| 0621.1086 המאה האמריקאית | |
|---|---|
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
| הקורס עוסק בעלייתה של ארצות הברית לדרגת מעצמת-על עולמית. מנקודת מבט של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה העשרים הפכה ארצות הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי, ולאחר מלחמת העולם השניה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. המושג "אמריקה" חרג מעבר לגבולות ארצות הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים, ותרבותיים שהפכו את אמריקה לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". השיעור פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות הברית בדורות האחרונים ובוחן אותן תוך נסיון לעמוד על השפעתן, לטוב ולרע, על העולם בו אנו חיים. השיעור ידון בין היתר בנושאים כמו המלחמה הקרה, מקרתיזם, שנות החמישים, שנות הששים, החברה הגדולה, תרבות הנגד, וייטנם, השמרנות החדשה, גלובליזציה, ההגמוניה האמריקאית באי-הסדר העולמי החדש. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה הנילווית.
ספר מלווה לאורך כל הקורס: אייל נווה, המאה האמריקאית (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 2000) | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1095 אשה לכל עת – רעיות, אמהות שפחות וזונות ברומא העתיקה | |
| ד"ר רחל פייג וישניא | שיעור |
|
אשה רומית מי יידע חייך? כל המידע על עולמן של הנשים בעולם הרומי נכתב, נחרז, צויר ופוסל על-ידי גברים. מבעד לצל שמטילות עיניים גבריות על חייהן, ינסה השיעור להאיר את עולמן של נשות רומא העתיקה ולהשמיע את קולן. השיעור יעסוק במעמדן המשפטי של נשים מלידה ועד מוות, יעקוב אחרי ילדותן, נעוריהן נישואיהן, ויעסוק גם במעמדן במשפחה כרעיות וכאמהות, במדינה ובדת. כמו כן ידון מעמדן ואורח של חייהן של נשים מן המעמדות הנמוכים כמו שפחות וזונות. ידונו גם נושאים הקשורים לרפואת נשים, שאלות של מגדר בעולם העתיק, נשים וחינוך, ודמותה של האשה בהיסטוריוגרפיה הרומית ובשירה בעיקר האוגוסטאית. בין המקורות הרומיים המתורגמים לעברית שנקרא : ליוויוס, פלוטארכוס, סאלוסטיוס, הוראטיוס, לוקולוס ואחרים, וזאת בנוסף לביבליוגרפיה מודרנית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1096 שיחות על אהבה – Conversations on Love | |
| פרופ' אביעד קליינברג | שיעור |
|
מה זאת אהבה? הרגש הגורם לנו לחוש קירבה ומחויבות הוא חלק מארגז הכלים הרגשי שכל אדם בכול חברה ובכול עת נושא אתו. אבל מהו המקום שנותנת החברה לאהבה? מהי אהבה לגיטימית ומהי אהבה אסורה, מה הן דרכי הביטוי "הראויות" לאהבה ומה הן דרכי ביטוי פסולות ומגונות. כל אלה הן שאלות שהחברה מספקת להן תשובות. שיחות על אהבה יעסקו בגלגוליה של תפיסת האהבה במערב, מספר הספרים ומשיר השירים ועד לאהבה החצרונית עם סטיות קטנות פה ושם לתרבויות אחרות ולתקופות אחרות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/04/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1097 ההגות הלטינו אמריקאית במאה ה-20 | |
| פרופ' צבי מדין | שיעור |
| ההגות הלטינו-אמריקאית משקפת, במרוצת הדורות, את הבעייתיות הבסיסית של הזהות הלטינו-אמריקאית והלאומית של עמי היבשת, פרי מפגשם של עמי היבשת המקורית עם אירופה הספרדית בעת החדשה המוקדמת. הגות זו תתבטא בין הזיקה האירופוצנטרית לבין הניסיונות לעצב זהות מקורית ואוטנטית - כדבריהם - משל עצמם. אופציה אחרונה זו נראתה, בעיקר במאה ה-20, כמעשה חכור מהקולוניאליזם התרבותי אשר התלווה, מאז ומתמיד, לקולוניאליזם ולאימפריאליזם.
במרוצת הקורס נעסוק בבעיה זו - ובעיקר בנסיונות לעצב זהות לאומית ולטינו-אמריקאית שתסמל ההתנתקות מהאירופוצנטריות והקולוניאליזם התרבותי. הדבר היה כרוך באפיון והגדרה מיוחדת של עצם ההגות באמל"ט, תוך ציון הרלבנטיות המכרעת של הסופרים והאומנים בסוגיה זו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1110 חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה | |
| ד"ר סילבי הוניגמן , ד"ר אבשלום לניאדו , פרופ' עירד מלכין , פרופ' זאב רובין | תרגיל |
| כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).
ד"ר סילבי הוניגמן סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה. ד"ר אבשלום לניאדו/פרופ' זאב רובין הומרוס כבעיה מחקרית; היצירה ההומרית כמקור היסטורי; היוונים והים; הטיראניס; האלטרנטיבה הספרטנית לטיראניס; אתונה – "בית-אולפן ליוון"; מלחמות פרס-יוון: התהוות התודעה ההלנית. פרופ' עירד מלכין עולמו המיתולוגי וההיסטורי של הומרוס, תופעת עיר-המדינה היוונית, תולדות ספרטה ואתונה. הקורס יתמקד בבעיות חברה, משטר, היסטוריוגרפיה, דת ופולחן. | |
| הערות: סטודנט בחוג להיסטוריה כללית אשר אינו בוחר ללמוד תרגיל זה במסגרת לימודיו, חייב ללמוד שיעור על יוון הע | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/03/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1111 חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| ד"ר רחל פייג וישניא , ד"ר אבשלום לניאדו, ד"ר סילבי הוניגמן, פרופ' זאב רובין | תרגיל |
| כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.
ד"ר רחל פייג וישניא/ד"ר אבשלום לניאדו המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה. פרופ' זאב רובין מטרת התרגיל: הקניית מושגי יסוד בתולדות רומא העתיקה, הכרות ראשונית עם המקורות המשמשים את ההיסטוריונים ללימוד ההיסטוריה של רומא בתקופת רספובליקה, ומפגש עם כלי העבודה ושיטות העבודה בהם משתמשים ההיסטוריונים בחקר מקורות אלה. נושאי התרגיל המרכזיים הם: -פריודיזאציה (חלוקה לתקופות) של ההיסטוריה הרומית והגדרה בסיסית של המשטר האופייני לכל אחת מהתקופות בתולדותיה. -בעיית אמינותם של המקורות המצויים בידינו לראשית תולדותיה של רומא. -המאבקים בין פאטריקים לפלבאים וצמיחת מוסדותיה החוקתיים של הרספובליקה הרומית. -מוסדות המדינה הרומית בימי עליונותה של האצולה הפאטריקו-פלבאית. -מעיר מדינה לאימפריה-ההשלכות החברתיות והחוקתיות של כבושי רומא. -משטר הרספובליקה הרומית. -מרספובליקה לשלטון יחיד. ד"ר סילבי הוניגמן במסגרת תרגיל זה נעסוק בתולדות הרפובליקה הרומית עד למעבר לאימפריה. יושם דגש על קריאת מקורות ראשונים, בעיקר מקורות ספרותיים. הערות: סטודנט אשר בוחר שלא ללמוד תרגיל זה במהלך לימודיו, חייב לבחור שיעור על רומא העתיקה במקום | |
| הערות: סטודנט אשר בוחר שלא ללמוד תרגיל זה במהלך לימודיו, חייב לבחור שיעור על רומא העתיקה במקום | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/04/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1187 מבוא להיסטוריה של מגדר ונשים במערב 1700-2005 | |
| פרופ' בילי מלמן | שיעור |
| מגדר והיסטוריה של נשים הם, זה ארבעה עשורים, תחומים מרכזיים ומובילים בלימודי ההיסטוריה. תחומים אלה מתמקדים לא רק באיסוף אינפורמציה על התנסויות של נשים ומעמדן בעבר, אלא גם, ואולי בעיקר בחקר עיצוב והתגבשות זהויות נשיות וגבריות וההבדלים בין נשים וגברים, באופן שבו השפיעו זהויות והבדלים אלה על חייהם, מצבם ומעמדם היחסיים של גברים ונשים בעבר ההיסטורי.
