| 0677.1092 ארץ-ישראל בתקופת השלטון העות'מאני: מאות ט"ז-י"ז | |
|---|---|
| ד"ר רות למדן | שיעור |
|
לאחר נפילת האימפריה הממלוכית וכיבוש ארץ ישראל על ידי העו'תמאנים (1517), השתנו פני הארץ לחלוטין. העות'מאנים נמצאו בשיא פריחתם, השקיעו בבנייה, בסדר ובבטחון, והשגשוג ניכר הן בקרב האוכלוסיה המוסלמית של סוריה - ארץ ישראל והן ביישוב היהודי בארץ. גלי עלייה הצטרפו ליישוב המקומי הוותיק, המוסתערבים, בעיקר מקרב מגורשי ספרד וצאצאיהם, וכן מאיטליה, אשכנז וצפון- אפריקה, והשפעתם ניכרה בתחומים שונים. זוהי תקופת הפריחה הכלכלית והתרבותית של צפת, ותקופה של שינויים דמוגרפיים, ארגוניים ותרבותיים בירושלים. מסוף המאה הט"ז נמצאה האימפריה העות'מאנית בתקופת חולשה פוליטית וכלכלית, שהשלכותיה רבות גם לגבי ארץ-ישראל. תהפוכות רבות עברו על היישוב היהודי במאה הי"ז. צפת, המרכז הרוחני והכלכלי, ירדה מגדולתה, ואת מקומה תפסה שוב ירושלים, שהתבססה והתגבשה בהנהגת רבנים ומנהיגים ידועי שם, רובם ספרדים. למרות תקופת שפל בתקופת שלטונו של מושל אכזר בשם מחמד אבן פרוח', באמצע שנות העשרים של המאה, הצליחה קהילת ירושלים להתאושש, אם כי מעולם לא שבה לפריחה הדמוגרפית והכלכלית של המאה הט"ז. ברבע האחרון של המאה הי"ז הוקמו בירושלים ישיבות, התישבו בה חכמים ידועי שם, והעיר פרחה מבחינה תרבותית וחברתית. עם זאת, נאלצו חכמיה להתמודד עם הופעתו של משיח השקר, שבתי צבי, ועם בעיות כלכליות רבות. במסגרת השעור נסקור את השינויים הפוליטיים, הדמוגרפיים והכלכליים שעברו על ארץ-ישראל בעקבות הכיבוש העות'מאני, ואת מערכות היחסים עם החברה המוסלמית השלטת. במיוחד נעמוד על התהליכים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שעברו על החברה היהודית בארץ במאות הט"ז-י"ז. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/07/2005 בשעה 9:00 | |