| 0671.0000 סיורים לימודיים | |
|---|---|
| ד"ר רן ברקאי | סיור |
| במהלך שנת הלימודים יתקיימו ששה סיורים לימודיים לאתרים ארכיאולוגיים ולמוזיאונים ברחבי הארץ.
סיורים אלה יודרכו על ידי מורי החוג ויתמקדו בנושאים הנלמדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. | |
| 0671.1001 הארכיאולוגיה מהי? | |
| פרופ' יובל גורן, ד"ר אורן טל | שעור |
| ארכיאולוגיה מהי?
הקורס עוסק במהותה של הארכיאולוגיה כדיסציפלינה מדעית, בטבעו של המידע הארכיאולוגי, בשיטות המחקר בשדה, בקשר שבין הארכיאולוגיה ומדעים אחרים, בשיחזור ארגונן החברתי, כלכלתן ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות, במגוון הגישות לפירוש הממצא הארכיאולוגי ובמגמותיה של הארכיאולוגיה בת-זמננו. הקורס מיועד להקנות ידע בסיסי במדעי הארכיאולוגיה: התפתחותם, המסגרת התיאורטית שבתוכה הם מתפקדים והעקרונות הפרקטיים של הפעילות הארכיאולוגית בשדה ובמעבדה. תנאי קבלה: קורס חובה לשנה א' בארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הדקום. הקורס פתוח לתלמידים מחוגים אחרים. ציון מעבר: בחינה. תכני הקורס: מהותה של הארכיאולוגיה ומטרותיה ההיסטוריה של המחשבה המדעית הארכיאולוגית התיאוריה הארכיאולוגית וטיבו של המחקר הארכיאולוגי סוגי אתרים ואופן חקירתם החפירה הארכיאולוגית והסקר כרונולוגיה הטיפול בממצא: הארכיאולוגיה כמדע בינתחומי הארגון החברתי והתרבותי בעולם העתיק עולמן הקוגניטיבי של החברות הקדומות החליפין והמסחר בחברות העבר הארכיאולוגיה הימית טכניקת ההסבר הארכיאולוגי | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/03/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1010 האדם הקדמון במזרח התיכון- מבוא לפרהיסטוריה | |
| ד"ר רן ברקאי | שעור |
| תולדות האדם הקדמון בארץ ישראל וסביבתה. סקירת עקרונות הארכאולוגיה הפרהיסטורית החוקרת את התנהגות האדם הקדמון ותרבותו.
התפתחות האבולוציה של האדם ותרבותו החל מראשית הופעת בני אדם יוצרי כלים, לפני כשניים וחצי מליון שנים ועד למהפכה החקלאית והתקופה הנאוליתית, לפני כ 10,000 שנים. סקירת שלבים משמעותיים בקיום האנושי כגון ראשית יצור כלים מצור ואבן, חיי נוודות לקט וציד, התפתחות האדם המודרני, אמנות מערות, מעבר לישיבת קבע, ביות בעלי חיים וצמחים, התפתחות מורכבות חברתית ועוד. הקורס סוקר את רצף התרבויות הפרהיסטוריות באזורנו ושם דגש על שחזור אורחות החיים ואופני ההסתגלות של בני האדם הקדומים. מוסכמות חברתיות, כלכליות ותרבותיות רבות, המהוות היום מרכיב קבוע ו"טבעי" בחיינו, התעצבו והתמסדו במהלך התקופות הפרהיסטוריות השונות. במהלך הקורס יעשה נסיון להבהיר את מקורן של מוסכמות אלה תוך הדגשת הרלוונטיות של המחקר הפרהיסטורי להבנת נסיבות התפתחותה של החברה האנושית. שעור 1: פרהיסטוריה מהי? – עקרונות המחקר הפרהיסטורי. שעור 2: תולדות המחקר הפרהיסטורי בארץ ובעולם. שינויי אקלים והשפעתם על התנהגות המין האנושי. שעור 3: שיטות תארוך בארכאולוגיה פרהיסטורית. שעור 4-5: האבולוציה של האדם בראיה ארכאולוגית. שעור 6-7: ההומו ארקטוס בארץ ישראל – האתרים הארכאולוגיים הראשונים באזורינו. שעור 8: האדם הנאנדרתלי והאדם המודרני – התרבות המוסטרית. שעור 9: תרבויות התקופה הפלאוליתית העליונה ואמנות המערות מאירופה. שעור 10: ציידים לקטים בסוף עידן הקרח – קץ העידן הפלאוליתי, מיקרוליתים והתרבויות האפי – פלאוליתיות. שעור 11: מלקטים ציידים ונוודים ליושבי קבע וחקלאים – התרבות הנאטופית. שעור 12-13: המהפכה הנאוליתית – שינויים מהותיים באורחות החיים, בכלכלה, בחברה ובתכנים האידאולוגיים עם המעבר לישיבת קבע, חיים בקבוצות גדולות וכלכלה המבוססת על בעלי חיים ודגניים מבויתים. תולדות האדם הקדמון בארץ ישראל וסביבתה. סקירת עקרונות הארכאולוגיה הפרהיסטורית החוקרת את התנהגות האדם הקדמון ותרבותו. התפתחות האבולוציה של האדם ותרבותו החל מראשית הופעת בני אדם יוצרי כלים, לפני כשניים וחצי מליון שנים ועד למהפכה החקלאית והתקופה הנאוליתית, לפני כ 10,000 שנים. סקירת שלבים משמעותיים בקיום האנושי כגון ראשית יצור כלים מצור ואבן, חיי נוודות לקט וציד, התפתחות האדם המודרני, אמנות מערות, מעבר לישיבת קבע, ביות בעלי חיים וצמחים, התפתחות מורכבות חברתית ועוד. הקורס סוקר את רצף התרבויות הפרהיסטוריות באזורנו ושם דגש על שחזור אורחות החיים ואופני ההסתגלות של בני האדם הקדומים. מוסכמות חברתיות, כלכליות ותרבותיות רבות, המהוות היום מרכיב קבוע ו"טבעי" בחיינו, התעצבו והתמסדו במהלך התקופות הפרהיסטוריות השונות. במהלך הקורס יעשה נסיון להבהיר את מקורן של מוסכמות אלה תוך הדגשת הרלוונטיות של המחקר הפרהיסטורי להבנת נסיבות התפתחותה של החברה האנושית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/04/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1011 כלי צור - טיפוסי כלים ושיטות ייצור | |
| ד"ר רן ברקאי | תרגיל |
| כלים בשימוש האדם הקדמון החל מראשית הופעת כלי צור ואבן, לפני כשניים וחצי מליון שנים ועד לתקופת הברונזה.
הקורס יתמקד בשיטות הייצור של כלי הציד והעבודה, בשינויים ובשכלולים שחלו בשיטות אלה במהלך הזמן. מגוון רחב של כלים אפיין את "ארגז הכלים" של האדם הפרהיסטורי. בעזרת כלים אלה התמודד האדם עם איתני הטבע, צד וביתר בעלי חיים, קצר ועיבד דגניים ובנה את ביתו. שיעור זה יעסוק בכל צורות וטיפוסי כלי הצור הקדומים וילווה בהתבוננות ומגע בלתי אמצעי עם כלים אלה. לצד העיסוק בכלים עצמם, בשימוש בהם ובמקומם בעולמו של האדם הפרהיסטורי יידונו שאלות כגון האופן בו משקפים כלי הצור את השינויים בתפיסה וביכולת הקוגניטיבית של ההומינידים הקדומים וכיצד עשויים שינויים טכנולוגיים לשקף את המרקם החברתי-כלכלי של התרבויות הפרהיסטוריות. שעור 1-3: סקירה תאורטית של שיטות העבודה הנהוגות בעיבוד, ניתוח והבנת מכלולי כלי צור. מחומר הגלם לתוצר המוגמר – שיטות לטיפול בגוש הצור הראשוני ועד לעיצוב הכלים, תיקונם ומחזורם. שעור 4-5: כלים בשימוש ההומו ארקטוס – הכלים הקדומים ביותר, מאפייניהם ושימושיהם. שעור 6: טכניקת לבלואה, האדם הנאנדרתאלי והאדם המודרני – תחכום, תכנון מוקדם ומכלולי הצור של התקופה הפלאוליתית התיכונה. שעור 7: מהגוש הטבעי לגרעין – שיטות שונות להפקת התוצר הרצוי. אופנים שונים של עיצוב והכנת גושי צור מהם יופקו לאחר מכן פריטים שישמשו להכנת כלים. שעור 8: כלי יום יום בשימוש האדם הקדמון – כלים ששמשו למגוון מלאכות. שעור 9: מהפכת הלהבים: הכנת כלים ארוכים ומחודדים. טכנולוגיה חדשנית בעקבות צרכים חדשים?. שעור 10: תעשיית צור ממוזערת – כלים מיקרוליתיים והתקופה האפי פלאוליתית. שעור 11-12: המהפכה הנאוליתית, ראשי חץ, להבי מגל וגרזנים – תעשיית הצור לאור המעבר לחקלאות, ישיבת קבע וביות בעלי חיים. שעור 13: תעשיות הצור של התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה. | |
| דרישות קדם: שעור מבוא: האדם הקדמון במזרח התיכון - מבוא לפרהיסטוריה | |
| 0671.1015 מבוא לפרהיסטוריה של המזרח הקדום : אנטוליה, סוריה ומסופוטמיה | |
| פרופ' ז'אק יקר | שעור |
| השיעור יעסוק בתרבות הניאוליתית והכלקוליתית של אנטוליה, צפון מסופוטמיה וסוריה בין השנים 5000-8000 לפנה"ס ויכלול את הנושאים הבאים:
מבוא גיאוגרפי ותולדות המחקר. המעבר מהתקופה האפיפליאוליתית לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית. התקופה הניאוליתית הקדם -קרמית במרכז ובדרום מזרח אנטוליה. התקופה הניאוליתית הקדם - קרמית בצפון מסופוטמיה וסוריה. התקופה הניאוליתית במרכז אנטוליה. התקופה הניאוליתית במסופוטמיה ובצפון בסוריה. התקופה הכלכוליתית הקדומה במרכז אנטוליה. התקופה הכלכוליתית הקדומה בצפון מסופוטמיה ובצפון סוריה. מודלים של מבנה חברתי בתקופה הניאוליתית והכלכוליתית במזרח הקדום. במהלך הקורס יופנו התלמידים לקריאה בפרקים נבחרים מהרשימה הביבליוגרפית הבאה: Akkermans, P.M.M.G.1993 Villages in the Steppe. Late Neolithic Settlement and Subsistence in the Balikh Valley, Northern Syria. International Monographs in Prehistory. Archaeological Series 5. Mellaart, J. 1975.The Neolithic of the Near East. London. Singh, P. 1991. The Neolithic Origins. Delhi. Watson, P.J. 1983. The Halafian Culture:A Review and Synthesis. In:Young, T.C. et al. eds., The Hilly Flank and beyond. Studies in Ancient Oriental Civilization 36. Chicago:231-250. Yakar, J. 1993. The Ethnicity of the Halaf Culture West of the Balikh River. In: Mellink, M.J. et al. eds., Aspects of Art and Iconography: Anatolia and Its Neighbours. Ankara:663-669-. Yakar, J. 1994. Prehistoric Anatolia. The Neolithic Transformation and the Early Chalcolithic Period. Tel Aviv: Tel Aviv University: Monograph Series of the Institute of Archaeology, No. 9. Yakar, J. 1994. Prehistoric Anatolia. The Neolithic Transformation and the Early Chalcolithic Period. Tel Aviv : Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel Aviv University. No.9A. Yoffee, N. and Clark, J.J. 1993. Early Stages in the Evolution of Mesopotamian Civilization-Soviet Excavations in Northern Iraq. Tucson & London. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה. הגשה עד 3/7 | |
| סמסטר ב', מועד ב': עבודה. החזרה עד 14/8 | |
| 0671.1016 פרוטוהיסטוריה של המזרח הקדום: אנטוליה וצפון סוריה | |
| פרופ' ז'אק יקר | שעור |
| פרוטוהיסטוריה של המזרח הקדום: אנטוליה, צפון סוריה ומסופוטמיה.
מטרת השיעור להכיר את המערך התרבותי והחברתי באזורים הנדונים טרם הופעת הכתב. מבוא גיאוגרפי ותולדות המחקר. מערב אנטוליה בתקופת הברונזה הקדומה. מרכז אנטוליה בתקופת הברונזה הקדומה. צפון אנטוליה בתקופת הברונזה הקדומה. מזרח אנטוליה בתקופת הברונזה הקדומה. קיליקיה בתקופת הברונזה הקדומה. דרום מזרח אנטוליה בתקופת הברונזה הקדומה . צפון מסופוטמיה בתקופת הברונזה הקדומה. צפון מערב סוריה בתקופת הברונזה הקדומה. במהלך הקורס יופנו התלמידים לקריאה בפרקים נבחרים מהרשימה הביבליוגרפית הבאה: Weiss, H. ed., 1986. The Origins of Cities and Dry farming Syria and Mesopotamia in the Third Millennium B.C. Guildford, Conn. Yakar,J. 1985 The Later Prehistory of Anatolia: The Late Chalcolithic and Early Bronze Age. British Archaeological Reports International. No.268(i-ii). | |
| 0671.1031 מבוא לתרבות אנטוליה | |
| פרופ' ז'אק יקר | שיעור |
| תרבות אנטוליה – החיתים, אבותיהם ושכניהם.