ההנחה ביסוד השיעור היא כי ההיסטוריה של המגדר מספקת לנו כלים ואפשרויות להבין, לספר ולפרש מחדש את תולדות השינויים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים. השיעור מציג בפניכם פנורמה של ההיסטוריה של מערב אירופה בעידן המודרני משנת 1700 ועד להווה. הוא מאפשר תצפית, מנקודת מבט מיגדרית, בצמתים מרכזיים בהתהוות המודרניות עצמה ואף מגדירה מחדש. בין התופעות והתהליכים שנבחן מחדש: כוח ויחסי שליט ונשלט בחצרות המלכים שעל סף העידן הפוליטי המודרני ובמלוכות הגדולות; דת וחילון בעידן "המהפכה הדתית" האוונגליסטית במאה ה-18; עלית תרבות הצרכנות ומהפכת הצרכנים במאה זו; המהפכה התעשייתית וחלוקת עבודה בין נשים וגברים באותו עידן; ה"גבר החדש" וה"אישה החדשה" בעידן ההשכלה;מיגדר והמהפכות הפוליטיות המודרניות (הצרפתית והאמריקנית); התהוות הבורגנות המודרנית, מיגדר בעיר הגדולה; ההגדרה מחדש של מין ומיניות והטיפול בהומוסקסואליות בסוף המאה ה-19; לאומיות, ילודה ומיגדר; מלחמות טוטליות והגדרת נשיות וגבריות; מגדר ומשטרים טוטליטריים;המהפכות הפמיניסטיות; תרבות מחאה וסטודנטים; חברת-השפע, מדינת הסעד ומיגדר ולבסוף - מיגדר בעידן הגלובליזציה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/05/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1301 חברה, משטר ותרבות בימי הביניים | |
| פרופ' גדי אלגזי, פרופ' רון ברקאי, ד"ר אביעד קליינברג, פרופ' צבי רזי | תרגיל |
| כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).
פרופ' רון ברקאי התרגיל יתמקד בימי הביניים המוקדמים, בממלכה הויזיגותית שבחצי האי האיברי ובממלכת הפרנקים. מטרת התרגיל היא להקנות מושגים בסיסיים על היווצרותה של השיטה הפיאודו-ואסלית, הצמיתות, וגיבוש מעמדן של המלוכה והכנסייה בימי הביניים המוקדמים. ד"ר אביעד קליינברג התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה. פרופ' גדי אלגזי זהו תרגיל מבוא, המתמקד בימי הביניים התיכוניים (משנת האלף עד סוף המאה השתים עשרה). הוא נועד, ראשית, להציע מבוא להיבטים מרכזיים של החברה האירופית: התרבות החומרית, המיבנים הפוליטיים, העיר והכפר, יחסי המינים, משפחה וקבוצת השארות, התמורות בכנסיה, האריסטוקרטיה והתרבות החצרונית. שנית, בעזרת ניתוח מקורות ראשוניים וספרות מחקר, לאפשר למשתתפים להתוודע לשיטות עבודה בסיסיות במחקר היסטורי, לדגמי הסבר ולכשלים טיפוסיים. התרגיל מבוסס על עבודה עצמית ומצריך הכנה אינטנסיבית מפגישה לפגישה, הכוללת קריאת ספרות מחקר ועיבוד מקורות לקראת דיון בכיתה. בנוסף לכך יגישו משתתפי הקורס 3 עבודות קצרות בכתב ויכתבו בחינת סיום. קריאה מקדימה: Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural change 950-1350 (London:penguin, 1994)[ מומלץ לרכוש!] Richard W. Southern, The Making of the Middle Ages (New Haven:Yale University Press 1953 Marc Bloch, Feudal Society, L.A. Manyon trans. (London: RKP, 1962 פרופ' צבי רזי התרגיל יעסוק בימי הביניים המוקדמים, בתקופה שבין המאה החמישית לעשירית. בתקופה זו הונחו היסודות של הציוויליזציה של ימי הביניים: פתיחות טכנולוגית, כנסיה דינמית ודומיננטית ותנועה נזירית רחבת היקף ורבת פעלים, שיטה אגררית שאפשרה לבעלי הקרקע לנצל את המוני האיכרים ולשעבד חלק גדול מהם, שכבת עילית של לוחמים ומערכת פיאודו-וסאלית. בנושאים אלה נטפל בתרגיל וכמו כן נדון במעבר מהעולם העתיק לימי הביניים ובחידושה של הקיסרות בשנת 800. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/04/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1501 חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| פרופ' גדי אלגזי , פרופ' דוד כ"ץ, פרופ' יוסי מאלי, | תרגיל |
| כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית. פרופ' גדי אלגזי התרגיל יעסוק בתמורות העיקריות שהתחוללו באירופה המערבית במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. שתי שאלות עיקריות יעמדו במרכזו: ראשית, כיצד הן קשורות זו בזו? מה הקשר בין שינויים טכנולוגיים (כגון המצאת הדפוס), כלכליים (הופעתם של דגמי ייצור חדשים), תרבותיים (הרנסנס ופעלם של ההומניסטים), דתיים (הרפורמציה הפרוטסטנטית ותגובת-הנגד הקתולית) וחברתיים (התפשטותה הקולוניאלית של אירופה ועליית המדינה)? שנית, כיצד תרמו תהליכים אלה לעיצוב אורחות-חיים ומחשבה "מודרניים"? קריאה מומלצת לקראת הקורס: יוג'ין רייס ואנתוני גרפטון, אירופה בראשית העת החדשה, 1460-1559 (אוניברסיטת תל-אביב: רמות, 2000) [קריאת חובה – מומלץ לרכוש!] Eric Wolf, Europe and the People without History (Berkeley, 1982) פרופ' דוד כ"ץ דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' יוסי מאלי התרגיל בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; תנועת ההשכלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/05/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1542 תולדות הנצרות 2004-1350 | |
