סילבוסים של החוג ללימודי התרבות העברית בשנת הלימודים תשס"ו

מעודכן ליום שני 3 ביולי 2006


0690.1000  מבוא אינטגרטיבי
פרופ' מאירה פוליאקשיעור
המבוא האינטגרטיבי הוא שעור החובה המשותף לכל תלמידי שנה א' בחוג ללימודי התרבות העברית. השיעור מבקש להאיר היבטים בין-תחומיים בלימודי התרבות העברית, ובכך להגביר את הידע והמודעות של התלמידים למשותף ולא רק למפריד בין התחומים הדסיפלינריים הנלמדים במסגרת המגמות השונות בחוג. בהקשר זה נתמקד בין השאר בהכרתם של טכסטים בני תקופות היסטוריות שונות, בהן שימשו המקרא, הלשון העברית, לשונות שמיות נוספות, וכן התלמוד וההגות היהודית זה לצד זה כיסודות המשלימים זה את זה ביצירה היהודית ובלימוד מקורות היהדות. חלק מהקורס יתמקד בצומת ההיסטורית המרכזית (אך לא היחידה) בה נפגשו ונארגו התחומים הנ"ל זה בזה: ימי הביניים (ובמיוחד כתבי פרשני והוגי ארצות האסלאם וספרד בני המאות העשירית עד השלוש עשרה), וחלק אחר בתחומים תיאורטיים ואחרים של המפגש הבין-תחומי. במקביל, יוענקו כלים פרקטיים בסיסיים בלימוד מקורות התרבות העברית והיהודית במסגרת הקורס הנלווה: תרגיל ביבליוגראפי אינטגרטיבי (ראה להלן).
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2006 בשעה 12:30
0690.1001  תרגיל ביבליוגרפי אינטגרטיבי
גב' רעיה חזון, גב' נועה דולב ישראלי, גב' טליה סוצקוברתרגיל
התרגיל הביבליוגראפי האינטגרטיבי הוא תרגיל החובה המשותף לכל תלמידי שנה א' בחוג ללימודי התרבות העברית (על שיעור החובה המשותף, ראה לעיל: מבוא אינטגרטיבי). המוקד העיקרי של הקורס הוא בהקניה ותרגול של כלים בסיסיים, שהם בגדר יסודות ללימוד ולחיפוש מילוני, ביבליוגראפי ואחר, בטכסטים קלאסיים מהתרבות העברית והיהודית. בהקשר זה יוקדשו זמן להכרות עם קונקורדנציות כתובות ואלקטרוניות, מילונים כלליים ופרטניים של השפה העברית והארמית, מאגרי מידע כתובים ואלקטרוניים של ספרות חז"ל; מהדורות תלמוד ומקראות גדולות, סדרות פרשניות, ואנציקלופדיות ולקסיקונים מרכזיים בתחומי היהדות. ברמה המשנית, הקורס יתרגל גם כלים של קריאה ביקורתית ויכולת כתיבה, ביניהם הבנת מושגים והגדרות כלליות; איתור הנחות יסוד של מאמר/טקסט, ויסודות להבנת מאמר אקדמי וכתיבת עבודה אקדמית.

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2006 בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/08/2006 בשעה 9:00
0690.1200  תרגיל טקסטואלי למתחילים
גב' טליה סוצקוברתרגיל
מטרת הקורס "תרגיל טקסטואלי למקרא" היא להקנות לתלמיד מיומנויות, שיסייעו בידיו לקרוא את הטקסט המקראי ולהבינו. הקורס עוסק בתרגול השימוש בקונקורדנציות ובמילונים למקרא, ובהכרת תרגומי המקרא ופרשניו לדורותיהם, כאשר בבסיס הדיון עומדת בכל פעם פרשייה מקראית אחרת. כמו כן, מתורגלת בקורס מיומנות חיפוש ביבליוגרפיה בתחום המקרא.
0690.1201  מבוא למקרא - ספרות המקרא
פרופ' יאירה אמיתשיעור
הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון (סמסטר א') מוקדש לדיון שיטתי בסוגות הספרותיות המרכזיות בספרות המקרא: הסיפור והאסכולות שהשפיעו על גיבוש ההיסטוריוגרפיה המקראית; החוק המקראי - מורכבותו וייחודו; ספרות הנבואה הקלסית, ספרות המזמורים וספרות החכמה. הדיון יכלול עיסוק בשאלות כמו: מדוע נבחרו דווקא סוגות אלה, אלו מהן ייחודיות לספרות המקרא ועל אלו ניכרת השפעה חזקה של ספרות המזרח הקדום, ועוד. החלק השני (סמסטר ב') יוקדש לסוגיות של קנוניזציה, סדר הספרים, ספרות חיצונית, נוסח המסורה ועדי נוסח, סקירת האסכולות המרכזיות בחקר המקרא והשפעתן על הבנת טקסטים ספציפיים.
הערות: חובה להשתתף במבוא על שני חלקיו
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/05/2006 בשעה 18:00
0690.1202  מבוא למקרא - חקר המקרא
פרופ' יאירה אמיתשיעור
הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון (סמסטר א') מוקדש לדיון שיטתי בסוגות הספרותיות המרכזיות בספרות המקרא: הסיפור והאסכולות שהשפיעו על גיבוש ההיסטוריוגרפיה המקראית; החוק המקראי - מורכבותו וייחודו; ספרות הנבואה הקלסית, ספרות המזמורים וספרות החכמה. הדיון יכלול עיסוק בשאלות כמו: מדוע נבחרו דווקא סוגות אלה, אלו מהן ייחודיות לספרות המקרא ועל אלו ניכרת השפעה חזקה של ספרות המזרח הקדום, ועוד. החלק השני (סמסטר ב') יוקדש לסוגיות של קנוניזציה, סדר הספרים, ספרות חיצונית, נוסח המסורה ועדי נוסח, סקירת האסכולות המרכזיות בחקר המקרא והשפעתן על הבנת טקסטים ספציפיים.
הערות: חובה להשתתף במבוא על שני חלקיו
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/07/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/08/2006 בשעה 12:30
0690.1203  נוסחים ותרגומים של המקרא
גב' מיכל קריסטלתרגיל
למקרא נוסחים רבים. לצד נוסח המסורה (הוא הנוסח העברי המשמש אותנו כיום) מצויים לנו טקסטים מקראיים ממגילות קומראן; החומש השומרוני; הנוסחים המשתקפים מן התרגומים העתיקים: תרגום השבעים (הוא התרגום ליוונית) והתרגומים הארמיים, ועוד. בקורס זה נשווה ונעמת בין הגרסאות השונות. בבדקנו חטיבות פסוקים מספרי המקרא השונים, נלמד להתחקות אחר התהליכים והמהלכים שהובילו ליצירת גרסאות - ענייני נוסח (שיבושים), מסורות שונות, ומידה רבה של פרשנות. כך נרכוש את הכלים הנדרשים לביקורת הנוסח והפרשנות.
0690.1301  מבוא לבלשנות שמית
פרופ' שלמה יזרעאלשיעור
נפתח בשאלות‮: ‬מהי לשון‮; ‬מה חשיבות הלשון ככלי בסיסי לקיום התקשורת האנושית‮; ‬מהי בלשנות‮; ‬מהם הכלים הנתונים לנו ללימוד הלשון‮; ‬מהי משפחת לשונות‮; ‬מהי לשון שמית‮. ‬נדון גם בנושאים כגון‮: ‬דמיון ושוני בין לשונות‮; ‬משפחת לשונות‮, ‬פרוטו-שפה ולשונות אחיות‮; ‬מבני לשון מיוחדים ומאפיינים ללשונות השמיות‮. ‬דגש יושם על מונחים ומושגים בסיסיים בבלשנות בכלל ובבלשנות השמית בפרט‭.‬
לאחר מכן נעסוק בשני ענפי עיון של הבלשנות השמית‮: ‬הפונולוגיה והמורפולוגיה‮.‬
‮ ‬פונולוגיה‮, ‬או תורת ההגה‮, ‬הוא הענף העוסק בהגאי הלשון ותפקודם‮. ‬יידונו עיקרי התורה הפונולוגית של משפחת הלשונות השמיות וייבדקו יסודות להשוואה היסטורית בין המערכות של הלשונות השונות‮.‬
מורפולוגיה‮, ‬או תורת הצורות‮, ‬עוסקת ביחידות הבסיסיות שבלשון שנושאות משמעות‮. ‬נדון במערכות המורפולוגיות השונות בלשונות השמיות‮: ‬כינויים‮; ‬שם-העצם‮; ‬הפועל על מבחר צורותיו‮, ‬כולל נטייה לפי גופים‮, ‬מערכת הבניינים‮, ‬זמנים ואספקטים‮, ‬דרכי הפועל‮. ‬נבדוק את דרכי הבנייה של המילים בלשונות השמיות‮.‬
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/08/2006 בשעה 9:00
0690.1400  הלשון העברית לתקופותיה
ד"ר חיים כהןשיעור
קורס זה סוקר את הלשון העברית לתקופותיה השונות החל משחר קדמתה ועד לימינו. מוצגים בה פניה השונות של הלשון העברית לאורך תולדותיה – תקופת המקרא, ימי הבית השני (לשון חז"ל והתלמודים ולשון מגילות מדבר יהודה), הפיוט והשירה העברית, העברית שבצלה של הערבית, לשון הספרות הרבנית הקדומה והמאוחרת, לשון תקופת ההשכלה ולשונה של הספרות העברית החדשה. הסקירה מגיעה בסופה אל העברית בת ימינו ומאירה את התופעה הפלאית של תחיית הלשון העברית בדיבור פה כחלק מן המעשה הציוני ואת היותה ללשון חיה ומודרנית המשמשת לכל צורכי החיים
והמדוברת בימינו בפיהם של כחמישה מיליון איש.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 29/03/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2006 בשעה 12:30
0690.1401  הלשון העברית לתקופותיה (תרגיל)
ד"ר חזי מוצפי, ד"ר פנינה טרומר, גב' רעיה חזוןתרגיל
התרגיל מלווה את השיעור "הלשון העברית לתקופותיה" ומשלים אותו באמצעות קריאה ועיון בטקסטים עבריים המציגים את פניה המגוונות של העברית כפי שנתגבשו במהלך הדורות – כתובות עבריות מתקופת המקרא (הכתובות בכתב העברי העתיק), קטעים מספרות חז"ל, מספרות המחשבה של ימי הביניים (העברית בצלה של הערבית) ומספרות ההשכלה והתחייה. כן עוסק הקורס בקריאה מונחית של מאמרים מדעיים הנוגעים בנושאים המועלים בשיעור.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/02/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/04/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2006 בשעה 16:00
0690.1402  יסודות הדקדוק
ד"ר אורה עמבר, גב' רעיה חזוןשיעור
יסודות הדקדוק של הלשון העברית בתחום התצורה והניקוד. השם, הפועל והמיליות - מבניהם ניקודם ונטיותיהם. בסוף הקורס ישיג התלמיד יכולת שתאפשר לו לנקד כהלכה טקסט עברי ספרותי.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2006 בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2006 בשעה 9:00
0690.1403  יסודות התחביר
ד"ר פנינה טרומר, ד"ר אורה עמברשיעור
הקניית שיטת ניתוח תחבירי של משפטים המבוססת על קריטריונים דקדוקיים-פורמליים. בסוף הקורס יוכל התלמיד לנתח ניתוח תחבירי מלא את כל סוגי המשפטים הנקרים בעברית בת-ימינו.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2006 בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/08/2006 בשעה 9:00
0690.1404  יסודות הלשון א'
ד"ר אורה עמברשיעור
הקורס בא להקנות ידע בסיסי בלשון העברית לתחומיה.
מהי לשון, תחומי הדעת השונים של הלשון, משפחת הלשונות השמיות ומשפחות לשון אחרות, רבדיה של הלשון העברית, מיון אוצר המילים של הלשון (חלקי הדיבר), מושגי יסוד מתחום הפונולוגיה, מושגים מתחום המורפולוגיה, דרכים להרחבת אוצר המילים (המילון) – דרכי תצורה פנים לשוניות ושאילות מן הלועזית, תהליכים ותופעות בלשון, הכתיב חסר הניקוד.
הערות: הקורס מיועד לתלמידים שאינם תלמידי החוג
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/06/2006 בשעה 9:00
0690.1405  יסודות הלשון ב'
ד"ר אורה עמברשיעור
הקורס בא להקנות ידע בסיסי בלשון העברית לתחומיה.
פרקי יסוד בתורת המשמעות: סוגי משמעות, התקשורת הלשונית – מרכיביה ותפקודיה, השפעתם של גורמים פרגמטיים על התקשורת הלשונית, מעתקים סמנטיים ותוצאותיהם, שאילת משמעות, יחסים בין משמעים, צירופים כבולים לסוגיהם, פוליסמיה ודו-משמעות. לשון וחברה: לשון כתובה ולשון דבורה, לשון פורמלית ולשון בלתי פורמלית, קבילות לשונית ותקינות לשונית, סוגי לשון / תת-לשונות.
הערות: הקורס מיועד לתלמידים שאינם תלמידי החוג
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2006 בשעה 9:00
0690.1601  מבוא לפילוסופיה יהודית של ימה"ב
פרופ' שרה קליין ברסלבישיעור
הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮ ‬היא‮ ‬מחשבה‮ ‬המתגבשת‮ ‬מתוך‮ ‬עימות‮ ‬בין‮ ‬הכלאם‮, ‬הפילוסופיה‮ ‬היוונית‮, ‬הפילוסופיה‮ ‬ההלניסטית‮, ‬הפילוסופיה‮ ‬של‮ ‬שלהי‮ ‬העת‮ ‬העתיקה‮, ‬הפילוסופיה‮ ‬הערבית‮, ‬ובמידה‮ ‬מועטת‮ ‬יותר‮ ‬גם‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬הנוצרית‮, ‬לבין‮ ‬הדת‮ ‬היהודית‮. ‬קורס‮ ‬המבוא‮ ‬יתמקד‮ ‬בעימות‮ ‬הזה‮.‬
מבנה‮ ‬הקורס‮: ‬
‮‬חלק‮ ‬א‮:
[1] ‬מבוא‮ ‬כללי‮ ‬בו‮ ‬נעסוק‮ ‬בעיקר‮ ‬בזמנה‮ ‬אופיה‮ ‬ותחומיה‮ ‬של‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮, ‬במוטיבציה‮ ‬להתפתחותה‮, ‬במרכזים‮ ‬הרוחניים‮ ‬בהם‮ ‬התפתחה‮ ‬ובשאלת‮ ‬התרגומים‮ ‬ושפות‮ ‬הכתיבה‮ ‬בימה‮"‬ב‮.‬
[2] ‬תורות‮ ‬פילוסופיות‮ ‬מרכזיות‮ ‬שהשפיעו‮ ‬על‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮. ‬כאן‮ ‬נעסוק‮ ‬בעיקרי‮ ‬תמונות‮ ‬העולם‮ ‬של‮ ‬אריסטו‮, ‬ואלפאראבי‮ ‬ואבן‮-‬סינא‮ ‬ונבהיר‮ ‬מושגי‮ ‬יסוד‮ ‬פילוסופיים‮ ‬שישמשו‮ ‬אותנו‮ ‬בהבנת‮ ‬הדיונים‮ ‬של‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮.‬
‮‬חלק‮ ‬ב‮: ‬
‮ ‬בחלק‮ ‬זה‮ ‬נעסוק‮ ‬במספר‮ ‬נושאים‮ ‬בהם‮ ‬דנה‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮:‬
נפתח‮ ‬בנושא‮ ‬המפתח‮ ‬להבנת‮ ‬הפילסופיה‮ ‬היהודי‮ ‬בימה‮"‬ב‮: ‬המפגש‮ ‬בין‮ ‬הדת‮ ‬לבין‮ ‬הפילוסופיה‮ - ‬נעמוד‮ ‬על‮ ‬אופיו‮ ‬של‮ ‬המפגש‮ ‬הזה‮ ‬ונציג‮ ‬שלוש‮ ‬גישות‮ ‬שונות‮ ‬ליחסי‮ ‬דת‮ ‬ופילוסופיה‮ ‬בהגות‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮: ‬רס‮"‬ג‮, ‬ריה‮"‬ל‮, ‬רמב‮"‬ם‮.‬‮ ‬
אח‮"‬כ‮ ‬נעסוק‮ ‬במספר‮ ‬בעיות‮ ‬שבהן‮ ‬עוסקת‮ ‬הפילוספיה‮ ‬היהודית‮ ‬בימה‮"‬ב‮: ‬תורת‮ ‬הנבואה‮ ‬ההוכחות‮ ‬למציאות‮ ‬האל‮ ‬ולאחדות‮ ‬האל‮ ‬תורת‮ ‬התארים‮ ‬ובריאת‮ ‬העולם‮.‬
בכל‮ ‬אחת‮ ‬מן‮ ‬הסוגיות‮ ‬נציג‮ ‬את‮ ‬הבעיות‮ ‬שאותן‮ ‬באו‮ ‬אותם‮ ‬ההוגים‮ ‬לפתור‮ ‬בתורותיהם‮ ‬ואת‮ ‬טיפוסי‮ ‬הפתרונות‮ ‬שהציעו‮ ‬להן‮. ‬כל‮ ‬טיפוס‮ ‬של‮ ‬פתרון‮ ‬ייוצג‮ ‬בעיקר‮ ‬על‮ ‬ידי‮ ‬פתרונו‮ ‬של‮ ‬אחד‮ ‬משלושת‮ ‬ההוגים‮ ‬המרכזיים‮ ‬שבהם‮ ‬יתמקד‮ ‬הקורס‮: ‬רס‮"‬ג‮, ‬ריה‮"‬ל‮, ‬רמב‮"‬ם‮ ‬אבל‮ ‬גם‮ ‬על‮ ‬ידי‮ ‬פתרונות‮ ‬של‮ ‬הוגים‮ ‬נוספים‮ ‬כמו‮ ‬בחיי‮ ‬אבן‮ ‬פקודה‮, ‬רשב‮"‬ג‮, ‬רלב‮"‬ג‮ ‬וקרשקש‮.‬
‮ ‬תשומת‮ ‬לב‮ ‬מיוחדת‮ ‬תנתן‮ ‬להשפעת‮ ‬הפילוסופיה‮ ‬היוונית‮ ‬והערבית‮ ‬על‮ ‬ההגות‮ ‬היהודית‮.‬
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/03/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2006 בשעה 16:00
0690.1602  מבוא להגות היהודית בעת החדשה (חלק א') - מהי יהדות ומיהם היהודים
ד"ר רון מרגוליןשיעור
שתי השאלות המרכזיות המאפיינות את ההגות היהודית המודרנית שראשיתה בהגותם של ברוך שפינוזה ומשה מנדלסון הן מי הם היהודים ומהי היהדות. בעולם המודרני ששעריו החלו להיפתח גם בפני בני העם היהודי, נעשתה השאלה מהו טיבה של השייכות לעם היהודי שאלת מפתח שהתשובות השונות עליה עיצבו את מורכבותו של העולם היהודי בעת החדשה. יש שהשיבו שהיהודים הם בנים לדת משותפת, אחרים תפסו עצמם כמיעוט לאומי המפוזר בין מדינות העולם ויש שראו בעצמם בניה של קבוצה היסטורית שמוטל עליהם להגדיר עצמם מחדש מבחינה לאומית ותרבותית לאור המציאות העולמית החדשה אליה נקלעו. בהמשך לעיון בתשובותיהן הראשוניות של שפינוזה ומנדלסון ייבחנו הרעיונות השונים לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד
והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. בשיעור יידונו מגוון דרכי החשיבה שהתפתחו במאה התשע עשרה ובמאה העשרים במשנותיהם של נחמן קרוכמל, צבי גרץ, ש.ר. הירש, משה הס והוגי הציונות וכן הרמן כהן, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
ביבליוגרפיה:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ג.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2006 בשעה 9:00
0690.1603  מבוא להגות היהודית בעת החדשה (חלק ב') - מהי יהדות ומיהם היהודים
ד"ר רון מרגוליןשיעור
שיעור זה הוא המשכו של המבוא להגות היהודית בעת החדשה א אשר במהלכו יורחב העיון במשנותיהם של ההוגים המודרניים שהתמקדו במיוחד בשאלת מהותה של היהדות. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.ד. גורדון, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים. חלקו השני של השיעור יתמקד בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
ביבליוגרפיה:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ג.
דרישות קדם: השתתפות בחלק ב' של הקורס מותנית בהשתתפות בחלק א' (בסמסטר א')
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/08/2006 בשעה 12:30
0690.1604  תרגיל בעת החדשה
מר יובל ג'ובניתרגיל
התרגיל יוקדש לקריאה ודיון בכתביהם של שניים מענקי הרוח של המחשבה היהודית בעת החדשה: בנדיקטוס שפינוזה וא.ד. גורדון. הראשון, בן למשפחת אנוסים שהתנכר לזהותו היהודית, כונן בהולנד של המאה השבע-עשרה שיטה רציונליסטית חמורה ובנויה לתלפיות שהפכה לאחת מיצירות היסוד של הפילוסופיה המודרנית. השני, בנה הנאמן של העליה השנייה, היה פייטן הגותי שחייו ויצירתו בדגניה שימשו כדגם מופת של הרנסנס הציוני בראשית המאה העשרים.
אך למרות מרחק הזמן והמקום, ההבדלים שבסגנון הכתיבה ובאקלים התרבותי והפוליטי, קיים מכנה משותף יסודי ורחב בין השניים. שפינוזה וגורדון, שניהם כאחד, הטיחו ביקורת נוקבת בדת הקיימת, תוך כדי כך שהם מבקשים, כל אחד בדרכו שלו, זה באמצעות ה'קולמוס התבוני' וזה באמצעות ה'מעדר הקדוש', לא לבטל מכל וכל את הספירה הדתית, אלא לתקנה על-ידי עיצובה מחדש.
הטקסטים המרכזיים שבהם נדון בתרגיל יהיו המאמר תיאולוגי-מדיני של שפינוזה והאדם והטבע של גורדון. תרגיל זה נועד להכין את התלמידים למבחן הבקיאות, והציון בו יקבע בהתאם למטלות קריאה שיוגשו במהלך השנה.
0690.1605  תרגיל בימה"ב
גב' רבקה קנלרתרגיל
לא‮ ‬ניתן‮ ‬להבין‮ ‬מערכת‮ ‬הגותית‮ ‬כלשהיא‮ ‬ללא‮ ‬הכרות‮ ‬עם‮ ‬הכתבים‮ ‬המרכזיים‮ ‬המכוננים‮ ‬אותה‮. ‬ספרות‮ ‬ימי‮ ‬הביניים‮ ‬קשה‮ ‬לקורא‮ ‬בן‮ ‬זמננו‮ ‬הן‮ ‬מפאת‮ ‬האקלים‮ ‬הרעיוני‮ ‬השונה‮ ‬והן‮ ‬מחמת‮ ‬השפה‮ ‬המיוחדת‮ ‬בה‮ ‬נכתבו‮ ‬חיבורים‮ ‬אלה‮. ‬
‮ ‬מטרת‮ ‬התרגיל‮ ‬להפגיש‮ ‬את‮ ‬הסטודנט‮/‬ית‮ ‬עם‮ ‬טקסטים‮ ‬בסיסיים‮ ‬במחשבה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮ , ‬להקנות‮ ‬לו‮/‬ה‮ ‬כלים‮ ‬להתמודדות‮ ‬עם‮ ‬הקשיים‮ ‬הרעיוניים‮ ‬והלשוניים‮ ‬ולעזור‮ ‬לו‮/‬ה‮ ‬לרכוש‮ ‬בקיאות‮ ‬רחבה‮ ‬ככל‮ ‬האפשר.

0690.1701  מבוא לתורת הסוד היהודית
ד"ר רונית מרוזשיעור
כיצד משחזרים את חזונו של יחזקאל וצופים במרכבה? כיצד חוזים בהיכל ה' עליו סיפר הנביא ישעיה? אלו הן חלק מן השאלות שהטרידו את המיסטיקאים היהודים באלף הראשון לספירה. נדון אפוא במוטיבים שנטלו מן התנ"ך ומן הספרות החיצונית כדי לבנות עולם רעיוני חדש, ונדון במאפייניו של עולם זה – במסע הרוחני לעולמות עליונים, במגיה שפיתחו וטיפחו, ב'מעשה בראשית' וב'מעשה מרכבה'. נמשיך ונבחן כיצד מתגלגלים רעיונות אלו ומשתנים בראשיתו של האלף השני; כיצד צומחת ספרות הקבלה מתוך הספרות ההיכלות והמרכבה העתיקה. המונחים המרכזיים אשר יעסיקו מעתה את המיסטיקאים לא יהיו עוד היכלות ומרכבה אלא ספירות ואין סוף. נמשיך ונדון בכמה וכמה תורות סוד המרכזיות והחשובות ביותר של האלף השני, ככל שיתיר הזמן. כך למשל, ספר הבהיר, מגלם את המעבר הזה מספרות הסוד העתיקה לספרות המתחדשת וכן את צמיחתם של מרכזי הקבלה הראשונים בפרובאנס ובספרד. הדיון בספר הזוהר ימשוך תשומת לב רבה, שהרי לא בכדי הוא נחשב עמוד התווך של הקבלה. נדון אפוא בשאלה כיצד נתחבר ספר הזוהר וכן בעולם הרעיוני והרוחני של מחבריו. וכדוגמה נוספת נזכיר כאן את דיוננו באר"י , הוא ר' יצחק לוריא אשכנזי, אשר נתפרסם בזכות הפרשנות החדשנית והמקורית לספר הזוהר.
מקבץ ביבליוגרפי חלקי
י' דן, המיסטיקה העברית הקדומה, בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, תל-אביב 1994.
G. Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, NY, 1941.
ג' שלום, ראשית הקבלה ( 1250-1150), ירושלים ותל-אביב, תש"ח, פרק 2.
י' בן שלמה, מבוא לספר שערי אורה לר' יוסף גי'קטיליה, תל-אביב תשל"א, עמ' 27-7.
ג' שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים תשל"ז, הפרק על השכינה, עמ' 307-259.

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/03/2006 בשעה 18:00
0690.1901  מבוא לחז"ל ספרותם ועולמם
ד"ר גידי בוהקשיעור
מחשבת חז"ל צמחה מתוך התסיסה התרבותית של ימי הבית השני והשינויים המפליגים שחלו בעם היהודי בעקבות החורבן. בקורס זה נעקוב אחר התפתחותה של התרבות הרוחנית היהודית מימי בית שני לעולמם של חז"ל.
נלמד להכיר ולקרוא את הספרות הענפה בה באה תרבות זו לידי ביטוי, ואת שיטות המחקר המודרני בתחום זה. במהלך הקורס נסקור את עיקרי משנתם של חז"ל בתחומים כגון הלכה ואגדה, היחס להיסטוריה, היחס לתרבויות זרות ולגויים, היחס לנשים, תפיסת האל, שכר ועונש, גן עדן וגהינום, הכישוף והנס, משיחיות וגאולה, בחירת עם ישראל, מעמדם של חכמים, וכו'. חומר הקריאה יורכב ממקורות ראשוניים (משנה ותוספתא, תלמודים, מדרשים) ומחקרים מודרניים (מאמרים ופרקים מתוך ספרים).

ביבליוגרפיה ראשונית:
א.י. השל, תורה מן השמיים באספקלריה של הדורות, 3 כר', תשכ"ב – תש"ן
א.א. אורבך, חז"ל: אמונות ודעות, תשכ"ט
מאמרים של יונה פרנקל, משה דויד הר, איתמר גרינולד ואחרים.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/06/2006 בשעה 9:00
0690.2201  אמונות ודעות בספרות המזמורית
פרופ' גרשון בריןשיעור
הקורס יעמוד על המרכיבים העיקריים של האמונות והדעות בספרות המזמורית‮.‬

הענינים שידונו בקורס הם‮:‬‮ ‬
‮ ‬
נושא הגמול במזמורים‮ ‬
קווים בהשקפתם הדתית של משוררי תהילים‮ ‬
אלמנטים מיתיים ודומיהם בספרות המזמורית
תפיסת ההיסטוריה במזמורים
מוטיב המוות והשאול במזמורים‮ ‬
היחס לארץ ישראל במזמורים
היחס לעם ישראל במזמורים
היחס לאלהי ישראל במזמורים

אמונות ודעות בספרות המזמורית תוך שימת לב לסוגיה השונים‮ — ‬מזמורי בקשה‮, ‬הודיה‮, ‬ ‮ ‬המנון‮, ‬חכמה‮, ‬ועוד כיוצא באלה
רעיון צידוק האל במזמורים
מיהות האויבים במזמורים
קוים רעיוניים בנושא מלכות האל

מונחים בספרות המזמורית בהשלכה לשאלות רעיוניות‮ —‬
עני/ענו‮; ‬חסיד‮; ‬צדיק‮; ‬רשע‮; ‬לב‮; ‬נפש‮;‮ ‬בשר‮; ‬רוח‮; ‬נשמה‮; ‬חסד‮, ‬פועלי און‮; ‬פלא‮; ‬נפלאות
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/03/2006 בשעה 18:00
0690.2202  ספרות מקראית וספרות כנענית
פרופ' אד גרינשטייןשיעור
בקורס הזה נעיין ברקע הכנעני הקדום של הספרות המקראית לסוגיה, הן בשירה הן בפרוזה. נתמקד בעיקר בכתבי אוגרית ובתרומתם להבנת המקרא ולהבנת התהליך הספרותי שבו התהוותה הספרות העברית בראשיתה. העיון יהיה בעיקר ספרותי אך נידרש לעניינים לשוניים גם כן.
0690.2203  תרבות המזרח הקדום כרקע למקרא
ד"ר אהובה אשמןשיעור
הקורס יסקור את תרבויות המזרח הקדום, א"י, מצרים ומסופוטמיה, במטרה לתת פרספקטיבה תרבותית והיסטורית רחבה יותר על המקרא. במסגרת הקורס נעסוק במוקדים החשובים של התרבות העתיקה: תהליך העיור, הבנייה המונומנטלית והכתב, ונדון במורשת התרבותית של אותן חברות, כפי שהיא מתבטאת בהיסטוריוגרפיה, בפרוזה, בשירה ובחוק.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/08/2006 בשעה 12:30
0690.2204  לקרוא חוק כסיפור
גב' אסנת ברתורשיעור
התקשורת האנושית נרטיבית מטבעה. גם החוק הוא כלי שבאמצעותו מסופרים סיפורים על אנשים – עליהם, על יחסיהם עם אחרים ועל קשריהם עם הקהילה. קריאת חוק כסיפור מנסה לברר שאלות המזוהות כמשפטיות באמצעות שימוש במושגים ובכלים הלקוחים מדיסציפלינה אחרת – תורת הספרות. החוקים הקזואיסטים של התורה הם הקורפוס החוקי שנבחר לבחון ולהדגים אסטרטגיית קריאה זו. היבטים שונים של הסיפורת כגון: עלילה, דמויות (ודרכי אפיונן), יצוג של דיבור, נקודות מבט ומיקוד, בניית תהליך הקריאה, מעורבות ומוחשיות המחוקק-המספר, יעמדו במוקד העיון בחוקים אלו.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/05/2006 בשעה 18:00
0690.2205  ייצוג דמות האישה בספר שופטים
ד"ר אהובה אשמןשיעור
מטרת הקורס להקנות כלים טקסטואליים לצורך קריאה מעמיקה בטקסט המקראי. הטקסטים השונים יבחנו באמצעות פרשנויות מסורתיות וביקורתיות וידונו מהפן הספרותי והאידיאולוגי. המיקוד יהיה על הסיפורים והאפיזודות אודות הנשים מתוך פרספקטיבה ביקורתית, מיגדרית ופמיניסטית. במסגרת זו יושם הדגש על הנחות הייסוד התרבותיות המשוקעות בייצוגי הנשים, תוך ניסיון להצעת קריאה חלופית.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2006 בשעה 12:30
0690.2206  סגנונות השירה במקרא
פרופ' פרנק פולקשיעור
השיעור יעסוק בעיצוב הפיוטי במקרא ובשירה המקראית במובן הרחב. מעבר לתקבולת והסוג הספרותי נדון במגוון רב של דרכים בתחום העיצוב הפיוטי. הרי כל מי שניסה אי פעם לקרוא טקסט מקראי שלם לאור הסיווגים המקובלים של תבניות הפורמליות, יודע עד כמה תחום זה רחב, מקיף ומגוון. לא נזניח, איפוא, את התופעות הקשורות בתקבולת ואוצר המלים הפיוט, אך מעבר לכך נבקש לעמוד על מה שמייחד את השירה באשר היא, עולם הדימויים והעולם הפיוטי.
הערות: התלמידים יגישו רפראט בתום הסמסטר
0690.2207  יחזקאל - האיש וספרו
פרופ' גרשון בריןשיעור
הקורס יעמוד על המרכיבים העיקריים של דמות הנביא יחזקאל ושל עיקר מרכיבי ספרו.

הענינים שידונו בקורס הם‮:‬

תקופתו של יחזקאל
מבנה ספר יחזקאל
מעמד החטיבה מ-מח בספר
הסוגים הבסיסיים של הנבואות בספר
סגנון הנבואות ומקורות ההשפעה על הנביא
יחזקאל ויחודו כנביא גולה
אמונות ודעות בספר יחזקאל:
שאלת בחירת ישראל ויחסה לנושאי יסוד אחרים בספר
תורת הגמול בהשקפת יחזקאל בהשוואה לתורת הגמול בשאר חלקי המקרא
המסות ההסטוריות
קוים יחודיים בתפיסת הגאולה
קוים עיקריים בנבואות התוכחה‮ ‬

בין יחזקאל לנביאים הקלאסיים האחרים

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2006 בשעה 9:00
0690.2209  נביא, מלך, ומה שביניהם: לדמותו של שאול בספר שמואל
גב' אסנת ברתורשיעור
הקורס יתמקד בדמותו של שאול וביחסיו עם הדמויות הסובבות אותו. במסגרת הקורס נעיין בסיפורים מקבילים, נצביע על מוטיבים משותפים ועל תימות חוזרות, המשמשים כאמצעים ספרותיים לאפיון דמותו של שאול. העיון הטקסטואלי יתייחס גם לשאלות מתחום הביקורת הגבוהה והנמוכה: עניני נוסח; התהוות הטקסט ושלבי חיבורו; העיצוב הרעיוני, הספרותי והסגנוני של החיבור.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 31/07/2006 בשעה 9:00
0690.2210  סיפור, היסטוריה ואידיאולוגיה במקרא
פרופ' יאירה אמיתשיעור
הקורס יוקדש לעיון קצר במאפייניו של הסיפור המקראי, בזיקה שבין הסיפורת המקראית לבין כתיבה היסטוריוגרפית, ובשאלה: מה תרומתה של האידיאולוגיה לעיצוב סיפורים במקרא. בכל שיעור ינותח סיפור אחר וכל סיפור ישמש דוגמא לבחינת יחסי ההיסטוריה והאידיאולוגיה.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2006 בשעה 12:30
0690.2211  מבוא למגילות מדבר יהודה ותרומתן לחקר היהדות
פרופ' בלהה ניצןשיעור
קורס זה נועד להקנות מידע בסיסי על מגילות מדבר יהודה שנמצאו במערות קומראן ובמערות נוספות במדבר יהודה, וכלים לחקר המגילות הללו. היום, לאחר שפוענחו, נתפרשו נחקרו ופורסמו כל התעודות שנתגלו במדבר יהודה יש בידינו מידע מקיף על כותבי המגילות, האידיאות שבהם דגלו, אורחות חייהם, והמאבקים ההלכתיים והפוליטיים שהתנהלו ביהדות הבית השני, ובמידה מסוימת גם בתקופת מרד בר-כוכבא. כל אלו שופכים אור על קורות היהדות בימי הבית השני והזמן הסמוך להם בנוסף על מה שהיה ידוע עד כה מספרי ההיסטוריה וההגות שנכתבו בתקופה זו ומספרות ההלכה של חז"ל. קורס זה מיועד לתלמידים מכל החוגים שאוחדו בחוג על התרבות העברית, כדי שידעו כיצד להשתמש במגילות מדבר יהודה בעבודותיהם.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2006 בשעה 12:30
0690.2214  האישה הזרה בספר משלי
ד"ר אהובה אשמןתרגיל
התרגיל על ספר משלי יתמקד בפרקים א-ט ויעסוק בדמותה של האישה הזרה. מטרת הקורס להקנות כלים פרשניים שייסעו לתלמיד/ה בהתמודדות עם הבעיות השונות שמציב הטקסט המקראי: נוסח, לשון, רטוריקה ואידיאולוגיה, תוך מיקוד באידיאולוגיה המיגדרית.
0690.2215  מגילת רות
גב' טליה סוצקוברתרגיל
מגילת רות פותחת בתיאור התאלמנותן של נעמי ושתי כלותיה, ערפה ורות, בשדה מואב. בעקבות אירועים אלה מצטרפת רות אל נעמי במסעה חזרה ממואב לבית לחם. שתי האלמנות נחושות בדעתן לשקם את חייהן בארץ יהודה. קורס זה עוסק בהתפתחות העלילתית של מגילת רות, ומתוך כך בשאלות ספרותיות, כגון: שמות הגיבורים ופירושיהם, המסרים העולים מן הסיפור ומנהגים מחיי היומיום המשתקפים במגילה. כמו כן, מוקדש חלק מן הקורס לסוגיות מתחום ביקורת הנוסח.
0690.2216  שירי האהבה במקרא
ד"ר אהובה אשמןתרגיל
המקרא ממעט לעסוק בחיי הנפש ולא כל שכן באהבה. שירת האהבה במקרא היא לרוב אלגורית ועניינה יחסי כנסת ישראל וה'. יוצא דופן הוא שיר השירים, העוסק ישירות באהבה. יחודו הספרותי של שיה"ש, העוסק ברובו בדמויות נשים ובנקודת מבט נשית, מעלה את האפשרות של כתיבה נשית, המשקפת תרבות של נשים. כדי לעמוד על ההקשר התרבותי בו צמח החיבור תבחן שירת האהבה בשיה"ש בהשוואה לשירת האהבה מהמזרח הקדום, תוך שימת הדגש על בעיות ספרותיות, פילולוגיות וטקסטואליות המאפיינות את שיה"ש.
0690.2217  פרשת משפטים
גב' אסנת ברתורשיעור
במסגרת התרגיל נעמיק בקריאתם של מספר חוקים מספר הברית. נתייחס לנושאים כגון: דגמי החוקים בתורה; התהוות ילקוטי החוקים; השוואה בין חוקי התורה לבין חוקי המזרח הקדום; וכן לתפישות משפטיות ולעקרונות יסוד בחשיבה המשפטית במקרא.
במסגרת התרגיל התלמידים יתבקשו לכתוב שלוש עבודות.
0690.2301  מבוא לתחביר הלשונות השמיות
ד"ר עדה ורטהיימרשו"ת
הקורס מברר מושגי יסוד בתחביר בכלל ובתחביר הלשונות השמיות בפרט. הוא עוסק בסוגים העיקריים של המשפט - המשפט השמני והמשפט הפועלי, המשפט הפשוט והמשפט המורכב - ודן במבנה הבסיסי שלהם (יסודות מבנה המשפט). כל זאת תוך התחשבות בהקשר שבו נתונים המשפטים (על פי שיטת התחביר הפונקציונלי) ובעזרת דוגמאות מן הלשונות השמיות השונות.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/08/2006 בשעה 9:00
0690.2302  מפת שפות העולם
ד"ר ברוך פודולסקישיעור
הקורס מעביר למשתתפים בו ידע בסיסי על שפות העולם השונות, על הקריטריונים למיונן, על המושגים "אילן היוחסין" ו"מיון טיפולוגי". הכרת מבנים שונים של שפות נעשית תוך כדי הדגמה מעשית: ניתוח של משפט במספר רב של שפות כגון תורכית, סינית, יפנית, סנסקריט, הינדי, סואהלי ועוד. לא נדרש שום ידע קודם בבלשנות.
הקורס נועד לכל המתעניינים בשפות.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2006 בשעה 9:00
0690.2303  לשונות וכתבים במרחב השמי
ד"ר ברוך פודולסקישיעור
גבולות המרחב - מצפון אפריקה במערב עד אירן במזרח ומאנטוליה בצפון עד אתיופיה בדרום. הקורס סוקר את הלשונות המדוברות היום ושהיו מדוברות בעבר במרחב זה, נותן מושג בסיסי של קרבה לשונית, סוקר את משפחת הלשונות השמיות-חמיות.
המצאת הכתב בשומר ובמצרים, התפתחות כתב היתדות והתפשטותו במזרח התיכון הקדום. הכתב הפיניקי והתפתחותו. תולדות הכתב הארמי וצאצאיו - הכתב העברי המרובע, הכתבים הסוריים, הכתב הערבי וכן הכתב היווני והרומי.
הקורס נועד לכל המעוניינים ואינו דורש שום הכנה מראש.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/03/2006 בשעה 18:00
0690.2304  מבוא לארמית מדוברת
ד"ר חזי מוצפישו"ת
הקורס‮ ‬יחל‮ ‬בסקירה‮ ‬כללית‮ ‬של‮ ‬תולדות‮ ‬הארמית‮ ‬ושל‮ ‬כמה‮ ‬ממאפייניה‮ ‬העיקריים‮ ‬של‮ ‬הארמית‮ ‬הקלאסית‮, ‬וימשיך‮ ‬בסקירת‮ ‬הארמית‮ ‬המדוברת‮ ‬על‮ ‬שלל‮ ‬טיפוסיה‮, ‬לשונותיה‮ ‬וניביה‮. ‬עיקר‮ ‬הקורס‮ ‬יעסוק‮ ‬בארמית‮ ‬המדוברת‮ ‬בכורדיסתאן‮ ‬ומצפון‮-‬מערב‮ ‬איראן‮, ‬בתכונותיה‮ ‬העיקריות‮ ‬של‮ ‬ארמית‮ ‬זו‮ ‬תוך‮ ‬השוואה‮ ‬לארמית‮ ‬הקלאסית‮, ‬ובהצגת‮ ‬הרבגוניות‮ ‬הדיאלקטולוגית‮ ‬שלה‮. ‬הקורס‮ ‬יסתייע‮ ‬בהצגת‮ ‬חומרי‮ ‬אודיו‮ ‬ווידאו‮ ‬הכוללים‮ ‬ראיונות‮ ‬עם‮ ‬דוברי‮ ‬השפה‮, ‬שידורי‮ ‬רדיו‮, ‬סרטי‮ ‬עלילה‮ ‬וסרטי‮ ‬הנפשה‮ )‬אנימציה‮(. ‬כמו‮ ‬כן‮ ‬יכלול‮ ‬הקורס‮ ‬מפגשים‮ ‬עם‮ ‬דוברי‮ ‬השפה‮ ‬שיוזמנו‮ ‬לכמה‮ ‬מן‮ ‬השיעורים‮. ‬הקורס‮ ‬אינו‮ ‬מצריך‮ ‬ידע‮ ‬מוקדם‮ ‬בארמית‮ ‬או‮ ‬בבלשנות‮ ‬שמית‮. ‬

0690.2305  ארמית מדוברת
ד"ר חזי מוצפישו"ת
בתחילת‮ ‬הקורס‮ ‬תוצג‮ ‬סקירה‮ ‬כללית‮ ‬של‮ ‬הארמית‮ ‬המדוברת‮ ‬על‮ ‬שלל‮ ‬טיפוסיה‮, ‬לשונותיה‮ ‬וניביה‮, ‬תוך‮ ‬השוואה‮ ‬בין‮ ‬הקבוצות‮ ‬הלשוניות‮ ‬העיקריות‮ ‬של‮ ‬ארמית‮ ‬זו‮. ‬עיקר‮ ‬הקורס‮ ‬יעסוק‮ ‬בדיאלקטים‮ ‬נבחרים‮ ‬של‮ ‬הארמית‮ ‬המדוברת‮ ‬בפי‮ ‬יהודים‮ ‬ונוצרים‮ ‬שמוצאם‮ ‬מכורדיסתאן‮ ‬ומצפון‮-‬מערב‮ ‬איראן‮, ‬בתכונות‮ ‬הדקדוקיות‮ ‬והלקסיקליות‮ ‬של‮ ‬דיאלקטים‮ ‬אלה‮ ‬ובהשוואה‮ ‬בין‮ ‬הדיאלקטים‮ ‬היהודיים‮ ‬לדיאלקטים‮ ‬הנוצריים‮. ‬הקורס‮ ‬יסתייע‮ ‬בהצגת‮ ‬חומרי‮ ‬אודיו‮ ‬ווידאו‮ ‬הכוללים‮ ‬ראיונות‮ ‬עם‮ ‬דוברי‮ ‬הדיאלקטים‮ ‬שיידונו‮ ‬בקורס‮, ‬שידורי‮ ‬רדיו‮,‮ ‬סרטי‮ ‬עלילה‮ ‬וסרטי‮ ‬הנפשה‮ )‬אנימציה‮(. ‬כמו‮ ‬כן‮ ‬יכלול‮ ‬הקורס‮ ‬מפגשים‮ ‬עם‮ ‬דוברי‮ ‬השפה‮ ‬שיוזמנו‮ ‬לכמה‮ ‬מן‮ ‬השיעורים‮. ‬הקורס‮ ‬אינו‮ ‬מצריך‮ ‬ידע‮ ‬מוקדם‮ ‬
בארמית‮ ‬או‮ ‬בבלשנות‮ ‬שמית‮.‬
0690.2400  תורת ההגה
פרופ' משה פלורנטיןשו"ת
הקורס סוקר בפירוט את המבנה ואת מצאי ההגאים של העברית העתיקה כפי שהיא משתקפת מבעד לטקסט
המקרא. השיעורים הראשונים ( שישה-שבעה) מוקדשים למבוא שנסקרים בו העניינים הבאים: גבולות
הזמן והמקום של העברית המקראית והמקורות המלמדים עליה; יסודות הפונולוגיה; פונטיקה; תהליכי
לשון. הדיון בכלל סוגיות ההגה מתקיים לאור גישות בלשניות שונות זו מזו: סינכרונית, היסטורית
והשוואתית. בדיון הסינכרוני מתברר מעמד העיצורים, התנועות וההטעמה כפי שהם משתקפים בייחוד
בניקודם של בעלי המסורה הטברנים. הדיון ההיסטורי מתמקד באותן סוגיות אך מתחקה אחר תופעות
הלשון ההגאיות בתקופות שקדמו לתקופת גיבושו של טקסט המקרא. העיון ההשוואתי פונה אל עדויות
לשוניות שמחוץ לניקוד הטברני של המקרא, כלומר שפות שמיות אחרות (בייחוד ארמית וערבית),
מסורות אחרות של העברית (ארץ-ישראלית, בבלית, תעתיקים, שומרונית) ומטרתו לחשוף את פניה
המגוונים של העברית בימי הבית הראשון והשני.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/03/2006 בשעה 18:00
0690.2401  תורת הצורות
פרופ' משה פלורנטיןשו"ת
הקורס "תורת הצורות" הוא המשכו של הקורס "תורת ההגה" (המהווה תנאי קבלה לקורס זה). בקורס
נסקרת המורפולוגיה של העברית המקראית. בשיעורים הראשונים (אחד-שניים) מתבררים מושגים בסיסיים
הנוגעים לתורת הצורות: מורפמה, סוגי הצורנים (חבור, פרוד, גזירה וכו'), דרכי גזירה של מילים
וחלוקה לחלקי דיבר. הקורס גופו מטפל בניתוחם ההיסטורי והסינכרוני של רוב חלקי הדיבר:
כינויים, מערכת הפועל ומערכת השם. מקום מרכזי בקורס תופסת סקירה מפורטת של מערכת הפועל
שבמקרא. לצד שחזורן של צורות עתיקות מתברר בקורס מעמדן הסינכרוני ותפקודן
של הצורות הקיימות בעין ונדונות מהויותיהן של קטיגוריות דקדוקיות כגון מין ומספר.
במהלך הקורס ובתרגילים הנלווים אליו מופנים התלמידים אל טקסט המקרא גופו, כך שבסופו פתוחות
לפניהם דרכי הגישה אל הטקסט, מוכר להם דקדוק לשונו, והם מצוידים בכלים הבלשניים
והביבליוגרפיים שיש בהם להרחיב ולהעמיק את הידע שקנו בקורס.
דרישות קדם: הקורס תורת ההגה
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2006 בשעה 9:00
0690.2402  לשון חז"ל
ד"ר חיים כהןשו"ת
הקורס מציג את עיקרי דקדוקה של לשון חז"ל. בעיקר בתחום תורת ההגה ותורת הצורות (של הפועל).
הקורס מלווה בקריאה במשנה (על פי כתבי יד מעולים) שבמהלכה מוצגות תופעות לשוניות שונות שאינן
עולות ממהלך ההרצאה.
כן עוסק הקורס ברקעה הלשוני-היסטורי של לשון חז"ל, ברקעה הגיאוגרפי, בסקירת תולדות מחקרה
ובסקירה קצרה של הספרות התלמודית.
דרישות קדם: הקורס תורת ההגה
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2006 בשעה 12:30
0690.2403  תחביר למתקדמים
ד"ר פנינה טרומרשו"ת
הקורס מציג שלושה מישורים בניתוח התחבירי: המישור הפורמלי, המישור הסמנטי והמישור הפרגמטי.
סוגיות תחביריות שונות נדונות תוך הדגשת תרומתם של מישורי הניתוח השונים לניתוחן המדויק.
בחלקו השני של הקורס מתרכז בהצגת המבנים התחביריים של המשפטים הפועליים בעברית בת– זמננו.
מוצעת שיטה סמנטית (המבוססת על דקדוק היחסות, על תורת היחסים הסמנטיים ועוד)
המאפשרת לעמוד על הציפיות התחביריות למימוש התחבירי של תכנים שונים. הציפיות מתייחסות
לערכיות הפועל, לחלקי הדיבר של רכיבי המשפט ולעמדות התחביריות השונות של נושאי התפקידים
הסמנטיים השונים. לאחר העמדת מסגרת הציפיות התחביריות מובאים באופן שיטתי גורמים שונים,
סמנטיים ופרגמטיים, למימושים עמומים של המשפט הפועלי, הן במה שנוגע לערכיות הפועל והן במה
שנוגע ליסודות הלשוניים ולעמדות התחביריות של מימושי הארגומנטים ביחסות השונות.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/03/2006 בשעה 18:00
0690.2404  סמנטיקה א'
ד"ר פנינה טרומרשו"ת
מהי "סמנטיקה" ומעמדה בחקר הבלשנות.
גישות שונות להגדרת משמעותה של מלה
- גישה רפרנציאלית להגדרת משמעותה של מלה:
- גישה פרדיגמטית; שדות סמנטיים; רכיבי משמעות
- גישה טקסטואלית (הקשר לשוני סינטגמטי, הקשר חוץ-לשוני פרגמטי)
מיונים שונים של חלקי הדיבר על פי הגישות השונות אל המשמעות
תרגיל במילון לזיהוי גישות שונות להגדרת משמעותה של מילה
- דנוטציה וקונוטציה; שבעה סוגים של משמעות (על פי ליץ')
יחסי משמעות בין מלים:
- נרדפות (סינונימיה): הגורמים לנרדפות: הבידול בין מילים נרדפות בעברית בת ימינו
- היכללות (היפונימיה)
- ניגוד לעומת הפך; סוגים שונים של הפך בפועל, בשם התואר, בשם העצם.
מלים רב-משמעיות
- מה בין פוליסמיה להומונימיה
גורמי הפוליסמיה: מטפורה, מטונומיה, אליפסה, אטיפולוגיה עממית, תרגום שאילה, התייחדות
המשמעות והתכללות המשמעות.
- דרכים לזיהוי ערך מילוני הומונימי
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2006 בשעה 12:30
0690.2405  הדקדוק הערבי וזיקתו לעברית א'
מר טל קיטנפלוןשו"ת
מטרת השיעור: הקניית יסודות הכתיבה והקריאה, הקניית ידיעה בסיסית בתחומי הפועל והתחביר,
הקניית אוצר מלים בסיסי בתחום העיתונות.
חובות הקורס: אין להיעדר מעבר לשלושה שיעורים במשך הסמסטר. בכל שיעור תיערך בדיקת נוכחות. כל
שבועיים יתקיים בוחן בכתב בסוף השיעור. כמו כן יינתנו בחני בית ו/או עבודות.
ציוני הבחנים והעבודות משתקללים בציון הסופי, ומהווים 10% ממנו.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/03/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/04/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/07/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2006 בשעה 16:00
0690.2406  הדקדוק הערבי וזיקתו לעברית ב'
מר טל קיטנפלוןשו"ת
עיקרי הקורס:
עיון מורפולוגי יסודי במערכת הפועל הערבי וסקירה כללית של תצורת משקלי השם על בסיס השוואות
לעברית.
הכרת תופעות התחביר האלמנטריות האופייניות לערבית הכתובה כהכנה לקריאה וניתוח של טקסטים
קלים.
לימוד ותרגול של שיטת העיון במילונים ערביים הערוכים לפי מפתח שורשים (בייחוד איילון- שנער
ו- Wehr)
פירוט חומר הלימוד:
מורפולוגיה:
הפועל: חזרה על עשרת הבניינים ונטיית הפעלים השלמים; הפעלים המרובעים; הסביל; דרכי הפועל:
העתיד המרפוע (דרך החיווי), העתיד המנצוב (דרך התילוי) העתיד המג'זום (דרך הפיקוד;
תצורת הפועל בגזרות: הפעלים העלולים (פו"י, עו"י, לו"י) ופועלי הכפולים.
השם: משקלי הריבוי השבור, ריבוי שלם זכר, ריבוי שלם נקבה, הזוגי, משקל היתרון וההפלגה.
תחביר:
טיפוסי היסוד של המשפטים בערבית; ההתאם הדקדוקי במשפט הפועלי; ההתאם הדקדוקי לריבוי שאינו
מציין בני אדם; מילות השעבוד וכינויי הזיקה; פועלי העזר.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/03/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/04/2006 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/07/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2006 בשעה 16:00
0690.2600  קריאה במורה נבוכים
מר מיכה גודמןשיעור
הפילוסופיה של הרמב"ם מהווה את אחד ההישגים ההגותיים העמוקים ביותר של המחשבה האנושית בימי הביניים מחד ושל המסורת היהודית מאידך. הרמב"ם הסתיר את הגותו בספרו 'מורה הנבוכים' באמצעות מערכת מורכבת של הצפנה והסתרה. מזה שמונה מאות שנה שאלת 'סודו של מורה הנבוכים' מהווה את אחד מהחידות הגדולות ביותר המעסיקות את המחשבה היהודית. במהלך הקורס נציע מגוון פירושים, המבקשים לחשוף את סודותיו הספר. בתוך כך, נעסוק ברעיונות המרכזיים המרכיבים את משנת הרמב"ם ובתוכם: הגותו הפוליטית, תפיסתו התיאולוגית ועמדותיו לגבי 'השגחה', 'נבואה', 'גאולה' ופילוסופיה של ההלכה.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/08/2006 בשעה 16:00
0690.2700  תרגיל בזוהר
ד"ר רונית מרוזשו"ת
ספר הזוהר, המיוחס לרשב"י בן המאה השניה לספירה, נתחבר בספרד במאה היג. מיד עם פרסומו הפך ל'להיט', ובהמשך הזמן אף זכה למעמד של קדושה. הוא נחשב הספר הקבלי המובהק ביותר, עמוד התווך בבנין הקבלה. בקורס נתמודד עם השאלות כיצד נתחבר ספר הזוהר ומדוע זכה למעמדו היוצא דופן. אנו נתמקד בפרשה זוהרית אחת (בשנת תשס"ו נקרא בפרשת שמות) – נבדוק את מערכת הרעיונות והסמלים המועלים בה (ובמיוחד היבטים שונים בחוויה המיסטית), את היבטיה הספרותיים ואת מקורותיה הקדומים. אגב כל אלו נעמוד על ייחודו של ספר הזוהר ועל כוחו היוצר.
ביבליוגרפיה בסיסית:
י. תשבי, משנת הזוהר, ירושלים, כרך א ו-ב, תשל"א/תשל"ח.
י. ליבס, 'זוהר וארוס', אלפיים, קובץ 9, תשנ"ד.
י. ליבס, 'כיצד נתחבר ספר הזוהר', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ח, תשמ"ט.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2006 בשעה 12:30
0690.2701  הרע והיצר הרע במחשבה הקבלית והחסידית
ד"ר יורם יעקבסוןשו"ת
הקורס יעסוק באחת הסוגיות הגדולות, הקשות והמעיקות של המחשבה הדתית בכלל: מהותו של הרע, מעמדו בהוויה, ושורשו בקדושה.הדיון ייערך מתוך פרספקטיבה כרונולוגית: הקבלה הקדומה, תורת האר"י וגלגוליה (ואם הדבר יתאפשר - גם בשבתאות), ולבסוף החסידות. פרספקטיבה זו תאפשר לקורס שיתנהל בין שני הקטבים האופייניים לדיון הקבלי בסוגיה זו: סביב הקוטב האחד מתגבש הדיון בשאלת מעמדו האונטולוגי של הרע כישות מיטאפיזית, שורשו בהוויה האלוהית, ומשמעות הופעתו (האם היא בגדר תולדה הכרחית של ההתגלות האלוהית, או שמא היא כרוכה בהכרעת הרצון האלוהי). סביב הקוטב האחר, לעומת זאת, מתנהל הדיון בשאלת מעמדו של הרע בעולמו של אדם: איך יתמודד עמו אדם - האם עליו לדחותו ולגרשו מעל פניו, או שמא נדרש הוא לעשות לעילויו ולתיקונו בדרך של היפוך וסובלימציה, עד שישיבנו - אותו ואת עצמו יחדיו -אל שורשו בחיקה של ההוויה האלוהית




0690.2702  חטא ותשובה בספרות המוסר הקבלית ובחסידות
מר גדי שגיבשו"ת
החטא ומשמעויותיו הם מהנושאים הנדונים ביותר בספרות היהודית המסורתית, ובקורס זה נבקש לעסוק בסוגיות הרלוונטיות כפי שהן מופיעות בספרות המוסר הקבלית ובחסידות. נעסוק במיוחד בחטאים שהעסיקו יותר מכל את המקובלים והחסידים – החטאים המיניים, ולעיין בהתייחסויות המעניינות ולעתים נועזות, שהובעו בכתביהם.
עיקר הקורס יוקדש לקריאה בספרי המוסר הקבליים מתקופת צפת ואילך ובספרות הדרוש החסידית.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2006 בשעה 9:00
0690.2703  אומרים אהבה יש בעולם - על אהבה בתורת הסוד
ד"ר רונית מרוזשו"ת
שיר השירים הוא טקסט-היסוד היהודי בנושא האהבה, ומשום כך רוב הטקסטים המאוחרים יותר בנושא זה מרבים להתייחס אליו. בקורס זה נתבונן אפוא בפירושים לשיר השירים ואגב כך נשאל מה טיבה של האהבה המצטיירת מתוכם במפורש או ברמז. נפתח בדיון בשיר השירים עצמו; נמשיך בהתיחסויות אליו במיסטיקה הקדומה (מה שקרוי בדרך כלל - 'ספרות ההיכלות והמרכבה') ונמשיך לתחום הקבלה. יידונו פירושים מלאים יחסית (כגון פירושו של ר' עזרא מגירונה) וכן פירושים לפסוקים בודדים, כגון - 'חברים מקשיבים לקולך'. נעסוק גם בטקסטים זוהריים או מאוחרים יותר המתייחסים אל המיניות ואהבה (או העדרה) בתחום האלוהות ואל הטקסים המרהיבים האמורים לממש את האהבה הקוסמית, כגן תיקון חצות.
מקורות עיקריים:
זוהר
M. S. Cohen, The Si'ur Qomah: Texts and Recensions,Tuebingen 1985.
פירוש ר' עזרא לשיר השירים (מיוחס לרמב"ן) בתוך: כתבי הרמב"ן, מהדורת ח"ד שעוועל, ירושלים, תשכ"ד.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/08/2006 בשעה 16:00
0690.2704  יפוצו מעיינותיך חוצה - קבלת גירונה ומקובליה
ד"ר רונית מרוזשו"ת
במסלול התפתחותה של הקבלה מושכות בדרך כלל כמה 'תחנות' את מירב תשומת הלב; למשל, ראשיתה של הקבלה בפרובאנס או הקבלה הגרנדיוזית של ספר הזוהר. הקבלה שהתפתחה בגירונה זוכה בדרך כלל פחות לתשומת לב ולא בצדק. על פי ידיעותינו היום מצטיירים בגירונה שני חוגים – האחד שמרן וסגור המקפיד על איזוטריות והשני פתוח, יצירתי וחדשן שיש לו אידיאולוגיה מפורשת ומודעת של הפצת הקבלה. נפתח אפוא בדיון במאפייניהם של שני חוגים אלו ובהשלכות השונות של פעילויותיהם ונמשיך בדיון בכמה טקסטים מרתקים, במיוחד אלו העוסקים בחוויה המיסטית ובדרכים להשיגה.
מקור מרכזי לטקסטים (הכולל, למרות שמו, לא רק טקסטים של הרמב"ן)
כתבי הרמב"ן, מהדורת ח"ד שעוועל, ירושלים, תשכ"ד.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2006 בשעה 12:30
0690.2705  תגובות ההגות החסידית לאיומי הזמן החדש
מר גדי שגיבשו"ת
לכאורה הייתה החסידות תנועה מסתגרת אשר התבדלה מהעולם החיצון, אך בפועל לא יכולה הייתה להתעלם ממנו. המציאות האקטואלית פרצה לעולמם של החסידים מכל העברים: השכלה, חילוניות, ציונות, ויותר מכל: האנטישמיות שהגיעה לשיאה בשואה.
בקורס זה נבקש לקרוא טקסטים חסידיים המתייחסים לשאלות ולאתגרים שהציבה המציאות – לעתים ברגעי המשבר ממש – ולנסות ולבחון את אופני ההתמודדות שהוצעו על ידי המנהיגות החסידית.
0690.2706  מילים ומראות - בין מדרש כתובים לחיזיון בספר הזוהר
גב' נטע סובולשו"ת
ספר הזוהר מוכר לרבים כחיבור מרכזי בספרות המיסטיקה היהודית. ספר זה מציע מגוון רחב של פירושים לכתבי הקודש, הנתונים בתוך מסגרת ספרותית עשירה.
במהלך הקורס נקרא טקסטים מן הספרות הזוהרית, תוך התמקדות בדרך הפרשנות היחודית לזוהר. במסגרת זו נבחין בין טקסטים משני סוגים:

א. טקסטים שמיקודם ומקור ההשראה שלהם הוא המילה הכתובה, החל במדרשי פסוקים וכלה במדרשי אותיות.
ב. טקסטים שעיקרם בחוויה חזיונית.

מתוך לימוד פרטני משותף של הקטעים השונים, נעמוד על התפיסות הקבליות העולות מהם ועל יחודיות דרכו הפרשנית של הזוהר. נעסוק במאפיינים המשותפים לכל אחת מקבוצות הטקסטים ונשאל האמנם נענים הטקסטים הזוהריים לחלוקה הראשונית שהגדרנו או שמא, מתוך הלימוד, עולים פרמטרים חדשים ובלתי צפויים, שמשנים את ההבחנות הראשוניות שלנו.
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': ב- 27.6.06 ב- 9:00. להגיש עד 2.7.06 ב- 13:00
סמסטר ב', מועד ב': ב- 28.7.06 ב- 9:00. להגיש עד 1.8.06 ב- 13:00
0690.2901  נשיות, גבריות ואלוהות - קריאות בספרות חז"ל
גב' בר בליניצקיתרגיל
בשיעור זה נכיר את הסוגות השונות בספרות חז"ל; נקרא יחד במשנה, תלמוד, מדרשי הלכה ואגדה ונשרטט את המוטיבים המרכזיים בעולמם התרבותי של חז"ל. בין השאר נדון בתיאולוגיה החז"לית, בעולם בית המדרש, בעיצוב זהויות גבריות ונשיות וביחסים בין המינים. נחשף למתודות שונות של המחקר דרך קריאות ספרותיות, מגדריות, היסטוריות ופילוסופיות.

חובות השיעור:
נוכחות, הגשת תרגילים במהלך הסמסטר ועבודה בסיום הסמסטר.
0690.2903  מכינה לתלמוד - סדר מועד
ד"ר יחזקאל דודתרגיל
בקורס זה נלמד סוגיות תלמודיות מסדר מועד. הנושאים יהיו שבת וחגי ישראל. הגישה תהיה היסטורית ביקורתית והלימוד יהיה השוואתי לכל המקומות שמקבילים לסוגיא בבבלי.
0690.2904  מכינה לתלמוד - סדר נשים
ד"ר יחזקאל דודתרגיל
בקורס זה נלמד סוגיות מסדר נשים שמבטאות את מכלול היחסים שבין הבעל לאשתו וביניהם לבין ילדיהם, החל מרגע השידוכין ועד לגירושין, עד ועד בכלל. נבדוק את השפעת הגירושין על החזקת הילדים ועל חובת מזונותיהם. הלימוד יהיה השוואתי לשיטות משפטיות קרובות.
0690.2905  מכינה לתלמוד - סדר נזיקין
ד"ר יחזקאל דודתרגיל
בקורס זה נלמד את דין ארבעת השומרים ודין ארבעת אבות נזיקין, נלמד על סדרי המשפט ועל פסולי העדות, סמיכת החכמים בא"י ובבבל ועל המתיחות שבין שני מרכזי התורה האלה.
0690.2906  ארמית בבלית שימושית
פרופ' משה עסיסשו"ת
מבוא כללי לארמית-בבלית, הדן, בין היתר, בהגדרת הנושא, לשונן של המסכתות המיוחדות, ריבוי הצורות בבבלי, הדפוס וכתבי-היד, מסורת תימן, ספרות המחקר והמילונות, המורפולוגיה של הארמית-בבלית: הכינויים, הפועל והשם.
השיעור כולל קריאת טכסטים מן התלמוד הבבלי, עם תרגום וניתוח הצורות.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/04/2006 בשעה 18:00
0690.2907  ארמית גלילית שימושית
פרופ' משה עסיסשו"ת
מבוא כללי הדן, בין היתר, בהגדרת הנושא, מקורותיה של הארמית-גלילית, ספרות המחקר והמלונות, המורפולוגיה של הארמית-גלילית: הכינויים, הפועל והשם.
השיעור כולל קריאת טכסטים מן המדרש, עם תרגום וניתוח הצורות.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2006 בשעה 12:30
0690.2908  תלמוד בבלי למתקדמים מסכת ראש השנה פרק ב'
פרופ' משה עסיסתרגיל
לימוד שיטתי של פרק שני(סמסטר א') ושלישי (סמסטר ב') של המסכת, עם תוספות וראשונים, וחידושי המחקר. השיעור כולל מבוא כללי הדן, בין היתר, בתוכנה ומבנה של המסכת, כתבי-היד של המסכת, המפרשים, התרגומים, והוצאות חדשות של המסכת.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/05/2006 בשעה 18:00
0690.2909  תלמוד בבלי למתקדמים מסכת ראש השנה פרק ג'
פרופ' משה עסיסתרגיל
לימוד שיטתי של פרק שני(סמסטר א') ושלישי (סמסטר ב') של המסכת, עם תוספות וראשונים, וחידושי המחקר. השיעור כולל מבוא כללי הדן, בין היתר, בתוכנה ומבנה של המסכת, כתבי-היד של המסכת, המפרשים, התרגומים, והוצאות חדשות של המסכת.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/07/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/08/2006 בשעה 12:30
0690.2910  מבוא לתלמוד הירושלמי
פרופ' משה עסיסשו"ת
משנתו של רבי יהודה הנשיא זכתה לשני פירושים: התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. בין שני התלמודים האלה ישנם הבדלים הן בנוסח המשנה, הן בפרושה, הן בפסק ההלכה. מבין שניהם, הירושלמי הוא הקרוב יותר למשנה, למסורת ההלכה ולתנאי החיים הריאליים בארץ ישראל באותם הדורות.
המבוא לירושלמי כולל, בין היתר, את הנושאים הבאים:
היקף וחסרונות, ירושלמי קדשים ופרשת פרידלנד, הברייתות בירושלמי, דורות האמוראים, התהוותו של הירושלמי ועריכתו, מקום העריכה, המקבילות, המקבילות לירושלמי במדרשי האגדה של א"י, כתבי-היד של הירושלמי, לשון, מינוח וסגנון.
הקורס כולל לימוד שיטתי של פרק רביעי של מסכת פסחים,על-פי המפרשים הקלסיים, ו'הירושלמי כפשוטו' של הר"ש ליברמן ז"ל, וכן חידושים מספרות המחקר ומשלי.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2006 בשעה 12:30
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2006 בשעה 12:30
0690.2911  פרשנות המקרא בכתבי אבות הכנסייה וזיקתה לספרות חז"ל
ד"ר מיכאל מאךשו"ת
השיעור יעמיד זה מול זה פירושים נבחרים הן של אבות הכנסיה כולל טקסטים גנוסטיים - מעין כנסייתיים - והן של חכמים (בהתחשב בפיתוח שיטות הפרשנות עד לארבעה הרבדים השונים של הטקסט). מצד אחד יעמדו תכנים במוקד ההשוואה מן הצד השני עצם שיטות הפרשנות. נשאל מה מטרת הפרשנות וכיצד היא משרתת את פיתוח או עידכון העולם המיתולוגי והמעשה הדתי ובאיזו מידה ניכרת השפעה או אפילו דו-שיח בין המפרשים.
0690.2912  מצוות העלייה לרגל בימי הבית השני
ד"ר דוד זפרנישיעור
הקורס יעסוק במצוות העלייה לרגל במקרא ובתקופת המלוכה;
בקרבנות הנלוים למצוות העלייה לרגל: עולת ראייה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה; האם יש חובה מן התורה לעלות לרגל למקדש בירושלים? מי היו עולי הרגלים: מהיכן הגיעו: השפעתה של העלייה לרגל על התפתחות ההלכה, בעיקר בדיני טומאה וטהרה; היטהרתם של עולי הרגל לפני החג; שהותם של עולי הרגלים וסיפוק צרכיהם בהיותם בירושלים; על מי חלה חובת העלייה לרגל ומצוות השמחה והיבטיה המעשיים בכל רגל.
מועדי הבחינות:
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2006 בשעה 9:00
0690.2913  "מה לך יוצא ליהרג?": על קידוש־השם בכתבי חז"ל ובמקורות מאוחרים
גב' נועה דולב ישראליתרגיל
במקורות היהודיים מן התקופות השונות אנו עדים לסתירה לכאורה, בין התייחסות לעצם קיומם של החיים כאל ערך בפני עצמו, המקבל מעמד של קדושה, לבין תיאורים המאדירים את מסירת הנפש בעבור מטרה נעלה. הקונפליקט בין עקרון קדושת־החיים לתופעות של חירוף־הנפש עובר כחוט השני במסורת היהודית, למן מקורותיה המקראיים, ועד לימינו אנו. עיון מדוקדק מלמד, כי מקורות חז"ל, בעיקר אלה שהתגבשו בתקופה שלאחר כשלון מרד בר־כוכבא (ימי גזירות האדריאנוס), הנם בעלי השפעה רבה על עיצובו של קונפליקט זה, ועל הטמעתו בתודעה היהודית, הן בתחום העיון, והן בתחום המעשה.
בשיעור יקראו וינותחו טקסטים שונים מכתבי חז"ל, המעידים על תופעה זו, תוך עמידה על מקורותיהם המקראיים. בהמשך יערך "מסע" של התחקות אחר השפעתם של טקסטים אלה על ההגות היהודית המאוחרת, ועל תופעות של מוות על קידוש השם, מן התקופות השונות.
במקביל, יעשה נסיון לברר מה מידת ההשפעה של מקורות אלה על זרמים רעיוניים ביהדות העכשווית, ועל ביטויים אקטואליים של חירוף הנפש.
0690.3250  התגלות במקרא: בין האל לאדם בסיפורת ובשירה במקרא
פרופ' פרנק פולקסמינר ב"א
במקרא מוצגת התקשורת בין האל לאדם בעיקר בדרך ההתגלות האלהית ליחיד – ובייחוד לאבות ולנביא, או אף לאומה כולה, כמו במעמד הר סיני. במקרא ניכרות דרכים שונות לתאר תהליכים אלה, שהצד המשותף להן הוא הצורך להקים חיץ בין האל לאדם ולשמור על חיץ זה, תוך כדי הגישור על פני החיץ. התגלות בחלום ובחזון, או דרך המלאך, הן דרכים שונות להתמודד עם המתיחות שבין קיום התקשורת ובין הצורך לשמור על ההפרדה בין הספירה האלוהית ובין המישור האנושי. דיאלקטיקה זו תעמוד במרכז הסמינר.
0690.3251  ישעיהו השני ויחסו לבראשית א'-י"א
ד"ר מאירה פוליאקסמינר
אנו רגילים לחשוב על ספרי הנביאים כמכילים את נאומיהם חוצבי הלהבות של מורי מוסר בעלי תודעה חברתית עמוקה. עם זאת,הנביאים גם פעלו גם כפרשנים של המסורות הסיפוריות המוכרות לנו מהתורה. ספר ישעיהו, ובמיוחד פרקים מ-ס"ו, המיוחסים על פי רוב לנביא ה"מנחם" שפעל בימי שיבת ציון, הוא "ישעיהו השני", עשיר באלוזיות ואף עיבודים שונים של חלקי סיפורים או מוטיבים הידועים לנו מסיפורי התורה, במיוחד סיפורי הבריאה, והאבות. מה עשה הנביאי עם החומרים הללו? מה הייתה מטרת הפרשנות המיוחדת, ולא פעם הביקורתית בעליל, שהעניק למסורות הללו, שלחלקן כבר היה מעמד מקודש בקרב קהלו? הסמינר יעסוק בשני מוקדים: הכרת נבואתו של ישעיהו השני ויחסה למקורות נוספים מימי בית שני במקרא והבנת פועלו של נביא זה כ"פרשן פנים-מקראי" של טכסטים ומסורות שנשתמרו בספר בראשית.
0690.3252  המפגש עם האויב האחר בהיסטוריוגרפיה המקראית
ד"ר אהובה אשמןסמינר ב"א
אחת המטרות המרכזיות של ההיסטוריוגרפיה המקראית היא עיצוב זהות לאומית. ייצוג ה"אחר" במסגרת הנרטיב ההיסטורי מאפשר לקבוצה להגדיר את עצמה על דרך הניגוד. במסגרת הקורס נעסוק בייצוגי האויב כ"אחר" במקרא, תוך התייחסות לייצוגי האויב בספרות המזרח הקדום.
0690.3301  אכדית למתחילים
פרופ' שלמה יזרעאלשו"ת
האכדית הוא שם כולל ללשונות הענף המזרחי של משפחת הלשונות השמיות‮. ‬ענף זה כולל בעיקר את הבבלית ואת האשורית על כל תקופותיהן‮. ‬האכדית‮, ‬שנכתבה בכתב היתדות‮, ‬מתועדת החל מן האלף השלישי לפני הספירה ועד לראשית ספירת הנוצרים‮. ‬במרוצת האלף השני לפני הספירה אף שימשה האכדית כלשון התקשורת הבינלאומית של המזרח התיכון הקדום‮. ‬באכדית נכתבו טקסטים מסוגים שונים‮, ‬ביניהם‮: ‬מכתבים‮, ‬חוקים‮, ‬מיתוסים‮, ‬תפילות‮, ‬שירים‮, ‬מילונים ואנציקלופדיות‮, ‬ועוד ועוד‮.‬
הקורס‮ "‬אכדית למתחילים‮" ‬מבסס את ראשית הלימוד של הלשונות האכדיות על ידי קריאת טקסטים בלשון הבבלית מתקופת המלך חמורבי‮. ‬אחרי לימוד שיטת הכתיבה ומערכת ההגאים‮, ‬יוקדש עיקר הלימוד למבנים המורפולוגיים ולמערך המורפולוגי של האכדית‮; ‬תשומת לב תינתן גם ליסודות התחביר האכדי‮. ‬בסמסטר השני יוחל גם בלימוד כתב היתדות‮.‬
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': בחינת ביתב-26/6. החזרה עד 28/6 שעה 13:00
סמסטר ב', מועד ב': בחינת בית ב-30/7. החזרה עד 1/8 ב-13:00
0690.3303  געז למתחילים
ד"ר אנבסה טפרהשו"ת
הקורס נועד להעניק ידע בסיסי על פונולוגיה, מורפולוגיה ותחביר של געז (אתיופית עתיקה) ולאפשר קריאה והבנה וניתוח של טקסטים פשוטים.
0690.3306  סורית למתקדמים
ד"ר עדה ורטהיימרשו"ת
זהו קורס המשך לקורס "סורית למתחילים". הקורס יתמקד בקריאת טקסטים מתקדמים מן הספרות הארמית – הסורית ובניתוח בלשני שלהם. רוב הטקסטים שייקראו יהיו בלתי מנוקדים
(מודפסים בכתב העתיק – אסטרנגלא). הקורס מיועד לבעלי ידע בסיסי בלשון הסורית (בוגרי "סורית למתחילים" או קורס מקביל לו).
0690.3308  אמהרית למתקדמים
ד"ר אנבסה טפרהשו"ת
העמקת הידיעה של דקדוק האמהרית (במיוחד תחביר), העשרת אוצר המלים וקריאת טקסטים מתקדמים שונים.
0690.3350  לקסיקוגרפיה
ד"ר ברוך פודולסקיסמינר
הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגים בסיסיים במילונאות.
מטרת המילון וקהל היעד שלו. סוגים שונים של מילון – מבחינת התוכן, מבחינת ההיקף.
מהו מילון דו לשוני לעומת מילון חד לשוני. בחירת הלקסמות. הרכב הערך: מילה, אפרט מדעי, תרגום, דוגמאות. בעיות הנובעות מהבדלי שפות: הבדלים בעולם המושגים, הבדלים דקדוקיים, וכיצד ניתן להתגבר על כל אלה.
הערות: ניתן להירשם לסמינר כשיעור, תלמידי השיעור יגישו רפראט בתום הסמסטר.
0690.3400  סמנטיקה ב' (פרגמטיקה)
ד"ר פנינה טרומרשו"ת
ההיסטוריה של הפרגמטיקה
מה בין פרגמטיקה לסמנטיקה (קריטריונים להבחנה; הפרדה או מדרג; משמעות סמנטית לעומת עצמה
איללוקוציונית)
תזוזות סמנטיות מנקודת מבט פרגמטית
גישה הקשרית להגדרת משמעותה של 'משמעות' (הקשר טקסטואלי- אנדופורה; הקשר חוץ-טקסטואלי–
אקסופורה, דאיקסיס)
פונקציות הלשון על פי ר' יקובסון
תיאוריית פעולות הדיבור (אוסטין, סירל)
עקרון שיתוף הפעולה (גרייס)
השתמעויות, קדם-הנחות
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/03/2006 בשעה 18:00
0690.3401  תחביר לשון המקרא
ד"ר אורה עמברשיעור
הכרת התופעות התחביריות האופייניות ללשון המקרא ואשר ניכר בהן שוני מלא או חלקי מלשון ימינו.
מערכת הזמנים של הפועל המקראי, עיון תחבירי וסמנטי בדגמי משפטים פועליים ושמניים האופייניים
ללשון המקרא, מבנהו של משפט הייחוד והתועלת הסגנונית שבשימושו, אמצעים לשוניים להבעת
מודאליות מפורשת, מרומזת ומובלעת בלשון המקרא, סוגי הצירופים השמניים ומשמעויותיהם.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/06/2006 בשעה 9:00
0690.3402  ארמית מקראית
ד"ר חזי מוצפישו"ת
הכרת הארמית של תקופת המקרא על דקדוקה ואוצר מילותיה, כפי שהיא מוצגת במסורת הטברנית של המקרא
ותוך השוואה לעברית בת התקופה.
בנוסף, הכרת מקורות ארמיים חוץ-מקראיים הקרובים בלשונם לארמית המקראית, כמו תעודות יב
והמגילה החיצונית לבראשית.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/02/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 29/03/2006 בשעה 18:00
0690.3403  לשונה של הסיפורת העברית החדשה
ד"ר תמר סוברןשיעור
המהפכה התרבותית שעברה על העם היהודי, שהביאה גם לחזרתה של העברית לחיי שפה מלאים התרחשה ברובה בספרות: בכתבי עת, בקבצים, ברומנים ובספרים של יוצרים גדולים. השיעור יעקוב אחר נקודות ציון חשובות בתהליך זה. התלמידים יתוודעו אל בחירות עקרוניות ואישיות בתבניות לשון ואל תפקידן ביצירה הבודדת ובמהלך התפתחותה של העברית החדשה. ייסקרו מהלכים ובחירות סגנוניות של יוצרים בדור המשכילים כמשה מנדלסון, מאפו, מנדלי ובדור התחייה: אחד העם, ביאליק, ברדיצ'בסקי, ברנר, גנסין ואחרים. ייבחן יחסה של העברית המתפתחת אל לשונות אירופה ואל רבדיה הקדומים של העברית: לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים והלשון הרבנית. עם התעוררות הדיבור בדור התחייה ואחריו החלו להיווצר יחסי גומלין בין העברית
הספרותית הכתובה לבין לשון הדיבור על משלביה המתעשרים, יחסים אלה ייבדקו ביצירות של יוצרים מהעשורים האחרונים מאז מלחמת השחרור ועד ימינו.
0690.3404  לשונה של השירה העברית החדשה
ד"ר תמר סוברןשיעור
לשון השירה נעה בין שני קטבים: בין השימוש הנורמטיבי בשפה על כלליה והגבלותיה, לבין החתירה לחידוש ולפריצת דרך המשקפת סגנון, זרם דור ויוצרים יחידים. השיעור יעקוב אחר ההתעשרות של מגוון המבעים השיריים בעברית המתחדשת כגון: יל"ג ובני דורו דרך ביאליק, טשרניחובסקי, פוגל, רחל, בן-יצחק, אלתרמן שלונסקי, גולדברג, עמיחי, זך רביקוביץ, וולך, הורביץ, ויזלטיר ובני דורם ועד משורררי ימינו.
מספרים של המחקרים בלשון השירה הוא מזערי, השיעור מבקש לתקן מצב זה ולצייד את התלמידים בכלי זיהוי וניתוח בלשניים. מטרת השיעור היא ללמד את התלמידים להפעיל כלים אלה בבואם לדון בטקסט הספרותי במישורי הצליל, התחביר, הסמנטיקה, הפרגמטיקה וחקר השיח, כל זאת תוך שימת לב להקשרים התרבותיים וההיסטוריים של התופעות על רקע התפתחותה של העברית החדשה. יובלטו הזיקות של לשון השירה אל סוגות וזרמים בעולם וכן יחסיה המתעשרים בדורות האחרונים עם לשון הדיבור.
0690.3405  תחביר העברית בת זמננו
ד"ר פנינה טרומרשיעור
מטרת הקורס: תיאור סינכרוני של תחביר העברית בת זמננו מנקודת מבט דקדוקית פורמלית.
נושאי השיעורים:
- מבוא: מהו תיאור תחבירי סינכרוני דקדוקי פורמלי (הסבר על רקע תיאוריית הפרדת מישורים בניתוח התחבירי).
-רובד העברית בת-זמננו על רקע רובדי הלשון האחרים (כולל רובד העברית החדשה).
-מבנים תחביריים ייחודיים לעברית בת-זמננו, כגון: מבנה פסוקית הזיקה; סדר החלקים במשפט; (נושא-נשוא; היררכית הלוואים); מבני התמשאות; תזוזות בשם הפועל; פונקציות חדשות של מילות יחס… (פירוט נושאים בנדון עפ"י סוגיות תחביריות שעלו במאמרים העוסקים בתחביר העברית בת-זמננו, ברשימה ביבליוגרפית שתינתן לתלמידים).

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/07/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/08/2006 בשעה 12:30
0690.3406  מדקדקי ימה"ב
גב' רעיה חזוןשיעור
ראשיתו של מדע הדקדוק העברי במאה העשירית, עת כתב ר' סעדיה גאון את ספר הדקדוק הראשון ללשון העברית "ספר צחות לשון העברים". עד המאה האחת עשרה התגבש הדקדוק המדעי העברי על כלליו וחוקיו. הייתה זו המהפכה החשובה ביותר בתולדות חכמת הלשון מאז ועד ימינו.
בשיעור נכיר את התהליכים שעיצבו את המחשבה הלשונית, ונעמוד על התלבטויותיהם של מדקדקים ראשונים בניסוח חוקים דקדוקיים ובתיאור הלשון כמערכת סיסטמטית, אשר לה חוקים ברורים של נטייה ושל גזירה.
התלמידים יתוודעו אל כמה מן המדקדקים החשובים, שבמשנתם הלשונית יש משום תרומה לקידומו של מדע הלשון, כמו: רס"ג, יהודה בן-קוריש, מנחם בן סרוק, דונש בן לברט, יהודה חיוג'
ויונה אבן ג'אנח.
הדיון ילווה בקריאה בטקסטים של מדקדקים אלה, מהם שכתבו עברית ומהם שכתבו ערבית וכתביהם תורגמו לעברית. אגב הקריאה נעמוד על הזיקה שבין הדקדוק העברי לדקדוק הערבי, ונתמקד בהתפתחות הטרמינולוגיה הדקדוקית, בשלבים שהביאו לתיאור מדעי של מערכת צורותיה של לשון המקרא ובהתפתחות המילונאות של העברית. דגש מיוחד יינתן להתפתחות תורת השורש בדקדוק ימי הביניים.

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2006 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2006 בשעה 12:30
0690.3407  טקסט וקונטקסט
ד"ר תמר סוברןשיעור
מטרת השיעור: היכרות עם נושאים מרכזיים בפרגמטיקה בסוציו-לינגוויסטיקה ועם שאלות בחקר השיח ובלשון התקשורת.
נושאי השיעור: לשון ותקשורת, ארגון השיח והשיחה - לכידותו של הטקסט, ניתנות, עקיפות, פרשנות והתדיינות; הלשון באמצעי התקשורת; לשון ומגדר; קודים מתחלפים; לשון וערכים ריגושיים, מסרים סמויים בלשון.
חובות התלמידים: נוכחות בשיעורים, השתתפות פעילה הכוללת רפרט או תרגיל כתוב ובחינה.
0690.3450  המערך הלקסיקלי והמושגי
ד"ר תמר סוברןסמינר ב"א
מטרת הסמינר להכשיר את התלמידים לחקור את היערכות המשמעים בתחומי תוכן שונים בתקופות שונות של העברית.
התלמידים ילמדו להבחין בין מחקר סינכרוני של תחומי תוכן על זיקות המשמעים בהם (שדות סמנטיים), וכן ילמדו לערוך תיאור דיאכרוני המצביע על שינויי משמעות והטיית מוקדי העניין של כותבים ודוברים בתקופות שונות, תוך שימוש בפרשנות ובמילונים ההיסטוריים והאטימולוגיים. ייבדקו תהליכי משמעות והשפעות של שפות קרובות על העברית בתחומי תוכן ייחודיים כגון: מערך התחושות, הצבעים, מושגי מיקח וממכר, ניהול ושלטון, דת ואמונה, ביטויי מידע ומדידה, מושגים לוגיים, מושגי חלל-וזמן ועוד. מקום מיוחד יוקדש לתיאור קווי ההיסט המטפוריים בתוך השדות הנחקרים. כן ישורטט הקו בין מה שנוטה להיות יציב וקבוע במשך הדורות לבין תחומי משמעות הנוטים להשתנות והתגוון.
מסגרתו התיאורטית של הסמינר היא של הסמנטיקה הלקסיקלית והמושגית( Lexical and
0690.3451  תחביר, סמנטיקה ופרגמטיקה בלשון המקרא
ד"ר פנינה טרומרסמינר ב"א
הקניה ובעיקר הפעלה של הידע, כושרי החשיבה והמיומנויות הנדרשים לביצוע שיטתי של עבודת עיון או
מחקר בזעיר אנפין, וזאת על פי אמות מידה אקדמיות המקובלות בחקירה המדעית ובכתיבה המדעית.

הקורס יתמקד בעיונים מורפו-סינטקטיים, סמנטיים ופרגמטיים בקורפוס המקראי.

הסוגיות שיוצעו לעיון מחקרי (לאחר מבוא תיאורטי והפניה ביבליוגרפית):
תזוזות קטגוריאליות בעברית המקראית; פעולות דיבור בעברית המקראית; צייני שיח בעברית
המקראית.

