סילבוס עיונים בספרותם של חסידי אשכנז

חסידי אשכנז היו תנועה דתית-חברתית בעלת נטיות אליטיסטיות-רדיקליות שפעלה בערי עמק הריין בגרמניה; שיא פעילותה הספרותית היה בערך בין השנים 1150 – 1250 (אין להחליף בינה ובין החסידות מיסודו של הבעל שם טוב, שראשיתה במזרח אירופה במאה הי"ח). חלק ניכר מהסמינר יוקדש לעיון בסיפורי 'ספר חסידים'. אף על פי שחלק ניכר מהספר נכתב (לפי מה שמקובל לשער) על ידי רבי יהודה החסיד, שהשתייך לאליטה הרבנית של תקופתו, אפשר לגשת לסיפורי ספר חסידים כמכילים אלמנטים מובהקים של ספרות עממית. סיפורים אלה משקפים את עולמם המורכב של חסידי אשכנז. מצד אחד בא לידי ביטוי האתוס הדתי חברתי הקיצוני שלהם. עם זאת, בסיפורים נחשפים חסידי אשכנז גם כבני אדם, על יצריהם, חרדותיהם ופחדיהם – והכול בכנות גלויה ומרשימה.
חלק מהסמינר יוקדש לאלמנטים של מאגיה בחסידות אשכנז. בעיסוק הניכר בפעילות מאגית בה ניכרת בין היתר גם השפעת הסביבה הנוצרית, אך גם השפעות שבאו מן המזרח. העיסוק המאגי הזה השפיע במרוצת ימי הביניים גם על יהדות ספרד, ותרם לעיצובה של מה שנקרא 'הקבלה המעשית',
אין לקורס דרישות מוקדמות.

The World of Hasidei Ashkenaz
The German Hasidim were active in medieval Rheinland. During the course sections of Sefer Hasidim will be read. This text, though attributed to R. Judah he-Hasid, a member of the Talmudic elite of German Jewry, contains elements of folk-literature. The stories of Sefer Hasidim teach the rigor religious ethics of the Hasidic movement, but at the same time reflects the human desires and anxieties of the Jews in those troubled times.