| 0662.2023 הרטוריקה של התבונה: האישה כמשבצת ריקה | |
|---|---|
| ד"ר נעה גדי | שו"ת |
| The Rhetoric of Reason: Women as Blank Space
האידיאל הפילוסופי של האדם התבוני, הרציונלי, חבר במציאות לדמותו של הגבר והותיר את האישה מחוץ למעגל. ברמת השיח התיאורטי והמדעי המשיכו פילוסופים ומדענים גברים לעשות שימוש במונחים השגורים של אוניברסליות חובקת-כל, כאילו התבונה היא תכונה אנושית משותפת לשני המינים. בחייהן, המשיכו נשים לתפקד בחברה גברית כיצורים נחותים מבחינה אינטלקטואלית, למרות הניצוץ התבוני שהבדיל בכל זאת בינן לבין החיות, כשסימן שאלה גדול מרחף מעל היכולת שלהן "לדעת" את העולם או לספק ידע אודות העולם. במובן זה, מילאה האישה משבצת ריקה מתוכן. אך כבר במסגרת השיח הפילוסופי עצמו ומתודת החשיבה שאפיינה אותו, למן הרציונליזם הקרטסיאני של המאה ה17- ועד לפוזיטיביזם של המאה ה20-, זיהו תאורטיקניות פמיניסטיות את הכשל הרעיוני מאחורי הרטוריקה של אידיאל התבונה הגברי ואת הסדקים בחזות האובייקטיבית של הידע המדעי. לביקורת הפמיניסטית תפקיד חשוב בחשיפה של הרובד האידיאולוגי הזה באמצעות ניתוח מגדרי של תבניות החשיבה והשפה של הטקסטים הקנוניים שמייצגים את תפישת "הנאורות". אנו נבחן מקרוב את תרומתן של תאורטיקניות פמיניסטיות לשיח הביקורתי אודות הנאורות ולערעור על המסד התרבותי-חברתי כמו גם על המסד הפילוסופי-מדעי שלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 17/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |