| הקריאה בספר בן סירא היא הרפתקה אינטלקטואלית לא קטנה. סיפור גילויו של הספר העברי הוא פרשה מרתקת. מלכתחילה נודע הספר בתרגומו היווני, ובכמה מובאות ורמזים במדרש ובגמרא, אך בסוף המאה התשע-עשרה נתגלו מספר כתבי יד עבריים מהגניזה בקהיר. לעדות זו מצטרפת כיום מגילה ממצדה, וכן כמה קטעים במגילות מדבר יהודה. לאור תפוצתו הרבה ניכר שהספר היה מקובל מאוד בעולם המשכילים היהודי. על כן השאלה מדוע הספר לא זכה למעמד קנוני, הינה בעלת משקל רב. ספר בן סירא מצטיין בארגון פיוטי מיוחד במינו: משלים העומדים לכאורה בפני עצמם כבספר משלי, מצטרפים לכדי הרצאה מקיפה של נושאים דתיים ומוסריים מובהקים. בשורה של פרקים מוצגות דמויות מרכזיות בתולדות העולם וישראל, החל בחנוך, נוח ואברהם, וכלה בשמעון, הכהן הגדול. גם לשונו של הספר מיוחדת במינה: במקומות רבים מחקה המשורר את ספרי משלי ושאר השירה המקראית, אך מצד שני הוא מרבה בניבים משלו, ובלשון ימי הבית השני בכלל. האם המשורר מבקש לחקות את השירה המקראית או שמא הוא מנצל את התשתית המקראית ליצירת ספרו שלו? הסמינר יעסוק בכל התחומים הללו, ויבקש בדרך זו לשרטט דיוקן אינטלקטואלי של התקופה שבין התקופה הפרסית ובין זמן מרד החשמונאים. |