| 0662.3052 הלא מודע בין מדע לאמונה: פרויד וממשיכיו | |
|---|---|
| ד"ר ערן רולניק | סמינר |
| Freud and beyond: The Unconscious between Science and Faith
סוגיות נבחרות בתיאוריה החברתית ובביקורת התרבות והדת של זיגמונד פרויד וממשיכיו במסורת הפסיכואנליטית מקובל להציג את פרויד כמי שדבק בדיכוטומיה הוובריאנית שבין אתיקה למדע וגונן על משנתו לבל תיהפך ל'השקפת עולם'. לעמדתו של פרויד כי על הפסיכואנליזה לשאוף לקרבה אפיסטמולוגית עם מדעי הטבע והחיים נוסף החשש פן יזהו את התיאוריה שפיתח כ'מדע יהודי' ויחרצו את גורלה לאותו מעמד מרגינלי לו זכו הוא וראשוני תלמידיו בווינה של שלהי המאה התשע עשרה. התוצאה היתה מתקפה חזיתית כנגד כל מה ששמץ של אמונה דתית דבק בו. שיח ההגמוניה שניהלה הפסיכואנליזה עם דיסציפלינות אחרות בתחום מדעי הרוח והחברה, לא פסח גם על יחסה של הפסיכואנליזה לדת, ותלמידיו של פרויד נטו להדגיש את עובדת היות הנארטיב הפסיכואנליטי היפוכו הגמור של הנארטיב התיאולוגי. השיח הזה נטה גם לטשטש את העובדה שהן הנארטיב הפסיכואנליטי, והן הנארטיב התיאולוגי, מבטאים נסיון לתחום ולתת משמעות לסוגיות קיומיות עמוקות המלוות את בני האדם מאז ומעולם: סבל, אבדן, תסכול, ורוע מוסרי לסוגיו. שני הנארטיבים, זה הפסיכואנליטי המנוסח בשפת הרציונאליזם המדעי וזה התיאולוגי והמיסטי, מציעים נארטיב-על שביכולתו לארגן ולהבנות מספר רב של סוגיות ייסוד, ולהצביע על כיוון שבו ניתן להשיג ריפוי או גאולה מהמגבלות השונות שנכפות על בני תמותה מרגע היוולדם. אלא שהתיאודיציה הפסיכואנליטית לגווניה לא רק הוצגה כמודל חילוני-רציונאלי להבנת הסבל האנושי. פרויד ראה בה את פיתרון למגבלות של התיאודיציה הדתית ששרתה את בני האדם במשך אלפי שנים. בעוד שהאלוהים והנשמה נתפשו כיצירי דימיון סימליים המבטאים משאלות לב ילדיות, העלתה הפסיכואנליזה מושגים כמו לא מודע, דחפים, אני, עצמי ואובייקט לדרגה של יישויות בעלות מעמד אונטולוגי טבעי. התיאולוגיה והפילוסופיות שהתפתחו בעיקבותיה היו ונשארו מנקודת המבט הפרוידיאנית יצירי דימיון אינפנטיליים שניתן ללמוד מהם עד כמה היה האדם ונותר עבד למשאלותיו הלא מודעות. מטרת הסמינר למקד את הדיון ברעיונות הפסיכואנליזה בהקשר היסטורי ותרבותי, תוך שימת דגש מיוחד על המפגש בין המהפיכה הפרוידיאנית לתיאודיציות חילוניות ודתיות אחרות, כדוגמת התיאודיציה היהודית-נוצרית, והאידיאולוגיה המרקסיסטית. דגש מיוחד יושם על אותו פרק שנוי במחלוקת בהיסטוריוגרפיה של הפסיכואנליזה העוסק בשאלת תפישתו העצמית היהודית של פרויד והזיקה בינה לבין משנתו. נדון בעלייתו של מושג 'הלא מודע' על רקע תהליכי החילון של העידן המודרני ונבחן את מקומה של הדיסציפלינה הפסיכואנליטית לגווניה בשיח המודרני העוסק ביחסי הגומלין שבין מדע לאמונה. בסמינר תעשה קריאה ביקורתית של כמה מהטקסטים המרכזיים שבהם ניסה פרויד לסגור את כל הפתחים שמהם עלולה רוח הפרצים התיאולוגית והמיסטית להכנס לתיאוריה הפסיכואנליטית [פסיכולוגיית המונים ואנליזה של האני' 1921, 'עתידה של אשליה' 1927, 'תרבות בלא נחת' 1930, טוטם וטאבו' 1912-13 , 'פעולות כפייתיות וטקסים דתיים' 1907 ו'משה והדת המונותאיסטית' 1939], לצד טקסטים של תיאורטיקנים בני זמננו [Bion, Eigen, Kristeva] המבקשים לפתוח את הפסיכואנליזה בפני השפעות שמקורן בחוויה הדתית לסוגיה. | |
| דרישות קדם: הקורסים: "הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי..." ו"הפגיעה השלישית-דמות האדם בראי..." | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |