סילבוס הבית כבעיה פילוסופית: בין היידגר ולוינס

מהו בית? מה פירוש להיות או להרגיש בבית? מה הם געגועים לבית? מה פירוש להיות חסר בית? באיזה מצבים קיומיים מדובר כאן? מה היחס בין מבנה הסובייקט ומבנה הבית? מה הקשר בין "להיות בבית" לבין ניכור, לבין אותנטיות? השיעור מוקדש לשאלות אלה, בהקשר של ויכוח בין שני פילוסופים מרכזיים למאה ה-20: מחד הפילוסוף הגרמני, מרטין היידגר ולמולו הפילוסוף היהודי-צרפתי עמנואל לוינס.

לפי היידגר: "פילוסופיה היא געגוע לבית". מה פרושה של אמירה זו? היידגר מזהה את המצב של "חוסר הבית" עם תפיסה המביאה את האדם המודרני לתחושת ניכור, לקרע בין האדם לעולם. מתוך התגברות על הקרע הזה מעלה היידגר שאלה יסודית אודות האפשרות של יחסים בין האדם למציאות, בין אדם לעולם.
מחד היידגר מתייחס ברצינות לאפשרות של האדם להיות בן- בלי- בית. וטוען כי על האדם ללמד לשכון. תפקידו של הבית להיות חוליה מקשרת לעולם, להעניק לאדם תחושה שורשית לנוף ומולדת. לעומתו הבית אצל לוינס הוא נבחר, בחירה הנובעת בין היתר מיכולתו של האדם לנוע מכך שאין לו שורש. יכולת זו אינה גורמת להפיכתו לבן- בלי- בית. עבור לוינס אין האדם צריך ללמוד לשכון, השכינה נובעת מהיותו יצור המתרכז בעצמו. ומושג הבית במשנתו מצביע על האפשרות של היות האדם בבית עם עצמו בתוך העולם. נקודת מבט שאינה רואה בבית את אותו דבר הקושר את האדם לכל שאר הבריאה אלא אותו דבר המפריד את הסובייקט וקושר אותו לעצמו.
היידגר מיחד חשיבות רבה למושג המקום, ויצירת המקום ע"י המשכן, הבית, מעמידה את האדם בין הדברים ברמה שווה, וניתן לראות זאת ככמיהה להבנת האדם והעולם כמכלול אחד.לעומתו לוינס משחרר את מושג הבית ממושג המקום. המשכן הוא אקסטריטוריאלי, הוא אוטופיה, ותפקידו ליצור מרחק מהדברים, להשלים את היפרדות הסובייקט והיבדלותו המוחלטת מהדברים. למרות שלוינס רואה את הבית כאפשרות של הסתגרות בו חלק מהותי של הבית הוא היותו האפשרות של קבלת האחר.
בשיעור ננסה להבין אלה צורות של יחסים בין האדם לעולם יוצר הבית? מה הקשר בין בית, חלל ומקום? מה היחס בין הבית כאובייקט ארכיטקטוני לבין הבנה כללית של מושג הבית? שאלות אלה ידונו על רקע התפתחויות מרכזיות בתולדות הארכיטקטורה במאה ה-20 והמאה ה-21.

The Home as a Philosophical Problem – Between Heidegger and Levinas:

What makes a particular place a home? What does "feeling at home" mean? What is the nature of home-sickness? What constitutes homelessness? This course will explore these existential questions by focusing on the relationship between the concepts of "home", "alienation" and "authenticity". The philosophical framework for our discussion will be the debate between the German philosopher Martin Heidegger and the French-Jewish philosopher Emanuel Levinas.

According to Heidegger, philosophizing is a form of longing for a lost home. Heidegger claims that humans are alienated from the world and from their homes. This alienation began with modernity, which brought about rupture between man and the world. In an attempt to overcome this rupture, Heidegger addresses vital questions concerning the relationship between man, the world and human reality. For example, Heidegger takes the modern condition of homelessness with great seriousness, and claims that it is vital for humans to learn how to dwell in the world. For him, the home is a mediating link between humans and the world; a home gives humans a sense of belonging to a place.

Levinas, on the contrary, thinks that humans choose their home, and that their ability to choose a home rests on their rootlessness, on the fact that they are free to roam the world. Therefore, according to Levinas, because humans have the inclination to roam the world, the concept of "homeless" does not apply. Levinas argues that humans, as self-absorbed creatures, need not learn how to dwell in the world. Dwelling comes naturally to humans. In Levinas' philosophy, the notion of home is related to the human ability to feel at home in the world with oneself. Levinas, in contrast to Heidegger, does not think of the home as a link between humans and the world; instead, he believes that they are, in principal, separate. Indeed, for Levinas, the home is an element that separates the subject from the world and enables humans to develop their subjectivity.

In this course, we will examine the different relationships between humans and the world and the role of "home" in the constitution of these relationships. We begin by studying the relationship between home, place and space, focusing on affinities and differences between architectural and philosophical interpretations for the concept of "home." Particular attention will be paid to central developments in architecture in the 20th and 21st Centuries.