מעודכן ליום ראשון 21 באוגוסט 2005

0662.1282  אוכל, שתיה,גבר, אישה - הישראלים הראשונים כבני תרבות
ד"ר אורית רוזיןשיעור
Eat, Drink, Man, Woman: The Israeli in the
מטרת הקורס
מטרת הקורס היא להכיר ולבחון את הנורמות התשתיתיות שרווחו בציבורים היהודיים השונים בישראל של שנות החמישים הראשונות, ולהקנות ידע רחב היקף על נסיבות חיי היחיד והמשפחה בשנים אלה. במסגרת הקורס ייבחנו היבטים של חיי הפרט בתחומי התזונה, ההיגיינה, הניקיון, נוהגי המשפחה והקהילה ויחסי האזרחים (עם דגש על האזרחיות) והשלטונות ברמה המקומית וברמה הארצית. כן יואר הקשר שבין הספירה הפרטית והספירה הציבורית והשפעות הגומלין שלהן. המקור העיקרי לבחינת התקופה תהיה העיתונות על גווניה וצבעיה, בעיקר יושם דגש על הטורים לאישה ולמשפחה בעיתונות היומית וכן עיתונות הנשים. במידת האפשר ייבחנו גם מקורות ארכיוניים פומביים – כדברי הכנסת ובמידה פחותה מזה מקורות ארכיוניים סמויים. באמצעות דיון במקורות יוקנו גם יסודות הניתוח של טקסטים היסטוריים מסוגים שונים.
תכני הקורס
מבוא – המבנה הפוליטי והחברתי של החברה היהודית בארץ-ישראל עם הקמת המדינה.
מבוא – העיתונים – מה היה ה"צבע" המיוחד של העיתונות הפוליטית והאזרחית בכלל ואיך בא השוני ביניהם לידי ביטוי בטורי הנשים והמשפחה? מה הייתה מידת אמינותם של העיתונים? מה היה מקומם ככלי להעברת מידע מחד גיסא ועמדות מאידך גיסא? מה הייתה מידת אמינותם בעיני הציבור של אז? איך משתמשים בעיתונים כמקור היסטורי? מקומה של עיתונות הנשים כמקור מרכזי להבנת נורמות התנהגות ותרבות של בני הזמן.
חיים במעברות: תנאי החיים של העולים, התגייסות הציבור לעזרתם, העברת ילדים למשפחות ותיקות והמפגש הראשון בין ילדי עולים וילדי ותיקים. החינוך לילדי העולים, רמת אספקת המזונות ומוצרי היסוד למעברות, רמת שירותי הרפואה והתחבורה ותנאי המגורים. אלה יושוו לממדים המקבילים אצל היישוב הוותיק בעיר, במושב, במושבה ובקיבוץ.
תפקיד הוותיקים בקליטת העולים; דימוי העולים בעיני הוותיקים בכלל והנשים הוותיקות בפרט; ההקשר התרבותי שבין ניקיון ויופי, וכן בין ניקיון ובריאות ייבחנו על רקע תנאי ההיגיינה הקשים ששררו במחנות העולים ובמעברות. הרגלי הניקיון ואף מנהגי האכילה (שימוש בידיים או בסכין ומזלג) שימשו רקע לאבחנה בין "בני תרבות" וכאלה הנחשבים פרימיטיביים. חינוך העולים להרגלי היגיינה מודרניים היה בעיני הציבור הקולט חלק מרכזי בתהליך הפיכתם של עולים לישראלים. עיקר הנטל בתחום חינוך העולים נפל על כתפי הנשים הוותיקות. נבחן אפוא את התמודדותן עם המטלה ובמידת האפשר נראה את תגובת העולים (בדגש על העולות) למעורבות שגילו הוותיקים בחייהם.
