סילבוסים של המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן בשנת הלימודים תשס"ו

מעודכן ליום שני 3 ביולי 2006


0659.3032  הפילוסופיה של משה מנדלסון
פרופ' גדעון פרוידנטל
נקרא כתבים של מנדלסון המצויים בעברית ו/ או באנגלית. נתרכז בהצדקת הדת, הן בהוכחות לקיום האל, הן בדת ההתגלות ("ירושלים" וה"ביאור" לחומש).
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.3034  Leibniz:Logic, Metaphysics, and Philosophy of Science
ד"ר אנדראס בלנק
This course offers an overview over Leibniz’s development in three areas central to his philosophy – logic, metaphysics, and philosophy of science. In particular, its aim is to make clear how Leibniz’s ideas in these areas interact with each other. One of Leibniz’s earliest philosophical projects is the development of a “universal characteristic” comprising the development of a formal language and the investigation into simple components of human thought. Leibniz’s logic, thus, has both a technical side – anticipating modern formal logic – and a methodological side concerning the nature of human thought in general. Both the technical and the methodological of logic show their influence in Leibniz’s metaphysical writings. In the course, we will read some text from his early Paris years, as well as the Discourse on Metaphysics and the New System of the Communication of Substances. Finally, both logical and metaphysical considerations play a role in Leibniz’s philosophy of science. In the course, we will trace the interaction between logic, metaphysics and philosophy of science in Leibniz’s early theory of matter and the continuum, in the writings on dynamics from his middle years, as well as in his later biological views.

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.4613  פילוסופיה של המדע למתקדמים (קורס תשתית)
פרופ' מנחם פיששיעור
הקורס יתרכז בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאת חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.5146  פילוסופיה של הביולוגיה
פרופ' חוה יבלונקה
הקורס יעסוק בדיון בכמה מהבעיות המרכזיות בפילוסופיה של הביולוגיה ובמרכזן בעיות האדפטציה הפונקציה והמטרה. נושאים אלה ידונו הן במסגרת ניתוח חקירות פילוסופיות קלאסיות והן במסגרת חקירות פילוסופיות מודרניות בפילוסופיה של הביולוגיה. דגש מיוחד יושם על האופנים בהן נידונים נושאים אלה בביולוגיה מולקולארית ובמחקרים ביולוגיים על חשיבה ורגש.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.5155  מבוא היסטורי לתיאוריה חברתית מודרנית (קורס תשתית)
ד"ר סנאית גיסיסשיעור
הקורס ידון בתהליך הפיכתה של "החברה" למושא מדעי , דרך ניתוח של תורות חברתיות בהקשן ההיסטורי של התגבשות המשטרים של המודרניות משלהי המאה ה-18 ועד ראשית המאה העשרים.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.5162  מבוא לפילוסופיה של המתמטיקה
ד"ר ליאו קורישיעור
הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה?
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.5287  תרגיל בפילוסופיה של המדע (קורס תשתית)
מר ערן טל

במסגרת התרגיל נקרא כמה מן הטקסטים המרכזיים בפילוסופיה של המדע, בעיקר מן המאה העשרים. דגש מיוחד יינתן לחשיפת המוטיבציות הפילוסופיות של הכותבים. ננסה לבדוק, מדוע שאלות מסויימות הטרידו את גדולי הפילוסופים של המדע; האם פילוסופים הונחו על ידי שאלות קודמיהם, ובאיזו מידה ניסחו את השאלות מחדש; והאם הוגים שונים, שעסקו בנושא אחד, הונעו על ידי אותה שאלה. הטקסטים שנקרא יתמקדו בשלושה נושאים: שאלת הרציונליות והקידמה במדע, שאלת ההסבר המדעי, ותפקיד ההבחנה בין אנליטי לסינתטי בתולדות הפילוסופיה של המדע.


מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.5291  חקר החיים - ארגון ואבולוציה (קורס תשתית)
פרופ' חוה יבלונקהשיעור
קורס תשתית במדעי החיים לתלמידי מדעי הרוח והחברה. זהו קורס של "ביולוגיה ללא ביולוגים". מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בביולוגיה, ולא להוות קורס מבוא למדעי החיים לביולוגים מתחילים. אף שאין דרישה לידע מוקדם בביולוגיה, יתכן כי חלק מהסטודנטים ירצו להיעזר בקריאת חומר רקע, שינתן במידת הצורך על ידי המרצה. מוצגים 14 נושאים שילמדו (ברובם) במהלך הקורס.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.5328  ההשכלה ומתנגדיה
פרופ' יוסף מאליסמינר
מהי השכלה? – מאז השיב הפילוסוף קאנט לשאלה זו בקביעה כי ההשכלה היא התנועה שבה מתגבר האדם על הכשלים שלקה בהם עקב חוסר-בגרותו ומשתלט מכוח תבונתו על עצמו ועולמו, ניטש ויכוח על הנחותיה והשלכותיה של אידיאולוגיה ליברלית זו. אם בעבר היו מתנגדיה של ה"השכלה" בעיקר הוגי-דעות דתיים ורומנטיים, הרי בעשורים האחרונים בולטים דווקא הוגי-דעות ביקורתיים (דוגמת אדורנו והורקהיימר) ופוסט-מודרניסטיים (פוקו וחסידיו) שמזהים בה את זרעי הפורענות של העידן המודרני. כנגד הוגי-דעות אלה ואחרים, שנטו להתעלם מהמציאות ההיסטורית שבה-וממנה התפתחה תנועת ההשכלה, ננסה לבחון-מחדש את השאלה "מהי השכלה?" תוך התייחסות לתנאים החברתיים, הפוליטיים, הדתיים, והתרבותיים של התקופה שבמסגרתם עיצבו המשכילים ומתנגדיהם את השקפותיהם.

0659.6003  עיונים במושג האידיאולוגיה
פרופ' משה צוקרמןסמינר
הסמינר יעסוק בהתפתחותו ההיסטורית של מושג האידיאולוגיה. חומר הקריאה יהיה מבוסס בעיקרו על טקסטים מרכזיים-קלאסיים ועכשוויים בתולדות המושג.
0659.6043  גישות אלטרנטיביות בפילוסופיה של המדע
ד"ר יואב בן דבשיעור
מהו המדע, כיצד הוא מתפתח, ואיזה מעמד אפשר לייחס לתגליות שלו? גישות "מסורתיות" לפילוסופיה של המדע, שהיו מקובלות מהמאה השבע עשרה ועד אמצע המאה העשרים, הציעו תשובות שונות לשאלות אלה. אולם למרות ההבדלים ביניהן, היו לכולן כמה מאפיינים בסיסיים משותפים. גישות אלה, שהושפעו בעיקר מהפיזיקה, ראו את המדע כתחום עצמאי המנותק מהקשרים היסטוריים וחברתיים. התפתחות המדע נתפסה כהליך ליניארי המתקדם צעד אחר צעד, על סמך עובדות נסיוניות מוצקות והיקשים רציונליים "טהורים". ההיבט הקהילתי של המחקר המדעי נחשב משני, כך שבעיקרון תודעה בודדת (לאו דווקא אנושית) הייתה יכולה להגיע לאותן תוצאות.