התלמידים יקבלו רשימה ביבליוגרפית ראשונית שתכלול אסופות מחקרים, כתבי עת, ספרים ומאמרים
רלוונטיים לנושאי המחקר המוצעים.
0690.3452  מילונאות מקראית
פרופ' משה פלורנטיןסמינר ב"א
מטרת הסמינר להפגיש את התלמידים עם כלל הסוגיות הסמנטיות והמילונאיות הכרוכות באוצר המילים של המקרא. במהלך המפגשים מתוודעים התלמידים אל כל מילוני המקרא, קדומים ומאוחרים, עם תרגומי המקרא לארמית וללשונות אחרות, עם ספרות חז"ל הנוגעת לפרשנות הטקסק המקראי, עם חיבורי הדקדוק והמילון של חכמי ימי הבניים ועם ספרות המחקר הענפה של העת החדשה. מקום לא מבוטל תופסים גם דיונים בבעיות לקסיקורגפיה כלליות.
0690.3600  גאולה בדרך גיאומטרית: קריאה באתיקה של שפינוזה
מר יובל ג'ובנישו"ת
בפתיחת המאמר על תיקון השכל מציג שפינוזה את האינטרס הפילוסופי שלו כאינטרס אכסיסטנציאלי. הנסיון לימדו שהחיים הרגילים, המכוונים להשגת עושר, כבוד והנאות חושים, אינם אלא חיי אומללות. "ראיתי שאני שרוי בסכנה חמורה" - מתאר שפינוזה את התקופה הטרום-פילוסופית שלו - "בדומה לחולה אנוש הרואה את מותו הוודאי לנגד עיניו". האירגון מחדש של חייו מתוך כמיהתו למצוא דבר שימלאהו "שמחה מתמדת שאין למעלה ממנה" הובילו אל הפילוסופיה, שכן עניינה העיקרי של הפילוסופיה הוא החיים הטובים.
אך הדרך אל הנחלה האתית של החיים הטובים עוברת בשדה המטאפיזיקה, שכן הכרת חייו הטובים של האדם תלויה בהכרת טבע האדם, והכרת טבע האדם תלויה בהכרתה של המציאות כולה שהאדם הוא רק אחד מאבריה.
השיעור יוקדש לקריאה ודיון באתיקה של שפינוזה תוך התמקדות מיוחדת בתורת הגאולה שמציע שפינוזה בחלק החמישי של החיבור.
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/07/2006 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2006 בשעה 16:00
0690.3650  מילה ותמונה - שירה ונבואה אצל אבן גבירול ויהודה הלוי
ד"ר מנחם לורברבויםסמינר ב"א
ההתנסות הנבואית, ובמקביל לה ההתנסות האומנותית, פועלים באמצעות הדיבור והתימון. יחד עם זאת במסורת התיאולוגית הפילוסופית בימיה"ב נודעה בדרך כלל עדיפות ברורה למלה על פני התמונה. עדיפות זו קשורה באיסור עבודה זרה: התורה אוסרת ייצוג תמונתי, ומדברת על מגבלות הראייה, אך מאשררת את הקול האלוהי. עיון מדוקדק יותר הן בהגות והן בשירה מגלה כי מקום נרחב נותר לויזואליזציה מכפי שאנו מכירים ומוכנים להודות. הסמינר הזה מבקש לבחון את היחס שבין ייצוג מילולי לייצוג תמונתי. נתחיל בהשוואה של התיאולוגיה והפואטיקה של שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי ומשם נעבור לעיון תיאורטי מקיף במעמד הלוגי והאפיסטמי של אופני הייצוג הללו שיסתיים בבחינת אומנות פלסטית מודרנית במיוחד זו של האמנים היהודים מרק רותקו ומיכאל סגן-כהן.
0690.3651  דתיות חילונית מהי? מבובר עד יונס
ד"ר רון מרגוליןסמינר ב"א
המושג דתיות חילונית מתייחס להגותם של מי שתופסים עצמם כחלק מן התרבות החילונית המודרנית אך הם בעלי עניין עמוק בחיים הדתיים בכלל וביהדות בפרט. לצורך בחינתו של מושג זה ייפתח הסמינר בבירור המושגים דתיות וחילוניות באמצעות עיון בכתביהם של חוקרים והוגים שונים שדנו בהם במאה העשרים, (גיאורג זימל, הנס בלומנברג, הרוי קוקס ואחרים). לאור הדיון הכללי תיבחן בסמינר הדתיות החילונית של כמה הוגים יהודים מודרניים שהגותם משקפת מידות שונות של קירבה לעמדות דתיות על רקע השקפת העולם החילונית. הדיון יכלול עיון באחדים ממאמריו של מרטין בובר, ספרו של האנס יונס, מושג האלוהים אחרי אושוויץ, ספרו של לב שסטוב, אתונה וירושלים ואחדים מכתביו של עמנואל לוינס.
0690.3750  מוות גן עדן וגיהנום בקבלה
ד"ר רונית מרוזסמינר ב"א
עמידתו של האדם מול המוות כרוכה במצוקה ובתהייה, אשר כל התרבויות בכל הזמנים ניסו להתמודד עמן. בקורס זה נציג את דרכי התמודדותם של הטקסטים הקבליים עם מצוקה זו – מה היא עצם חווית המוות (עבור האדם המתנסה במותו הוא)? מה קורה לו לאחר המוות ומדוע? האם לידיעות אלו בדבר החיים לאחר המוות יש השלכות על חייהם של החיים? לאורך כל הקורס כולו נשווה בין הטקסטים הקבליים לבין טקסטים יהודיים אחרים וכן בינם לבין תרבויות אחרות, וכך ננסה לבדוק אם יש לקבלה ייחוד בעניין זה. בדיקתן של עמדות תרבויות אחרות תיעשה בעיקר באמצעים ויזואליים (ציורים וסרטים) ובמידה פחותה – באמצעות טקסטים.
ביבליוגרפיה בסיסית:
S.P. Raphael, Jewish Views of the Afterlife, New Jersey and London, 1994.
C. McDannell & B. Lang, Heaven - a History, NY, 1990.
0690.3751  תאולוגיה, תורת סוד ואתיקה במשנתם של חסידי אשכנז
ד"ר עמוס גולדרייךסמינר ב"א
חסידי אשכנז פעלו בעמק הריין בגרמניה; עיקר יצירתם הספרותית היתה בין השנים 1150-1250 בערך. האישים המרכזיים של זרם זה, ר' יהודה חסיד ותלמידו ר' אלעזר מוורמס, יצרו ספרות עשירה שכללה תורת מוסר מפותחת ומקורית, וכן חיבורים תאולוגיים ובהם תורת-סוד ייחודית, שכנראה השפיעה על התגבשות קבלת הספירות. אחת השאלות החשובות והקשות היא: האם יש זיקה בין תורת המוסר ותורת הסוד? בשולי הקורס נעסוק גם בסיפורי "ספר חסידים" ובחומר מאגי ודימונולוגי השייך לחוג זה.
0690.3950  תרגום השבעים: אגדות ראשיתו ותגובות חז"לוהנצרות הקדומה
ד"ר מיכאל מאךסמינר ב"א
התרגום של המקרא לשפה היוונית אינו מעשה איש אחד ואף לא קבוצה מוגדרת אחת. הוא התהווה במשך זמן ממושך, שירת ככזה תחילה את הקהילה היהודית והפך לימים לקאנון של הכנסיה הנוצרית. עצם מלאכת התרגום מגלה רבות על תפיסת היהדות בקרב היהודים ההלניסטיים; מראשיתו התלוו לתרגום גם אגדות על אודות היווצרותו וכנראה גם פולמוס על ערכו. עוד לפני קבלתו כמקרא של הכנסייה נערכו תיקונים ותרגומים מתחרים המגלים מגמות נוספות בהגדרה העצמית של היהודים ההלניסטיים. עם קבלתו של התרגום על ידי הכנסיה ועם ירידת היהדות ההלניסטית מחשיבותה הגיבו חז"ל בצורות שונות על גילוי הטקסט המקראי לרבים. במהלך הסמינר נבחון מספר הבטים הן של התרגום עצמו הן של הפולמוס סביבו
הערות: פתוח כשיעור בחירה, תלמידי השיעור יגישו רפראט
0690.3951  בין תקווה לייאוש: ספרות חזון הקץ אחרי חורבן הבית השני
ד"ר מיכאל מאךסמינר ב"א
הספרות האפוקליפטית התהווה בשנים לפני חרבן הבית השני. עם החרבן היה ניתן לצפות שספרות זו תסיים את תפקידה ותיפקודה. אך, להפתעה המשיכו יהודים לא רק לקוות ליום-הדין ולבואו של משיח אלא שילבו את הרעיונות האלה עתה לחשבון נפש על משמעות החרבן ועל מידת הצורך (והיכולת) לשנות תקוות משיחיות. הסמינר יעסוק בעיקר בחזון עזרא ובחזון ברוך (מתוך הספרים החיצוניים). נשאל בהמשך גם האם חלה תמורה למחשבה האפוקליפטית.

הערות: פתוח כשיעור בחירה, תלמידי השיעור יגישו רפראט בתום הסמסטר
0690.3952  חד מיניות ביהדות בעת העתיקה
ד"ר מיכאל מאךסמינר ב"א
השינויים התודעתיים בשנים האחרונות הביאו גם למחקר רחב בתחום החד-מיניות אשר היה נחשב כטאבו או כ"לא-קיים" למשך זמן רב. אכן מספר הטקסטים העומדים לרשות החוקר מצומצם אך לעומת זאת קשת הפירושים המודרניים רחב במיוחד. לאור עובדות אלו הסמינר יבדוק לא רק את מעט הטקסטים הרלוונטיים אלא (ואולי בעיקר) את שיטות הפרשנות המודרנית. מאחר שזהו הנסיון הראשון שתחום מוגדר זה בקמפוס הזה יהיה לסמינר גם אופי נסיוני - הן לתלמידים הן למרצה.