1. ארץ חתי לפני הקמת הממלכה החיתית(2000-1700 לפה"ס) 2. המשך הנושא. 3. התרבות החיתית(1700-1200 לפה"ס): מבוא היסטורי. 4. אתרים מרכזיים בארץ חתי. 5. מאפייני התרבות החיתית. 6. מבנה השלטון החיתי. 7. מבנה החברה החיתית. 8. הכלכלה החיתית. 9. אזורי הפריפריה של ארץ חתי: עמק הפרת, מישור קיליקיה, אזור העמוק והרי הים השחור. 10. המשך הנושא. 11. מערב אנטוליה בתקופה החיתית. 12. המשך הנושא. 13. המינואים והמיקנים בחוף האגאי של אנטוליה. 14. המשך הנושא. במהלך הקורס יופנו התלמידים לקריאה בפרקים נבחרים מהרשימה הביבליוגרפית הבאה: Bibliography: Akurgal, E. 1962. The Art of the Hittites. London. Biblical Archaeologist.1989. Volume 52/2-3(June/September) . Bittel, K. 1970. Hattusha, The Capital of the Hittites. New York. Bryce ,T. 1998. The Kingdom of the Hittites. Oxford. Gurney, O.R. 1990. The Hittites. London:Penguin Books. Hawkins, D. 1996. "The Hittites and their Empire", Royal Cities of the Biblical World". Bible Lands Museum, Jerusalem:69-79. Macqueen, J.G. 1986. The Hittites and Their Contemporaries in Asia Minor. London. Mellaart, J. 1978. The Archaeology of Ancient Turkey. London. Orlin, L.I. 1970. Assyrian Colonies in Cappadocia. The Hague. Vieyra, M. 1955. Hittite Art. London. Yakar, J. 1996. “Hattusa-Bogazkoy: Aspects of Hittite Architecture”, Royal Cities of the Biblical World. Bible Lands Museum, Jerusalem:53-68. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': ב- 3.3.06 ב- 9:00. הגשה עד 9.3.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': ב- 14.6.06 ב- 18:00. הגשה עד 21.6.06 ב- 13:00 | |
| 0671.1033 מבוא לתרבויות מסופוטמיה | |
| ד"ר יורם כהן | שיעור |
| בשעור זה נבחן את ההיסטוריה והתרבות של מסופוטמיה למן המצאת הכתב ועד לנפילת האימפריות הגדולות של אשור ובבל. השעור ישרטט את המהלכים הפוליטיים המרכזיים של התקופה תוך מתן תשומת לב לממדים חברתיים וכלכליים של החברה המסופוטמית. לצד נצחונות מלכים ועלייתן של אימפריות, נתבונן בחיי יומיום של האנשים הפשוטים שחיו בצל המאורעות. בחטיבה הראשונה נעקוב אחר עלייתן של הערים הראשונות במסופוטמיה, התפתחות התרבות והחברה השומרית, ומפעליהם של סרגון מלך אכד ובניו. החטיבה השנייה תהייה מוקדשת לתקופה הבבלית הקדומה. נעמוד על התבססות השושלות האמוריות בעמק נהר הפרת, ובינהן שושלתו של חמורבי. כמו כן נראה כיצד צלחה העיר אשור במסחר ענף שהתנהל בכל רחבי המזרח הקדום. החטיבה השלישית תעסוק בתקופה הבינלאומית. נראה כיצד הושג מאזן הכוחות בין המעצמות הגדולות, בבל, מצריים, ארץ חת ומיתני, ממלכתם של החורים. בחטיבה הרביעית נעסוק באימפריות ובאימפריאליזם. נראה כיצד עלתה האימפריה האשורית לגדולה והטילה את מרותה ברחבי האזור כולו. נעמוד על דמותו של המלך האשורי, הצבא האשורי והחברה החצרונית. על חורבותיה של האימפריה האשורית נבנתה האימפריה הבבלית. נראה כיצד בנתה שושלת המלכים של נבוכדנצר את אחת האימפריות הגדולות שידע המזרח התיכון, תוך פיתוח התרבות, הספרות, המדע והאדריכלות העירונית.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0671.1035 הארכיאולוגיה של א"י משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים | |
| ד"ר שלמה בונימוביץ , פרופ' ישראל פינקלשטיין | שעור |
| הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן המהפכה החקלאית של התקופה הניאוליתית (האלף השמיני לפנה"ס) ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של הקורס תידון בעיקר תקופת הברונזה (האלף השלישי והאלף השני לפנה"ס) ובחלקו השני נעסוק בתקופת הברזל, כלומר, בתקופת ההתנחלות והמלוכה בהיסטוריה הישראלית.הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן המהפכה החקלאית של התקופה הניאוליתית (האלף השמיני לפנה"ס) ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של הקורס תידון בעיקר תקופת הברונזה (האלף השלישי והאלף השני לפנה"ס) ובחלקו השני נעסוק בתקופת הברזל, כלומר, בתקופת ההתנחלות והמלוכה בהיסטוריה הישראלית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/03/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1043 מבוא לתולדות המזרח הקדום: היסטוריה ותולדות הכתב | |
| ד"ר יורם כהן | שעור |
| מבוא כללי לתולדות המזרח התיכון הקדום מראשית ציביליזציות הכתב באלף השלישי לפני הספירה ועד הכיבוש ההלניסטי בסוף האלף הראשון לספירה. מבט על יינתן על ההתפתחויות התרבותיות וההיסטוריות של האזור כולו. הסקירה תתמקד במקורות הכתובים והארכיאולוגיים על החברה, המשטר, הספרות, הדת והמיתולוגיה של התרבויות העיקריות במסופוטמיה, אנטוליה, מצריים, סוריה וארץ-ישראל. דגש מיוחד יושם על המצאת כתב היתדות ותפוצתו, הכתב ההירוגליפי, ועל המצאת האלפבית ותפוצתו בעולם.מבוא כללי לתולדות המזרח התיכון הקדום מראשית ציביליזציות הכתב באלף השלישי לפני הספירה ועד הכיבוש ההלניסטי בסוף האלף הראשון לספירה.
מבט על יינתן על ההתפתחויות התרבותיות וההיסטוריות של האזור כולו, תוך התמקדות במספר דמויות מפתח כגון סרגון מלך אכד, אחנאתון המונותיאיסט הראשון, חתושילי מלך חת ונבוכדנצר כובש ירושלים. הסקירה תתמקד במקורות הכתובים והארכיאולוגיים על החברה, המשטר, הספרות, הדת והמיתולוגיה של התרבויות העיקריות במסופוטמיה, אנטוליה, מצריים, סוריה וארץ-ישראל. דגש מיוחד יושם על המצאת כתב היתדות ותפוצתו, הכתב ההירוגליפי, ועל המצאת האלפבית בכנען ותפוצתו בעולם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/05/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1045 מבוא לתרבות מצריים העתיקה | |
| ד"ר רפאל ונטורה | שעור |
| מבוא כללי לתרבות המצרית הקדומה כפי שזו מצטיירת בימי תפארתה, התקופה הרעמססית.
גילויי התרבות יידונו מהיבטים שונים ברמה של הכרה בסיסית. הארץ, השכנים, המלך, האלים, דת ופולחן, פולחן המתים, קברים פרטיים ומלכותיים, הכתב, צבא וכיבושים, חיי יום-יום, עקרונות האמנות, נקודות ציון בתולדות התקופה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1047 מהלבירינת למלחמת טרויה: מבוא לתרבות אגאית בתקופת הברונזה | |
| ד"ר שלמה בונימוביץ | שיעור |
| הקורס מציג את תרבויות יוון הקדם-קלאסיות - התרבות המינואית בכרתים והתרבות המיקנית ביוון. זכרן של התרבויות הללו נשתמר במיתולוגיה ובסיפורי האיליאדה והאודיסאה, אך הארכיאולוגיה חשפה את העושר התרבותי הרב שמאחורי האגדות: צמיחת הארמונות המינואיים דמויי הלבירינת בכרתים, החברה המינואית הייחודית וטקסי הדת המורכבים שלה, שליטתו בים של המלך מינוס האגדי, ההתפרצות הגעשית של האי תרה והשפעתה על התרבות המינואית, צמיחת התרבות המיקנית והשתלטותה על הים האגאי, המצודות המיקניות וקברי הפאר של שליטי המצודות, קריסת התרבות המיקנית והירושה התרבותית שהותירו המינואים והמיקנים ליוון הקלאסית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/03/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/06/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1071 מבוא לארכיאולוגיה קלאסית ושל ארץ-ישראל בתקופות הקלאסיות | |
| פרופ' משה פישר | שיעור |
| השיעור הזה מהווה שילוב בין הארכיאולוגיה הקלאסית של העולם היווני והרומי בכלל וזאת של ארץ-ישראל. מטרת השיעור היא להציג את ההיבטים השונים של הארכיאולוגיה בשילוב עם המטען התרבותי של העולם הקלאסי, היווני והרומי. השיעור מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון (הקצר יותר) יעסוק בהיבטים המקצועיים של הארכיאולוגיה הן כעבודת שדה והן כדיסציפלינה חברתית. תינתן סקירה של התפתחות הארכיאולוגיה בדורות האחרונים בהתייחס לרקע החברתי, הפוליטי והאידיאולוגי. החלק השני (המורחב יותר) של השיעור יעסוק בתחומים השונים של הארכיאולוגיה הקלאסית, דהיינו: ארכיטקטורה, קרמיקה ותחומים אמנותיים (פיסול, ציור, אמנות זעירה). כמו-כן, יוצגו תחומי העזר של הארכיאולוגיה הקלאסית, בעיקר הנומיסמטיקה (חקר המטבעות) והאפיגרפיה (חקר הכתובות). על-סמך המטען המוגש בשיעור תוצג תמונה של חיי היום-יום של העולם הקלאסי. החלק השלישי המוקדש לארץ-ישראל יעסוק בכל הנושאים הללו מההיבט הארץ-ישראלי על-פי הסדר הכרונולגי של התקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית ויחסה למקורות הכתובים (כגון: תנ"ך, הברית החדשה, כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרי המכבים, היסטוריה אוגוסטה, משנה, תלמוד, אבות הכנסייה).נעסוק בעיור, ביצורים, אמנות, קרמיקה, מטבעות, כתובות. העיור של הורדוס המלך: קיסריה, סמריה-סבסטה, אפק-אנטיפטריס; בית-המקדש והעיר ירושלים; מבצרי וארמונות מדבר יהודה; קרמיקה מתקופת הורדוס ובני-ביתו. "ארכיאולוגיה" של שתי המרידות של היהודים נגד הרומאים: שכבת החורבן של תקופת המרד הגדול וחשיבותה הארכיאולוגית. ארץ-ישראל כארץ הקודש לנצרות בתקופה הביזנטית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0671.1072 מבוא למקורות כתובים מהעולם הקלאסי | |
| פרופ' ישראל רול | שיעור |
| מטרת הקורס היא להקנות לתלמיד את היכולת הראשונית לגשת למקור כתוב מהעת העתיקה, אשר הגיע לידינו באחת מהצורות הבאות:
א. בצורת נוסחים מועתקים מימי הביניים שחוברו בידי נזירים נוצרים באירופה או בידי מלומדים מוסלמיים בארצות המזרח. ב. אוספים של פפירוסים כתובים מקוריים אשר נתגלו באתרים הממוקמים בעיקר באורים בעלי אקלים יבש. ג. מגוון רחב ועשיר ביותר של כתובות חקוקות, חרותות או מצוירות שנתגלו בכל ארצות אגן הים התיכון. בהקשר לקבוצה הראשונה יושם הדגש על הנגישות למהדורות הביקורתיות של הטקסטים השונים ועל הניתוח הביקורתי המלווה אותם, ועל התרגומים הנאותים שלהם. הקורס גם יתמקד בתרומת המקורות הכתובים מהסוגים שצוינו לעיל להבנה טובה יותר של הממצא הארכיאולוגי שנתגלה באתרים האורבניים ובמרחבים הרוראליים שברחבי העולם היווני והרומי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/05/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1073 מכנען לישראל | |
| פרופ' נדב נאמן | שיעור |
| מטרת הקורס היא לתאר את צמיחת עם ישראל ההיסטורי מחברה כנענית, את התגבשותן של ממלכות ישראל ויהודה ואת התפתחותן עד לחורבן ממלכת ישראל. במסגרת ההרצאה אציג את התעודות החיצוניות והממצאים הארכיאולוגיים העומדים לרשותנו לחקר התקופה, אעמוד על האפשרויות והמגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי למחקר היסטורי ואנסה לשלב את המקורות המקראיים במקורות החיצוניים. תלמידי הקורס יקבלו תמונה מקפת על ארץ כנען ההיסטורית, על אופן צמיחתו של עם ישראל ('מנוודות למלוכה'), על ההיסטוריה של ממלכות ישראל ויהודה עד לחורבנה של ממלכת ישראל ועל ייחודו של המקרא כמקור היסטורי. דגש מיוחד יושם בדיון על ביקורת הטקסט המקראי ועל האפשרויות והמגבלות הכרוכות בו כמקור לחקר תולדות ישראל.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1074 מבוא להיסטוריוגרפיה מקראית א' | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | שיעור |
| מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס נלמד להכיר את מאפייני ההיסטוריוגרפיה המקראית, ונבחן את הדרך שבה עיצבו מחברי הספרים ההיסטוריוגרפיים את ההיסטוריה של עם ישראל בימי הבית הראשון. נלמד על עולמם של ההיסטוריוגרפים המקראיים, על מטרות החיבור שכתבו ועל קהל היעד שלו הם ייעדו חיבור זה. נעמת את התיאור המקראי עם מקורות מידע אחרים כמו ממצאים ארכיאולוגיים וכתובות קדומות, וננסה ליצור תמונה היסטורית מהימנה ככל האפשר של תולדות ישראל בימי הבית הראשון. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/06/2006 בשעה 18:00 | |
| 0671.1075 מבוא להיסטוריוגרפיה מקראית ב' | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | שיעור |
| מי נחשב יהודי בימי שיבת ציון? כיצד שייכו עצמן קבוצות שונות לבני הארץ המקוריים, שחיו בה לפני חורבן הבית הראשון? לכאורה, אלה שאלות קלות וברורות, אולם לא כך הדבר. בראשית ימי הבית השני ניטשו מאבקים עזים בין קבוצות שונות, שכל אחת מהן טענה שהיא הממשיכה של 'יהודה האמיתית'. היא זו שזכאית לכנות את עצמה בשם 'ישראל'.
בקורס ננסה לענות על מקצת השאלות הללו, ולהבין את התמונה הרחבה יותר: מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות חורבן הבית הראשון, ימי גלות בבל ותקופת שיבת ציון? כיצד ראו יהודים ביהודה, בבבל ובמצרים את ההיסטוריה הקדומה של העם היהודי? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? מה הם הכלים של ההיסטוריון וכיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי? בקורס נלמד להכיר את מאפייני ההיסטוריוגרפיה המקראית של ימי שיבת ציון, נבחן את עולמם האידיאולוגי של מחברי ההיסטוריה, את הדרך שבה הם עיצבו את ההיסטוריה של עם ישראל בימי הבית הראשון ואת הדרכים שבהן הם ניסו לקשור את ימיהם לתקופה הקדומה הזו. נלמד על העולם שבו חיו ההיסטוריוגרפים המקראיים, על מטרות החיבור שכתבו ועל קהל היעד שלו הם ייעדו חיבור זה. נעמת את התיאור המקראי עם מקורות מידע אחרים כמו ממצאים ארכיאולוגיים וכתובות קדומות, וננסה ליצור תמונה היסטורית מהימנה ככל האפשר של תולדות ישראל בימי הבית הראשון. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2006 בשעה 12:30 | |
| 0671.1076 מבוא לתולדות האימפריה הבבלית | |
| פרופ' רן צדוק | שיעור |
| האמפריה הבבלית החדשה התקיימה בין 626 ל-539 לפסה"נ. היא התגבשה בעיקר הודות לנפילת האמפריה האשורית ע"י קואליציה בבלית-מדית ב-612 לפסה"נ והגיעה לשיא התפשטותה עם כיבוש הלבנט וקיליקיה במחצית הראשונה למאה השישית לפסה"נ. במנהל ובעניינים רבים אחרים היא ממשיכה ומנציחה מבנים שנותרו קיימים מאז האמפריה האשורית שקדמה לה, אך ישנם גם כמה הבדלים בולטים ומשמעותיים בין שתי האמפריות. בדומה לאמפריה האשורית, ירידתה ונפילתה של האמפריה הבבלית החדשה היתה מהירה מאוד וללא שלבים ניתנים להבחנה. היא נכבשה ע"י כורש, שהפך את בבל לאחת מבירות האמפריה האכימנית. הקורס יתחיל בהערכה כללית על מקומה של האמפריה הבבלית בתוך הרצף הכרונולוגי של תקופת האמפריות הגדולות (רצף שאת תחילתו ניתן לקבוע ב-744 לפסה"נ) ובסקירת האירועים המכוננים והמכריעים. עיקר הקורס יתמקד במבנה החברה הבבלית ובאספקטים כלכליים ומינהליים שעליהם נשתמר חומר עשיר ומגוון מאוד מערי המקדש הבבליות. | |
| 0671.1077 מבוא לתולדות האימפריה הפרסית | |
| פרופ' רן צדוק | שיעור |
| האמפריה הפרסית (או האכימנית על שם השושלת ששלטה בה) התקיימה בין 538 ו-331 לפסה"נ. היא ירשה בעיקר את האמפריה הבבלית וכן את המדינות העל-לאומיות שהתקיימו לפניה במדי ובלוד. זוהי האחרונה ברצף של שלוש האמפריות המזרחיות הקדומות: קדמו לה האמפריה האשורית והבבלית החדשה. האמפריה הפרסית המשיכה במידה רבה את המסורת המנהלית של שתי האמפריות שקדמו לה ובמידה מסויימת גם את זו של המדינה המדית. אלכסנדר הגדול שם קץ לקיומה והתקופה ההלניסטית, שהחלה עם כיבושיו, קוטעת את הרצף של האמפריות המזרחיות. הקורס יתחיל בהשוואה בין האמפריה בראשיתה ובין המדינות שקדמו לה ברמת אירן, דהיינו עילם ומדי. עיקרו יתמקד בהסטוריה הארוכה יחסית של האירועים מחד ובהתחקות אחרי החלוקה המנהלית והמבנה הסוציו-אקונומי של פחוות עבר הנהר (סוריה-לבנון וא"י) ובבל מאידך. | |
| 0671.1112 ארכיאולוגיה, מקרא ומה שביניהם | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | פרוסמינר |
| המחקר הארכיאולוגי וחקר המקרא הם שני הכלים העיקריים שבעזרתם ניתן לשחזר את ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. המטרה בפרו"ס זה היא להכיר את שני תחומי המחקר הללו ולהבין את דרך העבודה של ההיסטוריון, בעת שהוא מנסה לשחזר תמונה היסטורית מקיפה של תולדות עם ישראל בתקופת המקרא. במהלך הלימוד נתמודד עם סוגיות מפרקי זמן שונים ונחדד את הקשיים המתודיים בדרך העבודה המדעית של ההיסטוריון.
בין הנושאים שיידונו בתרגיל: התיאור המקראי על ימי האבות; הממצא הארכיאולוגי על תקופת ההתנחלות והשופטים; הבעיות הארכיאולוגיות עם המאה העשירית לפנה"ס (ימי הממלכה המאוחדת); המאפיינים התרבותיים של ממלכות ישראל ויהודה; הממצא הארכיאולוגי והתיאור ההיסטורי על מסע סנחריב; עדויות ארכיאולוגיות לימי מלכותו של מנשה; ההיסטוריה של חורבן הבית הראשון וימי גלות בבל. המטרה העיקרית של הפרו"ס היא לתת לתלמידים כלים מתודולוגיים למחקר ולכתיבה, כדי לאפשר להם למצות בצורה טובה ויעילה יותר את הסמינר והרפראט שאותם יכתבו בשנים ב' וג'. | |
| 0671.1113 גיאוגרפיה היסטורית של העולם היווני-רומי | |
| פרופ' ישראל רול | שיעור |
| הקורס יתמקד בשלושה היבטים:
א. היבט תיאורי (דסקריפטיבי) ובו תאור כללי של פני השטח של ארצות אגן הים התיכון והאלמנטים הטופוגרפיים הבולטים שבהם ; מיקום ותאור המרכזים האורבניים שבארצות אלה וצורת ההתיישבות הרוראלית שהקיפה אותם ; שמות הארצות, האזורים והיישובים שבהם. ב. היבט פרשני (אינטרפרטטיבי), ובו דיון על ההשפעות האפשריות של הרקע הגיאוגרפי על הארגון המדיני והחברתי של עמי הים התיכון דאז, על יחסי הגומלין שביניהם בתחום התרבותי והדתי ועל צורת החיים של תושביהם. ג. היבט תפישתי (קונצפטואלי) ובו דיון על הדרך שבה תפסו בעולם היווני את היקום (קוסמוס), את העולם המיושב (אויקומנה) ואת העמים היושבים בו ; כיצד תיארו מרחב גיאוגרפי בצורה מילולית (בטקסטים כתובים) ובמישור הקרטוגרפי (מפות) ; כיצד השפיע הידע הנ"ל על תפישת העולם של בני האדם בכלל, ושל שליטיהם בפרט, ועל השיקולים המדיניים, הצבאיים, והכלכליים שלהם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1114 תרגיל בשדה | |
| ד"ר אורן טל | תרגיל |
| התרגיל ישלב הבטים עיוניים ומעשיים בעבודת הסקר הארכיאולוגי; שיטות הסקר, אופן התיעוד, ניתוח ופירוש הממצא. התלמידים יידרשו ב-5 ימי סקר שיתקיימו בשעות הבוקר והצהרים של ימי ה' (נבחרים) בשבוע, לצד שני שיעורים עיוניים בכיתה. התרגיל יכלול גם סיורים באתרים נבחרים ובמוזיאונים אזוריים שיערכו במהלך ימי הסקר. | |
| 0671.1216 חפירה לימודית | |
| פרופ' ישראל פינקלשטיין | תרגיל |
| החפירה הלימודית כוללת עבודה מעשית בשטח, תרגול בתחומים שונים של טיפול בממצאים, והרצאות. בדרך כלל הלינה במחנה החפירה, כשהפעילות נמשכת משעה מוקדמת בבוקר ועד שעות הערב. בתום החפירה יגיש התלמיד עבודת סיכום.העבודה תוגש עד תחילת שנת הלימודים שלאחר החפירה.
פרטים על מיקומה ומועדה של החפירה הלימודית יימסרו במהלך שנת הלימודים. | |
| דרישות קדם: השתתפות בשעור "הארכיאולוגיה מהי?" | |
| 0671.1218 קרמיקה קדומה (טיפולוגיה של כלי חרס א') | |
| פרופ' יובל גורן | תרגיל |
| מאז הופעתם באמצע האלף השישי לפנה"ס, מהווים כלי החרס את הממצא החומרי העיקרי המשמש כיום את הארכיאולוג בתיארוך השכבות הארכיאולוגיות ובפרשנויות החברתיות והכלכליות. הקורס מיועד להקנות רקע והיכרות ראשונית עם רפרטואר כלי החרס של ארץ-ישראל וסביבתה מראשית הופעתם באלף השישי לפנה"ס ועד לאלף השני לפנה"ס, תוך דיון בהתפתחות הכלים והתעשייה הקדרית, תולדות מחקרם, העדויות שהם מספקים על קשרי החוץ והפנים בתקופות השונות והפרשנות החברתית והכלכלית שניתנה להופעתם על ידי החוקרים.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/05/2006 בשעה 18:00 | |
| 0671.1224 גיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל באלף השני לפנה"ס | |
| פרופ' נדב נאמן | תרגיל |
| מטרת הקורס היא להציג בפני התלמיד את התעודות שיש להן נגיעה להיסטוריה היישובית של כנען באלף השני לפנה"ס ולנסות לקשור אותן עם תולדות ארץ כנען ועם הממצא הארכיאולוגי שנתגלה במרחב זה. המחקר הגיאוגרפי היסטורי משלב שלושה תחומי ידע - גיאוגרפיה, טקסט וארכיאולוגיה – והמפגש בין שלושת הרכיבים הללו יעמוד במוקד הדיון. במסגרת הקורס נקרא שורה של תעודות, שבמקורן נכתבו במצרית ובאכדית, ונעמוד על האפשרויות והמגבלות הכרוכות בשימוש בהן, על התמונה המצטיירת מהן לגבי יישוב, חברה, משטר ותרבות ברחבי כנען, על האופן שבו ניתן לשלב אותן עם הממצא מן החפירות והסקרים הארכיאולוגיים שנערכו בארץ ועל הזיקה בינן לבין המערך היישובי שצמח באזור באלף הראשון לפנה"ס.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/04/2006 בשעה 18:00 | |
| 0671.1225 גיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל באלף הראשון לפנה"ס | |
| פרופ' נדב נאמן | תרגיל |
| מטרת הקורס היא להציג בפני התלמיד את התעודות שיש להן נגיעה להיסטוריה היישובית של ארץ ישראל באלף הראשון לפנה"ס ולנסות לקשור אותן עם תולדות הארץ ועם הממצא הארכיאולוגי שנתגלה בה. המחקר הגיאוגרפי היסטורי משלב שלושה תחומי ידע - גיאוגרפיה, טקסט וארכיאולוגיה – והמפגש בין שלושת הרכיבים הללו יעמוד במוקד הדיון. במסגרת הקורס נקרא את הטקסטים המקראיים ואת התעודות החיצוניות ונעמוד על האפשרויות והמגבלות הכרוכות בשימוש בהם, על התמונה המצטיירת מהן לגבי יישוב, חברה, משטר ותרבות בממלכות ישראל ויהודה, על אופן שבו ניתן לשלב אותן עם הממצא מן החפירות והסקרים הארכיאולוגיים שנערכו בארץ ועל הזיקה בינן לבין המערך היישובי שהתקיים באזור באלף השני לפנה"ס. דגש מיוחד יושם בדיון על ביקורת הטקסט המקראי ועל האפשרויות והמגבלות הכרוכות בו כמקור לחקר תולדות ישראל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1237 מבוא לתולדות המזרח הקדום: דת ומיתולוגיה | |
| ד"ר יורם כהן | שעור |
| סקירת מבני היסוד של הדתות הפוליתאיסטיות במזרח הקדום: היווצרות העולם (קוסמוגוניה), עולם האלים (פנתיאון) והיווצרותו (תיאוגוניה), פולחן האלים,פסטיבלים,כהונה ומקדשים,ריטואלים מאגיים, ניחוש העתיד (דיבינציה), מיתולוגיה. הסקירה תקיף את התרבויות העיקריות של המזרח הקדום - מסופוטמיה, אנטוליה, הלבנט ומצריים.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': בחינת בית ב-27/6. הגשה עד 30/6 ב-13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': בחינת בית ב-10/8. הגשה עד 13/8 ב-13:00 | |
| 0671.1238 טקסטים עתיקים וממצא ארכיאולוגי | |
| ד"ר יורם כהן | שעור |
| שעור מבוא המציג את יחסי הגומלין בין תוכנן של כתובות עתיקות לבין הממצאים הארכיאולוגיים. יוצגו עקרונות היסוד לפענוח ופרשנות טקסטים מסוגים שונים (היסטוריים, ספרותיים, דתיים, וכו') ומתרבויות שונות במזרח הקדום, תוך בחינת תרומתם להבנת הממצאים הארכיאולוגיים ולשחזור העבר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/04/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.1550 מצרית למתחילים (א' + ב') | |
| ד"ר דבורה סוויני | שעור ותרגיל |
| קורס זה מיועד ללמוד קריאה, תרגום והבנת טקסטים מצרים עתיקים הכתובים בהירוגליפים. במהלך הסמסטר הראשון של הקורס נלמד את השפה ונקרא טקסטים פשוטים ושכיחים, כמו התפילות להגשת מנחות למתים, שתוכלו אחר-כך לקרוא לבד בביקורים במוזיאונים או בטיול למצרים.במהלך הסמסטר השני נקרא טקסטים ארוכים ומורכבים יותר, כמו הסיפור של המלח שספינתו טבעה, או התיאור של קרב מגידו מן האנלים של תחותמס ג' (1458 לפה"ס). | |
| הערות: הקורס שנתי - חובה לקחת את שני הסמסטרים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/04/2006 בשעה 18:00 | |
| 0671.2000 תולדות המחשבה הארכיאולוגית | |
| פרופ' אבי גופר | שעור |
| מטרת הקורס להקנות לתלמיד ידע כללי והיכרות עם אסכולות חשיבה והסבר במחשבה הארכיאולוגית לדורותיה ולדון במקורותיה של חשיבה זו ובהשפעתה על הפעולה הארכיאולוגית. ארץ-ישראל תובא כמקרה מבחן.
מבוא: הרלבנטיות של היסטוריית המחשבה הארכיאולוגית. גישות שונות להיסטוריה של המחשבה הארכיאולוגית - הגישה הלינארית-התפתחותית, הגישה הבקורתית. האם יש עבר אובייקטיבי? - חשיבות ה"סובב" החברתי-פוליטי והאינטלקטואלי של הארכיאולוגיה. מאספנות לסיסטמטיקה: שלבים מקדימים - התפתחות הארכיאולוגיה הקלאסית וההיסטוריה של האמנות; אגיפטולוגיה ואשורולוגיה; אספנות אירופית. ראשיתה של הארכיאולוגיה המדעית - הכרונולוגיה היחסית של שלושת העידנים (אבן, ברונזה, ברזל). ראשית האנתרופולוגיה - מודלים של אבולוציה חברתית; ארכיאולוגיה פליאוליתית - על עתיקותו של האדם; כיצד השפיעו אלה על מתודת העבודה בשדה. היסטוריה של תרבויות (culture-history): דיפוזיוניזם; טיפולוגיה מרחבית; צמיחת המושג "תרבות ארכיאולוגית" והתגבשות הגישה ההיסטורית לתרבויות. גורדון צ'יילד - תרבות, זמן ומרחב. שיפורים מתודולוגיים בעבודת השדה ובעיבוד ממצאים - סטרטיגרפיה וסריאציה (סדרתיות). "הארכיאולוגיה החדשה": הרקע לצמיחתה של "ארכיאולוגיה חדשה" בארה"ב (ניאו-אבולוציוניזם, ארכיאולוגיה אקולוגית ויישובית) ובבריטניה ("הגיאוגרפיה החדשה", ארכיאולוגיה כלכלית, ארכיאולוגיה אנליטית, מהפכת הפחמן 14). הארכיאולוגיה כמדע - פוזטיביזם, הסבר, חוקים ארכיאולוגיים; ניתוח כמותי בארכיאולוגיה; תרבות כמערכת (אקולוגיה, הסתגלות); לימוד ממצבים חיים - אתנוארכיאולוגיה; רמות תיאוריה שונות. "הארכיאולוגיה החדשה" והשפעתה על מתודת השדה והמעבדה של הארכיאולוג. ארכיאולוגיה בתר-תהליכית: שובו של הפרט אל במת הארכיאולוגיה. גישה קונטקסטואלית. סמלים ואידיאולוגיה בחברות קדומות ; ארכיאולוגיה והיסטוריה. מה בין נתונים לתיאוריה - גישה רלטיביסטית. ביקורת על "הארכיאולוגיה החדשה". הארכיאולוגיה של המחשבה. ארכיאולוגיה ביקורתית. הארכיאולוגיה הקוגניטיבית-תהליכית- האם סינתזה? ארץ-ישראל כמקרה מבחן לשינויים במחשבה הארכיאולוגית: נוסעים ואספנים; חפירות "למען האל והמדינה"; מקולוניאליזם ומבוכה מתודולוגית לשיטתיות. תיאולוגים כארכיאולוגים - הארכיאולוגיה המקראית בשיאה (אולברייט, רייט ואחרים). הגישה החילונית לארכיאולוגיה בארץ-ישראל - קניון כהיסטוריונית של תרבויות. מדינת ישראל וארכיאולוגיה לאומית. הויכוח על מתודות העבודה בשדה. "הארכיאולוגיה החדשה" בארץ-ישראל - לבטים ומעשים; ארכיאולוגיה בתר- תהליכית בארץ-ישראל. "ארכיאולוגיה מקראית חדשה"? גישות קוגניטיביות במחקר הפרהיסטורי בארץ. | |
| דרישות קדם: מבואות החובה של שנה א' | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/03/2006 בשעה 18:00 | |
| 0671.2014 המהפיכה החקלאית: סיבות, תוצאות והשלכות לגבי העולם המודרני | |
| ד"ר רן ברקאי | סמינר |
| עולמם של בני האדם עבר שינוי משמעותי ביותר לפני כעשרת אלפים שנים. מאות אלפי שנים של חיים בקבוצות קטנות תוך הסתמכות מלאה על משאבי הטבע ונוודות הוחלפו בישיבת קבע, ייצור מזון וניצול חסר תקדים של משאבי הטבע. התקופה הנאוליתית והמעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים לישיבת קבע ולכלכלה חקלאית מהווים את הבסיס והתשתית להבנת העולם המודרני.
מאפיינים רבים של אורח החיים המודרני, המוכר לנו היום, התגבשו רק בראשית התקופה הנאוליתית, על רקע המהפכה החקלאית, ועל כן אינם מאפיינים אנושיים "טבעיים". "טבע האדם" עבר שינוי בראשית התקופה הנאוליתית וייצר תפישת עולם חדשה ומערכות יחסים חדשות ומורכבות. דגש מיוחד יושם על הנושאים הבאים: המעבר לאורח חיים טריטוריאלי, שינוי בהשקפת העולם בנוגע לאלימות ותוקפנות, ראשית הדת הממוסדת, ניצול משאבים וניכור כלפי הטבע, ראשית העושר, התפתחות מוסדות מנהיגות ועוד . הסמינר יתמקד בתהליכים הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים שהתרחשו בראשית התקופה הנאוליתית כרקע להבנת פרק חשוב זה בתולדות המין האנושי והשפעתו על עולמנו המודרני. | |
| דרישות קדם: שעור מבוא: האדם הקדמון במזרח התיכון - מבוא לפרהיסטוריה | |
| 0671.2036 תעלומת האדם הנאנדרטלי | |
| ד"ר רן ברקאי | פרוסמינר |
| האדם הנאנדרטלי חי בארץ ישראל וסביבתה לפני כ 60,000 שנים והותיר מאחוריו מערות ובהן שרידי כלי צור, עצמות בעלי חיים, קבורות ומדורות. שרידים אלה עשויים ללמד אותנו אודות הטיפוס האנושי הקרוב ביותר אלינו, בני האדם המודרניים, ועל מהלך הארועים שהביאו להעלמותם של הנאנדרתלים והתפתחותה של תרבות חדשה.
מי היה האדם הנאנדרטלי? האם אדם זה שונה כל כך מאיתנו? מהו מקומו באבולוציה האנושית ומדוע זכה תמיד ליחס חריג? מדוע גם היום נעשה שימוש בכינוי "אדם נאנדרטלי" על מנת להצביע על שוכן מערות פרהיסטורי, גס, מגושם ואינפנטילי? האם תפיסה זו אכן מעוגנת בנתונים הארכאולוגיים? קורס זה מתמקד בממצאים הארכאולוגיים שהותירו ההומינידים המכונים נאנדרטלים באזורינו ובניסיון לשחזר את אורחות חייהם ותרבותם. יידונו סוגיות מרכזיות כגון הדומה והשונה בין האדם הנאנדרטלי והאדם המודרני, יחסי הגומלין בין שני טיפוסים אנושיים אלה בדרום הלבאנט, הסיבות האפשריות להכחדתו של האדם הנאנדרטלי ועוד. האדם הנאנדרטלי חי בארץ ישראל וסביבתה לפני כ 60,000 שנים והותיר מאחוריו מערות ובהן שרידי כלי צור, עצמות בעלי חיים, קבורות ומדורות. שרידים אלה עשויים ללמד אותנו אודות הטיפוס האנושי הקרוב ביותר אלינו, בני האדם המודרניים, ועל מהלך הארועים שהביאו להעלמותם של הנאנדרתלים והתפתחותה של תרבות חדשה. מי היה האדם הנאנדרטלי? האם אדם זה שונה כל כך מאיתנו? מהו מקומו באבולוציה האנושית ומדוע זכה תמיד ליחס חריג? מדוע גם היום נעשה שימוש בכינוי "אדם נאנדרטלי" על מנת להצביע על שוכן מערות פרהיסטורי, גס, מגושם ואינפנטילי? האם תפיסה זו אכן מעוגנת בנתונים הארכאולוגיים? קורס זה מתמקד בממצאים הארכאולוגיים שהותירו ההומינידים המכונים נאנדרטלים באזורינו ובניסיון לשחזר את אורחות חייהם ותרבותם. יידונו סוגיות מרכזיות כגון הדומה והשונה בין האדם הנאנדרטלי והאדם המודרני, יחסי הגומלין בין שני טיפוסים אנושיים אלה בדרום הלבאנט, הסיבות האפשריות להכחדתו של האדם הנאנדרטלי ועוד. | |
| 0671.2037 הפירמידות | |
| פרופ' בנימין זאס | פרוסמינר |
| נסקור את בנייתם של מונומנטים אלו במצרים ואת קבורת המלכים ובני משפחותיהם, למן הראשון שבהם, פירמידת המדרגות של ג'וסר, עבור בפירמידות הגדולות של גיזה ובנות דמותן הצנועות יותר מסוף הממלכה הקדומה, ועד שירת הברבור של מבני קבורה מלכותיים אלו בראשית האלף השני לפני הספירה. באמצעות נושא הפירמידות נתחיל לפתח מיומנות בקריאה, כתיבה ודיבור אקדמיים. | |
| 0671.2048 מבוא לטכנולוגיה ולתרבות חומרית | |
| פרופ' יובל גורן | שעור |
| הופעתן של הטכנולוגיות המורכבות נחשבת לציון דרך מרכזי בהתפתחות החברה והכלכלה האנושית. הקורס יעסוק בהופעתן הראשונה של הטכנולוגיות האלה בלבאנט מן ההיבט הטכני, החברתי והכלכלי תוך סקירת שיטות הייצור, העדויות להופעתה הראשונה של כל טכנולוגיה, אופן התפתחותה ותפוצתה והפרשנויות שניתנו לה. נגלה שבמקרים רבים ניכר הופעתה של טכנולוגיה מורכבת אינה נובעת מצרכים פונקציונליים גרידא. בין הטכנולוגיות שייסקרו בקורס: תעשיות הטיח והסיד, ראשית הקדרות, הופעת המטלורגיה ותעשיות הזכוכית הראשונות. | |
| דרישות קדם: שעור: הארכיאולוגיה מהי? | |
| 0671.2067 בעיות נבחרות בתקופת הברזל א' | |
| פרופ' ישראל פינקלשטיין | שעור |
| הקורס יעסוק בבעיות נבחרות בתקופת הברזל א: כרונולוגיה, ראשית ישראל, התיישבות הפלשתים, המשך תרבותה של כנען בעמקים וכד'.
| |
| דרישות קדם: שעור מבוא: הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.2075 אתנוארכיאולוגיה של אנטוליה | |
| פרופ' ז'אק יקר | סמינר |
| הסמינר יטפל במגוון נושאים הקשורים לתרבות אנטוליה כולל כלכלה, חברה, דת ופולחן מהתקופה הניאוליתית ועד סוף תקופת הברזל.