במהלך המאה העשרים (ובעיקר לקראת סופה) הופיעו גישות חדשות למדע, המושפעות במידה רבה מהמדעים הביולוגיים והחברתיים, ומסתמכות על מחקר היסטורי של ההתפתחות המדעית בפועל ולא על אידיאליזציות של "איך המדע אמור להיות". גישות "אלטרנטיביות" כאלה, שלפעמים עדיין מעוררות התנגדות חריפה מצד המימסד המדעי-פיזיקלי, רואות גם את הידע המדעי וגם את קהילת המדענים כרשת סבוכה של קשרי גומלין המתקיימים בו זמנית. ברשת כזו ההיקשים הרציונליים והעובדות הנסיוניות אינם עומדים בפני עצמם, אלא מקבלים את משמעותם במערכת של פרשנות המשלבת השפעות "חיצוניות" של החברה והתרבות ותלוייה בדינמיקה הקהילתית. התמונה המתקבלת היא של המדע כתהליך אבולוציוני פתוח ורב ערכי, שמתפתח כחלק מהתרבות והחברה האנושית ולא במנותק ממנה.

בקורס נסקור כמה מהחשובות שבגישות אלה. בין השאר נעסוק בתפיסת הידע ההוליסטית של פייר דוהם (Duhem), במושגי "סגנון המחשבה" או "הפרדיגמה" של לודוויק פלק (Fleck) ותומס קון (Kuhn), בגישות החברתיות והפוסטמודרניות למדע שהופיעו בעיקר משנות הששים ואילך, וכן בתפיסות "רשתיות" של הידע, המושפעות גם מרעיונות ביולוגיים וגם מהתפתחויות בטכנולוגיית המידע, כמו מושג "היצירה העצמית" של הומברטו מטורנה ואדגר וארלה (Maturana & Varela).
0659.6056  מבוא לתולדות המתמטיקה
ד"ר ליאו קורי
הקורס סוקר מהלכים מרכזיים בהתפתחות המחשבה המתמטית מימי היוונים ועד המאה השמונה-עשרה, מיד לאחר פיתוח החשבון האינפיניטסימלי ע"י ניוטון ולייבניץ. התפתחות זו לא נבחנת כסדרה של גילויים ברצף, המנותקים מכל הקשר היסטורי, והמוליכים באופן טבעי ואוטונומי האחד אל משנהו בדרך של מערכת דדוקטיבית סגורה וסדורה. ההיפך: מושם דגש מיוחד בקורס בהארת הזיקה שבין התפתחות הרעיונות המתמטיים הייחודיים לכל תקופה לבין המסגרות האינטלקטואליות, התרבותיות והמוסדיות הרחבות יותר שבתוכן תרחשה ההתפתחות הזו.
בקורס יוצג חקר תולדות המתמטיקה כתחום אקדמי פעיל ותוסס, שבו מחלוקות ושאלות מחקר פתוחות רבות. כמו כן, יושם דגש על הכרת הביבליוגרפיה
0659.6060  הגיונות שפינוציסטים: זמניות וחירות
מר עודד שכטרסמינר
במרכז סמינר זה יעמדו שלש חקירות המבוססות בעיקרן על תורת המדות של שפינוזה. הראשונה תדון בזמניות וקיום, השניה במובנו של הקיום והשלישית בצורה בה מאפיין שפינוזה את האתי והפוליטי. החקירה הראשונה תתמקד במרכזיות מושג הזמניות למושג הקיום. לזמניות (בשלש הופעותיה: זמן, התמדה, נצח) מעמד מיוחד במחשבה האונטולוגית והפילוסופית. היא תתברר לא כנושא אחד מני רבים בו עוסקת הפילוסופיה, אלא כמי שמאפשרת את צורותיה השונות של המחשבה הפילוסופית בכלל ושל המטאפיסיקה והאונטולוגיה בפרט. על בסיס החקירה הראשונה אפשר יהיה לאפיין מחדש את המעמד האונטולוגי של כמה שאלות פילוסופיות מרכזיות; וביניהן לדוגמא הוולונטריזם והדטרמיניזם שהועמדו כשתי תפיסות פילוסופיות מוציאות. מתוך הביקורת השפינוסטית יתבררו הללו כעמדות המבוססות על אותה תפיסה אונטולוגית שבבסיסה תאור ההוויה במשפטים נוגדי מציאות. הופעה זו של ההוויה תתברר כחלקית וכמטעה פילוסופית. על סמך שתי החקירות הראשונות אפשר יהיה לבחון מחדש את הפוליטי, האתי והחברתי שבבסיסו עומד הסובייקט. הדחיה הגורפת של חופש הבחירה ובד בבד החיוב המוחלט של החירות יתבררו כמבוססות על הסובייקט הקרטזיאני אותו דוחה שפינוזה מתוך דחיית האל התיאולוגי. מושג סובייקט זה כרוך במושג פעולה מסוים וזה האחרון נסמך על תפיסת פילוסופית מוטעית של ההוויה. חקירות אלה מאפשרות לאפיין את הטעויות הפילוסופיות שמקורן בתפיסה מסולפת של ההוויה ואלו עומדות בבסיס המחשבה של הפוליטי, האתי והחברתי. ההשלכות של המחשבה השפינוציסטית רבות ובסופו של הסמינר ידונו בקצרה כמה מהם, כגון הדחיה של שפינוזה לאתיקה של רחמים, ל"אדם הבוחר", והבקורת על האתי והפוליטי בפילוסופיה בעיקרה שתתברר כמחשבה תיאולוגית מוטעית. אם יתאפשר נדון באפשרות הפילוסופית שפותחת המחשבה השפינוציסטית בבחינת הפילוסופיה שאחריו, ובעיקר במושג הסובייקט הקאנטיאני, במושג הפעולה אצל פיכטה ובמושג ה- Dasein ו"הנתנות ההוויה" אצל הוסרל והיידגר.
הסמינר יתבסס בעיקרו על תורת המדות בתרגום יעקב קלצקין.

שעורים:
1: הקדמה
2: זמניות ופילוסופיה - המתודה האונטולוגית של שפינוזה
3-5: זמניות כבסיסה של האונטולוגיה
6-9: צורתה של מחשבת "היות אחרת" ואפיונה האונטולוגי.
10-12: פרוש השאלה האתית במתודה האונטולוגית אליבא דשפינוזה.
13- סוף: הפוליטי אצל שפינוזה. והשלכות החקירה על הפילוסופיה המודרנית.

חובות הסמינר: רפרט או עבודה סמינריונית.

0659.6108  "גזע" וגזענות
ד"ר סנאית גיסיססמינר
הסמינר ידון בכינונה של קטגורית הגזע המודרנית כתוצר קלסיפיקציה ביולוגית וחברתית בנאורות' בדרכי כינונה כקטגוריה ביולוגית- תרבותית- מעמדית במאה ה19, ובפרקטיקות גזעניות במאה ה20גם תהליך התהוותם של מדינת ישראל ומוסדותיה ידונו מפרספקטיבה זו.
0659.6116  נושאים בפילוסופיה של הרשת
ד"ר יואב בן-דבסמינר
במהלך המאה העשרים הופיעו בתחומים רבים של החברה והמחשבה מושגים חדשים, החורגים מתפיסות מכניסטיות וליניאריות שאפיינו זרמים מרכזיים בתרבות המערבית המודרנית. מושגים אלה משתלבים במערכת דימויים שאינה שואבת עוד את השראתה ממכונות חומריות כדוגמת השעון המכני, אלא ממערכות אורגניות ומערכות מידע הבנויות כרשת מורכבת של קשרים הדדיים. אפשר לראות כאן התגבשות של תמונת עולם חדשה שיש לה השלכות במחקר המדעי, בהתפתחויות תרבותיות וחברתיות, ובעיצוב אופייה של טכנולוגיית המידע החדשה.
בסמינר נסקור מאפיינים חשובים של תמונת העולם הרשתית גם ברמה ההיסטורית והאנושית, דרך בחינת הקשרים שהתקיימו בפועל בין אנשים ורעיונות בתחומים השונים, וגם ברמה העקרונית והפילוסופית. בין הנושאים שיידוננו:

דימוי הרשת: אורגני, מכני ודיגיטלי
המדעים החדשים: השלמתיות, דמיון עצמי וסדר מתהווה
ממציאות אובייקטיבית למציאות תלויית-משתמש
טכנולוגיית מידע, קוד פתוח ותוכנה חופשית
פוסטמודרניות, חשיבה אלטרנטיבית ופילוסופיה מזרחית
חומר רקע בנושאים אלה באתר:www.bendov.info

0659.6132  רציונליות ואתיקה במדע
פרופ' יצחק בן-ישראלסמינר
המדע נתפס, אצל ההדיוטות, כשיא העיסוק הרציונלי בחקר המציאות. פעילויות אחרות (פוליטיקה למשל), נתפשות כפחות רציונליות משום שמעורבות בהן רגשות, אגו, כבוד ושאר גורמים "לא רציונליים". משום שהמדע הוא (כביכול) עיסוק רציונלי בעובדות אובייקטיביות, יש בו לכאורה גם נאמנות גדולה יותר לאמת והאתיקה המדעית נמצאת ברמה גבוהה יותר מאשר האתיקה של תחומים אחרים. האומנם?
מטרתי בקורס היא להראות שהתיזה לעיל היא משוללת יסוד במידה רבה (אם כי לא לגמרי). מדעני הטבע, כמוהם כשאר בני אנוש, אינם רציונליים יותר או פחות, ואינם ישרים יותר או פחות מאשר חבריהם העוסקים במקצועות אחרים. עם זאת, המדע השכיל להעמיד מוסדות מסוימים ההופכים את התוצר המדעי למשוחרר במידה רבה מאופיים ותכונותיהם של העוסקים בו, ובכך יתרונו.
כדי להמחיש את התיזה נעסוק בסיפור המדע בשירות המלחמה בפרט, ובסיפור פיתוח הפצצה האטומית במלחמת העולם השניה בפרט.
חלקו המרכזי של הקורס יעסוק, לכן, בפילוסופיה המודרנית של המדע ובמסקנות הנובעות ממנה. בין היתר תדון בעיית ההכללה על סמך הכרת הפרטים (אינדוקציה), התקדמות הידיעה ע"י ביקורת והפרכה, סוגיית החסינות של ההערכות (בפני הפרכות) והתלות של העובדות התצפיתיות בתיאוריה.
לסיום, נדון בהשלכות של הניתוח שהובא לעיל על אופיו הרצוי של הארגון המדעי (חברה פתוחה) ועל האתיקה של המחקר (האם חוקר מעולה יכול להיות אדם רע?).
*הקורס מתאים לתלמידי המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ולתלמידי החוג לפילוסופיה המתעניינים במדע, מוסר ותורת ההכרה.
0659.6138  פיסיקה ללא פיסיקאים (קורס תשתית)
ד"ר יואב בן דבשיעור
הקורס מיועד להקנות רקע כללי בפיזיקה לתלמידים המתמחים בתחומים שונים של מדעי הרוח והחברה. בהרצאות נסקור את התיאוריות והרעיונות המרכזיים שעיצבו את מהלך התפתחותה של הפיזיקה המערבית המודרנית. בתיאוריות אלה לא נדון ברמה הטכנית והחישובית, אלא נסקור אותן כתהליך התפתחותי של מושגים ותפיסות, המעצבים את השקפת העולם של קהילה מדעית, ומופיעים בהקשר תרבותי, חברתי וטכנולוגי. לא נדרש רקע קודם בפיזיקה.
הנושאים שיידונו בקורס:
פיזיקה ביוון ובימי הביניים
המכניקה של ניוטון ותמונת העולם המכניסטית
תורת החום והאנרגיה של המאה התשע עשרה
אור, חשמל והתיאוריה האלקטרומגנטית
תורת היחסות הפרטית והכללית
קוונטים, חלקיקים והמפץ הגדול
חומר רקע לקורס:
יואב בן-דב: פיזיקה - תורות ומושגים,
הוצאת האוניברסיטה המשודרת
הספר נמצא בשלמותו באתר www.bendov.info
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.6153  אבולוציה בארבעה מימדים
פרופ' חוה יבלונקהסמינר
הסמינר עוסק באתגר לפניו עומדים כיום חקר התורשה והאבולוציה. גילויים חדשים בביולוגיה מולקולרית ומחקרים וגישות חדשות בתחומי חקר התנהגות בעלי חיים וההתנהגות אנושית מצטרפים יחדיו ליצירת תמונה שונה מזו שהייתה מקובלת במשך 50 השנים האחרונות.
0659.6204  ריכרד ואגנר-אמנות,פילוסופיה ואידיאולוגיה
פרופ' משה צוקרמןסמינר
הסמינריון יעסוק בריכרד ואגנר כדמות פרדיגמטית לרובדים שונים של תרבות המערב במאה ה-19 (האירופית בכלל, והגרמנית בפרט). בין הנושאים שיידונו: אספקטים של תיאוריית האמנות הואגנרית, ובכללה "יצירת-האמנות הכוללת"; יסודות פילוסופיים בואגנריאניזם (שופנהאואר, ניטשה); ואגנר באספקלריה של ההיסטוריה והפוליטיקה הגרמנית במאה ה-19; הרצפציה של ואגנר במאה ה-20; סוגיית האנטישמיות הואגנרית; "סוגיית ואגנר" בישראל.
0659.6208  הוכחות מדעיות לקיום עולם חיצון
פרופ' יצחק בן-ישראלסמינר
הרעיון המרכזי: (א) אפשר להוכיח בניסויים פיסיקליים כי קיים עולם חיצון בלתי תלוי.
(ב) גם ההתפתחויות המתמטיות במאה העשרים מצביעות על קיומו של עולם חיצון בלתי תלוי בנו
מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי תפיסה מקובלת זו מבוססת על השקפה מוטעית, וכי ניתן להראות את ההיפך בדיוק: הפיסיקה המודרנית מאששת את קיומו של עולם חיצון שאינו תלוי בנו.
המצב דומה גם במתמטיקה המודרנית. המתמטיקה במאה העשרים בנויה על רעיונותיו של קנטור בדבר האינסוף, אשר זכו לפורמליזציה בתורת הקבוצות (בעיקר ע"י פרנקל - צרמלו). התפתחויות אלו הובילו להוכחת משפט סקולם - לוונהיים בתחילת המאה, ולמשפט השלמות של גדל בעקבותיו. משפטים אלו מוכיחים כי לא ניתן לגזור מטענות עובדתיות מודל אחד ויחיד, דהיינו כי יש יותר מאונטולוגיה אחת להסבר התופעות הנצפות. ההשלכות הפילוסופיות של משפטים אלו הן נרחבות ומעלות סימן שאלה על סוגיות יסוד בפילוסופית הלשון. בסופו של דבר הם גרמו לחיזוק העמדה הרלטיביסטית בפילוסופיה של המתמטיקה ובמיוחד בפילוסופיה של הלשון: סקולם עצמו, בעקבות המשפט נגרר לעמדה רלטיביסטית באשר לקיומם של האובייקטים המתמטיים (דהיינו המספרים), והילברט ניסה לרוקן את המתמטיקה מכל תוכן שאינו צורני ולהעמידה על מערכות פורמליות של סמלים. ברצוני לטעון כי למאמצים אלו ניתנה מכת מוות עם הוכחת משפט אי-השלמות של גדל, אשר המסקנה הפילוסופית הנגזרת ממנו (וכך חשב גם גדל) היא כי קיומם של המספרים והקבוצות הוא בלתי תלוי בסובייקט האנושי.
הקורס יתמקד בהוכחות לקיומו של עולם חיצון, בהתבסס על תורת הכרה קאנטיאנית "מתוקנת" לפי ממצאי הפיסיקה והמתימטיקה המודרנית.
בתחילת הקורס יוסברו ממצאי תורת היחסות ותורת הקוונטים (בצורה המיועדת לתלמידים שאינם פיסיקאים) ויובאו ממצאים אמפיריים מהשנים האחרונות, של ניסויים שנעשו בפיסיקה (במיוחד לבדיקת אי-שוויון בל), ואשר "מוכיחים" את נכונות טענותיו של קאנט. אח"כ נתמקד בהסבר המושגים והמשפטים של יסודות המתמטיקה המודרנית מקנטור ועד המתמטיקה הלא סטנדרטית מבית מדרשו של רובינסון.
מטרתי להראות כי תורת ההכרה של קאנט והמטפיסיקה שלו הן היחידות המתיישבות עם גילויי הפיסיקה והמתמטיקה החדשות.
תורת היחסות, מכניקת הקוונטים והמתמטיקה המודרנית הם תוצר הרבע הראשון של המאה ה20-. תורת ההכרה של קאנט סוכמה במאה ה18- ומשום כך ברור כי קאנט עצמו לא יכול היה לפרש את הפיסיקה והמתמטיקה החדשה. עם זאת, אם נתייחס לתורת ההכרה של קאנט כאל תיאוריה מדעית (אמפירית) של מבנה ההכרה האנושית, נוכל לראות את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים ואת המתמטיקה מאז גדל, כמבטאות אישוש אמפירי של תורת ההכרה הקאנטיאנית. הקורס יעסוק אפוא בפרשנות כפולה: של קאנט ושל הפיסיקה והמתמטיקה המודרנית.
במהלך הקורס יובא פירוש מקורי (מנוגד לרוב המפרשים המודרניים) לתורת קאנט. התיזה הפרשנית המרכזית היא כי קאנט היה ריאליסט אבסולוטי וכי מפעלו הוא ניסיון להציב תיאוריה מטפיסית מדעית (הניתנת לבחינה אמפירית) על העולם והאדם המכיר בתוכו.

