סילבוסים של החוג לפילוסופיה בשנת הלימודים תשס"ו

מעודכן ליום שני 3 ביולי 2006


0618.1010  מבוא ללוגיקה פילוסופית
מר עפר שמאישיעור
מטרת הקורס להרחיב ולהעמיק את הדיון בתחשיב הפרדיקטים ולסקור נושאים מהלוגיקה הקלאסית ומלוגיקות לא סטנדרטיות שצמחו כהרחבה או מתוך ביקורת הלוגיקה הקלאסית. יושם דגש על השיקולים הפילוסופים והמתודולוגים שבבסיס המערכות הלוגיות השונות. בפרט נעמוד על האופן שבו מערכת לוגית מאפיינת את האוביקטים בהם היא עוסקת. הנושאים שיידונו הם:
1. תחשיב פרדיקטים: כללי היסק וסמנטיקה תורת קבוצתית.
2. לוגיציזם והפרדוכסים הסמנטיים.
3. ה' הידיעה ומֻשג הפרספוזיציה.
4. מֻשגים ראשוניים מלוגיקה מודאלית וסמנטיקה של עולמות אפשריים.

במסגרת השיעור יינתנו תרגילים.
דרישות קדם: מבוא כללי ללוגיקה
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2006 בשעה 9:00
0618.1012  מבוא ללוגיקה
פרופ' רות מנורשיעור
הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.

תוכן הקורס:

1. מבוא כללי: מהי לוגיקה? למה לוגיקה?
הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית.
2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
5. סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
6-7. כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
8-9. הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
10. תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
11-12. כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
13. סוגיות בתולדות הלוגיקה.
14. סיכום.

מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 29/03/2006 בשעה 18:00
0618.1015  מבוא לפילוסופיה של הלשון
גב' דנה ריזנפלדשיעור
במבוא לפילוסופיה של הלשון מוצגות בפני התלמיד סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים בפילוסופיה של הלשון במאה ה-20 (עפ"י סדר היסטורי-כרונולוגי).

תכנית הקורס (עפ"י שבועות):

1. הצגת השאלה: מהי פילוסופיה של הלשון? הבהרת הגבולות בין פילוסופיה של הלשון לבין לימודי לשון אחרים. המפנה הלשוני.
2-3. אבי הפילוסופיה של הלשון המודרנית - גוטלוב פרגה: מוטיבציה לוגית המובילה לעיסוק בשאלה הראשונית "מהי משמעות?".
4-5. ברטרנד ראסל: מוטיבציה לוגית ואמפיריציסטית לניתוח לשוני.
6-7. אדמונד הוסרל: פנומנולוגיה ויחסי שפה ומחשבה.
8-9. ויטגנשטיין המוקדם: ההתאמה בין שפה-מחשבה-עולם. השפה והמחשבה כ"תמונה" של העולם ומקומה המהותי של הלוגיקה כמבנה הכרחי של השפה (והעולם).
10. החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני.
11-12. ויטגנשטיין המאוחר: ראיה חדשה של בעיית המשמעות וקשריה לפרוייקט הפילוסופי בכללו.
13. מצב הפילוסופיה של הלשון באמצע המאה ה-20.
דרישות קדם: מומלץ "מבוא ללוגיקה"
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2006 בשעה 9:00
0618.1016  מבוא לפילוסופיה של הדת
ד"ר נחמה ורביןשיעור
האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופיים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד למאה ה-20. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניו של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל הטיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור וישעיהו ליבוביץ.

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים ומבחן.
ביבליוגרפיה ראשונית:

* Adams and Adams eds.The Problem of Evil.Oxford:Oxford University Press,1990,pp. 1-24.

* Anselm, Proslogion. Trans. M. J.Charlesworth.Oxford: Clarendon Press,1965,chapters 2-4.

* Aquinas Thomas, Summa Theologica. Blackfriars in conjunction with Eyre and pottiswoode, London and Mcgraw-Hill Book Company, New York: 1964, Part I Question 2 Article 3.

* Ayer A. J,"Critique of Ethics and Theology" in his Language Truth and Logic. 2nd ition. London: Gollancz, 1946, pp. 102-120.

* Hume David, Enquiry Concerning Human Understanding in Hume Enquiries ed. Selby-Bigge Oxford: Oxford University Press, 1902, section x part 1.

* Kierkegaard Soren, "The absolute paradox" in Philosophical Fragments. Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 1985, pp. 46-67.

* Phillips, D. Z. "Religious Beliefs and Language Games" in his Wittgenstein and Religion. New York: St. Martin's Press, 1993, pp. 56-78.

* Swinburne Richard, The Coherence of Theism. Oxford: Clarendon Press, 1977,chapter 9-10.

* יום דוד, דיאלוגים על הדת הטבעית: הוצאת מאגנס, ירושלים.

* עמנואל קאנט ביקורת התבונה הטהורה ספר 2 פרק 3 חלק 4:הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ת"א.

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2006 בשעה 9:00
0618.1018  מבוא לתורת המוסר
ד"ר מירי רוזמריןשיעור
מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה תידונה כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשלות אלו. נבחן את עמדתו של אפלטון המעניקה מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, ומולה את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים. נבחן כיצד קושר דיויד יום בין טבע האדם למוסריותו ואת נסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה. נכיר גם את התפיסה התועלתנית של ג'רמי בנתהם וג'ון סטיוארט מיל, ולסיום נפגוש את הביקורת שמציג ניטשה כנגד הוגים אלה. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות.

דרישות הקורס: מבחן
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/04/2006 בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/08/2006 בשעה 9:00
0618.1019  מבוא לפילוסופיה פוליטית
ד"ר צבי טאוברשיעור
"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של חמישה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל וקארל מארקס. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
רשימות של ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/03/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/05/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2006 בשעה 12:30
0618.1030  מבוא לפילוסופיה יוונית
ד"ר אריה פינקלברג וד"ר אורנה הררישיעור
סמסטר א' ד"ר אריה פינקלברג
הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה‮. ‬היווניים עיצבו את מושג הפילוסופיה‮, ‬הגדירו את
מושאיה‮, ‬תיחמו את תחומיה ו‬יצרו כלים מושגיים לדיון הפילוסופי‮. ‬אך היוונים לא רק הניחו יסודות של פילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה, שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית‮. ‬הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה‮ (‬במאה השישית לפנה"ס‮) ‬ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו‮ (‬במאה הרביעית לפנה"ס‮). ‬

סמסטר ב' - ד"ר אורנה הררי
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: כלומר היחסים בין חלק לשלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהן עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים ובחינה מסכמת.
הבחינה המסכמת תקבע את הציון הסופי
מטלות קריאה:
חובה:
אוסף תרגומים לעברית של פרגמנטים מהגויות הפילוסופים הקדם סוקרטיים (יחולק לתלמידים בתחילת הסמסטר).
אפלטון: פידון, תרגום יוסף ליבס, הוצאת שוקן כרך ב'
אריסטו: על הנפש, תרגום מנחם לוז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1989.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/02/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/05/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/07/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/08/2006 בשעה 12:30
0618.1032  מבוא לפילוסופיה חדשה
ד"ר נועה נעמן צאודררשיעור
מטרת הקורס היא להכיר מושגי יסוד ותפיסות מרכזיות בפילוסופיה החדשה (מאות 18-17) באמצעות דיון בהגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בדוקטרינות המטאפיסיות ובתורות ההכרה של הוגי העת החדשה.
נושאי הקורס:
1. מבוא: באיזה מובן חדשה היא "הפילוסופיה החדשה". רקע כללי ומושגי יסוד.
2. המהפכה המדעית.
3. רנה דיקרט.
4. ברוך שפינוזה.
5. ג'ון לוק.
6. גוטפריד ווילהלם לייבניץ.
7. ג'ורג' ברקלי.
8. דויד יום.
9. עמנואל קאנט.
10. סיכום – הישגיה וכישלונותיה של הגות העת החדשה.

במהלך הקורס יתבקשו התלמידים לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל וספרות משנית.
רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בשיעור הראשון.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/03/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2006 בשעה 12:30
0618.1037  מבוא למטאפיסיקה ולתורת ההכרה
ד"ר ירון סנדרוביץשיעור
שאלת הזיקה שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת השיעור היא להציג בפני התלמיד את תמונת הידע של תחומי דיון אלו בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יושם על הדיון במושג ההצדקה ובמגוון הגישות השונות המבקשות להבהירו: מסדתנות קארטזיאנית, מסדתנות נטורליסטית, וקוהרנטיזם. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, מושג הזמן ומושג הזהות.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/08/2006 בשעה 9:00
0618.1041  מבוא לפילוסופיה של המדע
פרופ' מנחם פיששיעור
לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח
תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן שלהי המאה ה - 16. בתוך כך נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט; בבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון; באתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי ללגישות רציונליסטיות; בקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות; במשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר-ניוטונית לאנליטית וריאליסטית; בחידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה - 18; בבעייתיות הפילוסופית לנוכח לידת מדעי ההתהוות בראשית המאה ה - 19; באמפיריציזם האנטי-בייקוני שלאחר היום; במשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה - 20; ובעיקרי הגישות שפותחו בתגובה.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/04/2006 בשעה 18:00
0618.1042  מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו
פרופ' שלמה בידרמןשיעור
בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:

1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה.
2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית.
3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המיממסה
4. מושג הדהרמה וחוק הקארמה
5. תורת "האני" של האופנישדות
6. המהפכה הבודהיסטית – דחיית מושג ה"אני"
7. תורת ההכרה בפילוסופיה ההודית
8. שיטות טיעון בפילוסופיה ההודית ומעמד הפילוסופיה
9. הספקנות ותוצאותיה.

ביבליוגרפיה ראשונית:
1. Karl H. Potter, Presuppositions of India's Philosophies, Chapters 1, 2
2. M. Hiriyanna, Outlines of Indian Philosophy, Chapters 3,5,7
3. Hamilton, S., A Very Short Introduction to Indian Philosophy (Oxford UP)
4. Matilal, B.K., Epistemology, Logic and Grammar in Indian Philosophical Analysis, Chapter 1.
5. Radhakrishnan & Moore, A Source Book of Indian Philosophy

ביבליוגרפיה מפורטת תחולק לתלמידים באחד השיעורים הראשונים.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2006 בשעה 12:30
0618.1059  מבוא לאסתטיקה
ד"ר חגי כנעןשיעור
השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה - 20. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת.
הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין, את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן.

בין הנושאים הנדונים:
- התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית.
- אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות.
- ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס.
- השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה.
- האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות.
- אמת וטרגדיה.
- מודרניות ואואנגרד.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/03/2006 בשעה 18:00
0618.1068  קריאה מודרכת א'
מורי החוגתרגיל
קריאה מודרכת א'

לשעור שלוש מטרות עיקריות:

1. פיתוח מיומנותו של התלמיד בקריאת טקסטים פילוסופיים.
2. הקניית מיומנות ביבליוגרפית.
3. הענקת כלים בסיסיים לכתיבת עבודות אקדמיות.

1. המטרה המרכזית של שעור קריאה מודרכת היא פיתוח יכולתו של התלמיד להתמודד עם טקסט פילוסופי. השעור מתמקד בקריאה בטקסט מרכזי מתולדות הפילוסופיה. הטקסט הנידון משמש רק כדגם לטקסטים פילוסופיים בכלל והמטרה אינה להתמקד בהגותו של הפילוסוף שכתבו. כל שעור מטפל בחלק מהטקסט וכל שעור מתפתח בד"כ מתוך השעור שקדם לו. במהלך השעור עצמו נחשפים, תוך כדי דיון שיטתי בכיתה, הדגשים מיוחדים המאפיינים קריאה פילוסופית בטקסטים. בתוך הקריאה והדיון הצמוד, המתלווה אליה, נחשפת האסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, המבנה הלוגי של הטיעונים, הנחות היסוד המובלעות והגלויות, והמאפיינים הבולטים האחרים המייחדים כתיבה פילוסופית. דגש מיוחד ניתן לדיון המתרחש בכיתה בצמוד לקריאת הטקסט. במהלך הדיון מעמת התלמיד באופן פעיל את עמדותיו המוקדמות ולומד להכיר את התכונות המייחדות דיון פילוסופי חי.
2. מטרה נוספת של השעור היא הקניית יכולת בסיסית לשימוש בביבליוגרפיה, וזאת כדי לשפר את יכולתו של התלמיד להתמודד עם ארגון ואיסוף חומר הנדרש לצורך כתיבתן של עבודות אקדמיות מורכבות בשלבים המתקדמים של לימודיו. בתוך כך לומד התלמיד להכיר את התהליך הנדרש לארגונו של חומר וכן את מבנה הספרייה ושירותיה השונים (הכרטסת, המחשב, האינדקסים הפילוסופיים, השאלה בין-ספרייתית וכו'). במסגרת זו נדרש התלמיד לבצע תרגיל ביבליוגרפי מסכם שבו הוא משתמש במיומנות שרכש.
3. מטרה שלישית של השעור היא הקניית מיומנות בכתיבתן של עבודות אקדמיות.במהלך השעור נדרש התלמיד לכתוב מספר תרגילים, בד"כ בצמוד לדיון המתנהל בכיתה, מתוכם הוא לומד להכיר את הכללים ואמות המידה המאפיינים עבודה אקדמית, תוך כדי הדרכה אישית צמודה.


הערות: ציונו הסופי של השעור מורכב מציון הבחינה המסכמת ומציוני התרגילים, אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/03/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/07/2006 בשעה 9:00
0618.2068  קריאה מודרכת ב'
מורי החוגתרגיל
הקורס הוא המשך לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ב'" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה: דוד יום, מסכת טבע האדם ועמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה.
דרישות קדם: קיאה מודרכת א'
0618.2069  קריאה מודרכת ג'
מרצים שונים, לפי פרוטתרגיל
קריאה מודרכת ג' – חומר הקריאה
אנא הגיעו לפגישה הראשונה עם צילום של החומר

הגר מסחרי סמסטר א' קבוצה א', סמסטר ב' קבוצה ב'

W.V.O. Quine, “On What There Is”, in his From a Logical Point of View. Cambridge, Mass.: Harvard UP, 1953, 1-19.

W.V.O. Quine, “Epistemology Naturalized”, in his Ontological Relativity and Other Essays. NY: Columbia UP, 1969, 69-90.

מירב אלמוג סמסטר א' קבוצה ב'

Heidegger, Martin, “What Is Metaphysics?”, in his Basic Writings, D.F. Krell (ed.). London: Routledge & Kegan Paul, 1978.

מנחם גולדנברג סמסטר א' קבוצה ג'

Stanley Cavell, "Aversive Thinking (Emersonian Representation in Heidegger and Nietzsche)", in his Conditions Handsome and Unhandsome. Chicago: The University of Chicago Press, 33-63.

יניב איצקוביץ סמסטר ב' קבוצה א'

Norman Malcolm, “Moore and Wittgenstein on the Sense of ‘I know’”, in Essays in Honour of G.H. von Wright, J. Hintikka (ed.), 130-153. First published in Acta Philosophica Fennica, 28, 216-240, 1976.

מאמרים נוספים שיידונו בתרגיל:
George Edward Moore, Philosophical Papers. NY: The Macmillan Company, 1959
(1925) “A Defence of Common Sense”, 32-59
(1939) “Proof of an External World”, 127-150.

Ludwig Wittgenstein, On Certainty. Translated by G.E.M. Anscombe & Denis Paul, G.E.M. Anscombe & G.H. von Wright (eds). Oxford: Basil Blackwell, 1969.

Stanley Cavell, “Knowing and Acknowledging”, in his Must We Mean What We Say?. Cambridge: Cambridge University Press, 1976, 238-266.

חגית אלדמע סמסטר ב' קבוצה ג'

Richard Rorty, “Texts and Lumps”, in his Objectivity, Relativism and Truth. Cambridge: Cambridge University Press, 78-92.

Slavoj Zizek, “Which Subject of the Real?”, Chapter 5 in his The Sublime Object of Ideology. London: Verso, 2001.

איריס מאיר סמסטר ב' קבוצה ד'

Max Horkheimer, “Rise and Decline of the Individual”, Chapter 4 in his Eclipse of Reason.

גלית ענבר ישראלי סמסטר ב' קבוצה ה'

פרקים מתוך:
Maurice Merleau-Ponty, The Phenomenology of Perception. Translated from the French by Colin Smith. Humanities Press, 1962.

J. P. Sartre, The Transcendence of the Ego, Translated by Forrest Williams and Robert Kirkpatrick. Noonday Press, 1957.


נמרוד מתן סמסטר ב' קבוצה ו'

Ludwig Wittgenstein, "A Lecture on Ethics", 1965, The Philosophical Review 74, 3-12. (It can be found also in Klagge, J. and Nordmann, A. (eds.), Philosophical Occasions, 1993, Hackett Publishing, pp. 36-44.

Frank P. Ramsey, "Philosophy", in his: Philosophical Papers, 1990, Cambridge University Press, pp. 1-7

דרישות קדם: קריאה מודרכת א' + ב'הערות: אנא הגיעו לפגישה הראשונה עם צילום של החומר
0618.2135  שפינוזה, אלהים וההמון: קריאה במאמר תיאולוגי-מדיני
מר יובל ג'ובנישיעור
בסתיו של שנת 1665 לאחר שטיוטות ראשונות של האתיקה כבר נשלחו לידידיו הפילוסופים באמשטרדם, מחליט שפינוזה לקטוע את כתיבתו של האופוס מגנום שלו כדי להתמודד עם בעיה קיומית במובן הראשוני והבסיסי ביותר: כיצד יבטיח לעצמו הפילוסוף את ביטחונו האישי ואת חופש ההתפלספות שלו במסגרתה של חברה בה הדת תופסת מקום מרכזי?
לדעת שפינוזה, פתרונה של בעיה זו תלוי בפתרונה של בעיה כללית יותר, הבעיה התיאולוגית-מדינית, הנוצרת כתוצאה מההתנגשות בין הממסד הדתי לבין רשויות המדינה. במציאות הפוליטית בה חי שפינוזה, בעיה זו הגיעה לשיאה בעת שהמון שהוסת על ידי אנשי דת קרע לגזרים את דה-ויט, מנהיגה הליברלי של הולנד באותם הימים. במאמר התיאולוגי-מדיני, אותו פרסם שפינוזה בעילום שם בשנת 1670, הוא מנתח בחדות בעיה זו ואף מציע לה פתרון שאת משמעותו המלאה הוא מסתיר על ידי שימוש בכתיבה אזוטרית. כל טיפול בבעית היחס שבין הדת למדינה גם אם הוא אינו מוביל אל פתרונו של שפינוזה, אין הוא יכול להתעלם ממנו.
חובת הקורס: מבחן
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/05/2006 בשעה 18:00
0618.2170  החיפוש אחר האמת
ד"ר רחל שיחורשיעור
בקורס ייבחן טיבו של הביקוש אחר האמת כפי שהוא משתקף בפעילות הפילוסופית בתקופות מסוימות: יוון - ההעזה שבהעלאת מושג האמת; תחום החיפוש - היחס בין העולם והשפה, כשמרכז הכובד של החיפוש מצוי, עם זאת, בעולם. בשלב זה ייבחן טיבה של "האינטואיציה הבסיסית של ההתאמה".
בחלקו השני של הקורס ייבחנו התהליכים שיובילו להסטת מרכזיותו של החיפוש אחר האמת מן העולם אל האדם (האמת בשפה ובחברה; שאלות על האמת; ניטשה ופוקו).
חלקו האחרון של הקורס יעסוק בייחודו של הביקוש אחר האמת האלוהית בנבחן מן הביקוש אחר האמת האנושית (פסקל).
ביבליוגרפיה מצומצמת:
אפלטון: מנון, קטעים מספר המדינה
אריסטו: קטעים מן המטאפיסיקה
דקרט: הגיונות
פסקל: הגיגים
ניטשה: לגניאלוגיה של המוסר
פרטים ביבליוגרפים נוספים יינתנו במשך הקורס.
הערות: הקורס יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': 3.7.06 ב- 9:00 עד 11.7.06 ב- 13:00
סמסטר ב', מועד ב': 8.8.06 ב- 9:00 עד 16.8.06 ב- 13:00
0618.2179  בעיית התודעה
ד"ר ירון סנדרוביץשיעור
"בעיית התודעה" נחשבת לאחת מ10 הבעיות הפילוסופיות והמדעיות העיקריות שהן עדיין לא פתורות. עוסקים בה פסיכולוגים, חוקרי מוח, ביולוגים, בלשנים ופילוסופים. עובדת התודעה היא עובדה המוכרת לכל אחד מאיתנו. על אף העניין הגדול בלא מודע לסוגיו, אינטואיציה אנושית בסיסית היא שהיותנו יצורים מודעים היא סממן מכריע של הווייתנו. אך מה מבחין ישים מודעים מישים נטולי תודעה? מה הוא טיבעו של השינוי המתחולל בנו כאשר אנחנו מתעוררים משנה נטולת חלומות או ממצב של עילפון, מצבים שבהם היינו נטולי תודעה? מהן חוויות נפשיות מודעות? כיצד ניתן להסביר את היות החוויות הנפשיות המודעות בעלות האיכות שיש להן? האם אפשר להסביר את הסובייקטיביות הקשורה במצבי מודעות בעזרת הכלים המושגיים של מדעי הטבע?
שאלות אלו ואחרות נדונות תחת הכותרת בעיית התודעה. בשיעור נבקש להתחקות אחר כמה ממוקדיו של העיסוק הפילוסופי בבעיית התודעה אשר מצוי במרכזה של פילוסופיית הנפש ב-20 השנה האחרונות. רצוי שתלמידי השיעור למדו קודם בקורס "מבוא בתורת ההכרה והמטאפיזיקה".
הערות: בסיום הקורס ינתן מבחן בית
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 26.2.06 ב- 9:00 עד 6.3.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 12.5.06 ב- 9:00 עד 21.5.06 ב- 13:00
0618.2200  פילוסופיה במאות ה-19 וה-20
ד"ר ענת מטרשיעור
בקורס נסקור כמה תחנות יסוד בפילוסופיה שלאחר קאנט, החל מן הרומנטיקה ועד לראשיתו של המפנה הלשוני בפילוסופיה של המאה ה- 20. נתמקד בעיקר במספר שיטות מטאפיסיות ואנטי-מטאפיסיות ובתפיסות תורת-ההכרה של מספר הוגים, ביניהם היגל, ניטשה, פרגה והוסרל.

רשימת ספרות ראשונית ומשנית מצויה באתר הקורס.
השיעור יסתיים במבחן.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה חדשה
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/03/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2006 בשעה 9:00
0618.2209  פילוסופיה של הדת - שיעור המשך
ד"ר נחמה ורביןשיעור
הקורס יעסוק בשאלה כיצד ניתן לדבר עם אלוהים ועל אודותיו. נעסוק בטבעו של האל שעל אודותיו אנו מבקשים לשוחח, ובסוגים שונים של ספק: הספק על אודות האפשרות לדבר על האל, הספק באשר לקיומו, והספק בדבר האפשרות לנהל עימו מערכת יחסים כלשהי.


קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בשני שלישים מהשעורים לפחות, והגשת עבודה קצרה בסוף הקורס. הציון מורכב מציון העבודה.


ביבליוגרפיה ראשונית:

• Adams and Adams eds. The Problem of Evil Oxford: Oxford University Press, 1990, pp. 1-24.
• Ayer A. J, "Critique of Ethics and Theology" in his Language Truth and Logic. 2nd edition. London: Gollancz, 1946, pp. 102-120.
• Hume David, Enquiry Concerning Human Understanding in Hume Enquiries ed. Selby-Bigge Oxford: Oxford University Press, 1902, section x part 1.
• Kierkegaard Soren, "The absolute paradox" in Philosophical Fragments. Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 1985, pp. 46-67.
• Phillips, D. Z. Wittgenstein and Religion. New York: St. Martin's Press, 1993.

יום דוד, דיאלוגים על הדת הטבעית ירושלים: מאגנס, תשמ"ב.
קירקגור סרן, חיל ורעדה ירושלים: מאגנס, תשס"א.
ליבוביץ ישעיהו, אמונה, היסטוריה וערכים. ירושלים: אקדמון, תשמ"ב.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הדתהערות: חובה להירשם לתרגיל הצמוד
0618.2223  פילוסופיה הודית - שיעור המשך
פרופ' שלמה בידרמןשיעור
בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:

1. פילוסופיה הודית והסטוריה של הפילוסופיה: אסכולות הינדואיסטיות וזרמים בודהיסטיים
2. מעמד הפילוסופיה וגבולותיה במחשבה ההודית: תורת הפרמנות והשקפות על טבע האדם.
3. חומר ורוח: עיקריה של אסכולת הסאנקאיא ההינדואיסטית
4. עמדות ריאליסטיות בתורת ההכרה: אסכולת הניאיא
5. עמדות אנטי-ריאליסטיות בתורת ההכרה: פילוסופיות בודהיסטיות (בעיקר וסובנדהו ודיגנגה)
6. תורת הכרה מול מטפיסיקה – משנתו של שנקרה
7. גבולות העולם כגבולות הלשון: פילוסופית הלשון של בהרטריהרי

בתרגיל הצמוד לשיעור זה ייקראו טקסטים פילוסופיים העוסקים בעיקר בנקודות 4 ו - 5 לעיל. ביבליוגרפיה מפורטת תחולק לתלמידים באחד השיעורים הראשונים. קבלת ציון בתרגיל מותנית בהגשת עבודות שוטפות.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה הודיתהערות: חובה להירשם לתרגיל הצמוד, השיעור יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 12.2.06 ב- 9:00 עד 20.2.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 24.3.06 ב- 9:00 עד 2.4.06 ב- 13:00
0618.2265  ניטשה - הולדת הטרגדיה
ד"ר רחל שיחורשיעור
הנושאים אשר יידונו בקורס:
ייחודה של תרבות יוון בעיני ניטשה; גורמים בתרבות יוון שתוך התמודדות עמם נתעצבה הפילוסופיה של ניטשה; היסוד האפוליני והיסוד הדיוניסי; אמנות וחיים; המיוחד בטרגדיה היוונית; עלייתה וירידתה של הטרגדיה; דמותו של סוקרטס; מחשבותיו של ניטשה על הבעייתיות המאפיינת את זמנו ואת האדם המודרני; הקונפליקט בין מורשת יוון והמורשת הנוצרית; מקומה של התבונה בתרבות.
הקורס מבוסס על ספרו של ניטשה "הולדת הטרגדיה". במשך הקורס יינתנו מקורות נוספים.
הערות: הקורס יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': 12.7.06 ב- 9:00 עד 20.7.06 ב- 13:00
סמסטר ב', מועד ב': 14.8.06 ב- 9:00 עד 22.8.06 ב- 13:00
0618.2268  קריאה מודרכת לתלמידי הב.א. כללי
מר רם טובולסקיתרגיל
הקורס הוא המשך לתרגיל "קריאה מודרכת א" ומטרתו העיקרית היא פיתוח ושכלול מיומנויות הקריאה והניתוח של טקסט פילוסופי. הפעילות בקורס תכלול תרגילים אישיים קצרים לאורך הסמסטר של קריאה וכתיבה על טקסט הלימוד, דיון קבוצתי במפגשים שבועיים במסגרתו נציג וננתח דוגמאות מתוך התרגילים של אופני הבנה שונים של הטקסט ודרכי הצגתם בכתב, ותרגיל מסכם בתום הסמסטר. טקסט הלימוד בקורס הוא מסכת טבע האדם לדיויד יום.
דרישות קדם: קריאה מודרכת א'
0618.2350  תורת ההכרה ומטאפיסיקה - שיעור המשך
ד"ר ירון סנדרוביץשיעור
מטרת השיעור והתרגיל היא להרחיב ולהעמיק את ההכרות של התלמיד/ה עם גישות פילוסופיות שונות ביחס לסוגיות יסוד במטאפיזיקה ובפילוסופיה של הנפש. חלקו הראשון של השיעור יוקדש לדיון בשאלות ונושאים שונים הקשורים בבעיית האוניברסאלים ובשאלות ונושאים שונים הקשורים בטבעם המטאפיזי של פרטיקולארים, טענות, מצבי עניינים ומאורעות. חלקו השני של השיעור יוקדש לדיון בסוגיות שונות בפילוסופיה של הנפש. במסגרתו נדון בין השאר בשאלת האינטנציונאליות (המכוונות של מצבי נפש למושאיהם), סיבתיות מנטאלית, בעיית התודעה, זהות פרסונאלית, שאלת חופש הרצון ושאלות אחרות.
דרישות קדם: מבוא לתורת ההכרה ומטאפיסיקההערות: חובה להירשם לתרגיל הצמוד, השיעור יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 17.2.06 ב- 9:00 עד 26.2.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 31.3.06 ב- 9:00 עד 9.4.06 ב- 13:00
0618.2400  אסתטיקה - שיעור המשך
פרופ' רות רונןשיעור
קורס מקדים: מבוא לאסתטיקה.
שיעור זה יעסוק בשאלה מהי התנסות אסתטית, מה בין התיאורים הפילוסופיים של התנסות זו לבין מה שניתן לכנותו הנאה, והאם האופן בו יצירת האמנות פועלת על נמעניה קשור בהכרח לאסתטיקה. בנוסף תבחן השאלה מהו האסתטי לאחר דושן והמודרניזם, מהן ההשלכות הפילוסופיות שיש לתמורות אלה בשדה האמנות והאם מתחייב מהן זיהוי האסתטי עם האמנותי. לצורך ברור זה יעסוק השיעור בשני טקסטים עיקריים: "ביקורת כוח השיפוט" של קאנט ו"מקור מעשה האמנות" של היידגר. בנוסף נקרא מתוך "הולדת הטרגדיה" של ניטשה ואת מאמרו של פרויד "על המאוים". טקסטים אלה הם קריאת חובה לקורס. בנוסף יידונו טקסים קצרים מן הפילוסופיה של האמנות שלאחר המודרניזם.
השתתפות פעילה של הרשומים בקורס בשיעור ובתרגיל היא חובה ותנאי לסיומו.
בסיום הקורס תנתן בחינת בית, ובתרגיל תנתן עבודה.
דרישות קדם: מבוא לאסתטיקההערות: חובה להירשם לתרגיל הצמוד
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 10.2.06 ב- 9:00 עד 19.2.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 15.3.06 ב- 18:00 עד 23.3.06 ב- 13:00
0618.2401  פילוסופיה של הלשון - שיעור המשך
פרופ' מרסלו דסקלשיעור
על בסיס היסודות שנרכשו במבוא לפילוסופיה של הלשון, תורחב היריעה ויועמק הדיון בנושאים הבאים:

1. בסופו של דבר, איך ניתן להבין תיאורים מיידעים?
2. ביטוים מטעים באופן שיטתי
3. הלשון ככלי בידי הפילוסופיה האנליטית
4. משמעות אמפירית, אישוש ורלוונטיות
5. מדוע "כתיב המושגים" של ג. פרגה לא עובד?
6. "סל האשפה" של פרגה וראשיתה של הפרגמטיקה
7. הקשר ומשמעות
8. מטפורה ומטונימיה כיחסי יסוד
9. הלשון ככלי בידי הפילוסופיה "האחרת"
10. שפה ומחשבה: הלשון כטכנולוגיה קוגניטיבית

החומר לקריאה יופץ באתר הקורס ב-VirtualTau. כל סטודנט אמור לבוא לשיעור (במועד המתאים) לאחר שהתכונן לשאול ולהשיב לשאלות עליו, שכן בשיעור לא "יוצגו" העמדות של המאמרים וקטעים שונים, אלא הן "יידונו". ההשתתפות בדיון היא חלק מתהליך הלמידה ותחשב כמרכיב של הציון. המרכיב האחר הוא מבחן בית עם סיום הסמסטר.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הלשוןהערות: חובה להירשם לתרגיל הצמוד, מבחן בית בסיום הקורס
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 7.2.06 ב- 9:00 עד 15.2.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 17.3.06 ב- 9:00 עד 26.3.06 ב- 13:00
0618.2570  יום: עקרוני המוסר
ד"ר עובדיה עזראשיעור
למרות שהפילוסוף הבריטי דויד יום (1711-1776) ידוע יותר בשל תורת ההכרה שלו, יש לו עמדה מוסרית מעניינת שהשפעות שלה אפשר למצוא בעמדות מוסריות מאוחרות לו. למרות המשקל הרב שהוא מייחס לתועלת שמביאים מעשי בני האדם, בהערכת המוסריות שלהם, הוא מניח שבבני אדם פועל עקרון מוסרי נוסף. עקרון זה הוא רגש הנדיבות כלפי הזולת, "המניע אותנו להתחשב בענייני האנושות והחברה". יום סבור "שיצור כבן אדם אי אפשר לו להיות אדיש כליל לשלומם או לצערם של כלל בני האדם, וגם אי אפשר לו, בשעה ששום דבר אינו מעורר בו פניות פרטיות, שלא להיות נכון מעצמו להודות, בלי שום חקר או שיקול נוסף, שמה שמסייע לאושרם הוא טוב ומה שמרבה את סבלם הוא רע" (יום, עקרוני המוסר עמ' 70). בהשקפה זו יעסוק השיעור.

על מנת לקבל קרדיט על הקורס צריך יהיה לכתוב עבודה הקשורה לנושא הקורס.

בבליוגרפיה ראשונית:
יום, דוד. מחקר בדבר עקרוני המוסר. תרגם יוסף אור. הוצאת מאגנס. ירושלים. תשמ"ב.
0618.2601  תורת המוסר - שיעור המשך
גב' נופר שמעונישיעור
השיעור יתמקד בבחינת תפקידם של מושגי החופש, העצמאות והאוטונומיה במסגרת תורות מוסר פילוסופיות. בהקשר זה נדון בשתי סוגיות יסוד: ראשית, היחס בין ביסוס עיקרי המוסר על תפיסת האדם כיצור חופשי, מצד אחד, לבין איפיון החופש בתור דרישה מוסרית – בתור חובה, זכות, או היבט של הסגולה הטובה המוסרית – מצד שני; שנית, היחס בין חופש המחשבה לבין חופש הרצון, בתור יסודות של המוסר ובתור דרישות שמציב המוסר.
סוגיות אלו יוצגו תוך כדי דיון השוואתי בגישות מרכזיות לפילוסופיה של המוסר: התיאולוגיה המוסרית הנוצרית בימי-הביניים ובראשית העת החדשה; תורתו של קאנט וגישות ניאו-קאנטיאניות בנות-זמננו; תורתו של אריסטו וגישות ניאו-אריסטוטליות בנות-זמננו; תורתו של ניטשה והיבטים בגישה הפוסט-מודרנית של פוקו.
מבין הנושאים הספציפיים שיעלו לדיון במסגרת זו: מצפוניות וחשיבה עצמאית בתור היבטים של האישיות המוסרית; האישיות המוסרית ואידיאל האוטונומיה – כיצד באה האוטונומיה לידי ביטוי בחקיקת עקרונות מוסר אוניברסאליים מצד אחד, ובפיתוח אישיות ייחודית מצד שני?; בין אוטונומיה לנייטראליות – האם האדם האוטונומי כופה על עצמו נייטראליות, ואם כן, נייטראליות ביחס למה?; בין אוטונומיה לאותנטיות – החופש בתור אוטונומיה עפ"י קאנט והחופש בתור אותנטיות עפ"י ניטשה; בין אוטונומיה לנאורות – ביטוי החופש על-ידי האישיות הנאורה עפ"י קאנט ועפ"י פוקו. כמו כן נדון בהשלכות של נושאים אלה על סוגיות אקטואליות בתחומי הפרט, התרבות והחברה.
לשיעור זה צמוד תרגיל. הדיון בתרגיל יתמקד בסוגיית הקשר בין ידיעה מוסרית לבין פעולה מוסרית, ובכך יציג, מפרספקטיבה נוספת, את הרקע לבעיית היחס בין חופש המחשבה לבין חופש הרצון של האישיות המוסרית.
הציון הסופי של הקורס ייקבע על-ידי מבחן-בית על תכני השיעור (50%) ועל-ידי מטלות התרגיל (50%).

ביבליוגרפיה ראשונית:

1. אריסטו: אתיקה, מהדורת ניקומאכוס. ירושלים, 1985.
2. קאנט, עמנואל: הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות. ירושלים, 1950.
3. ניטשה, פרידריך: כה אמר זרתוסטרא. ירושלים, 1997.
4. מתוך: בשארה, עזמי (עורך): הנאורות – פרוייקט שלא נשלם?. תל-אביב, 1997.
א. עמנואל קאנט: "תשובה לשאלה: נאורות מהי?".
ב. מישל פוקו: "הנאורות מהי?".
ג. יורגן האברמס: "המודרנה – פרוייקט שלא נשלם".
5. Leites, Edmund: “Casuistry and Character”, in Leites (ed.), Conscience and Casuistry in Early Modern Europe. Cambridge, 1986.
6. Kant, Immanuel: The Metaphysics of Morals. Cambridge, 1996.
7. O’neill, Onora: “The Public Use Of Reason”, in O’neill, Constructions of Reason. Cambridge, 1989.
8. Kelly, Michael (ed.): Critique and Power: Recasting the Foucault/Habermas Debate. Cambridge, Mass., 1994.
9. MacIntyre, Alasdair: Dependent Rational Animals: Why Human Beings Need the Virtues. London, 1999.
10. Williams, Bernard: Moral Luck. Cambridge, 1981.
דרישות קדם: מבוא לתורת המוסרהערות: חובה להירשם לתרגיל הצמוד, בסיום הקורס מבחן בית
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 19.2.06 ב- 9:00 עד 27.2.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 12.5.06 ב- 9:00 עד 21.5.06 ב- 13:00
0618.2648  פרקים במשנתו של אפלטון
ד"ר אריה פינקלברגשיעור
מטרת השיעור לערוך היכרות רחבה עם משנתו של אפלטון‮. ‬הקורס יתמקד בסוגיות מרכזיות של משנתו‮ - ‬תורת האידיאות‮, ‬ההכרה‮, ‬הנפש‮, ה‬מוסר והמדינה‮. ‬מקום מרכזי מיועד לתורת האידיאות על היבטיה הישותי וההכרתי‮.‬
הערות: הקורס יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 15.2.06 ב - 9:00 עד 23.2.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 26.5.06 ב - 9:00 עד 4.6.06 ב- 13:00
0618.2689  מיל: מוסר ופוליטיקה
ד"ר עובדיה עזראשיעור
קורס זה יעסוק בתפיסתו המוסרית והפוליטית של הפילוסוף האנגלי בן המאה התשע עשרה, ג'ון סטיוארט מיל. בקורס תוצג תפיסתו המוסרית התועלתית, ותפיסתו הפוליטית הליבראלית. תידון השאלה על אודות הקשר בן תפיסה מוסרית מסויימת לבין ביטוייה הפוליטיים, ובינם לבין סוג המשטר ההולם אותם. תיבחן גם השאלה האם עמדה פוליטית ליבראלית מציעה פתרונות ברורים למחלוקות אודות חופש המחשבה והויכוח, וכן לשאלת הפערים החברתיים והכלכלייים בחברה מודרנית.

בבליוגרפיה ראשונית:
מיל, ג'ון סטיוארט. התועלתיות. מאגנס. ירושלים. תשצ"ג.
מיל, ג'ון סטיוארט. על החירות. מאגנס. ירושלים. תש"ן.
מיל, ג'ון סטיוארט. ממשל של נציגים. מאגנס. ירושלים. תצ"ז.
0618.2780  תומס מורוס: "אוטופיה"
ד"ר עובדיה עזראשיעור
ספרו הידוע של תומס מורוס (1478-1535) "אוטופיה" הופיע לראשונה בשנת 1516, תחת השם "ספר הזהב, מועיל ומבדר כאחד, על אודות מבנה מדינה טוב ביותר ועל אודות האי החדש 'אוטופיה'". רבים רואים בתומאס מורוס את אבי הסוציאליזם המודרני. הוא חזה את העוולות והעיוותים העלולים להיווצר מהצבר הון פרטי בלתי מבוקר, והצביע על אלטרנטיבה שבה הקניין, הייצור והניכוס הם חברתיים. בתארו את האי הדמיוני "אוטופיה" (בתרגום מילולי "שום מקום"), הוא שואף לחברה בה העיבוד והתפוקה החקלאיים הם משותפים, שעות העבודה קצובות והפנאי מוקדש לפיתוח המדע והאמנות. המשטר באי הזה הוא דמוקרטי, אורח החיים צנוע והצרכים מסופקים על בסיס שיתופי והוגן. בספר זה יעסוק השיעור.

על מנת לקבל קרדיט על הקורס צריך יהיה לכתוב עבודה הקשורה לנושא הקורס.
0618.2805  יצירת אמנות כסמל
גב' מיכל גלשיעור
בשיעור זה ננתח תורות אסתטיות אנליטיות המציגות את יצירת האמנות, הויזואלית, הלשונית או המוזיקלית, תמטית או מופשטת, כחלק משפה, כסמל במערכת סמלים. אלה תורות שפותחו בהשפעה של הפילוסופיה של השפה של המאה העשרים העוסקות בקשר בין השפה הטבעית לשפת האמנות, במשמעות של יצירות אמנות, בתכניה ובקשר שלה עם המיוצג. נעבור דרך תורות קוגניטיביסטיות של גודמן, בלק וסיבלי, המציגות את היצירה כמוסרת מידע על העולם, תורתו ההיסטוריציסטית של דנטו, שעל פיה היצירה היא משמעות מגולמת במדיום המקבלת זהותה מהנרטיב הפרשני-היסטורי שבו היא לוקחת חלק, ותפיסות חברתיות של קראוס, ברייסון וברגר המציגות את היצירה כסמל כוחני בשדות כוח.

ביבליוגרפיה חלקית


Berger, John. Ways of Seeing
Langer, Susanne. Feeling and Form
Bryson, Norman. Looking at the Overlooked
Danto, Arthur. The Transfiguration of the Commonplace.
Danto, Arthur. Embodied Meanings : Critical Essays and Aesthetic Meditation.
Goodman, Nelson. Languages of Arts.
Goodman, Nelson. Ways of Worldmaking.
Krauss, Rosalind. A Voyage on the North Sea: Art in the Age of The Post-Medium Condition

הערות: הקורס יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 23.2.06 ב - 9:00 עד 5.3.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 12.5.06 ב- 9:00 עד 21.5.06 ב- 13:00
0618.2809  מחשב, מחשבה, חברה
ד"ר אלי דרזנרשיעור
האם המהפכה הדיגיטלית המתרחשת סביבנו משנה את ראייתנו את עצמנו כבני אדם? מה יכול ללמד אותנו המחשב על מחשבה, ומה בין חברה וירטואלית לחברה? מטרת קורס זה היא לסקור את היסודות התיאורטיים שבבסיס פיתוח המחשב, ולדון בהשלכות שיש לרעיונות ולמושגים ממדעי המחשב על הצורה בה אנו תופשים ומבינים מושגי יסוד כגון מחשבה, משמעות, תקשורת וחברה. הקורס יעסוק בנושאים מתוך מספר תחומים: פילוסופיה, לוגיקה, בלשנות, מדעים קוגניטיביים, פסיכולוגיה ומדעי המחשב.

אין לקורס דרישות קדם.
חובות התלמידים: השתתפות, קריאת חומר הקריאה, בחינת סיום.
ציון: על סמך הבחינה.

תכנית הקורס:
1. מבוא/סקירה כללית.
2. מושג החישוב: מכונות טיורינג; תזת צ'רץ'.
3. מבחן טיורינג; ה'משוואה' מחשבה/ מח = תכנה/ חמרה.
4. בלשנות חומסקיאנית.
5. מדע קוגניטיבי ואינטיליגנציה מלאכותית.
6. הביקורת על המדע הקוגניטיבי וה-AI.
7. חישוב נוירוני.
8. היסטוריה של התפתחות המחשב מאמצע המאה ועד היום.
9. עידן האינפורמציה – השלכות חברתיות.
10. AI והשימוש באינפורמציה; הביקורת על 'נביאי האינטרנט'.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/04/2006 בשעה 18:00
0618.2904  הפילוסופיה של הפרישות ההודית
ד"ר דן רוהשיעור
השיעור יעסוק בהיבטים שונים של הפרישות ההודית (התבודדות, נדודים, שתיקה, חציית גבול הדהרמה) תוך התמקדות בזיקה בין פרישות, ידיעה ושחרור. נקרא קטעים וסיפורים מטקסטים שונים, החל באופנישדות והאפוסים הגדולים, המשך בבהגווד-גיטא וחוקי-מנו, וכלה בשיחות עם ג'ידו קרישנמורטי. כמו כן נדון במחקריהם של דומו, היסטרמן ורומילה טפר.
0618.2911  מטאפורות ייצוגים ותמונות
גב' מיכל גלשיעור
"מר מוט לקח פריט חיים יומיומי, מיקם אותו כך שהחשיבות השימושית שלו נעלמה תחת הכותרת החדשה ונקודת המבט, ויצר מחשבה חדשה בעבור האובייקט" (מרסל דושאן על יצירתו המזרקה. האיש העיוור. 1917)
בשיעור זה ננתח את המטפורה כתופעה לשונית, אסתטית ואמנותית המהווה נקודת המפגש בין השפה הטבעית לשפות האמנות, בין המילולי לויזואלי. ננתח תורות מטפורה, קוגניטיביות, סמיוטיות ופרגמטיות אסתטיות שפותחו ב-30 השנה האחרונות, המציגות את המטפורה ככלי שאינו רק רטורי וקישוטי אלא בעל חשיבות גם בטקסטים מדעיים. נבדוק מה מאפשר למטפורה להיות כוח יצירתי מניע בהתפתחות השפה והאמנות, האם היא כלי משוכלל או עמום לחשיפה, הרחבה והעברה של ידע, האם היא בעלת ערך אמת וניתנת לפרפרזה, או שערכה כולו ב"סתימת חללים בשפה" ובאפקטים רגשיים אסתטיים.
נסיים בניתוח האספקט הויזואלי צורני של המטפורה תוך השוואתה לתמונות. נציג תנועות אמנות מטפוריות כמו אמנות הפופ וה- .Ready Made נשאל מה אסתטי במטפורה עצמה ונבדוק מדוע היא מרכזית בביקורות אמנות ובשיח האסתטי, מדוע נחשבת כבעלת יכולות ייצוג שהליטרלי נעדר אותו, כמו של רגשות ויצירות אמנות, ומהו מקור הכוח ההבעתי שלה.

ביבליוגרפיה חלקית:

א.ה. גומבריך. אמנות ואשליה


"Black, Max. "Metaphor
"Goodman, Nelson. “Metaphors as Moonlighting
"Goodman, Nelson. “The Sounds of Pictures
"Rorty, Richard: “Unfamiliar Noises: Hesse and Davidson on Metaphor
"Davidson, Donald: "What Metaphors Mean
"Hesse Mary: "The Explanatory Function of Metaphor
הערות: הקורס יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 1.3.06 ב- 9:00 עד 9.3.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 26.5.06 ב- 9:00 עד 4.6.06 ב- 13:00
0618.2920  המכתב הגנוב: פו, לאקאן, דרידה
פרופ' רות רונןשיעור
"המכתב הגנוב", סיפור שכתב אדגר אלן פו על המכתב שנגנב מן המלכה ונמצא לאחר תלאות רבות על ידי הבלש החוקר דופין, מעסיק חוקרים והוגים רבים במיוחד מאז העביר ז'אק לאקאן סמינר בו פרש את הבנתו סיפור זה. בעקבות הפרוש הפסיכואנליטי פרסם ז'אק דרידה מאמר המתפלמס עם הסמינר של לאקאן. במסגרת שיעור זה נבחן את ההבנה הפסיכואנליטית של הסיפור כאמצעי להתחקות אחר יסודות במחשבה הפסיכואנליטית ואחר מושגים כמו: דמיוני, סימלי, דמיוני, מסמן ועוד. כמו כן ישמש הויכוח בין לאקאן לדרידה להבהרת הזיקה והמרחק בין שתי עמדות הגותיות: בין המחשבה הפסיכואנליטית לבין העמדה של הפוסטסטרוקטורליזם.
השתתפות פעילה של הרשומים בשיעור היא חובה ותנאי לסיומו המוצלח.

הערות: בסיום הקורס תנתן בחינת בית.
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 10.2.06 ב- 9:00 עד 19.2.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 19.5.06 ב- 9:00 עד 28.5.06 ב- 13:00
0618.2923  פילוסופיה קוראת אמנות - אמנות קוראת פילוסופיה
ד"ר חיים דעואל-לוסקישיעור
שעור זה עוסק בביקורת היחסים המורכבים שבין הפילוסופיה לניסיון, דרך בחינת העשיה האמנותית. נפתח את המחלוקת על אופי קשרים אלו באמצעות הגישה האפיסטמולוגית שהתפתחה בפילוסופיה של הלשון, ודרך הגישה האונטולוגית שהתפתחה במחשבה הקונטיננטלית. נעסוק בהנחות היסוד של המחלוקת בין שתי השיטות – כשמולן עומד הניסיון האמנותי כערך ביניים, כמרחב של אמצע, שאינו או אפיסטמולוגי או אונטולגי, אלא גם וגם. מצד אחד נחפש אחר ניסוחי הביניים המבקשים לשלב והמופיעים בעיקר עת מבקשים הפילוסופים להבין את סוד מעשה היצירה: וויטגנשטיין והיידגר, מרלו פונטי וסארטר, דרידה ופוקו ביקשו "לגעת" בניסיון באמצעות התבוננות ביצירה האמנותית. ומצד שני נבחן את עבודתם של האמנים שביקשו לנסח אמירה פילוסופית, בדרך ההפוכה: דרך הוויתור על הלשון המושגית והעמדתה של שפה אחרת: החל מקפקא ובנימין ועד סזאן ודושאן, וורהול וגודאר, בחנו האמנים את היכולת לגעת בניסיון, לחדור אל החוויה וגילו, כמו בפילוסופיה, את כשלון האפשרות להתגבר על המרחק האסתטי בדרך אל הניסוח המושגי. בסופו של יום, הן הפילוסופיה והן האמנות נכשלות במקום בו אין הן מסוגלות לקלוט מסר "ישיר" שאינו מתווך דרך המבנים הלשוניים, ההיסטוריים והמושגיים, חוויה הנמצאת מחוץ לשיח אשר בונה כל אחת לתוך עצמה.

חובות הקורס: חובות קריאה והשתתפות פעילה בכתה
סיום הקורס: עבודת סיום
0618.2924  אמונה ורציונליות
ד"ר נחמה ורביןשיעור
הקורס יעסוק בשאלת היחס בין האמונה והתבונה. נתמקד במודלים הרואים באמונה הדתית היפותזה הזקוקה להוכחה, במודלים הרואים בה אמונה בסיסית שאינה זקוקה להוכחה, ובמודלים פידאיסטים הרואים באמונה בחירה קיומית שאינה ניתנת להוכחה.


קבלת נקודות על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים ובהגשת עבודה. הציון יקבע ע"פ העבודה.


ביבליוגרפיה ראשונית:

• Alston, William. Perceiving God. Ithaca NY and London: Cornell University Press, 1991.
• Plantinga, Alvin. Warranted Christian Belief. New York and Oxford: Oxford University Press, 2000.
• Phillips, D. Z. Wittgenstein and Religion. New York: St. Martin’s Press, 1993.
• Swinburne, Richard. Faith and Reason. Oxford: Clarendon Press, 1981.
• Swinburne, Richard. The Existence of God. Oxford: Clarendon Press, 1991.

קירקגור, סרן: חיל ורעדה. ירושלים: מאגנס, תשס"א.
ליבוביץ ישעיהו: אמונה היסטוריה וערכים. ירושלים: אקדמון, תשמ"ב.
0618.2925  קירקגור: על אמונה ואהבה
ד"ר תמר אילת יגורישיעור
"אמונה היא התשוקה העליונה שלאדם. אפשר שרבים בכל דור ודור לא מגיעים עדיה, אך יותר ממנה אין להשיג....כמו האוהב אשר יבוז לאיש המוכיח אותו כאילו הוא עומד תקוע אצל האהבה, כאילו הוא מדשדש במקום אחד..." (חיל ורעדה, עמ' 139).

מטרת הקורס: להציג את עמדת הפילוסוף הדני בן המאה ה-19, באשר לקיומו של המאמין או המבקש להיעשות מאמין. הדיון מציג פילוסופיה קיומית שעוסקת גם בדת ולא פילוסופיה דתית שעוסקת גם בקיום.

נושאי הקורס: נקודת המבט האכסיסטנציאליסטית בסוגיות של אמונה ואהבה. המאמין בהשוואה למי שקיומו אסתטי או אתי. האהבה של המאמין וההבחנות בינה לאהבתו של מי שאינו מבקש להאמין.

דרישות הקורס: מבחן בית. כמו כן, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להביא לכל שיעור את הטקסטים שמופיעים באתר ולהשתתף בקבוצת הדיון שתתקייים באתר במהלך הסמסטר.

רשימת ספרות ראשונית:

חיל ורעדה: ליריקה דיאלקטית, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ג (1993).
או-או, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ו (1996).

S. Kierkegaard, Works of Love. Trans. Howard V. Hong and Edna H. Hong. Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1995.
S. Kierkegaard, Philosophical Fragments and Johannes Climacus. Trans. Howard V. Hong and Edna H. Hong. Princeton N.J.: Princeton University Press, 1985

סילבוס מפורט יפורסם באתר הקורס.
הערות: הקורס יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': 21.6.06 ב- 9:00 עד 29.6.06 ב- 13:00
סמסטר ב', מועד ב': 31.7.06 ב- 9:00 עד 8.8.06 ב- 13:00
0618.2926  על מושג התקווה: קאנט, בלוך, קאמי
גב' איריס מאירשיעור
"טרם הגיעו בני-אדם לכלל סיפוק באמצעות המשאלה לבדה. זו אינה מסייעת כלל, למעשה היא מחלישה, אם לא חובר אליה רצון עז ועמו מבט נלהב ושקול המראה לרצון מה יכול להיעשות" (ארנסט בלוך, העקרון תקווה, עמ' 1354).

התקווה תוצג בשיעור זה ככוח מניע אנושי המכוון אל העתיד הטוב. התקווה, כך יעלה מהקריאה בטקסטים הרלוונטים של קאנט, קאמי ובלוך, מצויה אמנם בתוך מציאות ההווה, אולם באשר היא שואפת אל העתיד היא מנוגדת להווה הנתון ומהווה כוח שוללני בו.
הפילוסופיה של התקווה מבקשת לחרוג מההווה הנתון באמצעות תפישת "זרעי העתיד" הטמונים בו וכך לסייע באמצעות המעש האנושי להנביטם.
התקווה, כמו המחשבה, מעיזה ללכת אל מעבר לנתון המיידי, אך בעוד שהמחשבה במובנה המסורתי, (לפי בלוך), חורגת מהמיידיות הנתונה באמצעות העיון במה שהתהווה זה מכבר, היינו - העבר, התקווה חורגת מהמיידיות הנתונה באמצעות הפנייה כלפי מה שטרם התהווה, היינו - העתיד.

דרישת הקורס וחובת התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הרלוונטיים, נוכחות ועבודה מסכמת.

ציון סופי: יקבע על-פי עבודת הסיכום.

בבליוגרפיה רלוונטית:
בלוך, ארנסט, כתבים נבחרים, מגרמנית: ארן, ד., תל אביב (1987).
קאמי, אלבר, המיתוס של סיזיפוס, מצרפתית: ארד, צ., תל אביב (1978).
, האדם המורד, מצרפתית: ארד, צ., תל אביב (1951).
קאנט, עמנואל, ביקורת התבונה הטהורה, מגרמנית: ברגמן, ש.ה. ורוטנשטרייך, נ., ירושלים (1966).
Bloch, Ernst, The Principle of Hope, trans. Plaice, N., Plaice, S., & Knight, P., Cambridge, Massachusetts (1986).
0618.2928  סוגיות בפילוסופיה הודית עתיקה וחדשה
ד"ר דן רוהשיעור
בעקבות מאמרים מאת דאיה קרישנה, וילהלם הלבפס, ארינדם צ'קרבּרטי ואחרים נדון בסוגיות פילוסופיות שונות הניצבות בלב-ליבה של הפילוסופיה ההודית. בין היתר נעסוק בתפיסות שונות של שיעבוד וחירות, בשינה כמצב תודעה, במשפט 'טט טוָם אסי' כטענת זהות, בדילמות מוסריות מן המהאבהארטה ועוד ככל שיתיר לנו הזמן. המשתתפים יידרשו לקרוא מאמר באנגלית משיעור לשיעור!!
0618.2931  לשאת את העולם כולו על כתפיך - הפילוסופיה של הדהרמה
גב' מיה טבתשיעור
הדהרמה היא הערך הנעלה והמרכזי ביותר עבור האדם ההינדי ולפיכך היא ניצבת עד היום במרכזם של דיונים פילוסופיים עזים. היא החובה המוטלת על האדם ובו בעת גם דרכו הטבעית בעולם; היא ההרמוניה האחת שמאחורי הכל, אך גם הערך שמייצר את הקונפליקטים הרבים ביותר. בשיעור זה ננסה להתחקות אחר פניה הרבים של הדהרמה האחת, באמצעות קריאה בטקסטים פילוסופיים וספרותיים מהודו, מן המאות ה – 19 וה – 20. דגש מיוחד יושם על הדהרמה של הנשים.

בין הטקסטים שייקראו בשיעור: "תנאי נישואים" מאת צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני, "סמסקרה" מאת אננטה מורטי, "בית למר בישוואס" מאת ו.ס. נאיפול. כן ניעזר בספרות דהרמה קלאסית לשם בירור שורשיו של המושג, בין השאר: האופנישדות, הדהרמה-שאסטרות, חוקי מנו וספרות הדהרמה הנשית.
בין ההוגים שנקרא: קרישנמורטי, גנדהי, ראמאנה מהרשי, שרי שירדי סאי באבא, סלמן רושדי ואחרים.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
הקורס מוגבל לתלמידים שסיימו את קורס המבוא לפילוסופיה ודתות בהודו, ומומלץ לתלמידים שסיימו את שיעור ההמשך. על התלמידים לעמוד בחובות שוטפות של קריאת היצירות והמאמרים שיינתנו והגשת עבודה קצרה עם סיום הקורס.

ביבליוגרפיה מפורטת תחולק בראשית הסימסטר.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו
0618.2941  עמנואל לוינס: כוליות והאינסופי
ד"ר חגי כנעןשיעור
מבוא להגותו של הפילוסוף עמנואל לוינס:
• מקומו של לוינס במחשבה הקונטיננטלית של המאה ה 20
• כוליות ואינסופיות
• זהות ואחרות
• כינון הסובייקט
• אחרות ואחריות
• הפנים האנושיות
• שפה, דיבור, שיחה
• אתיקה כפילוסופיה ראשונית
הערות: הקורס יסתיים בבחינת בית
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': 3.3.06 ב- 9:00 עד 12.3.06 ב- 13:00
סמסטר א', מועד ב': 26.5.06 ב- 9:00 עד 4.6.06 ב- 13:00
0618.2943  סוקרטס ולאקאן: קריאה בדיאלוגים אפלטוניים
גב' חגית אלדמעשיעור
בקורס זה ננסה לברר את מושג הידע הפילוסופי והאם ובאיזה אופן הוא מובחן ממושג הידע הפסיכואנליטי. בחינה זו תיעשה באמצעות התמקדות במושג הדיאלוגיות כפי שניתן לפרשו מתוך קריאה במספר דיאלוגים אפלטוניים. בחינת הדיאלוגים האפלטוניים תהווה ניסיון לבודד בהיסטוריה של הפילוסופיה מקרה מעורר מחלוקת לגבי היחסים בין השיח הפילוסופי לבין מה שנמסר באמצעותו. בין הדיאלוגים שנקרא; "מנון", "המשתה", "פיידרוס" ו"גורגיאס". בהקשר לכך, נבחן את תפקידן של מטפורת "יילוד הידע" ושל האפוריה ביחסן לכינון הידע ונברר מהו מעמדו של הידע שהן מכוננות. דרך בחינת ההיבטים המבניים של הדיאלוגיות ובשימת דגש על מושגי האמת והידע המגולמים בה, נראה כי קיימות נקודות השקה אפשריות בין מבנה הדיאלוג האפלטוני ובין האופי העקרוני של הדיאלוג האנליטי כפי שהוא מוצג במחשבה הפסיכואנליטית של לאקאן. באמצעות קריאה זו ננסה להבהיר מושגים יסודיים המופיעים במחשבתו, כגון: "האחר", ה"סובייקט שאמור לדעת", "סובייקט שסוע" ואובייקט.


חובות: שתי עבודות קצרות במהלך הסימסטר ועבודה מסכמת בסיומו.
מרכיבי הציון: שתי עבודות קצרות 40%, עבודה מסכמת 60%.
טקסטים רלבנטיים, מלבד הדיאלוגים שהוזכרו, יחולקו לתלמידים במהלך הקורס.
0618.2944  לעשות פילוסופיה יהודית עם פטיש! ניטשה על יהודים ויהדות
מר יובל ג'ובנישיעור
ניטשה, מבשר מות האלהים, מצא עניין מיוחד בגנאלוגיה של הדת היהודית בכלל וביהודים בני זמנו בפרט. בפאזה המקראית של הדת היהודית הוא מאתר ביטויים נשגבים של הרצון לעוצמה. בפאזה הכהנית הוא מאבחן ניוון, התנכרות מן הטבע ושלילת החיים שהולידו מתוכם את הנצרות.
בפאזה הגלותית, הוא טוען, הצליחו היהודים לשחזר את העוצמה שאבדה להם דווקא מתוך הסבל שעברו. ולכן, בהיותם נקיים מן הרסנטימנט שהטילו ברודפיהם הנוצרים, ובעלי עוצמה קיומית שצברו בגלות, ניטשה מבקש להשתמש ביהודים בני-זמנו כמנוף לחילוצה של אירופה מן הניוון שבו היא שקועה. היהודים מצידם, ובמיוחד אלה שלקחו חלק בכינונה של התרבות העברית, אם כי לא רק הם, לא נשארו אדישים כלפי ניטשה. עבורם, הפילוסופיה שלו לא היתה כלואה בד' האמות של העיון הספקולטיבי אלא השתרעה על פני החיים עצמם, בין לחיוב ובין לשלילה. כמספר הדמויות שנמנו עם מחייביו או שולליו של ניטשה כך מספר הפרשנויות שניתנו לו. ברנר המתייחס לריבוי פרשנויות זה כותב: 'כל התורות רכות הן ואפשר ללוש בהן כאשר תלושנה הנשים בבצק'. ואכן, המון ידיים עבריות לשו בבצק הניטשאני, כל אחת על פי דרכה.
הקורס מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נבחן את ביקורת הדת של ניטשה, בחלק השני נעמוד על מקומם של הדת היהודית והיהודים בפילוסופיה שלו, ובחלק השלישי נתמקד בפולמוס הניטשאני שהתנהל בתרבות העברית, החל מברדיצ'בסקי שהיה נושא הדגל של הניטשאנים העבריים וכלה באחד העם שהסתייג מן 'הצורה הארית' של הפילוסופיה הניטשאנית ומן 'צעקתם של אילו צעירים בעלי דמיון, שאכלו בוסר בכרמי זרים ורוצים שתקהינה שני כל העם'.
חובת הקורס: מבחן
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2006 בשעה 12:30
0618.2945  על הוודאות - לודוויג ויטגנשטיין
מר יניב איצקוביץשיעור
בשיעור זו ברצוני להציג פרשנות מחודשת של על הוודאות מאת לודוויג ויטגשנטיין. במסורת הפרשנית של ויטגנשטיין, הטקסט קיבל מעמד משני בחשיבותו ל-טרקטטוס ול-חקירות פילוסופיות, כאשר מוקם כתגובה על מפעל "השכל הישר" של איי.ג'יי מור, וכחזרה בלתי מובנת לשאלות אפיסטמולוגיות מסורתיות על מושגי ידיעה וודאות.
בשיעור ננסה להראות את חשיבותו העצומה של הטקסט על ידי הבנת יחסו המקורי של ויטנגשטיין אל השאלות הפילוסופיות באמצעות היפוך מוחלט של המושגים המסורתיים. שלא כמו בעבודותיו הקודמות, נוכל לבחון את המתודה שלו לאור בעיות פילוסופיות מוכרות. כמו כן, ננסה לראות כיצד מפעלו האחרון של ויטגנשטיין שופך אור על עבודותיו הקודמות ומנהיר את היחס המיוחד של ויטגנשטיין אל הפילוסופיה, היומיום, המדע, התרבות והחיים.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: עבודת בית בסוף הסמסטר.

מרכיבי הציון: עבודת בית בסוף הסמסטר (100%).
קריאה:
חובה:
Wittgenstein, Ludwig, On Certainty, translated by G.E. Anscombe & Denis Paul,
edited by G.E.M. Anscombe & G.H. von Wright Basil Blackwell, Oxford, 1969.

או בעברית:

ויטגנשטיין, לודוויג, על הוודאות, תרגום: עדנה אולמן-מרגלית, כתר, ירושלים.

Moore, George Edward, Philosophical Papers, George Allen and Unwin Ltd., New
York: The Macmillan Company, 1959:
(1925) “A Defence of Common Sense” in Moore (1959), 32-59
(1939) “Proof of an External World” in Moore (1959), 127-150.

רשות:

Wittgenstein, Ludwig, Tractatus Logico-Philosophicus, tr. D. F. Pears and B.F. McGuinness (London: Routledge & Kegan Paul, 1961)

Wittgenstein, Ludwig, Philosophical Investigations, translated by G.E. Anscombe, Blackwell Publishers, 1953.

Malcolm, Norman, Moore and Wittgenstein on the Sense of ‘I know’, 130-153, First published in Essays in Honour of G.H. von Wright, J. Hintikka, ed., Acta Philosophica Fennica, 28, 216-240, 1976

Cavell, Stanley, Knowing and Acknowledging in “The Cavell Reader”, edited by Stephen Mulhall, Blackwell Publishers, 1996.

Cavell, Stanley, The Claim of Reason, New Edition, Oxford University Press, 1979.

Stroll, Avrum, Moore and Wittgenstein on Certainty, Oxford, Oxford University Press, 1994

Diamond, Cora, The Realistic Spirit, The MIT Press, Third Printing, 1996
דרישות קדם: מבוא למטאפיזיקה ותורת ההכרה או מבוא לפילוסופיה של הלשון
0618.2946  ויטגנשטיין ועקיבה אחר כלל
גב' דנה ריזנפלדשיעור
מספר פסקאות בחקירות פילוסופיות של ויטגנשטיין משכו את תשומת ליבם והציתו את דמיונם של רבים מן הפילוסופים בני זמנינו. אלו הן הפסקאות העוסקות בעקיבה אחר כלל. ויטגנשטיין מציג פרדוכס שכרוך בעצם המושג 'כלל', ואף, כך נדמה, מציע לו פתרון. מפתיע אם כן לגלות כי שלל הפרשניות לאותו חלק העוסק בסוגיית הכלל כה שונות זו מזו, עד כי הפרשנים חלוקים אפילו בנוגע לשאלה האם ויטגנשטיין מציג גישה המתנגדת לכלל, או כזו המחייבת אותו. מושג הכלל מהווה צומת מרכזי בדיון על אודות אחדות מן השאלות הפילוסופיות החשובות ביותר: האם שפה מושתתת על כללים? אם כן, באיזה מובן? אם לאו, איזו תמונה של משמעות ותקשורת מילולית נותרת בידינו לאחר סילוקם של הכללים? הקורס יעסוק במושג הכלל הויטגנשטייני, ובחלק מהתגובות לו זכה, במרכזן חיבורו רב ההשפעה של קריפקה (1982).
הקורס יסתיים בהגשת עבודה.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הלשון או פילוסופיה של המדע
0618.2947  סרסווטי - המציאות הלשונית של אלת השפה
גב' מיה טבתשיעור
בימי הביניים התגבשה בדרום הודו תפישת מציאות מיוחדת במינה, שהניחה כי מהותו של העולם טמונה בשפה. במרכזה של תפישה זו ניצבה אלת השפה וההשראה האמנותית. היצירות שנכתבו עליה ועבורה משקפות את עיקריה של פילוסופיה מרתקת זו. בשיעור זה נצלול אל תוך המציאות הלשונית של האלה סרסווטי באמצעות קריאה בטקסטים והתבוננות ביצירות אמנות העוסקים כולם באלה.

שתי היצירות המרכזיות שייקראו במהלך הסמסטר יהיו: The Sound Of The Kiss - יצירתו המופלאה של פינגלי סוראנה (Pingali Suranna) מן המאה ה - 16: וה – Naishadhiya Caritam – שירתו הגדולה של הפילוסוף הוודנטי שריהרשה. לצדן נקרא סיפורי עמים מתוך הספר "עלילותיו של המלך בהוג'ה", ושירה בסנסקריט ובטלוגו.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
הקורס מוגבל לתלמידים שסיימו את קורס המבוא לפילוסופיה ודתות בהודו, ומומלץ לתלמידים שסיימו את שיעור ההמשך. על התלמידים לעמוד בחובות שוטפות של קריאת היצירות והמאמרים שיינתנו והגשת עבודה קצרה עם סיום הקורס.

ביבליוגרפיה מפורטת תחולק בראשית הסימסטר.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו
0618.2948  אמנות ופילוסופיה של היומיום
מר מנחם גולדנברגשיעור
אמנות ופילוסופיה של היומיום



בתחילת המאה ה-20 מתרחש מפנה בעולם האמנות סביב הופעת ה- ready-made, אשר הציב שתי טענות יסוד מאתגרות: (מעכשיו) כל אחד יכול להיות אמן; (מעכשיו) כל דבר יכול להיות אמנות. מפנה זה, אשר נדמה כ'דמוקרטי', הוביל דווקא להפיכתה של האמנות ל'רעיונית' ולכן מבחינות רבות גם לאקסלוסיבית. בקורס אבקש לקשור ולברר על היחסים בין המפנה האמנותי למפנה הפילוסופי של תחילת המאה ה-20 ולהתפתחות התמה של היומיום בפילוסופיה. בשיעור נקרא בין היתר ניטשה, בנימין, היידיגר, מרלו-פונטי, ליוטארד, קאבל, תוך התייחסות לזרמים שונים באמנות במאה ה-20 (פוטוריזם, סוריאליזם, מינימליזם, אמנות מופשטת ומושגית).

מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': מועד א: 28/6 ב-9:00. הגשה עד 6/7 שעה 13:00
סמסטר ב', מועד ב': מועד ב':9/8 שעה 9:00. הגשה עד 17/8 שעה 13:00
0618.2949  תפיסת הניכור מרוסו עד מארקס
מר יפתח גולדמןשיעור
מושג ה"ניכור" (alienation, Entfremdung) , תופס מקום מרכזי בפילוסופיה של קארל מארקס ובביקורת שהציג על החברה הקפיטאליסטית.
כמאה שנים לפני מארקס, תאר גם ז'אן-ז'אק רוסו את ההיסטוריה של התרבות האנושית כהיסטוריה של התנכרות-עצמית של האדם.
בין רוסו למארקס נמצא היגל, שסיפק את התשתית המושגית למה שמנוסח באופן ראשוני אצל רוסו, ובאופן מפותח אצל מארקס.
בקורס ננסה להבין את מושג ה"ניכור" ואת משמעות התופעה המצוינת במושג. נברר את הקביעה הפרדוקאסלית לכאורה, שעל פיה רק יצורים חופשיים יכולים להיות מנוכרים, ורק יצורים שהתגברו על הניכור יכולים להיות חופשיים.

ביבליוגראפיה ראשונית
(רשומים כאן החיבורים העיקריים שבהם נעסוק. הפניות קריאה נוספות יימסרו במהלך הקורס).

מארקס קארל, "האידאולוגיה הגרמנית", בתוך: מארקס קארל, כתבי שחרות, (תרגום: שלמה אבינרי), הוצאת ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי (ת"א, 1965), עמ' 223 279.

מארקס קארל, "כתבי-יד כלכליים-פילוסופיים; פרק ד: העבודה המנוכרת", בתוך: מארקס קארל, כתבי שחרות, (תרגום: שלמה אבינרי), הוצאת ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי (ת"א, 1965), עמ' 118 130.

רוסו ז'אן ז'אק, "מאמר על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני האדם", בתוך: רוסו ז'אן ז'אק, מאמרים, (תרגום: עידו בסוק), הוצאת מאגנס (ירושלים תשנ"ג), עמ' 95 ואילך.

רוסו ז'אן ז'אק, על האמנה החברתית, (תרגום: יוסף אור), הוצאת מאגנס (ירושלים, תשנ"ו). בפרט "ספר ראשון", עמ' 8 37).

Hegel G.W.F., "Independence and dependence of self-consciousness: Lordship and Bondage", in: Phenomenology of Spirit, Oxford University Press, 1977, pp. 111-119.
הערות: הקורס יסתיים במבחן בית
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': 23.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 2.7.06 ב- 13:00
סמסטר ב', מועד ב': 2.8.06 ב- 9:00. הגשה עד 10.8.06 ב- 13:00
0618.3528  דיון בבעיות אקטואליות
ד"ר עובדיה עזראסמינר ב.א.
הסמינר עוסק בהיבטים המוסריים, החברתיים והפוליטיים של סוגיות אקטואליות. במסגרתו יבחנו נושאים כגון הפלות, הנדסה גנטית, פונדקאות, חופש הדיבור, עונש מוות, זכויות ילדים, איכות הסביבה ועוד.
מטרתו של הסמינר אינה להתיר את הדילמות הכרוכות בסוגיות אלה, אלא לבחון את ההיבטים השונים שלהן ואת היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל הצעה לפתרונן.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם.
קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים שהתקיימו, הגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך עבודת רפראט) בתום הסמינר.
0618.3543  סמנטיקה ומדידה
ד"ר אלי דרזנרשיעור
בחלקו הראשון של הסמינר נעסוק בפילוסופיה של המדידה (של אורך או מסה, למשל), ובתיאוריות פורמליות של מדידה. דיון פילוסופי זה קשור באופן טבעי לשאלות כלליות יותר בדבר הישימות (applicability) של המתמטיקה לעולם הטבע הלא-מתמטי. בחלק השני של הסמינר נבדוק מהן השלכות הדיון במדידה לגבי העיסוק בסמנטיקה פורמלית, שגם היא אפליקציה של מבנים לוגיים/מתמטיים לעולם הלא-מתמטי – עולם השפה הטבעית. בין השאר, נבחן גישה לסמנטיקה הפורמלית המושתתת על עקרונות תיאוריית המדידה.

חובות התלמידים: השתתפות, קריאת חומר הקריאה, עבודה סמינריונית.
ציון: על סמך הנ"ל.
דרישות קדם: רקע או נטייה לוגיים-מתמטיים
0618.3555  הדיאלוג הפילוסופי והצגת סגנון חיים
פרופ' נתנאל לאורסמינר ב.א.
יש קשר בין פילוסופיה לסגנון חיים. כיוון הקשר אינו ברור. ניתן להניח, שסגנון חיים ישפיע על סגנון פילוסופי. פחות מובנת מאליה היא ההשפעה של הפילוסופיה על סגנון החיים. זאת למרות שפילוסופים שהיו דמויות מופת הצטיינו, בין היתר, בכך שהפילוסופיה שלהם וסגנון חייהם כוננו מסכת לכידה אחת.
הדיאלוג הפילוסופי הוא אמצעי מרכזי לעשייה ולהתפתחות פילוסופית, והשימוש הביקורתי בו יכול להוות הדגמה ליחסים ההדדיים שבין פילוסופיה לסגנון חיים.
הסמינר יערך בצורת סדנא. הדיונים בסמינר ייסובו אודות בעיות פילוסופיות, כפי שהן משתקפות בתפיסה הפילוסופית ובחיי היום-יום של המשתתפים. כמוקדי הדיון ישמשו מאמרים, שהינם ציוני דרך משמעותיים בהתפתחות הסגנון הפילוסופי הביקורתי, מאמרים המייצגים תפיסות עולם חלופיות בפילוסופיה של המאה ה-20 (כמו למשל, אקזיסטנציאליזם, פנומנולוגיה, רציונאליזם על זרמיו השונים, וכיו"ב).
המשתתפים בסמינר ירכשו ידע אודות הרקע להתפתחות הפילוסופיה הביקורתית - משבר הפילוסופיה הקלאסית ומופעו בתקופתנו החדשה (דיוהם, וויטהד, רסל); ישום העמדה הביקורתית בתחום המטפיסיקה, המדע ותורת הרציונליות, הדיאלוג הפילוסופי וסגנון החיים
.(Popper, Bunge, Bartley, Agassi, Gellner, Miller and Jarvie)
כמו כן, יפתחו המשתתפים את כישוריהם בבחינת היחס הביקורתי שבין טעון לרטוריקה -- היחס שבין טעונים העולים בדיאלוג ביקורתי לבין הרטוריקה של הצגתם.

הרציונליות הביקורתית רואה בדיאלוג אמצעי מרכזי לברור והתפתחות רעיונות. לפיכך ימנע הרציונליסט הביקורתי מכל ניסיון לחשק את הדיון הביקורתי אחת ולתמיד בפני דוגמה או ספק. נקודת המבט של הרציונליזם הביקורתי מאפשרת הצגה מרעננת של הבעיות הקלאסיות מתחום תורת הידיעה, בעיית האינדוקציה ובעיית האישוש; המעמד (בתחום הרציונליות) והמאפיינים של תיאוריות מטפיסיות ומדעיות; של פסוידו-מדע, מיתוס, דת ומגיה; ושל המתודולוגיה של הדיון הביקורתי. להצגה זו תהיינה השלכות גם על הדיון בבעיות אחרות -- פילוסופיות (למשל, גוף-נפש) וקיומיות (כמו אלה הנוגעות לפיתוח, השקפת עולם וסגנון חיים בתרבותנו המודרנית).
0618.3562  תיאוריות של טוב ורע בפילוסופיה הנוצרית של ימה"ב
ד"ר אליזבט אופנהיימרסמינר ב.א.
מושג הרוע בפילוסופיה של ימה"ב קשור למושג הטוב. מטרת הסמינר להבהיר מושגים אלה. נתחיל בהגותם של פלוטינוס והמניכאיזם ונראה את השפעתם על אוגוסטינוס (המאה ה 5-4). שאלתו המרכזית היא האם ניתן לאחד בין אמונה באל טוב לבין קיום הרוע, ובמיוחד הרוע המוסרי. אוגוסטינוס מדגיש את חשיבות הרצון והאחריות האנושית ביחס לכל מעשה. בתיווכם של אנסלמוס (מאה 11) ואבלאר (מאה 12) נגיע לתומס אקוינס (מאה 13) שמרחיב את תיאוריית הרוע על ידי שימוש בחשיבה האריסטוטלית. כמו כן נבחן מושגים נילווים כמו חטא, אשמה, כפרה ועונש, מקומו של השטן, והקשר בין תפיסת האישה והרוע.

רשימת הקריאה תחולק בראשית הסמסטר.
חובות הסמינר: נוכחות והשתתפות פעילה, כתיבת 2 עבודות קטנות, עבודה סמינריונית או רפראט.

0618.3567  שלושה מושגים של חירות : רוסו, ברלין ופוקו
ד"ר אילנה ארבלסמינר ב.א.
הסמינר יעסוק במושג החירות ההומניסטי, כפי שהוא מופיע בתורה של ז'. ז'. רוסו, במושג החירות הליברלי, כפי שהוא מופיע בתורה של ישעיהו ברלין ובמושג החירות הפוסט-מודרני, כפי שהוא מופיע בפילוסופיה של מישל פוקו. הסמינר יתנהל בעיקרו כקריאה מודרכת. הטקסטים, שחלקים מהם ייקראו בכיתה ושיהוו את קריאת החובה לסמינר הם: ז'. ז'. רוסו, "מאמר על המדעים והאמנויות" ו"מאמר על המקור והיסודות לאי השוויון בין בני האדם" (מתוך מאמרים) וכן ז'. ז'. רוסו, על האמנה החברתית; ישעיהו ברלין, "שני מושגים של חירות" (מתוך ארבע מסות על חירות); מישל פוקו, תולדות המיניות I: הרצון לדעת, וכן מישל פוקו, "מהי הנאורות?" (מתוך הנאורות – פרויקט שלא נשלם?).
רשימות של קריאה מומלצת לכל אחד מן ההוגים יחולקו במהלך הסמינר.
ציון הסמינר ייקבע על פי הציון שיינתן לעבודה שתוגש בסיומו.
0618.3752  דרידה
ד"ר ענת מטרסמינר ב.א.
בסמינר ננסה להתחקות אחר תפישת השפה של דרידה, וקשריה לעמדותיו בנושאים שונים. הדיון ייערך תוך קריאה בצוותא בקטעים ממאמרים וספרים של דרידה. נפתח ב- "Différance" ו"בית המרקחת של אפלטון", ונמשיך בבחירת הטכסטים הבאים לפי התפתחות הדיון בכיתה.

התלמידים מתבקשים להגיע לפגישה הראשונה של הסמינר עם העתק של המאמר
"Différance". המאמר פורסם בקבצים רבים. אני משתמשת בתרגומו של אלן באס, המופיע בספרו של דרידה Margins of Philosophy, עמ' 1-28.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הלשון
0618.3753  חרושת האתיקה
פרופ' רות מנורסמינר ב.א.
האתיקה היישומית קשורה בתעשיה של "מוצרים" רטוריים שונים, כמו הצהרת זכויות, קוד אתי, וכד'. מוצרים אלו בעלי השפעה על יחסי הציבור של גופים שונים. נקרא מקורות המאפיינים את האתיקה היישומית המחקרית במטרה לגבש תיאוריה הנותנת כלים לניתוח, לביקורת ואולי גם לקביעת סטנדרטיים מינימאליים הן לפעילות האתיקון היישומי והן למוצרים השונים שהוא מפיק או עוזר בהפקתם.
0618.3786  לייבניץ - סוגיות נבחרות
ד"ר נועה נעמן צאודררסמינר ב.א.
במהלך הסמינר נכיר את הפילוסופיה של לייבניץ באמצעות קריאה בחלקים מכתביו, וביניהם – מאמר מטאפיסי, מונדולוגיה, תיאודיציאה ומסות חדשות על שכל האדם. במהלך הסמינר נבחן גם פרשנויות שונות ומנוגדות לסוגיות מרכזיות במשנתו, כמו שאלת החופש והקונטינגנטיות, מעמד החומר, היחסים בין הנפש לגוף, בעיית הטעות, רעיון הביטוי או השיקוף (expression), מושג הפרספקטיבה, והיחסים בין האל לעולם.

ביבליוגרפיה מלאה תינתן במפגש הראשון.
0618.3796  תחושה ודימיון בפילוסופיה היוונית
ד"ר אורנה הרריסמינר ב.א.
הסמינר יעסוק בתפקיד האפיסטמי של הדמיון כאמצעי להכרה בפילוסופיה היוונית. נעמוד על טיבה של ההתפתחות המושגית שבמהלכה הופך הדמיון מכושר הכרה מטעה לאמצעי לרכישת ידע. נקרא מקורות מכתבי אריסטו, הסוטאה, פלוטינוס והפרשנים של העת העתיקה המאוחרת.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים וקריאה שוטפת של המקורות. הציון הסופי יקבע על-פי העבודה המסכמת.
0618.3797  פילוסופית הטבע ("פיסיקה") לאריסטו
ד"ר אריה פינקלברגסמינר ב.א.
במרכז הדיון עומד ספר‮ "‬הפיסיקה‮" ‬לאריסטו שבו הוא דן במכלול הסוגיות הנוגעות באופן‮ ‬קיומם וסיבות תנועתם של גופים טבעים‮, ‬בוחן מושגים הכרוכים באלה כגון שינוי‮, ‬מקום וזמן‮, ‬ומפתח את תפיסתו את המניע הראשון‮. ‬מטרת משנה של הסמינר היא פתוח המיומנות בקריאה ופרשנות את הטקסט האריסטוטלי‮.‬
0618.3798  משמעות ויזואלית: בין האסתטי לאתי
ד"ר חגי כנעןסמינר ב.א.
דיון במקומה האמביוולנטי של התופעה החזותית במחשבה הפילוסופית, תוך נסיון לברר מהי פתיחות פילוסופית אל החזותי ומדוע חשובה פתיחות מעין זו? הסמינר יאיר את המימד החזותי כצומת של סוגיות אפיסטמולוגיות, אסתטיות ואתיות ויתמקד לשם כך במקרה מבחן מרכזי: הפנים האנושיות.
הקריאה תכלול טקסטים של: קאנט, הוסרל, מרלו-פונטי, סרטר, לוינס, בארת וויטגנשטיין.
0618.3799  מחשבה ודימוי
ד"ר חגי כנעןסמינר ב.א.
הסמינר מוקדש לבירור מושג הדמיון (imagination) תוך דגש על היחס שמקיים הדמיון עם המחשבה, התפיסה החושית והיכולת היצירתית.
קריאה תכלול טקסטים של קאנט, שילר, ניטשה, הוסרל, ויטגנשטיין ובארת.
0618.3803  אתיקה של אי הסכמה
ד"ר מירי רוזמריןסמינר ב.א.
הסמינר יעסוק בתפיסות אתיות שביסודן ביקורת על הניסיונות של הפילוסופיה לבסס מוסר על עקרון או ערך אוניברסלי. תפיסות אלו מניחות כי טיבו של האדם כיצור חברתי, מוליד את אי היכולת לאחד בני אדם תחת עיקרון אתי אחד. הן לא רואות בפערים וההבדלים בין בני האדם כישלון או סכנה לאפשרותה של מסגרת אתית יציבה, אלא אבני יסוד של אתיקה אלטרנטיבית, שבה ההבדל הוא יסוד אתי ופוליטי. במהלך הסמינר נכיר כמה מההוגים וההוגות הרלוונטים ונבחן את ההשלכות האתיות והפוליטיות של תפיסותיהם. בין ההוגים שידונו: לוינס, איריגרי, דרידה.
0618.3805  לשון דתית לשון חילונית
פרופ' ענת בילצקיסמינר
נקודת הפתיחה של הסמינר נמצאת ברעיון שהדת היא "צורת חיים" או "משחק לשון" – רעיון שייחקר, ראשית, תוך קריאה של הטקסטים של ויטגנשטיין הקשורים לדת. הפניה לטרמינולוגיה של משחקי לשון תשמש אותנו, בהמשך, כדי להציב שאלות קלאסיות ומסורתיות אודות הדת, האמונה הדתית, קיום האל וכיו"ב, מפרספקטיבה לשונית-חברתית. פרספקטיבה זו מעלה גם שאלות על היחסים שבין משחק הלשון הדתי ומשחק הלשון החילוני (האם הם מתחרים? מוציאים זה את זה? מתיישבים זה עם זה?) ומובילה, באופן הכרחי, לבדיקת ההשלכות החברתיות והפוליטיות הנובעות מקיומם של שני משחקי הלשון (שתי צורות החיים). נעסוק בכל אלה "מבחוץ", כביכול, על ידי הצגתן כשאלות פילוסופיות, אך לא נוכל להימנע משאלות מטא-פילוסופיות שהחשובה שבהן היא – "האם שפת הפילוסופיה היא לשון דתית או לשון חילונית?".
0618.3806  מרקוזה - "ארוס וציוויליזאציה"
ד"ר צבי טאוברסמינר ב.א.
"נראה כי בכל מהפכה היה רגע היסטורי, בו המאבק נגד השליטה היה יכול לנצח – אך רגע זה חלף. יסוד של הבסה עצמית כלול, כנראה, בדינאמיקה הזאת [...]. במובן זה היתה כל מהפכה – מהפכה נבגדת " (ה.מרקוזה, ארוס וציוויליזציה);
"האמנות קוראת תיגר על עקרון התבונה הקיים: בייצגה את סדר החושניות, היא מעלה היגיון אסור – את הגיון הסיפוק כנגד הגיון הדיכוי. מבעד לצורה האסתטית הסובלימטיבית מתגלה התוכן הלא-סובלימאטיבי: מחויבותה של האמנות לעקרון-העונג" (ה.מרקוזה, ארוס וציוויליזציה).

מטרת הקורס: הכרת הסינתזה המארקסית-פרוידיאנית של אנשי אסכולת פרנקפורט בכלל ושל הרברט מרקוזה בפרט.
דרכי הוראה: הרצאה, קריאה מודרכת, דיון, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.
נושאי הקורס: מבוא מושגי למטריאליזם ההיסטורי של מארקס ולתורת היצרים של פרויד; המארקסיזם הפרוידיאני של א.פרום בשנות ה-1930; ההיסטוריזאציה של תורת-היצרים; קומפלקס אידיפוס והתרמידור הנפשי; עקרון-מציאות לא-דכאני; המדינה האסתטית של פ.שילר; "הממד האסתטי".
ספרות: החיבור המרכזי בקורס – הרברט מרקוזה, ארוס וציוויליזציה; ספרית פועלים, 1978. רשימות מפורטות של ספרות משנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.
0618.3807  אהבה ומיניות
פרופ' רות רונןסמינר ב.א.
מקובל לחשוב שפרויד ראה במיניות חזות הכל וסבר שאין תחום של פעילות אנושית שאינו נובע מן הזיקה אל המיניות וכן, שהתרבות האנושית היא צורה לבטא עמדות מיניות ביחס לויתור על אובייקט האהבה הראשון ונסיבות הויתור עליו. בחינה של מחשבתו של פרויד על המיניות מגלה תמונה קצת שונה: עבור פרויד המיניות אינה קשורה ליחסי מין והדחף המיני הבוגר, זה המכונה גניטלי, אינו אלא פיקציה.
במסגרת סמינר זה נעקוב אחר המיניות על פי תפיסתם של פרויד ושל לאקאן, ואחר שאלת היחסים בין אהבה למיניות. מה טיבה של האהבה במקום בו הסובייקט מתבונן באחר כאובייקט של תשוקתו? האם אהבה ומיניות חד הם? מהו האחד של האוהבים? מה מקומו של הגוף במחשבה הפסיכואנליטית על המיניות וכיצד קשור הרישום הנפשי של המיניות עם אברי הגוף? מהי מיניות גברית ונשית בתפיסה הפסיכואנליטית? מדוע בחרה הפסיכואנליזה דווקא במסמן של הפאלוס כמסמן של המיניות אם על פי מחשבה זו האדם הוא ביסודו דו-מיני?
במהלך הסמינר יקראו המשתתפים מכתביו של פרויד על המיניות (מן הקובץ "אהבה ומיניות" בהוצאת עם-עובד), וכן קטעים מתוך דבריו של לאקאן על אהבה ומיניות (בעיקר בסמינר ה-8, 11 ו-20).
נוכחות קבועה בשיעורים והשתתפות פעילה הן חובה ותנאי להגשת עבודה בסיומו של הסמינר.
0618.3808  איך השחרור נראה?
ד"ר דן רוהסמינר ב.א.
הסמינר יוקדש למשנתם (הפילוסופית?) של שישה הוגי-דעות מפורסמים בהודו בת-זמננו: ראמה-קרישנה, ראמנה מהארישי, סוָאמי ויוקאננדה, שרי אורובינדו, ג'ידו קרישנמורטי וגנדהי, כמו גם לביוגרפיה של כל אחד מהם כפרשנות-חיה למשנתו. נקרא בטקסטים שחיברו ובקבצים של שיחות-עימם, תוך התמקדות בתפיסת השחרור שלהם, וננסה לברר כיצד הם מתייחסים למסורות פילוסופיות שונות ומושפעים מהן ובמה טמונה חדשנותם. בין היתר נדון בסוגיית היחסים בין מורה ותלמיד על-פי כל אחד מהם. המשתתפים יידרשו להציג בכתה רפרטים!
0618.3809  חוטים של יוגה בפילוסופיה ההודית
ד"ר דן רוהסמינר ב.א.
הסמינר יתמקד במקומה וחשיבותה של היוגה בפילוסופיה ההודית. הציר שסביבו ייסוב הסמינר יהיה היוגה-סוטרה לפטנג'לי. נקרא יצירה זו מא' עד ת' בפניה מתמדת לפרשניו העיקריים של פטנג'לי, קלאסיים ומודרניים. נדון במושגי-יסוד במטאפיזיקה של היוגה ובשאלת הזיקה בין פרקטיקה ותיאוריה במסורת זו. הפגישות יתקיימו במתכונת של קבוצת-קריאה, והמשתתפים יידרשו לקריאה שוטפת משיעור לשיעור!
0618.3812  קיום העולם החיצוני בפילוסופיה ההודית
פרופ' שלמה בידרמןסמינר
בסמינר זה נעסוק באחד הויכוחים הפילוסופים המרתקים שהתפתחו בהגות ההודית בין שני זרמים שהם לכאורה אנטי-ריאליסטים (דוחים את אפשרות ההכרה הישירה של המציאות החיצונית) – זה שבין הפילוסוף ההינדואיסטי שנקרה ובין עמדותיה של אסכולת היוגצ'רה הבודהיסטית. במהלך הסמינר נתחקה אחר השלכותיה המטפיסיות, הכרתיות ודתיות של העמדה האנטי-ריאליסטית בפילוסופיה ההודית.
ביבליוגרפיה מפורטת תחולק באחת הפגישות הראשונות של הסמינר. השתתפות בסמינר תחייב את התלמידים לקריאה שוטפת ולהגשת רפרטים כתנאי מוקדם להגשת עבודה סמינריונית.
דרישות קדם: שיעור המשך + תרגיל בפילוסופיה הודית
0618.3813  קריאה ב"על החינוך האסתטי" של פרידריך שילר
ד"ר צבי טאוברסמינר
קריאה ב"על החינוך האסתטי" של שילר (סמינריון ב.א.)
Reading Schiller's "On the Aesthetic Education"
ד"ר צבי טאובר Dr. Zvi Tauber
"אני מקווה לשכנע […], שיש לללכת בדרך האסתטיקה על מנת לפתור את הבעיה המדינית למעשה, הואיל ואין זה אלא היופי, שבו עובר האדם אל החירות"; "ביצירת-אמנות יפה באמת אין חשיבות כלל לתוכן, אלא רק לצורה. […] מושג סתירתי הוא זה של אמנות מלמדת (דידאקטית) או אמנות מתקנת (מבחינה מוסרית), שכן מאומה אינו ניצב בניגוד גדול יותר למושג היופי מאשר מתן מגמה מסויימת לרגש" (פרידריך שילר, על החינוך האסתטי של האדם בסדרת מכתבים).
"במצב שבו לא תוכל המציאות האומללה להשתנות אלא באמצעות פראקסיס פוליטי רדיקאלי, מן-הדין לצדק את העיסוק באסתטיקה. חוסר טעם הוא להכחיש את יסוד הייאוש הכלול בהתעסקות זו: הנסיגה אל עולם בדוי שבו ניתן לשנות את הנסיבות הקיימות ולהתגבר עליהן אך ורק בתחומו של הדמיון" (הרברט מרקוזה, הממד האסתטי).

מטרת הקורס: הכרת עיונים מתולדות ההגות המערבית, המתייחסים לזיקות שבין אמנות לפוליטיקה.
נושאי הקורס: הקורס עוסק בעיקרו של דבר בחיבור של פ.שילר, על החינוך האסתטי של האדם בסדרת מכתבים (1795). כמו כן, עולות בו לדיון תפישותיהם של אפלטון, רוסו, קאנט, היגל, היינה, מארקס, ברטון, ברכט, קאמי, מרקוזה, אדורנו ואחרים. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא בהתאם לעניין התלמידים.
אופן הלימוד: קריאה מודרכת, דיון, הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית.
הטקסטים העיקריים:
א) פרידריך שילר, על החינוך האסתטי של האדם בסדרת מכתבים; "טעמים", ספרית פועלים.
ב) רקע באסתטיקה:
ע.קאנט, ביקורת כוח השיפוט; מוסד ביאליק, ירושלים, חלק ראשון.
G.W.F.Hegel’s Aesthetics: Lectures on Fine Art; (Oxford 1975) Introduction;
כנ"ל: G.W.F.Hegel, On Art, Religion, Philosophy; (Harper, N.Y. 1970) pp.22-127.

רשימות ספרות ראשונית ומשנית נוספת תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.

דרישות קדם: שיעור ההמשך באסתטיקה או בפילוסופיה פוליטית או במוסר
0618.4007  תיאוריה ופרקסיס
ד"ר נועה נעמן צאודררסמינר מ.א.
שאלת היחסים בין תיאוריה לפרקסיס העסיקה ועודנה מעסיקה את הפילוסופיה לדורותיה ובתחומיה השונים: תורת ההכרה ואונטולוגיה, תיאוריה פוליטית, אתיקה, פילוסופית הלשון, תורת המשפט ועוד. סוגיה זו מעלה מגוון רחב של שאלות, ובהן – אודות טיב הזיקות בין מחשבה לפעולה, בין כלל ליישומיו, בין פוטנציאליות לאקטואליות, בין משמעות לשימוש, בין קורות החיים להשקפת עולם, בין תבונה עיונית לתבונה מעשית. ומהו טבעה של הפילוסופיה? האם היא עצמה תיאוריה או פרקסיס? היבט אחר של הסוגיה קשור באופן הקיום האנושי, כפי שעולה מן הביקורת הפוסט-מודרנית על השניות המסורתית בין תיאוריה לפרקסיס, בין מחשבה לפעולה, בין סובייקט לאובייקט.
במפגש הראשון של הסמינר נדון בדילמות המעורבות בסוגיה זו ונבחן כמה מהיבטיה. למעט המפגש הראשון, סמינר המחקר יתקיים במתכונת של פגישות אישיות. במהלך הסמסטר יתבקשו התלמידים לכתוב שני חיבורים קצרים בהנחיה אישית של המרצה, תחילה כטיוטה ולאחר מכן בגרסה סופית. כל אחד מארבעה שלבים אלה ילווה במפגש אישי עם המרצה.
הערות: סמינריון זה מתקיים באמצעות פגישות אישיות
0618.4015  השפה, האמת והאמונה הדתית
פרופ' יהושע רוססמינר מ.א. פתוח לתלמידי ב.א.
הרבה אנשים בימינו חושבים שהאמונה הדתית היא סובייקטיבית, או סימבולית או בלתי-רציונלית. נעסוק בכמה מאמרים חשובים של פילוסופים, תיאולוגים ואנתרופולוגים ידועים של המאה העשרים שעסקו בנושא זה.

ביבליוגרפיה:
המקראה:
LANGUAGE, TRUTH, AND RELIGIOUS BELIEF– stdies in twentieth-century and method in religion, edited by Nancy K. Frankenberry and Hans H. Penner, Scholars Press, Atlanta, Georgia, 1999.
0618.4357  "אפלטון הוא ידידנו, אך האמת יקרה לנו יותר" - הבקורת של אריסטו את הפילוסופיה האפלטונית
ד"ר אריה פינקלברגסמינר מ.א.
הדיון בביקורתו של אריסטו את השקפותיו של אפלטון‮ - ‬אלה שהוא בטא בדיאלוגים שלו ואלה שהוא פיתח ב"תורה שבעל-פה‮" ‬בתקופתו האחרונה‮ - ‬נועד להבהיר נקודות המחלוקת בין אריסטו לבין מורו ורבו אפלטון‮. ‬איתור נקודות המחלוקת מאפשר קביעת גבולות ההסכמה ביניהם וראייה מעמיקה יותר של ההמשכיות בין שתי התורות‮.‬
0618.4361  החוויה הדתית - היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים
פרופ' נתנאל לאורסמינר מ.א.

חוויה דתית יונקת מתחומו של היחיד, אך לא אחת מכוננת סגנון חיים לקבוץ שלם. יש קושי להחיל על חוויה זו וסגנון החיים הנופק ממנה אמות מידה מחקריות -- באופן מסורתי הללו נדרשו לאפיון כרציונליות. הקושי הנו בכך שהנחות היסוד המחקריות עלולות לפגוע מראש בתקפות החוויה או באותנטיות שלה, ובמידה ותתפשרנה על אפיונן האמור, עלול שולחן החוקר להצטרף לשולחן החווה. מבוא סמינר המחקר יציג בפני הסטודנט סקירה של מתודות שונות של חוקרי דת שונים, במטרה לפרש באופן בקורתי את הנחות היסוד הפילוסופיות והתאולוגיות שלהן, יבחן היחס שבין מתודולוגיה ורטוריקה בתחום מדעי הדתות. יוצג רקע תיאורטי מתחום הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, הפילוסופיה ותורת הספרות וידונו מקרים פרטיים (היפוכי לב, הקרבה עצמית, מיסטיקה וכיוב').
מטרת הסמינר היא להביא כל משתתף לרמה מחקרית עצמאית, כך שיגדיר שאלת מחקר ויפתח מתודולוגיה מחקרית אינטגרטיבית. עמדת המוצא של הסמינר הנה שלא די בגישה בין-תחומית, וכי פיתוח פרספקטיבה מטא-דתית עשוי לתרום הן להבנת המיוחד לחוויה במימד הדתי והן לביסוס עמדתו הניטרלית של החוקר.
0618.4374  סמינר מחקר - זכויות אדם
ד"ר עזרא עובדיהסמינר מחקר
סמינר זה יהיה במתכונת של הוראה אישית tutorial ובו יכתוב כל תלמיד מספר מצומצם של עבודות (בהיקף של רפראט) על פי מטלות אישיות שיקבל. ככלל, יעסוק הסמינר הן בהיבטים התיאורטיים והן בהיבטים המעשיים של זכויות אדם, והטקסטים שיקראו בו על ידי התלמידים הם בעיקר מסוף המאה העשרים, ובחלקם מאמצע המאה העשרים. כולם נוגעים לזכויות או זכויות אדם.
0618.4681  אסתטיקה ללא גבולות של זמן, מקום או תרבות
פרופ' בן-עמי שרפשטייןסמינר מ.א.
הנושא הכללי של הסמינר הוא טבעה של האסתטיקה (בעיקר זו הויזואלית) באמנות של כל הזמנים וכל התרבויות – אירופאית, סינית, אפריקנית, אבוריג'נית, וכו'. יעשה ניסיון לדון בבעיות הכלליות ביותר של האסתטיקה ולתת להן תשובות מאוזנות וסבירות. חומר הקריאה הבסיסי יינתן על ידי המרצה באינטרנט או, אם יש צורך, בכתב.
0618.4684  סמינר מחקר: טקסט, פרשנותו וביקורתה
ד"ר אריה פינקלברגסמינר מ.א.
שיטת הדיון העיקרית בתחום מדעי הרוח היא ניתוח המקור תוך כדי בחינה ביקורתית של הפרשנויות המוצעות‮. ‬מטרת הסמינר היא שיכלול המיומנות בהערכה ביקורתית של‮ ‬הפרשנות‮. ‬לאחר פגישת מבוא‮, ‬יכתוב כל תלמיד שתי עבודות על סידרת מאמרים הגורסים פרשנות שונה של אותו טקסט פילוסופי תוך ביקורת הדדית‮. ‬בעבודות האלה‮, ‬בנוסף להצגת תוכן המאמרים‮, ‬יתבקש התלמיד לבחון את הטיעונים הפרשניים זה מול זה ומול הטקסט‮. ‬
הערות: סמינריון זה מתקיים באמצעות פגישות אישיות
0618.4691  שפינוזה: הפילוסופיה וגאולת הנפש
ד"ר נועה נעמן צאודררסמינר מ.א.
במהלך הסמינר נכיר את הפילוסופיה של שפינוזה באמצעות קריאה בכתביו. נשאף להבין מהי התכלית הקיומית שייחס לעיסוק הפילוסופי, ומהי הדרך שביקש לסלול מן החשיבה הרציונלית הנוקשה אל האושר העליון, אל אהבת אלוהים השכלית. נפתח בקריאה מספרו המוקדם, מאמר על תיקון השכל, הנושא אופי מעט אישי. מכאן נעבור לספרו החשוב, האתיקה, ונקדיש לו את רוב השיעורים. הקריאה בכתבי שפינוזה תלווה בקריאת מספר כתבים פרשניים מרכזיים.
0618.4696  סמינר מחקר: כשלים ורטוריקה
פרופ' רות מנורסמינר מ.א.
מטרת הסמינר לבדוק תיאוריות של כשלים ושל שימושיהם הריטורים. התיאוריות אמורות לתאר, להסביר, ואולי גם לשמש לחיזוי של כשלים על סוגיהם השונים. נדון בכשלים ספציפיים. בין השאלות הכלליות שידונו:
מה הקשר בין תיאוריה של כשלים ותיאוריות המתארות היסקים נכונים או מוצדקים, ותורת רציונאליות כללית?
מהם הקריטריונים לבחינת ההשוואה ביו תורות כשלים שונות ולבחינת הצלחתה של תורת כשלים כלשהי?
מה הערך הרטורי של כשלים? בפרט, ניתן לראות בכשל טעות הגיון או לשון, ניתן לראות בו כלי המשמש להטעות את השומעים, וניתן לראות בו טיעון שאין בו טעות או הטעיה אך יש בו שימוש שאינו תואם כללי הדיון המקובלים בתרבות הרלוונטית. איך ניתן להסביר את האפקט הרטורי של כשל בהתאם לגישות אלה?

בסמינר נבחן התייחסויות שונות לבעיות אלו. הסמינר מבוסס בעיקרו על פגישות אישיות. התלמידים יתבקשו לפתח עמדה אישית, המבוססת על דעתם והשכלתם לצד היכרות עם ספרים ומאמרים אליהם יופנו. כל תלמיד יכתוב שתי עבודות, הראשונה תוגש בתאריך נתון שייקבע בראשית הסמסטר, והשניה תוגש בסוף הסמסטר.
הערות: סמינריון זה מתקיים באמצעות פגישות אישיות
0618.4808  פילוסופיה ושירה
ד"ר חגי כנעןסמינר מ.א.
"הריב העתיק" בין הפילוסופיה לשירה הוא עדות לא רק למתח בסיסי הקיים בין שתי דרכים שונות לגלות ולתת פשר לדברים, אלא, בו בעת, גם עדות לאינטימיות ולקירבה השוררת בין שתי דרכים אלה. הקריאה תכלול טקסטים של: אפלטון, אריסטו, היידגר, דרידה.
0618.4809  רציונליות בפעולה
פרופ' מרסלו דסקל וד"ר ירון סנדרוביץסמינר מ.א.
מוקד הדיון בסמינריון זה יהיה השאלה עתיקת היומין: מה מאפיין פעולה כרציונאלית? האם זוהי תכונה לוגית כלשהי של הפעולה הנדונה (למשל, העובדה שהיא נגזרת באופן תקף מהנחות אמיתיות או לפחות מקובלות על ידי הפועל), או תכונה סיבתית מיוחדת במינה הגורמת לביצועה (למשל, סיבתיות שאינה פיסיקלית גרידא בין כוונות והאמנות המספקות טעמים (reasons) לפעולה ומביאות לביצועה), או שמא תכונה סיבתית רגילה הקושרת בין מצבים של מערכת העצבים (למשל, "הרגלים" שהוכיחו את יתרונם למטרות הישרדות ולכן נחרטו בקונפיגורציות עצביות מסוג מסוים) והפעולה הנדונה, או היות הפעולה בהתאם לנורמות חברתיות מקובלות, או...? בירור סוגיית הרציונאליות שבפעולה יחייב אותנו לדון בסוגיות אחרות הנוגעות ליחסי הגומלין בין mind (או החומרה שלדעת אחדים ממצה את המושג הזה) והתנהגות רצונית. בין היתר, יעלו בהכרח שאלות בדבר הקשר בין תשובה זו או אחרת לשאלת הרציונאליות של פעולה לבין הסוגיה של חופש הרצון לעומת דטרמיניזם, כמו גם של הקשר בין שיקול הדעת כהליך מנטאלי והשפעתו על החלטה לבצע פעולה לביצועה, ועוד. הדיון בנושאים אלה, השייך לחיתוך בין הפילוסופיה של הרוח והפילוסופיה של הפעולה, זכה לאחרונה להתעניינות מחודשת בין היתר, בעקבות פרסומו של הספר הפרובוקטיבי של ג'ון סירל, Rationality in Action, שישמש ציר מרכזי לדיון בסמינריון. הסטודנטים יתבקשו להציג במהלך הסמסטר רפראט בכיתה ולהגיש עם סיום הסמסטר עבודה בכתב.
0618.4810  הוסרל, היידגר ומושג הסובייקט
ד"ר ירון סנדרוביץסמינר מ.א.
אחד ממוקדיו של המפנה הטרנסצנדנטאלי במחשבתו של הוסרל, (אשר ראשיתו היא בספרו של הוסרל אידיאות I) היא ההופעה של מושג חדש של סובייקט. בחלקו הראשון של הסמינר נדון בכמה ממושגי היסוד של הפנומנולוגיה של הוסרל, וזאת בכדי להתחקות אחר השיקולים שהובילו את הוסרל להציע מושג חדש ורב פני של סובייקט. כידוע, היידגר, מי שהיה תלמידו החשוב ביותר של הוסרל, הוא מבקר נלהב של מושג הסובייקט כמו גם של כל היבט של סובייקטיביות. ביקורת זו היוותה גורם רב השפעה בעיצובה של המסורת הפילוסופית המכונה קונטיננטאלית. בחלקו השני של הסמינר נבחן את מושגי היסוד של האונטולוגיה הפנומנולוגית של היידגר בשאיפה לחשוף את הנימוקים שעליה מבוססת ביקורתו זו. נבחן באם היא עולה מתוך חשיפת קשיים פנימיים ביסודות הפנומנולוגיה של הוסרל ועד כמה היא מצליחה לפותרם.
0618.4812  סמינר מחקר: אינדיוודואליות וזהות פרסונאלית
ד"ר ירון סנדרוביץסמינר מ.א.
בקטע מפורסם במסה על שכל האדם קובע ג'ון לוק שאיש (person) הוא "יש חושב ומשכיל, בעל דעה ותבונה,היכול להשקיף על עצמו כעל עצמו, בבחינת אותו יש חושב עצמו בזמנים שונים ובמקומות שונים". אך כיצד קשורים מושגי המחשבה, התודעה והתבונה לשאלת הידע העצמי ותודעת הזהות העצמית? האם אינדיבידואליות שלנו כאישים (persons) מבוססת על זהות במובן הלוגי-מטאפיזי? כלומר, האם מושג הזהות אפליקטיבי לאישים מסוגם של בני האדם או האם האינדיווידואליות שלהם מבוססת על עיקרון מטאפיזי שונה מזהות? במסגרת הסמינר ננסה לברר סוגיות אלו תוך התייחסות לעבודותיהם של כמה מההוגים המרכזיים בתחום. הסמינר הוא בהדרכה אישית. שתי הפגישות הראשונות תהיינה משותפות. במהלך הסמינר יתבקש כל תלמיד להגיש שתי עבודות קצרות שידונו במספר מאמרים נבחרים. עבודה אחת באמצע הסמסטר והאחרת בסופו.
הערות: סמינריון זה מתקיים באמצעות פגישות אישיות
0618.4813  לקראת ביקורת התבונה הדיכוטומית
פרופ' מרסלו דסקלסמינר מ.א.
בדיסקורס ובחשיבה התיאורטיים והמעשיים, בכל התחומים, נפוץ השימוש בדיכוטומיות פשטניות וגורפות. אלה, מצידן, מאורגנות ב"משפחות" סדורות, המחייבות (לוגית או פסיכולוגית) מי שדוגל בדיכוטומיה אחת ממשפחה נתונה לאמץ גם את קרוביה. כך נוצרות "מסגרות מושגיות" (שהן בסיס ל"דפוסי התנהגות") מנוגדות זו לזו, בעלות דרגת לכידות גבוהה וסגירות כמעט הרמטית. הדיסקורס הפילוסופי לא חסין בפני נטייה זו, ואף תרם לה לא מעט. מחד, המילון הפילוסופי גדוש דיכוטומיות, שחלקן נקלט גם בדיבור הרגיל. מאידך, השאיפה לבניית שיטות פילוסופיות כוללות ובעלות מבנה צורני מובהק נוטה לאמץ את הדיכוטומיזציה כמכשיר מועדף למטרותיה. גם על הביקורת הפילוסופית לא פסח הקסם של הדיכוטומיות, ולרוב מבקרים חריפים של דיכוטומיות העבר למעשה לא ביקרו את השימוש בהן באשר הוא, אלא רק את תוכנן הספציפי, ואו שהציבו במקומן דיכוטומיות משלהם, או שנעזרו בדיכוטומיות לא מבוקרות במלאכת הביקורת, או שני הדברים גם יחד. הדברים אמורים לא רק לגבי יצירות הנושאות בגאווה את הכותרת "ביקורת התבונה ה-..." (כגון "ביקורת התבונה הטהורה" ו"ביקורת התבונה המעשית" לקאנט, "ביקורת התבונה הדיאלקטית" לסרטר, ו"ביקורת התבונה הצינית" לסלוטרדייק), אלא גם לגבי כאלה שללא יומרה מפורשת זו אף הן בסופו של דבר מציבות במקום דיכוטומיות יסוד מקובלות דיכוטומיות חדשות (כגון "מעבר לטוב ולרוע" לניטשה). מטרת הסמינר היא לבחון את מגבלותיה של הדיכוטומיה ככלי חשיבה ופעולה בכלל והמלכודות ששימוש בלתי מבוקר בה מציבות לנו, בכל תחום שהוא – כולל הפילוסופיה. מטבע הדברים, נתייחס בכובד ראש לדוגמאות מרכזיות אחדות של ביקורת פילוסופיה על דיכוטומיות שנופלות קורבן לאותן המלכודות. על המשתתפים בסמינר להציג בכיתה לפחות רפראט אחד, להשתתף בדיונים, ולהגיש עבודה בכתב עם סיום הסמסטר. סטודנטים שהשתתפו בשנה הקודמת בקורס "ביקורת החשיבה הדיכוטומית" מתקבלים בברכה (אין חפיפה בין שני הקורסים), אם כי אין זו דרישה מוקדמת להשתתפות בסמינר.
0618.4814  סמינר מחקר: מחלוקות
פרופ' מרסלו דסקלסמינר מ.א.
סמינר זה הוא אישי. לאחר פגישה משותפת אחת של כל המשתתפים, בה יוצגו מטרותיו ודרכי העבודה של הסמינר,ותחומי ההתעניינות של המשתתפים, ותקבענה פגישות אישיות (לפי מועדים המתאימים למרצה ולסטודנט), תחל עבודה אינטנסיבית עם כל אחד מהמשתתפים. רצוי שהסטודנט יגיע לפגישה הראשונה של הסמינר (הפגישה המשותפת) כבר עם תיאור של שניים עד שלוש בעיות פילוסופיות המעניינות אותו (לא יותר מעמוד אחד מודפס לכל בעיה). בשתי הפגישות הראשונות יקבע נושא המחקר בהסכמה בין המרצה לסטודנט. יעשה מאמץ לבוא לקראת הסטודנט בבחירת הנושא על פי התעניינותו של הסטודנט, ואף בדרך שתשרת אותו בהמשך לימודיו. בפגישות הבאות תידון הביבליוגרפיה המתאימה, לאורה תגובש תוכנית העבודה. במהלך הסמסטר יוגשו טיוטות של פרקי העבודה הסמינריונית המתוכננת, ולפחות טיוטה מלאה של העבודה. בדרך זו ישמש הסמינר לחידוד דרכי החשיבה וכושר הניסוח של הסטודנט. המטרה (והדרישה) היא שעם סיום הסמסטר יגיש הסטודנט את הגרסה הסופית של העבודה. העבודות הראויות לכך יוצגו בתמצות בפני הקבוצה כולה בשתי הפגישות של הסמסטר. ניתן להגיש עבודות בעברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, וגרמנית. ניתן לבדוק את תחומי המחקר של המרצה באתר הבית שלו.
This Seminar is an individual tutorial. In the first meeting comprising all participants, the aims and modus operandi of the Seminar will be presented, each student will describe his/her philosophical interests, and individual meetings with each one (taking into account the constraints of both students and teacher) will be set up. It is recommended that the student define, already for the first (collective) meeting a description of two or three philosophical issues of his interest (no more than one printed page each). In the following two individual meetings the subject matter of the research will be established, by mutual agreement between student and teacher. A special effort will be made to satisfy the student's interests, with a view to helping him in his further studies. In the following meetings the relevant bibliography will be discussed, in the light of which the research plan will be formulated. In the course of the semester the student will submit drafts of chapters of the research and at least one full draft of the paper. In this way the Seminar will serve not only for sharpening the analytic capacity of the student but also his ability to express himself clearly and precisely. The goal (and requirement) is that at the end of the semester the final version of the paper will be ready for submission. A selected number of papers will be presented to the whole group in two meetings at the end of the semester. Students can present their work in Hebrew, English, French, Spanish, Portuguese, Italian, and German. The research interests of the teacher can be inspected in his home page.
הערות: סמינריון זה מתקיים באמצעות פגישות אישיות
0618.4815  אריסטו - אתיקה ניקומכית
ד"ר עובדיה עזראסמינר מ.א.
הסמינר יעסוק בספרו הידוע של הפילוסוף היווני אריסטו (384-322 לפני הספירה), אתיקה: מהדורת ניקומכוס. בספר מפורטת השקפתו המוסרית של אריסטו כתורת מידות, אך ניכרת בו גם השקפתו התכליתית הכללית של אריסטו.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם.
בבליוגרפיה ראשונית: אריסטו. אתיקה. תרגם מיוונית יוסף ג. ליבס. הוצאת שוקן. ירושלים. 1985.
0618.4816  היגל - "פילוסופית המשפט"
ד"ר צבי טאוברסמינר מ.א.
"[...] האמת היא אחדות הרצון הכללי והרצון הסובייקטיבי; הרצון הכללי, מן-הדין שימצא במדינה, בחוקיה, במוסדותיה הכלליים והתבוניים. המדינה היא האידאה האלוהית עלי אדמות [...]" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה). "[...] מהלכו של האל בעולם - זאת היא המדינה [...]" (היגל, פילוסופיית המשפט).