הנחת העבודה היא : שחזור טנטטיבי של המבנה החברתי, הכלכלי והרוחני של החברה האנטולית הקדומה, משכנע יותר כאשר מודלים אתנוגרפיים משלימים את התמונה המצטיירת מן הנתונים הארכיאולוגיים. באזורים השונים של אנטוליה קיימות מסגרות חברתיות אשר ממשיכות לשמור על נורמות עתיקות יומין של מבנה שבטי חצי נוודי, כלכלת קיום כפרית וסחר חליפין. באנטוליה השתמרו עד היום קבוצות המנהלות אורח חיים מסורתי המתבטא באופן הפעילות החקלאית, גידול בעלי חיים ורעייה, ומהוה מקור חשוב להבנת פעילות דומה בחברות קדומות. כמו כן, דגם הישוב של חברות כפריות באזורים שונים מבחינה טופוגרפית ואקלימית מספק מודלים רחבי היקף של התנהגות חברתית כלכלית חשובים ביותר להבנה של התיישבות בסביבה דומה מאז התקופה הפריהיסטורית או הפרוטו היסטורית .בעוד האתנוגרפיה יכולה להראות עד כמה מעמד ומדרג חברתי יכולים להשתקף בתרבות החומרית ובמיוחד בארכיטקטורה הכפרית, האתנוהיסטוריה יכולה לספק קווי מתאר לבניה של מודלים הסבריים .האתנוגרפיה יכולה גם להיות מכשיר רב ערך לבדיקה של השפעת הסביבה הטבעית על כלכלת הקיום של חברות כפריות .מודלים כאלה יכולים לעזור בהערכה של דגמי ישוב, ובמיוחד להבנת אופי הישוב הבודד בפרט ודגם הישוב בכלל בחברות טרום מדינה ומדינה. | |
| דרישות קדם: שעור מבוא לתרבות אנטוליה | |
| 0671.2083 ארכיאולוגיה של בקעת באר-שבע | |
| פרופ' זאב הרצוג | סמינר |
| הקורס יבחן את נושא הארכיאולוגיה המרחבית תוך כדי ניתוח הממצא בבקעת באר שבע. נקודת המוצא מניחה כי תולדות ההתיישבות באזור נובעים מיחסי הגומלין בין התנאים החברתיים והתנאים הסביבתיים. מכיוון ששתי המערכות משנות ללא הרף שחזור ההשפעות ההדדיות מחייב בחינה של תהליכים מורכבים. כבסיס לדיון יבחנו התנאים הגיאוגרפיים של האזור והנתונים על תמורות בתנאים אלה בתקופות ההיסטוריות.
הממצא הארכיאולוגי ישמש כמקור העיקרי לשחזור התהליכים החברתיים באזור: בכלכלה (חקלאות, מלאכה, ומסחר), בתהליכים מדיניים (רמת הארגון החברתי) ובתהליכים התרבותיים (פולחן ואומנות). חובות הקורס: הצגת הנושא הנבחר כרפראט בדיון בכיתה, והגשת עבודה בכתב (15-20 עמ' ) בסוף הסמסטר. הציון: הצגת רפראט בכיתה (50%) ועבודה סמינריונית (50%). | |
| דרישות קדם: שעור מבוא: הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים | |
| 0671.2101 מבוא לאומנות ארץ-ישראל והמזרח הקדום | |
| פרופ' בנימין זאס | שעור |
| באמצעות הממצא הארכיאולוגי נסקור את אומנות א"י מהכלקולית ועד סוף תקופת הברזל ואת קשריה של אומנות זאת עם שכנותיה של א"י. | |
| דרישות קדם: שעור מבוא: הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/08/2006 בשעה 12:30 | |
| 0671.2200 טיפולוגיה של כלי חרס בארץ-ישראל למן התקופה הפרסית ועד התקופה הערבית הקדומה | |
| ד"ר אורן טל | תרגיל |
| כלי החרס כממצא הארכיאולוגי השכיח ביותר מהווים אמצעי מרכזי בניתוח חפירות ארכיאולוגיות. התרגיל יעסוק בהכרת כלי חרס מייצור מקומי וכלי חרס מיובאים מהתקופה הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזאנטית והערבית הקדומה, אופן ניתוחם, עיבודם, והמידע הכרונולוגי והחברתי הטמון בהם. הלימוד יתבסס על סקירת הכלים והמכלולים האופייניים לכל תקופה ותקופה על שלביה השונים ותרבויותיה האזוריות, לצד שרטוטם תחת מוסכמות ארכיאולוגיות. | |
| 0671.2220 טיפולוגיה של כלי חרס ב' | |
| פרופ' זאב הרצוג | תרגיל |
| כלי החרס הם הכלי העיקרי בניתוח ממצאי החפירה הארכיאולוגית. במהלך הקורס נלמד באופן פרטני את צורות כלי החרס האופייניים בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל. הלימוד מתבסס על אימון בשרטוט כלי החרס בכיתה. בנוסף ללימוד טיפוסי הכלים נעסוק בשאלות הקשורות לכרונולוגיה של מכלולים קראמיים, למשמעות הממצא ביחס לזיהוי של קבוצות אתניות ומדיניות וכן באיתור קשרי מסחר בין האזורים השונים.
חובות הקורס: השתתפות חובה בכל השיעורים. הגשת 2 תרגילים של סיכומי קריאה. בחינה בע"פ ובחינה בכתב. הציון: תרגילים (20%), בחינה בע"פ (40%), בחינה בכתב (40%). נושאי הקורס: 1. הגדרת צורות הכלים, חלקי הכלי, דרכי העיטור ולימוד שיטת הציור. 2. כלים דו-גוניים, שוקולד-על לבן, וכלים ממורקים אדום ושחור 3. קערות וקדרות בתק' הברונזה המאוחרת 4. סירי בישול וקנקנים בתק' הברונזה המאוחרת 5. פכים, פכיות קובעות ונרות בתק' הברונזה המאוחרת 6. כלי יבוא מיקניים וקיפריים בתק' הברונזה המאוחרת 7. הקרמיקה של אזור ההר בתק' הברזל א' 8. הקרמיקה של אזור החוף והעמקים בתק' הברזל א' 9. כלי החרס בתק' הברזל ב'1 10. כלי החרס בתק' הברזל ב' 2: קערות קדרות קובעות וסירי בישול 11. כלי החרס בתק' הברזל ב' 2: קנקנים, קנקניות, פכים, פכיות, צפחות ונרות 12. כלי החרס בתק' הברזל ב' 3: קערות קדרות קובעות וסירי בישול 13. כלי החרס בתק' הברזל ב' 3: קנקנים, קנקניות, פכים, פכיות צפחות ונרות | |
| דרישות קדם: שעור מבוא: הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/08/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.2247 שיטות מדעיות במיקרוארכיאולוגיה | |
| פרופ' יובל גורן | שעור |
| הארכיאולוגיה המודרנית נעזרת במגוון גדול מאד של שיטות אנליטיות מתחומי מדעי הטבע לצורך שיכלול יכולתה לנתח את הממצא הארכיאולוגי ולהסבירו. קורס זה נועד להציג כמה מן השיטות המקובלות כיום לבדיקת הממצא הארכיאולוגי באמצעות אביזר פשוט יחסית - המיקרוסקופ. הקורס יעסוק במגוון השיטות המדעיות המיושמות בארכיאולוגיה בהן נעשה שימוש במיקרוסקופ. אגב כך יוצגו עקרונותיה של כל שיטה, מטרותיה ומגבלותיה ברמות התיאורטית והמעשית. הקורס ילווה את הפעילות הארכיאולוגית לכל ארכה: למן החפירה בשדה ועד לניתוח הממצא במעבדה, תוך המחשת הסיוע שמעניק המיקרוסקופ לארכיאולוג בכל אחד משלביה. במהלך הקורס ינותחו מקרי מבחן מייצגים תוך הצגתם באמצעות מערכת מיקרוסקופית המחוברת למצלמת וידאו במעגל סגור. | |
| דרישות קדם: שעור: הארכיאולוגיה מהי? | |
| 0671.2297 כתובות עבריות ומשמעותן לשחזור ההיסטוריה | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | שעור ותרגיל |
| כתובות עבריות רבות נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ ישראל ובסביבתה. לכתובות אלה חשיבות רבה להבנת ההיסטוריה של תקופת המקרא, התרבות, הדת, החברה וצדדים שונים של אורח החיים בתקופה זו.
במהלך הקורס נלמד להכיר את הכתובות הללו ואת הדרך שבה חוקרים מפענחים ומבינים אותן. נבדוק איזה מידע יכול ההיסטוריון להפיק מהכתובות העתיקות הללו, ואילו כלים עומדים לרשותו לצורך כך. בהמשך, ננסה לעמת את המידע שעולה מהכתובות העתיקות הללו עם המידע שיש לנו ממקורות אחרים (ארכיאולוגיה, מקרא, כתובות אחרות), כדי ללמוד את הכלים ואת המגבלות של יצירת סינתזה היסטורית. מטרתו של התרגיל היא לתת לסטודנטים כלים מתודולוגיים ומידע בסיסי להמשך הלימוד והמחקר של העת העתיקה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/03/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.2319 אומנות הצורף בארץ-ישראל | |
| פרופ' בנימין זאס | שעור |
| תכשיטים מחפירות בארץ ישראל ובשכנותיה ממזרח ומצפון, 5000 עד 500 לפני הספירה: חומרי גלם, מקורותיהם ושיטות הפקתם, טכניקות ייצור ועיטור של התכשיטים, טיפוסי התכשיטים על רקע הממצא הארכיאולוגי בן תקופתם, ומשמעותם התרבותית והכרונולוגית.
| |
| דרישות קדם: שעור מבוא: הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.2321 אומנות א"י בהקשריה הארכיאולוגי, הדתי וההיסטורי | |
| פרופ' בנימין זאס | סמינר |
| הסמינר מתחיל במקום בו מסתיים ה"מבוא לאומנות א"י ושכנותיה". נעמיק בממצא מהתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה; באומנות תקופת הברזל נעסוק בקורסים אחרים. נדגיש פריטים שההקשר הארכיאולוגי שלהם ודאי, וזאת כדי לברר את אמינות התיארוך הטיפולוגי של פריטים אחרים שנחפרו בהקשרים ארכיאולוגיים טובים פחות. נבדוק את ההנחה שבעת העתיקה לא היתה קיימת כמעט אומנות יפה (fine arts) ושרובה ככולה של היצירה היתה דתית ובחלקה פוליטית. נעמוד על הביטוי התמונתי של תהפוכות פוליטיות פנימיות וחיצוניות שהשפיעו על השקפת העולם של תושבי א"י. | |
| דרישות קדם: שעור מבוא: הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים | |
| 0671.2322 נושאים נבחרים בתרבויות אנטוליה ושכנותיה | |
| פרופ' איתמר זינגר | סמינר |
| הסמינר יעסוק בנושאים שונים מתחומי ההיסטוריה, החברה הדת, המיתולוגיה של אנטוליה הקדומה, ובקשריה עם הארצות השכנות – סוריה, מסופוטמיה, מצרים והמרחב האגאי. | |
| דרישות קדם: שעורי מבוא לתולדות המזרח הקדום | |
| 0671.2323 התקופה הרעמססית במצריים | |
| ד"ר רפאל ונטורה | סמינר |
| התקופה, בת כ-200 שנה, תידון מהיבטים שונים (היסטוריה, אמנות, תרבות חומרית, ספרות, חברה, יחסים בינלאומיים, וכד). דגשים יושמו בנושאים נבחרים שיוחלט עליהם ע"פ נטיית המשתתפים בסמינר.
התקופה רלבנטית במיוחד ליחסי א"י – מצריים ומהווה יחידה הומוגנית, שלמה ומתועדת היטב בתולדות מצריים. | |
| דרישות קדם: שעור מבוא לתרבות מצרים ועוד קורס כלשהו בעל זיקה חזקה למצריים הפרעונית. | |
| 0671.2324 בין גולה לגאולה: יהודה והיהודים תחת שלטון בבל ופרס | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | סמינר |
| הסמינר יעסוק באחת מתקופות המפנה בתולדות העם היהודי, בה עוצבו רבים ממאפייניו הדתיים, התרבותיים והלאומיים. בסמינר נתמקד במערכת היחסים שהתפתחה בין יהודה לבין האימפריות הבבלית והפרסית ובהשפעות שהיו להן על המשטר, החברה והתרבות שהתפתחה ביהודה. על רקע זה נבחן את המגמות הרעיוניות שרווחו במהלך תקופה זו ביהודה, בעיקר ביחס למקומם ומעמדם של ירושלים, של המקדש, של בית דוד ושל מעמד הכהונה. נעמוד על היחס לטריטוריה ונבדוק את היחסים בין קבוצות שונות בעם היהודי ובסביבתו.
נושאי העבודות יהיו מתחומי הארכיאולוגיה, ההיסטוריה והמקרא, והתלמידים יוכלו לשלב את התחומים השונים בהתאם לכישוריהם ולרקע ממנו באו. | |
| דרישות קדם: שעור מבוא: היסטוריה של תקופת המקרא | |
| 0671.2325 קברים ונוהגי קבורה בתקופות הקלאסיות | |
| ד"ר אורן טל | סמינר |
| הסמינריון יסקור את טיפוסי הקברים ונוהגי הקבורה באתרים נבחרים בארץ-ישראל ובאגן הים התיכון בתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזאנטית. דגש יושם על ההשלכות החברתיות והכלכליות הנלמדות מטיפוסי הקברים וסוג הקבורה.
| |
| דרישות קדם: שעור מבוא לארכיאולוגיה קלאסית ושל ארץ-ישראל בתקופות הקלאסיות | |
| 0671.2326 סמינר ב.א.: השכן ממול: קפריסין והאגן המזרחי של הים התיכון – קשרי גומלין ותהליכים חברתיים | |
| ד"ר שלמה בונימוביץ | סמינר |
| על אף קרבתו של האי קפריסין לארצות השכנות לו באגן המזרחי של הים התיכון קשרי הגומלין ביניהם אינם ברורים מאליהם. במשך זמן רב הצליח האי לשמור על בידוד ואוטונומיה תרבותית, וגם מגעים עם היבשת והגירות אליו לא שינו את אופיו המיוחד. מאידך, ניתן לאבחן מקרים אחדים של שינויים תרבותיים מהותיים שהתחוללו באי כתוצאה מקשריו עם העולם החיצוני. בסמינר ייבחנו תכונותיו הייחודיות של האי ומשמעות המגעים בינו לבין סביבתו לאור מחקרים אנתרופולוגיים ותרבותיים של חברות איים. הכוונה היא לנסות ולהבין את מנגנוני ההתפתחות החברתית והתרבותית באי מהתקופה הניאוליתית ועד לתקופת הברזל.
| |
| דרישות קדם: שעור מבוא לארכיאולוגיה של קפריסין ו/או מבוא לתרבות אגאית | הערות: מיועד לתלמידי שנים ב'-ג' (משתי מגמות החוג) |
| 0671.2390 חיתית למתחילים (א'+ב') | |
| פרופ' איתמר זינגר, מר בועז סתוי | שעור ותרגיל |
| חיתית היא השפה העיקרית של אנטוליה (טורקיה הקדומה) באלף השני לפני הספירה. זוהי השפה ההודו-אירופאית המתועדת הקדומה ביותר בעולם. היא נכתבה בכתב היתדות על-גבי לוחות חימר. המבוא מציג את עיקרי הכתיב והדקדוק החיתיים ודוגמאות קריאה מטקסטים שונים. | |
| הערות: הקורס שנתי - חובה לקחת את שני הסמסטרים | |
| 0671.2402 חפירות נבחרות בעולם הקלאסי | |
| פרופ' ישראל רול | פרוסמינר |
| מטרת הפרו"ס היא להקנות לתלמיד את הנגישות הראשונית לחפירות נבחרות בעולם היווני והרומי. כמו כן המטרה היא ללמדו כיצד לגשת לפרסום ארכיאולוגי מקצועי של חפירה נבחרת, להתמודד עם סוגיה ספציפית מתוכה לשם דיון בכיתה, ולכתוב עליה עבודת פרו"ס. במסגרת הפרו"ס יידונו כמה מן האתרים המרכזיים מהעולם היווני-רומי אשר נחפרו בצורה שיטתית ומקצועית ובהם: אתונה, דלפי, קורינת ואולימפיה אשר ביוון הקלאסית ; פלה, דלוס, פרגמון ודורה ארופוס מהתקופה ההלניסטית ; רומא, פומפיי, קרתגו ואנטיוכיה מהתקופה הרומית. דגש יושם על הבנת שיטות החפירה שיושמו באתרים שיידונו, וצורת הפירסום של תוצאות החפירות. תיעשה הבחנה בין סוגי הפרסום שעיקרם: פרסום ראשוני ודו"ח מוקדם, פרסום פופולרי ודו"ח סופי. כמו כן נעמוד על תרומת החפירות שיידונו להבנת ההיבטים ההיסטוריים והתרבותיים הרחבים יותר של העולם היווני והרומי.
| |
| 0671.2403 היסטוריה וארכיאולוגיה של אנטוליה בתקופת הברזל | |
| פרופ' ז'אק יקר | שיעור |
| מבוא גיאוגרפי והיסטורי של תקופת הברזל באנטוליה (1200-550 לפנה"ס).
הממלכות הניאו-חיתיות באנטוליה ובצפון סוריה. פריגיה: ההיסטוריה ומאפייני התרבות הפריגית. ממלכת לידיה ותרבותה. תרבות ליקיה ממלכת אוררטו ותרבותה : מבוא היסטורי. במהלך הקורס יופנו התלמידים לקריאה בפרקים נבחרים מהרשימה הביבליוגרפית הבאה: Akurgal, E. 1962. The Art of the Hittites. London. Barnett, R.D. 1982. Urartu. Cambridge Ancient History, Volume III, Part 1, Chapter VIII:314-371. Bean, G. 1966. Aegean Turkey. London. Biblical Archaeologist.1989. Volume 52/2-3(June/September). Bittel, K. 1970. Hattusha, The Capital of the Hittites. New York. Bryce ,T. 1998. The Kingdom of the Hittites. Oxford. Gurney, O.R. 1990. The Hittites. London:Penguin Books. Hawkins,J.D. 1982. The Neo Hittite States in Syria and Anatolia. Cambridge Ancient History, Volume III, Part I Chapter IX:372-441. Hawkins, D. 1996. "The Hittites and their Empire", Royal Cities of the Biblical World. Bible Lands Museum, Jerusalem:69-79. Macqueen, J.G. 1986. The Hittites and Their Contemporaries in Asia Minor. London. Mellaart, J. 1978. The Archaeology of Ancient Turkey. London. Mellink, M. 1991. The Native Kingdoms of Anatolia:1-The Phrygian Kingdom, 2-The Lydian Kingdom, 3-Lycia, 4-Caria. Cambridge Ancient History, Volume III, Part 2, Chapter 34a: 619-666. Metzger, H. 1969. Anatolia II. Geneva. Orlin, L.I. 1970. Assyrian Colonies in Cappadocia. The Hague. Zimansky, P.E. 1985. Ecology and Empire: The Structure of the Urartian State. Studies in Ancient Oriental Civilization No. 41. Chicago. Vieyra, M. 1955. Hittite Art. London. Yakar, J. 1996. “Hattusa-Bogazkoy: Aspects of Hittite Architecture”, Royal Cities of the Biblical World. Bible Lands Museum, Jerusalem:53-68. Yakar, J. 2000. Ethnoarchaeology of Anatolia:The Socio-Economic Organization of te Countryside in the Bronze and Iron Ages. Monograph Series of the Institute of Archaeology, No.17. Tel Aviv. | |
| דרישות קדם: מבוא לתרבות אנטוליה | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': ב- 6.2.06 ב- 9:00. להגיש עד 13.2.06 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': ב- 8.3.06 ב- 18:00. להגיש עד 15.3.06 ב- 13:00 | |
| 0671.2404 מפלשת לקיליקיה: כתובות מלכותיות באלף הראשון והקשרן הארכיאולוגי | |
| פרופ' בנימין זאס | שעור |
| השיעור יתמקד בכתובות ארמיות ופניקיות, בעיקר מלבנון ומסוריה. נעקוב אחר כתובות אלה במאות התשיעית והשמינית ועל היעלמותן במאה השביעית עם הכיבוש האשורי של רוב המדינות העצמאיות בלבנט. לצד תוכנן של הכתובות נעמוד גם על ההקשרים הארכיאולוגיים שבהם הן התגלו, ועל מהות המונומנטים שעליהם הן חקוקות.
| |
| דרישות קדם: כתובות עבריות (אפיגרפיה) | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2006 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.2405 דרכים ותחבורה בעולם היווני-רומי | |
| פרופ' ישראל רול | שעור |
| המסגרת הכללית של השעור תכלול את ההיבטים הבאים: הגדרת הנושא והגדרת הרקע ההיסטורי והגיאוגרפי ; סוגי דרכים ותחבורה בעולם היווני ; התפתחויות בסוגיות אלה בתקופה ההלניסטית ופריחתן של דרכי המסחר הבינלאומיות ; הצמיחה וההתגבשות של רשת הכבישים הממלכתיים באימפריה הרומית ; שיטות סלילה ותיקון של כבישים וסוגי המבנים הנלווים אליהם כגון: גשרים ותחנות דרך, מצודות ואבני מיל ; התעבורה הממלכתית, הצבאית והאזרחית שבאימפריה הרומית והשמירה עליה ; תרומת הדרכים והתחבורה לתהליכי הצמיחה וההתפתחות של ערי המדינה ביוון הקלאסית, של הממלכות ההלניסטיות ושל האימפריה הרומית.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 29/03/2006 בשעה 18:00 | |
| 0671.2406 ממצא זעיר מהתקופות הקלאסיות בלבנט | |
| ד"ר אורן טל | שעור ותרגיל |
| לצד כלי החרס מצטיין הממצא הזעיר היינו כלים וחפצים מזכוכית, אבן, עצם, מתכת ועץ לצד טביעות חותם ומטבעות כאמצעי חשוב ביותר בניתוח חפירות ארכיאולוגיות. השו"ת יעסוק בהכרת ממצא זה תרומתו לצד כלי החרס, אופן ניתוחו, עיבודו, והמידע הכרונולוגי והחברתי הטמון בו. הלימוד יתבסס על סקירת קבוצות של כלים וחפצים האופייניים לכל תקופה ותקופה לצד שרטוטן תחת מוסכמות ארכיאולוגיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/08/2006 בשעה 12:30 | |
| 0671.2407 זיהוי שמות המקומות הקדומים על מפת ארץ-ישראל | |
| פרופ' רן צדוק | שעור |
| מטרת הקורס היא לימוד שיטתי בגישה דיאכרונית של הדגמים העיקריים בשמות המקומות בארץ ישראל לאזוריה ולתקופותיה מראשית התיעוד הכתוב (כתבי המארות, לערך 1870 לפסה"נ) עד סוף התקופה הצלבנית (1291 לסה"נ). ניתוח הדגמים הללו בחתך כרונולוגי ורגיונלי מבסס את השיכוב שלהם, ז"א מסד (סובסטרט) כנעני-עברי ההולך ומדלדל במרוצת הזמן, רבדי-על (סופרסטרטה) ארמיים ואח"כ ערביים, שהם פרודוקטיביים בזה אחר זה, ושכבות נלוות (אדסטרטה) לא שמיות דקות עד זניחות. הניתוח הפורמלי של הצורות השונות ילווה תדיר בהתחקות אחרי תנאי השטח והאקולוגיה כדי לחשוף את המוטיבציה למתן השמות. שמות מקומות בכל טריטוריה נתונה בעלת ייחוד כלשהו הם מקור להסטוריה יישובית ותרבותית ומהווים משאב , שעדיין לא נוצל במלואו, להכרה טובה יותר של א"י. הקניית כללי הטופונימיה הבסיסיים עשוייה להוות תריס בפני זיהויים המתבססים בעיקר על צלצול דומה (ומוליך שולל) של שמות מקומות.
| |
| 0671.2408 ארכיאולוגיה אנתרופולוגית וסימבולית של מוות וקבורה | |
| ד"ר שלמה בונימוביץ | שעור |
| מוות וקבורה הן תופעות כלל-אנושיות שהעסיקו את האדם מאז התקופה הפרהיסטורית ועד לימינו. כיצד מטפלת הארכיאולוגיה בתופעות אלה על היבטיהן התרבותיים החשובים? הקורס יעסוק בגישות הארכיאולוגיות המגוונות שהתפתחו בעשורים האחרונים בנוגע לעולם המוות והקבורה. יידונו היבטים אנתרופולוגיים וסימבוליים של המוות והקבורה מנקודת ראות ארכיאולוגית: מה מלמדים המתים על החיים? סטטוס, ריבוד, כוח, אידיאולוגיה, שארות, טריטוריאליות, מגדר ועוד בקבורה. הקורס ילווה בדוגמאות מרחבי העולם ומארץ-ישראל. | |
| הערות: מיועד לתלמידים משנה ב' ומעלה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2006 בשעה 12:30 | |
| 0671.2409 תרבות ותרבות חומרית - היסוד התיאורטי | |
| פרופ' אבי גופר ומר אסף נתיב | שעור |
| "ארכיאולוגיה" הנה תחום מחקר שעיקר עניינו בעבר, בזה שאיננו עוד. משתמע מכך שהעיסוק והדיון ב'תרבות חומרית' אינו אלא כורח המוכתב על-ידי הנסיבות והתנאים, ויש בה, בתרבות חומרית, משום עניין אך ורק מתוקף המקרה והנסיבות. כפועל יוצא מכך, הדיון הממוקד בתופעה זו כדבר העומד בפני עצמו נידחק לשולי השיח הארכיאולוגי, ומעמדו של החומר בתוך המסגרת התרבותית הכוללת כלל אינו נהיר.
הניסיון להגיע לכלל הבנה של תרבות חומרית מתוך המושג הרחב יותר 'תרבות' מיד נתקל בקושי הנובע ממגוון ההגדרות הסותרות שניתנו לו ברבות השנים. ייתכן וישנו מקום למהלך הפוך בו הבנה של 'תרבות' תתאפשר לאור 'תרבות חומרית'. מטרת השיעור לנסות ולעמוד על הקושי והבעייתיות שבהבנת התרבות החומרית ויחסיה עם העולם התרבותי הרחב יותר, ולהציע מסגרת תיאורטית ומתודית להתמודדות עמם. | |
| דרישות קדם: השעור: תולדות המחשבה הארכיאולוגית ומבואות | הערות: הקורס מיועד לתלמידי שנה ג' ותואר שני |
| 0671.2410 אומנות יוונית ורומית | |
| פרופ' משה פישר | שעור |
| שעור זה יעסוק במספר היבטים של האמנות היוונית והרומית בכלל, כגון טיפוסי יסוד (פיסול וציור) ובמקומה ויישומה במכלולים חברתיים שונים ברחבי האגן הים התיכון ומעבר לו. יוקדש זמן לניתוח נוכחותה של האמנות הקלאסית בארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית | |
| דרישות קדם: שעור מבוא לארכיאולוגיה קלאסית ושל ארץ-ישראל בתקופות הקלאסיות | |
| 0671.2411 מגדר וארכיאולוגיה במצריים העתיקה | |
| ד"ר דבורה סוויני | שעור |
| בקורס הזה נתמודד עם בעיות של ישום תיאוריות של מגדר על שרידים ארכיאולוגיים, כתובים ואומנותיים מתרבויות עתיקות, וממצרים העתיקה בפרט. נבחן נשים וגברים מקבוצות שונות בחברה המצרית העתיקה, מה היו הקשרים בין נשים וגברים, איך החברה הציעה והכתיבה דפוסי התנהגות לפי מגדר, ואיך יחידים בחרו להתמודד עם הדפוסים האלה.
נדון במושאים כגון: * הגדרת מגדר בעולם הקדום – מה היה מעבר לזכר ונקבה? * מגדר והצגת הגוף – ביגוד, תכשיטים ותספורות באומנות ובחיים. * מגדר ועבודה – כלי עבודה, עקבות עבודה על השלד האנושי, וכ'. * מגדר והגדרת תפקידים – האם היו תפיסות של "עבודת נשים" ו"עבודת גברים"? *מגדר ואכול – הכנת אוכל, מנהגי אכילה ומגדר. * מגדר וקבורה. *מגדר בעולם האלים והאלות. *מגדר ופעילות דתית. | |
| דרישות קדם: שעור: מבוא לתרבות מצריים העתיקה | |
| 0671.2412 חפירות נבחרות בארץ-ישראל בתקופה הקלאסית | |
| פרופ' משה פישר | שעור |
| יתוארו ויבדקו אתרים ארכיאולוגיים נבחרים שלהם חשיבות מכרעת בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופות הקלסיות (הלניסטית, רומית וביזאנטית). השנה נתמקד בחלק מאתרי הנגב, בערים ה"נבטיות" נצנה, עבדת וממשית. נתייחס לדינים וחשבונות שפורסמו אודות האתרים הללו וננסה להתחקות אחרי היווסדותם, התפתחותם ושקיעתם.
| |
| דרישות קדם: שעור מבוא לארכיאולוגיה קלאסית ושל ארץ-ישראל בתקופות הקלאסיות | |
| 0671.2413 דת ומיתולוגיה מיקנית ומינואית | |
| ד"ר אסף יסעור-לנדאו | שעור |
| מקורות בלינאר B, ציורי פרסקו, צלמיות, טבעות זהב ואתרי פולחן רבים חוברים ביחד לתמונה עשירה של התפתחות הדת האגאית הקדומה, הורתה של הדת היוונית. בין הנושאים שיידונו:
• קורבנות אדם, פולחנות אורגיאסטיים, ופולחנות של משבר (crisis cults) בעולם המינואי • אתרי טבע (מערות, פסגות, מעיינות) כמוקדי פולחן • "אם ההרים" המינואית והשפעה של המזרח הקדום על פולחנות במקדשי פסגה מינואים • שאלות של מגדר וכוח בממסד הפולחני המיקני • כוחות כתוניים והשאול המיקני • שוני רגיונלי בפנתיאונים: קנוסוס, פילוס ותבי • האם יש המשכיות בדת בין תקופת הברונזה לתקופה הגיאומטרית? | |
| דרישות קדם: מבוא לתרבות אגאית קדם קלאסית או מבוא לתולדות המזרח הקדום | הערות: פתוח לתלמידים מחוץ לחוג , אם עונים על דרישות מקדימות |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': ב- 3.3.06 ב-9:00. הגשה עד 9.3.06 ב-13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': ב- 9.6.06 ב- 9:00. הגשה עד 15.6.06 ב- 13:00 | |
| 0671.2414 סקס והעיר המבוצרת: מגדר ותוקפנות בחברות ארמוניות, בין האזור האגאי ללבנט בתקופת הברונזה המא | |
| ד"ר אסף יסעור-לנדאו | שעור |
| מהאלה נושאת החרב ממיקני ועד למלכה במשתה הנצחון ממגידו, מהשבויות בפילוס ועד למשפחות אנשי אלשיה באוגרית, הממצא האיקונוגרפי, הרקורד הארכיאולוגי והעדויות הספרותיות חושפות מציאות בה קיים קשר הדוק בין תוקפנות ויחסי מגדר.
התקדמות בתיאוריה של המגדר ויישומה בארכיאולוגיה מאפשרת הערכה מחודשת של יחסי הגומלין בין מגדר ותוקפנות בעיצוב פניהן של חברות ארמוניות במזרח הקדום ובאזור האגאי. תוקפנות, אם בביטויים סמליים ואם בצורה של שימוש בכוח צבאי שמשה כלי בידי האליטות במזרח הקדום ובאזור האגאי החל מתקופת הברונזה הקדומה. משתנים של מורכבות חברתית, לחץ חיצוני, ואמצעים טכנולוגיים קבעו ביחד את האסטרטגיה של ביטויי התוקפנות ויחסי המגדר באידיאולוגיה הארמונית. הסמינר ישלב תוצאות חפירת מכלולים ארמוניים וביתיים עם עדויות איקונוגרפיות וספרותיות על מנת ליצור תמונה רב-מימדית של החיים בארמון ומחוצה לו בתקופת הברונזה המאוחרת ביוון היבשתית, בכרתים, בחתי, סוריה, וא"י. בין הנושאים שיידונו בשעור: • גישות לארכיאולוגיה של מגדר ואלימות • המשפחה, קבוצת השארים וקבוצות חברתיות אחרות • נשים מחוץ למרכבה: המתאם בין יכולת להפגין אלימות לגישה לכוח ושלטון • מי ישב על הכס: מלוכה וכהונה כעסק משפחתי באזור האגאי ובמזרח הקדום • דימויי גוף: קוראים איקונוגרפיה מינואית, מיקנית, חיתית וכנענית • לבוש: טכניקות טוויה ואריגת בדים בבית ובארמון, סוגי בגדים ובדים, ביגוד כמעבר מסר של מעמד וכמבטא מגדר ומיניות • משפחה ממוצעת: ארכיאולוגיה דומסטית ומיגדור אזורי פעילות • נפחים, רוקחים, אורגות, טוות: מיגדור מקצועות • תסבירי מי את בתנועות ידיים: אלים ואלות • שוני תרבותי? מינואים שוחרי שלום, מיקנים לוחמנים ומוסר חיתי • היבטים אידיאולוגיים ואדמיניסטרטיביים של אירגון צבאות וציים • ביטויים של תחרות וקונפליקט לא צבאי | |
| דרישות קדם: פתוח לכל תלמיד, עדיפות לתלמידים ששמעו "מהלבירינט למלחמת טרויה" או כל קורס אגאי אחר | |
| 0671.3001 מצרית למתקדמים | |
| ד"ר דבורה סוויני | שעור ותרגיל |
| קורס זה מיועד לשפר את היכולת לקרוא, לתרגם ולהבין טקסטים מצרים שנרכשה בקורס "מצרית למתחילים." במהלך הקורס נקרא טקסטים כגון:
*טקסטים דתיים – כמו ההמנון הגדול לאתון של אחנאתן * טקסטים מנהליים ומכתבים * טקסטים רפואיים ומאגיים * טקסטים הסטורים – כמו "האוטוביוגרפיה של יעחמס בן אבאנא" המתאר את גירוש החיקסוס ואת ההתפשטות האימפריה המצרית בנוביה. | |
| דרישות קדם: מצרית למתחילים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2006 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/03/2006 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2006 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2006 בשעה 9:00 | |
| 0671.3005 חיתית למתקדמים | |
| פרופ' איתמר זינגר | שעור ותרגיל |
| שעור המשך לחיתית למתחילים. הקורס ירחיב את תשתית הידע החיתי תוך קריאת תעודות וניתוחן הלשוני והתוכני. כמו כן, יוצגו עזרי העבודה הביבליוגרפיים השונים. במידת האפשר, יכלול הקורס גם מבוא קצר לחיתית (לובית) היירוגליפית, הכתב השני של אנטוליה אשר נכתב על כתובות אבן באלף השני ובאלף הראשון לפני הספירה.
| |
| דרישות קדם: חיתית למתחילים | |
| 0671.3203 ארכיאולוגיה מרחבית: מבוא עיוני ומעשי לסקר ארכיאולוגי | |
| ד"ר שלמה בונימוביץ | שעור ותרגיל |
| הקורס עוסק במהות והכרת הסקר הארכיאולוגי, שהוא כלי מחקר בעל חשיבות רבה לצד החפירה הארכיאולוגית ומאפשר יצירת מפות יישוביות ולימודן. לקורס צד עיוני שבו נתוודע לאופיו של הסקר הארכיאולוגי, תכונותיו ושיטותיו, וצד מעשי שבו נבצע תרגיל סקר בשדה. הצד העיוני יילמד בכיתה ואילו הצד המעשי יילמד בימי שדה שייערכו במהלך הסמסטר באזור צפון שפלת יהודה. | |
| הערות: השעור מיועד לתלמידים משנה ב' ומעלה | |
| 0671.3390 חיתית למתקדמים | |
| פרופ' איתמר זינגר | שעור ותרגיל |
| קריאת טקסטים חיתיים שונים, תוך התעמקות בשפה ובתוכן. (בחירת הטקסטים תיעשה בשיתוף עם הסטודנטים, ותכלול גם טקסטים דו-לשניים, חיתית-אכדית.) סמסטר ב' יכלול גם מבוא לחיתית (לובית) היירוגליפית, תוך קריאת כתובות בסיסיות. | |
| דרישות קדם: חיתית למתחילים | הערות: שנתי |
| 0671.3401 אכדית למתקדמים | |
| ד"ר יורם כהן | שעור ותרגיל |
| בשיעור זה נקרא חלקים מיצירת המופת המסופוטמית, "האפוס של גילגמש". כמו כן נקרא כתובות אשוריות ובבליות ומבחר מן המיתוסים האכדיים. דגש יינתן לדקדוק הלשון האכדית, קריאה בכתב היתדות, והשימוש במילונים המקצועיים.
| |
| דרישות קדם: אכדית למתחילים (שנה א' של אכדית). | הערות: שנתי |
| 0671.4024 אתרים וסובב | |
| פרופ' אהרון הורוביץ | סמינר |
| הסמינריון עוסק בליבון והבנת הקשר שבין האדם והסובב הטבעי. הסטודנט יידרש לעבד נושא, אם לפי עניינו האישי (רצוי) ואם לפי הנחיה, אשר יציג את מכלול היחסים שבין אתר (או קבוצת אתרים) לסביבתו. הנושא יכול לכלול אתר בתקופה מסוימת או לאורך כמה תקופות, סדרת אתרים בתקופה מסוימת או בחבל ארץ מסוים, ובחירתו תהיה גמישה, לפי נטייה אישית של התלמיד. הסטודנט יתבקש להציג בעיה בלתי פתורה בתחומים לעיל ודרכים לחקירתה, תוך עבודה עצמית על הספרות הרלוונטית. העבודה תוגש כהצעת מחקר (שתכליתה גם לקבל מימון למחקר המוצע). במרוצת הסמינריון יקבל כל סטודנט הדרכה אישית (Tutorial).
במסגרת הסמינריון תוצגנה לסטודנטים שיטות עבודה ומחקר התורמות לליבון והבנת הקשר שבין האדם והסובב הטבעי. הסטודנט יידרש לעבד נושא, אם לפי עניינו האישי ואם לפי הנחיה, אשר יציג את מכלול היחסים שבין אתר (או קבוצת אתרים) לסביבתו. הנושא יכול לכלול אתר בתקופה מסוימת או לאורך כמה תקופות, סדרת אתרים בתקופה מסוימת או בחבל ארץ מסוים, ובחירתו תהיה גמישה, לפי נטייה אישית של התלמיד. במקרים בהם לא נעשה מחקר מספיק בנושא הנבחר, יתבקש הסטודנט להגיש את עבודתו כהצעת מחקר, להשלמת החסר. במרוצת הסמינריון יקבל כל סטודנט הדרכה אישית (Tutorial). | |
| הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני | |
| 0671.4068 סמינר מחלקתי | |
| ד"ר שלמה בונימוביץ | סמינר |
| נושא הסמינר יפורסם במועד מאוחר יותר. | |
| הערות: השתתפות חובה לתלמידים המתחילים את לימודיהם לתואר "מוסמך" וכרוכה בקריאת חומר שיינתן לקראת כל הרצאה | |
| 0671.4226 ארכיאולוגיה חברתית | |
| פרופ' זאב הרצוג | סמינר |
| הגישה החברתית הולכת וכובשת מעמד מוביל בתיאוריה ובמתודולוגיה הארכיאולוגית. הקורס יבחן את המהפכה המדעית שמתרחשת במדע הארכיאולוגיה במהלך שני העשורים האחרונים. ינותחו המאפיינים של הגישה התהליכית והגישה הבתר-תהליכית ויישומן בתחומי מחקר שונים. העמקה בנושאים חברתיים תיעשה בהתאמה לתחומי העניין של משתתפי הסמינר. הסמסטר הראשון יתמקד בדיונים תיאורטיים ומתודולוגיים של תחומים נבחרים. בסמסטר השני יוצגו הממצאים האמפיריים ויערך דיון על תרומתם לשאלות המחקר הבסיסיות.
חובות הקורס: הדיונים יתבססו על סיכומי התלמידים שיוצגו בכיתה בשני הסמסטרים. הציון: ההשתתפות במהלך השנה (50%) והעבודה הסמינריונית המסכמת (50%). נושאי הדיון (לבחירה) 1. הארכיאולוגיה של השלטון 2. הארכיאולוגיה של המלחמה 3. הארכיאולוגיה של הפולחן 4. הארכיאולוגיה של החקלאות 5. הארכיאולוגיה של המלאכה 6. הארכיאולוגיה של המסחר 7. הארכיאולוגיה של המשפחה 8. הארכיאולוגיה של הריבוד 9. הארכיאולוגיה של המוות | |
| הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני | |
| 0671.4253 כפירה, אינטריגות ושערוריות בתקופת עמרנה | |
| ד"ר דבורה סוויני | סמינר |
| הרפורמות של אחנאתן והתגובה הנגדית אליהן אחר-כך, העלו שאלות יסודיות כלפי דת, מלכות, ואמנות במצרים העתיקה. למרות כל מאמצי מתנגדיו להשכיח כל זכר של המלך הכופר, החיים במצרים העתיקה התשנו ללא דרך חזרה עקב השינויים שהוא יזם.