הרגלי תזונה: משבר הצנע מאפשר לבחון בקפידה את הרגלי התזונה של הציבור הותיק ושל ציבור העולים. החלטות של המנגנון הממשלתי הן שקובעות בתקופה זו את תפריט המזונות ואת המצאי. בחינת תפריטים שנתפרסמו בעיתונות היומית ילמדו אותנו מה הוקצב ואיך השפיע המחסור על קבוצות שונות באוכלוסייה. מה היה יחסו של הממסד אל הרגלי התזונה של קהלים שונים: אשכנזים, מזרחים ושומרי כשרות. מה היו אסטרטגיות ההתמודדות העיקריות של עקרות הבית עם המחסור.
יחסי שלטון וציבור: האמנם היה הציבור הישראלי ציבור קונפורמי שציית לחוקים ולתקנות שקבע השלטון, או שמא היה ציבור אנטי-לגליסטי ומרדן? שאלה זו תיבחן על רקע מידת הציות של הציבור הישראלי למדיניות הצנע. התרבות האזרחית נמדדה בימים ההם ביכולת של הציבור לשלם את המחיר העיקרי של קליטת העלייה והוא הקיצוב במזונות, במוצרי הלבשה והנעלה ובמצרכי צריכה אחרים. מי ציית לחוקים ומי לא? איך נאכפו תקנות הצנע ואיך עקפו בני היישוב את החוקים?
צו הקיצוב של מוצרי הלבשה והנעלה הפתיע וזעזע את הציבור הישראלי בקיץ 1950. לאורו נבחן אפוא את אפנת הלבוש בראשית שנות החמישים במגזר הפועלי ובמגזר האזרחי. נתחקה אחר תרבות הלבוש, הטיפוח והיופי ביישובים העירוניים ונבדוק את מקורות ההשפעה שלה. כן נעקוב אחר ההתמודדות של הציבור בכלל והנשים בפרט, עם ההגבלות שהטיל צו זה.
חיי המשפחה בשנות החמישים – מה היה מקומם של אבות, אמהות וילדים במשפחה הישראלית הוותיקה והחדשה? האם היו הבדלים עדתיים? האם היו הבדלים אידיאולוגיים בין תנועת העבודה למחנה האזרחי בהקשר זה? כיצד נראתה המשפחה המזרחית העולה בעיני הוותיקים?
מנחילי התרבות בראשית שנות החמישים (בחברה החילונית) היו הבית והמשפחה, מערכת החינוך, תנועות הנוער, והצבא. מה היה חלקם של כל אחד ממקורות אלה, מה היו הערכים והנורמות שביקשו להקנות לילד ולילדה, לנער ולנערה, לחייל ולחיילת.
מין ומיניות - בעיקרו של דבר ניתן לטעון כי המין הורחק מן הבמה הציבורית והודר אל צד הצל של החברה. נבחן אפוא את יחסה של החברה אל המין בכלל, נעסוק בטוהר המיני, במיניות הנשית, בתופעת נישואיי הקטינות, בזנות, בהומוסקסואליות ובסוגים של ספרות בנושאי מין שרווחו בתקופה. נתייחס אל השאלה מדוע הופיע המין בתקופה זו כתופעה שטופלה בעיקר בידי רופאים.
השוואה בין תת-תרבויות: למרות שברוב החברה החילונית רווחו נורמות תשתיתיות דומות, היו הבדלים בין קבוצות שונות גם בקרב האוכלוסייה הוותיקה. נערוך אפוא השוואה בין סוגים שונים של האדם הראוי, במקרה זה של האישה הראויה. נעסוק אפוא בתדמיות של נשים שרווחו בעיתונות של ראשית שנות החמישים: העולם הזה וחרות מול דבר הפועלת, לאישה והאישה במדינה.
מקורות
עיתונות: דבר, הדור, מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ, Palestine (Jerusalem) Post, על המשמר, הבוקר, קול העם, חרות, זמנים, הצופה.
בטרם, מולד, אשמורת, העולם הזה, דבר הפועלת, הפועל הצעיר, לאישה, האישה במדינה, הד המזרח, לוח הארץ, ספר השנה של העיתונאים.
מקורות מוסדיים: דברי הכנסת, שנתון הממשלה.
מקורות ארכיונים: ארכיון המדינה, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון המכון למורשת בן-גוריון, ארכיון תנועת העבודה ע"ש לבון, ארכיון מפלגת העבודה ע"ש משה שרת.
ביבליוגרפיה ראשונית
ש.נ. אייזנשטדט, קליטת העלייה, ירושלים תשי"ב.
עוז אלמוג, הצבר – דיוקן, תל אביב 1997.
דבורה ברנשטיין, האישה בארץ-ישראל, השאיפה לשוויון בתקופת היישוב, תל אביב 1994.
חיים ברקאי, ימי בראשית של המשק הישראלי, ירושלים 1990.
עפרה גרינברג וחנה הרצוג, ויצ"ו- ארגון נשים וולונטרי בחברה מתהווה, תל אביב 1978.
דבורה הכהן, עולים בסערה, ירושלים תשנ"ד.
דבורה הכהן (עורכת), קיבוץ גלויות, ירושלים תשנ"ח.
המכון לחקר דעת הקהל, מפי נשים, מחקר בין עקרות בית על קיצוב מזונות ואספקה, מאי 1949.
פנינה להב, "כשהפאלי אטיב רק מקלקל": הדיון בכנסת על חוק שיווי זכויות האישה", זמנים 47-46, 1993, עמ' 159-149.
משה ליסק, בוורלי מזרחי, עפרה בן-דוד (עורכים), עולים בישראל, ירושלים תש"ל.
משה ליסק, העלייה הגדולה בשנות החמישים, ירושלים 1999.
מרדכי נאור (עורך), עולים ומעברות, 1952-1948, ירושלים תשמ"ז.
שלמה סבירסקי, לא נחשלים אלא מנוחשלים, חיפה 1981.
דליה עופר (עורכת), בין עולים לוותיקים, ירושלים תשנ"ו.
צבי צמרת, ימי כור ההיתוך, ירושלים 1993.
צבי צמרת וחנה יבלונקה, העשור הראשון, תש"ח-תשי"ח, ירושלים תשנ"ח.
ליליאן קורנפלד, מה אבשל ממנות צנע?, תל אביב 1949.
שמעון רובינשטיין, מברלד עד מעברת ראש-פינה, תל אביב 1993.
אילה רז, חליפות העתים, ישראל 1996.
תום שגב, 1949 – הישראלים הראשונים, ירושלים 1984.
אברהם שטאל, משפחה וגידול ילדים ביהדות המזרח, ירושלים 1993.
אהוד שפרינצק, איש הישר בעיניו, אי לגליזם בחברה הישראלית, תל אביב 1986.
Andre Rae, Homemakers, Chicago & London 1981.
D. Bernstein, (ed.), Pioneers and Homemakers, New York 1992.
Caroline Davidson, A Woman’s Work is Never Done, London 1982.
Mary Douglas, Purity and Danger, London & New York 1966.
Yonas Frykman and Orvar Lofgren, Culture Builders: A Historical Anthropology of Middle-Class Life, New Brunswick N.J. 1987.
Deborah Lupton, Medicine as Culture, London, Thousand Oaks & New Delhi 1994.
Glenna Matthews, Just a Housewife, New York & Oxford, 1987.
William Ian Miller, The Anatomy of Disgust, Cambridge & London 1997.
Ann Oakley, Woman’s Work, New York 1974.
Ann Oakley, The Sociology of Housework, New York 1974.
Annegret S. Ogden, The Great American Housewife, Westport Connecticut & London England 1986.
Raphael Patai, Israel between East and West, Philadelphia 1953.
Judith Shuval, Attitudes and Behavior Concerning Health and Sanitation, Jerusalem 1955.
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 31/07/05 ב- 13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף