה חוקתית או המשכיות
באפליה", אלפיים קובץ 18, עמ' 69 (תשנ"ט) [מ]
* שולמית אלוני, "חוק יסוד: כבוד
האדם וחירותו", בתוך: חמישים
לארבעים ושמונה – גליון מיוחד של תיאוריה וביקורת, (עדי אופיר, עורך) 367 (1999) [מ].
שאלה: מה תפיסה השוויון שבאה לידי ביטוי
בפסיקת בג"צ בנושא הפליה מטעמי לאום? האם וכיצד התפתחה פסיקה זו עם
השנים?
5. עדה
* אורן יפתחאל, "בינוי אומה וחלוקת המרחב
ב"אתנוקרטיה הישראלית": התיישבות, קרקעות ופערים עדתיים, עיוני משפט
כא (תשנ"ט) 637.
6. טעמים כלכליים, קניין
* בג"צ 5394/92 הופרט נ' יד ושם, פ"ד
מח (3) 353.
* בג"צ 4906/98 "עם חופשי" נ' משרד
הבינוי והשיכון , פ"ד נד (2) 503.
* בג"צ 1703/92 ק.א.ל. נ' ראש הממשלה,
פ"ד נב (4) 193.
* בג"צ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני
דתות, פ"ד נג (5) 337.
* בג"צ 1/98 כבל נ' ראש הממשלה, פ"ד
נג (2) 241.
* בג"צ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות,
פ"ד נד (4) 220.
* בג"צ 6741/99 יקותיאלי נ' שר הפנים,
פ"ד נה (3) 673.
* בה"נ 6857/00א רוטה נ' נצבטייב, פ"ד
נד (4) 707.
7.
מוגבלות גופנית
* חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-
1988 [מ].
* בג"צ 7081/93 בוצר נ' מועצה מקומית
"מכבים-רעות", פ"ד נ (1) 19.
* רשות: עע"א 7440/97 מדינת ישראל נ'
אבי גולן, פ"ד נב (1) 1.
8. גיל
* רשות: דנג"צ 4191/97 רקנט נ' בית הדין
הארצי לעבודה, פ"ד נד (5) 330.
9. טעמים
אחרים?
* רשות: בג"צ 720/82 אליצור נ' עירית
נהריה, פ"ד לז (3) 17.
* חוק יסוד: חופש העיסוק
* בג"צ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה, פ"ד
ב 80.
* בג"צ 726/94 כלל בע"מ נ' שר האוצר,
פ"ד מח (5) 441.
* בג"צ 1715/94 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ'
שר האוצר, פ"ד נא (4) 367.
* בג"צ 450/97 תנופה שרותי כוח אדם נ' שר
העבודה והרווחה, פ"ד נב (2) 433.
* אהרן ברק, חוק יסוד: חופש העיסוק, משפט וממשל
ב (תשנ"ד) 195.
* עלי זלצברגר ואלכסנדר (סנדי) קדר, "המהפכה השקטה
– עוד על הביקורת השיפוטית לפי חוקי-היסוד החדשים", משפט וממשל ד'
489, (תשנ"ח) 507-513.
* ע"א 6601/96 א.אי.אס. מערכות בע"מ נ'
משה סער , פ"ד נד (3) 850.
שאלה: מה הרציונל לזכות לחופש העיסוק
בפסק דין בז'רנו? מה הרציונל בענין כלל ובמאמרו של ברק? האם הרציונל
להגנה על זכות זו השתנה, ובאיזה כיוון?
* חוק גל, (פ"ד מט (4) 221), ברק בפסקאות 87-88,
99-107.
* דנג"צ 2161/96 שריף נ' אלוף פיקוד העורף,
פ"ד נ (4) 485.
* בג"צ 2418/87 אבו פארה נ' אלוף עוזי דיין –
מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד נא (1) 221.
* בג"צ 2006/97 ג'נימת נ' אלוף פיקוד מרכז,
פ"ד נא (2) 651.
* רשות: דוד קרצ'מר, "ביקורת בג"צ על
הריסתם ואטימתם של בתים בשטחים", ספר קלינגהופר על המשפט הציבורי
(תשנ"ג) 305.
* דנג"צ 4466/94 נוסייבה נ' שר האוצר
פ"ד מט (4) 68.
* בג"צ 1030/97 אל-מטור נ' ועדת המשנה לפיקוח,
לא פורסם, תקדין-עליון כרך 97 (1) עמ' 780 [מ].
* אייל גרוס, "זכות הקניין כזכות חוקתית וחוק
יסוד: כבוד האדם וחירותו", עיוני משפט כא 405 (תשנ"ח).
* בג"צ 4539/96 אקסלברד ואח' נ' מנהל מס רכוש
אזור חדרה, פ"ד נב (5) 385, עמ' 408-409 (פסקה 16 - בייניש).
* בג"צ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, מנהל
מקרקעי ישראל, פ"ד נה (2) 625.
* בג"צ 403/99 ח"כ רן כהן נ' בנימין
נתניהו, ראש הממשלה, דינים עליון, כרך נו 397.
* בג"צ 508/98 "מתב" מערכת תקשורת
בכבלים נ' הכנסת, פ"ד נד (4) 577.
שאלה: איזה פירוש של זכות הקניין יתאים להגנה עליה כזכות אדם חוקתית?
כיצד מתמודדת הפסיקה עם זכות הקניין בפסיקה שקראתם? אילו השלכות יש לזכות לקניין
כפי שקיבלה ביטוי בפסיקה עד כה?
* הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, הצעות חוק תשנ"ד
337.
* רות בן-ישראל, "השלכות חוקי היסוד על חקיקת
העבודה", שנתון משפט העבודה ד' 29 (תשנ"ד) ביחוד עמודים 30-33.
* גיא מונדלק, "זכויות חברתיות-כלכליות בשיח
החוקתי החדש: מזכויות חברתיות לממד החברתי של זכויות האדם", שנתון משפט
העבודה כרך ז' עמ' 65 (תשנ"ט).
* מיכאל אטלן, "זכויות האדם והאזרח בישראל -
מקראה", משפטים כב (תשנ"ג) 251.
* נעמה ישובי, זכויות, לא הטבות. זכויות חברתיות
בישראל, 4-8, 14-16, 20-23, 25-41 (תשנ"ז) [מ].
* בג"צ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר
– אגף המכס והמע"מ, פסקה 42 בפסק-דינו של השופט זמיר, פ"ד נב (1)
289 – עמודים 339-341.
* בג"צ 890/99 חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי,
פ"ד נד (4) 423.
* רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד
נה (3) 360.
* בג"צ 7715/95 עמותת "שוחרי
גיל"ת" נ' שר החינוך, פ"ד נ (3) 2.
* האמנה לזכויות הילד, 1989, כתבי אמנה 1038, בעמ' 221.
סעיפים 28-29.
* חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
* בג"צ 7031/98 לאור נ' שר הבריאות
(5.7.99) – לא פורסם (מ).
* דני פילק, "הפרטה חולנית", מצד שני ינואר
1999 עמ' 18 (מ).
* בג"צ 2344/98 מכבי שירותי בריאות נ' שר האוצר,
פ"ד נד (5) 729.
* בג"צ 32/01 אלעדרה נ' מפקד כוחות צה"ל
באזור יהודה ושומרון, טרם פורסם.
שאלה: אילו תפיסות של זכויות באו לידי
ביטוי בפסיקה ובספרות שעסקו בזכויות חברתיות? אילו בעיות ניתן לאתר בהנמקתו של
השופט אור בעניין שוחרי גיל"ת? מה המשמעות של חלוקת הזכויות לאזרחיות
ופוליטיות מול חברתיות? מה מאחורי חלוקה זו? האם היא מוצדקת?
* בג"צ 262/62 ישראל פרץ, ואח' נ' כפר שמריהו,
פ"ד טז (3) 2101.
* בג"צ 465/89 רסקין נ' המועצה הדתית ירושלים,
פ"ד מד (2) 673.
* בג"צ 5073/91 תיאטרות ישראל בע"מ נ'
עירית נתניה , פ"ד מז (3) 192.
* בג"צ 3872/93 מיטראל נ' ראש הממשלה ושר הדתות,
פ"ד מז (5) 485
* בג"צ 4298/93 מונה ג'בארין נ' שר החינוך
והתרבות, פ"ד מח (5) 199.
* בג"צ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה,
פ"ד נא (4) 199.
* בג"צ 921/98 סיעת מרצ נ' השר לעניני דתות, פ"ד
נב (5) 241.
* בג"צ 6981/97 סיעת מרצ נ' ועדת השרים שלפי
חוק שירותי הדת היהודיים, פ"ד נב (5) 289
יד.
אמנת ז'נבה וזכויות אדם בשטחים (לימוד עצמי)
* דוד קרצמר, "אכיפתה ופירושה של אמנת ג'נבה
הרביעית - דרכו של בית המשפט העליון", משפטים כ"ו 49
(תשנ"ה).
* רובינשטיין, עמודים 1173-1185.
* ת.א. 11258/93 נעאמנה נ' קיבוץ קליה [מ]
* ברק, 649-697.
* פרנסיס רדאי, "'הפרטת זכויות
האדם' והשימוש לרעה בכוח", משפטים כג 21 (תשנ"ד).
IV - סיכום: החוקתיות בישראל: בין
הפוליטיקה והמשפט
* ברק, "על השקפת עולם בדבר
משפט ושיפוט ואקטיבזים שיפוטי", עיוני משפט יז (תשנ"ב) 475,
476-497.
* מנחם
אלון, "חוקי היסוד: דרכי חקיקתם ופרשנותם - מאין ולאן", מחקרי משפט יב (תשנ"ו) 253, 297-306.
* רשות: אריאל רוזן-צבי, "תרבות של
משפט", עיוני משפט יז (תשנ"ב) 689.
* מנחם מאוטנר, ירידת הפורמליזים ועליית הערכים
במשפט הישראלי, (מעגלי דעת, תשנ"ג) 9-10, 33-51, 101-105, 119-141. או ב:
עיוני משפט יז (תשנ"ב) 503, 505-507, 519-543, 558-562, 569-589.
* רונן שמיר, הפוליטיקה של הסבירות, תיאוריה וביקורת
5 (תשנ"ד) 7.[מ]
* גד ברזילי, אפרים יער-יוכטמן, זאב סגל בית המשפט
העליון בעין החברה הישראלית (תשנ"ד) 29-45.[מ]
* רשות: רונן שמיר, "חברה, יהדות
ופנדמנטליזים דמוקרטי: על מקורותיה החברתיים של הפרשנות השיפוטית", עיוני
משפט יט (3) 699 (תשנ"ה).
* רות גביזון, "המהפיכה החוקתית - תיאור המציאות
או נבואה המגשימה את עצמה?", משפטים כח 21 (תשנ"ז) 22-33, 111-147 (בגרסת הספר: 9-14, 93-125).
* עלי זלצברגר ואלכסנדר (סנדי) קדר, "המהפכה השקטה
– עוד על הביקורת השיפוטית לפי חוקי-היסוד החדשים", משפט וממשל ד'
513-520 (תשנ"ח).
* אירית חביב-סגל, "דיני חברות והמטריה החוקתית
שנפרשה בחוקי היסוד", ספר השנה של המשפט בישראל (תשנ"ו) 105,
112-120.
* דוד קרצ'מר, "חמישים שנה של משפט ציבורי בבית
המשפט העליון - זכויות אדם", משפט וממשל ה' (תש"ס) 497.
שאלה: ברק ואלון, מאוטנר ושמיר, וכן
ברזילי, גביזון, זלצברגר וקדר, וכן חביב-סגל, מנסים כולם לספר את סיפורו של המשפט
החוקתי בישראל, ומקומו בחברה. מה השוני בין הגרסאות השונות של הסיפור? האם הגרסאות
השונות יכולות לחיות כולן ביחד? אם לא, באילו מהגרסאות תבחר/י?
איזכורים
חוזרים:
פסקי דין -
* ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ'
מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221,
(להלן: "פס"ד חוק גל").
מאמרים -
* רות גביזון, "המהפיכה החוקתית - תיאור המציאות
או נבואה המגשימה את עצמה", משפטים כח 21 (תשנ"ז) (להלן: "גביזון").
מופיע גם כספר: רות גביזון, המהפיכה החוקתית – תיאור מציאות או נבואה המגשימה
את עצמה? (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1988).
* אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט
הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, (מהדורה חמישית, שוקן, תשנ"ז) (להלן:
"רובינשטיין").
* אהרן ברק, פרשנות במשפט - כרך שלישי: פרשנות
חוקתית (נבו, תשנ"ד) (להלן: "ברק").