0690.4200  ספרות מסופוטמית א'
פרופ' אד גרינשטייןשו"ת מ"א
בקורס הזה נחשפים לסוגות שונות של הספרות המסופוטמית שהן רלוונטיות ביותר לחקר המקרא ולומדים את יסודות הלשון האכדית—השפה השמית של מסופוטמיה העתיקה. הקורס הוא שנתי. בסמסטר הראשון קוראים בעיקר מחוקי חמורפי ובסמסטר השני קוראים מהאנאלים של סנחריב, מהשבעת הווסאלים של אסרחדון, מ"אנומה אליש" ומעלילות גילגמש. העיון במקורות הוא לשוני, ספרותי ורעיוני כאשר משווים בין ספרות המקרא ולשונו ובין הספרות המסופוטמית ולשונה.
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': עבודה. הגשה עד 1/8/06 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף
0690.4201  ספרות מסופוטמית ב'
פרופ' משה ענברשו"ת מ"א
"קריאה בתעודות אכדיות שיש להן זיקה לחקר המקרא"
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2006 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/08/2006 בשעה 9:00
0690.4202  ספר בן סירא
פרופ' פרנק פולקסמינר מ"א
הקריאה בספר בן סירא היא הרפתקה אינטלקטואלית לא קטנה. סיפור גילויו של הספר העברי הוא פרשה מרתקת. מלכתחילה נודע הספר בתרגומו היווני, ובכמה מובאות ורמזים במדרש ובגמרא, אך בסוף המאה התשע-עשרה נתגלו מספר כתבי יד עבריים מהגניזה בקהיר. לעדות זו מצטרפת כיום מגילה ממצדה, וכן כמה קטעים במגילות מדבר יהודה. לאור תפוצתו הרבה ניכר שהספר היה מקובל מאוד בעולם המשכילים היהודי. על כן השאלה מדוע הספר לא זכה למעמד קנוני, הינה בעלת משקל רב. ספר בן סירא מצטיין בארגון פיוטי מיוחד במינו: משלים העומדים לכאורה בפני עצמם כבספר משלי, מצטרפים לכדי הרצאה מקיפה של נושאים דתיים ומוסריים מובהקים. בשורה של פרקים מוצגות דמויות מרכזיות בתולדות העולם וישראל, החל בחנוך, נוח ואברהם, וכלה בשמעון, הכהן הגדול. גם לשונו של הספר מיוחדת במינה: במקומות רבים מחקה המשורר את ספרי משלי ושאר השירה המקראית, אך מצד שני הוא מרבה בניבים משלו, ובלשון ימי הבית השני בכלל. האם המשורר מבקש לחקות את השירה המקראית או שמא הוא מנצל את התשתית המקראית ליצירת ספרו שלו? הסמינר יעסוק בכל התחומים הללו, ויבקש בדרך זו לשרטט דיוקן אינטלקטואלי של התקופה שבין התקופה הפרסית ובין זמן מרד החשמונאים.
0690.4203  ספר שופטים כיחידה ספרותית
פרופ' יאירה אמיתסמינר מ"א
הסמינריון יוקדש לבעיות בעריכת ספר שופטים: הפתיחה והסיום, הרצף, מונחי עריכה ודפוסי עריכה, זמן העריכה וזמן התוספות. עיבוד יחידות ספציפיות לצורכי המכלול, השתלבות ספר שופטים בחיבור הדויטרונומיסטי הגדול.
0690.4204  תורת הקוראים והסיפור במקרא
פרופ' אד גרינשטייןסמינר מ"א
תורת הקוראים (reader response criticism) עוסקת בחלקו של הקורא בהעלאת משמעות מתוך טקסט. לפי שיטה אחת, הקורא מודרך על ידי הטקסט עצמו, ואילו לפי דעה אחרת, הקורא אחראי ליצירת המשמעות. בסמינריון הזה נעיין בשיטות השונות וביישומן בבואם של פרשנים שונים לקרוא סיפורים במקרא. הסיפורים הנדונים לקוחים על פי רוב מספר בראשית, מספר שמואל וממגילת רות.
0690.4206  דקונסטרוקציה והמקרא
פרופ' אד גרינשטייןסמינר מ"א
דקונסטרוקציה היא השקפה פוסט-מודרנית הכופרת, בין השאר, בהנחה כי ניתן לתפוס תופעה כלשהי באופן בלתי-אמצעי. לדידה קודמת לכל תפיסה מחשבה שהיא מושפעת מכבר מהלשון. לפיכך אין משמעות כלשהי צמודה לדבר עצמו וכל משמעות שנוצרת איננה יציבה. מכיוון שאין משמעות קבועה בלשון, כל אקט לשוני יש בו מעין משחק. משום כך הרבה רואים בדקונסטרוקציה מעין מדרש. כמו כן, דקונסטרוקציה חושפת את הסובייקטיביות שבכל מערכת של כללים; היא מראה שכללים מבוססים על אמונות ודעות קדומות שאינן ניתנות להוכחה. אי לכך אפשר לתאר אותה בתור הביקורת של הביקורת. בסמינר הזה נעיין ברקע התיאורטי של דקונסטרוקציה וביישומים שונים של דקונסטרוקציה הן בחקר המקרא והן בפרשנות המקרא.
0690.4207  שירה וסיפורת בספר ירמיהו
פרופ' פרנק פולקסמינר מ"א
בחזונות שבספר ירמיהו, כמו בסיפורים שבו, ניכרת עוצמת הרגש ביותר. בסיפור ובשירה גם יחד אנו פוגשים גילויים מדהימים של האימה נוכח החורבן המתקרב, בצד האימה. מפני חוסר הבנתם ואף איבתם של אנשי יהודה וירושלים. מצד שני אנו פוגשים תהליך מורכב של מסירה ועריכה שמקצת מסימניה ניכרים בספר עצמו, בתפקידו של ברוך הסופר, ובתרגום השבעים. מה, אם כן, בין החזון הנבואי וסיפור קורותיו של הנביא, ובין העריכה? בשאלות אלה יעסוק הסמינר, מתוך נקודות שונות.
0690.4400  בין עברית לארמית במגילות מדבר יהודה
פרופ' אברהם טלסמינר מ"א
עד לאמצע המאה הזאת נחשבה ספרות ההלכה והמדרש הביטוי הכתוב היחיד של היצירה העברית מימי
החשמונאים ואילך. עם גילוי מגילות מדבר יהודה נתברר שחטיבות ספרות גדולות נתחברו בימים ההם,
וללשונותיהן ייחוד ניכר. ועוד נתברר שהארמית והעברית דרו בכפיפה אחת והפרו זו את זו. המגילות
משקפות חברה דו-לשונית שיצירות ספרותה המגוונות מבטאות את אמונותיה ואת דעותיה. הסמינריון
מציע לפני המשתתפים בו קטעים מן הספרות בת הזמן ללשונותיה בייחודה מזה ובקשריה עם מה שקדם לה
מזה.
0690.4401  מלשון התנאים ללשון האמוראים
ד"ר חיים כהןסמינר מ"א
הסמינריון עוסק בעיון בלשון חז"ל על שני רבדיה – לשון התנאים ולשון האמוראים. בסיס העיון הוא קריאה בטקסטים מספרות האמוראים של ארץ-ישראל (בראשית רבה, ויקרא רבה, התלמוד הירושלמי) ודיון בסוגיות הלשוניות העולות מהם תוך השוואתם למצוי בלשון התנאים. חלקו השני
של הסמינריון ייוחד להצגת רפארטים שבהם יציגו המשתתפים את פרי עיונם בטקסט נבחר.
0690.4402  גישות בלשניות לחקר המטפורה
ד"ר תמר סוברןסמינר מ"א
בעשורים האחרונים הייתה המטפורה לצומת מחקרי רב עניין ועשיר. הסמינר מבקש להציג חלק מן העושר הזה מנקודות מבט שונות בבלשנות ובתחומי חקר קרובים. גישותיהם של חוקרים אחדים יועמדו לעימות, להשוואה ולביקורת מתוך כוונה ללמוד את שיטות המחקר העולות מגישות אלה וליישמן במחקרים עצמאיים. בראשית השנה ייסקרו שלבים ושינויים בגישה הבלשנית לתופעת המטפורה (דייוידסון פוגלין, סירל, ואן דייק). במוקד הסמינר יעמדו תאוריות בסמנטיקה המושגית (ג'קנדוף) ובסמנטיקה הקוגניטיבית (לייקוף, ג'ונסון, פוקונייה וטרנר). רעיונותיהם ייבחנו לאור ביקורות, הוספות וחלופות שהוצעו להם (כגון אלו של גריידי, קלסון ואוקלי, גלקסברג וקיסר, שן, סטרנברג). חלקו השני של הסמינר יוקדש לבחינה וליישום של התאוריות וההבטים שנלמדו בסוגי שיח שונים: ספרותי-פואטי, אנתרופולוגי-חברתי-כלכלי, מוסרי, היסטורי, מדעי-גנטי ועוד. אם ייותר זמן תובלט הזיקה של תופעת המטפורה אל תופעת המטונימיה והקשר של שתיהן אל בעיות חשובות בתאוריה הבלשנית, כגון רב-ערכיות (בארטצ'), (תחומי תוכן (קרופט) וקטגוריות (טיילור).
הערות: חובות התלמידים: נוכחות קבועה, השתתפות פעילה בקריאה ובהצגת רפראטים, כתיבה של עבודה סמינריונית (למי שמ
0690.4403  סוגיות בדקדוק העברית המקראית
פרופ' משה פלורנטיןסמינר מ"א
במסגרת הסמינר תידונה סוגיות דקדוק ומילון של העברית המקראית וחיבורים בני תקופתה. אחת המטרות
הראשונות של הסמינריון היא הפגשת התלמידים עם ספרות המחקר הקלאסית והמודרנית המטפלת בבעיות
הפונולוגיה, המורפולוגיה והלקסיקון של העברית העתיקה. חלק מן המפגשים יוקדש לעיון בטקסטים
גופם: מקרא, כתובות, תעתיקים וכו'. סמינריון זה הוא אפוא מפגש פעיל, ממשיך ומתקדם של הקורסים
"תורת ההגה", "תורת הצורות" ו"הדרכה ביבליוגרפית" (בחלק המילונאי של שיעור מבואי זה).
0690.4600  תרגום כאתגר פילוסופי ופוליטי
ד"ר מנחם לורברבויםסמינר מ"א
הפילוסופיה היהודית היא ביסודה מפעל תרגום לשוני ותרבותי. ההכרה במדע כתחום עיסוק מובחן בעולם היהודי בימיה"ב מתאפשר מתוך ההטמעה של המדע ההלניסטי בלבושו הערבי, ועם הטמעה זו משתנים אמות המידה של משטור ידע, לשון וקהילה בעולם היהודי. הסמינר מבקש לבחון את אופייה הפילוסופי והפוליטי הייחודי של מלאכת התרגום על ידי בחינת מרחב של תרגומים עבריים משפות שונות שנודע להם מעמד קנוני בפילוסופיה היהודית, אך לא רק בה. נפתח בבחינת המפעל התרגומי של משפחת אבן תיבון דרך עיון במדיניות התרגום של ספר הכוזרי ושל מורה הנבוכים מערבית לעברית. אחר כך נעבור לשני ספרים מודרניים: תרגומו של מאמר תיאולוגי-מדיני של שפינוזה על ידי חיים וירשובסקי והתרגום החדש ללויתן של תומאס הובס.
0690.4601  חיפוש חיי הנפש בתורות היהדות
ד"ר רון מרגוליןסמינר מ"א
סמינר אינטגרטיבי זה ייפתח בבירור עמדתם של הוגים יהודים מודרניים בשאלת מעמדה של החוויה הדתית האישית. לאחר עיון בעמדותיהם של גורדון, רוזנצוייג, בובר, סולובייצ'יק והשל בנושא זה, יתמקד הסמינר בהיבטים השונים של החיים הפנימיים העולים ממקורות היהדות לסוגיהם. היבטים אלה כוללים למשל את הפנמת הפולחן, הדגשת המשמעות הקיומית של החיים הדתיים, התמקדות בחוויות אישיות לסוגיהן ומתן פרשנויות נפשיות פנימיות לטקסטים קדומים. הללו ייבחנו גם לאור שאלת מרכזיותם של חיי הנפש עבור קיומה של הדת בימינו כפי שהיא נידונה בכתבי אותם הוגים מודרניים.
0690.4602  ספר הכוזרי כדיאלוג פילוסופי
ד"ר מנחם לורברבויםסמינר מ"א
ספר הכוזרי הוא אחת הארטיקולציות השיטתיות של הדת היהודית המשפיעות ביותר. אך רבות מהקריאות השונות שהוצגו לספר ולפרטי טיעוניו זונחות בנאיביות את אופיו הדיאלוגי של הספר. בסמינר זה נבקש להתמקד בהשלכות הפילוסופיות והתיאולוגיות המכריעות של אופיו הדיאלוגי של הספר. העיון יתבצע הן על ידי פילוח תמטי של הספר והן בעיון בספרות המשנית שהתלבטה בשאלה זו במיוחד במחקריהם של ליאו שטראוס (ירושלים ואתונה) ויוחנן סילמן (בין פילוסוף לנביא).
0690.4603  פרקים בפרשנות המקרא, הפילוסופיה של הרלב"ג
פרופ' שרה קליין ברסלביסמינר מ"א
הרלב"ג הוא אחד ההוגים החשובים ביותר בפילוסופיה היהודית בימה"ב. זהו הוגה בעל ידע מעמיק בפילוסופיה ובעל מחשבה עצמאית ומקורית. הוא ההוגה האריסטוטלי הראשון בפיל' היהודית של ימה"ב שכתב חיבורים פילוסופיים במובהק ועשה זאת באמצעות פירושים לפירושים רבים של אבן רשד לאריסטו. כתב ספר תיאולוגי-פילוסופי עצמאי שבו חקר שאלות שלא זכו עד לזמנו לפתרון או לפתרון מספק ובו חידושיו בתחום הפילוסופיה והתיאולוגיה. בנוסף על כך היה הפילוסוף האריסטוטלי הראשון שכתב פירושים רציפים, למרבית ספרי המקרא שבהם הוא משתמש בדיונים ובפתרונות בתחום הפילוסופיה והתיאולוגיה בכתביו האחרים לפירוש הטקסט המקראי.
הקורס יתמקד בפרשנות המקרא שלו. נעמוד על אופיה של הפרשנות הזאת, על דרכיה ועל אופני הצגתה. נעסוק בקשר בין פרשנות המקרא לבין החיבורים האחרים של הרלב"ג, בעיקר בין פירושי המקרא לספרו התיאולוגי-פילוסופי מלחמות ה' וכן בקשר בין פירושי המקרא השונים שלו בינם לבין עצמם. הטקסט המרכזי בו נעסוק הוא פירוש הרלב"ג לספר בראשית.
0690.4700  צמצום כפשטו ושלא כפשטו בקבלת האר"י
ד"ר יורם יעקבסוןסמינר מ"א
הקורס יעסוק באחת המחלוקות החשובות והמרתקות שהתעוררו כתגובה על תורת ההתהוות של האר"י ותלמידיו המובהקים: האם הצמצום הוא אכן אקט של הסתלקות ממשית והותרת מקום פנוי כתנאי להתהוותם של עולמות זולת אין-סוף ומחוצה לו כביכול, או שמא יש לפרשו באופן אחר, כאקט הגבלתו העצמית של כח הפעולה האלוהי, כפי שהציע רמח"ל, למשל, או כאקט של התכסות והתעלמות, כפי שטענה החסידות ביסודה. הסוגיה נתעוררה ונידונה בין כתלי בית המדרש הלוריאני כבר בשלב מוקדם, אבל לכלל בירור מעמיק הגיעו הדברים רק במהלך המאה ה-18, בחוגים שונים, שלהכרעתם בויכוח, שלא פעם היה עז וסוער, נודעה משמעות מרחיקת לכת גם לגבי מהות הקיום,זהותו הרוחנית של אדם, חווייתו הדתית ועמדותיו המוסריות. הקורס יעסוק הן בשאלות העקרוניות שהיו כרוכות בדיון על תורת הצמצום, והן בהתפתחותו של הדיון ובהשתכללות מושגיו במהלך דורות רבים של בירור חד ונוקב

0690.4701  גילגול נשמות בקבלה הקלאסית
ד"ר עמוס גולדרייךסמינר מ"א
האמונה בגלגול הנשמות משותפת לרוב הזרמים בקבלת הספירות. בסמינריון זה נתאר את תפיסת הגלגול של המקובלים בימי הביניים מזויות שונות: האם הגלגול הוא חוק כללי או שהוא חל רק במקרים ספציפיים? האם הוא עונש או חסד? האם הגלגול הוא רק בבני אדם או גם בבעלי חיים? דגש מיוחד יושם על עיון בתורת גלגול הנשמות בספרות הזוהר.
0690.4900  תשובות הגאונים
פרופ' משה עסיססמינר מ"א
עיון בתשובות נבחרות מתשובות הגאונים הרכבי.
השיעור כולל מבוא כללי הדן באספקטים שונים של הנושא, כגון: מתי כתבו את התשובות, דרך משלוח התשובות, נושאי התשובות והשפעתן, התהוותן של קבצי תשובות הגאונים והקבצים של תשובות הגאונים שבידינו.
0690.4901  סוגיות במסכת עירובין
פרופ' נח עמינחסמינר מ"א
הקורס יעסוק בעיקר בסוגיות של התלמוד הבבלי ובהשואתם לתלמוד הירושלמי.הדיון בסוגיות
כולל: פרשנות, ניתוח הסוגיות בכלי הניתוח המקובלים במדע התלמוד
דרכי עריכתן סידורן במסכת עירובין. השתלשלות הלכתית,דרכים ושיטות של אמוראים.
הנושאים:בעיות בהוצאה מרשות לרשות בחצרות ,מבוי ושטחים שאין בהם מגורים
סוגיות ובעיות בהכשר מבוי, ענייני לחי וקורה ותנאי קרקע שונים.
תקנת עירוב חצרות שיתוף מבואות ובעיות בעירוב חצרות.
סוגיות ובעיות בתחום שבת ובעירוב תחומין.
0690.4902  האשה בנצרות הקדומה ובגנוזיס
ד"ר מיכאל מאךסמינר מ"א
במגוון הדתות שצמחו והתפשטו בעת העתיקה בולטות הנצרות והגנוזיס דווקא בהגדרתן החדש של מעמד האשה. החידוש מתחיל בליווי ישו על ידי נשים עובר לתפקידים פנים-כנסייתיים אצל פאולוס ומוליך לשינוי חברתי דרסטי. עוד יותר בולטת העובדה שנשים מקבלות גם תפקידים בעולם המיתולוגי במיוחד בטקסטים גנוסטיים (כאשר לצורך הסמינר הזה נתחשב במיוחד באותם טקסטים גנוסטיים אשר להם זיקה ברורה למורשת היהדות המקראית). נבחון את מעמד האשה טקסטים אלו לאור המקבילות בספרות חז"ל ועל פי הרקע הרומי-הלניסטי.

0690.4903  "ארבעה שומרים ודיניהם שלושה"
ד"ר דוד זפרניסמינר מ"א
הקורס יעסוק בעניינים הבאים: הסבר פרשת שומרים בתורה (שמות כב, ו-טו) לפי חז"ל: התנאים הדרושים ליצירת שמירה; פירוט דיני שומר חינם, שומר שכר – שוכר ושואל; אחריות השומרים; שומר אבידה ודיניו; דין אומן בכלי שנמסר לו לתיקון.
0690.4904  דיני ירושה בתלמוד בהשוואה לחוק הירושה של מדינת ישראל
ד"ר דוד זפרניסמינר מ"א
הקורס יעסוק בעניינים הבאים: הסבר פרשת נחלות בתורה (במדבר כז, ו-יא;שם לו, ו-ט; דברים כא, טו-יז) לפי חז"ל; סדר נחלות האמור בתורה בהשוואה לסדר נחלות המפורט במשנת ב"ב פ"ח, ב; דין ירושת הבעל את נכסי אשתו; בכור נוטל פי שניים; הסתלקות מן הירושה; זכויות האלמנה בנכסי בעלה; דיני צוואה.