| פרופ' דוד כ"ץ | שיעור |
| התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1618 סין החדשה - מקיסרות לרפובליקה עממית | |
| פרופ' אהרון שי | שיעור |
| השיעור יעסוק בהתפתחויות הפנימיות והחיצוניות הקשורות בסין ממלחמת האופיום, שפרצה בשנת 1840, ועד לעליית הקומוניסטים לשלטון בסין בשנת 1949. כמו-כן תידון באורח כללי התקופה הקומוניסטית עד ימינו לרבות ההתפתחויות העכשוויות המכונות 'מדיניות הדלת הפתוחה'. השאלה המרכזית שתנחה את השיעור כציר תהיה: כיצד התאפשר התהליך ההיסטורי שהוביל את סין מקיסרות מסורתית בצביונה, בשליטת המנצ'ואים, לרפובליקה עממית, המודרכת על-ידי המפלגה הקומוניסטית? הקורס יבחן את אופיו המיוחד של הקומוניזם בסין, את תנאי צמיחתו והתמודדותו עם אתגרים ייחודיים לחברה אסיאנית עתירת אוכלוסין, וכן את מקומה של סין בזירה הבינלאומית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1685 חברה, משטר ותרבות במאה ה-19 | |
| פרופ' בלהה מלמן , ד"ר אלון רחמימוב | תרגיל |
| כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
ד"ר אלון רחמימוב במהלך המאה ה-19 עברה אירופה תמורות דמוגרפיות, חברתיות, כלכליות ומדיניות אשר שינו מן היסוד את דפוסי החיים בה. האידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה המודרנית לאומיות, סוציאליזם, ליברליזם ושמרנות התגבשו במהלך מאה זו, וניסו, כל אחת בדרכה, להסביר את התמורות ולהשפיע על מהלכן. תרגיל זה יעסוק בהיסטוריה החברתית והמדינית המורכבת של אירופה למן קונגרס וינה ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. התרגיל יתמקד באזורי מרכז אירופה ומזרחה, וידון במגוון של הסברים היסטוריים וזוויות ראייה. משתתפי התרגיל יתבקשו לנתח מקורות וספרות מחקר ולהתמודד עם פרשנויות היסטוריות שונות. פרופ' בילי מלמן התרגיל שעניינו ה'מאה התשע עשרה הארוכה', מכסה את התקופה, מהמהפכות הצרפתית והתעשייתית ועד לרבע האחרון של המאה ה-19, הוא יחידת יסוד המהווה בסיס ללימודי העת החדשה כולם. התרגיל בורר ומתמקד בנושאי יסוד בהיסטוריה הפוליטית, החברתית, הכלכלית והתרבותית של מערב אירופה, שהם אף נושאי ומושגי יסוד בהתנסות המודרנית, בשיח הפוליטי והחברתי המכונה "מודרני" ובגיבוש זהויות מודרניות. בין נושאים אלה: תפיסות החירות והשוויון, האומה וה"טרור" במהפכה ה"מודרנית" הראשונה בצרפת; המלחמה המודרנית והתגבשות צבא האזרחים החדש בעידן הכיבושים הנפוליאוניים; המהפכה התעשייתית והתפתחות אופני העבודה המודרניים במאה ה-19; עליית העיר, "המטרופוליס", החדשה; היווצרות והתגבשות של הבורגנות, מעמד הפועלים וכן האידיאולוגיות החילוניות החדשות; הליברליזם והסוציאליזם המרכסיסטי; קולוניאליזם ותפישות הגזע. התרגיל לא רק פותח צוהר לסוגיות מרכזיות אלה בעברנו - ואף בהווה שלנו. הוא אף מציג בפניכם מגוון של הסברים וזוויות ראיה, המשקפות את הרב גוניות של הדיסציפלינה ההיסטורית על מסורותיה השונות, לצורך "קריאה" ותובנות בתרבות המערב. התרגיל גם שם לו למטרה לקרוא ולכתוב היסטוריה באופן ביקורתי. התרגיל עושה שימוש במגוון רחב של תעודות: תעודות דיפלומטיות ועיתונות עממית; מפות, רשומות סטטיסטיות וצווי רשויות; קטעי יומנים ומכתבים; ספרות יפה, מוסיקה וקולנוע. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/05/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1687 חברה, משטר ותרבות בארצות הברית | |
| פרופ' ארנון גוטפלד , ד"ר מיכאל זכים | תרגיל |
| פרופ' ארנון גוטפלד
בקורס נדון בנושאים המרכזיים המסבירים את התפתחותה של ארצות-הברית מקולוניה אגררית נחשלת במאות ה-17 וה-18 עד להפיכתה לחברה אורבנית, מתועשת ומעצמת-על בסוף המאה ה-19. הנושאים המרכזיים שיודגשו הם: השפעת הנאורות, הפרוטסטנטיות, תהליך כיבוש הספר, חוקה וחוקתיות, הדרך למלחמת האזרחים ויסודותיה של ארה"ב המודרנית. הכל במטרה להביא להבנה מעמיקה יותר של החוויה האמריקנית. ד"ר מיכאל זכים התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/05/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/08/2006 בשעה 12:30 | |
| 0621.1688 חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית | |
| ד"ר חררדו לייבנר, אורי פרויס | תרגיל |
| ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60. אורי פרויס במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריהן; המהפכה הקובנית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 29/03/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2006 בשעה 12:30 | |
| 0621.1690 חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 | |
| פרופ' שלמה זנד , ד"ר בעז נוימן, ד"ר אלון רחמימוב, ד"ר רפאל ואגו, פרופ' אהרן שי | תרגיל |
| כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.