כבר יותר ממאה שנה, חוקרים מוצאים את תקופת עמרנה מרתקת, ותמיד מתפתחים כיוונים חדשים במחקר. *החפירות המחודשות באל-עמרנה הגדילו את הבנתנו של חיים עירוניים ודת עממית בתקופה הזאת, וספקו מידע חדש על תהליכי היצור של בירה ושל זכוכית. *מחקר חדש על אמנחותפ ג" הראה עד כמה הרפורמות של אחנאתון משורשות בחידושים בתפיסת תפקיד המלך שיזם אביו. *אצלנו בתל-אביב, המחקר החדש של פרופ. יובל גורן, פרופ. ישראל פינקלשטייו ופרופ. נדב נאמן על מכתבי אל-עמרנה פתר סוגיות חשובות והעלה שאלות חדשות על מבנה האימפריה המצרית בכנען ובלבנון. הסמינר יתעסק בנושאים כמו: *מאבקי כוח בין-לאומיים בימי תקופת עמרנה * אמנחותפ ג", מיסד תקופת אל-עמרנה *האם נפרתיתי מלכה כפרעה? *השלכות אומנות אל-עמרנה בתקופה הרעמססית *עקירת הכפירה – התגובה הנדגית *כיוונים חדשים במחקר מכתבי אל-עמרנה *השפעת הרפורמות של אחנאתון על אנשים מחוץ לאליתה *תכנון עירוני באל-עמרנה | |
| הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני | |
| 0671.4268 חידושים בחקר חצי האי ערב | |
| פרופ' בנימין זאס | סמינר |
| שלא כמבצעי תיעוד של כתובות אבן, אשר חוקרים מן המערב החלו בהם בתימן כבר במאה ה-19, חפירות ארכיאולוגיות הן תופעה חדשה יחסית בדרום ערב, במיוחד ריבוי חפירות בו-זמניות המתבצעות בידי משלחות שונות. כך קרה שבשני העשורים האחרונים גדל במידה ניכרת הידע על דרום ערב במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, ומידע חדש כמעט לגמרי הצטבר על תרבות תקופת הברונזה של האלף השני.
הסמינר יעסוק בתרבויות תקופת הברונזה בדרום ערב, ובמיוחד בתרבות צֻבַּיְר שבאזור החוף. אחר כך נעבור לתגליות החדשות של אתרים ומונומנטים של ממלכת שבא, קודמותיה ויורשותיה, מן האלף הראשון. נבדוק גם את הכרונולוגיה המוחלטת שלהם ואת קשריהם לארץ ישראל ולמסופוטמיה. בצפון ערב לא נחקרו התקופות הנידונות כמעט בכלל; ננסה לראות (אולי באמצעות האינטרנט) מה התחדש בתחום זה בשנה–שנתיים האחרונות. פגישה אחת של הסמינר תיוחד למלכת שבא ולביקורה אצל שלמה המלך. | |
| הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני | |
| 0671.4504 נושאים נבחרים בארכיאולוגיה קלאסית | |
| פרופ' משה פישר וד"ר אורן טל | סמינר |
| בסמינריון יידונו בעיות נבחרות בארכיאולוגיה הקלאסית בכלל ובזאת של ארץ-ישראל בפרט, שבמרכזן עומד היחס בין הממצא הארכיאולוגי למקורות הכתובים. כך ייבחנו סוגיות נבחרות דוגמת שאלת התייוונותה של ארץ-ישראל לאורך התקופות הקלאסיות ומקומם של מבני הציבור (האזרחיים, הפוליטיים והדתיים) בחברה משך התקופות; לצד 'מחלוקות' בארכיאולוגיה של קומראן ובארכיאולוגיה של המרידות היהודיות נגד הרומאים. כמו כן יידונו מקרי-מבחן שונים בארכיאולוגיה הרומית והביזאנטית ("הארכיאולוגיה התלמודית") של ארץ-ישראל.
| |
| דרישות קדם: שעור מבוא לארכיאולוגיה קלאסית ושל ארץ-ישראל בתקופות הקלאסיות | הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני |
| 0671.4505 הזיוף, הארכיאולוג ומעבדת המחקר | |
| פרופ' יובל גורן | סמינר |
| הזיוף הארכיאולוגי מלווה את המחקר מאז ימיו הראשונים. בניגוד לדעה המקובלת, מטרתו לא הייתה תמיד הפקת רווח כספי. הסמינר יעסוק בזיוף הארכיאולוגי מן ההיבט המתודי: על איזה רקע נוצרו הזיופים הגדולים בארכיאולוגיה, כיצד "הוחדרו" לספרות המדעית ולתודעה המקצועית, מה היתה תגובת הקהילה המדעית להופעתם, מהם הפרוטוקולים של מעבדות המחקר שבדקו את מהימנותם וכיצד נחשפו – אם אכן נחשפו כזיופים. יידונו גם מספר דוגמאות של ממצאים שנחשדו כזיופים אך מהימנותם הוכחה במהלך המחקר, או שנותרו שנויים במחלוקת שטרם הוכרעה. בין מקרי המבחן שינותחו: התכריך מטורינו, אבן בט-קריק, הענק מקרדיף, גלוסקמת יעקב אחי ישוע, גולגלות הבדולח, אבני ברינגר, אתרי פוג'ימורה, הקורוס של מוזיאון גטי, הכתובות מגלוזל, אוסף מנצור מעמרנה, איש פילטדאון ואתרו, הדיסק מפאיסטוס, רימון השנהב ממוזיאון ישראל, אלת הנחשים מקנוסוס, אבן קנסינגטון, כתובת יהואש ועוד רבים אחרים. הסמינר יתמקד גם בשיטות המחקר האנליטיות ששמשו לבחינת הממצאים, יתרונותיהן ומגבלותיהן.
| |
| הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני | |
| 0671.4506 הולדת האבות – סמלים והתנהגות סמלית בתקופה הניאוליתית בלבאנט | |
| פרופ' אבי גופר | סמינר |
| הקורס עוסק בעיקר בצלמיות אבין וטין או בממצא סימבולי אחר מן התקופה הניאוליתית בלבנט. נושאים מרכזיים בקורס הם: פרשנויות שונות של הממצא (מגיה, אבות קדמונים, פריון) ועיונים במבנה ובארגון החברתי של התקופה הנידונה.
כמו כן נכללים נושאים מתודולוגיים בתחום ניתוח צלמיות קדומות והתנהגות סמלית בתקופה הניאוליתית. | |
| דרישות קדם: מבואות ושעורי פרהיסטוריה | הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני |
| 0671.4507 ירושלים: הממצא הארכיאולוגי מול התיאור המקראי | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | סמינר |
| מידע רב על תולדותיה של ירושלים נמצא בספרות ההיסטוריוגרפית שבמקרא, כמו גם בספרות הנבואה והשירה. החפירות הארכיאולוגיות רחבות ההיקף שנערכו בעיר במאה השנים האחרונות תרמו נקודת מבט שונה על תולדותיה בתקופת המקרא, ואפשרו לעמת את הנתונים הארכיאולוגיים עם המידע שבמקרא.
מטרתו של הסמינר היא לשחזר את ההיסטוריה הריאלית של ירושלים בתקופת המקרא, עד כמה שהדבר ניתן. לצורך כך ייבחנו היטב הממצאים הארכיאולוגיים, בצד המקורות ההיסטוריים והתיאורים המקראיים, למן ראשית האלף השני לפנה"ס ועד לימי חורבן הבית הראשון. על רקע המציאות ההיסטורית, ייבחנו שוב התיאורים המקראיים, ויעשה ניסיון לאתר בתוכם את המגמתיות הרעיונית של המחברים, את הזמן שבו הם כתבו ואת קהל היעד שלו ייעדו את הדברים. נושאי העבודות יהיו מתחומי הארכיאולוגיה, ההיסטוריה והמקרא, והתלמידים יוכלו לשלב את התחומים השונים בהתאם לכישוריהם ולרקע ממנו באו. | |
| הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני | |
| 0671.4508 טקסט וארכיאולוגיה: ממלכת הצפון בין כינון וחורבן | |
| פרופ' נדב נאמן ופרופ' ישראל פינקלשטיין | סמינר |
| הסמינר יעסוק בהיסטוריה ובתרבות החומרית של ממלכת ישראל (הממלכה הצפונית), בעיקר במאות התשיעית והשמינית לפסה"נ. הסמינר יעמת את העדות הכתובה – המקרא והמקורות האשוריים – עם הממצא הארכיאולוגי לסוגיו, במטרה לשחזר את תולדות הממלכה על רקע היסטוריה והתרבות של המזרח הקדום באותה עת. יידונו נושאים כגון התפשטות ממלכת הצפון מבסיסה הקדום בהר אל חבלי המישור והעמקים, היחסים עם ארם דמשק ועם אשור, היחסים עם יהודה, הסחר עם פניקיה והנסיבות שהובילו לקריסת הממלכה. | |
| הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני | |
| 0671.4509 התקופה הבינלאומית במזרח הקדום | |
| ד"ר יורם כהן | סמינר |
| קריאה ודיון במבחר תעודות היסטוריות, כלכליות, ומנהליות למן המחצית השניה של האלף השני לפנה"ס ועד לסוף תקופת הברונזה למען הכרה עמוקה של מה שמכונה "התקופה הבינלאומית". בסמינר יכללו תעודות מאשור, בבל, אמר, אוגרית, חתי ומצרים.
| |
| דרישות קדם: לפחות, אכדית למתחילים | הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני |
| 0671.4510 נושאים נבחרים בפרהיסטוריה של ארץ-ישראל | |
| פרופ' אבי גופר וד"ר רן ברקאי | סמינר |
| הסמינר יעסוק בנושאים מעניינים העומדים בראש סדר היום של המחקר הפרהיסטורי בארץ ובעולם. הדיון יתמקד בפרסומים עדכניים וניתוחים חדשים של בעיות מרכזיות במחקר הפרהיסטורי ובניסיון להציג נושאים אלה באופן מקיף, יסודי וקולע. במידת האפשר יעשה ניסיון להתאים את הנושאים הנדונים לתחומי העניין של משתתפי הסמינר תוך שאיפה לאפשר לתלמידים לכתוב את עבודת הסמינר על נושא הקרוב לתחום התעניינותם.
בסמינר ישולבו הרצאות אורח של מרצים מן הארץ והעולם. כמו כן יתכן ותשולב במסגרת הסמינר סדנא קצרה של סיתות צור. | |
| דרישות קדם: מבוא לפרהיסטוריה | הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני ופתוח גם לתלמידי שנה ג' בתאום מראש עם המרצים. |
| 0671.4511 שנים עשר האלים האולימפיים בעולם היווני | |
| פרופ' ישראל רול | סמינר |
| מטרת הסמינריון היא להקנות לתלמיד את הידע הכללי על 12 האלים האולימפיים והפולחן לכובדם כקבוצת אלים, בעולם היווני והרומי. כמו כן המטרה היא להקנות לתלמיד את הכלים הנאותים על מנת להתמודד עם התחום בכללותו ועם נושא ספציפי מתוכו על מנת להציגו בכיתה, ואת השיטה הנחוצה לכתיבת עבודה סמינריונית. מסגרת הסמינריון תכלול את ההיבטים הבאים: 12 האלים כגרעין מרכזי בפנתיאון האולימפי היווני ; הפולחן לכבודם והתיאור שלהם במגוון האמנויות הויזואליות ; 12 האלים בדת ובמיתולוגיה של התקופה ההלניסטית והקשר שלהם לתהליך הסינקרטיזם ; 12 האלים כמגיני האימפריה הרומית, הפולחן לכבודם ותיאורם באמנות ; מהעולם הפגאני לנצרות – מורשת 12 האלים האולימפיים מסוף העת העתיקה ואילך. | |
| הערות: הסמינר מיועד לתלמידי תואר שני | |
| 0671.4702 ארכיאובוטניקה | |
| ד"ר נילי ליפשיץ | שעור ומעבדה |
| הקורס כולל את הנושאים הבאים:
1. דנדרוארכאולוגיה: א. המבנה התלת מימדי של העצה כמפתח להגדרת עצים בחפירות. ב. שיחזור הנוף העצי ותנאי המאקרואקלים לפי שרידי עץ מחפירות. ג.סחר בעץ בעת העתיקה לפי שרידי עץ מחפירות. ד.שימוש בעץ במבנים עתיקים – מקורות עץ – מקומי ומיובא כמאפיין תקופתי. 2. דנדרוכרונולוגיה: א. מקצב פעילות הקמביום ויצירת טבעות שנתיות בעצים. ב. שיחזור שינויי מיקרואקלים לפי טבעות שנתיות בעצים רצנטיים, בעצים ממבנים עתיקים ועצים מחפירות. ג. תיארוך בפחמן-14 של חומר בוטני מחפירות ומשמעותו. 3. הכלכלה הקדומה: א. הגדרת פירות וזרעי מאכל על סמך המבנה המורפולוגי. ב. שיחזור התפריט הקדום לפי זרעים ופירות מחפירות. 4.פלינולוגיה: א. מיון גרגרי אבקה לפי המבנה המורפולוגי שלהם. ב. שיחזור הנוף הקדום לפי שרידים של גרגרי אבקה ובניית עקומות פלינולוגיות. | |