הערה:
הקורס מתאים לתלמידי המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ולתלמידי החוג לפילוסופיה המתעניינים במדע ובתורת ההכרה ובפילוסופיה של הלשון.

קבלת קרדיט:

מבחן בית (למי שצריך ציון על שיעור בלבד)
מועד א' בתאריך: שבוע ראשון של חופשת סמסטר

עבודה סמינריונית:
תאריך אחרון להגשת העבודה בהתאם להוראות הפקולטה


נושאי השיעורים
1. מהי הוכחה?
2. תורת ההכרה של קאנט.
3. חוש ושכל: סנסור ופרוססור.
4. מאיפה בא הסדר בעולם? סדר ופילטרים.
5. אידאליזם וראליזם.
6. תורת הקוונטים – היסטוריה קצרה.
7. אסכולת קופנהגן.
8. עיקרון אי הוודאות של הייזנברג.
9. עיקרון הקומפלמנטריות.
10. ניסוי הסדק.
11. הפצצה של ווידמן-אליצור.
12. בחירה מושהית.
13. EPR
14. אי שיוויון בל.
15. פירושים: התמוטטות, גל מנחה, עולמות מרובים, קומפלמנטריות
16. ניסויים בהתאבכות: אנגלרט, סקאלי, מנדל
17. טלפורטציה.
18. אקסיומטיזציה של האריתמטיקה.
19. על האינסוף.
20. משפט סקולם.
21. תחשיב הפרדיקאטים
22. פרדוקסים.
23. מתמטיקה לא סטנדרטית: גדל, חנקין, רובינסון.
24. אנטרופיה
25. סדר ואינפורמציה.
26. הוכחה לקיומו של עולם חיצון.



מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.6220  היהדות כתרבות פרשנית : כתבי חז"ל ומשמעויותיהם
פרופ' מנחם פיש
הסמינר יתרכז בשתיים: בחלקה הראשון של כל פגישה יידונו שלושה היבטי יסוד של פרשנות חז"ל – ההיבט המדרשי-תיאולוגי, ההיבט הסמכותי, ההיבט הדתי-רפורמטיבי – תוך עיון בכתבי שלושה חוקרים עכשוויים: דניאל בויארין, משה הלברטל, וג'י האריס. בחלקה השני של כל פגישה ילמדו בהנחייתי מבחר סוגיות פרשניות מכתבי חז"ל.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.6228  היסטוריה אינטלקטואלית:התפתחות המחשבה האירופית בימי הביניים
ד"ר יוסף שורץשיעור
השיעור ייתמקד בהתפתחויות שחלו במחשבה הנוצרית המערבית למן העת העתיקה המאוחרת (אוגוסטינוס ובואטיוס) ועד לסוף ימי הביניים. חלקו הראשון יעסוק בהתפתחות המדע והפילוסופיה עד המאה ה- 12 ואילו החלק השני יעסוק בהתפתחות האוניברסיטאות, בחלוקת המדעים במסגרת האוניברסיטה הימי ביניימית ובמשברים השונים של הסכולסטיקה במאות ה- 13 עד ה- 15.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.6230  קריאה בטקסטים קלאסיים סד/א
פרופ' רבקה פלדחי, פרופ' עדי אופיר, ד"ר עדו יעבץ, פרופ' חוה יבלונקה, ד"ר יוסף שורץ, פרופ' משה צוקרמן, ד"ר ליאו קורי
הקריאות המודרכות הם חלק מתוכנית הלימודים של המכון, מיועדות לתלמידי המכון בלבד,ומהוות שלב מהותי בהתקדמותו של התלמיד לקראת בחירה והכשרה בנושא כתיבת התזה.
מומלץ לקחת את הקריאה המודרכת בשלבים מתקדמים יותר של הלימודים כדי שניתן יהיה להפיק מהם את מרב התועלת. לא תמיד הדבר אפשרי, אך רצוי שהקריאה תשרת את הסטודנט בהעמקה בתחום ההתמחות שבחר לכתיבת התזה. כמו כן, הקריאה המודרכת היא הזדמנות טובה להכיר את המרצים מקרוב לצורך בחירת מנחה לכתיבת התזה.
בעת ההרשמה הסטודנט בוחר את המרצה איתו הוא מעדיף לקרוא את הטקסט. השעות המצויינות בידיעון הן שעות פקטיביות ואינן מחייבות. שעות הפגישה והטקסט נקבעות עם המרצים באופן ישיר לאחר ההרשמה, בהתאם לאפשרויות המרצה והעדפות הסטודנטים.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.6231  קריאה בטקסטים קלאסיים סד/ב
פרופ' רבקה פלדחי, ד"ר עדו יעבץ, פרופ' חוה יבלונקה, ד"ר יוסף שורץ, פרופ' משה צוקרמן, ד"ר ליאו קורי
הקריאות המודרכות הם חלק מתוכנית הלימודים של המכון, מיועדות לתלמידי המכון בלבד,ומהוות שלב מהותי בהתקדמותו של התלמיד לקראת בחירה והכשרה בנושא כתיבת התזה.
מומלץ לקחת את הקריאה המודרכת בשלבים מתקדמים יותר של הלימודים כדי שניתן יהיה להפיק מהם את מרב התועלת. לא תמיד הדבר אפשרי, אך רצוי שהקריאה תשרת את הסטודנט בהעמקה בתחום ההתמחות שבחר לכתיבת התזה. כמו כן, הקריאה המודרכת היא הזדמנות טובה להכיר את המרצים מקרוב לצורך בחירת מנחה לכתיבת התזה.
בעת ההרשמה הסטודנט בוחר את המרצה איתו הוא מעדיף לקרוא את הטקסט. השעות המצויינות בידיעון הן שעות פקטיביות ואינן מחייבות. שעות הפגישה והטקסט נקבעות עם המרצים באופן ישיר לאחר ההרשמה, בהתאם לאפשרויות המרצה והעדפות הסטודנטים.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.6236  טכנולוגיה וחברה
ד"ר עדו יעבץסמינר
סוגיות בתולדות הטכנולוגיה מימי הבינים עד למהפיכה התעשייתית. הסמינר יעסוק בשלוש סוגיות מרכזיות: (1) הקשר בין אימוצן או פיתוחן של טכנולוגיות חדשות לבין שינויים באירגון חברתי; (2) השפעות גומלין בין מושגים ודימויים תרבותיים לבין מאפייניהן של מערכות טכנולוגיות; (3) מקורות הידע עליהן מבוססים פיתוחים טכנולוגיים ראשוניים ומשניים. שאלות אלה ידונו בהקשרים היסטוריים מימי הביניים ועד למהפיכה התעשייתית.
0659.6237  גלגלים ומזלות
ד"ר עדו יעבץשיעור
הקורס יסקור את התפתחות האסטרונומיה הפיזיקאלית-מתימטית ביוון מן המאה ה-7 לפנה"ס עד למאה השנייה לספירה. דגשים מיוחדים יושמו על השפעת האסטרולוגיה/אסטרונומיה הבבלית על האסטרונומיה היוונית, ועל המרכיבים הפילוסופיים והתיאולוגיים שסייעו לעיצוב אופיה של האסטרונומיה היוונית בפרט, והמחשבה המדעית היוונית בכלל.
0659.6240  שאלות מחקר בתחום לימודי המדע והתרבות (סמינר מתודולוגי)
פרופ' רבקה פלדחי
הסמינר התבסס על שורה של מאמרים יסודיים בתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית ובתאוריה ביקורתית של התרבות. סטודנטים ידרשו להציג את תכניות המחקר שלהם (לפחות פרק אחד מעבודת הגמר).

דרישות קדם: פתוח לתלמידי המכון בלבד
0659.6242  היסטוריה אינטלקטואלית של אירופה : דת, מדע ומדינה
פרופ' רבקה פלדחישיעור
הקורס יעסוק בהיסטוריה אינטלקטואלית של אירופה מימי הביניים ועד המאה ה- 17. במוקד הקורס תעמוד הבעיה ההיסטורית והתיאורטית של הניסיונות החוזרים של תחומי ידע שונים לכונן את עצמם כאוטונומיים ביחס לדת. נבחן את הדינמיקה התרבותית שחוללו ניסיונות אלה ואת המתחים שהם עוררו. נעסוק בהיווצרותה של ההבחנה המודרנית הבעייתית בין הדתי לחילוני, המבוססת על אינדיבידואליזם פוליטי ואפיסטמולוגי, ועל ביטויה במדע החדש ובפילוסופיה החדשה.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/08/2006 בשעה 9:00
0659.6245  אסטרולוגיה מתמטית ואסטרונומיה פיזיקאלית
ד"ר עדו יעבץסמינר
במהלך הסמינר יבחנו בפרוט השיטות והתפיסות השונות שהינחו את עבודתם של תוכנים בבבל וביוון במאות האחרונות לפנה"ס. נתודע להתפתחויות ולמחלוקות שונות במחקר העכשיווי של התחום, תוך פיתוח של מודלים ספציפיים אשר שירתו את מטרות התוכנים בשתי התרבויות הקדומות היחידות שפיתחו מדע אסטרונומי מתוחכם.
0659.6246  חומר,כח,תנועה
ד"ר עדו יעבץשיעור
עיניינו המרכזי של הקורס הוא המהפיכה המדעית של המאה ה-17, אשר העמידה בסופו של דבר את הדגם המודרני של מדע טבע מתימטי. מקורותיה של מהפיכת ידע זו מורכבים. אין ספק שביסודה תגובה למסורת הקלאסית שהותירו אחריהם היוונים. אבל לפחות בחלקה הגיעה מסורת זו לאירופה בעיבוד מוסלמי, אשר דגשיו על גוף הידע היווני היו מקוריים משלו. חלקו הראשון של הקורס יוקדש לאור זאת לסקירת האסטרונומיה התיאורטית והתצפיתית שנוסחה ע"י דורות של תוכנים מוסלמים בהשפעת חיבורו האסטרונומי הגדול של תלמי. בחלקו השני נעמוד על כמה ממאפייניה העיקריים של המהפכה המדעית תוך בחינת תרומותיהם של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, וניוטון.
0659.6247  מושגי יסוד במתמטיקה
ד"ר ליאו קורישיעור
הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד לתלמידים אשר התואר הראשון שלהם איננו בתחום המדעים המדויקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.
יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בהקשר של המתמטיקה.
הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזריזות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/06/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2006 בשעה 9:00
0659.6251  חישוב וחשיבה
ד"ר יצחק בן ישראל

חישוב נתפס בדרך כלל כפעולה מכנית שאין בה אי-וודאות, בעוד שהחשיבה יכולה להיות "יצירתית". מה המשמעות של היכולת "לחשב"? מה הקשר בין החישוב ובין הלוגיקה? מה הקשר בין החישוב ובין תורת ההכרה? האם המוח האנושי הוא יותר ממכונת חישוב? הההיבט הפילוסופי של שאלות אלו יעמוד במרכז הקורס. נושאים שילמדו: שערים לוגיים במחשב, משפטי סקולם וגדל,חישוב ואנרגיה, אנתרופיה סדר ומשמעות, תורת האינפורמציה, מכונות טיורינג.
____________________________________________________________________
הערות
כל הקורסים לעיל מתאימים הן לתלמידי מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה שלהמדעים, והן לתלמידי החוג לפילוסופיה המתעניינים בפילוסופיה של המדע, תורת ההכרה ולוגיקה.

קבלת קרדיט:
מבחן :
עבודת בית (למי שזקוק לציון על שיעור)
בתאריך: שבוע ראשון של חופשת הסמסטר

עבודה:
תאריך אחרון להגשת העבודה בהתאם להוראות הפקולטה
רפרט
סמינר

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7003  ניאו למרקיזם במאה ה- 20 : תהפוכותיה של תיאוריה
פרופ' חוה יבלונקהסמינר
הקורס עוסק בתיאורית האבולוציה הקרויה על שמו של למארק. במחצית הראשונה של הקורס נדון בתיאוריה כפי שהוצגה על ידי למארק עצמו, ואחר כך נדון בתיאוריות הלמארקיסטיות במאה ה-19 בארה"ב בצרפת ובגרמניה. במחצית השנייה של הקורס נדון בגלגולי הלמארקיזם במאה ה – 20 עד ימינו. הקורס יעזור בניתוח של ההיבטים הביולוגיים והפילוסופיים של התיאוריה, תוך התייחסות להתפתחויות היסטוריות וחברתיות.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7006  לומר מפורשות: הפרגמטיזם החדש של רוברט ברנדום
פרופ' מנחם פיש , פרופ' ענת בילצקי
הסמינר יעסוק בהגותו של רוברט בראנדום מחשובי פילוסופי הלשון והרוח הפעילים היום. הסמינר יתרכז רובו ככולו בספרו:
Making it Explicit: Reasoning, Representing, and Discursive Commitment.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7010  שאלות מחקר בתחום לימודי המדע והתרבות (סמינר מתודולוגי)
פרופ' רבקה פלדחיסמינר
הסמינר התבסס על שורה של מאמרים יסודיים בתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית ובתאוריה ביקורתית של התרבות. סטודנטים ידרשו להציג את תכניות המחקר שלהם (לפחות פרק אחד מעבודת הגמר).
0659.7013  השואה: טראומה ייחודית, קיבוצית, אישית, ובין-דורית
פרופ' ז'וזה ברונרסמינר
השואה והצלקות שהשאירה בנפשם של ניצולי השואה שינתה את הדיון בטראומה נפשית, שהחל הסוף המאה ה-19. בעקבותיה התפתח הדיון הרציני הראשון אודות טראומות ארוכות תווך. בעקבות השואה החלה הפסיכיאטריה לדון בטראומטיזציה על ידי רדיפה פוליטית, ובהשפעתם של רגשות אשם על ניצולים. אבחונים של ילדי ניצולי השואה הובילו לטענות הראשונות לגבי העברה בין-דורית של תסמינים טראומטים. השואה גם מהווה את המקרה הפרדיגמטי של טראומה קולקטיבית. הסמינר יסקור את התפתחות הדיון בשואה כטראומה מראשיתו ועד היום. נבחן את הסיבות ההיסטוריות וההשלכות הפוליטיות של מדיקליזציה גורפת של הדיון בהשפעת השואה על ניצוליה וילדיהם, נעסוק בהקשר החברתי והמדעי לטענות השונות, ובמשמעויות המשפטיות של טענות טראומה במסגרת הענקת פיצויים לנרדפי הנאצים.
0659.7016  מופעים שמימיים ומשברים בידע
פרופ' רבקה פלדחישיעור
עלית המדע המודרני היתה קשורה בשיח אמפירי ובפרקטיקות חדשות של יצוג הטבע. הולדתה של גישה חדשה זו היתה קשורה לעיצוב ותיחום של מקומות ידע חדשים: הניסוי המדעי נולד בחצרות אצילי הרנסנס, כמו גם בתיאטרון האנטומי של האוניברסיטאות, במרחב הארכיטכטוני לאיחסון אוספים של אובייקטים טבעיים ומלאכותיים ובגנים הבוטניים שצצו ברחבי אירופה כולה.
0659.7017  מבוא לתיאוריה וביקורת של התרבות (קורס תשתית)
פרופ' עדי אופירשיעור
השיעור יציג כמה מושגי מפתח ומוקדי עניין של התיאוריה הביקורתית בגלגוליה השונים, מאז הגל ומארכס דרך אסכולת פרנקפורט ועד לפוקו, דרידה והתיאוריות הפוסטקולוניאליות. עיקר הדיון יתמקד בתפישות של ייצוג וסימן, סובייקט, כוח וידע. תודגש הרלוונטיות של התיאוריה הביקורתית לכל תחומי המחקר בלימודי התרבות ויוסבר האופן שבו תיאוריות ביקורתיות מגדירות מחדש את תחום הדיון ומושאיו ומציבות בו את השאלות המרכזיות.
0659.7018  מדע פילוסופיה וספרות ביצירתו של בורחס
ד"ר ליאו קורישיעור
הקורס יסקור את סיפוריו של הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס ויבחן את האופן שבו רעיונות מדעיים ופילוסופיים משמשים בה בסיס ליצירה ספרותית עשירה ומרתקת
ראשי פרקים להרצאות
· כאוס וסדר
· האינסוף
· זמן ונצח
· זכרון ושפה
· מתפיזיקה כבדיה
· אמפיריציזם ואידאליזם
· קבלה: מיסטיקה ואסתטיקה
· גורל, היסטוריה ובחירה
· מציאות ואי-מציאות
· טקסט והיפרטקסט


0659.7020  המדע הביניימי בין אורתודוקסייה למינות
ד"ר יוסף שורץ
הסמינר יבחן מחלוקות מרכזיות בתרבויות הדתיות השונות של ימי הביניים סביב מעמד המדע והפילוסופיה ביחס לדת ולמסורת. לצד מקום הדת כמגבילה ומצנזרת את המחשבה הרציונלית נבחן צמתים שבהם המחשבה הדתית מסייעת לפרוץ גבולות של חשיבה מדעית דוגמטית. מקום מרכזי יוקדש לבחינת הסוגייה הרמנויטית בהקשר המדעי והדתי.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7021  "קונברסיו": פילוסופיה והמרת דת בימי הביניים
ד"ר יוסף שורץ
ההשתייכות הדתית מהווה לאורך ההיסטוריה האירופית, בעיקר בימי הביניים ובראשית העת החדשה, מכונן עיקרי של זהות עבור פרטים וקהילות. בסמינר נתבונן בחייהם ובכתביהם של אנשים שעברו מקהילה דתית אחת לאחרת כאשר הפילוסופיה מילאה עבורם תפקיד מכריע בכינון זהותם ובעצם אפשרות המעבר. בחטיבה הראשונה נעסוק בשלבי הגיבוש של הזהות הדתית, בעיקר הנוצרית, בשלהי העת העתיקה, מיוסטינוס מרטיר ומינוקיוס פליקס דרך אפוליאוס ועד אוגוסטינוס. החטיבה השנייה תעסוק בהמרת דת של יהודים בימי הביניים ובתאולוגיה הייחודית שמתפתחת בחוגי המומרים. לבסוף נבחן שינויים שחלו בדפוסי ההמרה בעת החדשה המוקדמת ובמעבר אל המודרנה.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7022  קבלה ומודרנה - מגאורג וכטר לגרשום שלום
ד"ר יוסף שורץ
השיעור מהווה המשך לשיעורים קודמים שבהם נדונה הקבלה הנוצרית בשלבי התפתחותה המוקדמים. השתתפות בשיעורים שניתנו בשנים קודמות אינה מהווה תנאי מוקדם לקורס זה. במהלך הקורס נתמקד בהתקבלותן של התורות הקבליות בזרמים השונים של הנאורות הגרמנית במאה השמונה עשרה ובהשפעה שהייתה להן על עיצוב המחשבה הגרמנית החדשה ועל התפתחות מחקר הקבלה המודרני.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7023  הפוליטיקה של הטראומה בישראל/פלסטין, 1948-2005
פרופ' ז'וזה ברונר
הסמינר יוקדש לקריאה ודיון בטקסטים של אנשי בריאות הנפש ישראליים, ומאז שנות התשעים גם פלסטינים, שעוסקים בטראומות, ושנכתבו בחמישה הקשרים מרכזיים להוויה הישראלי ולהוויה הפלסטינית:
1948: מלחמת העצמאות – על לוחמים עם ובלי רוח קרב.
1956 - 2000: שואה וטראומה – ניצולים מול ותיקים.
1973 - 1993: מלחמות וטראומה – מאשמה ביום כיפור לבושה בלבנון.
1987 - 1999: כיבוש וטראומה – פרופסיונאליות ניטראלית מול מעורבות מקצועית.
2000 - 2005: טרור וטראומה – טראומה לאומית מול חוסן לאומי.
הדיון בסמינר יתנהל מתוך עמדה קונסטרוקטיביסטית, שרואה במושאים מדעים גם הבניות תיאורטיות ומוסדיות, ומתייחסת אליהם כתוצר של פרקטיקות חברתיות ומדעיות כאחד. לכן, יושם דגש על ההקשרים והמימדים האתניים, המעמדיים, הצבאים, הפוליטיים, והמגדריים של חקר הטראומה בישראל מאז 1948, ובפלסטין מאז ראשית שנות ה-90. ייעשה ניסיון להזמין אנשי מקצוע בנושאים השונים, ולשלב אותם בדיון.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7025  הזמן של השלטון
פרופ' עדי אופיר
המדינה המודרנית מעוניינת בזמן ומעוגנת בו בצורות חדשות. השלטון צריך להיענות לאופנים חדשים של ארגון הזמן בתחומי הכלכלה, הידע, והתקשורת, אך אלה גם מעניקים לשלטון אמצעים חדשים להסדיר את הזמן ולשלוט בו – וגם לשלוט באמצעותו. העבר הופך לשדה קרב פוליטי בין נרטיבים מתחרים ומקור ל"זכויות היסטוריות" מנוגדות; ההווה הופך לפוטנציאל של שינוי, גאולה או אסון, בסיס לכינון עצמי או הגדרה עצמית של הסובייקט הפוליטי (אומה או לאום, מדינה ריבונית, אזרח וכו'), או מקור לאמות המידה של השלטון הראוי; העתיד נפתח לעניין מעשי, לא אסכטולוגי, במה שצפוי ובבלתי צפוי, העתיד הוא מה שאפשר לתכנן ולא רק מה שצריך להתכונן לקראתו. במקביל, האידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של העת החדשה – ליברליזם, מרכסיזם ופשיזם – נבדלות במובהק באופן שבו הן מַבנות את הזמן ההיסטורי ומעגנות את הפרוייקט הפוליטי שלהן בתוכו. הסמינר יבקש לעקוב אחרי השינוי ההיסטורי-תיאורטי ב"זמן של השלטון" מאז המאה ה-18 באמצעות קריאה בכתביהם של רוּסוֹ, סייס (Sieyès), ברק (Burke), קאנט, טוקוויל, מארכס, ניטשה וקפקא, ובעזרת הניתוחים ההיסטוריים והמושגיים של בנימין, פוּקוֹ וקוֹסֶלֶק ((Koselleck.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7026  ידע, שלטון ומשפט: השליטה הישראלית בשטחים הכבושים
פרופ' עדי אופיר
הסמינר יציע ניתוח של מגוון מקורות מן השיח הפוליטי, האידיאולוגי, המשפטי וההומניטרי העוסקים במבנה השליטה הישראלית בשטחים ובאוכלוסייה שמעבר לקו הירוק. שלוש פרספקטיבות דיסציפלינריות ישולבו בדיון - פילוסופיה פוליטית, תורת המשפט, וסוציולוגיה – וכן מספר גישות תיאורטיות: שיח הזכויות הליברלי, ניתוח השיח ותפיסת ה'שליטה בחיים' של פוקו, תורת הריבונות של אגמבן, התיאוריה הפוסט-קולוניאלית. מטרת הדיון היא להבין את המקרה הישראלי של השליטה בשטחים כצורת שליטה ייחודית, שיש להשוותה עם צורות שליטה אחרות במצבי כיבוש, מלחמה וקולוניזציה, בתנאי סכסוך לאומי, דתי או אתני, במצבים שונים של שליטה והפרדה בין הקבוצות המסוכסכות, ועל רקע זה לאפיין את ייחודה.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7028  סדר, כאוס ומורכבות
ד"ר יואב בן דב
בקורס נסקור את התפתחות תחומי המדע "הלא ליניאריים" שהופיעו במהלך המאה העשרים ושקיבלו דחיפה חזקה בעקבות השימוש במחשב ככלי מחקר מדעי, תוך התייחסות למשמעות הרעיונית והפילוסופית ולדרך שבה הם משנים אופני חשיבה בתחומים שונים של פעילות ודעת. בתחילת הקורס נבחן את רעיון הסדר המכניסטי, שהמדעים החדשים מהווים ניגוד ביחס אליו. לאחר מכן נתאר את תורת הכאוס ("משק כנפי פרפר יכול לחולל סופת רעמים"), את הגיאומטריה של הפרקטלים ("ככל שמסתכלים יותר מקרוב, רואים יותר פרטים"), ואת השפות השונות של חקר המערכות המורכבות ("סדר מתהווה באופן ספונטני"). כמו כן נתייחס לקירבה שבין רעיונות אלה לדרכי חשיבה שמקורן בתרבויות לא אירופיות, ובמיוחד הודו וסין.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7029  הפילוסופיה של תורת הקוונטים
ד"ר יואב בן דב
תורת הקוונטים היא תיאוריה שהתפתחה בתחילת המאה העשרים, ומקובלת כיום כבסיס לתיאור הפיזיקלי של החומר וכמקור ליישומים טכנולוגיים רבים וחשובים. אולם למרות הצלחתה היא מעוררת ויכוחים עקרוניים חריפים, וכמה ממפתחיה – איינשטיין הוא המפורסם שבהם – פנו לה עורף וניסו "לתקן" או אף לסלק אותה ממסגרת הפיזיקה. בסמינר נדון בעקרונות תורת הקוונטים ובבעיות המושגיות שהיא מעוררת בכך שהיא חורגת מעקרונות מדעיים קודמים, כמו למשל אבדן הסיבתיות הפיזיקלית המושלמת, ערעור התפיסה המכניסטית של אובייקטיביות פיזיקלית, טשטוש הרעיון של מיקום מרחבי מוגדר ונפרד לכל עצם פיזיקלי, העמדה בספק של מושג הזהות העצמית הקבועה, ועוד. נתאר כמה מהפירושים לתורת הקוונטים שניסו לענות על בעיות אלה, כמו לדוגמה השפעת התודעה על החומר או רעיון העולמות המקבילים. בהמשך נבחן את תפיסת ההשלמתיות שהציע נילס בוהר כדי לספק מסגרת מושגית חדשה לעקרונות הקוונטיים, נתייחס להשלכותיה הפילוסופיות בתחומים שונים, וננסה להעריך את תקפות הטענות על קירבה רעיונית בין תורת הקוונטים לתורות פילוסופיות שמקורן בתרבויות המזרח הרחוק.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7030  האבולוציה של תהליכים פסיכולוגיים: תיאוריות ומחלוקות
פרופ' חוה יבלונקה
תופעות מנטאליות כגון תהליכים העומדים בבסיס רגשות, תהליכי למידה, העדפות, ותהליכי חיברות זכו וזוכים להסברים מנקודת מבט אבולוציונית. בקורס נעסוק בסוגים שונים של הסברים אבולוציוניים לתהליכים פסיכולוגיים בבעלי חיים ובאדם, ובמחלוקות הסוערות שסביב התיאוריות והמחקרים מאז הרברט ספנסר ועד ימינו.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7031  מקאנט עד הגל : אידיאליזם בתר-קנטיאני
פרופ' גדעון פרוידנטל
נבדוק את הנושאים והשאלות מהם יצאה הפילוסופיה הבתר-קנטיאנית ונבדוק גם את קיומן של חלופות לעמדות שהתקבלו.
השתתפות איננה דורשת ידע בגרמנית: התשתית הטקסטואלית מצויה בעיקר בספר:
Between Kant and Hegel בתרגומם ועריכתם של George di Giovanni & H.S. Harris, State University of New York Press 1985 וכן בספרו של שלמה מימון: "מסה על הפילוסופיה הטרנסצנדנטאלית", בתרגומם ועריכתם של ש.ה. ברגמן ונ. רוטנשטרייך, ירושלים תש"א.
נדרשת הכרות עם "ביקורת התבונה הטהורה" של קאנט, רצוי גם עם שתי הביקורות הנוספות.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7033  מהי מחלה? היבטים קונספטואליים והיסטריים
ד"ר אוהד פרנס
האם ניתן להגיע להגדרה ברורה של מחלה? מהם הקריטריונים לזיהוי תהליכים פתולוגיים? האם קו התיחום בין הנורמלי והפתולוגי היא בעיה רפואית מהותית, או שמא תפיסותינו הרפואיות של ההבדל הזה איננו יותר מאשר יסודות אפיסטמולוגיים בסיסים יותר? באיזו מידה מובנית הבנתנו הרפואית של המחלה ע"י מסגרות אחרות, כגון חברתיות, פילוסופיות או אידאולוגיות?

הקורס הזה יעסוק בשאלות הללו מנקודת ראות היסטורית, תוך התמקדות במספר צמתי מפתח בתהליכי השינוי העמוקים של תפישת המחלה בתקופה המודרנית.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7036  Science and values: A post-positivist approach
פרופ' פרד טואבר

The realism/anti-realism debate in its contemporary expressions has focused
on the claims of naturalism versus constructivism of various kinds. This
philosophical discourse has spilled over into historical and sociological
characterizations of scientific investigation and its truth claims. Arising
from these larger issues, the exploration of the values that guide science
pose the questions, Is science value-free? and if not, What are the criteria
for objectivity and neutrality? This course will explore these questions
from both historical and philosophical perspectives. Readings include
Whitehead, Heidegger, Hacking, Laudan, Keller, Rorty, and Putnam. Students
will pursue, through individual research papers, the claims and
counter-claims of critics and defenders of positivist science.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7037  אמיל דורקהיים ופרוייקט יסודה של סוציולוגיה מדעית
ד"ר סנאית גיסיס
הסמינר ידון בשדה התרבותי והאקדמי בצרפת של הרפובליקה השלישית( עד מלחמת העולם הראשונה). במוקדו יעמוד הפרוייקט של דורקהיים וחבורתו לכונן סוציולוגיה מדעית. זו כוננה תוך כדי שאילות מורכבות ממדעי החיים הרפואה והפילוסופיה בתהליך שבו אומצו דימויי מדעיות מצד אחד והתנהלו התמודדויות עם קבוצות ואידאולוגיות חברתיות ופוליטיות על טיבה של המודרניות מצד שני.

להיסטוריוגרפיה של התחום. ההצגה נועדה להציג תיאוריות ופרקטיקות כדי לתת בידי התלמידים כלי עבודה נוספים.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7039  סוציולוגיה של המדעים
ד"ר סנאית גיסיס
הקורס יציג וינתח גישות סוציולוגיות החוקרות את הידע המדעי בהקשריו החברתיים- דרכי כינונו, איגרונו המוסדי, ביסוס סמכותו וואופני שליטתו, יחסיו עם המדינה. בסמינר ישעה נסיון לדון בתחום משתי נקודות מבט :של ההיסטוריוגרפיה שלו, של המחלוקות העכשוויות.
( ובכללן המחנות העיקריים ב"מלחמות המדע" של השנים האחרונות).
ההצגה נועדה להציג תיאוריות ופרקטיקות כדי לתת בידי התלמידים כלי עבודה נוספים.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7040  מחקר אתיקה ופוליטיקה במדעי האדם והחברה (סמינר מתודולוגי)
פרופ' ז'וזה ברונר
הסמינר יעסוק בהיבטים והקשרים אתיים ופוליטיים רלוונטיים למתודות שונות במדעים שעוסקים באדם כסובייקט, כגון פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכואנליזה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה, וכלכלה. הסמינר מיועד בעיקר לתלמידי תואר שני בשלב כתיבת התזה.
דרישות קדם: שלב כתיבת הצעת מחקר או המחקר עצמו - מוגבל לתלמידי המכון בלבד
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0659.7404  Science and Technology in Islamic Societies
ד"ר פראנסאוס שארת
During this seminar we explore different issues relating to scientific activities in various geographical areas where the Islamic faith was predominant, between the eighth and the eighteenth centuries, in order to gain an understanding of their social, cultural and intellectual contexts. We shall examine questions of "transmission, assimilation and appropriation" of science, the coexistence of different traditions (e.g. Greek vs. Indian or mathematical vs. popular) and their possible conflicts, the role of patronage and courtly culture and that of religious institutions. Particular emphasis will be put on the plurality and diversity of scientific traditions within Islam by looking at different genres of texts, particular controversies (e.g. for or against astrology), regional and local schools, the role of minorities (Christian, Jews, Ismailis, Sufis), etc. We shall also address the vexing issue of decline by looking at the context of science within late Islamic dynasties (Mamluks, Ottomans, Safavids, Mughals). Finally, a critical analysis of relevant historiographical issues will be offered in the light of the various questions raised during the semester.