מטרת הקורס: הכרת תורת המוסר, החברה והמדינה של היגל.
דרכי הוראה: הרצאה, קריאה מודרכת, דיון, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.
נושאי הקורס: מבוא מושגי למטאפיסיקה של היגל; שלושה מושגי מוסר (המשפט המופשט, המוסריות, האתיקה); משפחה, חברה-אזרחית (לרבות מערכת-הצרכים), מדינה; דת ומדינה; על המלחמה; דמוקראטיה מודרנית ומדינת הרווחה; ביקורתו של היגל על אפלטון ורוסו; ביקורתו של מארקס על היגל; הביקורות הליבראליות על היגל, ועוד.
ספרות: החיבור המרכזי בקורס - Hegel’s Philosophy of Right (סעיפים שונים ממנו מתורגמים לעברית: א.יסעור [עורך], משנתו המדינית של היגל). רשימות של ספרות משנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.
0618.4817  לוגיקה ופילוסופיה
פרופ' רות מנורסמינר מ.א. פתוח לתלמידי ב.א.
הסמינר מיועד לתלמידים החוקרים בעיות שונות בלוגיקה ופילוסופיה של המתימטיקה.
מטרתו לעזור לחוקרים (התלמידים והמרצה) במחקרם על ידי זה שהם ירצו על נושא המחקר במסגרת הפגישות של הסמינר. כל תלמיד יבחר נושא מחקר וידווח על הנושא במסגרת הסמינר. הנושא שתלמיד חוקר, שיטת המחקר ואופן הצגת המחקר בסמינר יקבעו באופן אישי.

דרישות מוקדמות: תלמיד יכול לבחור בנושא מחקר פורמאלי או בנושא שאינו פורמאלי. אך כדי שכל התלמידים יוכלו להשתתף בדיון הם נדרשים להיות בעלי ידע פורמאלי שווה ערך לשיעור ההמשך בלוגיקה.
דרישות קדם: ידע פורמאלי שווה ערך לשיעור ההמשך בלוגיקה
0618.4818  משמעות והוראה
פרופ' הילרי פטנאםסמינר מ.א. פתוח לתלמידי ב.א.
The course will deal with the central semantic notions of meaning and reference, and the readings and lectures/discussions will begin with the lecturer's "The Meaning of Meaning", and on discussions and responses to that paper. After that we will look at some of the classical discussions by Frege, Russell, and Strawson, on the work of Quine and Davidson, and, if time permits, with articles by Kripke and Burge.
דרישות קדם: לתלמידי ב.א.: שיעור המשך בלוגיקה או שיעור ההמשך בפילוסופיה של הלשוןהערות: הסמינר יחל ב-4.1.2006 ויוכר כ-2 ש"ס.
0618.4820  סמינר מחקר: החריג
ד"ר ענת מטרסמינר מ.א.
"החריג הוא מה שאין לתמצתו; הוא חומק מן המסגרת הכללית, ובד בבד חושף יסוד צורני משפטי-ספציפי, את ההכרעה בטהרתה המוחלטת". (קרל שמיט)
בסמינר ננסה לבחון את יחסיה של הפילוסופיה עם הזרות. האם היא מבקשת לפורר אותה לתוך ניסוחים מוכרים, או לשמר את כוחה המתבדל, או שמא שתי התשובות נכונות? בפגישה הראשונה של הסמינר תוצג הסוגיה ותחולק רשימת מאמרים העוסקים בנושא מזוויות שונות. אחריה יתבקשו התלמידים לחבר שני חיבורים קצרים המבטאים את דעתם, בהתייחס לשניים מן המאמרים, לפי בחירתם. שני החיבורים יידונו בפגישות אישיות, יתוקנו לאחר הפגישות ויידונו בשנית.
הערות: סמינריון זה מתקיים באמצעות פגישות אישיות
0618.4821  פילוסופיה וביקורת הספרות
ד"ר ענת מטרסמינר מ.א. פתוח לתלמידי ב.א.
במוקד ענייננו תעמוד שאלת תנאי אפשרותה של ביקורת הספרות, אולם דרכה ננסה לחדד גם את שאלת האפשרויות העומדות בפני הפילוסופיה כיום.

נקרא בין היתר טכסטים משל ליוויס, איזר, דיאמונד, ג'יימסון, איגלטון, דה מאן, בלנשו, דרידה ודלז.
הערות: הרישום של תלמידי ב.א. מותנה באישור המרצה
0618.4822  קאנט - הביקורת הראשונה
ד"ר עפרה רכטרסמינר מ.א.
מהי ביקורת, ומהם מאפייניו של המהפך הביקורתי בהגותו של קאנט? מדוע תלויה אפשרותה של מטפיזיקה בביקורת של התבונה? בסמינר נעסוק בפרקים וסוגיות נבחרים בביקורת התבונה הטהורה, תוך עיון שיטתי בכתבי קאנט בהקשרם המושגי וההסטורי, ותוך הבהרת סוגיות פילוסופיות המנחות את הספרות הפרשנית בת ימנו.
0618.4824  More than a normal debate? – Ernst Cassirer and Martin Heidegger in Davos 1929
ד"ר תומאס מאיר Thomas Meyerסמינר מ.א.
More than a normal debate? – Ernst Cassirer and Martin Heidegger in Davos 1929

The Davos disputation between Ernst Cassirer and Martin Heidegger is among the most frequently cited conversations in the history of modern European thought. The 1929 ‘Davos encounter’ between Cassirer and Heidegger has long been viewed by intellectual historians and philosophers as a paradigmatic event not only for its philosophical meaning but also for its apparently cultural-political ramifications. In this view the debate was a fight between humanism and anti-humanism, enlightenment and counter-enlightenment, old and new thinking, or rationalism and irrationalism.
But what happened really in March 1929?
The story begins at 7th Dezember 1923 in Hamburg. Cassirer invited Heidegger to speak about “Problems and means of phenomelogical investigation”. In 1928 Heidegger published a large and critical review about Ernst Cassirers “The Philosophy of Symbolic Forms. Volume II: Mythical Thought” (first published 1925) in the “Deutsche Literaturzeitung”. In 1929 the meeting at the “II. Davoser Hochschulkurse” (March, 17th to April, 6th) was the first personal contact after six years. As a reaction of the debate Heidegger published 1930 his book “Kant and the problem of metaphysics”. Again one year later Cassirer “answers” with an furious essay in the “Kantstudien” against the provocation. The last contact before Cassirers emigration in 1933, was an invitation given by Heidegger in Freiburg. Cassirer held a lecture on Jean Jacques Rousseau.
The aim of the seminar is to reconstruct the philosophical aspects of the relationship Cassirer/Heidegger.

1. Introduction – Davos 1929 in the literature and in the archive
2. Thomas Mann’s “The magic mountain” – The debate between Naphta and Settembrini as model for Davos?
3. Ernst Cassirer’ “Philosophy of Symbolic Forms” – a new “Cultural philosophy”
4. Martin Heidegger – His review on Cassirer and his Kant-Lectures 1927/28
5.- 7. The Cassirer-Lectures (unpublished)
8.- 9. The Heidegger-Lectures (unpublished)
10.- 11. The Davos-Protocol
12. “Kant and the problem of metaphysics” and Cassirer’s review
13. More than a normal debate? – A final discussion
הערות: הסמינר יתקיים באנגלית, מוכר כ-2 ש"ס
0618.4825  ויטגנשטיין - חקירות פילוסופיות
ד"ר ערן גוטרסמינר מ.א. פתוח לתלמידי ב.א.
קריאה יסודית בחיבורו המאוחר של לודוויג ויטגנשטיין, "חקירות פילוסופיות". נבקש להבין את הבעיות שהעסיקו את ויטגנשטיין ביחס למושג השפה בהקשרן הרחב תוך רגישות לאופיה הייחודי של כתיבתו הפילוסופית. חלקו הראשון של הסמינר יוקדש לדיון ברקע ההיסטורי-פילוסופי המורכב של עבודתו המאוחרת של ויטגנשטיין. כנגד גישות סטנדרטיות ביחס ל"חקירות הפילוסופיות", נבחן בתשומת לב את מקומם של רעיונות רומנטיים מסויימים וכן של השפעות אינטלקטואליות מרכז-אירופיות בפרוץ המאה העשרים (קראוס, מאוטנר, שפנגלר ועוד) בגישתו של ויטגנשטיין המאוחר לשפה. חלק הארי של הסמינר יוקדש לקריאה פרטנית ב"חקירות פילוסופיות" וכן בטקסטים נוספים, אשר ויטגנשטיין כתב לאחר שובו לקיימברידג' בשנת 1929 (בין השאר, "המחברת הכחולה והמחברת החומה" ו"התדפיס גדול"). נעיין בסוגיות יסוד כגון התמונה האוגוסטינית של השפה, משחקי-לשון, למלא אחר חוק, שפה פרטית, ראיית היבטים וכיו"ב תוך התייחסות למחלוקות פרשניות מרכזיות ולמורשת ויטגנשטיין בפילוסופיה של הלשון במחצית השניה של המאה העשרים. הסמינר יתנהל בחלקו באמצעות רפראטים של הסטודנטים. נושאי הרפראטים יסוכמו עם המרצה בהתאם לתחומי העניין של הסטודנטים ובהתחשב בצרכי הסמינר. הרפראט ישמש בסיס לכתיבת עבודה סמינריונית.
0618.7458  לוגיקה - שיעור המשך
ד"ר אלי דרזנרשיעור+תרגיל
מטרת הקורס: להעמיק את הכרת התלמידים בנושאי הלוגיקה, מטרותיה, שיטותיה, ומשמעותה הפילוסופית. תכנית הקורס:

א. המערכת P1 - תחשיב הפסוקים הקלאסי

1. אקסיומות, כללי גזירה, הוכחות.
2. משפט הדדוקציה.
3. סמנטיקה פורמלית, נאותות ושלמות.
4. עקביות, שלמות (סינטקטית), כריעות ואי-תלות.

ב. תחשיב הפרדיקאטים הקלאסי – העמקה והרחבה

5. תחשיב הפרדיקטים מסדר ראשון: נאותות ושלמות.
6. דוגמאות למערכות אקסיומטיות.
7. משפט אי השלמות של גדל; מכונות טיורינג ואי-כריעות של תחשיב הפרדיקטים.

ג. מעבר ללוגיקה הקלאסית (הרחבות של הלוגיקה הקלאסית; לוגיקות לא קלאסיות)

ד. פילוסופיה של הלוגיקה (ביקורת הלוגיקה הקלאסית; מהי לוגיקה?)

חובות התלמידים: השתתפות, הגשת תרגילים.
ציון: בחינה (85%) ותרגילים (15%)
דרישות קדם: מבוא כללי ללוגיקה + מבוא ללוגיקה פילוסופית
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 29/03/2006 בשעה 18:00
0618.7585  פילוסופיה פוליטית - שיעור המשך
ד"ר עובדיה עזראשיעור
השיעור יעסוק בביקורת הדמוקרטיה כצורת משטר. בקורס יועלו סוגיות הקשורות לנושא, כגון ההבחנה בין דמוקרטיה פרוצדוראלית ודמוקרטיה מהותית (מטריאלית), דמוקרטיה ואוכלוקרטיה, שלטון הרוב מול עריצות הרוב, סובלנות, הזכות לסירוב במשטר דמוקרטי, ועוד.

על מנת לקבל קרדיט על הקורס צריך יהיה לכתוב עבודה הקשורה לנושא הקורס.
רשימת קריאה תחולק בתחילת הקורס.
דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה פוליטיתהערות: חובה להירשם לתרגיל הצמוד