עד תחילת המאה ה – 18 ברוסיה הייתה קיימת עדיין עבדות (kholopstvo) עתיקת שנים כאשר מסוף המאה ה-16 התפתחה לצידה צמיתות האיכרים (krepostnichestvo). אחד המקורות של העבדות היה ויתור על חופש תמורת הגנה וקורת גג. באותו הזמן בעלי עבדים וצמיתים – בני האצולה הרוסית - חיפשו אחר חסותם של "האנשים החזקים" והרגישו צורך להסתמך על רשת יחסים אישיים שהיו מגבילים את החופש האישי שלהם, אבל נתנו תמיכה וביטחון. יותר מזה, אנשי האצולה העליונה קראו לעצמם "עבדים של הצאר", והתנהגו בהתאם. כל זה מעיד, לכאורה, על הערך הנמוך של חרות בחברה הרוסית באותו הזמן. אולם במאה ה – 17 מתקבלים חוקים שמגינים על שמירת חופש הנתינים כנגד עבדות, ובגבולות הדרומיים של המדינה מתפתחים אזורים שלמים של חופש מוחלט שאין בהם מקום לא רק לעבדות או צמיתות , אלא גם למרות המדינה בצורה כלשהי. בסמינר יערך דיון על משמעיות שונות של המושג "חרות" (svoboda and/or volia) בחברה הרוסית במאה ה-17 ובמאה ה-18, כאשר "חרות" מקבלת מימדים חדשים. יבחנו אספקטים כלכליים, משפטיים, דתיים, פוליטיים ופילוסופיים של המושג "חרות" בתרבות הרוסית בעת החדשה המוקדמת.
|