פרופ' שלמה זנד מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ומעצבים עדיין את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה. ד"ר בעז נוימן התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה ה- 20. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, פאשיזם, נאציזם, שואה, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמיניזם ופוסט מודרניות. במהלך התרגיל יקראו טקסטים של דמויות מרכזיות במאה: זיגמונד פרויד, וירג'יניה וולף, אדולף היטלר, ז'אן פול סארטר, פרנץ פנון, מרטין לותר קינג ואחרים.דגש מיוחד יינתן על בחינת הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטויוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים שונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותם ביקשה לתאר. ד"ר אלון רחמימוב לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מיליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות כיום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרכזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות. ד"ר רפאל ואגו הנושאים העיקריים:משטר וחברה בשליש האחרון של המאה ה-19; מרקם התרבות האירופית; עידן האימפריאליזם; לבטי התנועה הסוציאליסטית- הדרך לשלטון והיחס למלחמה; התגבשות מערכת הבריתות ומלחמת העולם הראשונה; המהפכה הרוסית; תוצאות מלחמת העולם הראשונה; האידיאולוגיה הפשיסטית והנאצית; מרכז אירופה ומזרחה בין שתי מלחמות העולם; מירח הדבש של לוקרנו למשברי הדמוקרטיות עד 1936. פרופ' אהרון שי במסגרת תרגיל זה נתייחס לסוגיות מרכזיות במאה ה-20, אך גם ניתן דעתנו לשאלות מתודולוגיות היסטוריות מרכזיות שבמהלך הדיון בהן נבין כיצד ניגש החוקר ההיסטוריון למושא עבודתו, כיצד אוסף הוא את נתוניו, כיצד הוא מנתח אותם וכיצד מגיש הוא את פרי מחקרו. נלמד לנתח מסמך ולהבינו. בין הסוגיות נעסוק בין השאר באימפריאליזם, בשורשי מלחמת העולם הראשונה, במשטרים שצמחו מסיומה ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה ועד בכלל. ננסה להבין את שרשי המלחמה ותוצאותיה. על כל סטודנט יהיה לכתוב עבודה אחת או שתיים במהלך הסמסטר וכן לעמוד בבחינת סיום הקורס. הציון יהיה שקלול בין העבודות, ההשתתפות בכיתה וציון הבחינה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/05/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2006 בשעה 12:30 | |
| 0621.1910 מבוא לתולדות יוון העתיקה | |
| ד"ר סילבי הוניגמן | שיעור |
|
סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0621.1911 מבוא לתולדות רומא העתיקה | |
| פרופ' יונתן פרייס | שיעור |
|
רומא המזהירה, רומא הקודרת — רומא נדיבת הלב, רומא האכזרית — רומא הבלתי-מנוצחת, רומא המתפוררת מבפנים: קורס זה יסקור את פניה הרבים של רומא העתיקה והאימפריה שלה, תרבותה, אומנותה, תולדותיה. הדגש ייושם על נושאים נבחרים, לרבות: טיבו של אימפריאליזם, התבוללות והתנגדות תחת שלטון אימפריאלי, חופש פוליטי מול רודנות, "האיש הגדול" ברומא, הישגיה התרבותיים של רומא. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1920 מבוא לתולדות המאה העשרים (עם ספרים וסרטים) | |
| פרופ' שלמה זנד | שיעור |
| מטרת השיעור היא להקנות לתלמידים ידע ותובנות בסיסיות בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק השיעור בסדרה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית, הפוליטית והתרבותית.
יערך בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. לאומיות, אימפריאליזם, קומוניזם, פשיזם ונאציזם יעמדו במוקדם של שיעורים ספציפיים. השיעור יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה הקודמת. ההרצאות ילוו בהקרנת קטעי סרטים תיעודים ועלילתיים מערך השיעורים 1) מבוא – עד כמה רצינית יכולה להיות הוראת היסטוריה בת זמננו? 2) ההמונים עולים על בימת ההיסטוריה – על דמוקרטיה ותרבות מודרנית. 3) אימפריאליזם ותחילת הגלובליזציה של העולם. 4) מלחמה העולם הראשונה - מאבק טוטאלי וניצחון הלאומיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/04/2006 בשעה 18:00 | |
| 0621.1931 מבוא לתולדות ימי הביניים-היווצרותה של ציביליזציה חדשה | |
| פרופ' צבי רזי | שיעור |
| בשיעור נשרטט את פניה של החברה שהצמיחה את הציביליזציה של ימי-הביניים וננתח את מרכיביה השונים: האיכרים, העירונים, האצילים ואנשי הכנסיה. הדיון יתמקד ביחסי הגומלין בין חברה, כלכלה, פוליטיקה ודת. השיעור יתבסס על נתונים רבים שיוצגו בחוברת מיוחדת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 03/03/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/06/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1951 מבוא לתולדות העת החדשה המוקדמת | |
| פרופ' בנימין ארבל | שיעור |
|
התקופה תיבחן מנקודת מבט של היסטוריה חברתית. סוגיות עיקריות: החברה הכפרית במערב; התפתחות החברה העירונית; אליטות וקבוצות אצולה; צמיחתה של המדינה המודרנית; רנסאנס והומניזם; דת וכנסיה ותקופת הרנסאנס והרפורמציה; התגליות והעידן הקולוניאלי; התפתחותה של כלכלה עולמית; "המהפכה המדעית"; תרבות ההשכלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2006 בשעה 9:00 | |
| 0621.1985 מבוא לתולדות המאה ה-19 - שורשי העולם המודרני | |
| פרופ' שולמית וולקוב | שיעור |
| המאה ה-19 עדיין נחשבת כמרכיב בהסטוריה המודרנית. למרות זאת, במובנים רבים החברה האירופית במהלך אותה מאה רק החלה להפנים את השינויים שגרמו תנודות דמוגראפיות עזות, תהליכי תעוש מהירים, עיור, ודמוקרטיזציה. מאה זו נמצאת בתווך בין העולם המסורתי, על רבדיו השונים, והעולם של ימינו. בסדרת הרצאות זו נסקור הבטים של ההסטוריה האירופית במאה ה-19 שרישומם ניכר בחיינו גם היום: המבנה הלאומי של היבשת האירופית, כפי שהתפתח במאה ה-19, האידיאולוגיות המדריכות את המעשה הפוליטי בעידן זה, השנויים הכלכליים הדרמטיים שגם הסטוריונים שאינם מטריאליסטיים אינם יכולים שלא להכיר במרכזיותם, תהליכי הדמוקרטיזציה, בעיקר מאמצע המאה והלאה, יצירת התשתית למדינת הרווחה ולבסוף השנויים במאזן הכוחות ביבשת, תוך שהיא נפתחת להשפעת אזורים חדשים ומתמודדת עם מאבקים אימפריאליים מסוגים שונים.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/07/2006 בשעה 12:30 | |
| 0621.1987 מבוא לתולדות ארצות הברית | |
| פרופ' איל נוה | שיעור |
|
הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את הווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק בארועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19. ספר בסיס: אייל נווה, האתוס הליברלי בחברה האמריקנית ת"א: משרד הבטחון – האוניבריסטה המשודרת, 1997 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0621.1988 מבוא להיסטוריה המודרנית של אמריקה הלטינית | |
| פרופ' צבי מדין | שיעור |
| שיעור זה יתווה את הקווים הכללים לההתפתחותה של ההיסטוריה הלטינו- אמריקנית במאות ה-19 וה-20, תוך ציון המשותף והשונה בין המדינות השונות בהיסטוריה זו. השלב הראשון יתמקד במלחמות העצמאות אשר של עמי היבשת ששמו קץ לקיומן של האימפריות הספרדית והפורטוגלית, תוך בדיקת התזה אודות אופיין הלאומי והאנטי-קולונילי . לאחר זאת נלווה את תהליך התגבשותן של המדינות הריבוניות במרוצת המאה ה-19: מלחמות האזרחים תחילה, ולאחר זאת תקופת המודרניזציה הלטינו-אמריקנית בעלת איפיונים ייחודים משלה. הניתוח יהיה כלכלי, חברתי, פוליטי ואידיאולוגי כאחד, ומשולב במערכת היחסים הבין- לאומיים. במאה ה-20 נתמקד, על רקע ההתפתחות המשותפת, במדינות מסויימות על מסלולם היחודי: מכסיקו, עם המהפכה בראשית המאה עד ליצירתה של מסגרת פוליטית יציבה ביותר; ארגנטינה, מהדמוקרטיה המוקדמת אל המשטרים הצבאים החל מ-1930, המשולבים עם תקופות הדמוקרטיה והפרוניזם; קובה ומעברה ממעמדה כשטח חסות של ארצות הברית בראשית המאה למהפכה המרקסיסטית בשנות השישים; וכך גם לגבי מדינות אחדות נוספות.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/03/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/06/2006 בשעה 18:00 | |
| 0621.2017 מהסוורים עד קונסטנטינוס- הקיסרות הרומית ממשבר לרפורמה | |
| פרופ' זאב רובין | סמינר |
|
הסמינר יעסוק בגורמי המשבר הגדול שפקד את הקיסרות הרומית במהלך המאה השלישית לסה"נ, בהשלכותיו ובנסיונות להחלץ ממנו. דגש מיוחד יושם על הרפורמות של דיוקלטיאנוס וקונסטאנטינוס. ייבדקו היבטיהן המבניים, האסטרטגיים, התרבותיים והדתיים, ובמסגרת זו תבדק גם סוגיית הפיכת הנצרות מדת נרדפת בקיסרות לדת רשמית ולבסוף גם לדת השלטת תחת ממשלת הקיסר קונסטאנטינוס. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות ברומא העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2018 הרודוטוס ועולמו | |
| פרופ' עירד מלכין | סמינר |
| הרודוטוס, "אבי ההיסטוריה", חי בעולמה של האימפריה האתונאית אך כתב על העולם של הדור הקודם, דור המלחמות הפרסיות. החקירה ואופקיה הרחבים, למן בבל, מצרים ופרס ועד לים השחור ומערב הים התיכון, מקיפה היסטוריה, אתנוגרפיה וגיאוגרפיה. תחום הדיון שקבע הרודוטוס התמקד באנושי ובמאפייניו. הרודוטוס היה גם חלק מהעולם הדתי, העולם ה"מלא אלים", שתפס מקום מרכזי בתמונת העולם האנושית. בסמינר יתמקד בכתיבה ובמחשבה ההיסטורית של הרודוטוס ובעולמו הדתי. כמו כן ידון הסמינר במושא מחקריו, ההיסטוריים והתרבותיים, תוך עיון גם במלחמות הפרסיות ובמשמעותה של "ההיסטוריה" שכתב לעולמה של אתונה בה חי ופעל.
| |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות ביוון העתיקה/ברומא העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2019 אזרחים וזרים בביזנטיון | |
| ד"ר אבשלום לניאדו | סמינר |
| הסמינר עוסק בסוגיית האזרחות באימפריה הרומית ובאימפריה הביזנטית המוקדמת מאז הענקת מעמד אזרח לכל תושביה החופשיים של האימפריה על ידי הקיסר קרקאלה, בשנת 212 לספירה. בין הנושאים: תכניה של האזרחות ומעמדם של האזרחים; אזרחים בעלי מעמד משפטי מועדף לעומת אזרחים מן השורה; מעמדם האזרחי של מיעוטים דתיים; אזרחות הערים לעומת אזרחות המדינה; השתלבותם של זרים.
לקריאה מוקדמת: 1. עמית, מ., תולדות הקיסרות הרומית, הוצאת מגנס, ירושלים, תשס"ג. 2. שצמן, י., האימפריה הרומית ומורשתה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, תשס"ב. 3. נאמן, ש., לידתה של ציוויליזציה. אלף שנות אירופה לטינית, ספרית פועלים, תל-אביב תשל"ה. 4. לופז, ר., לידתה של אירופה, דביר, תל-אביב תש"ן. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות ברומא העתיקה או חברה משטר ותרבות ביוון העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2020 מבשרי הדמוקרטיה? טירנים וטיאניה ביוון הארכאית | |
| ד"ר רחל פייג וישניא | סמינר |
|
במאות השביעית והשישית לפה"ס הופיעה ביוון העתיקה צורת שלטון חדשה, טיראניה. כבר בעולם העתיק נוספה למילה משמעות שלילית, והרודוטוס, , אבי ההיסטוריה, כתב במחצית המאה החמישית לפה"ס "שאין בין בני האדם דבר בלתי צודק וצמא דם יותר מהן [טיראניות]. הפילוסופים הפוליטיים של המאה הרביעית לפה"ס, כמו אפלטון ואריסטו, ראו בטיראניה עיוות של שלטון מלוכני ואריסטו אף אפיין מספר כללים שעל-פיהם פועלים טיראנים. מהם עולה כי מדובר במשטר עריץ וקשה לב, משטר שאינו מאפשר לאזרחים קיום מכובד ולכן מן הראוי להפילו. ההיבטים השליליים הקשורים במילה טיראן וטיראניה שרירים עד עצם היום הזה. אך האם נכונים הדברים לתופעה בראשית דרכה ההיסטורית? או שמא מדובר בתופעה ייחודית וחיובית שצמחה על רקע התנאים ששררו ביוון העתיקה בתקופה הנדונה ואשר הייתה הכרחית וחיונית להתפתחותן והמשך דרכן של חלק מערי המדינה היוונית ובמיוחד של אתונה? במהלך הסמינר ייבדקו שורשי התופעה, המשמעויות המקוריות של המילה והתפתחותה, צמיחת הטיראניה בערי יוון השונות, הדור הראשון של הטיראנים ופועלם, דרכי פעולתם של ממשיכיהם והסיבות שבגינן קיבלה המילה משמעות שלילית זמן מאד לאחר שנעלמה מן הבמה המרכזית של החים הפוליטיים ביוון העתיקה. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות ברומא העתיקה/ביוון העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2021 אוגוסטוס, בונה האימפריה הרומית | |
| ד''ר סילבי הוניגמן | סמינר |
|
בשלהי המאה הראשונה לפני הספירה השטלט אוגוסטוס על השלטון ברומא. הוא ביצע רפורמות רחבי היקפים, שהפכו את המשטר הרפובליקני למשטר מלוכני. עם זאת, אוגוסטוס מעולם לא הכריז על כינון המשטר החדש בשמו, והקפיד לשמור על חזית רפובליקנית כביכול. יחד עם זאת, הוא ביסס את מעמדו דרך שיתוף פעולה הדוק עם הסינאט מחד, ודרך מבצע תעמולתי מורכב מאידך גיסא. הסמינר יתחקה אחר ההיבטים האידיאולוגיים של המשטר החדש כפי שאלו באים לידי ביטוי ביצירות ספרותיות, באומנות, בכתובות הרשמיות, ועוד. כמו כן, הסמינר ידון ברפורמות שביצע אוגוסטוס, ומטרתן היתה לבסס משטר יציב המסוגל להביא לאינטגרציה של אמפריה טריטוריאלית ענקית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה או חברה משטר ותרבות ביוון העתיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2393 גוף ראשון מדבר: האוטוביוגרפיה בימי הביניים | |
| פרופ' אביעד קלינברג | סמינר |
| הסמינר יעסוק בכתיבה בגוף ראשון, מן הוידויים של אוגוסטינוס לוידויים של רוסו. נבחן את המשמעויות ואת האופנים של כתיבה על האני בהקשרים השונים ובתרבויות השונות | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2507 טקסטים מימי המגפה השחורה | |
| פרופ' רון ברקאי | סמינר |
| במסגרת הסמינר נקרא וננתח חיבורים רפואיים-מלומדים, חיבורים מאגיים, תגובות דתיות ותיאורים ספרותיים על אודות המגפה השחורה. מקורות אלו נלקחו משלש התרבויות, הנוצרית, היהודית והמוסלמית והם משקפים את עמדות השכבה האקדמית-מדעית, הממסד הדתי והתרבות העממית לנוכח הקטסטרופה הגדולה ביותר שידעה אירופה בימי הביניים. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2592 עולם החפצים: תרבות חומרית | |
| פרופ' גדי אלגזי | סמינר |
| אנו מוקפים בעולם שלם של חפצים, המגלמים אופציות פעולה ומכוונים את דרכנו. במהלך ימי הביניים המאוחרים והעת החדשה המוקדמת התרחב עולם זה ואפשרויות חדשות נפתחו. בקורס ננסה לברר, כיצד קרה הדבר. אלו כוחות וקבוצות עומדים מאחורי התרחבות עולם החפצים? כיצד מבייתים אנשים חפצים? כיצד הופכים רכיבים חומריים לחלק מתרבותם? כיצד מתגבשים דגמי שימוש? שאלות כאלה ננסה לברר בעזרת ספרים, ספלים ומזלגות, קפה ולימון, מכנסיים, לחם וסוכר (רשימה לא סופית).
קריאה מקדימה לקראת הקורס: Arjun Appadurai, ed., The Social Life of Things: Commodities in Cultural Perspective (Cambridge: Cambridge University Press 1986) | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בימי הביניים, חברה משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2596 אמנות ופוליטיקה באמריקה הלטינית במאה ה-20 | |
| פרופ' צבי מדין | סמינר |
|
הסמינר יעסוק בביטויים שונים של האומנות המגוייסת באמריקה הלטינית במאה ה-XX. כך למשל, הציור המורליסטי במהפכה המכסיקאית ואחריה; קול-נוע, ספרות מוזיקה ופוסטרים במהפכה הקובנית; קול-נוע ומוזיקה בהקשר של הדיקטטורות בארגניטינה, ונושאים נוספים. אמנם נעסוק גם בהיבט האומנותי אך הדגש העיקרי יהיה בקשר בין אומנות לפוליטיקה. דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות באמריקה הלטינית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2621 היסטוריה אינטלקטואלית של אירופה | |
| פרופ' יוסי מאלי | סמינר |
| הנחת היסוד של הסמינר היא כי המעמד המיוחד של ה"אינטלקטואלים" כהוויתו בימינו - הווה אומר כציבור של משכילים חופשיים המעורבים בפעילות חברתית-פוליטית - עלה והתגבש למן המאה השש-עשרה והגיע לשיאו בעידן ההשכלה. בסמינר נדון בסוגיה הכללית של ה"אינטלקטואלים" ונבחן את הנסיבות המיוחדות שבהן עלו ופעלו. הסמינר יתמקד בכמה דמויות עיקריות - מקיאבלי, מונטיין, בייקון, שפינוזה, וולטיר ואדמונד ברק - שכתביהם ופעולותיהם יסייעו לנו להגדיר ולהבין את התופעה הייחודית בהיסטוריה. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת, חברה משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.2622 כה דומים וכה שונים: היחס לחיות בתרבות המערב | |
| פרופ' בנימין ארבל | סמינר |
| הסימנריון יעסוק בסוגיות אחדות הקשורות במערכת היחסים בין בעלי חיים לחברה האנושית. הנחת היסוד בסימנריון היא כי התפיסה הדומיננטית בחברה המערבית, המושרשת מימי קדם, הדגישה את השוני בין חיות לבני אדם וגרסה כי המוסר האנושי אינו חל על יצורים אחרים. יחד עם זאת, בעת החדשה המוקדמת החלו להסתמן גישות אלטרנטיביות שהדגישו את המשותף לחיות ולבני אדם, והביאו לבחינה מחודשת של השאלות המוסריות הקשורות בכך. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3205 מלחמה , זכרון וזהות 1914 - 2006 : מלחמת העולם הראשונה | |
| פרופ' בילי מלמן | סמינר |
| מלחמת העולם הראשונה, ה"מלחמה הגדולה" (1914 -18) היתה האירוע ה"גלובלי" הראשון בהיסטוריה. היא אף היתה המלחמה המודרנית הטוטלית הראשונה, מודל של מלחמות המאה העשרים וצומת מרכזית בהיסטוריה של אירופה. המלחמה היתה גם מודל של ההתנסות והחוויה המודרנית עצמה ועיצבה את אופני הייצוג, את הזכרון וההנצחה שאנו מכנים "מודרניים".
המפגש של מליונים עם מוות, בממדים חסרי תקדים ובהקשר להתפתחויות טכנולוגיות הרס, מפגש זה הביא לשנויים במדינה, בחברה ובכלכלה המודרנית, ביחסים בין מעמדות ובין גברים לנשים. ה"מלחמה הגדולה" והקטלנית הביאה לבחינה מחדש של זהותם של יחידים וקבוצות, במיוחד בקשר למושג ולפרוייקט שאנו מכנים "מודרניות". בסמינר נבחן את השפעות ההתנסות במוות בחזית ובעורף, על יחידים, קבוצות ועל התרבות. נבחן את ייצוגי הזכרון של התנסות זו באוטוביוגרפיות ומכתבים של מי שחוו את המלחמה; את השפעותיה על הגדרת המדינה - הלאומית ותנועות לאומיות, על ארגון העבודה וההגדרה מחדש של "אזרח" ו"אזרחות". נבדוק את פולחני המוות והזכרון המודרניים ואת תעמולת המלחמה. נדון אף בזכרון המלחמה בזרם המכונה "מודרניזם" בתחומי הספרות, האומנויות ובקולנוע. נעשה שימוש רחב בקשת רחבה של מקורות: אוטוביוגרפיות ועדויות שבעל פה; מקורות דיפלומטיים; סטטיסטיקה; עיתונות יומית ; ספרות; קולנוע - דוקומנטרי ועלילתי; מוסיקה ואומנויות פלסטיות. נתוודע גם לדיון הסוער, שראשיתו ב-1914 ושטרם נסתיים, בתוך קהילת ההיסטוריונים ובדעת הקהל, על ייחוד המלחמה כמעצבת זהות וזיכרון ועל הקשר בין מלחמות והמודרניות עצמה. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה-19 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3213 רוסיה במחצית השניה של המאה ה-18: אבסולוטיזם נאור | |
| ד"ר ורה קפלן | סמינר |
| הכרות עם ההיסטוריה של רוסיה בתקופת הקיסרית יקטרינה השניה, כאשר האימפריה הרוסית הגיעה לשיא עצמתה, אולם באותו הזמן, התגלו בה סימנים של משבר פוליטי וחברתי עמוק. במסגרת הקורס ייבחנו היבטים שונים של אבסולוטיזם ברוסיה כתופעה פוליטית ותרבותית, כולל היווצרות אידיאולוגיה חדשה ושינוי במערכת היחסים בין המונארך לבין האצולה כמעמד השליט. יושם דגש על המדיניות החברתית והתרבותית של יקטרינה השניה ונסיונה לשחק תפקיד של "מלכה נאורה". ייערך דיון על תהליך התפתחותה של אינטליגנציה רוסית בתקופתה הפורמטיבית. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3215 הפרדת הדת מהמדינה בבית המשפט העליון האמריקני | |
| פרופ' ארנון גוטפלד | סמינר |
| בסמינר נתמקד בניתוח ההתפתחות ההיסטורית של רעיון הפרדת הדת מהמדינה בארה"ב. כמו כן ננתח את הפסיקות החשובות ביותר של בית המשפט העליון האמריקני בנושא משנת 1879 עד היום. יודגש החיפוש המתמיד למודוס ויוונדי וההתנגשות בין דת ומדינה, בין מדע, מודרניות ורציונליות למסורת ואמונה בתקופות שונות בהיסטוריה המודרנית האמריקנית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בארצות הברית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3218 לאומיות ואומה - מיתוס והיסטוריה | |
| פרופ' שלמה זנד | סמינר |
| מה טיבן של הזהויות הלאומיות הנוכחות בהוויה המודרנית? במה הן שונות מזהויות קיבוציות קודמות בהיסטוריה? מהם התנאים והנסיבות ההיסטוריים שעמדו בבסיס צמיחתן של זהויות אלה? אילו רכיבי זיכרון קולקטיבי מאכלסים את התודעה הלאומית? מי הם סוכני התרבות המייצרים זיכרון זה? מהם היחסים בין הזהות הלאומית לבין תת-זהויות המתקיימים לצידה? האם קיימת היום פוליטיקת זהויות חדשה המכרסמת בלאומיות?
בסוגיות אלו ואחרות יתמקד הסמינר כאשר בציריו המרכזיים תעמוד השוואה היסטורית בין התפתחותה ואופייה של הלאומיות הצרפתית לבין התגבשותה ומהותה של הלאומיות הציונית. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים הנ"ל | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3222 מזרח אירופה והמלחמה הקרה | |
| ד"ר רפאל ואגו | סמינר |
| הסמינר עוסק במקומה ובמיקומה של מזרח אירופה בתקופת המלחמה הקרה. בעקבות חשיפת מסמכים מאז 1989 ניתן להרכיב עתה תמונה אמינה יותר על תולדות המשטרים הקומוניסטיים, מרחב התמרון שלהם מול ברית המועצות ומקומה של מזרח אירופה במלחמה הקרה מ"יאלטה ועד מלטה". הסמינר מתמקד בתקופת ההשתלטות הקומוניסטית אחרי המלחמה, המשברים העיקריים - הונגריה 1956, צ'כוסלובקיה 1968, פולין 1980-1981, בגופי האינטגרציה - ברית ורשה, וראשית תהליך ההפשרה כלפי המערב. בסמינר יידונו גם היבטים חברתיים, אינטלקטואליים של ההתנגדות למשטרים הקומוניסטיים והשאיפה "לשוב לאירופה". | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה העשרים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3223 הגות אמריקנית מודרנית | |
| פרופ' איל נוה | סמינר |
|
הסמינר יעסוק בכתביהם של הוגים מרכזים וזרמי חשיבה עיקריים במסורת האינטלקטואלית האמריקנית. נתחיל בבקורת על המסורת המעודנת של המאה ה19 שפתחה את עידן ההגות המודרנית. נתמקד על זרמי חשיבה כגון, פרגמטיזם, הגות פרוגרסיבית, ליברליזם של הניו דיל והמלחמה הקרה, השמאל החדש, השמרנות החדשה, והגות פוסט-מודרנית. נקרא טקסטים מרכזים שנכתבו על ידי הוגים כמו ויליאם ג'יימס, ג'ון דיואי, ל.ה. מנקן, אדמונד וילסון, ריינהולד ניבור, הרברט מרקוזה, אלן בלום, ריצ'רד רורטי, מייקל סאנדל, ואחרים. התלמידים יציגו בכיתה רפרט שאותו יעבדו גם לפורמט כתוב, המעוניינים יכתבו עבודה סמינריונית בתום הסמינריון. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בארה"ב | |
| 0621.3224 היסטוריה בלא נחת: ויכוחים על הנאציזם מאז 1945 | |
| פרופ' שולמית וולקוב | סמינר |
|
נסיונות להסביר את מקור כוחו של הנאציזם החלו להעשות כבר החל משנות ה-20. במהלך שנות ה-30 ובעיצומה של מלחמת העולם ה-II נכתבו ספרי ההסטוריה הראשונים שעסקו בנושא, אך מיד עם תום המלחמה הפך הטפטוף לזרם. מאז, בכל עשור ועשור התלקחו ויכוחים סוערים על מהותו של המשטר, על עקרונותיו ועל הפרקטיקה היומיומית שלו. ויכוחים אלה היו (והינם) כרוכים תמיד בענייני דיומא, בשאלות פוליטיות וחברתיות המעסיקות את המחברים. בסמינר זה נעקוב אחרי אחדים מן הויכוחים האלה. ננסה כמובן לברר במה תרמו להבנת הנאציזם, אף גם נדון בשאלה איזו תובנות אפשר להסיר מהם אודות הקונטקסט שבו התנהלו. בין הנושאים שידונו יהיו שאלת ההסטוריזציה של הנאציזם וגבולותיה, הקרע שהתגלע בין 'אינטנציונליסטים' לבין 'פונקציונליסטים', כולל שיאו בפרשת 'ויכוח ההסטוריונים' בשנות ה-80, המתח שבין הסטוריונים יהודים לגרמנים, שאלת חשיבות האידיאולוגיה הנאצית בכלל והאנטישמיות בפרט, זליגתם של נושאים אלה מתחום הפוליטיקה והחברה לתחומי הספרות והאמנות, ועוד. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה-20 או חברה משטר ותרבות במאה ה-19 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3306 מאבקים חברתיים בשלהי ימי הביניים | |
| פרופ' צבי רזי | סמינר |
| במחצית השניה של המאה ה-14 ובמאה ה-15 פרצו מרידות איכריםוהתנקשויות אלימות בערים בכל רחבי אירופה. הסמינר ידון בסיבות להתפרצויות אלימות אלה שקראו תיגר על הסדר הקיים ובאור שהם שופכים על הציביליזציה האירופית בשלהי ימי הביניים. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בימי הביניים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3314 "אלימות מלחמה ואומה באמריקה הלטינית של ה-19" | |
| אורי פרויס | סמינר |
|
החל באימי הכיבוש הספרדי שסביבו נטוותה "האגדה השחורה", עבור בהפיכות ובמלחמות האזרחים התכופות של ראשית המאה ה-19 ובמשטרים הצבאיים של המאה ה-20, וכלה בקרטלי הסמים ובפשע העירוני הגואה של ימינו אלה, אמריקה הלטינית מזוהה עם אלימות וקטל. זיהוי זה, הרווח בתוך האקדמיה ומחוצה לה כאחד, עומד בבסיס הסמינר וייבחן בו באופן ביקורתי. האומנם נולדו ארצות האזור מתוך "דם ואש", כפי שקובעת הכותרת המייצגת של אחד מספרי הלימוד הפופלריים בתחום? שאלה זו תרחף מעל הקורס, במהלכו נתוודע אל גילויים מרכזיים של אלימות קולקטיבית ברחבי אמריקה הלטינית לאורכה של המאה ה-19 ונציב במבחן דימויים והנחות מחקריות מקובלים. במוקד הדיון יעמדו קשרי הגומלין המעשיים והתודעתיים בין אלימות לבין תהליכי ההרס והבנייה של מדינות ואומות ביבשת. בין הנושאים שיידונו: מלחמות העצמאות; דפוסי שלטון של קאודיוס מרכזיים; מרידות אזוריות ויחסי אדונים-עבדים בברזיל; מלחמת הברית המשולשת בין ברזיל ארגנטינה ואורוגוואי לבין פרגוואי; מלחמת האוקיינוס השקט בין צ'ילה לבין פרו ובוליביה; מסעות כיבוש והשמדה בתוך הגבולות הלאומיים לקראת סוף המאה; המדינה המודרנית ומתנגדיה. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות באמל"ט או אחד מתרגילי התקופה המודרנית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3365 גלובליזציה, אמריקניזציה ותרבות הקפיטליזם | |
| ד"ר אסתר יוגב | סמינר |
| הסמינריון יעסוק בהיבטים כלכליים, סוציולוגיים ותרבותיים שעלו במאה ה-20 כתוצאה משינויים מרחיקי לכת במבנה התעשייתי המודרני.
הנושא יכלול את תת-הנושאים הבאים: 1. התפתחות הייצור המוני והצריכה ההמונית בראשית המאה העשרים; ההמצאות הטכנולוגיות המרכזיות של העשור השני והשלישי כמו: תעשיית מכשירי הבית החשמליים, תעשיית הרכב, התעשיות הכימיות והשפעותיהן על התפתחות תאגידי הענק הכלכליים ושינוי דפוסי הארגון הניהולי, העבודה,הצריכה,והשיווק. 2. צמיחת מדעי החברה והטכנולוגיה באוניברסיטאות ויצירת מעמד בינוני חדש המפתח שאיפות חדשות להשכלה ולשירותים. 3. מהפכת הניהול ועיצוב תרבות הארגון התעשייתי; ניסיונות הניהול המדעי ליצור בפירמות הגדולות ארגון קהילתי באמצעות טכניקות ניהוליות שתפניות,כביכול, והבנית הארגון התעשייתי כרב-מערכת ("הנדסת הסכמה"). 4. העובד החדש: מהומו פאבר אל איש הארגון: שינוי סטריאוטיפ העובד בעולם העבודה; 5. המעבר אל הכפר הגלובלי: אמריקניזציה של העולם המערבי בשנות החמישים; הפצת המסרים האידיאולוגיים האמריקניים לכל העולם; "קץ האידיאולוגיה", מושגי "הראוי והנצרך", כתיבת חוקות במדינות מערביות, לגאליזם של יחסים חברתיים; יחסי עבודה ויחסים בין אדם לחברו כאורח חיים נורמטיבי. 6. דמוקרטיה מהותנית: נסיונות שתפניים וקומונליים בשנות השישים כאלטרנטיבות לניכור של חברת השפע המודרנית. 7. איפיוני התרבות "הנרקיסיסטית" כאינדיווידואליזם טוטלי וחיפוש תחליפים ל"קהילה האוהבת". (התיאוריה של כריסטופר לאש) 8. קפיטאליזם וחירות: איפיונים תרבותיים ופוליטיים של השמרנות החדשה בשנות השבעים והשמונים. (התיאוריה של מילטון פרידמן ואחרים). | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות בארצות הברית | |
| 0621.3368 דמוקרטיה באמריקה 1750 - 2005 | |
| ד"ר מיכאל זכים | סמינר |
| הסמינר יעקב אחרי ההיסטוריה הפוליטית והחברתית של הדמוקרטיה האמריקאית, הן כערך רעיוני והן כמנגנון שלטון, למן סוף המאה ה-18 ועד הלום.
תמורה מהותית התחוללה במעמדה של הדמוקרטיה במשך תקופה זו, בהפיכתה מכינוי גנאי וסכנה מוחשית לסדר הציבורי בימי המהפכה וכינון הרפובליקה, למותג עולמי המייצג את הנשגב שבתרבות האמריקאית, ובטבע האדם בכלל, בימינו אנו. תהליך זה חןשף סוגיות מרכזיות בתולדות הליברליזם: כיצד הקונפליקט והתחרות האופייניים לחיים הדמוקרטיים היו למפתח של סדר ויציבות? מה משמעו של סדר בחברה שדוגלת בחופש הפרט? מיהו הפרט ומה יחסו לכלל? כיצד האוניברסליות והאינדבידואליזם, המנוגדים זה לזה לכאורה, מהווים יחד את ערכי היסוד של החיים הליברליים? מה הקשר בין חופש הפרט לשוק החופשי? בין השאיפה לקידמה למסורת תחוקתית? בין מוביליות חברתית לשליטה עצמית? יהיה מעניין | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות בארה"ב | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3532 להיות מודרני בגרמניה 1933-1914 | |
| ד"ר בעז נוימן | סמינר |
| בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שהיא באה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות במאה ה-19, חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 - אחד מהתרגילים האלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.3540 ההיסטוריוגרפיה של הלאומיות | |
| ד"ר אלון רחמימוב | סמינר |
|
במוקד סמינר זה בחינה מדוקדקת של כמה מהתיאוריות החשובות ביותר שנכתבו על הלאומיות בחמישים השנים האחרונות. אנו נקרא טקטסטים של הנס קוהן, אלי כדורי, אריק הובסבאום, ארנסט גלנר, בנדיקט אנדרסון, אנת'וני סמית' ורוג'רס ברובייקר, ונדון במחלוקות הפרשניות העיקריות אודות הלאומיות. שימת לב מיוחדת תוקדש למושגים האנליטיים בהם משתמשים פרשנים שונים ויישומיהם האפשריים עבור היסטוריונים. המשתתפים סמינר יתבקשו להציג רפרט בכיתה, ולכתוב ביקורת ספר כמטלה מסכמת. אלה אשר יירצו בכך יוכלו להרחיב את היריעה ולכתוב עבודה סמינריונית על אחת הגישות הפרשניות. | |
| דרישות קדם: חברה משטר ותרבות במאה ה-20 או חברה משטר ותרבות במאה ה-19 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0621.5500 היסטוריונים ומחשבה היסטורית בעת החדשה | |
| פרופ' איימי סינגר, פרופ' יוסי מאלי, פרופ' יעקב שביט | שיעור |
| בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2006 בשעה 9:00 | |